שיעור בוקר 05.08.2018 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 435, "הקדמה לספר הזוהר",

אותיות ט"ו – ט"ז

קריין: אנחנו לומדים מספר "כתבי בעל הסולם", בעמוד 435, "הקדמה לספר הזוהר", אות ט"ו.

דברנו באות הקודמת, אות י"ד, על ג' מצבים שהבריות צריכות לעבור בתיקונן. מצב הא' אומר שהם במציאות אין סוף, מצב הב', שהם מתקנים רק את הכלים דהשפעה שלהם, ומצב הג', שהם מתקנים גם כלים דקבלה שלהם, שיהיו כולם בעל מנת להשפיע.

אות ט"ו

"וכשתסתכל, בג' מצבים הללו, תמצא, שמחייבים זה את זה, בהחלט גמור. באופן, שאם היה אפשר, שיתבטל משהו מאחד מהם, היו מתבטלים כולם.

כי, למשל, אם לא היה מתגלה מצב הג', שהוא התהפכות, צורת הקבלה לצורת השפעה, הרי בהכרח, לא היה יכול לצאת, מצב הא' שבא"ס ב"ה. שהרי לא יצאה שם כל השלמות, אלא מפני, שהעתיד להיות במצב הג', כבר שימש שם בנצחיותו ית', כמו הוה. וכל השלימות, שנצטיירה שם באותו המצב, היא רק כמו העתקה מהעתיד לבא, אל ההוה, אשר שם. אבל, באם היה אפשר, שיתבטל העתיד, לא היתה שם, שום מציאות בהוה. הרי שמצב הג', מחייב כל המציאות שבמצב הא'.

ומכ"ש, בהתבטל משהו ממצב הב', ששם מציאות כל העבודה, העתידה להגמר במצב הג'. דהיינו, העבודה בקלקול ותיקון, ובהמשכות מדרגות הנשמות, ואיך יהיה מצב הג'. הרי שמצב הב', מחייב את מצב הג'.

וכן מציאות מצב הא', שבא"ס ב"ה, שכבר נוהגת שם, כל השלמות שבמצב הג'. הרי הוא מחייב בהחלט, שיותאם זה, דהיינו, שיתגלה מצב הב' ומצב הג'. דהיינו, ממש בכל אותה השלמות, אשר שם, לא פחות משהו ולא יותר משהו. הרי, שמצב הא' עצמו, מחייב בהכרח, שתתפשטנה מערכות זו לעומת זו, במציאות הב', כדי לאפשר מציאות גוף, ברצון לקבל המקולקל, ע"י מערכת הטומאה. ואז אפשר לנו לתקנו. ואם לא היתה, מערכת העולמות דטומאה, לא היה לנו, הרצון לקבל הזה. ולא היה אפשר, לתקנו, ולבא למצב הג'. כי אין אדם מתקן, מה שאין בו. הרי, שאין לשאול, איך נתהותה ממצב הא' מערכת הטומאה, כי אדרבה, מצב הא', הוא המחייב מציאותה, ולהתקיים כן, במצב הב'.

אנחנו לא מדברים כלפי הבורא, אנחנו לא יודעים כלפי מה, אלא שאנחנו נמצאים מול המערכת שהיא מערכת שלמה, וכל המצבים האלו קיימים בה מלכתחילה, ואנחנו לא משנים בה שום דבר, אלא רק כלפינו בלבד. מה שהיא בעצמה, לא ידוע ולא מובן, ואת זה אי אפשר להשיג. מה שאנחנו כן יכולים להשיג, זה "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות".

כלפי זה אנחנו משיגים את מצב א', ב' וג', והם בסופו של דבר, כשאנחנו חוקרים אותם, אנחנו רואים שהם בעצם מעצבים זה את זה, תומכים זה בזה, קובעים זה את זה, כך שזו מערכת שלמה מתחילתה לסופה, ומסופה לתחילתה.

שאלה: לא ברור מה זו "מערכת טומאה"?

אחרי שיש לך איסור, אז לעסוק במה שאסור זה נקרא "טומאה".

תלמיד: אבל למה זו מערכת, אנחנו לומדים שיש רק מערכת אחת?

חלק מהמערכת שהיה על מנת להשפיע, התקלקל, ונעשה על מנת לקבל.

תלמיד: אבל איפה זה נמצא?

זה נמצא באותו חלק שאתה לא יכול להשפיע.

תלמיד: זה כמו מה שאנחנו לומדים ב"תלמוד עשר הספירות"?

כן.

תלמיד: למה אנחנו לא לומדים את המערכת הזו?

יש לך מערכת טומאה או לא? תגיד לי מעכשיו, "את זה וזה, אני קובע שזאת קדושה. אם לא, אז אותם הדברים שקבעתי כקדושה הם כטומאה".

תלמיד: כל הזמן אנחנו משתדלים לעלות בחיבור, אבל מגלים כוח הפוך. אבל מה שלא ברור זה למה זו מערכת?

אלה הן לא מערכות שנמצאות מחוצה לאדם, הכול נמצא בתוך האדם. גם החברים שלי נמצאים בתוכי, גם אתה, גם כולם. הכול נמצא בתוך האדם. איך אני עובד עם הרצונות הללו? הכול זה רצון. איך אני עובד עם הרצון הזה? אז אני מחלק ביחס שלי, בקביעה שלי, אם זה קדושה או קליפה.

תלמיד: ברור.

זהו. אתה קובע.

שאלה: מה הקשר בין מערכת הטומאה לבין הרצון לקבל שאנחנו לומדים עליו בהשתלשלות הפרצופים, פרצופי גלגלתא?

המערכת מתחלקת לחיצונית ופנימית. המערכת החיצונית זה העולמות, המערכת הפנימית זה דומם, צומח, חי ומדבר. גם בזה וגם בזה, יש חלקים כאילו פגומים, וכאילו מתוקנים. הכול כלפי האדם, איך שהאדם קובע.

תלמיד: כשאנחנו אומרים שהעלייה מלמטה למעלה היא כמו שתי טיפות מים לירידה מלמעלה למטה, מה זה אומר?

שלפי העלאת המ"ן ממטה למעלה, אתה מקבל מ"ד ממעלה למטה. לא יותר ולא פחות, לפי הכלים שלך. לפי איך שאתה מציג כלים שהם נכונים, כך תקבל.

תלמיד: מה זה לקבל מ"ד מלמעלה למטה?

זה אור שמתקן אותך, ואור שממלא אותך.

שאלה: למה אנחנו לומדים רק בעל הסולם? למה אי אפשר ללמוד את כתבי הרב"ש, דברים מעניינים כאלה?

את כתבי רב"ש גם למדנו.

תלמיד: אז מה, גם את זה למדנו?

כך קבענו את זה. כל השיעור משלוש עד ארבע, זה הרב"ש. כל השיעור מארבע עד חמש, זה "תלמוד עשר הספירות", בעל הסולם. והשיעור הזה אלה המאמרים של בעל הסולם, ולפעמים המאמרים של הרב"ש. אנחנו לומדים רק את שניהם, לא יותר מזה.

תלמיד: אין בעיה, אבל ללמוד, לשבת כמו עכשיו ממש עם ספר.

מתי שלומדים בעל הסולם אתה שואל "למה לא לומדים את הרב"ש". מתי שנלמד רב"ש, אתה תשאל "למה לא לומדים את בעל הסולם". תשב, תלמד, תתכלל עם החברים, זהו. לא חשוב מה ללמוד, לא חשוב. העיקר שאתה נמצא בחברה. על ידי הקשר אתה, כמה שתוכל לתת להם, לשרת אותם, להתכלל בהם, לפי זה תתקדם. ומה שאתה לומד, איזה מאמר בדיוק, זה לא קובע.

תלמיד: דברתי על גיוון.

גיוון? זה גיוון. יש לנו הכול. בחלק הראשון של השיעור אנחנו לומדים קטעים מכל המקובלים אפילו, גם מבעל הסולם, גם מהרב"ש, גם מכל המקובלים. זה בשיעור הראשון, כלפי נושא מסוים. בחלק השני, אנחנו עוברים על תע"ס. זה העיקר, לדעת את המערכת. עוד מעט אנחנו לא רק נלמד את המערכת, אלא אנחנו נרגיש איך שהיא עובדת בנו, איך שאנחנו יכולים להשתמש בה. הלימוד יהפוך להיות לעבודה הרוחנית, שאנחנו נממש מה שאנחנו לומדים.

בדרך כלל אתה קורא הוראות, ואחר כך אתה עושה על איזו מכונה את הפעולות. כאן המכונה זה אנחנו, ואת ההוראות אנחנו נקרא ב"תלמוד עשר הספירות", ואנחנו נרגיש שהן ההוראות, ואנחנו מיד נעשה גם את הפעולות בנו. זאת קבלה מעשית.

תלמיד: מתי?

מתי? בעוד עשר שנים. מה יש? יש לך עוד הרבה זמן להמשיך בעולם הזה. אל תחשוב שאתה יכול להיפטר מזה כל כך מהר.

שאלה: מה נקודת המעבר ממצב א' למצב הב'?

זה לא שיש נקודה ברורה שאנחנו עוברים מהאחת לשנייה, אלא גם בכל שלב בהכרה, בהרגשה, יש לך את ג' הנקודות הללו. וכך זה בדרך כלל בכל חכמת הקבלה. מפני שכלל ופרט שווים, והכול מתחלק לתאים קטנים ולגדולים, ליותר גדולים, וליותר גדולים, כמו ספירה, פרצוף, עולם, לכן אתה [תמיד] תראה את ג' הנקודות הללו, המצבים האלו, א', ב', ג'. בכל מקום שאתה משיג משהו אתה קושר את זה להתחלה, אתה קושר את זה לסוף, ואתה קושר את זה לסיבה ומסובב.

שאלה: דיברנו על חושך, על אור, קדושה, טומאה. מהי המשמעות של המשבר החברתי עם המהגרים באירופה עכשיו? אנחנו רואים שהרבה אנשים באפריקה לא מרגישים בנוח עם הבעיות ביבשת שלהם ומגיעים לאירופה וזה משפיע על החברה שלנו ברמות רבות, בכניסה, בקבלה שלהם וכולי. איך זה קשור, אם בכלל לקדושה, טומאה וכולי?

אני לא יכול לקשור את זה עם מה שעכשיו אנחנו לומדים. כבר כתוב בחכמת הקבלה לפני מאות שנים שיבוא החלק הזה מאסיה ואפריקה ויפלוש לאירופה, והאסלאם ישלוט באירופה, וזה יהיה בקרוב, כולו. לא צריכים מלחמות ולא צריכים כלום, זו מלחמת תרבות. לאירופה אין שום תרבות היום, היא גמרה את עצמה עם כל הפאר האירופאי שהיה, זה הכול נגמר ועכשיו שם ישלוט האסלאם, כך כתוב בחכמת הקבלה.

לכן על זה אין כל כך מה לדבר. מצבים א', ב' וג' שאנחנו לומדים כאן, שייכים רק לדרכו הרוחנית של האדם. ובכל שלב ושלב המצבים האלה קיימים והם לא שייכים למשבר, הם שייכים לתיקון. זאת אומרת, המגמה שנמצאת באירופה זה משבר, נסיגה ממעלה למטה, ככה יורדים. ומה שמדובר כאן, האדם מרגיש מצב א', ב' וג' בזמן העלייה בכל צעד ושעל.

אני מצטער, אנחנו דיברנו על המשבר שיקרה לכם, היום כבר אי אפשר לעצור. ואפשר ודאי בכל זאת לשנות על ידי המאמצים שלנו, עד כמה שהאירופאים יוכלו לשמוע בקולכם. מה שנראה לי, אם נעשה עוד כאלו כנסים כמו שעשינו לפני שבועיים באיטליה, זה היה כנס אירופאי לא איטלקי, אם נעשה עוד כמה כאלו ובאמת יצטרפו לשם כל האוהדים, כל המשתתפים האירופאים, וגם נזמין לשם אנשים ששייכים לכלי תקשורת ודאי, אנשי חינוך, אנשים שיכולים להבין על מה אנחנו מדברים. ונדבר בצורה לא כמו שמדברים בכנס שלנו, שזו לגמרי עבודה פנימית, אישית, רק שייכת לנו, אופיינית לבני ברוך, אלא שאנחנו נדבר בצורה כללית על המשבר ומה קורה, לאן העולם מתקדם ובאיזו צורה הוא יכול להתקדם, מה שתי הצורות שהוא יכול לראות בדרך ההתפתחות שנמצאת לפניו, יכול להיות שזה ישפיע באירופה.

אולי עדיין לא עכשיו. האירופאים רק מתחילים להרגיש שיש כאן משהו שלא כל כך היו רוצים לראות. אבל בזמן לא רחוק, אולי עוד שנה, שנה וחצי אנחנו יכולים באמת, אם יכולים לגרום לכנס כזה גדול, להתקשר לעוד חוגים שונים, היינו יכולים את זה לעשות. ואז להסביר יחד עם נקודות אחרות של הסברה, אם יהיו שם אנשים, גם אנחנו נסביר מה חושבת חכמת הקבלה, עד כמה היא צופה מראש את כל מה שקורה. אני מקווה שתוך שנה עד שנתיים יהיו שינויים גדולים מאוד דרך כלכלה, דרך אקלים. יהיו שינויים גדולים מאוד, אז יהיה לנו אולי מקום.

צריכים לחשוב על זה. אתם, כל האירופאים, צריכים לחשוב איך אנחנו מביאים לכל אירופה את דעתנו. ואלה דברים שצריכים לנענע כבר את הקהל. ואם עכשיו עדיין רדומים וחלק מהאוכלוסייה חושבת שיכולה איכשהו לברוח, להימנע, להישמר מכל השינויים הרעים, אז אולי נצטרך עוד קצת לחכות עד שהם יבינו שהבריחה יכולה להיות רק למעלה, לתכונות חדשות, לכוחות חדשים, שרק הם יכולים לשנות את עולמנו.

אבל בינתיים אנחנו יותר ויותר נברר מה נמצא לפנינו ולפני כולנו כדי לנסות להסביר את זה נכון.

אות ט"ז

"ואין להקשות לפי"ז: א"כ נתבטלה מאתנו הבחירה ח"ו? כיון שאנו מוכרחים, להשתלם ולקבל המצב הג' בהחלט, מכח, שכבר הוא מצוי, במצב הא'?

והענין הוא, כי ב' דרכים, הכין לנו השי"ת, במצב הב', כדי להביאנו אל מצב הג':

הא' - הוא דרך קיום התורה ומצות, ע"ד שנתבאר לעיל.

הב' - הוא דרך יסורין. אשר היסורים בעצמם, ממרקין את הגוף, ויכריחו אותנו, לבסוף, להפך את הרצון לקבל, שבנו, ולקבל צורת הרצון להשפיע, ולהדבק בו ית'. והוא ע"ד שאמרו חז"ל (סנהדרין, צז ע"ב): "אם אתם חוזרים למוטב, טוב, ואם לאו, אני מעמיד עליכם מלך, כהמן, ובעל כרחכם הוא יחזיר אתכם למוטב".

וזה שאמרו ז"ל, על הכתוב: "בעתה אחישנה. אם זכו, אחישנה. ואם לאו, בעתה". פירוש:

אם זוכים על ידי דרך הא', שהוא ע"י קיום תורה ומצות, אז אנו ממהרים את התיקון שלנו, ואין אנו צריכים ליסורין קשים ומרים, ואריכות הזמן, שיספיק לקבלם, שיחזירו אותנו למוטב בעל כרחנו.

ואם לאו, בעתה, דהיינו רק בעת, שהיסורים יגמרו את התיקון שלנו, ותגיע לנו עת התיקון בעל כרחנו. ובכלל דרך היסורים, הם גם עונשי הנשמות בגיהנם. אבל בין כך ובין כך, גמר התיקון, שהוא מצב הג', הוא מחויב ומוחלט מצד המצב הא'.

וכל הבחירה שלנו, היא רק, בין דרך יסורין לבין תורה ומצות."

אז למרות שמצב ג' מובטח לנו, הוא לא נופל על כולנו בלי עבודה. אלא או על ידי דרך התורה או על ידי דרך הייסורים. זאת אומרת, אנחנו נצטרך להתקדם בכוח ההתפתחות, לפי חוק ההתפתחות, או בדרך התורה או בדרך הייסורים, כדי להגיע לתכלית.

שאלה: כל מה שקורה היום בעולם, באירופה, בכל מקום, הוא למעשה במצב הב'. בתוך מצב הב' קורים כל התיקונים והקלקולים. אז איך אנחנו יכולים לשנות משהו בזה? זה מחוייב המציאות, אי אפשר לבטל את זה, כי אם נבטל את זה יתבטלו כל שלושת המצבים.

אתה לא יכול לבטל כלום, לפנייך יש רק אפשרות או ללכת קצת יותר בימין או לעזוב, ואז תלך בשמאל. או בהתקדמות יפה, טובה, מהירה בהכרה, כשאתה משתתף בה, או שאתה לא משתתף ואז הכוח העליון מחייב אותך ואת כל העולם להשתתף על ידי מכות. מה יש כאן?

תלמיד: אבל זה טבעי שכך יקרה, התהליך יהיה תהליך. איך אנחנו, בני ברוך, יכולים לשנות את זה?

אבל תלוי איזה תהליך.

תלמיד: נכון, איך אנחנו יכולים לשנות את התהליך הזה?

על ידי זה שאתה מתחבר בקבוצה וכולל בקבוצה שלך את כל האנושות כדי להשפיע נחת רוח לבורא. אתה משנה בזה את הכוונה של כל העולם. אתה נמצא בעשירייה, אתה כולל בתוך העשירייה, מצרף אליה את כל מיליארדי האנשים, כי אין להם שום עביות רוחנית. ואתה עושה את זה כדי לעשות מכולם מכולם פעולת נחת רוח לבורא. גמרנו, זה נקרא דרך "אחישנה".

תלמיד: ואיך ישתתף העולם בזה בסיכומו של עניין?

זו ההשתתפות שלו.

תלמיד: כי ברור לנו שבלי שהעולם יהיה מתוקן, אנחנו לא נהיה מתוקנים.

אתה תתקן אותו. ברגע שאתה חושב על איך אתה על ידי החיבור שלך עם כל העולם עושה נחת רוח לבורא, זה נקרא שאתה מתקן את העולם. אתה שואל מתי הם ישיגו ויבינו את זה? הם לא צריכים, זו העבודה שלך. לכן אתה נקרא "ישר א-ל". לכן אתה קיבלת התעוררות והאחרים לא קיבלו, כדי שאתה תוביל אותם.

הבורא מסדר מכות ונותן לך הזדמנות להראות להם שיש לך דרך נכונה לחיים טובים. אצלם חיים טובים זה ברצון לקבל שלהם, כי אין להם חוץ מזה שום דבר.

עוד יצטרפו אלינו מיליוני מיליונים, וגם משלנו עוד יפלו, מי שנקרא "ישראל" גשמי, אבל בעצם הכול תלוי רק באלו שמשתוקקים לתיקון. הם צריכים לסחוב את כל האנשים האחרים. האנשים האחרים יבואו אליך, יתמכו בך, הם יגידו, בוא תעשה.

אם תתחיל לפרסם היום לכל העולם שיש לך את שיטת התיקון, איך לצאת מכל המצב הבעייתי הזה, אמנם שהוא עוד לא כל כך נורא, אבל עוד מעט, אתה עוד תראה עד כמה האנשים יבינו אותך, יסכימו, יבואו וממש ירכינו את ראשם. יש להם את זה בטבע. הם מוכנים לקבל את המרות שלך עליהם. מוכנים.

תלמיד: אבל הקטסטרופה שהולכת להיות באירופה מבחינת האסלאם וההשתלטות, אמרת שכבר אי אפשר לעצור את זה.

למה זה רע? זה מעורר אותם לחשוב על העתיד שלהם. והעתיד שלהם הוא בחיבור הנכון. הם חשבו שיהיה חיבור נכון בינם לבין המוסלמים, הם רואים שלא כל כך. מה חסר להם? כוח התיקון, גם לאלו, וגם לאלו.

תלמיד: ואנחנו יכולים לעזור שזה לא יקרה?

ודאי שאנחנו יכולים לעזור. כי עוד מעט אם אנחנו לא נעזור להם, הם יבואו אלינו לכאן. כי מה הם יגידו, הם יגידו שכל הצרות שלנו הן בגלל ישראל. יושבים שם מעבר לים התיכון יהודים, והם אשמים בזה שרע לנו באירופה. והם צודקים, הם צודקים. למה? כי כך הם ירגישו. מה אתה יכול להגיד על הרגשה?

תלמיד: ירגישו זה עדיין לא אומר שהם צודקים.

לא, הם צודקים. גם מצד הבורא, מצד הכוח העליון הם צודקים. כי אנחנו צריכים להביא להם את שיטת התיקון שלהם, שיהיה להם טוב. מתי יהיה להם טוב? כשאנחנו נלמד אותם איך להתעלות מעל האגו, בחיבור ולהגיע למגע עם הבורא. אין לך ברירה, רק לעבוד בצורה כזאת.

לכן כל העולם יבוא אליך. כל ה- 195 מדינות, או כמעט 200 יבואו אליך, לכולן תהיה דרישה.

תלמיד: אז מה עלינו לעשות?

להראות להם את שיטת התיקון. להגיד יש לי, יש לי שיטת תיקון, ואני מוכן לעשות אותה איתכם.

תלמיד: העניין, שהם לא רוצים לשמוע.

הם ירצו. את זה הם ירצו לשמוע, אתה אומר להם נקודה כזאת, ובזה הם שותקים, ויקבלו.

תלמיד: אז למה אנחנו לא עושים את זה?

עוד מוקדם. אין לנו את שיטת התיקון הזו ביד, שאנחנו יכולים לבוא אליהם ולהגיד כן, ובאמת אנחנו אומרים כן בצורה שיכולים ויודעים בדיוק איך לממש את זה. עדיין אין. צריכים עוד זמן. וגם הם עדיין לא נמצאים על סף הייאוש. עוד מעט, טראמפ יעזור לנו. הוא דווקא מקדם את המשבר טוב מאוד.

תלמיד: משימה יומית, במשך היום כותבים כל שעה ביומן, משתתפים בפגישות העשירייה בזום ומבררים יחד איך נוציא את החבר מבית האסורים.

(סוף השיעור)