שיעור בוקר 07.10.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

קטעים נבחרים לציון יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם

קריין: שיעור בנושא ציון יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, נקרא קטעים נבחרים מן המקורות כדי לציין את האירוע.

היום זה יום מיוחד לציון הסתלקותו של בעל הסולם, הרב יהודה הלוי אשלג. זה אדם מיוחד מאוד, נשמה מיוחדת מאוד, שירדה כדי לקשור אותנו עם הבורא, כי לעצמו כבר לא היה צריך להיות בתפקיד הזה אלא רק בשבילנו.

הוא פתח דרך, מגע לנשמות שיורדות דווקא בדור האחרון, שהן הנשמות הכי גרועות, אנחנו, עם הרצון לקבל הכי גדול שלא היה יכול להיתקן עד כה, וכעת צריכים לתקן אותו בעזרת מה שהשאיר לנו בעל הסולם, בעזרת תורתו, תורת התיקון, שיש בה אור גדול מאוד שכל אחד יכול להזמין אותו שיאיר עליו. בעל הסולם דיבר, סיפר, לימד וסידר לנו את כל הצעדים כדי שניגש נכון לתיקון הנשמות שלנו, נוכל לחבר אותן, וכך נגיע למימוש תפקידנו.

נקרא מה שכותב על זה רב"ש, ונראה מה אנחנו מבינים מכל פעולתו של בעל הסולם.

קריין: קטעים נבחרים לציון יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם, הרב יהודה אשלג. כותרת - הרב"ש בשבחו של בעל הסולם, קטע מס' 1.

הרב"ש בשבחו של בעל הסולם:

"ואני אנה אני בא, לספר בשבחו של כ"ק [כבוד קדושת] אאמו"ר ז"ל, אשר שיחותיו ודבריו הקדושים, מאירים בדורנו זה, דור ההסתר והחשכות. ובעניין זה של הסתר וגילוי, שמעתי מפה קדשו, בערב סוכות שנת תש"ג בירושלים, בעת שנכנס לסוכה לראות אם היא עשויה כהלכתה. [...]

ואם האדם מתקן את בחינת פסולת גורן ויקב, בחינת מלכות מ"ן דנוקבא, שהוא בחינת אלף השביעי זוכה לאלף העשירי, שהוא בחינת ג"ר. ונשמה כזאת יורדת לעולם באחת מעשר דורות. עד כאן תוכן דבריו הקדושים.

מדברי קודש אלו, יכולים להבין את גודל נשמתו של אאמו"ר זצ"ל, ובאיזה מדרגה הוא היה בעת אמירתם. כי כמה פעמים אמר לי שמימיו לא אמר דברי תורה מטרם שהשיג את הדברי תורה מפנימיות המדרגה."

(הרב"ש. "הקדמה לספר פרי חכם - מאמרים")

מדובר כאן על גודל הנשמה, על מעלתו של בעל הסולם, עד כמה היה גבוה, גדול בהשגה, בהשגת האלוהות.

שאלה: מה התיקון שעליו בעל הסולם מדבר כאן?

בימים הקרובים נלמד מה נקרא סוכה. "סוכה" היא מהמילה מכסה, סכך. כל דבר שיש לו גג או כיסוי שמפריד בינו לבין השמש ומכסה את מה שיש תחתיו, נקרא "סוכה".

עוד כמה ימים נחגוג את חג סוכות ואז נלמד על מה מדובר. מדובר על המסך, שהשמש היא כמו הבורא שמאיר, האור העליון שמאיר עלינו, ואנחנו רוצים להבדיל את עצמנו מהאור העליון הזה על ידי צמצום, מסך ואור חוזר. ואז נוכל לשבת בצל של הסוכה, של הסכך ולא ניפגע מהאור הישר כי יגיע אלינו רק האור שיכול לעבור דרך הסכך.

בעל הסולם נכנס לסוכה, למקום שהכינו לו הבנים והתלמידים את הסכך והוא בדק, רצה לראות עד כמה הסכך הזה הוא סכך חזק וטוב. כי צריך להיות צל כמעט במאה אחוז, ורק קצת פה ושם שאור השמש יוכל לעבור דרך הקרשים האלה, הלייסטים שמכסים את הסוכה. ולכן הוא דיבר עד כמה הסכך צריך להיות סגור, כי מדובר על המסך שמסמל לנו כוח שמתגבר על אור השמש, על האור הישר שמגיע אלינו, ודוחה אותו ונותן רק למעט אור להיכנס, נגיד לאחוז אחד ממה שמגיע מהשמש ויכול לעבור דרך הסכך לתוך הסוכה. וכך אנחנו יושבים בתוך הסוכה תחת המסך, הסכך הזה, ונהנים מהאור הזה כי יכולים לקבל אותו בעל מנת להשפיע. האור כל כך קטן ולכן אין בעיה לקבל אותו בעל מנת להשפיע.

תלמיד: האם בשבילנו בעל הסולם הוא כמו הסכך הזה, הוא מתאם לנו את האור הזה?

כל הנשמות שהיו לפנינו ועבדו את הבורא בעל מנת להשפיע, כלומר קיבלו אור עליון על מנת להשפיע, הן בשבילנו כהכנה למסך שלנו. הן מעבירות לנו את האור העליון מהבורא וכשהאור העליון הזה מגיע דרכן אלינו זה תלוי רק בנו אם נקבל אותו בעל מנת להשפיע, או חס ושלום לא. הן מסדרות לנו את הקשר עם הבורא.

שאלה: מדובר כאן על תיקון הכלים באלף השביעי ומיד יש קפיצה לאלף העשירי, ואין את האלף השמיני והתשיעי. למה?

זה מפני שלא צריכים לתקן את האלף השמיני, התשיעי והעשירי - זה נקרא ג"ר. אנחנו צריכים לתקן רק ו"ק, ממלכות עד הבינה, לא כולל בינה, אבל את בינה, חכמה וכתר אנחנו לא צריכים לתקן בצורה רגילה. אנחנו עוד נלמד את זה, וכשנגיע לזה נדע מה לעשות.

תלמיד: זה שייך לסוכות?

לא, זה לא שייך לסוכות, הזמן ברוחניות בכלל לא קובע.

שאלה: הרב"ש כותב שנשמה כזאת יורדת לעולם פעם בעשרה דורות. למה יש כל כך מעט נשמות כמו של בעל הסולם?

אני חושב שבכלל אין עוד נשמה כמו בעל הסולם שהגיעה בינתיים לדרגות כאלה. אני לא מדבר על נשמות כמו משה, אברהם, יצחק, יעקב, הן משהו אחר, לא עליהן מדובר. אבל אנשים שנולדו והתפתחו בעולם שלנו מאפס כמונו והגיעו לדרגה רוחנית כזאת כמו בעל הסולם, אני לא רואה עוד כאלו.

היו נשמות גדולות - הרמח"ל, רשב"י, היו עוד נשמות גדולות מאוד. אני לא יכול להשוות, מי אני שאמדוד אותם הקדושים, אבל אני לא מכיר נשמה כזאת כמו של בעל הסולם, שהשיגה כל כך עמוק את מהות הבריאה.

שאלה: מה הרב"ש רצה לומר בכך שסיפר על בעל הסולם שהוא לא אמר מילה אחת מהתורה לפני שהשיג את פנימיותה, את פנימיות המדרגה?

זה דבר עדין מאוד. אנחנו יכולים לדבר על נשמות, עולמות, פרצופים, ספירות וכן הלאה. אנחנו יכולים לפתוח ספר ולקרוא מה שכתוב שם על עולמות, צמצומים, כל מיני פעולות שנעשו על ידי מסך ואור חוזר וכן הלאה, אבל אנחנו עדיין לא נמצאים בזה, אנחנו לא יודעים מה זה. אנחנו רק קוראים מילים ומדברים, על אף שאין לנו שום מושג בזה.

לכן רב"ש אמר שבעל הסולם לא דיבר אף פעם על דברים שלא השיג בפנימיותם, זאת אומרת שהגיע לזה ממש בפועל וראה את הפעולות על ידי מסך, זיווג דהכאה, אור חוזר וכן הלאה, ורק אחרי זה דיבר או כתב בצורה שהעביר את זה לאחרים. וזה באמת מראה את הגדלות שלו, כי האופן שבו הוא מדבר על העולמות, עולם האצילות, עולם אדם קדמון, אלו דברים שקשה מאוד להבין איך אדם בכלל יכול להשיג, והוא גם השיג וגם דיבר וגם כתב. זה רק מראה מהי גדלות ההשגה שלו.

שאלה: מה זה עצם לתקן את בחינת פסולת, גורן ויקב?

אנחנו נלמד את זה בסוכות כי את הסכך עושים מפסולת גורן ויקב. פסולת גורן ויקב זה מה שנשאר בשדה אחרי שאתה קוצר את התבואה ולוקח ממנה כל מה שצריך כדי לעשות מזה לחם ועוד כל מיני דברים. אתה לוקח את מה שנשאר ושם את זה כסכך של הסוכה. פסולת גורן ויקב, זו הפסולת שנשארה אחרי שביצעת בעבודה שלך כל מה שאתה צריך כדי לחיות בצורה גשמית. זה נקרא שניתן לך גורן ויקב, גורן זה הלחם ויקב זה היין, אלו שתי התוצאות העיקריות מעבודת האדמה של האדם, מזה הוא חי.

והפסולת מכל העבודה הזאת, הדברים שאתה כבר לא מעריך, אם אתה מעריך אותם אתה יכול להעלות אותם למעלה מהדעת, למעלה מהראש ולעשות מזה סכך. ואז אתה יושב תחת הסכך הזה ונהנה לא מהאור עצמו אלא מאור מקיף שלא עובר דרך הסכך ממש, אלא מאיר במקצת ואתה יכול לקבל אותו בעל מנת להשפיע.

עוד כמה ימים נחגוג את סוכות ונלמד את כל הדברים האלה, איך אנחנו בונים מסכים ואיך אנחנו נהנים מהמסכים האלו ומתקדמים על ידם. כל החגים האלו הם אך ורק כדי שנלמד את בניית הכלי, בניית המסך.

שאלה: אמרת וגם במאמר כתוב שהוא מעולם לא אמר דבר תורה לפני שהוא לא השיג אותו. איך יודעים שהשגנו משהו בטרם שאנחנו קוראים לו בשם?

אם אתה משיג, אז אתה יודע, פשוט מאוד, איך יכול להיות שלא? אתה רואה, אתה מרגיש, אתה טועם, אתה משיג זאת בכל חמשת החושים, לא הגשמיים אלא הרוחניים. אתה משיג את האור העליון באיזושהי מידה בכלים כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות, ובמידה הזאת אתה יכול לעבוד עימו, כלומר, לקבל על מנת להשפיע.

תלמיד: כולנו חושבים שאנחנו משיגים כי אנחנו אומרים את השמות האלה ומדברים על הרבה דברים בעשירייה. מתי זו השגה?

כשאתה מרגיש את הדברים האלה כך שאתה בטוח לא טועה, אתה בטוח שהם בעל מנת להשפיע. כשאתה עושה פעולות צמצום, מסך ואור חוזר, ובאור חוזר אתה מקבל את האור הישר, ובמידה שיש לך אור חוזר, במידה הזאת אתה יכול לקבל אור ישר, וזה נקרא שאתה נמצא במגע עם הבורא.

כשאתה נכנס לחנות ויכול לשלם ולקבל תמורת התשלום שלך משהו מהחנות, אז לפי כמה שתשלם כך תעריך את מה שתקבל. אותו דבר כאן, אתה צריך לשלם בצמצום, במסך ובאור חוזר, ובמידה הזאת תקבל מהבורא גילוי. אתה משתווה עימו בצורה, הוא נותן ואתה נותן, ושניכם מתחילים בזה להתחבר, זה נקרא "אני לדודי ודודי לי".

שאלה: ההרגשות שלנו יכולות לא פעם להטעות אותנו. איך אנחנו יכולים להיות בטוחים שאנחנו עושים נכון?

כשתגיע למצב שתקבל בעל מנת להשפיע בצורה אמיתית, אז כבר תדע אם זו אמת או לא, אתה כבר תרגיש אם אתה בטוח בזה או לא. כי קבלה רוחנית, לקבל על מנת להשפיע, לא משאירה לאדם שום ספקות. זה לא כמו בעולם הזה שיכול אחר כך לבוא מישהו ולשכנע אותך שמה שראית, שמה שהרגשת, זה לא נכון. ברוחניות אין דבר כזה, כי אתה נמצא במגע עם הבורא עצמו ואת זה אי אפשר להמחיש.

תלמיד: האם אתה לא זקוק לשום אישור חיצוני?

לא, אם אני משיג משהו ברוחניות, אז אני לא זקוק לשום הוכחה חיצונית.

תלמיד: איפה העניין של השגת הבורא רק דרך החברים? האם הכול קורה באינדיבידואל?

לא באינדיבידואל. אמרתי שאם אני משיג רוחניות, אז אין לי בזה שום ספק, אבל לא אמרתי שזה קורה או לא קורה דרך חברים.

תלמיד: אבל אמרת שאין צורך בשום אישור חיצוני.

זה לא חיצוני, החיבור שלי עם החברים נעשה לכלי הפנימי שלי ודרכו אני מקבל את גילוי הבורא. מה שמתגלה בי דרך כל החברים זהו גילוי הבורא.

תלמיד: האם גם אצל הרב"ש זה היה באותו אופן?

כך זה אצל כולם, מימי עולם ועד היום.

שאלה: שמעתי שבעל הסולם התחיל מאפס. מה זה "להתחיל מאפס"? איזה דרגות יש? איך זה משתייך לאברהם, יצחק, יעקב, ואיך הם עזרו לבעל הסולם בהתקדמות שלו?

כל נשמה שיורדת לעולם הזה, ככל שהיא נמוכה או גבוהה לפי "הגנים" שלה - אני משתמש במילים שברורות בעולם שלנו - היא מתחילה מאפס. ככל שהיא צריכה להגיע למצב גבוה יותר, כך היא מתחילה ממצב נמוך יותר. זה לפי הכלל, "כל הגדול מחברו יצרו", הרצון השבור שלו איתו הוא מתחיל, "גדול ממנו". אל תחשבו שמשה וכל הקדושים והאנשים הגדולים כמו רבי שמעון כבר נולדו עם איזו קדושה, מה פתאום, הם היו יותר גרועים מהאנשים הרגילים וכך צריך להיות. כי לוקח הרבה זמן וכוחות עד שהם מתקנים ומסדרים את הרצון שלהם, עד שהם מתחילים לקבל בו בעל מנת להשפיע ועד שהם מעלים את עצמם.

יש סוג של נשמות שעושות זאת מהר, יש שעושות זאת לאט, יש בזה הרבה דברים. יש כאלו שמסיימות את התיקונים שלהן באותו הגלגול, אם אפשר להגיד כך, וכאלו שלא יכולות לסיים זאת בגלגול אחד אלא בכמה גלגולים, יש כאלו שצריכות להתחבר יותר או פחות עם נשמות אחרות. אבל מה שלא יהיה, כולנו נמצאים באותו הנתיב ומתקרבים לקראת גמר התיקון, כך עלינו לקבל זאת מלכתחילה. יש נשמות נמוכות שעולות למעלה בהרבה, ויש שנמצאות באיזשהו מקום באמצע ועולות מעט, יש ויש.

נלמד זאת בעוד כחודשיים שלושה. אני נזהר מלדבר על דברים שיכולים לבלבל אתכם אבל אנחנו מתקדמים לפי התוכנית.

שאלה: האם אנחנו מציינים את השנה ליום פטירתו של בעל הסולם?

כן.

תלמיד: איך ומה אנחנו צריכים לעשות כדי להודות לו ולשמח אותו?

זה סימן עממי כזה ל"עמך" שאדם נפטר ואנחנו מציינים את יום פטירתו. כשהגעתי לרב"ש כבר הייתי איש דתי שמקיים כל מיני דברים. הייתי צעיר, וכשהסתכלתי על הרב"ש ועל כל התלמידים שלו היה נראה לי שהם קצת מזלזלים בזה, שזה לא כמו שמקובל אצל אנשים חרדים ודתיים.

זה עניין בין הגוף לנשמה, ובדרך כלל מקובלים לא שמים לב לגופים אלא רק לתיקון הנשמה, הרצון, אם הרצון מתוקן או לא. אם הרצון גמר לעבוד בתוך האדם, אז קוברים אותו ואין חוץ מזה, הנשמה לא שייכת לאותו הבשר שעכשיו נמצא באדמה, כך אנחנו צריכים להתייחס לזה. לכן אנחנו לא כל כך מתייחסים למקום הקבורה, אלא כמו שהיה בזמן האר"י ובזמנים הקדמונים, היו קוברים את האדם באיזשהו מקום, שמים אולי אבן וזהו. רק בזמנים שלנו, כשאנחנו כל כך גשמיים, מגושמים ושייכים לחומר, אנחנו מתייחסים לזה אחרת.

כמה חודשים אחרי שהגעתי, אמרתי לרב"ש שאולי אלך לצבוע את הציון של בעל הסולם, כי בכל זאת הוא כך עומד, ואני יכול לקחת עוד כמה אנשים שיתקנו ושיצבעו אותו. התפלאתי כשהוא ענה לי "תשאיר את זה לאחרים. הם צריכים לעשות משהו, אז שיעשו את זה, זה לא כל כך שייך לך". אז לא הבנתי, אבל במשך הזמן הבנתי שבאמת אין בזה שום ענין וזה ממש דבר משני מאוד.

שאלה: חוץ מבעל הסולם היו עוד מקובלים בתקופתו, למה הם לא התבטלו בפניו כמו מקובלי צפת בפני האר"י?

קודם כל אנחנו לא יודעים מה קרה בצפת ועד כמה זה היה בהכנעה כלפי האר"י. מי שהכיר במיוחד את האר"י היה הרמ"ק, רבי משה קורדוברו, והוא היה מקובל גדול בצפת, וכולם קיבלו אותו. הוא היה כבר זקן בזמן האר"י, וכולם הכירו בו כאדם בעל השגה וכן הלאה, ובכל זאת, כשהוא היה כבר בן כ-70, לעומת האר"י שהיה חצי ממנו, אולי בן 35, כשהוא שמע איך האר"י מסביר את חכמת הקבלה ועד כמה הוא משיג מה שמסביר, הרמ"ק ממש נכנע כלפי האר"י.

תארו לעצמכם, בן 70 לעומת בן 35, מה זה אומר על הרמ"ק עצמו, שהוא הבין את האר"י, הרגיש את האר"י, הכיר את גדלותו ולכן כל צפת הכירה בגדלותו של האר"י במידה זו או אחרת. זו שאלה עד כמה הכירו באר"י, הם לא הכירו את האר"י בעצמו, אלא בזה שהרמ"ק מעריך אותו.

רק תדעו, שהיו לו הרבה מתנגדים, כאלה שלא קיבלו אותו. אף מקובל לא קיבלו בצורה נכונה, וזה תמיד כך, כי מה שהוא הולך לתת, לגלות, זה נגד ההיגיון, זה נגד הרצון, וזה מנוגד לכול מה שאנשים חושבים, לְמה שהם מקבלים, לְמה שהסבים שלהם והאבות שלהם היו מחזיקים, ועכשיו בא מישהו וסותר את זה, איך יכול להיות שאני אסכים עם זה, מה שיש לאדם זה מה שהוא מחזיק.

ולכן זה קשה מאוד, צריכים לעבור כמה דורות עד שיסכימו, יקבלו דעות מקובלים. זה כמו בדוגמה של בעל הסולם, מי קיבל אותו בדורו? כמעט אף אחד. קראנו על עיתונאי אחד שראה אותו בתוך בית המלאכה שלו, ששם היה מכין את המכונה לדפוס, הוא ראה איש זקן שכל הידיים שלו היו פגועות מהעופרת, והיה עובד, לבד, באיזה מקום חשוך, וזהו, וזה היה בעל הסולם עם כל הגדלות שלו, שהיה משיג עולמות רוחניים, אבל בעולם הגשמי אף אחד לא הכיר ולא היה לו שום דבר.

שאלה: למה נשמה גדולה, כמו של בעל הסולם, לא זכתה לכבוד בקרב כל החוגים בעם ישראל, כמו האר"י, כמו רשב"י וכולי?

אתם חושבים שהאר"י ורשב"י זכו לכבוד?

תלמיד: לפחות היו מוכרים, פופולריים.

אחרי אלפיים שנה? רשב"י ברח מכולם למערה וישב שם עם התלמידים שלו, ורק אחרי מאות שנים התחילו לדבר סביבו, ואותו דבר על האר"י. מי הכיר את האר"י בזמן שהוא היה בצפת, חוץ מכמה תלמידים שהיו לו? כלום. בעל שם טוב, היה נוסע מכפר לכפר לספר, לדבר על עבודת ה', וזה מה שאנחנו לומדים כי לא היו בזמנו כלי תקשורת אחרים, אז הוא היה מדבר פה ושם, עבר ממקום למקום, וככה זה היה. בצורה כזאת הוא הפיץ את חכמת הקבלה, עבודת ה' יותר נכון, הוא לא דיבר במיוחד על העולמות העליונים והספירות, דיבר, אבל קצת, אלא העיקר בשבילו היה לדבר על העבודה הרוחנית של האדם.

שאלה: כתוב "מדברי קודש אלו, יכולים להבין את גודל נשמתו של אאמו"ר זצ"ל, ובאיזה מדרגה הוא היה בעת אמירתם. כי כמה פעמים אמר לי שמימיו לא אמר דברי תורה מטרם שהשיג את הדברי תורה מפנימיות המדרגה." מה זה פנימיות המדרגה?

"פנימיות המדרגה" זה נקרא שיש לו כלים, מסכים, שהוא עם המסכים האלו יכול להשיג את האור העליון בעל מנת להשפיע. והאור העליון שמתלבש ברצון שלו עם המסך בעל מנת להשפיע, האור הזה מושג, מורגש, כפנימיות המדרגה.

תלמיד: ואיך אני שומר את התחושה הזאת שיש בה יראה בצורה טובה?

אתה קודם תשיג אותה ואחר כך נדבר.

תלמיד: יש לי תחושה שהשרשרת הזאת היא המקור של המקור, איך את זה משמרים, איך את זה מגדלים?

קודם צריכים להשיג את זה ואחר כך לשמור. קודם צריכים להשיג קשר עם אותו האור שמאיר מלמעלה, זה יכול להיות רק בתנאי שאתה מתחבר לחברים, נמצא איתם בקשר, ומתוך הקשר איתם אתה מתחיל לפנות לבורא, להתפלל, לבקש, כדי שימלא את הקשר ביניכם באור שלו בעל מנת להשפיע.

תלמיד: אז בשבילי אני יכול לראות את זה כך שיש חברים ובורא, ובאמצע לשים אותך, את הרב"ש ואת בעל הסולם? כי עכשיו אני רואה שזה יכול לעזור.

כן.

שאלה: למה רב"ש מדבר מדור של חושך והסתר, האם זה המצב של הדור שלנו כדור האחרון?

קודם כל אנחנו נמצאים בדור האחרון, בדורו של משיח, אנחנו כבר נמצאים בתוך האור העליון שפועל עלינו ומעלה אותנו יותר ויותר למעלה, ולכן אנחנו נקראים "דור אחרון", "דור המשיח", ונקווה שזה יתממש בזמנינו. אנחנו רק צריכים כמה שיותר להיות ראויים לזה, מותאמים לזה.

שאלה: למה אם בעל הסולם היה במדרגה כזאת של השגה הוא לא הצליח להפיץ יותר, או לא הכירו בו?

הראשון לא שייך לשני, היו הרבה מקובלים בדורות שרצו להפיץ ולא יכלו בכלל, בעל הסולם הפיץ בכל זאת, הוא כתב כמה ספרים, הוא הדפיס, הוא לימד, הוא השאיר לנו את בנו הרב"ש ואנחנו זכינו. אמנם אנחנו לא יכולים להעריך את זה עדיין, אני יודע שאני לא יכול להעריך את זה שהייתי ליד הבן הבכור של בעל הסולם, הייתי חי לידו, הייתי נוסע עימו, ישן לידו, הכול, אבל זה הכול בגשמיות. את הרוחניות, כמה שניסיתי להשיג, כמה שהשגתי השגתי, כמה שלא לא, אבל בכל זאת, יש קשר בין הדור שלנו לדורו של בעל הסולם ואנחנו צריכים להודות על זה.

שאלה: אז במה תלויה היכולת להפיץ או שהשיטה תהיה מקובלת?

צריכים לראות לפי הכתבים, לפי מה שאנחנו מבינים, עד כמה זה היה חשוב לו להפיץ את השיטה שלו, חכמת הקבלה, בצורה כמו שהוא דיבר, סיפר עליה, ושאנחנו צריכים לעשות את זה, פשוט להמשיך. אפילו אם אני לא יודע כלום ולא מבין כלום, אם אני ממשיך להפיץ את דבריו אני משתתף עימו במפעל חייו.

קריין: קטע מספר 2. רב"ש כותב.

"בעל הסולם פעל שאדם פשוט שאם הולך בדרכו יכול לזכות לדביקות ה' כמו תלמיד חכם מובהק, משא"כ לפניו היו צריכים להיות תלמידי חכמים גדולים בכדי לזכות לדבקות ה'. ולפני הבעש"ט היו צריכים להיות גדולי עולם, אחרת לא היו יכולים לזכות להשגת אלוקות."

(הרב"ש. 75 "פעילות גדולי האומה")

את זה אנחנו רואים לפי הדורות, יש תקופות שהן כמו מדרגות, אז הוא אומר שעד בעל שם טוב היו צריכים באמת להיות אנשים גדולים מאוד עם נשמות מאוד מיוחדות כדי להשיג את הכוח העליון, להגיע לדבקות הבורא. אחרי בעל שם טוב זה נעשה כביכול יותר קל, זאת אומרת, התקרבו המאורות העליונים לנשמות הנמוכות ויש יותר אפשרות בנשמות הנמוכות להשיג את גדלות האורות האלה, גדלות הבורא. זאת אומרת, ככל שאנחנו מתקדמים יותר, יותר קל לנו להתקרב למאורות, למקורות האור העליונים ולהשיג אותם.

קריין: שוב קטע 2.

"בעל הסולם פעל שאדם פשוט שאם הולך בדרכו יכול לזכות לדביקות ה' כמו תלמיד חכם מובהק, משא"כ לפניו היו צריכים להיות תלמידי חכמים גדולים בכדי לזכות לדבקות ה'. ולפני הבעש"ט היו צריכים להיות גדולי עולם, אחרת לא היו יכולים לזכות להשגת אלוקות."

(הרב"ש. 75 "פעילות גדולי האומה")

שאלה: מה זה התיקון שאותו עושים המקובלים כמו הבעל שם טוב, כמו בעל הסולם, שיכולים לקרב את האנשים במידה כזאת של דביקות לבורא? האם אלה אותם הכתבים שהם כותבים או המאמצים הפנימיים, התיקונים הפנימיים שהם עושים?

מקובל - זה רצון לקבל שמתקשר לבורא באיזו מידת קשר, השתוות הצורה עם הבורא, ואז הוא הופך להיות כמעבר, מעביר מהבורא לנשמות יותר נמוכות. ואז אלו שמתקשרים לאותו המקובל, הם כבר יכולים דרכו לקבל משהו מהבורא. ככה זה הולך, ממעלה למטה.

קריין: קטע של בעל הסולם שלא התפרסם ברבים. כתוב ב"ליקוטי הלכות".

"עיקר התגברות היצר הרע שמתגבר בכל דור ודור, להסתיר ולהעלים את הצדיק האמת שבאותו הדור דווקא. כמו שאנו רואים בחוש, שעיקר המחלוקת הוא על הצדיק שבאותו הדור ואחר כך בשכבר הימים הבאים מודים גם בזה הצדיק. ואומרים שזה בוודאי היה צדיק. אבל חולקים על זה הצדיק שבזה הדור שאחריו. כי בימי האר"י ז"ל הייתה מחלוקת גדולה על האר"י... ואחר כך בכמה דורות נתקבל האר"י ז"ל. והכול מודים שהיה חידוש נפלא איש אלוקי וכולי. אבל חלקו על צדיקים אחרים שבדורות שאחריו. עד שסמוך לימינו היה הבעל שם טוב זכרונו לברכה. שהיה אור נפלא ונורא מאוד, והיה עליו מחלוקת גדול. ובימי הבעל שם טוב רוב המתנגדים הודו בהאר"י ז"ל. וחלקו על הבעל שם טוב זכרונו לברכה... מתגברים עזי פנים בכל דור ודור, שחולקים על הצדיק האמת שבכל דור. ומסתירים ומעלימים אותו ומרחיקים את העולם ממנו."

("ליקוטי הלכות")

קטע יפה. כדאי לצרף אותו לכתבים שלנו. אף אחד לא התקבל בדורו כי הדור עדיין לא מבין אותו, לא מרגיש אותו. האנשים שנמצאים באותו דור הם לא אשמים. אם הוא גדול הדור אז איך הם יכולים להיות כמוהו או להעריך אותו? להעריך אותו זה במשהו להשיג, להבין, להרגיש, להיות כמוהו, לידו. ככה זה קורה. לכן אנחנו צריכים רק לדעת מה עלינו לעשות, ומה שמדברים - שידברו. יעבור הזמן - אולי אנחנו כבר לא נהיה בעולם הזה, לא חשוב - אבל מה שנעשה - נשאר וזה ימשיך את כל האנושות לקראת הבורא.

קריין: קטע מספר 3.

"אאמו"ר זצ"ל הבטיח לנו, שעל ידי זה שנלך בדרכו ונקיים את הנהגותיו, נזכה לנצחיותו יתברך ולהדבק בו יתברך ולהכנס בהיכלי דמלכא, אף על פי שכל אחד מאתנו מרגיש שאין מידות טהורות כראוי למי שמשרת את המלך, מכל מקום "קרוב ה' לנשברי לב", מאחר שכל המידות המגונות שנמצא בנו מצד הטבע, ה' הטביע בנו וברא אותנו עם כל השיפלות. ואאמו"ר זצ"ל אמר, כי "רם ה' ושפל יראה", משום שה' אוהב את האמת, לכן הקדוש ברוך הוא מקרב את השפלים באמת."

(הרב"ש. אגרת כ"ט)

כך אנחנו צריכים לראות את הדברים. עלינו לעבוד ולעשות מקסימום ככל שאנחנו מסוגלים ולעלות את הדורות שקדמו לנו יותר למעלה על ידי זה שאנחנו רוצים לדחוף אותם ממטה למעלה על ידי העבודה שלנו. כך אנחנו מתקדמים דור אחר דור, דור אחר דור, עד שמגיעים עד כיסא הכבוד עד הגדולים הקדושים, ואנחנו דוחפים את כולם. דוחפים את כל העמוד הזה למעלה.

שאלה: אמרת שהמקובלים עושים תיקון כשהם הופכים למוליכי האור. האם ניתן להגיד שכל העולם הזה קיים רק הודות לכך שיש כאלו מוליכי אור?

כן, כך כתוב. כתוב שהעולם הזה ניזון רק על ידי אותו האור הקטן שהמקובלים מעבירים מהבורא לכל הנשמות. יש בזה אור פנימי, אור מקיף, יש הרבה מאורות שממלאים את הכלים באיזו הארה ונותנים להם כוח להתקיים ולחיות ולהתקדם.

קריין: ציטוט של פרופסור שלמה גיורא שוהם, חתן פרס ישראל, על הפגישה שלו עם בעל הסולם. הוא כותב.

" באותו זמן ניסה בעל הסולם להדפיס את "הסולם", התרגום העברי, את הפרשנות שכתב על ספר הזוהר."

כך כותב פרופסור.

"וכל פעם שהצליח לגייס מעט כסף מתרומות קטנות היה מדפיס חלקים מ"הסולם" שלו. מצאתי אותו עומד בבניין רעוע, חורבה כמעט, ליד מכבש דפוס ישן. הוא לא היה מסוגל להרשות לעצמו לשלם לסדר ולכן סידר את האותיות של הדפוס בעצמו, כשהוא עומד מעל המכונה במשך שעות בכל פעם, אף שהיה בסוף שנות השישים לחייו. הוא היה ללא ספק איש צדיק, צנוע, עם מאור פנים. מאוחר יותר שמעתי שהוא בילה כל כך הרבה שעות בסידור הדפוס, עד שהעופרת פגעה בבריאותו."

(פרופסור שלמה גיורא שוהם, על פגישתו עם בעל הסולם)

היו רואים על הידיים שלו, ובכלל על כולו. כל אחד והגורל שלו.

שאלה: כתוב "שה' אוהב את האמת, לכן הקדוש ברוך הוא מקרב את השפלים באמת." האם זה מראה משהו מיוחד בדור שלנו, שאנחנו רוצים לגלות באמת כמה אנחנו הפוכים ממנו ולבקש ממנו? 

אני לא יודע. אני לא בטוח שאנחנו רוצים לגלות את האמת, כמו שאתה אומר, ושהדור שלנו זה דור האמת, עוד צריכים לעבוד על זה הרבה.

קריין: קטע מס' 4.

"אנחנו נתאספנו כאן, לתת יסוד על בניין חברה, לכל אלה המעוניינים ללכת בדרכו ובשיטתו של בעל הסולם זצ"ל, שהיא הדרך, איך לעלות במעלות האדם ולא להישאר בבחינת בהמה." 

(הרב"ש. מאמר 1, חלק א'. "מטרת החברה - א" 1984)

זו בעצם הסיבה להתארגנות שלנו, לזה שאנחנו קיימים בקבוצת "בני ברוך" ממשיכי דרכם של בעל הסולם ורב"ש. כמו שרב"ש כותב, "ללכת בדרכו ובשיטתו של בעל הסולם זצ"ל" ולעלות מדרגות הבהמה לדרגות האדם. צריכים לעשות את זה, לכן התאספנו כאן, וסוד העלייה שלנו הוא לפי עוצמת החיבור שלנו.

קריין: קטע מס' 5.

"אפילו אנחנו זכינו לשמוע את דברי אלקים חיים, מפי שכינה מדברת מתוך גרונו של אאמו"ר זצ"ל, מכל מקום הבחירה נשאר בידינו. לכן, אפילו שהוא זצ"ל גילה לנו הרבה גלויים, וזה היה רק בכדי להדריך אותנו, בכדי שנוכל ללכת בלי סעד. ולכן משום זה תיכף על כל חידוש תורה שגילה לנו, ונגרם לנו התרוממות הרוח ובטחון חזק להקדיש את ימינו רק לתועלת ה', אבל תיכף בא על זה בחינת הכבדת הלב, מבחינת "כי הכבדתי את לבו", כדי שיהיה לנו אחר כך בחירה מצידנו. כי זה נקרא יגיעה בלי סעד לתומכו. כי כוונתו היתה כדי להביאנו לשלימות הנרצה."

(הרב"ש. אגרת כ"ח)

הוא כותב שעם כל הכוחות שהשגנו מבעל הסולם, ובזמננו גם מרב"ש, והם פועלים בנו ואנחנו יכולים להשתמש בכוחות האלה, ללכת איתם, להתרומם איתם ככל האפשר, בכל זאת מאוד מאוד קשה לנו לעלות בדרך במדרגות האלה כדי להגיע למטרה ולשלמות. הכבדת הלב והכבדת הגוף, "כי הכבדתי את לבו", הן דבר גדול מאוד בנו, ורק על ידי החיבור בינינו עלינו להגיע למצוא "סעד לתומכו", כלומר רק על ידי החיבור שלנו נוכל להגיע ולתפוס את התמיכה ההדדית שתהיה לנו כדי להגיע לשלמות.

שאלה: לעיתים יש קטע שקוראים בערב והוא מעביר עומק, ובבוקר שוב קוראים את הקטע הזה והעומק כבר נעלם. מה הסיבה?

בכל רגע יש לך רצון לקבל שמתעורר, אחרת לא היית מרגיש שיש הבדל בין רגע לרגע, שאתה חי, וזה מפני שהרצון לקבל שלך מתחדש בכל רגע ורגע. לכן בכל רגע אתה נמצא מוכן לגלות ולהבין אופן אחר בחיבור שלך עם החברים ובחיבור שלכם עם הבורא.

לכן כל רגע לא דומה לחברתה, כך הם החיים שאנחנו עוברים. הרצונות מתחלפים, ואנחנו צריכים להשתדל להיות דבוקים בכל רגע ורגע, ואז נבין למה הבורא מגלגל עלינו צורות כאלה.

שאלה: מה בעל הסולם למד עם התלמידים שלו? כי כל הספרים שאנחנו לומדים וקוראים לא היו בזמנו.

הם לא היו. דיברתי עם מנחם אדלשטיין שהיה תלמידו של בעל הסולם וגם של רב"ש, הוא היה מבוגר מרב"ש בשלוש שנים. הוא סיפר שהוא היה נוסע מטבריה, מהמקום שבו הוא גר, לבעל הסולם, לשיעור. בעל הסולם היה נותן שיעור ביום שישי פעם בשבוע והוא היה מגיע לשם. הוא היה נוסע במשאית, מטפס על כל הארגזים, על כל מה שהיה במשאית, היה יושב גבוה, וכך היה מגיע לירושלים. זו הייתה דרך ארוכה.

הוא אמר שלפעמיים הוא היה מגיע מוקדם לבעל הסולם, לפני השיעור. אומנם בעל הסולם נתן שיעור משלוש בלילה, אבל בעצמו היה קם ב-12 בלילה. ובעל הסולם כשראה אותו היה נותן לו לקרוא ממה שכתב באותו זמן, מהזוהר, ומנחם היה יושב וקורא מהזוהר שיצא ממש מכתב ידו של בעל הסולם באותו הזמן, באותו הלילה אולי. בעל הסולם כתב את פירוש הסולם על ספר הזוהר באותם הזמנים.

שאלה: מהי השיטה של בעל הסולם? מה מיוחד בשיטה שלו משאר המקובלים שהיו בעולם?

היא יותר עמוקה לתוך הבריאה, לתוך הרצון לקבל, שצריך לעבור צמצום, מסך ואור חוזר. לפי מידת האור החוזר שהרצון לקבל מפתח, כך הוא מתחיל להיות דומה לבורא, לאור העליון, ואז הוא מתחיל להרגיש, לקבל, מה שנמצא באור העליון לתוך עצמו, זה נקרא "גילוי הבורא לנברא". האור העליון מתלבש בתוך הרצון לקבל שכבר מצויד בכוונה בעל מנת להשפיע.

תלמיד: אנחנו שומעים שהייתה כלפיו הרבה התנגדות, היו אנשים שבאו עם אבנים ושברו את הזכוכיות בסלון שלו. למה הייתה שנאה כזו גדולה כלפיו? הרי הוא בא לעזור אבל כולם רק שנאו אותו ובכלל לא הייתה אחדות איתו. מה הסיבה לשנאה הזאת כלפיו שהייתה תקופה ארוכה?

כי הם לא הבינו את השיטה, את ההסבר שלו, מפני שלנשמות שלהם לא היה עדיין צורך להכיר את האמת. הם עדיין לא רצו לגלות את הבורא, הם רצו לקיים רק את מה שלימדו אותם בגרסא דינקותא ומזה לקבל שכר.

תלמיד: האם היום מקבלים את השיטה של בעל הסולם, או שגם היום יש התנגדות?

אני לא שייך לעולם, אני לא יודע. אם אתה שואל אותי, אז אני לא יכול להגיד לך איך היום העולם מחולק. אני הפסקתי עם זה בתחילת שנות השמונים, והיום, אחרי שעברו ארבעים שנה, אני לא יכול להגיד לך. גם לא חשוב לי מה חושבים אלו שמתנגדים, כי "כל הפוסל במומו פוסל", מה הם יכולים לעשות אם הנשמות שלהם עדיין לא ראויות להרגיש משהו מרוחניות, ואיך הם יכולים להגיד אם זה נכון או לא נכון. זה כמו שתיקח ילד קטן. אבל לנו זה לא חשוב, אנחנו לא צריכים להיות מעורבים בזה.

תלמיד: למה כל כך קשה להפיץ כמו שרצה בעל הסולם? אנחנו כל הזמן מתעסקים בזה ולא כל כך מצליחים להביא את לכל העולם.

שמעת עכשיו בקטע איך בעל הסולם הפיץ.

תלמיד: איך הוא הפיץ?

הוא היה עומד ליד המכונה ועובד עם העופרת כדי לסדר את ספר הזוהר עם פירוש הסולם לדפוס. אני אגיד לך מעצמי, כשהגעתי לשם ובשנת 1982 אחרי שהייתי אצלם שנתיים, שלוש, נפטרה אימא של אחד החברים. הם שאלו את רב"ש מה לעשות לכבוד זכרה של אימא, והוא אמר, "אתם צריכים לקנות מאה סטים של הזוהר עם פירוש הסולם ולפזר בחינם בכל מיני מקומות שבהם יכולים ללמוד את זה". אמרתי שגם אני אעזור להם, לקחתי חמישה סטים של ספרים ונסעתי לכל מיני מקומות לתת בחינם את הספרים האלה ולא רצו לקבל. לא רצו לקבל את הספרים האלה באף בית כנסת, באף ישיבה, באף מקום ציבורי, כאילו שזה משהו שיש בו איזה וירוס, ממש כך.

אנחנו צריכים להבין שזה היחס שיש לאנשים לקבלה, גם בגלל שהם מפחדים, מי יודע מה זה, כי בכל זאת מפחדים מחכמת הקבלה, ומעוד כל מיני סיבות. על בעל הסולם היה ממש חרם מאוד גדול, כל הרבנים היו נגדו.

תלמיד: אני זוכר שהיה לו חבר מההסתדרות שהם היו חברים טובים מאוד, הם עשו הרבה עבודה יחד.

זה היה ברנדוויין, הוא היה התלמיד שלו.

תלמיד: הם עשו הפצה יחד, על ברנדוויין כבר לא שומעים כל כך ועל בעל הסולם כן שומעים, והיה ביניהם שיתוף פעולה. האם היו עוד מקובלים בארץ שאנחנו לא יודעים עליהם שעבדו יחד עם בעל הסולם?

לא, ככל שידוע לי. היו כאלה אבל היום כבר לא זוכרים אותם, זה כבר דור שעבר ואינו.

שאלה: בעל הסולם פעל כך, שאם אדם פשוט הולך בדרכו הוא יכול לזכות לדבקות ה', מהי הפעולה הזאת שהוא עשה?

הוא קשר את הבורא דרכו, דרך בעל הסולם, לכל הנשמות הפשוטות כך שמי מהנשמות האלה שרוצה להגיע לדבקות בבורא, יש לו קשר.

תלמיד: מה יכול לעשות מי שרוצה להגיע לבורא?

ללמוד את כתבי בעל הסולם ומתוך כתבי בעל הסולם הוא יגיע לקשר עם הבורא.

תלמיד: זה כל מה שצריך, זה מספיק?

כן, אבל צריך שהוא ילמד ויקיים. זאת אומרת הוא צריך לחבר את עצמו לקבוצה, לסדר את הקבוצה כמו שבעל הסולם אומר, לקרוא את המקורות, ואז האור העליון מהמקור ישפיע עליו ויקדש אותו, יקדם אותו.

תלמיד: ובמה זה שונה מכל מה שכתוב בכל ספרי המקובלים?

ודאי שזו לא שיטה חדשה, פשוט לזמנו הוא עשה קשר יותר הדוק.

תלמיד: מה זאת אומרת שהוא עשה קשר יותר הדוק? יש לפני ספר של בעל הסולם או ספר אחר, נניח "מאור ושמש", מה ההבדל עבורי? במה בעל הסולם פעל, מה הוא הכין עבורנו?

יש ספר לימוד בפיסיקה שנכתב לפני מאתיים שנה או ספר בפיסיקה שנכתב עכשיו, אתה מבין שיש הבדל?

תלמיד: אם זו מכניקה של ניוטון, אני מניח שכתוב אותו דבר.

לא, גם זה לא אותו דבר, גם זה כתוב בצורה אחרת כי גם המשתמשים הם אחרים. החוקים לא השתנו, חוקי הטבע לא השתנו, אבל האנשים שצריכים ללמוד את החוקים האלה השתנו, הם כבר בדור אחר.

שאלה: האם אפשר לראות רוחניות על מקובל?

אתה לא יכול לראות. גם אם היה לידך משה או כל אחד אחר, לא יכולת לראות.

תלמיד: איך אפשר לזהות את המקובל?

אי אפשר לזהות מקובל. אם הוא לא ירצה, אז אתה לא תוכל לזהות אותו. אם הוא ירצה, אז הוא ידבר כך שאתה תבין שיש לו משהו מהשגה עליונה יותר ממה שאתה משיג.

תלמיד: אבל אנחנו כן רוצים לקלוט את המקובל. את בעל הסולם, לא ראו, לא גילו ולא השיגו. איך יכולים לראות אותנו? איך יכירו בנו?

אם אתה תהיה גדול, אז תדע מה לפרסם ומה לא ותדע איך לחבר את האנשים ביניהם. ולפי מידת החיבור הם ישיגו את הדברים, לא צריך יותר מזה.

שאלה: איך בעל הסולם הגיע למצב שהוא יכול לקחת כתבים כל כך גבוהים, כמו ספר "הזוהר" ו"כתבי האר"י" ולקרב אותם לדורו?

כנראה שהוא הרגיש שהוא מסוגל לעשות זאת, להיות גשר בין מה שכתוב בספר ה"זוהר" ובין מה שהוא צריך להגיד לדורו.

תלמיד: מה הוא עשה בזה?

הוא הבין את הדברים שכתב רשב"י בפנימיות המדרגה ולכן הוא שם לב, האם הוא מסוגל או לא מסוגל לספר על זה בצורה כזאת שהדור שלו גם יכול להשיג.

תלמיד: האם כדי להצליח לעשות את העבודה שבעל הסולם עשה, הוא היה צריך לרדת לדרגה של העם ומשם לעשות את העבודה?

כן, ודאי שגם זאת. אבל חוץ מזה, הוא גם יכול היה להוריד ולפשט זאת לדרגה של דורנו בצורה כזאת שגם אנחנו נוכל להבין, זאת כל הגדלות.

תלמיד: איך יכול להיות שבין המקובלים יש יחס מזלזל ולא נכון לבעל הסולם? איך הם לא רואים את הגדלות שלו?

איפה אתה רואה מקובלים?

תלמיד: אני לא רואה מקובלים, אבל קודם הזכרת שזלזלו בו ועשו עליו חרם.

אבל אלה לא היו מקובלים, אלה הם מתנגדים.

תלמיד: מה ההבדל ביניהם?

ההבדל שהם לא מבינים ולכן הם לא רוצים לקבל אותו, הם רוצים לבטל אותו.

תלמיד: אבל לא ברור לי איך אפשר לרצות לבטל מקובל.

אם אני לא מסכים עימו 'אז אני רוצה למחוק אותו. אני לא מבין שום דבר בקבלה, אני לא מבין כלום, אני פשוט לא מסכים, אני לא רוצה שהוא יהיה קיים.

תלמיד: ברור. כי אם היום אנחנו מסתכלים, נניח על רשב"י והאר"י, לא רוצים למחוק אותם. דווקא להפך, מבצעים לזכרם כל מיני פולחנים.

אני לא חושב כך. וגם למה שומע על רשב"י והאר"י, כי אנשים רוצים לערוך הילולה או חגיגות אחרות. זה לא שייך ללומדי התורה האלו כשאתה מדבר על המתנגדים, אלה "עמך". מגיעים אנשים מעמקי עם ישראל ועושים הילולה לכבוד גדולים בדורות שעברו, אבל זה לא שייך ללומדי תורה. ככל שתדברו על כך פחות, תבינו זאת בעצמכם, ואם לא תבינו, גם לא נורא.

שאלה: מאיפה בעל הסולם לקח את הכוח לרצות להעביר לעד אחרון האנשים את החכמה הזאת?

מתוך גובה ההשגה שלו. מתוך כך שהוא היה גדול בהשגה הוא לא פחד ולא יכול היה להיות זהיר, אלא פשוט כתב את מה שכתב.

תלמיד: דברנו קודם על כך שרק בדורות שאחריו מכירים בגדלותו של המקובל, והיום אנחנו רואים שאפילו אצל אנשים שאין להם השגה, מכובד ללמוד את האר"י ולפחות הם מכירים שהוא היה.

כי זה נקרא "דור האחרון" ולא כולם כבר כל כך בורחים מחכמת הקבלה. אתם לא יודעים מה היה לפני שלושים וארבעים שנה. סיפרתי על כך לא פעם אחת. נכנסתי לחנות לשכפל מפתח, הנחתי את ספר "עץ חיים" על הדלפק, נתתי למוכר מפתח והוא אמר "קח את הספר מכאן ותחזיק אותו בידיים, אחרת אני לא אוכל לעבוד". כך אמר לי המוכר וכך היה לפני ארבעים שנה. והיום? היום אני לא חושב שאף אחד מתפעל מזה.

שאלה: אפילו בעל הסולם, כשהוא דיבר עם מקובלים ירושלמים, הם אמרו לו שבכל זאת מה שהאר"י כתב הוא נכון, שהוא קיבל את זה מאליהו וכן הלאה. מה גורם לכך שמקובל אינו מוכר באותו דור, ובדורות שאחרי הוא כן נעשה מקובל, ומכירים לפחות בגדלותו? מה השינוי שעובר באנשים וגורם להם פתאום להכיר בגדלותו לאורך הזמן?

"כל דור ודורשיו". זאת אומרת, בכל דור ודור הנשמות עולות למדרגה יותר ויותר גבוהה.

שאלה: אז מה משתנה בדור שאחריו שגורם להם פתאום לראות שהמקובל בדור הקודם כן היה גדול?

כי הם עולים בהשגה שלהם, בהבנה שלהם. כמו, להבדיל, במדע כמו הפיזיקה ובכל מיני מדעים אחרים. הם מתחילים להבין, להרגיש יותר, ואז הם מבינים עוד ועוד את מה שקרה קודם ומה שקורה איתם עכשיו.

שאלה: מה התפתח בהם?

רגש, שכל. יכולת להשיג. הכלים מתגלים. בין אותם הכלים שהתגלו לפני אלף שנה ובין הכלים שמתגלים עכשיו, יש הבדל גדול. אז היו יחידים, היום יש כבר מאות, ויהיו עוד אלפים, עד שנגיע למצב שכולם יהיו "וכולם ידעו אותי מקטן ועד גדלם".

תלמיד: בנבואה שלו בעל הסולם מספר שהוא יכול לדבר עם הבורא, והוא מסביר את כל השיחה שלו עם הבורא. הוא מבקש מהבורא שיוריד אותו מדרגה והבורא מסביר לו ושואל אותו אם הוא רוצה שהוא יוריד אותו מהמדרגה שלו כדי שהוא יוכל להבין את האנשים, את החכמים שבארץ.

כך נעשה לא כדי להשיג. אלא כדי להוריד לאנשים.

שאלה: האם נכון שרק נשמה אחת התגלגלה מאברהם אבינו למשה רבנו?

כן. אתה יכול לקרוא על כך. יש חומרים אפילו אצלנו, באתר שלנו.

שאלה: אתה אומר שגדלות בעל הסולם הייתה לעלות לעולמות עליונים ואחר כך להוריד את עצמו כדי שכל אדם יבין אותו. איך בעל הסולם הצליח שבכך גדלות ההשגה לא תלך לאיבוד?

לקח לו הרבה זמן. סיפר לי הרב"ש שבעל הסולם הגיע למורה שלו, לרבו מבורסוב, ופתאום ראה את ספר "עץ החיים" של האר"י על המדף, הוא לקח אותו והתחיל לקרוא. נכנס רבו ואמר "לא לא. שים את הספר במקום".

אבל הוא כבר ראה שיש בספר הזה דברים רבים שהוא רצה לדעת ולא ידע איפה למצוא, אז הוא כבר חיכה לסוף השיחה עם המורה שלו, נסע מהר מאוד מבורסוב לוורשה, קנה את הספר, וכבר ידע איפה הוא צריך למצוא את כל התשובות למה שממש דקר לו בלב כשהוא לא ידע.

והוסיף הרב"ש, "אבל הוא לא ידע רק דבר אחד, שיצטרך להשקיע אולי עוד עשרים או שלושים שנה כדי להשיג את הדברים האלה, להבין אותם". ואז תפסתי את הרב"ש כשהוא מספר על כך וזעקתי "שלושים שנה"? והוא הבין שאמר דבר שהוא לא היה צריך להגיד.

אני הייתי בן שלושים וחמש, ושלושים שנה? עד גיל שישים וחמש, ורק אז אני אשיג משהו שכתוב שם? אז הוא אמר "לא לא. זה בסדר. זה בסדר". וכך הפסיק לדבר על כך יותר. ראה שהוא סיפר לפי תנועת ידו יותר מדי. אז מה להגיד לכם? יש ויש.

שאלה: אמרת שכל המקובלים היו כנגד בעל הסולם. מה, הם לא היו בהשגת הבורא?

הם לא היו בגובה שלו ולכן לא הסכימו עם מה שהוא אמר. היו בהם חלק קטן שכן הסכימו, אבל בכל זאת הם לא היו בהשגה שלו.

קריין: קטע 6.

"דעו לכם חברי, מאחר שהיינו בצוותא עם נר ישראל זצ"ל, אזי אנחנו מסוגלים יותר להתקרבות ה', רק אנו צריכים לשמוע בקולו ולשמור את בריתו, שקולו של האר"י החי בטח שלא יפסק מאתנו. כמו שאנחנו היינו בקרבתו, בטח שהוא מליץ עבורנו ונשמע קולו בבואו בקודש, שבזמן שהאדם מתקרב לקדושה אזי שומעים את קולו, ובטח נצליח."

(הרב"ש. אגרת י"ח)

שאלה: האנושות יכולה אלפי שנים לא לזוז, ופתאום אנחנו רואים במאה שנה האחרונות כמה קפיצות, גם בעל הסולם, גם רב"ש, ומה שקורה כאן. איך זה קורה פתאום שבבת אחת הכול קורה?

אני לא יכול להגיד בדיוק, אבל נראה לי שזאת תכנית. כך זה גם בטבע, יש שנים, תקופות, דורות, שבהם מכינים את הכוח, ואחר כך כשזה יוצא לפועל, היציאה לפועל היא כבר דבר מהיר.

תלמיד: המאמצים של המקובל, ביחס להתקדמות הטבע, עד כמה זה מאיץ?

זה מאיץ מאוד, כי הטבע בדרך כלל הוא טבע "דומם" והאדם הוא ה"מדבר", זאת אומרת ארבע דרגות מעל מהטבע. לכן כשאנחנו פועלים, אנחנו יכולים לזרז מאוד את ההתפתחות.

תלמיד: גם לתלמידים יש בזה חלק?

ודאי, ועוד איך.

שאלה: השאלה והתחושה קשורים להרגשה ראשונה. אני יודע שזה לא מדויק, אבל התחושה הראשונה הייתה של מעמד הר סיני, כאילו שאני קטן ומסתכל על גדול, לכן אמרתי יראה. ודבר שני דברי אלוהים חיים האלה שהרב"ש מדבר שיצאו מאבא שלו בעל הסולם. יש הכבדת הלב ברגע שזה נעלם, שברגע שאתה לא מחובר, כשאתה לא מקושר. אז בעצם הדרך שלנו זה לחזור להתחבר לזה?

אני חושב שאתה צריך עוד הרבה לקרוא, ואז תוכל להבין, ולחבר את מה שתקרא עם מה שבאמת קורה.

תלמיד: אתה יכול להסביר לי מה זה הכבדת הלב?

אני לא יכול להסביר לך, כי חסרים לך הרבה יסודות. אתה מסתמך על משהו שקיבלת ממקורות אחרים, ואתה חושב שזו האמת, ולכן אלו התוצאות שלך.

תלמיד: אז לזרוק את הזבל הזה?

בסדר, אחר כך תבוא.

שאלה: יש בקטע הזה כמה מונחים שרציתי להבין. הוא כותב פה "רק אנו צריכים לשמוע בקולו ולשמור את בריתו". מה זה אומר, מה אנחנו צריכים לעשות?

"לשמור את בריתו" זה ברור, אנחנו צריכים לשמור על חיבור בינינו ועם הבורא בצורה כזאת שמשתוקקים להגיע ל"כאיש אחד בלב אחד" שבתוכו שורה הבורא, בתוך הלב המשותף שלנו. בעצם זה אותו אות הברית, אותו סימן הברית, ואותה ברית בעצמה שהבורא מתגלה בתוכה,. הכול במקום אחד, בחיבור הלבבות שלנו

שאלה: השיטה של בעל הסולם, של האר"י שייצבו את הנושא של הלימוד היא מצוינת. אנחנו חייבים להתחבר, להתבטל, לעבוד בשיטה מסוימת שהם התוו לנו. איך הם התקדמו, ואיך הם גילו את הכול? זה טיפול ישיר של הבורא בלי עשירייה, בלי ביטול, בלי לעשות את העבודה שאנחנו עושים?

היו דורות בהם המקובלים גדלו לפי חוקי הטבע, מעצמם, ולא היה נדרש שהם יתחברו לעשיריות ויגיעו ליחסים, כדי להגיע דרגות רוחניות וכן הלאה, ולכן אין בעיה, כך הם היו מתקיימים.

מה שאינו כן אנחנו, במיוחד אנחנו בדור האחרון. למה הרב"ש התחיל לכתוב את המאמרים האלה על עשירייה, על להיות אפס כלפי אחד, ועוד כל מיני דברים? כי דווקא אנחנו צריכים לדאוג למימוש האמיתי, בו הגשמיות והרוחניות יתחברו כאחד.

שיהיו בעולם הזה עשיריות כמו העשירייה של עשר ספירות בעולם הרוחני. וכל קבוצה תתלבש על עשר הספירות המקוריות שלה, וכך נרגיש את ההארה בתוך עשרת הרצונות האלה שמתחברים. ככה זה יקרה. כולנו צריכים להגיע למצב של אדם הראשון שמחובר ברצון אחד "כאיש אחד בלב אחד".

תלמיד: אצל אברהם אני יכול להבין ובטח זה טעות ש"שמע את שרה" זה מה שנאמר לו על ידי הבורא ואולי זו הייתה ההשלמה שלו והיכולת שלו להתבטל. אבל לגבי שאר המקובלים אין לי ידע, אנחנו לא כל כך יודעים עד כמה שלמדנו.

אז מה השאלה?

תלמיד: בכל אופן כדי להתקדם לתר"ך פעמים, להתעלות על האגו צריך ביטול כלשהו כדי להתעלות, לא?

בכל דור ודור זה צריך להיות. מה שנאמר לאברהם לא שייך ליתר הדורות?

תלמיד: כן, אבל הוא הצליח להעביר את זה ליתר הדורות? הרי האגו גדל מדי דור ודור?

אז בכל דור ודור בהתאם. "אין דור כאברהם יצחק ויעקב"¹ וכולנו צריכים ללכת בעקבותיו.

שאלה: האם תלמיד צריך להיות בהשגה כדי להבין את גדלותו של המורה?

ודאי, אחרת איך הוא יבין? אולי הוא יכול להיות בדרגה יותר נמוכה מהמורה, אבל להיות בקשר עם המורה, כדי שהמורה יוכל לפחות להעלות אותו מדי פעם לדרגה שלו.

שאלה: כמה אנשים הגיעו להשגה בשיטת בעל הסולם? אני חדש בלימוד, וגם אדם פשוט, איך אני יודע שכל זה אפשרי?

כולם מגיעים כמוך חדשים ופשוטים, וכל היתר תלוי בהם. נכון להיום אני לא רואה שיטה אחרת שיכולה להביא את האדם להשגה. כל היתר תלוי בך. אם אתה מרגיש בלב שזה מושך אותך - זה שלך, ואם אתה לא מרגיש בלב משיכה לזה – תחפש הלאה.

שאלה: האם הכלי העולמי בחיבור שלו יכול לקבל ולהתלבש בנשמתו של בעל הסולם?

ודאי, כן, ואנחנו רוצים שזה יקרה, שאנחנו נתלבש בו.

שאלה: אם המקובלים מקדימים את הדור שלהם ברעיונות שלהם, האם גם עלינו לפנות לא לבני דורנו אלא לדורות הבאים?

אנחנו צריכים לפנות לדורנו, ולדורות הבאים כדי לחבר את כולם, ולעלות את כולם לדרגה יותר עליונה. רק תבינו, כל הדור שלנו צריך להתחבר ולהיכנס לתוך העליון שלנו. ככה זה מדרגה לדרגה עד שמגיעים לאדם הראשון.

שאלה: מה מיוחד ביום הציון של בעל הסולם, מה עלינו כתלמידים לעשות בנוסף על הלימוד כדי להגיע לגדלותו של המקובל הזה?

אנחנו צריכים להשתדל להתחבר בינינו ולהגיע להיות כאיש אחד לב אחד. אנחנו כבר הדור האחרון, ולכן יכול להיות שכבר בדורנו נוכל להשיג את הכניסה לנשמת אדם הראשון, ואז כולנו נתחבר יחד גברים, נשים, כולם למקור אחד.

שאלה: אמרת שהתלמידים שמתחברים למורה, מרגישים במידת מה את הבורא שהרב השיג, זה אומר שאדם או עשירייה בעצמה לא משיגה את הבורא בעצמה, אלא רק דרך מורה?

האדם בעצמו לא יכול להשיג, הוא צריך להיות מחובר עם עשירייה, אחרת אין לו כלי. "מיעוט הרבים שניים", לפחות עוד אחד שמתחבר עימו, אבל זה הרבה יותר קשה מאשר בכמות יותר גדולה. אנחנו צריכים להיות כעשר ספירות כדי להשיג את האור העליון, אבל מפני שאנחנו נמצאים בינתיים בקטנות, אז מספיק לנו להיות כמה, שניים, שלושה.

שאלה: האם זה שיש לכולנו בבני ברוך רצון גדול להתקרבות לבורא, זה אומר שיש לנו גם את היכולת?

יכולת בטוח שיש לנו, והכול תלוי רק מיושר הלב - הלב צריך להיות ישר. זאת אומרת, שאנחנו באמת רוצים בהתקרבות אחד לשני, אנחנו באמת רוצים להיות כאיש אחד בלב אחד, אנחנו באמת רוצים להתחבר, ולא שיש לנו עוד מחשבות ורצונות זדוניות לחיבורים אחרים ולתוכניות אחרות.

שאלה: אני מרגישה שאנחנו יכולים להשיג מהמקובל, ממך, המון רוחניות ואנחנו משיגים רק חלק קטן, איך להעצים את מה שאתה רוצה לתת לנו?

מה שלא עושה השכל עושה הזמן, זה מה שאני יכול להגיד. זה יבוא, העיקר שאנחנו נמשכים לזה מיום ליום ואנחנו רוצים להתקיים כך.

שאלה: איך נשמה כמו הרב"ש ובעל הסולם קושרת את הדור, או הדורות שאחריה לרוחניות?

כי הם נמצאים כבר ברוחניות ולכן כל הנשמות שרוצות להתקשר ביניהן ואליהם, לאותה הנשמה הגבוהה – הן מתקשרות. זה כבר העליון עושה.

שאלה: מה זה נשמה נמוכה ומה זה נשמה גבוהה?

זה לפי הרצון שיש בנשמה, עוד לפני שהתחילה לתקן את הרצון על מנת להשפיע.

שאלה: בעל הסולם כתב ניגונים עוצרי נשימה. מה מיוחד כל כך בניגונים שכל פעם כששומעים אותם מתרגשים מחדש?

אני לא יודע מה להגיד, אני חושב שזה יצא מתוך הלב. הוא נולד בפולניה, והוא היה שייך למזרח אירופה, ואכן הניגונים שלו מזכירים ניגונים של אותו אזור. וגם שמעתי מכמה מוזיקאים שאומרים, שהניגונים שלו הם כמו מוזיקה קלאסית איטלקית. אני לא יודע, אבל בקיצור, אנחנו צריכים כמה שאפשר להתרשם מזה וכך להתקדם.

שאלה: מהי הזדמנות שיש לנו בחג הסוכות?

עכשיו כשמגיע אלינו שבוע של חג סוכות, אנחנו צריכים כמה שאפשר יותר להתחבר בינינו, זה חג שמסמל את החיבור שלנו והנכונות שלנו להיות תחת השפעת האור המקיף שהוא המחבר אותנו ועושה מכולנו רצון אחד. ואז אנחנו מגיעים אחרי היום האחרון של סוכות ל "שמחת תורה", שאז האור העליון "תורה" מתלבש בנו. אז נקווה שנגיע לזה.

שאלה: איך נבנית סוכת שלום בינינו?

על ידי שכל אחד רוצה לעשות מכסה על החבר, לכסות אותו, לעזור לו להיות תחת המסך של עצמו, ואז אנחנו כמו נמצאים בסירה, שכל אחד דואג לאחרים, אז בטוח שאנחנו לא טובעים בים ומגיעים לחוף.

שאלה: האר"י לפני הסתלקותו אסר על תלמידיו לעסוק בלימוד והרב"שׁ מזהיר באחד המאמרים, לשמור מרחק מתלמידי בעל הסולם שהיו תחת המסך שלו ואמר "לשמור מהם מרחק כמטחווי קשת".

כן

תלמיד: וגם אתה לאחר הסתלקות הרב"ש, התרחקת מכל אלה שהיו תחת השפעתו, תחת המסך שלו. ועכשיו ציירת הדמייה של סירה שבה כל אחד בא עם המשוט שלו וחותר לכיוון אישי משלו ואם לא היתה הדרכה, התשובות שלך, מה היה? מה ייתן לנו את הכיוון הנכון כשאין לנו מקובל, מישהו שיכוון אותנו?

אין לכם מי שמכוון אתכם?

תלמיד: אני לא רוצה להגיד בזמן שתסתלק.

אתה יכול לדבר חופשי. יש לכם גם עכשיו וגם כשאני אסתלק, כיוון בטוח שזה חיבור ביניכם - עד שמגיעים לחיבור כזה שהבורא מתגלה בתוך החיבור. אין יותר מה לעשות רק הדבר הזה, להיות "כאיש אחד בלב אחד", זה מה שאתם צריכים. אז מה לא מובן בזה?

תלמיד: לי מובן, אבל איך להפנים את זה כשעדיין שואלים שאלות, וכל תשובה שלך היא חיבור והתבטלות.

אין לי יותר מה לעשות, זו כל התורה.

תלמיד: נכון. אז למה אנחנו קשיי עורף ועדיין ולא קולטים את זה?

קשי עורף. מה אני אשם? כתוב, "לך לאומן שעשאני"²

שאלה: מה ההבדל בתיקון שעושה מקובל כמו בעל הסולם בדור שלנו, לבין התיקון שאנחנו צריכים לעשות, מבחינה מערכתית?

כל אחד עושה תיקון משלו. בעל הסולם עושה תיקון כללי לעולם כולו ולעומת גמר התיקון. מה שאין כן אנחנו צריכים לעשות צעד קדימה, השתדלות בתיקונים שלנו, במידה שלנו במקום שלנו, ואז כל אחד במקום שלו. וגם כל המקובלים של יתר הדורות, הרמב"ם, רש"י, כל אחד שפעל בדורו, גם ממשיך לעבוד לכיוון התיקון של כלי דאדם הראשון השבור.

תלמיד: יש נשמות שהן יותר מרכזיות וכאלה שהן פחות?

כן ודאי.

תלמיד: וכולן ניזונים מהמרכזיות?

כן. אני לא יכול כל כך להסביר את זה, כי קשה לראות את הדברים האלה, את הסדר הזה, אבל כולם תלויים זה בזה.

תלמיד: מקובלים גדולים כמו הרמח"ל ועוד כאלה שהיו להם תלמידים, או קבוצות, הענף הזה כאילו הסתיים. יש להם גם תפקיד בתיקון הכללי?

ודאי, אף אחד לא נפטר ואף אחד לא נולד, אלא כל נשמה ונשמה קיימת, והיא נצחית והיא רק יותר ויותר מחוברת לעת עתה למערכת התיקון. ומערכת התיקון בעצמה קיימת, אבל אנחנו צריכים להביא את עצמנו אליה להזדהות איתה.

תלמיד: אנחנו ניזונים מכל המקובלים, גם מהענפים, או שרק מבעל הסולם?

מכולם, אנחנו נמצאים בתוך המערכת של כל המקובלים, מהאדם הראשון ועד האדם האחרון.

שאלה: יש משהו נוסף שאפשר לעשות מלבד ללמוד את הכתבים ואת השיטה של בעל הסולם ולנסות לממש? לדוגמה, לבקש ממנו, להודות לו, לדבר איתו, איזושהי עבודה פנימית, או פשוט רק ללמוד ולנסות לממש?

איפה אתה רואה משהו יותר מזה?

תלמיד: אני זוכר שאמרת פעם, שיש גם קשר, ואפשר לבקש ממנו.

אלה תפילות, ובוודאי שאתה יכול לבקש.

תלמיד: גם מהעליון אפשר לבקש?

מהבורא, כן, אתה יכול לבקש מבעל הסולם, מהרב"ש. זה כמו בעולם שלנו, אנחנו מבקשים מהגדולים, מאלה שיש להם אפשרות להשפיע על הגורל שלנו. כך אנחנו יכולים לבקש מהנשמות הגבוהות. בוודאי.

שאלה: בזמן של בעל הסולם לא היו מעריכים אותו וגם היום אני מרגיש שאנחנו לא מעריכים את הקשר בינינו. איך להגיע להשגה, להבנה שהקשר בינינו זה דבר יקר שאנחנו צריכים לשמור?

אתם צריכים יותר ויותר לדבר על זה, שמתוך הקשר ביניכם תקבלו את האור העליון. והאור העליון הזה יתקן אתכם, יחבר אתכם באמת, יחבר וימלא אתכם בכל הידיעה של המערכת העליונה.

תלמיד: איך אפשר לאהוב את המשבר בינינו?

לא צריכים לאהוב אותו, צריכים לסלק אותו, לתקן אותו, אבל לא לאהוב, מי אמר לך שצריכים לאהוב?

תלמיד: ואם הגיע משבר ובשבילי זה כמו התחלת התיקון?

זה לא נכון, אני לא רוצה להיכנס לזה, אנחנו צריכים להשתדל לראות הכול מתוקן.

שאלה: מכל הכתבים של בעל הסולם, הרב"ש, שלך, התוצאה היא בני ברוך. מה תהיה התוצאה של בני ברוך?

הדור האחרון, שהוא יגמור את התיקון.

שאלה: האם גם אנחנו צריכים להתנתק מהתלמידים הנוספים כמו שהומלץ לרב"ש ולתלמידיו של רב"ש?

אנחנו צריכים קודם כל להשתוקק לקשר בינינו, שהקשר בינינו יהיה באמת חיבור של עשר ספירות בפרצוף אחד. ואז מתוך זה שאנחנו נהיה כבר מחוברים בינינו, מתוך החיבור הזה, נבין מהי התשובה הנכונה לכל פרטי המציאות שיש לפנינו. עם מי להתחבר, איך להתחבר וכן הלאה. אבל קודם כל שהעשיריות שלנו יהיו מחוברות מבפנים ושלא יהיה אף גורם זר שיוכל לשבור את העשיריות.

שאלה: בפני מי התבטלו המקובלים, בעל הסולם, רב"ש?

כל מקובל ומקובל מבטל את עצמו כלפי החיבור עם האחרים, מתבטלים כלפי העשירייה כי בה נמצא כוח הבורא.

שאלה: הרב"ש כתב שאם טעית אפילו במילימטר בתחילת הדרך, בטוח שלא תגיע למטרה. איך אנחנו יכולים לבדוק את עצמנו אם אנחנו הולכים לחיבור נכון ואנחנו לא עוסקים בעסקים מדומיינים?

אנחנו צריכים לדאוג רק לחיבור, ובחיבור נתקן הכול. כי זה דבר פשוט מאוד, למרות כל כוחות הדחייה וההפרעות אנחנו צריכים כל הזמן לתקן את עצמנו לחיבור המתגבר. זה כל הסוד של התיקון.

(סוף השיעור)

---

1. ר' אליעזר בן יעקב אמר: לו ולדורות. אין דור שאין בו כאברהם, ואין דור שאין בו כיעקב, ואין דור שאין בו כמשה, ואין דור שאין בו כשמואל.(בראשית רבה, נ"ו, ז')↩

2. תלמוד בבלי, תענית כ’, ב’ גמרא↩