שיעור בוקר 07.10.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה
אושפיזין - אהרון - ספירת הוד, קטעים נבחרים מהמקורות
אנחנו היום לומדים מה זה נקרא "מידתו של אהרון". כשאנחנו קוראים או שומעים תורה, אנחנו לא כל כך שומעים על אהרון, הוא כל הזמן ליד משה, כאילו מסתתר בצל של משה, משה זה משה, זה ברור, הוא המקשר בין הכוח העליון לעם, עומד באמצע, ואהרון זה משהו לידו, עוזר שלו, אח שלו, בסדר, אבל זה לא כל כך ברור לנו. ואנחנו צריכים להבין שאם זה לא כל כך ברור לנו אז כנראה יש כאן יותר נסתר, ואם נסתר זה יותר שייך לאדם דווקא, לנו, לעבודה שלנו, ולכן אנחנו צריכים ללמוד מה היא העבודה של אהרון, כי מצד שני, הוא עושה את הכול, מכין את הכלים, מכין את הקשר של העם לבורא, בלעדיו אין את זה.
משה כביכול בא מלמעלה ואהרון בא מלמטה, מהעם, זאת אומרת מכל התכונות של האדם, מכל הקבוצה, מהעשירייה כלפי הבורא. לכן הוא לא כל כך בולט, כי האדם צריך להוסיף לזה את העבודה שלו, ואנחנו צריכים ללמוד את זה טוב. דווקא באהרון עלינו להתעמק ולכן נלך בצורה אחרת, נלמד עכשיו מה זה נקרא "תכונת אהרון", "אושפיזין", מקבלים אותו, רוצים להיכנס לדמות הזאת, לצורה, לעבודה כזאת, רצונות כוונות, פעולות, שיהיו באדם, שנקראים "אהרון".
נקרא את הפסוקים שיש לנו ומהם נלמד, לא ממה שאני אומר אלא יחד נשתדל ללמוד ממה שכתוב. ואתם, אני ממליץ, תרשמו על נייר מה אתם רוצים לשאול, תשמעו מה נקראת "תכונת אהרון", איך לעבוד את העבודה שלנו כמו אהרון, כי זו בעצם עבודה מלמטה למעלה מצד האדם. אנחנו למדנו על חסד, גבורה, תפארת, אברהם, יצחק, יעקב, למדנו על משה, הכול כביכול מלמעלה, הנציג של הבורא כלפינו הוא משה. אבל אהרון זה יותר אנחנו כלפי הבורא. בעצם יוצא שזה יותר חשוב לנו אפילו מכל מה שדיברנו קודם. למעשה, למימוש המטרה, למימוש העבודה שלנו, התפקיד שלנו, זה הכי חשוב. לכן נלמד יחד.
קריין: קטע מספר 1, מתוך הרב"ש, רשומה 474, "וישמע הכנעני מלך ערד".
"בא וראה, אהרן היה זרוע ימין של הגוף, שהוא תפארת, ועל כן כתיב, מוליך לימין משה זרוע תפארתו, ומי הוא - אהרן, שהוא זרוע הימין של תפארת" (זהר). הנה אהרן ידוע שנקרא שושבינא דמטרוניתא. היינו בכדי לקבל על עצמם עול מלכות שמים, היו צריכים למדתו של אהרן, הנקרא חסד, שהוא בחינת "כי חפץ חסד"." מידתו של אהרון זה הדבר הכי חשוב לנו, כי אז אנחנו יכולים לקבל את כול העבודה שלנו בצורה נכונה, לקבוע את הקשר הנכון שלנו עם הבורא. וזה כאילו לא כל כך בולט תמיד, זה מפני שזה מגיע מלמטה, מהאדם. "שפירוש, שבאיזה מצב שהוא נמצא, הוא שבע רצון, מטעם שקבלת עול מלכות היא מצד החסד, ולא מצד החכמה, אלא למעלה מהדעת.".
(הרב"ש. רשומה 474. "וישמע הכנעני מלך ערד")
קריין: שוב קטע מספר 1.
בא וראה, אהרן היה זרוע ימין של הגוף, שהוא תפארת, ועל כן כתיב, מוליך לימין משה זרוע תפארתו, ומי הוא - אהרן, שהוא זרוע הימין של תפארת" (זהר). הנה אהרן ידוע שנקרא שושבינא דמטרוניתא. היינו בכדי לקבל על עצמם עול מלכות שמים, היו צריכים למדתו של אהרן, הנקרא חסד, שהוא בחינת "כי חפץ חסד". "שפירוש, שבאיזה מצב שהוא נמצא, הוא שבע רצון, מטעם שקבלת עול מלכות היא מצד החסד, ולא מצד החכמה, אלא למעלה מהדעת."
(הרב"ש. רשומה 474. "וישמע הכנעני מלך ערד")
אם אני נמצא בשליטת הבורא ש"אין עוד מלבדו", אני תמיד צריך להיות מרוצה בכל מצב ומצב, אם אני לא מרוצה, סימן שאני מנותק מהבורא, ואז אני צריך לחזור לקשר עימו. והסימן שאני נמצא בקשר עימו זה שאני מרוצה מהמצב שלי בכל מקרה שיהיה. לכן מידתו של אהרון היא המידה הכי חשובה בנברא, באדם. כי כל המידות האלה, אברהם, יצחק, יעקב, משה, שדיברנו עליהן בארבעת הימים הקודמים, היו רק הכנה מלמעלה, ומידתו של אהרן היא כבר באמת העבודה שלנו מלמטה. ומתי אנחנו מממשים אותה? כשמגיעים לאמונה למעלה מהדעת. מה זו אמונה למעלה מהדעת? חסד למעלה מהכול. השפעה למעלה מכל מה שיתעורר בנו מהכלים דקבלה. זאת אומרת, מידת אהרון היא מידה מאוד חשובה, הייתי אומר, הכי חשובה, וזה כאילו עובר בצורה כזאת [נסתרת], בכל התורה ובכלל בדיבור שלנו, איפה רואים אותו קופץ, מוביל, עושה משהו? לא [רואים], מפני שזה בא מטעם, מצד הנברא.
נרשום את כל הדברים האלה, אחר כך נשאל ונמשיך. נלמד יחד איך אנחנו לומדים את התכונה הזאת, "ללמוד את התכונה" זה נקרא שאנחנו מקבלים אותו כאורח לסוכתנו. כדי לבנות את הנשמה שלנו, את הקשר הנכון בינינו, אנחנו רוצים לקבל את התכונה הזאת, שהיא תיבנה בנו.
קריין: קטע מספר 2 של הרב"ש מאמר 1, "וילך משה".
"צריכים לדעת, כי "זרוע ימין" נקרא בחינת חסד, שהוא בחינת כלי דהשפעה. היינו שהוא רוצה רק לעשות חסד ולהשפיע, ואהרן בכוחו המשיך הכח הזה לעם ישראל. ומשום זה.." לכל התכונות של האדם, שנקראות "עם ישראל" שבאדם, כשאנחנו ממשיכים עליהן תכונת חסד, זה נקרא ש"עושים את עבודת אהרון", מקבלים את התכונה הזאת על עצמנו על כל הרצון לקבל של האדם. אף אחד לא היה יכול להילחם עם ישראל. כי דרך הגוף, שבא לאדם, ונותן לו להבין, שאם ישמע בקולו, אז הוא יתן לו הרבה תענוגים. מה שאין כן אם הגוף שומע, שכל רצונו הוא אך ורק להשפיע, אז הוא רואה, שאין כח לדבר עמו. וכח השפעה קבלו מאהרן הכהן, שהוא מידת החסד, והיו דבוקים בו. לכן הם היו תחת שליטתו. לכן כשמת אהרן, נאבד לו הכח של השפעה, ואז התחילה המלחמה של קבלה עצמית, שהגוף כבר מצא בו מקום להתווכח עמו."
(הרב"ש. מאמר 1 "וילך משה" 1986)
קריין: שוב קטע מספר 2.
"צריכים לדעת, כי "זרוע ימין" נקרא בחינת חסד, שהוא בחינת כלי דהשפעה. היינו שהוא רוצה רק לעשות חסד ולהשפיע, ואהרן בכוחו המשיך הכח הזה לעם ישראל." ומשום זה אף אחד לא היה יכול להילחם עם ישראל. כי דרך הגוף, שבא לאדם, ונותן לו להבין, שאם ישמע בקולו, אז הוא יתן לו הרבה תענוגים. מה שאין כן אם הגוף שומע, שכל רצונו הוא אך ורק להשפיע, אז הוא רואה, שאין כח לדבר עמו. וכח השפעה קבלו מאהרן הכהן, שהוא מידת החסד, והיו דבוקים בו." זאת אומרת, כמה שמתעוררים כול מיני רצונות ומחשבות זרים מתוך האדם, זרים הכוונה הם לא לקשר בינינו לבורא, אז זה נקרא "זר", מחוץ לקשר, לכן אנחנו קוראים להם "מחשבות ורצונות זרים", אז אנחנו מבינים שזה זר וצריכים כאן לעבוד על המידה של אהרון. להביא על פני זה רק את מידת החסד. "לכן הם היו תחת שליטתו. לכן כשמת אהרן, נאבד לו הכח של השפעה, ואז התחילה המלחמה של קבלה עצמית, שהגוף כבר מצא בו מקום להתווכח עמו."
(הרב"ש. מאמר 1 "וילך משה" 1986)
כן. זו בעיה גדולה, אם באדם נפסק כוח ההשפעה, כוח אהרון, אז הוא צריך לקבל מנה שלמה, את המנה הבאה. אנחנו נלמד איך כל הזמן נחדש את כוח ההשפעה בנו, את כוח אהרון.
שאלה: למה אם אהרון בא מקו שמאל הוא הכוהן?
כוהן הוא מאוד חזק. כוהנים, כך אומרים, כך מקבלים התרשמות מהתורה, הם מאוד מאוד חזקים, אפילו אכזריים, הם מאוד קשים. אמנם אתה יכול להגיד, "אבל זה חסד, עכשיו קראנו שאהרון זה חסד, "זרוע ימין". איך יכול להיות"? אבל מאהרון והלאה אנחנו בונים את התכונות שלנו מתוך הרצון לקבל, מטעם הנברא כלפי הבורא. ולכן צריכים בפנים להיות מאוד חזקים, לעמוד נגד הרצון לקבל כדי לכופף אותו ולעשות ממנו חסד. אתה לוקח איזה עבריין גדול מאוד שיודע רק לשדוד, להרוג, להרביץ, ואתה עושה ממנו איש חסד, רך לכולם.
אז אתה מבין עד כמה הוא צריך להתמודד עם עצמו ולעשות פעולות על האופי, על הטבע שלו. זה בעצם אהרון. אנחנו צריכים תמיד להבין שמה שאנחנו בונים אנחנו בונים מתוך הרצון לקבל האגואיסטי שלנו. אז לעשות מישהו רך, אוהב, משפיע, רחב, זה לא פשוט.
שאלה: זאת צריכה להיות התכונה שלנו בזמן הזה?
כן, ודאי. אנחנו צריכים להתכלל מכל התכונות, רק עכשיו אנחנו לומדים, איך אנחנו יכולים לקלוט אותם, ולממש אותם. לשחק אותם, בהדרגה אנחנו לומדים את זה. כמו שאתה נכנס ללמוד להיות שחקן, אז עכשיו אתה לומד איך להיות שחקן בתפקיד של אהרון. בהדרגה, זהו. אברהם, יצחק, יעקב, למדת תיאורטית מה הם התכנות האלו, שזה למעלה מאיתנו, חג"ת, אברהם, יצחק, יעקב, ועכשיו אנחנו לומדים נה"י שזה כבר שייך לרצון לקבל, למלכות, לתכונות שצריכים לצאת מהנברא.
בכל מקום אנחנו צריכים ללכת עם תכונת אהרון, קו ימין, יד ימינו, חסד. איך יכול להיות חסד, אם יש רצון כל כך גדול והוא בא מתוך האדם? זה תיקון. עוד נלמד, רק התחלנו.
שאלה: איזה הבדל יש בין החסד של אברהם לבין החסד של אהרון? נראה לי שלמדנו גם על אברהם הרי.
את זה נלמד, אתה צודק. אברהם זה חסד העליון, אהרון זה כבר חסד שבא מצד התחתון, מצד האדם. יש לנו חג"ת, שזה ג' בחינות העליונות, חסד, גבורה, תפארת, אברהם, יצחק, יעקב כאילו מעלינו, ומה שאנחנו צריכים לעשות מצדנו להתאים את עצמנו להיות אדם, הדומה לבורא. קודם כל מתחילים מדרגת אהרון.
שאלה: איך אהרון יכול לעזור לנו ברצונות שלא רוצים לעזוב אותנו? אתה דיברת גם על עניין של אכזריות, כמו איזה רוצח שלא רוצה לעזוב את הקורבן שלו.
ואנחנו צריכים לשחק בצורת אהרון, אמנם שאנחנו כולנו שודדים, רוצחים, פיראטים. כן, כך אנחנו צריכים להיות, וכך להלביש. אל תחשוב שאתה יכול להשתנות, אתה לא יכול להשתנות, אתה תהיה עוד יותר ויותר גרוע בפנים, ועוד יותר ויותר יפה, טוב מבחוץ. ככה זה. נלמד איך לעשות את זה. תצטרך להיות שחקן טוב. אבל המשחק הזה, זה שאתה תהיה כלול משניים, מקוף בוא נגיד, מקוף בפנים, מאדם בחוץ.
שאלה: בקטע הראשון כתוב שאהרון היה תפארת, מה זה אומר?
לא יודע, לא ניכנס לזה. זה שקודם כל רוכשים תכונת אהרון. אני רוצה היום אתכם לעשות שיעור אחר, שאנחנו ביחד נלמד מה שכתוב בפסוקים, ולאט לאט נבנה את הדמות הזאת שאנחנו צריכים להיות, דמות אהרון. כי זו כבר עבודה משלנו, מלמטה, כמו שאנחנו קראנו. זו פעם ראשונה שאנחנו צריכים מעצמנו לעשות את זה, וככה להציג את עצמנו כלפי הבורא. אז בואו נלמד יחד מהו התפקיד שלנו. כביכול יש לפנינו רשימה שנותנת לנו ביטוי אהרון, ונשתדל למדוד את זה על עצמנו.
קריין: קטע מספר 3 של הרב"ש מאמר 1. "וילך משה".
"כל עיקר היגיעה מתחיל בזמן, שהאדם רוצה ללכת למעלה מהדעת, והכח הזה הוא צריך לקבל מלמעלה. שזה בא להם מכח מידתו של אהרן. ועתה הוא בעצמו צריך להמשיך הכח הזה, היינו שיבקש מה', שהוא יעזור לו. ואז מתחיל שני בחינות, להבחין בין:
א. מי שמחכה, שה' יעזור לו לקבל הכח הזה, ועומד ומצפה לזה,
ב. ובין מי שאין לו סבלנות לחכות, שה' יעזור לו, אלא הוא מתחיל בעבודה, ואח"כ צועק ומבקש מה', ואומר, "כי באו מים עד נפש"." זה דומה לאותו אדם שרוצה להעלות על עצמו שק קשה, ואז אם הוא צועק באמצע שלא מסוגל, עוזרים לו. אבל אם הוא צועק מראש "תעזרו לי", אז לא באים. "וכיון שהוא כבר בא לידי ידיעה ברורה, שרק ה' יוכל לעזרו לו, ואז הוא מקבל העזרה."
קריין: קטע מספר 3 שוב.
"כל עיקר היגיעה מתחיל בזמן, שהאדם רוצה ללכת למעלה מהדעת, והכח הזה הוא צריך לקבל מלמעלה. שזה בא להם מכח מידתו של אהרן. ועתה הוא בעצמו צריך להמשיך הכח הזה, היינו שיבקש מה', שהוא יעזור לו." זאת אומרת, מתי אנחנו יכולים לבקש מהבורא? אני שומע שצריכים ללכת למעלה מהדעת, אני לא יודע מה זה, אני יכול לבקש ולצעוק מהבורא תן לי אמונה למעלה מהדעת, אבל אני אפילו לא יודע מה זה מה שאני מבקש.
זאת אומרת, אנחנו צריכים ללמוד מה זה נקרא "אמונה למעלה מהדעת". כמה שאנחנו מבינים או לא מבינים, זה לא חשוב, ואז אנחנו מבקשים עד כמה שאנחנו בכל זאת משתדלים כמו ילד קטן שהוא לא יודע איך לעשות משהו, אבל מנסה, הוא ממש מזיע, הוא מאוד משתדל. כך אם אנחנו נעשה עם האמונה למעלה מהדעת, אנחנו נקבל מלמעלה את הצורה הזאת והיא תתלבש עלינו.
אותו דבר כמו הזקן שרוצה לסחוב את השק, כן, הוא לא יכול, אבל הוא משתדל, הוא משתדל, אפילו שיודע שהוא לא יוכל, אבל בצורה כזאת אנחנו רק יכולים לפנות לבורא. זה נקרא שמתחילים בעבודה, וכבר "ה' יגמור בעדי"1. "ואז מתחיל שני בחינות, להבחין בין:
א. מי שמחכה, שה' יעזור לו לקבל הכח הזה, ועומד ומצפה לזה," הוא יעמוד ככה עד סוף ימיו, ולא יקבל שום דבר.
ב. ובין מי שאין לו סבלנות לחכות, שה' יעזור לו, אלא הוא מתחיל בעבודה, ואח"כ צועק ומבקש מה', ואומר, "כי באו מים עד נפש"." אבל הוא מתחיל את העבודה, ואז צועק שלא יכול. הוא רוצה להגיע בעצמו, כמו ילד קטן שמשתדל, משתדל לעשות משהו, וכשהוא לא יכול, אז אנחנו באים ועוזרים לו. "וכיון שהוא כבר בא לידי ידיעה ברורה, שרק ה' יוכל לעזרו לו, ואז הוא מקבל העזרה."
(הרב"ש. מאמר 1 "וילך משה" 1986)
זה קטע מאוד חזק, כי הוא נותן לנו את כל ההכוונה הנכונה לעבודה הנכונה, שבטוח דווקא כך אנחנו נצליח. בקבוצה, בינינו להשתדל לבנות כמה שאפשר יותר ויותר תכונות הנכונות, יחסים הנכונים, חסדים, ולא לחכות, כי בדרך כלל הקליפה שבנו, היא אומרת תחכה, אתה תקבל, הבורא יסכים וייתן לך. אבל בלי שאנחנו נבקש, בלי שאנחנו נתחיל בעבודה, זה נקרא "התערותא דלתתא", "מ"ן", אנחנו לא נקבל מלמעלה עזרה. זה מה שצריכים לדעת. ואנשים עומדים ומתעקשים שנים רבות, כאילו שאני מחכה שהבורא ייתן לי. אבל לא התחלת, אתה צריך להתחיל ואוטוטו זה הכול נעלם, נאבד, כמו שק שנופל ממך, מהגב שלך, אז בורא עוזר. צריכים את הרגע הזה כל הזמן להחזיק ולממש, זה סוד העבודה הרוחנית, שאנחנו מתחילים והבורא גומר בכל פעולה ופעולה.
שאלה: למה הספירה היא הוד, והתכונה היא חסד? למה זה הוד?
כי זה מגיע מלמטה, מהנבראים, לכן זה הוד, כאילו שמאל, אבל מה שאנחנו מציגים ומשיגים זה הימין, זה חסד, זרוע ימין.
שאלה: אנחנו תמיד אומרים שרק הבורא יכול להוציא אותי, שאני לא יכול. מה המטרה בלדעת את זה לפני שאני עשיתי את המאמץ שלי? מה נותנת לי הידיעה הזאת שרק הבורא?
מי ידע שאתה צריך לדעת, אלא ככה אתה צריך לפעול. אתה צריך לעשות הכול שכביכול הכול תלוי בך. אם אתה באמצע מגלה שאתה לא מסוגל, אז אתה מוסיף לפעולות שלך תפילה. וכך עבודה שלך והתפילה יחד, הן עושות את אותו התנאי, אותו המצב שאז זה מתממש. תרשמו את זה אפילו, תזכרו את זה ותתחילו ככה לממש את הדברים, אתם תראו שזה פותח לכם את הדרך. צעד אחרי צעד כל הזמן תלכו בצורה כזאת, בטוח.
אני אומר לכם מפי הניסיון שלי. הרבה שנים אדם עומד ולא רוצה בעצמו להתחיל, אלא מחכה מהשמיים. זה לא טוב, אבל זה מה שקורה. יצר הרע שלנו אומר, תחכה, הבורא יסכים איתך, הוא יבוא ויעשה, אתה תחכה לגילוי, אתה תחכה לכל מיני דברים. לא, זה לא יקרה. אם אנחנו לא נתחיל, ושנתחיל נראה שלא מסוגלים, ואנחנו מתפללים, מבקשים, ואז הבורא בא ועושה. "ה' יגמור בעדי". אבל יגמור בעדי, ה-להתחיל זה עלי.
לכן אני שומע לפעמים הרבה טענות מהרבה תלמידים, שאני לומד כבר ככה שנים, ואני לומד ככה שנים, ואין. אתם לא עבדתם נכון, ולא שומעים. אתם צריכים להתחיל, ואם לא מצליחים, לגלות תפילה, לבקש, לדרוש שהבורא ישתתף, ואז תראו עד כמה הוא משתתף. הוא רוצה להשתתף איתכם, אבל רק בשיתוף, כמו אנחנו עם הילדים. כי אז במידה שהוא מתחיל ואתה בא ועוזר לו, הוא מבין מה הוא צריך לעשות ולומד ממך. ועבודה שלנו היא כולה נקראת "עבודת ה'" לא עבודת האדם, שהבורא עושה את זה. אבל הוא עושה את זה רק אחרי, ובמקום שאדם באמת זקוק לעזרה.
שאלה: אני מבין מתוך הקטע את ההבדל בין 1 ל-2, אבל בעבודה, איפה נכנסת כאן הסבלנות? איפה החשיבות שתהיה לאדם סבלנות?
זה תלוי בקבוצה, בסביבה, שהיא עובדת איתך ומוסיפה לך כל אותן התכונות שחסרות לך.
שאלה: במהלך הדרך שלנו מתעוררים באדם מצבים של כבדות בעבודה. איך במצבים האלה אנחנו יכולים לשמור על הדאגה עבור העשירייה? העבודה שלנו הרי דורשת קביעות, איך אנחנו שומרים על הקביעות הזאת בעבודה?
אתם מדברים ביניכם על זה, שלמרות שהעבודה היא קשה, דווקא בגלל שאנחנו מחוברים יחד, אנחנו כן יכולים להתקדם, אבל יחד. כל העבודה שלנו היא על החיבור בינינו, ובמידת החיבור בינינו אנחנו מתקדמים. נגיד כך, אתם יושבים באיזה קרון ברכבל, במידה שאתם מתחברים הוא עולה, ונעצר, כי בזבז את חומר הדלק שלכם. אתם שוב מתחברים, הוא שוב מעלה אתכם, ככה זה קורה. העבודה היא לא להתקדם קדימה, העבודה היא כולה איך להתקבץ פנימה יותר ואז הבורא מעלה אותנו, מספירה לספירה, מפרצוף לפרצוף, עד שאנחנו מגיעים למימוש הסופי. זה רק בתוכנו בלבד, בתוך עשירייה. ולכן כל השאלות שלכם, רובן הן על זה שלא יכולים, כי אתם שוכחים שההתקדמות היא בהגברת החיבור בינינו.
קריין: קטע מספר 4 של בעל הסולם מתוך "אור הבהיר", י"ז.
"אהרון: הוא מלשון הרהור, והוא קודם וגורם למשה, והוא בבחי' אתערותא דלתתא הקודמת לאתערותא דלעילא הנק' משה, ולפיכך נק' משה בשם שושבינא דמלכא, ואהרן בשם שושבינא דמטרוניתא, אכן שניהם שוים בנבואה, כי שפתי כהן ישמרו דעת כי מלאך ה' צבאות הוא, וע"כ אהרן ובניו מקריבי כל הקרבנות שבעולם, והוא משום שלום, ובידיו סוד ברכה המשולשת."
(בעל הסולם. "אור הבהיר", י"ז)
בעל הסולם הכניס כאן הרבה דברים. אנחנו צריכים לדעת קודם כל ש"אהרון" זה עבודה משלנו, מבני אדם שרוצים להשיג את היחס והקשר עם הבורא, לגלות אותו, להיות דומים לו, לכן כל העבודה שלנו היא עבודת "אהרון" דווקא. "משה" זה מה שמאיר לנו מלמעלה, ו"אהרון" זה מה שאנחנו צריכים להאיר לבורא ולבריות מלמטה, זו בעצם העבודה שלו. לכן אהרון נקרא "שושבינא דמטרוניתא" של מלכות.
שניהם צריכים להיות שווים, "משה" ו"אהרון". אבל מפני שהתורה היא כולה ניתנה מלמעלה, נכתבה מצד הבורא, אז משה שם נראה לנו כגיבור העיקרי. אין לנו יותר גדול ממשה שהוא מוביל אותנו, מושך אחריו וכן הלאה. אבל באמת, העבודה שלנו בלגלות את הדבקות שלנו במשה, ובסופו של דבר באבות אברהם, יצחק, יעקב ודרכם בבורא, זה רק מתוך זה שאנחנו פועלים כמו אהרון.
תלמדו איך ללמוד. רוצים לשאול, רוצים להגיד משהו לחברים, הכול תרשמו. זאת העבודה, ככה אנחנו לומדים, תהיו סטודנטים.
קריין: קטע מספר 5 של הרב"ש, רשומה 743, "מסעי בני ישראל".
"האדם בעצמו אי אפשר לו להרגיש. וזה ענין שכל אחד זקוק לרב, שידריך אותו. והאדם צריך להאמין, שכל מה שהרב אומר לו, הוא על פי ה', אחרת האדם לא יסכים לעזוב את מקומו, ולקבל על עצמו טלטול הדרך. וסדר היציאות והנסיעות, הוא דווקא על ידי משה ואהרן. כי משה נקרא שושבינא דמלכא, ואהרן שושבינא דמטרוניתא. כי אהרן הוא מטיב את הנרות, היינו תיקון המידות, שיהיה מסוגלים ומוכשרים לקבל את השפע, שזה נקרא שמכין את הכנסת ישראל. ומשה נקרא, בחינת המשכת האור תורה, שזה ענין שושבינא דמלכא, היינו המשכת השפע להכלים המתוקנים".
(הרב"ש. רשומה 743. "מסעי בני ישראל")
שני דברים מכאן אנחנו צריכים לדעת, ש"אהרון" שייך לתיקון הכלים. תכונת "אהרון", תכונת החסד, אמונה למעלה מהדעת, זה תיקון הכלים שאנחנו מגישים לבורא. והמילוי של הכלים זה כבר "משה", זה כבר מגיע מלמעלה. בזה הם מחלקים את העבודה. לכן הם באים תמיד יחד, גם לפני פרעה במצרים, בכל מקום הם באים יחד, כאילו אהרון מצטרף למשה. וזה נכון, כי משה מראה לאהרון את צורת העבודה שצריכה להיות, אבל אהרון מבצע את העבודה. לכן אהרון כאילו נמצא במצב יותר צנוע, אבל באמת לא, "ופרח מטה אהרון" כמו שאנחנו לומדים, שמתקדמים רק עם תכונת "אהרון".
קריין: קטע מספר 6 מ"זוהר לעם", פרשת וארא, מאמר "קח את מטך".
"כדי להכניע לכל אלו הבאים מצד שמאל, צריכים למטה אהרון, משום שאהרון בא מימין, שהוא כוהן, והשמאל נכנע אל הימין."
("זוהר לעם". פרשת וארא, מאמר "קח את מטך", סעיף 117)
קריין: שוב קטע מספר 6.
"כדי להכניע לכל אלו הבאים מצד שמאל" זה הרצונות לקבל, המחשבות, כל מיני הפרעות בדרך, צריכים למטה אהרון, משום שאהרון בא מימין, שהוא כוהן, והשמאל נכנע אל הימין."
("זוהר לעם". פרשת וארא, מאמר "קח את מטך", סעיף 117)
קריין: קטע מספר 7 של הרב"ש, מאמר 18, "מהו, שצריך להרים יד ימין על שמאל, בעבודה".
"כתוב אצל אהרן, "וישא אהרן את ידו, חסר יוד, שהמשמעות יד אחד, והוא משום שצריך להרים הימין על השמאל". ושאלנו, מה בא זה ללמדינו בעבודה, ובהנ"ל יש לפרש, זה שהאדם צריך ללכת בשמאל, האדם צריך להיזהר, שתמיד יהיה הימין יותר למעלה מהשמאל, שפירושו, שבעת שהוא הולך בשמאל, ומסתכל את הציור של העבודה, אם היא בשלימות או לא, הוא צריך להיזהר שיוכל תיכף לחזור לימין, היינו שהימין יהיה תמיד רק למעלה בחשיבות, והשמאל אין הוא צריך, אלא בכדי שיעזור לימין, היינו כנ"ל, שיהיה לו מקום שיוכל להיות תמיד בשלימות, ועל דרך האמת, היינו כנ"ל, שיהיה שמח בחלקו, שזהו נקרא כח המעכב."
(הרב"ש. מאמר 18 "מהו, שצריך להרים יד ימין על שמאל, בעבודה" 1991)
סדנה
מה מובן לנו עד עכשיו ממה שלמדנו, מה זה "מידתו" מה זה צורת "אהרון" שאנחנו צריכים להתלבש באותה הצורה, מה למדנו עד כה?
*
קריין: קטע מס' 9 מבעל הסולם, "שמעתי" נ"ט, "ענין מטה ונחש".
"אמר משה: "והם לא יאמינו לי", שפירושו, שלא ירצו לקבל עליהם את הדרך לעבוד בבחינת אמונה למעלה מהדעת. אז אמר לו ה': "מה זה בידך מטה?" השליכהו ארצה. אז תיכף "ויהי לנחש". היינו שבין מטה לנחש אין מצב של בנתיים. אלא שהוא בכדי לדעת, או שהוא נמצא בקדושה, או בהס"א.
נמצא, ממילא שאין להם עצה אחרת, אלא לקבל עליהם את בחינה אמונה למעלה מהדעת, הנקרא "מטה". והמטה הזה צריך להיות ביד, ולא לזרוק את המטה. וזה ענין מה שכתוב "ופרח מטה אהרן", היינו שכל הפריחות, שהיה לו בעבדות ה', היה על בסיס מטה אהרן דוקא.
שזה ענין, שרצה לתת לנו סימן, בכדי לדעת, אם הוא הולך על דרך האמת, או לא חס ושלום. נתן לנו סימן להכיר רק בהיסוד של העבודה, היינו על איזה בסיס הוא עובד. אם היסוד שלו הוא מטה, זהו קדושה. ואם הבסיס שלו הוא בתוך הדעת, אין זו דרך להגיע לקדושה."
(בעל הסולם. שמעתי. נ"ט. "ענין מטה ונחש")
אבל צריכים לזכור שזו העבודה שלנו בעשירייה, שאנחנו נגיע למצב "מטה של אהרון", שתמיד יהיה בידיים שלנו ללכת למעלה מהדעת. אבל בהפצה שלנו לקהל הרחב אנחנו לא מדברים על זה בכלל, שם זו העבודה הרגילה. אם רוצים להגיע לחיים טובים, אז אנחנו צריכים פשוט להיות טובים זה לזה. כמה שאפשר להתגבר בצורה פשוטה על הרצון לקבל שלנו, האגואיסטי ולהיות טובים זה לזה. ומתוך זה שהם יצטרפו אלינו הם יקבלו כבר השראה ויקבלו כבר למעלה מהדעת, מאיתנו.
שאלה: יש קשר בין המצב של "כשור לעול וחמור למשא"?
כן, ודאי. זאת אומרת, להכניס את עצמנו "כשור לעול וחמור למשא" אנחנו חייבים, כדי להגיע לתכונת האמונה למעלה מהדעת.
תלמיד: ואם אני מרגיש שהבורא נותן לי כוחות ללכת נגד האגו שלי, לעלות מעליו ואני לא מסוגל להתגבר על האגו, מה אני צריך לעשות?
להיכנס בין החברים, לקבל מהם כוחות ולהתפלל. אתה אף פעם לא תוכל להיות יותר חזק מהאגו שלך. ואם כן, אז סימן שאתה משקר לעצמך והולך עם אגו גדול יותר על פני אגו קטן יותר.
שאלה: מה זה אומר "השליכהו ארצה", את המטה, מה זה מסמל בעבודה שלנו בעשירייה?
אם אתה לא הולך באמונה למעלה מהדעת, שאז אתה הולך עם מטה אהרון קדימה ואתה זורק את האמונה למעלה מהדעת, אז זה הופך להיות לנחש. לאגו המוגבר שמושך אותך לתוך הארץ.
שאלה: יש לנו עכשיו עשירייה, רצון משותף בינינו. מה זה אומר בשבילנו לממש את תכונת אהרון בינינו?
אני אוהב את החברים שלי למעלה מכל הספקות. למעלה, זאת אומרת אני צריך להיות בספקות, אני צריך להיות בביקורת, אחרת אני לא יכול להיות למעלה מהם, אז לא תהיה לי אמונה למעלה מהדעת, לא תהיה לי דעת. כמה שאני משתדל להיות למעלה מהכול, בחיבור, שחיבור זה למעלה מהכול, אז אני תמיד אהיה בספק, בבעיות, בכל ההפרעות, אבל אני אעלה עוד יותר למעלה, עוד יותר למעלה. בצורה כזאת אני דווקא גדל.
זה נקרא "כל הגדול מחברו", בלמעלה מהדעת גדול מחברו, "יצרו", יצר הרע שלו יותר ממנו. למה הוא עולה? מפני שהוא כל הזמן צריך לעלות על פני היצר הרע שלו.
תלמיד: זה יצר רע מיוחד או שזו הפרעה שמגיעה?
נכון. הרצון לקבל שמתגלה על ידי עבודה של אהרון באדם, זה שאדם לא רוצה לעבוד באמונה למעלה מהדעת, לא רוצה להתקרב לחברים למעלה מהספקות, נופל. זו כבר עבודה מאוד מיוחדת, זו עבודה מול פרעה. מתי אנחנו מדברים על אהרון, מתי הוא בכלל מופיע בסיפור בתורה? כשהולכים לפרעה, אז הוא הולך יחד עם משה.
שאלה: מלמדים אותנו שהבורא זה "בוא וראה". האם על זה מדובר בתכונת אהרון, לראות ולהשיג?
אהרון זו דרגת האמונה למעלה מהדעת שבאה מתוך האדם. עד כמה שהאדם מסוגל להעלות את עצמו למעלה מהאגו שלו ולהיות בכוח השפעה על פני כוח הקבלה. להיות באהבה על פני השנאה, זאת תכונת אהרון. זאת אומרת, זאת תכונה לא פחות ממשה, רק משה מגיע מלמעלה. כשהבורא רוצה להגיד משהו לעם, לבן אדם, אז אותה ידיעה שהאדם מקבל מהבורא נקראת "משה". אבל אותה עבודה שאדם רוצה להשתוות עם הבורא, נקראת "אהרון".
זאת אומרת, זאת תכונת אהרון. בדרך כלל אנחנו לא כל כך שמים לב. הוא ליד משה, הולך עימו יחד, כאילו אח שלו, חבר. לא. כל העבודה שלנו מלמטה למעלה, הכול תלוי בנו.
שאלה: כוחות אהרון, אפשר להגיד שהם נותנים חיים בהתחלה, כשהוא מדבר על אהבה שמגיעה לאהבת ה'?
כן.
שאלה: לא מובנת הדוגמה עם השק, איך האדם הזה מלכתחילה תופס את השק שהוא לא יכול להרים. אני מסתכל על עצמי, כשאני עושה משהו בעשירייה אני מראש עושה חשבון, את זה אני יכול ואת זה אני לא יכול, זה לא בכוחות שלי, אני אפילו לא מנסה.
אם אתה תלך כך לרוחניות, אתה לא תזוז אפילו צעד אחד קדימה. אם תעשה חשבון בשכל שלך, אז ודאי שאדם לא יכול להתעלות למעלה מהאגו שלו. איך הוא יכול? הרי האגו שלו זה כל העבודה שלו, זה כל התכונות שלו, זה הכול הוא. והבורא עושה את זה, והבורא מחזיק את זה והוא לא נותן לאדם תכונה אחרת חוץ מהאגו. כל הדברים היפים כביכול שאנחנו עושים אחד לשני, הכול גם מתוך האגו. כל הדברים היפים, שאנחנו אוהבים זה את זה, שאנחנו נותנים, עוזרים זה לזה, הכול מתוך האגו כדי שזה ישתלם לנו.
ואם אתה עושה חשבונות כמו שאתה אומר אז אתה נמצא בתוך האגו, אתה אף פעם לא יכול להתעלות ממנו. זאת אומרת, אתה אף פעם לא תרגיש רוחניות, עולם עליון, מצב עליון, אתה תישאר בהמה, שהיא פועלת לפי הטבע שלה.
תלמיד: איך להתגבר על זה?
על זה אנחנו מדברים עכשיו, איך אנחנו יכולים להתעלות מעל הטבע שלנו. להלביש עלינו, על צורת הבהמה צורת האדם, הדומה לבורא. וזה נקרא "אמונה", "השפעה", אהבה אמיתית "למעלה מהדעת", למעלה מהרגש, מהשכל של הבהמה. בפנים אנחנו נשארים חיות, בהמות, קופים, ומבחוץ אנחנו הופכים להיות דומים לבורא, לכן זה נקרא "אדם", הדומה לבורא. רק על ידי זה שאתה תשמע מה שצריכים לעשות ותעשה, ולא שתגיד "אני רגיל לעשות לפי השכל שלי". לפי השכל שלך אתה יכול להצליח בעולם הזה אבל אתה לא מעלה את עצמך למעלה מדרגת חי.
אז תחשוב, האם אתה רוצה להישאר בדרגה הזאת, בבקשה, זו בחירה שלך. אבל מי שרוצה להיות דומה לבורא, להתקרב לזה, להבין את העולם העליון, נצחיות, רוחניות שישנה בטבע, הוא חייב לרכוש טבע שני. על זה מדובר.
שאלה: האם אפשר להגיד שאהרון זה העלאת המ"ן?
כן.
שאלה: התחלת את השיעור עם זה שאמרת שזאת דרך פרקטית ליישם את הלימוד. ובהכירנו את הטבע שלנו, אם אתה לא מקיים משהו על בסיס יומי זה נעלם. האם אפשר לחבר את אהרון לתפקיד של הש"ץ והגבאי כדי שלא נשכח על זה, כדי שבאופן יומיומי נוכל להתאמן על זה?
כן, בבקשה, תחברו. ודאי שאתם צריכים להתאמן כל היום איך לעלות מדרגת הבהמה לדרגת אדם, זאת אומרת מדרגת הדעת לדרגת אמונה למעלה מהדעת, מדרגת הקבלה לדרגת ההשפעה, וזו העבודה שלנו, ככה זה.
שאלה: נוצר בי הרושם שמשה ואהרון זאת מערכת.
זה לא חשוב לנו עכשיו, דוגמאות אפשר להביא מלא. אתה צודק אבל אנחנו מדברים ברמה אחרת.
שאלה: בקבוצה יש אנשים מחושבים שמחשבים את כוחותיהם ויש אנשים שלוקחים הכול על עצמם, מרימים את השק ואחרי זה לא יכולים לשאת אותו. איך לחלק נכון?
אני לא יודע איך לעשות את זה, אתם תבררו בכל קבוצה וקבוצה, בכל מצב ומצב. אני לא יכול להיות מעורב בזה. היום אני אפילו לא רוצה ללמד אתכם, אלא שאתם תלמדו מהפסוקים שאנחנו עוברים מה לעשות. אבל איך לעשות בקבוצה כך וכך, את זה אני כבר מפסיק ללמד אתכם. אתם צריכים ללמוד לבד.
אתם יודעים, כשהייתם בבית ספר אז שמעתם מה שהמורה אומר וזה מה שהייתם צריכים לדעת. כשהגעתם לאוניברסיטה, נתנו לכם הרצאות וחוץ מההרצאות נתנו לכם ספרים והייתם צריכים ללמוד מהספרים לבד, וללמוד איך ללמוד מהספרים. ככה זה. לכן אני מתחיל קצת יותר להתרחק מכם. אתם צריכים ללמוד לבד, אתם צריכים לדאוג לקבוצה, אתם צריכים לדאוג לכלי העולמי שלכם, לכך שכולכם צריכים להתקרב.
עוד יותר אני אגיד לכם, אם אתם חושבים, אם כל אחד חושב שהוא יכול להגיע לרוחניות אז ודאי שלא, רק בעשירייה. ואם אתם חושבים שעשירייה אחת יכולה להגיע לרוחניות, אני גם רוצה להגיד לכם, אל תשלו את עצמכם שזה אפשרי, אתם צריכים יחד. זה נקרא שאנחנו נמצאים בדור האחרון, בדור המשיח, שרק בעזרה הדדית אנחנו יכולים להגיע לזה.
וככל שאנחנו יותר ויותר מתקדמים, העולם, האנושות מרגישה את עצמה עד כמה היא כולה עגולה, שהיא כולה תלויה זה בזה. ולכן זה לא יעזור לאיזו עשירייה אפילו להיות מנותקת מכל יתר העשיריות. אנחנו צריכים יותר ויותר להבין שרק יחד, בעזרה הדדית, בהרגשה הדדית אנחנו יכולים להתקדם.
שאלה: היום אנחנו לומדים את מידת הוד של אהרון. לפני זה היה הכול מובן, למה יש את הפער הזה, שחסד גבורה תפארת זה ימין שמאל אמצע, ואז נצח הוד יסוד, ימין שמאל אמצע?
מפני שזה מלמטה, מהנברא, מהנבראים. משה זה מלמעלה. לכן הוא אומר שאהרון זה "שושבינא דמטרוניתא", זאת אומרת אהרון שייך למלכות ומשה שייך לכתר, לתפארת. אתה מבין, ככה זה.
עוד נלמד את זה, זה יבוא.
שאלה: האם אפשר להגדיר את עבודת אהרון כלהשפיע על מנת לקבל?
להשפיע על מנת לקבל? על מנת לקבל בכלל אין בכל האושפיזין האלה, בכל הכוחות, הספירות האלו. על מנת לקבל, מי אומר דבר כזה? זה קליפה על מנת לקבל. לא נראה לי שהאדם מבין מה שהוא שואל, ממש כך.
שאלה: האם העבודה שלנו קרובה יותר לאהרון מאשר למשה, האם זה נכון?
להיות דומים למשה זה נקרא להיות כאהרון.
שאלה: מהו הכוח שמעלה את המתח בין ימין לשמאל, ואיך זה מתבטא בעשירייה?
אין מתח בין ימין לשמאל. אהרון כל הזמן רוצה לממש את מה שמשה מכתיב, את מה שמשה מוריד לעבודה מלמעלה למטה. וזה מה שהוא משתדל, להיות דבוק אליו, ללכת אחריו, ללכת עימו. זו העבודה שלנו מצד אהרון.
לכן משה מגיע מצד הבורא. הוא מגיע ל"ישראל", למי שרוצה להיות ישר א-ל, להגיע לדבקות בבורא והוא אומר לו, "ככה לעשות, ככה לעשות, ככה לעשות". ואהרון כבר מבצע את העבודה הזאת מצד הנברא. לכן הם הולכים יחד, משתדלים, אבל בכל זאת ודאי שמשה נמצא בדרגה יותר עליונה מאהרון, משה מלמעלה ואהרון מלמטה. אהרון מצד הנבראים.
שאלה: אם לא ניתן לבקש מהבורא כלום חוץ מהודיה, מה זה המצב הזה?
יפה מאוד, אם אדם רוצה רק להודות לבורא טוב מאוד, שיעשה את זה ככה. אחר כך הוא יתקדם וירצה להתקדם ויראה שלא מסוגל, ויראה גם שלא מסוגל מפני שהבורא רוצה שהוא יתפלל ויפנה אליו, ואז יבוא לבקשה. הבורא רוצה שאנחנו נבקש, אבל שהבקשה הזאת לא תהיה כמו תינוק שסתם עושה "נו נו נו, רוצה אני", ככה, בוכה, בכי סרק. לא. אלא שאנחנו באמת נרצה להתקדם, להשפיע דרך אהבת הבריות, אחרת זו לא בקשה אמיתית.
שאלה: בהרגשה כזאת שאהרון לוקח הכול בידיים שלו ומתקדם למעלה מהדעת, יש לנו שני סוגי הרגשה, הרגשת חיסרון והרגשת שמחה. ניתן להגיד ששמחה היא תכונת אהרון?
לא. בכל תכונה ותכונה, בכל פעולה ופעולה, בכל מצב ומצב, אם אנחנו משייכים את זה לבורא, אנחנו מרגישים את השמחה.
אנחנו נכנסים לעבודה רצינית באוניברסיטה הרוחנית. לכן אתם חייבים שיהיה לכם מיקרופון טוב ליד האזניה לקשר נכון כמו שצריך, אחרת לא תוכלו לשאול. זו חובתכם, אתם חייבים לדאוג לזה.
שאלה: איך אנחנו בודקים בקבוצה שמטה אהרון נמצא בידיים שלנו?
אם אתה הולך בקבוצה למעלה מהדעת ומה שמתגלה אתה תמיד יכול להעלות את הקבוצה למעלה מזה, זה נקרא שאתה הולך קדימה עם מטה אהרון. "מטה" זה נקרא מטה בחשיבות, שהאגו נמצא למטה בחשיבות אתה דורך עליו וכך מתקדם.
שאלה: חסד זה בדרך כלל פעולה של קו שמאל או קו ימין ועכשיו זה בקו שמאל. מה זה אומר שזה חסד וחסד מגיע מלמטה, מה זה אומר בעבודה שלנו בעשירייה שחסד מגיע מלמטה?
זה מגיע מרצון לקבל, אני משתמש באגו שלי כי אין לי שום דבר חוץ מזה, זה הטבע שלי. אז אני משתמש באגו שלי כדי להגיע לביטוי של חסד לכן זה נקרא עבודה באמונה למעלה מהדעת, בכוח השפעה למעלה מכוח קבלה. בגלל שזה מלמטה למעלה.
שאלה: כשאתה לוקח על עצמך עבודה שאתה לא מסוגל לבצע, האם זו עבודה מעל הדעת?
לא. אמונה למעלה מהדעת זה לא עבודה שאנחנו לא מסוגלים לעשות, אלא זו עבודה שאנחנו מסוגלים לעשות, אבל זאת עבודה שהיא כוללת בתוכה את הרצון לקבל שלנו, שאנחנו רוצים למעלה ממנו לבנות רצון להשפיע. רצון להשפיע אנחנו צריכים לקבל מלמעלה, מהבורא, כי אין בנו, ורצון לקבל משלנו, וכשאנחנו בונים את הסנדוויץ' הזה, אמונה למעלה מהדעת, זאת העבודה הרוחנית שהיא נקראת עבודת אהרון.
שאלה: בעשירייה, מידת אהרון זה תיקון הכלים, ומה זה נקרא שמגיעה מידת משה שממלאת את הכלים?
אז נדבר.
שאלה: איך אנחנו יכולים להתקרב בדיוק לאיכות של אהרון לתכונה או לעבודה של אהרון אצלנו בעשירייה?
על ידי זה שאנחנו מתחברים בינינו, ורוצים בחיבור בינינו לבנות בצורה הדדית בקשר בינינו, תכונת השפעה, שהיא למעלה מכל האגו שלנו, שדוחף אותנו זה מזה ומרחיק בינינו. אנחנו למעלה מזה, למרות זאת, רוצים להיות כאיש אחד בלב אחד, אז זה נקרא שאנחנו בונים בנו תכונת אהרון. שזה בדיוק הפירוד שיש בין כל האגואים שלנו בעשירייה, והחיבור שמלמעלה מזה, שאנחנו רוצים לקיים בעשירייה, ההבדל בין זה לזה, נקרא מטה אהרון. וכך אנחנו יכולים ללכת קדימה.
שאלה: מדוע אהרון הוא תמיכה למשה, מקום שתומך במשה, מה המשמעות של זה?
הוא מממש את מה שמשה מדבר. משה מדבר מלמעלה למטה, מהבורא לנבראים, אהרון מבצע מהנבראים כלפי הבורא.
שאלה: סליחה על השאלה אבל אני מאוד מתרגש, מה זה נקרא שמשה עטף את הנחש על המטה?
אני אענה לך מפני שיש לך מיקרופון טוב. זה נקרא כשמשה במדבר, באו הנחשים, ורצו ממש להזיק לעם ישראל, לקבוצה הזאת שהולכת קדימה, לקראת הבורא, אז משה עשה צורת נחש מנחושת, להראות לכולם שאין בנחש הזה יותר מהצורה שלו בלבד, ואפשר להתקדם, ובצורה שהם ראו כל עם ישראל, כאילו את כל התכונות של האדם, הם הבינו שזה אין יותר מכל הנחש הזה, אלא רק הצורה שלו המפחידה, אבל בפנים אין לו כלום.
בזה נגמר הפחד ויוכלו ללכת קדימה. אנחנו נלמד את זה, עוד מעט אנחנו נתחיל ללמוד תורה ממש, חוץ מהעבודה הרוחנית שלנו, גם ללמוד ככה, בערך על מה התורה מדברת. מדף לדף אנחנו נעבור על כל הדפים של התורה, ונראה מה היא באמת מספרת לנו יבוא, הכול יבוא.
שאלה: ממה שהבנתי, יוצא שבכל העבודה שלנו באהרון, יש לנו את אברהם יצחק ויעקב, זה כמו מצבים שאנחנו יכולים רק להתבונן בהם, אבל לא יכולים להשפיע עליהם ישירות.
נכון.
שאלה: בעבודה מעל הדעת, יש הבדל בין רוחניות לגשמיות?
אני לא יודע מה זה עבודה בגשמיות, כל העבודה הרוחנית היא ברוחניות. אני לא יודע. זאת אומרת, כתוצאה מהיחס שלי לחברים, אני מתייחס אליהם, אני רוצה לעשות להם משהו אולי יפה, איזה כיבוד, סעודה, משהו, אבל מה זה עבודה רוחנית בגשמיות אני לא מבין.
תלמיד: האם גשמיות זה לא מראה של העבודה הרוחנית שלנו?
נגיד, תן דוגמה.
תלמיד: נגיד אני חושב לרצות לעשות טוב לחבר, שיהיה לו יותר טוב, או לאהוב אותו,
ואז אתה עושה לו משהו בגשמיות?
תלמיד: עושה איזו פעולה גשמית, שיהיה לו יותר טוב, מתוך אהבה אליו.
כן יכול להיות, כך אומרים שאז הגשמיות מראה שבאמת יש לך כוונה נכונה ברוחניות.
שאלה: איך אני יודע שמטה הוא ביד, או שזה כבר בארץ וזה נחש?
זה שמתגלה לך אהבה לחברים, אהבה לבורא, אתה עושה צעד אחד כלפיו בהשפעה, אתה לא מרגיש את הקשר שלך עם הרצון לקבל שלך, אלא אתה נמצא בהרגשה שלך בין החברים, זו בעצם ההרגשה, הרגשה היא צריכה לתת לך תשובה שאתה מתקדם נכון.
תלמיד: עד שזה לא קורה אז הוא נחש, זה אף פעם לא מטה?
כן.
שאלה: אנחנו אומרים שהעבודה תמיד מתחילה מהתחתון, ואז העליון מגיב, זה מה שלמדנו היום. אבל מצד שני אנחנו רואים שבורא, הכוח העליון, הוא זה ששם את משה, הוא אומר לו מה לעשות, הוא מנהל אותו, הוא שם אותו על ישראל. משה הוא שמנהל את העניינים, זאת אומרת זה נראה כאילו זה בא הכול מלמעלה. איך משתלבים שני הדברים האלה?
ודאי, איך אתה חושב, מאיפה יבואו הפקודות, מאיפה יבואו המצוות? הציווי מלמעלה. איך אנחנו שולטים על הילדים, אנחנו מלמדים אותם איך נכון ללכת, איך לגדול נכון. איך אתה חושב שמלמטה יבואו כל הדברים האלה, בלי הכוונה מלמעלה?
תלמיד: אז מה בדיוק עבודת התחתון פה?
עבודת התחתון להידמות לעליון. לשמוע מה כתוב או לקרוא מה כתוב ולהשתדל לברר את הדברים האלה ולבצע אותם בקשר בין החברים. אנחנו צריכים להקים בינינו מערכת יחסים שנקראת בורא, בוא וראה, זה נקרא "אתם עשיתם אותי".
תלמיד: ואז צריכה להתגלות נקודת המשה שתגיד לנו מה לעשות?
כן וודאי. לא רק משה, כל היתר, כל הספירות.
תלמיד: בסוף הציטוט הרביעי נאמר שיש לו את הברכה המשולשת.
את זה לא למדנו. למה אתם צריכים לשאול דווקא דברים כאלה שלא דיברנו עליהם? ואם אתה תדע את זה תדע את הכל? תנסו לשאול על מה שכולנו עוסקים, להיות יחד עם כולם.
קריין: אנחנו בקטע מס' 10, הרב"ש רשומה 907, "וכאשר יניח ידו וגבר עמלק".
"כתוב "וידי משה כבדים", היינו שהיה קשה וכבד לישראל להחזיק את החשיבות, את הידים של משה. זאת אומרת שהיה מרגישים בחינת כבידות באמונה, שהיה להם לעול ולמשא לתת עליהם את עול האמונה.
"ויקחו אבן וישימו תחתיו". אבן הוא מלשון הבנה. ופירושו שלקחו את כל הבנות והשכליות וישימו תחת משה, היינו תחת האמונה. שעניינו הוא, שהאמונה, הנקראת בחינת משה, תרכב על השכל, הנקרא הבנה ואבן.
ואהרן וחור תמכו בידו, היינו באמונה, שהם עזרו לישראל להרים את ידו של משה, היינו שהם נתנו כח לעם ישראל להרים את האמונה. וזה פירוש "ויהיו ידיו אמונה עד בא השמש", היינו שלקחו עליהם את האמונה עד השיעור של ביטול כל כח השכל, הנקרא שמש."
(הרב"ש. רשומה 907. "וכאשר יניח ידו וגבר עמלק")
זאת העבודה הרוחנית, איך אנחנו יכולים לחזק את עצמנו באמונה למעלה מהדעת. שוודאי מרגישים בזה כל הזמן כבדות, איך אנחנו דווקא על ידי האבן ששמים תחת הידיים שלנו, ידי האמונה, איך אנחנו על ידי זה מחזקים את האמונה ומרימים את כוח ההשפעה, את האמונה למעלה מהדעת, את כוח המשה, עוד יותר למעלה. ועד מתי זה? עד שבאה השמש. זאת אומרת, שאנחנו מבטלים את השכל שלנו על ידי האמונה עד כדי כך שהשכל לא משפיע, לא מפריע לאמונה שלנו, אלא דווקא אחר כך באמונה שהשגנו, מתגלה השכל הא-לוהי. זאת כבר דרגה עליונה יותר של השכל, שאז אנחנו מבינים שנמצאים במימד אחר.
שאלה: מהציטוט אני מבין שיש לקחת מהאגו כדי לחזק את האמונה. איך לקחת מהאגו בלי להזיק לעצמי?
אנחנו לוקחים את כל האגו שלנו, ומשתדלים לעבוד עם אותו חלק שממנו יכולים לבנות עליו תכונת השפעה, אהבה, חיבור. אנחנו לא מעוררים את כל האגו שלנו, זה כמו נחש, זה כמו אריה, כמו איזה כוח רע שאתה צריך להחזיק אותו בכלוב, ואז לקבל ממנו במקצת רק כדי להעלות את האמונה, כי אמונה לא יכולה להיבנות אלא למעלה מהדעת. אז אתה לוקח קצת דעת ובונה מעליה אמונה, עוד קצת דעת ועוד בונה מעליה אמונה, וכך אתה מתקדם. כל העלייה שלנו בסולם המדרגות, מהדרגה הנמוכה ביותר שלנו ועד הגבוהה ביותר, היא שאנחנו נמצאים במלכות דאין סוף, בעולם אין סוף, וכל העלייה שלנו היא כך שהנחש יוצא מאיתנו, ואנחנו בונים את עצמנו עליו. עוד הנחש עולה, ועוד בונים את עצמנו עליו, וכך זה. זאת אומרת שממטה למעלה אנחנו עולים אך ורק על ידי זה שהנחש מתעורר. ואנחנו מעוררים אותו, הוא נמצא בצמצום, אנחנו מעוררים אותו במקצת, בונים עליו עלייה וכך עולים. ושוב נותנים לו לעלות, בונים עליו, וכך כל הזמן. לכן זה נקרא "עזר כנגדו", כי אני נמצא בעבודה שהוא עוזר לי לעלות כל הזמן בכוח אמונה, בהזדהות, בהשתוות עם הבורא.
שאלה: איזו תכונה היא חור, ולמה יש לאהרון עזרה בלתמוך את ידיו של משה?
אהרון חייב להזדהות עם משה מפני שהוא מגיע מלמטה, מצד הכוחות של הנברא, ומשה הוא דוגמה מלמעלה, מצד הבורא, איך אנחנו יכולים להידמות לבורא. לכן משה ואהרון, בכל מדרגה ומדרגה, הם צריכים להיות יחד, דומים זה לזה. העבודה של התחתונים, של האדם, היא כאהרון, ועבודת אהרון באדם צריכה להיות בדוגמה כמו משה.
שאלה: מה ההבדל בין אמונה למעלה מהדעת בבחינת משה, לבין אמונה למעלה מהדעת בבחינת אהרון?
אמרתי, שזה מלמעלה וזה מלמטה.
שאלה: מה ההבדל באמונה למעלה מהדעת עצמו?
האמונה למעלה מהדעת, כוח האמונה, הדוגמה לאמונה מלמעלה זה משה. ומימוש העבודה הזאת מלמטה, נקרא "אהרון". דיברנו עכשיו כל הזמן על זה.
שאלה: מה ניתן לעשות במצב שמגיעים להרגשה שמטה אהרון נפל ואין כוחות להרים אותו, אין כוחות לבקש מהחברים. ואפילו היראה נעלמת, אין פחד לאבד את כל הרוחניות?
מה ניתן לעשות במקרה כזה? כל הזמן לחשוב שאתה הפכת להיות בהמה, ואין לך כלום מדרגת האדם, חוץ ממה שהבורא קצת מאיר לך כדי שתדע שאתה בהמה. ולהתכלל בחברה בצורה מכנית, בכל דבר שאתה יכול להיות איתם. מה שהם עושים אתה תעשה. אתה לא רוצה, כן רוצה, זה לא חשוב, אנחנו מדברים על השתתפות מכנית.
שאלה: מה ההצעה העיקרית שלך לתלמידים שלומדים הרבה זמן, אבל כפי שאמרת שלא הזמן קובע את ההתקדמות, אלא לעבוד נכון. מה לעשות כדי להתקדם ולא להיות תקוע שנים?
יש באמת הרבה תלמידים שלומדים כבר כמעט עשרים שנה, חמש עשרה בטוח, גם גברים, גם נשים. אני רוצה להגיד רק דבר אחד, גם במשך הרבה דורות, במשך אלפי שנים, היו אנשים שהשקיעו את עצמם בעבודה רוחנית ולא ממש היו מרגישים שהם מתקדמים. אנחנו קוראים אפילו על דברים כאלה בספרים. אבל עכשיו הגענו, וזה ממש תוך חצי השנה האחרונה אפשר להגיד, גם קודם היו לנו כמה שנים שהתקדמנו ממש לקראת כניסה לעבודה רוחנית, אבל עם תחילת הפנדמיה, בוא נאמר כך, עם שנת 2020, אנחנו התחלנו התקדמות ממשית, יום יומית. ולכן אותם האנשים, אפילו אלה שנמצאים איתנו כבר הרבה מאוד שנים ולא יכלו להרגיש שהם מתקדמים, אם הם עובדים איתנו עכשיו יחד, הם ירגישו שסוף סוף הגיע הזמן שעכשיו הם מתקדמים בפועל משיעור לשיעור.
ואני מאוד ממליץ לכולם, וגם מי שהיה ועזב מתוך יאוש, אנחנו תלויים בזמן, אנחנו תלויים בכוח עליון, מתי הוא מקדם אותנו ומתי לא. אתם רואים מה שקרה עם האנשים במשך ההסטוריה, כמה יצאו מבבל שרצו להגיע לרוחניות, כמה מהם באמת הגיעו, כמה עזבו, כמה נעלמו, אנחנו עכשיו מקבלים את כל הנשמות האלה בחזרה, כדי להגיע לגמר תיקון שלהן.
ולכן לא חשוב מה שהיה, אנחנו צריכים עכשיו להתחיל את העבודה שלנו ממש מחדש, כמו שצריך. ואתם רואים שהזמנים משתנים, משתנה השיטה, נעשית מוחשית יותר, רצינית יותר מיום ליום שמתקדמים, אז בבקשה, תתייחסו לזה ברצינות. ואל תעשו מעצמכם סטודנטים, שאתם יכולים להיות כך להתייחס וכך להתייחס, כל דבר הקטן ביותר ביחס לשיעור, מעלה אתכם למעלה. לא לשכוח מהחברים, לרשום את הדברים, לבנות קשר יפה ונכון, לסדר מיקרופונים, וכך נתקדם.
שאלה: אז אתה בעצם אומר שמה שיעזור להם, זה היחס הנכון לשיעור בוקר, לפורמט החדש שבו אנחנו לומדים, זה ייתן להם להתקדם?
כן, זה העיקר. כל היתר זה בנוסף, כתוצאה מזה.
שאלה: האוניברסיטה הרוחנית הזאת שאנחנו נכנסים אליה עכשיו בעבודה הרצינית הזאת, מה התפקיד של מורה הדרך שלנו?
אתה מדבר עלי?
תלמיד: כן, אני מדבר עליך. כי נשמע שהיחס שלנו לרב הוא לא נכון, שאנחנו מצפים ממך לדברים שאנחנו לא אמורים ולהיפך?
אתם צריכים להשתדל לקיים את מה שאני אומר, ואם יש על זה שאלה לשאול, אבל בכל זאת לקיים. מי שלא מקיים, הוא כבר יורד מדרגת התלמיד שלי ולא מתקדם. אלא להשתדל לראות את מה שאני אומר, לשמוע, לרשום, ולפי זה אתם תתקדמו. כי אני בסך הכל מדבר על מה שצריך להיות בדרך, ויום יום יש עוד איזו תוספת קטנה, להשתדל לשמוע, לרשום אותה.
טוב שיהיה לכל אחד ואחד יומן, ובתוך המחברת הזאת שירשום את מה שהוא שומע כסיכום. זה יכול להיות אלקטרוני, זה יכול להיות נייר, איך שאתם רוצים, אבל זה צריך להיות משהו רציני, שאתם מיום ליום שומרים גם על הדברים האלה, זה אחר כך גם יעזור לכם ללמד אחרים, ואנחנו נצטרך גם לחזור עוד על הדברים, וכך זה יהיה.
שאלה: יש הרבה חברים סביבנו שפעם היו פעילים ועכשיו מסיבה כלשהי הם לא משתתפים בעשירייה, אבל בכל זאת צופים בשיעור לבד. איך אפשר לעזור לחברים כאלה?
יכול להיות שלא כדאי ללחוץ עליהם כדי שלא יברחו, אלא בינתיים שיתקדמו, בינתיים שיהיו אולי כך. תנסו לתת להם מקום להשתתף בעשירייה, ובכל זאת צריכים לדבר על העשירייה יותר, צריכים להראות לכולם שעבודה רוחנית מתממשת ממש בעשירייה. בתוך אדם אחד עבודה רוחנית לא יכולה להתממש, היא יכולה להתממש רק בין האחד לשני. וזאת בעיה גדולה מאוד, ואנחנו מיד יכולים להגיד על אדם שנמצא בדרך או לא נמצא. אם הוא בונה את היחסים שלו עם העשירייה אז הוא בדרך, הקצב יותר, הקצב פחות, אבל בדרך. אם הוא לא בונה את ההתקדמות שלו בהתקדמות היחסים שלו בעשירייה הוא לא בדרך, זה לא רוחניות, אלא הוא סתם משקר לעצמו.
תלמיד: כשאנחנו מדברים עם החברים האלה, הם אומרים שהם מבינים שחשוב להיות בעשירייה, אבל בכל זאת הם לא יכולים להיכנס לתוך העשירייה.
כן, נכון, זה היצר הרע שלהם, ה"נחש" שבהם, לא נותן להם לבצע את זה. כן, אני מבין אותם, זו נקודת קושי מאוד גדולה. אבל אין ברירה, הם יצטרכו לעשות את זה. והעשירייה צריכה להראות לחברים האלו, שיש להם מקום בעשירייה, שהעשירייה מחכה להם, לתת להם דוגמה איך היחס בתוך העשירייה חי ומקדם. ככה זה.
שאלה: מה הדוגמה שמשה נותן לאהרון, האם אנחנו רואים את זה בעשירייה, את הדוגמה הזאת, כדי לממש כאהרון?
אנחנו מקבלים יום יום הסבר מה זה נקרא עבודה רוחנית, אז אנחנו צריכים יום יום להשתדל לבצע את העבודה הרוחנית הזאת בינינו. לבצע אותה בינינו באמונה למעלה מהדעת, זה נקרא שאנחנו מתקדמים בלהידמות בעבודת אהרון, לעבודת המשה.
שאלה: האם בתקופה הזו יש עדיין תוקף ודרישות מתלמיד, שהוא צריך להיות נשוי, עבודה, ילדים, וכולי?
הייתי אומר שבכל זאת זה חשוב. בזמני רב"ש לא היה מקבל תלמיד לא נשוי. לא היה מקבל, "לך תתחתן, אחר כך תחזור ותיכנס ללמוד", זה היה התנאי. בזמנינו כל העולם הוא כזה, שהתנאי הזה כמעט ולא קיים. אני לא יכול להגיד לכם כך, אבל בכל זאת אדם צריך להיות בעל משפחה, לעבוד, ללמוד, לדאוג לתיקון עצמו, לתיקון המשפחה, ולתיקון העולם. אנחנו צריכים להיות גברים, מה לעשות.
תלמיד: בתוך העשירייה אנחנו צריכים לדון על זה?
לא צריכים לדון, אתם צריכים לדעת את זה ולקיים, בלי לעשות מזה דיונים. דיונים תעשו על העבודה הרוחנית, ותבצעו את העבודה הרוחנית, בלי הרבה דיבורים סתם.
שאלה: משה הוא היה כוח האמונה, האם לכוח האמונה היו ספקות?
האמונה כולה בנויה על ספקות, כי "אמונה" זה נקרא מה שלא נמצא בדעתי, למעלה מהדעת. למעלה מהדעת זה תמיד שאני לא אוחז בזה ברצון לקבל שלי, ולכן אני לא יכול להגיד קיים, לא קיים, כמה, איך, ומה. לכן האמונה תמיד בנויה על ספקות, וזה דווקא טוב, עוד נלמד את זה.
שאלה: איזה סוג של עבודה יותר מועיל בתקופה שלנו? העבודה שבה אני עושה מתוך שמחה, רוצה, ברצון, ורץ אליה, או עבודה שאני עושה דווקא בהתנגדות לאגו שלי, שהאגו שלי ממש לא רוצה להיות, ובכל זאת אני עושה. מה יותר מועיל?
מועיל לבנות את הכול על התנגדות מהאגו, זה נקרא צמצום, מסך ואור חוזר, כמו שאנחנו לומדים בבניית הפרצוף. לא יכול להיות שאתה בונה את מבנה הנשמה בצורה אחרת.
תלמיד: ומה לעשות אם כל העבודה שאתה עושה בהתנגדות, מרגישה מאוד מכאנית כזאת, אתה עושה הכול, אבל זה כאילו אתה לא שם באמת עם הנשמה עם הלב?
אתה לא נמצא שם עם הרצון האגואיסטי שלך, זה מה שאני שומע. נכון, נו אז מה אתה רוצה? ודאי שזה לא יהיה ככה, ודאי שהתגברות אתה תעשה למעלה מהרצון לקבל. נניח כשאתה נותן מתנה לחבר, אתה לא מרגיש בזה משהו, אבל אתה יודע שאם אתה תעשה את זה, זה נחשב כהשפעה, כפעולה רוחנית אולי. בסדר, אז אני מבין שאתה לא מתפעל מזה, נו מה לעשות? אין התפעלות.
תלמיד: האם אני צריך לחפש את ההתפעלות, או שאתה אומר ככה עובדים וזהו, זו העבודה הרוחנית, ותמיד היא תהיה ככה.
זה יבוא בכל מיני צורות, ופעם אתה תהנה מעבודה הזאת, אבל לא שאתה תהנה ממנה, וההנאה הזאת תדחוף אותך קדימה, עוד להשפיע. אלא תמיד ההשפעה תבוא דרך התנגדות בלמעלה מהדעת, ואתה תהנה מזה שאתה נמצא בהתנגדות לאגו שלך. אתה תהנה בצורה כזאת, כאילו מזוכיסטית, שאתה מתגבר על האגו שלך. ככה זה.
שאלה: לא מובן לי מה שיתוף הפעולה בין תכונת אהרון לאותם האושפיזין שכבר קיבלנו בסוכות?
אתה צודק. מה אני רוצה להגיד, אנחנו קיבלנו מלמעלה, באושפיזין, את תכונות אברהם, יצחק, יעקב וגם את משה. אהרון הוא כאילו לא מלמעלה, הוא מגיע מלמטה, זאת אומרת אהרון בא מלמעלה אבל בהכנה שלנו מלמטה. כאן אנחנו רואים שיתוף בין הנברא לבורא, ובאמת ככה זה נראה.
מה זה נקרא אהרון? אמונה, שזה כוח הבורא, זו השפעה, למעלה מהדעת, וכוח הקבלה, האגו שלנו. זאת אומרת אהרון זה שיתוף בין שני הכוחות, מלמעלה ומלמטה, ולכן הוא בא תמיד עם משה. משה מביא מלמעלה את התכונה, ואהרון מגיע במאמץ מלמטה.
אתה צודק, זה הבדל. ולכן קשה לנו להבין מה זה נקרא אורח, מה זה נקרא אושפיזין, מה זה נקרא שיורד עלינו מלמעלה?
יורד עלינו מלמעלה מימוש של אמונה למעלה מהדעת, והמאמץ מצידנו, כביכול מצידנו, כי איזה מאמץ יכול להיות? אנחנו רק מבקשים, משתדלים, אבל מקבלים מלמעלה כוחות לחיבור, מקבלים מלמעלה כוחות להתגבר על הרצון לקבל, ואז על פני זה אנחנו מגלים את כוח האמונה. ככה זה הולך.
תלמיד: כדי להבהיר את מקום שלו, האם תוכל להסביר מה זה שאהרן חסד, והוא יד ימינו של משה, אבל הוא גם הוד, וזה שמאל?
כן, כי הוא בנוי על הרצון לקבל שזה שמאל, ומביא את עצמו למצב שהוא מציג את עצמו כחסד, כימין. זו באמת תכונה שמורכבת משניים, אמונה למעלה מהדעת, "שני דברים, הפכים, שמתקיימים בנושא אחד", ולכן למדנו את זה בצורה אחרת. לכן אמרתי בתחילת השיעור, שאנחנו לומדים את השיעור הזה יחד. לא שאני קורא ומסביר כאילו, אלא שאנחנו יחד פותחים את הכתבים האלה ולומדים, וכל אחד משתדל ללמוד את זה כאילו בעצמו מחדש.
שאלה: האם הכוח של אהרן קשור לגילוי הרע, לבירור של גילוי הרע?
כוח אהרן קשור לגילוי הרע מלמטה, אבל אהרון בעצמו זה התגברות על הרע, ובניית חסד על פני הרע.
שאלה: האם תכונות של אהרון, הקשר בין הוד לחסד, האם התכונות אלה מתקשרות גם לרעיון של "נצחוני בני".
כן, יש בזה, נכון.
קריין: קטע מספר 11 של בעל הסולם "שמעתי" נ"ט "עניין מטה ונחש"
"אם עבודתו הוא על יסוד הארציות, יכול הוא תמיד להיות בסדר. מה שאין כן אם היסוד של עבודתו הוא על בחינת השפעה ולמעלה מהדעת, הוא צריך תמיד להתאמצות, שלא יפול לשורשו של קבלה ולתוך הדעת. ואסור להסיח דעת לרגע, אחרת הוא נופל לשורשו של ארציות, המכונה בחינת "עפר", כמ"ש "כי מעפר באת ואל עפר תשוב". וזה היה לאחר חטא עץ הדעת. ונותן בירור, אם הוא הולך בקדושה או חס ושלום להיפוך, הוא כי "אל אחר אסתרס ולא עביד פירי". סימן זה נותן לנו הזה"ק, שדוקא על בסיס של אמונה, הנקרא בחינת מטה, זוכים לפריה ורביה בתורה, כנ"ל. וזה סוד "ופרח מטה אהרן", שהפריחה והגדילה באה דוקא ע"י המטה."
(בעל הסולם. שמעתי נ"ט. "ענין מטה ונחש")
זאת אומרת, ודאי שתמיד יהיו לנו הפרעות, בעיות, קושיות ואפילו צרות, ואנחנו נצטרך תמיד להתגבר עליהן ולבנות אמונה למעלה מהדעת, השפעה למעלה מכוח הקבלה, וההפרעות יהיו יותר ויותר גדולות. לכן צריכים רק להאמין שזה שנותנים לנו קושיות, הפרעות, בעיות, זה מתאים לכוח שלנו, למצב שלנו. הבורא רוצה לקדם אותנו, וכך הוא מקדם. לא נותנים לנו מכשולים כדי להפיל אותנו, אלא רק כדי להעלות אותנו יותר ויותר. לכן האדם צריך להיות בטוח, שמה שיש לפניו, הוא מסוגל לעלות מעל זה, ולהשיג צורה רוחנית יותר גבוהה. ואנחנו צריכים לעזור אחד לשני, שנהייה כולנו ביחס כזה.
שאלה: האם בעצם משה זה הנקודה שבלב ואהרון זה העשירייה?
אפשר כך להגיד, במשהו כן.
שאלה: מה ההבדל בין עבודה של אהרן לעבודה של יצחק?
העבודה של יצחק זו לא עבודה זה עדיין תכונה מלמעלה, והעבודה של אהרון היא באמת עבודה מלמטה.
שאלה: מצטייר שתחילת העבודה שלנו היא באהרון, ושאנחנו מנסים לעלות לדוגמה שמשה מציג לנו. אבל כדי שתהיה לנו דוגמה כזאת אנחנו צריכים שיהיה לנו קודם ראש, כי הרי אנחנו יודעים שהתיקון של ישראל הוא קודם לתיקונים הנמוכים יותר. איפה מתחילה העבודה, הרי קודם צריך לבנות את הראש בעשירייה, את הצורה הזאת שנקראת "משה" כדי שיהיה אפשר אחרי זה לדמות את כל כלים התחתונים אליה? האם אני מבין נכון?
קודם כל אנחנו רק מדברים על האלמנטים של העבודה, ואתה צודק שאנחנו לא רואים את העבודה הזאת בצורה שלמה, עגולה, זה נכון. מסכים איתך. אבל אנחנו לא יכולים בצורה אחרת, איך אתה תלמד? אם היום זה האושפיזין של אהרון, אז אנחנו צריכים ללמוד על התכונה הזאת, מה היא צריכה להיות בנו. ודאי שהיא לא נמצאת כמו כל תכונות של האושפיזין, אף אחד מהאושפיזין האלו לא נמצאים בנו, אלא לומדים את זה על מנת לממש אחר כך. אבל איך אפשר ללמוד? מה היית רוצה לשמוע?
תלמיד: אני אומר שכדי שהאדם יכול לעשות פעולה של אמונה למעלה מהדעת הוא צריך שקודם משה יתגלה, שתהיה לו איזו תמונה למה הוא צריך להגיע?
איך אתה יכול לגלות את תמונת משה אם אתה לא מוכן לזה מלמטה? משה זה השפעה טהורה, אהרון זה כבר מימוש של צורת משה על ידי המלכות.
תלמיד: בדיוק, זאת אומרת היא יודעת מה היא צריכה לעשות. אם אני לא מכיר את התכונה הזאת של משה או נגיד את האבות, אז אני לא יודע מה העבודה, אני צריך שיהיה לי מאמץ להגיע מנקודה אחת לנקודה אחרת, לקחת את כל הרצון לקבל שלי ולהפוך אותו בעל מנת להשפיע אבל אני צריך לראות, לקבל דוגמה או איזו הרגשה של מה זה הראש הזה שאליו אני צריך להתאים את הגוף?
אז אני חושב שאנחנו קראנו מספיק מאמרים שהם מדברים על איך אנחנו צריכים לממש את התכונות האלה בתוך העשירייה. רב"ש כותב על זה, איך אני מבטל את עצמי בתוך העשירייה, מעלה את החברים שלי מעליי, איך אני נותן להם דוגמה משלי. בסך הכול שם אנחנו רואים איך הוא נותן לנו כל מיני צורות, מלמד אותנו איך אנחנו יכולים לבטא בקשר בינינו כל מיני צורות של אושפיזין כאלו, האורחים הם בצורה כזאת או אחרת. זה בדיוק מה שרב"ש מסביר לנו.
תלמיד: אז זה כאילו שביררנו את הראש, ועכשיו אנחנו יכולים לעשות את העבודה כלפיו? כל הבירור הזה שהיה עד עכשיו זה כאילו ביררנו את הראש, מה העבודה הנכונה, למה אנחנו צריכים לשאוף, להרגיש את תכונת החסד, ועכשיו אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לישראל, את הרצון לקבל שלא מוכן לקבל על עצמו את זה?
כן. זהו. על כל האושפיזין האלו אנחנו לומדים בצורה תיאורטית, ולאט לאט מממשים את זה בהדרגה בקשר בינינו. אבל ודאי זה רק בקבוצה, כמו שכותב רב"ש רק כך אנחנו יכולים לממש אותם. השאלות שלך הן טובות.
שאלה: האם התכונות של משה ואהרון הן שני הקצוות של מקום העבודה שלנו?
כן, אפשר להגיד שאחת היא כדוגמה והשנייה היא כמימוש.
שאלה: דיברת גם בתחילת השיעור והזכרת את העניין הזה שאנחנו לומדים ביחד. מה בדיוק זה אומר הלימוד הזה ביחד, למה אתה מתכוון?
אם אנחנו לא לומדים יחד זה לא לימוד חכמת הקבלה. חכמת הקבלה לומדים יחד. זאת אומרת, שאנחנו רוצים לממש את זה בינינו, אנחנו רוצים לשמוע את זה יחד. אפילו אם אתה לומד עם המורה, אתה עם המורה צריך להיות כזוג, כאחד. ממש כך.
תלמיד: איך אנחנו יכולים בעשירייה להיות ממש כזוג עם המורה?
לא, אתם לא צריכים להיות יחד איתי. זה אם יש שניים, אחד לומד עם המורה בלבד, אז הם בכל זאת צריכים להיות כמורה ותלמיד וגם כשני חברים. אבל אתם לא צריכים, אצלנו ישנן כבר קבוצות, עשיריות, זה לא זוגות שהיו שם לפני אלפיים שנה.
שאלה: אז לא ברור למה התכוונת במה שאמרת שזה לא שאתה בא ומלמד אותנו אלא שאנחנו צריכים ללמוד ביחד.
אתם צריכים [לעשות] מה ששומעים ממני, קוראים ממאמרים, אתם צריכים לממש את זה מיד בקשר ביניכם, זה מה שאני מתכוון וזה מובן אני חושב כבר לכולם, אחרת זה לא לימוד תורה, זה לימוד חוכמה.
שאלה: איך להשתמש בתכונות של אהרון בתוך העשירייה כדי לעבוד לשמה?
להשתדל לבנות כוח השפעה למעלה ולמרות כוח הקבלה, זה נקרא אמונה למעלה מהדעת. וכך אנחנו מתייחסים בינינו. זאת אומרת, אנחנו בונים שתי קומות, קומה אחת איפה שהאגו שלנו נמצא, וקומה השנייה שאנחנו מתייחסים זה לזה בהשפעה ובאהבה, ובין שתי הקומות האלה יש לנו צמצום, מסך.
קריין: קטע מספר 12 רב"ש מאמר 14 "מה הוא הצורך לשאילת כלים מהמצרים"
"בזמן שמשה ואהרן באו לבני ישראל, כמו שכתוב (שמות ד' כ"ט) "וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל, וידבר אהרן את כל הדברים, אשר דבר ה', אל משה ויעש האתות לעיני העם, ויאמין העם וישמעו".
מכאן אנו רואים, שתיכף, שבאו משה ואהרן לבני ישראל, קיבלו עליהם את כל הדברים אשר דבר ה' אל משה באמונה למעלה מהדעת. וכל, מה שהמצרים היו נותנים להם להבין עם כל השאלות וקשיות על אמונת ישראל, לא עלה בשם, כי הם הלכו למעלה מהדעת. ומשום זה, זה שהיו בגלות כל הזמן, לא היה יכול עכשיו לפעול בהם כלום."
(הרב"ש. מאמר 14 "מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים" 1986)
קריין: קטע מספר 13 של הרב"ש מאמר 14 "מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים".
"בענין שאילת כלים אצל המצרים, שה' אמר למשה, שיבקש מישראל, שישאלו כלים אצל המצרים. ושאלנו, מדוע היה ה' צריך לבקש מישראל דבר זה. ומדוע לא ירצו עם ישראל ללוות הכלים האלו. והתשובה היא, היות שעם ישראל, בזמן שמשה ואהרן באו בשליחות ה', שיוציאו אותם מהגלות, כתוב "ויאמן העם וישמעו", היינו באמונה למעלה מהדעת, ולא צריכים לשום דבר, ואין להם שום צורך למדרגות גבוהות, אלא מספיק להם בזה שיוכלו לעסוק בתורה ומצות בלי שום הפרעה מצד המצרים."
(הרב"ש. מאמר 14 "מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים" 1986)
אנחנו במשך היום, בואו נשתדל לקרוא את המאמר הזה, 14 מרב"ש, "מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים". ובמשך היום כל אחד מתי שיש לו זמן שיקרא את המאמר הזה. זה בדיוק שייך לעבודה של אהרון, לעבודה שלנו בפועל. ואני מקווה שאתם התחלתם להתייחס לתכונת אהרון בצורה הרבה יותר רצינית מאשר שהייתם קודם שומעים או חושבים שזה בכלל כאילו נעלם. זה באמת נעלם, כי אם אין עבודה מצד התחתון, אז כאילו אין אהרון. לא רואים, לא זוכרים, לא מבינים, לא שומעים, ממש לא נמצא.
אלא אהרון הוא מופיע מתי שיש התגברות מצד האדם לחבר את עצמו לדרגת משה, לצורה הזאת שהיא השפעה. האדם שהוא מלכות, שהוא רצון לקבל, שרוצה להתקרב לצורת משה, רצון להשפיע, בזה הוא מופיע אהרון ליד משה. אחרת כאילו נעלם, כאילו לא נמצא, כמו איזשהו צל של משה. אז בואו אנחנו נקרא את המאמר הזה "מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים", וכך נתקדם.
בכלל, אם אתם רואים את המאמר "ענין מטה ונחש" זה גם מאמר מאוד חשוב, מאוד חזק, מאוד שייך לעבודה שלנו. דברים כאלה אנחנו צריכים להשתדל לקרוא. אם אתם מתאספים בעשירייה פעם, פעמיים ביום, אני שומע שבדרך כלל יש כאלה אסיפות, אז תקראו את זה אולי. זה יותר טוב מזה שאתם מדברים ביניכם. גם זה טוב, גם זה צריכים, אבל לקרוא מהמקור איזה קטעים טובים זה מאוד חשוב, בפרט שמדובר על האושפיזין של אהרון, שזו העבודה שלנו מלמטה למעלה.
קריין: המאמר הוא מאמר 14 "מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים".
זה נכון, זה המאמר "מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים".
שאלה: בכל זאת העבודה במידת אהרון זה בירור היצר הרע של הכלים, או תיקון הכלים, או גם וגם?
לא, זה בניית תכונת ההשפעה על פני תכונת הקבלה. ודאי שהיא כוללת בתוכה גם את הבירורים הקודמים ומה זה הרצון לקבל שבי, איך אני יכול לעשות עליו צמצום, איך אני יכול להתעלות מעליו, איך אני יכול להשפיע דווקא למעלה מהרצון לקבל, מאיפה יש לי את הכוח הזה להשפיע, איך אני מקבל מלמעלה את המאור המחזיר למוטב, שהאור הזה משפיע, על הרצון לקבל שלי, ובונה בי רצון להשפיע.
מאיפה בא בכלל הרצון להשפיע, איך יוצא לי? זה הרצון לקבל שלי, ואיך פתאום יוצא ממנו רצון להשפיע, מה זה? זה עולם אחר לגמרי. איך יכול להיות שזה קורה? ואז יוצא שאנחנו צריכים להרגיש את זה, איך אנחנו מקבלים כוחות כאלה, איך אנחנו יכולים להתגבר על הרצון לקבל שלנו וכך להתקדם. אני עדיין מאוד לא מבין איך זה קורה, סתם לקבל מלמעלה משהו, שנופלת עליי איזו חבילה. אנחנו צריכים להשתדל לעכל את זה.
שאלה: אמרת שאנחנו מגלים את המלכות בחלקים ואחר כך מתעלים מעליה במידה שיכולים לגלות את חלקי המלכות. האם אהרון מגלה את הכלים או שהוא דואג להיות מעל הכלים?
אהרון זו תכונת ההשפעה שהיא כבר בנויה על פני תכונת הקבלה, זה דבר שלם. כמו שמשה נותן דוגמה מלמעלה, שכך אני צריך להיות, כך אני בונה מעצמי צורה מלמטה כדי להדמות. אז יש שתי דוגמאות, יש דוגמה של הבורא, חלק א-לוה ממעל בוא נגיד, שאת זה משה מציג, והעבודה מלמטה שאת זה אהרון עושה. אהרון עושה את זה מהרצון לקבל של האדם, הוא עושה את צורת ההשפעה. תראו מה זה אהרון, לא חשבתי קודם שזה מצב כל כך חשוב, הוא יותר חשוב ממשה.
משה בסך הכול נותן לנו את הקשר עם הבורא, והוא מוסר לנו את מה שהבורא רוצה להביא לנו, לבשר לנו, ואהרון הוא כל העבודה שלנו, ההשתתפות שלנו והאמונה למעלה מהדעת, במה שאנחנו רוצים להזדהות עם הבורא, כשהבורא מציג לנו את משה כדוגמה. לכן הם הולכים יחד כל הזמן, ומשה בלי אהרון לא יכול לבצע את העבודה. ואחר כך נלמד מה זה נקרא כשמת אהרון, כמו ששאלו אותי היום.
תלמיד: יוצא שכדי להימצא בתכונת אהרון עליי להיות יותר מחובר עם תכונת משה ומתוכה להעריך את המצב או להיות מחובר עם העם?
אם אתה לא מחובר עם הרצון לקבל שלך, עם העשירייה שלך, אז אתה לא יכול לממש את תכונת אהרון. תכונת אהרון היא כבר עבודה במימוש אמתי של אמונה למעלה מהדעת. אתה צריך להרגיש את הדעת שלך, האגו שלך, את הכוחות איך אתה מתגבר עליהם, איך אתה בונה מעצמך משהו שזה לא אתה אלא ההיפך ממך, צורת השפעה למעלה מצורת הקבלה, ואז אתה בזה בונה את דמות אהרון.
תלמיד: לגבי העצה שלך במהלך היום לקרוא כמה פעמים את המאמר של הרב"ש ומאמר משמעתי.
לא כמה פעמים, לפחות פעם אחת.
תלמיד: אנחנו נפגשים במהלך היום בין פעמיים לשלוש לרבע שעה אולי יותר, ואנחנו בדרך כלל שומעים חלק מהשיעור ואז עושים על זה סדנה. אז רק לוודא שהבנו נכון את המשימה, אתה ממליץ לנו היום, פשוט לקרוא את המאמר, להישטף במאמר וזהו?
כן, "עניין מטה ונחש", זה מאמר אחד, והעניין של "מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים", או שיש כאן גם את כל המאמרים האלה ששייכים לעבודה הזאת. אבל שני המאמרים האלה הם מאוד חשובים, "מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים" שאנחנו לוקחים כלים מהרצון לקבל שלנו ומעליהם אנחנו בונים רצון להשפיע או "עניין מטה ונחש", או שזה מטה או נחש, לא יכול להיות באמצע משהו, או שאתה משתמש ברצון לקבל או ברצון להשפיע, ואיך אתה בונה את האחד מהשני.
שאלה: מהו הנחש האמתי שמפריע להגיע למצב אהרון?
זה האגו שלנו, אין יותר חוץ מזה, זאת אומרת כל המחשבות שלך, לא על החברים ועל הבורא אלא על כל דבר אחר, זה נקרא "נחש". פשוט.
שאלה: כרגע הסברת מדוע משה ואהרון תמיד היו ביחד, האם יש איזו משמעות בעבודה שלנו לכך שהם אחים?
הם אחים מפני שאחד בא מצד הבורא ואחד בא כביכול מצד הנברא, אבל שניהם צריכים להיות דומים זה לזה, ממש כאילו זו צורה אחת, דמות אחת, רק שהיא באה מצד הבורא ומצד הנברא, או שאפשר להגיד כך, שהם אחים בגלל שהמטרוניתא, הבורא מוליד אותן, את שתי הצורות האלה, משה ואהרון, רק הוא מציג אותן כך בשבילינו כדי שנדע שזה מצוי וזה רצוי. הרצוי זו תכונת משה והמצוי זו צורת אהרון.
שאלה: איך בצורה מעשית העשירייה יכולה לחזק באמונה מעל הדעת את כל קבוצת בני ברוך?
בתפילה, אתם לא מבינים, זה כמו במגבר שאתה מכניס לו סיגנל קטן מאוד בכניסה, ואתה מקבל אחרי המגבר את מה שהכנסת בו פי כמה וכמה יותר. לכן אתם צריכים בתפילה לפנות לבורא ולבקש מהבורא, והבורא כבר יסדר את הכול, יש לו קשר עם כולם, הוא יודע איך לפנות ולעשות, אתה תשתדל להעמיס עליו בעבודה, זה נקרא "עבודת ה'". תנסה ללחוץ עליו ולעשות כל מה שרק אפשר כדי שהוא יעבוד. רק התפילה שלנו היא בעצם הכוח הממשי שמשנה את המציאות, מתקנת אותנו, בונה אותנו, רק תפילה.
אז לא לשכוח על זה היום. למה? כי דווקא זאת העבודה החשובה ביותר במימוש האושפיזין שלנו. שיבוא אלינו, יתלבש בנו ואנחנו נממש אותו כמו שצריך ונצליח.
(סוף השיעור)
-
"י-ה-ו-ה, יגמר בעדי: י-ה-ו-ה, חסדך לעולם; מעשי ידיך אל-תרף." (תהילים, קל"ח, ח').↩