שיעור בוקר 23.11.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר "החרות", עמ' 420

במאמר הזה אנחנו לומדים על כול מה ששייך לחירות האדם, עד כמה הוא צריך לצאת מהרצון לקבל שלו על מנת לקבל, ועד כמה הוא לא יכול לצאת מהרצון לקבל בכלל אלא הוא רק לעצמו. במידה שהוא הופך את הרצון לעל מנת להשפיע, שאת זה אפשר לעשות בצורה פרקטית כשהוא נמצא בסביבה, אז מלכוון את עצמו לתועלת עצמו הוא מכוון את עצמו לתועלת הסביבה, והסביבה עוזרת לו בזה. בצורה כזאת הוא יוצא פעם אחר פעם יותר ויותר משליטת הרצון לקבל לעצמו לשליטת הרצון לקבל לזולת שנקרא רצון להשפיע. כך אנחנו לומדים איך האדם צריך להשתדל לקיים את עצמו.

נמשיך במה היא חרות היחיד.

1. חרות היחיד

"ועתה באנו לידי הבנה, גם בחירות היחיד, על תוכנו המדויק. אשר זה אמור, רק על בחינת גורם הראשון - שהוא "המצע", שהוא בחינת חומר הראשון של כל אדם. דהיינו, על כל בחינות הנטיות הבאות אלינו בירושה מאבותינו ואבות אבותינו. אשר באלה נבדל האחד ממשנהו.

כי תראה אשר אלפי אנשים, שסביבה אחת לכולם, גם באופן ששלושת הגורמים האחרונים פועלים כולם במדה שוה. עם כל זה לא תמצא ביניהם שני אנשים שיהיה להם תכונה אחת. והוא מטעם, שכל אחד מהם, יש לו מצע מיוחד, לפי עצמו לבדו, שזה דומה כמו המצע של החטה, שאף על פי שמשתנית הרבה מכוח שלושת הגורמים האחרונים, עם כל זה תשאר עליה צורת החטה הקדומה, ולעולם לא תקבל צורת מין אחר."

החירות לא זורקת אותנו לאיזשהם מרחקים מהמקור שלנו, אלא אנחנו יכולים להשתנות בטיב שלנו בוא נגיד כך, להיות יותר טובים, יותר מועילים, מיוחדים. אבל בעצם המקור שלנו, הדי.אן.איי הרוחני שלנו הוא נשאר כמו שהיה.

קריין: שוב.

חרות היחיד

"ועתה באנו לידי הבנה, גם בחירות היחיד, על תוכנו המדויק. אשר זה אמור, רק על בחינת גורם הראשון - שהוא "המצע", שהוא בחינת חומר הראשון של כל אדם. דהיינו, על כל בחינות הנטיות הבאות אלינו בירושה מאבותינו ואבות אבותינו. אשר באלה נבדל האחד ממשנהו.

כי תראה אשר אלפי אנשים, שסביבה אחת לכולם, גם באופן ששלושת הגורמים האחרונים פועלים כולם במדה שוה. עם כל זה לא תמצא ביניהם שני אנשים שיהיה להם תכונה אחת. והוא מטעם, שכל אחד מהם, יש לו מצע מיוחד, לפי עצמו לבדו, שזה דומה כמו המצע של החטה, שאף על פי שמשתנית הרבה מכוח שלושת הגורמים האחרונים, עם כל זה תשאר עליה צורת החטה הקדומה, ולעולם לא תקבל צורת מין אחר."

שאלה: מה המשמעות של מצע, ומה זה מצע כחומר ראשון לבריאה?

מצע זה החומר הראשון, הוא כמו די.אן.איי, כמו יסוד. למשל חתול, הוא יישאר חתול. אתה יכול לחבר לחתול כל מיני הבחנות, תכונות למיניהן, אבל הוא יישאר חתול. יהיה שוני בדברים חיצונים, באופי שלו, בהתנהגות שלו, בתפיסה יכול להיות, בכל דבר, אבל יש משהו שנשאר ולא משתנה וזה נקרא מצע.

תלמיד: האם אני יכול לשבח את המצע או לקבל אותו כמו שהוא?

לא. מצע רק קובע לאיזה סוג, מין מיוחד אתה שייך, או מישהו אחר.

תלמיד: אז המצע לא משתנה?

לא. זה מה שהוא אומר. ""מצע", שהוא בחינת חומר הראשון של כל אדם. דהיינו, על כל בחינות הנטיות הבאות אלינו בירושה מאבותינו ואבות אבותינו." ומאבות אבות אבותינו, "אשר באלו נבדל אחד מהשני"¹ ושבו הדבר הזה לא משתנה. לכן תמיד יהיו נבדלים זה מזה.

שאלה: קראנו את המאמר הראשון של רב"ש ועכשיו של בעל הסולם, ומדובר על אותו עניין של רצון לקבל. כשקראנו "שמעתי" מדובר שם רק על דברים שאי אפשר לבצע אותם, רק להתפלל ולצעוק, ופה בעל הסולם אומר שיש בחירה בצורה טובה. מה ההבדל בין שתי הגישות האלה של "שמעתי" ושל מאמר "החרות"?

יש משהו במה שאתה שואל, אבל אני אפילו לא יודע איך לגשת לזה, זה דבר מאוד מורכב.

מתוך ההבדל בין המצע לכל מיני תכונות אחרות, גורמים אחרים, שעל הגורמים האחרים אנחנו כן יכולים להשפיע ועל המצע אנחנו לא יכולים להשפיע, בהתאם לזה יש לנו גישה לחברה שהיא כל הגורמים האחרים, וגישה לבורא שהמצע שייך אליו בלבד. ולכן כל העבודה שלנו היא כך מתחלקת, לבורא ולחברה.

חברה זו עשירייה, והיא כוללת גם את מה שמסביב לה, את כל האנושות ובכלל דומם, צומח, חי. אנחנו בעיקר מטפלים בעשירייה ובבורא. אומנם עכשיו כשאנחנו נכנסים לתנאים של הדור האחרון, יש לנו כאן בעיה, אנחנו צריכים להביא בחשבון גם את כול האנושות שהיא יותר ויותר מתקרבת אלינו, והיא תלחץ עלינו יותר כשהם בצורה אינסטינקטיבית ירגישו שהם יותר תלויים בנו, ואנחנו נצטרך לפתוח את עצמנו ולהתקדם אליהם, לכל האנושות. ואז נראה עד כמה ואיפה יכולה להיות לנו נקודת מגע, כמו שכותב בעל הסולם בסוף ה"הקדמה לספר הזוהר".

שאלה: אם הירושה מאבותינו היא שקובעת ואין לנו חופש בחירה בזה, האם יש לנו באמת חופש בחירה אמיתי?

הוא כותב לנו בחרות הרצון, שאומנם אנחנו חייבים ללכת לפי המצע ולא יכולים לשנות אותו, אבל יש לנו תכונות אחרות בידיים שלנו וקבוצה שאיתה אנחנו יכולים לשנות אותן, כי בלי קבוצה אנחנו לא יכולים לשנות כלום, אלא אנחנו נשארים כמו שאנחנו ומתפתחים בצורה בהמית גשמית בלבד. אבל אם על ידי הסביבה הקטנה שאנחנו בונים, על ידי העשירייה, אנחנו יכולים להשפיע על ג' הבחינות האחרות, וזה בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו במאמר החרות, שיש לנו חרות בזה שאנחנו נכללים מסביבה נכונה, בונים אותה, כך אנחנו מגיעים למצב שבכל מצע ומצע שיהיה לך, לא חשוב איזה מצע, אמנם הוא לא משתנה, אבל אתה יכול להביא את המצע הזה לפסגת היישום שלו, שהוא יהיה כגדול, מיוחד, יוצא מן הכלל במה שהוא מצע, במה שהוא מתפקד כתא מיוחד בכל הכלי דאדם הראשון.

שאלה: אחרי שהתחברנו בעשירייה עם התפילה שהבורא יחבר אותנו, אנחנו פתאום מגלים שהבורא רוצה בכל זאת למלא את הנבראים שלו, ואז כאילו יש תפילה נוספת שנוכל להתחבר לבורא ולאהוב את הנבראים. האם כך גם אנחנו פונים כלפי האנושות?

כן, ככל שאנחנו נכללים בעשירייה, וכל אחד מאתנו בכל זאת שייך לכל מיני מערכות אחרות, אז אנחנו מתחילים להרגיש בעשירייה שזה לא מספיק ובאמת המימוש האמיתי הוא בזה שכולנו נהיה כעשירייה אחת, כל האנושות. ואז אנחנו מגלים נטייה לחיבור כללי גלובלי.

אני חושב שאת מאמר הראשון על הבריתות, ברית עיניים וברית הלשון, אנחנו הבנו וצריכים לעשות עם זה משהו, דברו על זה במשך היום. ובמאמר החרות ראינו רק הבחן אחד אבל אולי הוא העיקרי.

שאלה: האם המצע זה הרשימות שלנו?

מצע הוא הרשימו העיקרי שלא משתנה, ולכן אי אפשר להגיד שזה רשימו רגיל, אנחנו עוד נלמד את הרשימות האלו. אנחנו פועלים על פי רשימות.

שאלה: מהו המצע הייחודי לאדם אם כל הנטיות מגיעות אלינו בירושה מאבותינו ומאבות אבותינו?

מצע הוא כבר ייחודי. מצע זה אומר שיש בי משהו שלא ישתנה. ככל שאני אסובב את עצמי, הנקודה שלי, המקום שלי במערכת אדם הראשון ישמר ויהיה תמיד שלי. אני לא יכול לצאת משם, אני יכול לגרום רק לקשר שלי בכל מערכת אדם הראשון עם כל אחד ואחד, ואני חייב לעשות את זה בסופו של דבר, אבל אני מהנקודה שלי לא יוצא וזה נקרא שאני נשאר תמיד במצע.

שאלה: מהי אישיות ברוחניות, יש לה בכלל מקום שם?

זה המצע. אישיות זה מה ששייך לי אישי בלבד ולא לאף אחד אחר, זה המצע. זה המקום הראשון שלי, המקור שלי באדם הראשון. לכן לדעת את המקור הזה, ולאט לאט אנחנו מגיעים לזה, זה לדעת מתוך זה איך אני מתקשר לכל הכלי דאדם הראשון, לכל המערכות שלו, לכל אחד ואחד ולכולם יחד, ואז אני מקיים את המצע שלי באמת.

שאלה: איך לעזור לכל החברים בעשירייה לממש את המצע שלהם?

זה מה שאנחנו עושים גם אם לא מבינים בדיוק איך. אנחנו צריכים להתקשר ככל האפשר ביתר דיוק עם כל החברים בעשירייה, אחר כך בין העשיריות, ואחר כך בין המאות והאלפים, וכך עד שנכלול את כול באי עולם לעשירייה אחת.

שאלה: מה זה המצע לעשירייה?

יש מצע לכל אחד ואחד, כמו שאנחנו לומדים כאן במאמר בחירה חופשית, במאמר החרות ובעוד כמה מאמרים כאלו. שכשאדם מוצא את העשירייה ומוצא את הקשר שלו איתה, אז הוא בעצם מסדר לעצמו חוץ ממצע אישי גם מצע קבוצתי וכך ממשיך. לכל עשירייה יש מצע משלה, אנחנו צריכים לראות את זה, להגיע לזה, לגלות את זה, זה הקשר בינינו ולבורא. אנחנו מגלים את זה, ואחר כך רק מפתחים את זה עוד ועוד עד מערכת אדם הראשון. אנחנו מתחברים בינינו ועם הבורא, וזה לכל עשירייה חיבור אישי שנקרא מצע של העשירייה. וכך אנחנו מגיעים דרך החיבור של כל העשיריות עם המצע הכללי דאדם הראשון שזה בעצם מצע שהוא מקורי בבורא.

אני מחבק אתכם, שיהיה לכם כל טוב, בריאות ומזל בדרך הרוחנית. תצליחו.

(סוף השיעור)