שיעור בוקר 04.10.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ראש השנה – קטעים נבחרים מן המקורות 

קריין: אנחנו בכותרת "ראש השנה", קטע מס' 8 מתוך אגרת ל"ד.

ראש השנה

"ענין ראש השנה הוא התחלה חדשה, היינו שהאדם מתחיל לבנות בנין מחדש. וזהו כמו שאמרו חז"ל: "לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי. עשה מצוה אחת, אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות. עבר עבירה אחת, אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה"."

(הרב"ש. אגרת ל"ד)

שאלה: אנחנו דיברנו הרבה בשבוע שבועיים האחרונים על כל עניין ההתפרצות הרוחנית. כמו שהוא כותב פה באמת, שצריכים לבנות התחלה חדשה, בניין חדש, אנחנו בכלל בשנה חדשה. כמו שנערכים למלחמה, ויש אסטרטגיה שלמה ונערכים אליה, אני רוצה לשאול על כל היחס להתפרצות הרוחנית. האם יש שלבים ברורים לתהליך של התקפה ושל התפרצות רוחנית? או שזה תהליך כזה של אנחנו שממשיכים בלימוד, לא מתכננים או קובעים לבורא תוכניות ומתי שזה יבוא, יבוא. ההתפרצות באה מלמעלה או שאנחנו צריכים לתכנן וזה ממש שלבים שונים. כי יש פה ממש חברים שונים, כלי עצום, חברים מתחילים, חברים ותיקים, גברים, נשים, אז איך בונים בכלל משהו כזה?

אנחנו קוראים מקורות, זאת אומרת רב"ש ובעל הסולם, במיוחד בעל הסולם ומה שנוגע לראש השנה וכל התקופה הזאת, ובאמת אין לי כל כך מה להוסיף חוץ ממה שנמצא במקורות שלנו.

שאלה: האם יכול להיות איזשהו שינוי אם לפני כן אין איזשהו שינוי רגשי, לבבי?

אנחנו יכולים לקבל בתקופת החג הזה כל מיני שינויים בהרגשתנו ויחסים בינינו, שהם נובעים מהתקופה הזאת.

תלמיד: האם יכולה להיות אותה התפרצות רוחנית שאנחנו מדברים עליה עם הלב הנוכחי שלי והיחס הנוכחי שלי לחברים, או היחס שלי חייב להשתנות פנימית בצורה משמעותית כדי שגם יהיה שינוי משמעותי?

אנחנו צריכים בכל זאת להבין שלפי אותו משפט, "מי שלא טרח בערב שבת מה יאכל בשבת", אותו דבר כלפי כל החגים והמועדים. אז אנחנו צריכים להיות קרובים לנושא הזה, מה אנחנו מצפים שישתנה בנו ואיך אנחנו צריכים להגיב על שינויים קטנים, גדולים, שונים, הפוכים.

תלמיד: אז אם נגיד כאילו כבר מגיע אור, אז מה אני צריך לשים לפניו כדי שהוא ישפיע עלי? את הלב, כדי שהוא הכי הרבה ייחשף נגיד לכוח הזה שיש פה אולי בחגים כדי לנצל אותו, שיזיז בתוכי משהו? מה זה בדיוק שאני רוצה שהכי הרבה ישתנה אצלי בפנים?

כבר מלפני ראש השנה אנחנו נמצאים בבירורים וצריכים עוד ועוד להוסיף כוחות וקשר בינינו לתפילות, כדי שהבירורים האלו יהיו לנו יותר ברורים ושאנחנו נעבור אותם יחד עם הבורא, כי כל תקופת הכניסה לראש השנה זה "אני לדודי ודודי לי", כלומר שאנחנו עובדים בהשתוות עם הבורא, בחיבור עם הבורא. זו בעצם המגמה שלנו.

תלמיד: אבל לא צריכה להיות דרישה קונקרטית, "תשנה את היחס שלי לחברים, תפתח את הלב", משהו קונקרטי עכשיו?

אם אתה מגיע לזה שאתה מרגיש שזה מה שחסר לך באמת, שאין יותר חשוב לך בתקופת ראש השנה, שאתה תראה את החברים שלך כחלק מנפשך, אז ודאי שתשנה את הפנייה שלך לבורא ותבקש את זה ממנו. רוב העם בכלל לא מבין מה קורה עימו, הוא לא מודע לפניית הבורא אליו בחגים האלו. אז אנחנו כן צריכים לשים לב ולחדד את עצמנו, לשיים את תשומת הלב שלנו לבורא.

תלמיד: אז בעצם הבורא מתגלה לי דווקא במקום הכי מוזנח בי, זה הקשר והיחס שלי לחברים, דווקא שם הוא מתגלה.

כן.

שאלה: בהמשך לחברים הייתה לנו התלבטות בראש השנה אם לקיים את אספת החברים שאנחנו מקיימים בכל שבוע, בגלל שיש לנו הרבה אספות וסעודות, והעלינו את זה ובאמת החברים הראו חשיבות, מדרגה חדשה ביחס שלהם כלפי האספה. כי חשיבות, רוממות ה', אין מאיפה לקחת אלא מהקשר בינינו. וגם בהמשך למה שאמרת, שאנחנו בזמן מיוחד עכשיו, אם אפשר קצת לתת לנו דגש, באיזה זמן אנחנו נמצאים עכשיו בחג, מה ההזדמנות שיש לפנינו?

הזמן החדש שאנחנו עוברים בראש השנה הוא תחילה חדשה, התחלה חדשה, ואנחנו נמצאים בהכרעה, להכריע את העולם כולו לכף זכות. ואז כולנו וכל העולם נקבל דרגה חדשה ומשם אנחנו יותר ויותר נבין את הבורא והתוכנית שלו כלפינו.

תלמיד: ההכרעה הזאת, היא תצא מתוך הקשר עם החברים, מתוך העשירייה?

היא מתגלה על ידי זה, אבל ההכרעה קיימת כבר בתוך קשר הלבבות.

שאלה: זה בקשר למאמר "דעת תורה הפוכה מדעת בעלי בתים", דיברנו שם על הרכוש. האם מדובר על הרכוש הרוחני?

ודאי.

תלמידה: גם הפעולות שאני עושה כאן בחברה מרגישות לי פעולות גשמיות. אז אם אני מפתחת דעת תורה, זה מה שימנע את זה שהפעולות שאני עושה בקבוצה לא יהיו פעולות גשמיות בהרגשה?

כן.

תלמידה: והאם ההשגה רק דרך העבודה בעשירייה היא רק כדי שלא תהיה לי שום מחשבה שאפילו על ההשגה שלי אני לא בעלת הבית?

אפשר להגיד.

תלמידה: עוד דיברנו על רוממות המטרה לעומת רוממות האמצעים. האמצעי והמטרה זה לא אחד?

לא.

תלמידה: רק בגמר תיקון זה הופך להיות אחד?

כן.

תלמידה: עד אז אנחנו צריכים לרומם את המטרה כי זה הדבר הקבוע והאמצעים זה משהו שהוא משתנה?

גם נכון.

תלמידה: וזה מה שייצב אותנו, שאנחנו מרוממים את המטרה שזה הדבר הקבוע, יכולים לסמוך על זה שזה לא משתנה, וכל האמצעים שנתנו לנו, גם הם משתנים וגם היחס שלנו אליהם משתנה? בגלל זה צריכים לרומם את המטרה?

כן.

שאלה: מה עוד אפשר להוסיף חוץ מלרצות, לבקש עבור כל החברים שהם יגיעו להרגשה הזאת ש"אני לדודי ודודי לי"?

שום דבר. זה כולל הכול, היחס לבורא מכסה על כל החסרונות.

שאלה: אנחנו מדברים על התחלה חדשה, ואפשר להבין את זה בכל מיני צורות. האחת, שכל רגע אנחנו צריכים לראות התחלה חדשה, או כל שיעור בוקר או כל מפגש עשירייה או בכלל. אנחנו לא יודעים מה תוצאות הפעולות שלנו. אדם יודע שהוא יכול לעשות את המקסימום בשביל העשירייה, בשביל החברה, הוא יודע למדוד לעצמו מה זה המקסימום או שהוא ויתר לעצמו פה ושם, אבל אנחנו לא רואים תוצאות, זה נסתר. אתה לא יודע שאם עשית איזו הכרעה, אז בגלל זה חבר עשה משהו, לא רואים את זה. השאלה, מה זו באמת שנה חדשה? איפה יש משהו שהוא מכריע ומשנה ועכשיו זה משהו אחר?

אתה שואל אותי מבחינת המדען?

תלמיד: גם כמערכת וזה גם רגשי, זה בינינו בעשירייה. איפה נקודת השינוי שהיא באמת התחלה חדשה ולא עוד בחירה חדשה בטוב?

זה שאנחנו נמצאים במסגרת הזמן ולא יכולים לקצר, לחדש, לצמצם את הזמנים, אז יחד איתנו נתנו לפעולות להתגלות שעל ידן אנחנו יכולים לזרז את הזמנים, כמו שכתוב "ישראל מזרזים את הזמנים". אבל חוץ מזה אין לנו שום אפשרות להיכנס לבריאה, לכוחות הבריאה, כדי לשנות אותם.

תלמיד: אנחנו עושים כל רגע מאמץ להתחדש, להתחדש בגדלות הבורא, בעשירייה, אז מה זה נקרא התחלה חדשה? אם זה כל רגע, זה ברור, אבל מה זו שנה חדשה? מה פה חדש?

החדש הוא היחס של אחד לכולם ושל כולם לכל אחד ואחד. אנחנו חייבים להגיע להחלטה שהעתיד שלנו כולו נבנה על הקשר בינינו. ואז אנחנו מתחילים להתקרב זה אל זה ולבנות את המצב הבא, ואם לא עכשיו, אז מתי.

תלמיד: לפי מה שאתה אומר, כל רגע אנחנו צריכים לבחור בזה.

כן.

תלמיד: מה שונה א' בתשרי או ב' בתשרי, שלכן אנחנו אומרים שזה הזמן לשנה חדשה?

כי בחגים האלה אנחנו מקבלים כוחות ותנאים חדשים לקבוע את הקשר בינינו כמו שהבורא תכנן אותו מתחילת הבריאה. הוא התחיל את הבריאה ואנחנו רוצים לסיים אותה.

תלמיד: האם יש משהו בלוח הגיאולוגי של כדור הארץ, או בתנאים בתוכנית הבריאה, שדווקא בזמן הזה נותנים לנו כלים יותר טובים להכרעה?

כן, בדיוק.

תלמיד: האם צריך לפחד מלפספס משהו פה?

אני חושב שכל אחד חושב על זה, שהוא לא רוצה לפספס אותה הזדמנות חד פעמית שניתנה לו לפני ראש השנה.

שאלה: אמרת שאנחנו נמצאים בהכרעה. למה הכוונה להכריע את העולם לכף זכות?

הכוונה שאנחנו יכולים לסובב אותו לכיוון הטוב, למטרה נכונה.

תלמידה: לסובב את העולם.

שההתפתחות שלו תהיה לקראת חיבורים ועוונות שאנחנו בזה משתתפים.

תלמידה: במה זה תלוי שנשיג את המטרה הזאת בשנה החדשה?

רק בנו, בקשר שלנו. בכך שנרצה לקבל על עצמנו אותו חוק הבריאה, וראש השנה זה תחילה של כל החוקים והאמצעים שאנחנו יכולים להפעיל, וכך אנחנו נתקדם.

שאלה: מחשבות זרות, בזה אני רואה שיש לי מקום לשינוי. אני צריך לעשות עם זה משהו, כי זה שונה ממה שאני רוצה להיות. אני מבין שיש פה מקום לתפילה, מה התפילה שאני צריך להעלות?

להיות שקוע במחשבות ובתוכניות נכונות.

תלמיד: מה נכון יותר לבקש?

הכי טוב לבקש חיבור.

תלמיד: חיבור עם הבורא?

חיבור עם הנבראים שבו אני אגלה את הכוח המשותף שלנו - הבורא. הבורא ברא אותנו ועיצב אותנו כאדם הראשון, ואם אנחנו כך קובעים, אז הוא מסכים לזה ואנחנו מצליחים.

תלמיד: מסכים עם מה?

עם זה שאנחנו נתחבר, ובחיבור שלנו נגלה את קו ההתפתחות שלנו ונגיע אליו יחד.

שאלה: הרבה זמן אני רואה שאני מסוגל רק להתכלל עם החברים, אבל דבקות, אין לי קשר כזה עם אף אחד. האם זה משהו שצריך לרצות שישתנה?

אנחנו צריכים להגיע לדבקות עם כל אחד ואחד.

תלמיד: האם צריך לבקש על זה?

צריך לבקש על זה, להתפלל, לדבר על זה, לקרוא.

שאלה: איך אדם מחלק את עצמו לשני חצאים, חוטא וצדיק?

תלמיד: כתוב שאדם צריך לראות את עצמו חציו חייב, חציו זכאי. איך הוא מחלק את עצמו כך?

זה לא הוא מחלק, זה האור העליון כך פועל עליו, ואז הוא מרגיש תוצאה מפעולת האור העליון עליו, שהוא חצי חייב וחצי זכאי.

תלמיד: בדרך כלל אנחנו מרגישים או מצב אחד או מצב שני, לא ניתן להרגיש במקביל שני מצבים, אלא או צדיק או רשע. איך במקביל להרגיש?

אי אפשר להרגיש את זה ואת זה יחד, בו זמנית, הדברים הם מנוגדים.

תלמיד: אז מה זה אומר לחלק את עצמי לשני חלקים?

אם אדם מסוגל, אז הוא כבר מברר את היצר הרע והיצר הטוב, כך הוא קובע איפה כל אחד נמצא ואיך הוא יכול ליישם אותם.

שאלה: דיברת הרבה על פריצה, ונראה שעכשיו לקראת השנה החדשה הזמן טוב לזה. בעולם שלנו, בעולם של זמן, תנועה ומקום צריך לתכנן את הפריצה, התקפה, לפחות מספר חודשים ולעשות הכנות. האם יש שלבים בפריצה? ברור שמסיימים בחיבור אבל במה מתחילים, האם השלבים כוללים למשל גם לא להזיק לזולת, אפילו אם זה לא בכוונה? ואולי גם להשפיע, להתקרב, להתכלל, כל מיני שלבים כאלה שאנחנו יכולים ללמוד כהכנה. אולי פשוט להתחבר כמו שאומרת המילה וזהו, או שיש מקום גם להבחנות כאלה?

כן, יש מקום. בדרך נדבר על זה.

שאלה: אמרת שההתכנסות הבא שלי תהיה כנראה אחרי הפריצה שהיא המגע עם הכוח העליון, האם אתה יכול לתאר מצב שאנחנו גם נבנה את שלבי ההכנה לגבי מה זה 'מגע'. פעם הסברת מה זה אומר לטעום את הבורא, לשמוע, מה זה לראות, שאלה שלבים של התקשרות, אבל אף פעם לא אמרת מה זה מגע, מה ההרגשה הזאת?

מקובלים מדברים על זה שכך צריכים להגיע למגע עם הבורא.

שאלה: האם זה שלב שהוא פחות מטעימה וראייה ושמיעה?

זה כביכול השלב הקודם שממנו אנחנו מתחילים להתקשר לעומק יותר ויותר זה עם זה.

שאלה: אז אתה יכול לתאר מה זה מגע?

לפי המילה היא מובנת לנו כהתקשרות החיצונית הראשונה. עד שמגיעים לדביקות.

שאלה: דבקות זה השלב הסופי?

כן.

שאלה: ומגע זה השלב הראשון?

כן.

שאלה: ואיך אפשר לתאר את המגע דרך החברים?

במידה בה אני נמצא בהתקשרות איתם, ברצון לעזור להם ולהיות איתם בקשר, ומתוך קשר איתם לרצות, לרצות לקבל את מה שאני משיג, זה נקרא תוצאה מהתקשרות.

שאלה: האם אפשר להגיד שהשלב הראשון בהתקשרות עם החברים זה לא להזיק להם?

כן.

קריין: קטע מספר 9.

""ראש השנה" נקרא תחילת יצירתו של האדם, היינו כמו שאמרו חז"ל שמכריזים על הטיפה חכם, טיפש וכו'. "גשמים", היינו כוחות הגשמיים שלו, זאת אומרת אם יהיה לו מוח קטן או גדול, לב קטן או לב גדול, רצון קטן או רצון גדול, וכדומה.

ואם האדם הולך בדרך הטוב, כשנתגדל להוסיף עליו אי אפשר, היינו לעשות לו מוח ורצון יותר גדול, מטעם שכבר נקצב לו בעת יצירתו, אלא שכל שכלו וכל מרצו משתמש בהם רק במקום הקדושה והצורך. וזה כבר מספיק לו להגיע לידי מדרגה שיוכל לזכות לגילוי אור ה', ולהדבק בו באמת, ולקבל כחלקו בעולם הבא." 33:31

(הרב"ש. 882. "ראש השנה")

שאלה: מתי אפשר להגיד שאדם שנברא הופך להיות אדם, דומה לעליון?

כשנעשה דומה לעליון.

שאלה: האם יש תהליך?

יש תהליך, כן.

שאלה: מהי הנקודה שבה אפשר להגיד שאדם הופך להיות דומה לעליון, באיזה מצב?

האדם שרוצה להיות דומה לבורא ולשם זה הוא עובד על עצמו לעבור על כל האמצעים שהבורא סידר לו, אז על ידם הוא נעשה יותר ויותר קרוב לכל הבריאה.

שאלה: האם עלינו לצפות לשינוי פנימי כעת, בחג הזה?

ודאי, ודאי. אם אני רוצה שהרצון להשפיע ינהל אותי, לתת, להתחבר, אז ודאי שאני הופך להיות משהו אחר. והאדם צריך לזהות מה משתנה בו ביחס שלו כלפי הזולת בכל רגע ורגע,.

שאלה: בעבודה שלנו בעשירייה אני מקבל המון גדלות, של הודיה, של שבח, וזה השדה שלנו ואנחנו לא יוצאים מהשדה הזה. איך שוברים את השגרה הזו בכל יום כשאנחנו משקיעים בגדלות. איך לחדש את השיגרה הזו, להעלות אותה למדרגה אחת מעל?

אני חושב שכאן באמת הבעיה שלנו היא שאנחנו לא מסוגלים להתחייב להביא את האדם להיות מוכן להיטיב את עצמו לבורא, להתאים את עצמו לבורא.

שאלה: איך מחייבים את הבורא בעבודה שלנו?

על ידי שאנחנו משתדלים "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו".

שאלה: אנחנו מדברים על כך שבסופו של תהליך צריכים להגיע לתפילה מחיסרון משותף, אבל בפועל יש באמת סוג של קושי בשיח בינינו להעלות את התפילה הזו.

אני לא רואה. אני מבין שאדם צריך לעבור כל מיני שלבים בהכרת הרע, שהוא רואה בסופו של דבר שאין בו שום מציאות פנימית שיכולה להתפתח ולהגיע לדרגת הבורא. אבל זה סך הכול גורם לו יכולת להתקשר ולהביא את עצמו כלפי הבורא מכך שהוא נופל, מרים ידיים ומצפה לתשובה.

שאלה: רב"ש כתב באגרת ח', שגם מרחק של כמה פרסאות לא יפרידו בינינו, מהו המרחק הזה בינינו שאנחנו רוצים לקצר מעבר לזמן ומקום?

אני לא יודע איך לתאר לכם את זה, אבל יכול להגיד שפרסא זה כמו מדידה, ההפכיות שיש בין שני עולמות.

שאלה: לפי שהבנתי נותנים לאדם את הרצון, אבל הוא לא יכול לשנות אותו. האם זה נכון?

הוא לא יכול.

שאלה: זאת אומרת שעם הרצון שנתנו לו, הוא ממשיך.

כן

שאלה: יש קטע שאנחנו קוראים שדווקא בראש השנה בן האדם קובע האם הוא רוצה לרשום את עצמו בספר של צדיקים או בספר של רשעים. כלומר הוא קובע את זה, הוא הכותב, הוא הדיין והוא המבצע. דווקא על הרצון הזה כן בן אדם שולט. האם יש אפשרות להגדיל את הרצון?

להגדיל ולהקטין את הרצון אנחנו מסוגלים. זו כל שיטת העבודה שלנו עם הכוח העליון, עם האור העליון, עם הבורא.

קריין: קטע מספר 11.

"11. האדם הוא השופט והוא צריך לדון ולהכריע עם מי הצדק. היינו, שהיצר הרע טוען כולו שלי, שכל הגוף שייך לו, שהאדם צריך לדאוג ולעשות מעשים שיהיה רק לטובת היצר הרע; וכמו כן היצר-טוב טוען כולו שלי, שכל הגוף שייך לו, שהאדם צריך לדאוג ולעשות מעשים שיהיה רק לטובת היצר-טוב. ובזמן שהאדם רוצה לעשות את הדין ולבחור בטוב - אז נשאלת השאלה למה הוא צריך לבחור בהטוב ולומר שהצדק עם היצר הטוב? ואין לומר שבשביל שיקבל שכר בעולם הבא, הלא אמרו: "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס". אלא האדם צריך לבחור בטוב בשביל גדלותו של ה' יתברך [...]

היוצא מזה שבזמן שהאדם עושה את הדין הוא מוכרח לעסוק ברוממות ה', נמצא שעל ידי הדין מתגבה הקב"ה. ואז לאחר שהאדם כבר עשה את הבחירה בטוב - לא מטעם שכר, הקב"ה כבר יכול לתת לו כל מתנותיו ולא יהיה נהמא דכסופא, ואז הקב"ה משרה את קדושתו, היינו שנותן כבר להרגיש את הקדושה."

(הרב"ש. אגרת מ"ט)

שאלה: למה חוגגים את ראש השנה פעם בשנה?

לפי השורש הרוחני.

תלמיד: למה לא חוגגים את זה כמה פעמים בשנה?

לפי השורש הרוחני.

תלמיד: אבל אם שמעתי מחבר שלי בעשירייה משהו טוב, אז אני מרגיש ראש השנה, זה יכול להיות גם ביום רביעי.

כך הם קבעו, שמכל השורשים הרוחניים השורש הזה של ראש השנה מתחיל להיות בראשון לחודש מסוים, וזה נקרא "ראש השנה".

שאלה: שמעתי קודם שהאדם צריך לראות את החבר כנפשו. מה זה לראות את החבר כנפשי?

כשאנחנו מגיעים למצב שאנחנו מחוברים יחד כאיש אחד בלב אחד, ואין לנו שום כוח שיכול לחבר אותנו בצורות אחרות, חוץ ממה שעשה הבורא. לכן אנחנו נמצאים בהתפתחות יפה, טובה, ולאט לאט אנחנו מגיעים למצב שנקבעת בינינו תחילה חדשה.

שאלה: כתוב שברגע שאדם נולד מכריזים על הטיפה מה יהיה ממנה, חכם, טיפש, וגם כתוב, שכל ראש השנה מכריזים מה יהיה איתו במהלך השנה הבאה, איפה ירדו הגשמים, אם במקום מבורך או לא. אבל גם אומרים שראש השנה זה כמו לידה מחדש. מעבר לאם תהיה לו ברכה או לא, האם יש איזה שינוי מהותי, הוא יכול פתאום להיות קצת יותר חכם מהרגיל? למשל כשהגענו לפה, כולם אמרו שהם נולדנו מחדש, מרגישים אחרת. מה קורה בראש השנה ומה עלינו לעשות כדי לקבל ברכה להיות ראויים בעיני הבורא לעבוד אותו?

אלו שאלות שונות לגמרי. להיות ראויים לראש השנה זה להיות ראויים לתקופה רוחנית חדשה שהיא כולה תעבור עלינו. את זה אנחנו צריכים להשתדל לזהות, להרגיש, לקבל.

תלמיד: האם זה תלוי במה שעשינו מראש השנה עד ראש השנה הבא? אני מבין שכל השנה אתה צריך לעבוד בשביל שראש השנה הבא יכריזו מה יהיה איתך הלאה.

כן.

שאלה: בקטע הזה חשבתי על ההבחנות בעשירייה. אני יכולה לזהות פה שאם בעבר היינו עושים בירור בעשירייה והייתי מזהה התנגדות כלפי דעות של חברות, היום אני מרגישה שאני לא רוצה לתת לצורה שהייתי מגיבה בעבר להשתלט, אני רוצה להגיב אחרת, אני רוצה להגיב איך שהבורא היה רוצה שאני אגיב. איך לזהות שהבחירה היא לא מטעם שכר?

זה תלוי בכל היחס שלך. את רוצה להשתנות על ידי הבחירה כדי להיות דבוקה בבורא, לשייך את עצמך אליו, אז מה חסר לך?

תלמידה: כל הזמן לזכור שאני רוצה.

אם זה רצון אמיתי, אז את לא יכולה להתנתק ממנו.

תלמידה: לא הבנתי איך זה לא מטעם שכר. אני רוצה להגיב דרך תכונות הבורא ולא דרך הרצון לקבל שלי, לא דרך הפתיל הקצר שלי, אלא איך הבורא רוצה שאני אגיב. איך אני מזהה שאני רוצה את זה לא מטעם שכר?

זה הבירור. שימי לב לעצמך, מה את מקבלת, איזה רצונות, כוונות, התקשרויות עם החברות ועוד ועוד, עד שיהיה לך ברור שהקשר שלך איתן הוא אך ורק באמונה למעלה מהדעת. את רוצה להיות קשורה אליהן באידיאולוגיה גבוהה, כללית, ואין לך חשבון אחר חוץ מזה שכל העולם ייהנה ממך, מההשגות שלך.

תלמידה: זה שכר רוחני.

כן, ודאי.

שאלה: אנחנו מבינים שאנחנו רוצים להגיע להשפעה ולשמש את הרב שלא על מנת לקבל פרס. אבל המקובלים מספרים לנו שכשנגיע לרוחניות, אז נהיה מוכנים לקצץ את ידינו ורגלינו שבע פעמים ביום, רק כדי לטעום מהדבר הזה.

תמיד בראש נמצא החישוב הזה שאני אקבל שכר מאוד מאד גדול, שזה רווחי לרצון לקבל. מה הוא האופן, או מהי הנקודה שאפשר באמת לרצות לשמש את הבורא כי הוא גדול, ולא לחשוב בכלל על התענוג הזה?

אנחנו מדברים רק על הדברים שיכולים לזהות אותם, שיכולים להשתמש בהם. וכאן את אומרת לי דברים שנמצאים בסתירה למה שהיום אנחנו מרגישים. נקווה שעוד מעט נגיע למצב שהדברים האלה יתהפכו בנו.

תלמידה: האם צריך לנסות להתעלם מהידיעה שיש תענוג מאוד גדול בהשפעה, לנסות למחוק את הידיעה הזאת?

את מסוגלת?

תלמידה: לא, לכן אני שואלת, מה העבודה?

אנחנו צריכים להאמין שכל התענוגים הם נמצאים באמת בכוח ההשפעה.

שאלה: איך אתה מסכם את השיעור הזה?

דווקא בראש השנה ובחגים הסמוכים יש לנו לחשוב איך להתחבר אליהם. נקווה שנצליח.

שאלה: איך אנחנו לוקחים את רגעי הקדושה שיש בשיעור הזה ומפיצים אותם לכל בני ברוך ולכל העולם?

פשוט מאוד, לפזר את זה ככל האפשר בין כל חברי האומה, ולבקש. וכל אחד שרוצה להשיג את זה בפועל, הוא חייב להשיג בפועל את עוצמת החיבור שלו עם העשירייה, ואחר כך לחבר את כל העשיריות האלה יחד. זה הכול לפנינו, זה לא קשה.

(סוף השיעור)