הכנה לכנס באיטליה-מפגש של הרב עם קבוצת הולנד

שיעור 23.05.18 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

החברים רוצים לשאול שאלות לפי מאמר רב"ש, "ענין אמת ואמונה", הם רוצים לקרוא איזה קטע ולשאול אותנו.

אנחנו דיברנו איתם עכשיו במשך שעתיים על כל מיני דברים, על הבעיות שלהם, של אירופה, היו הסברים, וגם הייתה לנו סעודה. אז בואו נשמע מה שהם רוצים לספר. ודאי שהסברתי להם שכל הסיבה שלנו שבאנו לקבוצה הזאת, היא מתוך זה שאנחנו דואגים איך אנחנו נארגן את הכנס שלנו שיהיה באיטליה בעוד חודשיים. זה לא יהיה "כנס איטליה" אלא יהיה כנס אירופאי, שכל אירופה תשתתף, שכל אירופה תתאחד סביב זה ותמשיך כבר כאירופה המאוחדת, ולא שזה יהיה, חס ושלום, למישהו שיבלוט מתוך כולם, אלא דווקא שהתארגנות של כולנו יחד היא החשובה לנו, אחרת זה לא יהיה רוחני ורק יגרום לנו נזק.

אנחנו נתייחס ברצינות רבה למי שמושך לאיזה כיוון חוץ מהמרכז של כל הקבוצה העולמית ומרכז אירופה יחד, כי בינינו, מי שלא גורם לאיחוד, הוא גורם לפירוד, וכך כתוב בהרבה מקומות. אין לנו ברירה אלא להתייחס ברצינות לאיך שפועלים חברים שלנו וקבוצות שלמות באירופה ובכל העולם, למיין ולהבין מי איתנו ומי לא. רצוי שאנחנו אפילו נתפטר מכמה שמפריעים, כי הם גורמים ממש לפירוד, ולא מתאימים להיות בינינו.

בואו נשמע מה שהרב"ש רוצה להגיד ובהתאם לזה נפתור כמה שאלות.

"ועוד ניתן לנו דרך האמונה, שהיא למעלה מהדעת. היינו, שלא להתחשב עם הרגשתנו וידיעתנו. אלא לומר, כמו שכתוב "עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו". אלא להאמין, שבטח הקב"ה הוא המשיח. והוא יודע מה שטוב בשבילי, ומה שלא טוב בשבילי. לכן הוא רוצה, שאני ארגיש את מצבי כמו שאני מרגיש. ואני כשלעצמי, לא חשוב לי איך שאני מרגיש את עצמי, כיון שאני רוצה לעבוד בעבודה בעמ"נ להשפיע.

אם כן עיקר הוא, שאני צריך לעבוד לשם שמים. והגם שאני מרגיש, שאין שום שלימות בעבודתי, מכל מקום בכלים דעליון, כנ"ל, היינו מצד העליון, אני שלם בתכלית השלימות, כמו שכתוב "כי לא ידח ממנו נדח". לכן אני שבע רצון מעבודתי, שיש לי זכות לשמש את המלך, אפילו במדרגה הנמוכה ביותר. אבל גם זה לי לזכות גדול יחשב, שהבורא נתן לי להתקרב אליו, במשהו על כל פנים."

שאלה: רצינו לנצל את המומנטום הזה כדי לבנות את הכנס הזה יחד. איך אנחנו מדמיינים את המצב הרצוי אחרי הכנס האיטלקי?

איך אנחנו מדמיינים את המצב אחרי הכנס המוצלח באיטליה שבעזרת ה' יקרה? אני חושב שההרגשה תהיה שסוף סוף יש לנו קבוצה באירופה המאוחדת, שפועלת כמעט בשפה אחת, באנגלית, כי בלי עברית אנחנו לא מסוגלים לעבור עכשיו כבר מיד, זו לא המטרה שלנו, אבל ליתר החיבור אני לא חושב שתהיה התנגדות גדולה שכולם יעבדו באנגלית, ואם כך יהיה לנו גם קשר עם כל הקבוצות שבעולם. לאט לאט, תוך כמה זמן, חצי שנה או שנה, אנחנו נרכוש את כל הלקסיקון שלנו, של חכמת הקבלה, באנגלית, הוא לא רחב וגדול, ואז אנחנו נוכל בזה להיות ללא הגבלה בכל מיני מקומות, מדינות. זה מה שאני חושב, שאין לנו ברירה, אנחנו צריכים לעשות את זה.

אני חושב שכבר לקראת הכנס האיטלקי אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מארגנים את כל אירופה לדבר על חכמת הקבלה באנגלית. זה דבר אחד. דבר שני, אנחנו צריכים לארגן קבוצה שהיא תהיה דירקטוריון אירופאי, כך שהוא יהיה אחראי על כל אירופה, לא על אף קבוצה לחוד. שאנחנו לא נשמע על קבוצות לחוד, אנחנו נשמע על קבוצה אירופאית. החשיבות של העבודה הזאת היא מאוד גדולה מפני שבכך שאנחנו מתקנים את אירופה אנחנו מתקנים את בבל, כי אירופה זו בבל המודרנית. אנחנו רואים שהסיר הזה כל הזמן בוער ולא מפסיק להתבשל שם, ולכן אנחנו צריכים לדאוג לזה.

אני חושב שאנחנו צריכים להתחיל לארגן board אירופאי כזה שהוא יהיה מורכב מאנשים שלא סתם נמצאים כנציגים של המדינות, יכול להיות שהם נציגים, אבל הם לא עושים כלום, אלא צריכים להיות שם אנשים שהעניין הזה של החיבור של כל אירופה לקבוצה אחת בוער בקרבם, והם באמת יהיו הדירקטוריון של אירופה, הדירקטוריון הרוחני.

יכול להיות שיהיו הרבה אנשים בקבוצות אירופאיות שהם אדמיניסטראטורים יפים מאוד, שמארגנים את הקבוצות במקום ומסדרים הכל, אבל אנחנו בוחרים כאן אנשים שדואגים לאיכות בכלל אירופה יחד, ולא באיזו מדינה אחת, בקבוצה אחת או אפילו כמה קבוצות, אבל בצורה מוגבלת באיזה אזור מסוים. זה מה שאני חושב, שאנחנו צריכים קודם כל להתחיל לארגן. אין לנו ברירה. אנחנו לא נספיק לעשות משהו לכנס הזה, אולי כן נספיק, אבל בכנס בכל זאת אנחנו נדבר על זה, נציג את זה, יהיו כמה שאלות על זה וכך נמשיך.

שאלה: באירופה יש לנו הרבה חסרונות, שיפוטיות, ועוד כל מיני. איך אפשר לחבר את זה לחיסרון, לדלק הזה, כדי לחזק את החשיבות של הכנס הזה, במקום שבו אנחנו נמצאים עכשיו?

אנחנו נמצאים באירופה בצורה כזאת שאנחנו רחוקים מאוד זה מזה, אנחנו לא מצליחים להתחבר, אנחנו לא מרגישים לזה דחף. באמת יש לכם בעיות גדולות בזה, אבל זה לא גורם לאף אחד לפתור אותן.

אנחנו יכולים להבין, תיאורטית, שזה קורה, אבל למעשה אין לאף אחד גישה ברורה לזה ואנחנו לא יודעים מה לעשות, חוץ מזה שאנחנו לא יודעים איך לפתור את הבעיה. גם בבעיה עצמה, אם אנחנו אומרים עליה, "כן, כן, היא קיימת, אבל אף אחד לא מודאג מזה". הייתי מוסיף רק שזה שאנחנו לא מודאגים, זה רק אומר עד כמה אנחנו אטומים לשיטת התיקון, שהיא כולה שיטה הבנויה על החיבור.

ואיפה הניתוק הזה, הריחוק מהחיבור, בולט ביותר? ודאי שבאירופה. ולכן הייתי אומר שאנחנו צריכים, כל העולם חייב ללחוץ על אירופה, לעמוד סביבה וללחוץ עליה שהם יתחברו, ובלחץ הכללי הזה, המשותף, אנחנו נחייב אותם להתחבר.

אנחנו גם צריכים לאתר מנהיגים כאלה שהם דואגים לעצמם, לכיסא שלהם. הם בונים רוחניות בצורה דיקטטורית, ולא שבאמת רוחניות נדרשת שם. לכן בואו נבדוק עם מי יש לנו עסק ואיך למיין את הקבוצות. וכמו שכתוב, "טוב מעט, בכוונה הנכונה". שאם אנחנו נארגן כמות קטנה, אבל טובה, זה יועיל לנו יותר מכמות גדולה. כי אנחנו לפי התפקיד שלנו, גיבורים באיכות ולא בכמות.

שאלה: אם יש לך הצעות על תפקיד של צוות הערבות הזאת, האם הוא עושה את התפקיד שלו כרגע, האם תפקידו לאחד את אירופה או צריך גישה אחרת לפי דעתך?

אני לא יודע. כמה זמן הצוות הזה קיים?

תלמיד: התחלנו כהכנה לכנס בניו ג'רזי אנחנו מנסים להמשיך את המתודה הזאת לאחד את אירופה.

אז בואו ננסה את זה רק בצורה יותר ברורה, שמתקבלת על כולם, נתמכת על ידי כולם, כדי שנראה כבר תוצאות. ולקראת הכנס נראה עד כמה זה כבר מאורגן ועובד. מי שייך לאותה מערכת? מי אחראי עליה?

תלמיד: אני לא חושב שיש מישהו אחראי, מנהל. אולי מישהו מהכלי האמריקאי, כי הם התחילו את זה.

זה לא שייך, זה צריך להיות לחוד,

תלמיד: אני לא חושב שיש מישהו שמנהל, זה יותר צוות שעובד.

בסדר גמור.

תלמידה: זה מה שביקשת בזמן השיעור, שיהיה צוות עולמי, או הנהלה כדי לתמוך בכנס בניו ג'רזי ובחיבור. זו הייתה עצה שלך, ומערכת התמיכה הזאת עדיין עובדת. כל בוקר אחרי השיעור אנחנו מצטרפים לשיחת זום, ומצטרפים אלינו עוד חברים.

טוב. אז צריכים לפתח את זה.

שאלה: יש לך עצות איך לעשות את זה?

לי אין שום עצות. אמרתי לכם שבזה אני מאד מאד זקן. ובאמת לא יודע. חוץ מזה, אני לא מארגן טוב. אצלנו אני בכלל לא מארגן שום דבר. יש אנשים שיודעים איך לעשות את זה. אם אני נכנס אני מקלקל.

שאלה: חוץ מהעניינים הפרקטיים, נראה שבאירופה אחרי הכנס, או לפני הכנס, הדבר העיקרי שאנחנו מרגישים זה התנגדות. אפילו לפני שבאנו לפה, לדוגמה.

התנגדות פנימית של האדם? או מאנשים זרים?

תלמיד: פנימית, נראה שההתנגדות כאילו שולטת עלינו.

זה תמיד יהיה ככה. אם אתה חושב שהיא אי פעם תיעלם אז אל תחכה. מה, למה התנגדות זה רע?

תלמיד: מה התפילה?

התפילה, שהתנגדות תישאר, ואני אעלה מעליה. בכל השיעורים האחרונים למדנו את זה. רק בצורה כזאת מתקדמים. הרע לא נעלם, רק אנחנו בונים עליו טוב. הוא נמצא ביסוד שלנו, כמו שהוא היה, הוא גם יהיה. בטח שמעת את הסיפור על תלמידי רבי שמעון, שהם פתאום גילו. את עצמם בדרגה כל כך גדולה שרצו לשרוף זה את זה, להרוג זה את זה. מאיפה זה מגיע? מהתנגשויות גדולות כאלו, וזה טוב.

כשהטוב מתגלה הוא לא מוחק את הרע, ולא מנטרל את הרע שלנו, לא. ברוחניות הטוב נבנה על הרע, והרע נשאר, הוא קיים.

שאלה: בגרמניה ובאיטליה, לא כולם מבינים אנגלית. אולי אפשר לעשות תרגום? בהתחלה אולי צריך להגיד לכולם שצריכים ללמוד איתנו בזמן הזה .

וודאי שאנחנו לא חושבים לעבור לאנגלית בבת אחת. אני אישית דוגמה מאוד טובה לזה, כי יש לי דיסלקציה לשפות. ממש, אני אטום. אתה יכול לדבר איתי, ואני לא אזכור כלום. יש לי בעיה, מה לעשות. אני מכיר אנשים שתופשים שפה מתוך שיחה וכבר מבינים את השפה. אני ממש לא, ולכן אני מבין את זה. אבל אם מתחילים להשתמש, אז לאט לאט זה אפשרי.

אין לנו אפשרות ללמד את העולם בעברית. אמנם שהמילים בעברית בדיוק מותאמות, ותואמות למה שהקבלה רוצה להגיד. אבל זה מאוד מאוד קשה מרחוק, בהתנגדות גדולה. לא כדאי. אנגלית זה בסדר. אולי נבקש מהמתרגמים שלנו להכין לנו מילון נכון וטוב של הקבלה שלנו ונשתמש בו. כך לאט לאט נחליף.

תלמיד: יש לנו כבר מילון מאוד גדול.

בסדר, כל מה שיכול לגרום לנו לאיחוד, זה מה שצריך.

שאלה: האם יש מילים ספציפיות שיישארו ללא תרגום, למשל המילה כוונה תישאר בתרגום?

כוונה, עליה, ירידה, רשימו, פרצוף, כל המילים האלו נשארות בעברית

תלמיד: צריך לשמור על המילים האלה, או להגיד אותן באנגלית?

לשמור.

תלמיד: שיגידו בעברית "כוונה"?

מילים כמו כוונה, פרצוף, אור, רשימו, כול זה נשאר בעברית. אין מה לעשות, אחרת אתה לא מוסר את התוכן אם אתה מתרגם אותן.

שאלה: אנחנו עכשיו מתרגמים מאתר האקדמיה שהחבר בנה, הכול להולנדית.

להולנדית?

תלמידה: כן, כי זה מה שביקשו מאיתנו. במדינה שבה 99% מדברים אנגלית, אבל בגלל שהתבקשנו לעשות את זה בהולנדית, השאלה היא האם כשעוברים לאנגלית, עלינו לעצור את התרגום הזה?

בשביל מה הוא ביקש את זה בהולנדית, הוא חשב שזו ההפצה הכי מועילה?

תלמידה: יש דעה שאנשים חדשים שלא מכירים כל כך את העולם הרוחני, יותר קל להם להבין את התיאוריה בשפת האם שלהם.

זה ברור.

תלמידה: אנשים מתחילים בהולנדית, ובהדרגה עוברים לאנגלית. אנחנו לא מתרגמים את שיעורי הבוקר, הם תמיד יישארו באנגלית אני מניחה.

אתם מתרגמים רק הרצאות, שיעורים כאלה למתחילים, לזרים. זה משהו אחר. על זה אני לא מדבר, זה וודאי נכון.

שאלה: לגבי התנגדות פנימית. אתמול דיברנו עם החברים על הפגישה הזאת, הרבה חברים שלנו ממש בוערים להיות מקובלים ולקחת את האחריות הזאת להיות מקובל. אבל גם מסתכלים על החמור, איך אני עובד עם הבהמה הזאת? איך יודעים שגדלות הבורא היא כמו תרופה לזה? איך מפתחים את גדלות הבורא כדבר קבוע בתוך העשירייה, בתוך עצמנו? האם זה בא עם האור או שאפשר לעשות פעולות מיוחדות כדי להאיץ את זה?

יש דרגות התפתחות החומר דרך דומם עם כל הדוממים, עד שמגיעים לכל מיני תרכובות משובחות מאוד. אחר כך יש צומח עם כל מיני התפתחויות נעלות מאוד. ואחר כך חי שממש דואג ומקושר ונמצא בהתפתחות מאוד מורכבת בשלבים. כולל אדם שגם נמצא בדרגת החי, שפשוט מתפתח, בהאגו שלו רוצה לרכוש את כל העולם. אתה רואה אותם בממשלות, בכל מיני מעבדות, מדענים.

וישנם מקובלים. המקובלים הם מדענים, אבל הם אומרים שלפני שאנחנו חוקרים את העולם, אנחנו צריכים לבנות מכשיר לזה, אחרת העולם גם ישאר סגור, ולא ברור ובלי יכולת לפתור אותו. אנחנו רואים שכבר אלפי אלפי שנים אנחנו רוצים לחקור. זאת אומרת, אנחנו צריכים לפתור את בעית הבריאה. בעיית הבריאה מושגת רק בתנאי שאנחנו מתעלים על הטבע שלנו.

יש לך דומם, צומח, חי, בני אדם, יש דרגה למעלה מזה. ההבדל בדרגה הזאת שאותו האדם החדש שרוצה לבנות את עצמו, הוא לא רוצה להתחבר בצורה רגילה. הוא רוצה להשתמש בחיבור שלו עם הזולת, עם האחרים, בצורה שהוא ירגיש טבע חדש. וזה מה שאנחנו לומדים וזה מה שאנחנו מממשים. צריכים להגיד שהאדם הזה שהגיע לבנות את הנשמה שלו, התרסק. היתר אנחנו לומדים מחכמת הקבלה.

שאלה: מה אתה מרגיש כלפי הכנס? מה ההרגשה של קבוצת אירופה בשבילך כרגע?

אני לא מרגיש שיש קשר בין קבוצות אירופה. אמנם יכול להיות שיש אבל זה לא בולט ואני לא מרגיש את זה. יכול להיות שישנם הרבה אנשים באירופה שפועלים בצורה מאוד טובה, נחרצת, אבל אני לא מכיר אותם. לא פונים אלי, לא בולטים.

הקבוצה, אני לא רואה שהיא בולטת. קבוצת איטליה לא בולטת, רק אצלנו נמצא חבר שמטפל בהם כי הוא היה בעצמו הרבה שנים גר באיטליה, אז יש לנו קשר עם האיטלקים דרכו. הוא לחץ שנעשה כנס באיטליה. אבל הסכמתי בתנאי שזה יהיה כנס אירופאי ולא איטלקי. יותר מזה אין לי מה להגיד, אני לא מכיר.

אני קשור עם החברה, אם אני רוצה לשמוע משהו כללי, אבל נקוה שעכשיו על ידי העבודה המשותפת והכנס האירופאי נהיה יותר קשורים לאירופה.

תלמיד: האם אתה רוצה עדכון על מה שאנחנו עושים, פעם בחודש לדוגמה?

אני לא כל כך אוהב לקבל עדכונים, כי כותבים לי דפים מלאים שאני בקושי קורא אותם בצורה חלקית. אני ממליץ שיהיה ועד מנהל אירופאי והוא ירשום את רשימת השאלות, בעיות, המלצות ואז אנחנו נדבר. נראה שזה הכי טוב.

תלמיד: בשנה שעברה היה גם כנס באיטליה. החברים מגרמניה ומהולנד עשו לפני הכנס פגישה באיטליה.

הכנה.

תלמיד: הכנה לקראת הכנס. האם כדאי עכשיו לעשות משהו יותר חזק, יותר רציני לפני הקונגרס, כמו התקפה?

הכול בידיים שלכם, לי אין מה להגיד.

תלמיד: אבל חשוב באיטליה, אולי אפשר לעשות בגרמניה?

בבקשה.

תלמיד: זה לא חשוב?

זה לא חשוב. גם אצלנו קורה לפעמים שבאים לכנס ערבה ואחר כך לכנס הגדול.

תלמידה: שמעתי אותך מציין שם של חבר, שהוא אכן דוגמה טובה לאיטליה.

הוא מאוד דואג לכלי האיטלקי, כל היתר לא חשוב לו, כמה שאני מבין. אבל לכלי איטלקי הוא דואג. השאלה שלנו האם לקחת ממנו דוגמה שצריך להיות אדם שדואג כך לכל אירופה? זה לא הוא.

תלמידה: לצפון אמריקה יש קשר מאוד חם עם הקואורדינטורים וכך גם באיטליה, אבל לנו אין, אין לנו קואורדינטור.

אז מה אני אעשה?

תלמידה: לפעמים יש לנו קואורדינטורית והיא נהדרת. אבל חסר לנו צוות מישראל ששנים אחראי על הקבוצות באירופה, על ההתקדמות הרוחנית.

אבל אחת לבד גם כן זה לא מספיק והיא אישה. צריכה להיות קבוצה שמטפלת בכל אירופה. זה לא יכולה להיות אישה אחת מצרפת, שיש שם קבוצה שהיא מרוסיה, שהיא מבני ברוך. אנחנו רוצים שזה יהיה מגוון ומקומי. זה שהמנחה שלכם היא טובה בזה אני בטוח, אני עובד איתה שנים בכל מיני צורות, אבל זה לא מספיק.

תלמידה: אנחנו צריכים אנשים בקנה מידה אירופאי, כמו בארצות הברית ואיטליה.

אין לי אותם בשבילך מה אעשה?

תלמידה: יש לך הרבה אנשים שיכולים. אולי הם צריכים לפתח את זה בעצמם, אי אפשר לקחת קבוצה מישראל.

גם אני חושב כך.

תלמידה: הרבה אנשים שצברו ניסיון ויכולים לעזור לאחרים לגדול.

100%.

שאלה: דיברת כמה פעמים היום על בורד אירופאי של חמש עשרה או עשרים אנשים.

אני לא יודע כמה, אבל אם יש הרבה מדינות, יכול להיות שירצו שיהיה נציג מכל מדינה. אמנם זה פורמאלי, זה לא לעניין וזה קשה עם קבוצה כזאת גדולה לעשות משהו.

תלמיד: אז מה מטרת הבורד הזה ואיזה חברים צריכים להיות בו מארגנים, אנשים רוחניים?

בבורד צריכים להיות אנשים שיש להם הכול. אני חושב שחמישה, שישה אנשים, לא צריכים הרבה יותר מזה. שיהיה גם חזון וגם איך לממש אותו. אמנם שבמימוש עצמו הם מארגנים צוותים, אבל זה חשוב, [אחרת] זה יעצור אותנו ברוחניות.

אני לחצתי על זה באמריקה ואני לוחץ על זה כאן, מפני ההתקדמות הרוחנית. לא שחשוב לי שהאיטלקים יהיו יחד עם אירופה או לא, אלא חשובה ההתקדמות הכללית הרוחנית. זה ייתן לנו דחיפה גדולה מאוד.

בכלל אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה מאוד מיוחדת ואני ממליץ מאוד לשמוע את השיעורים האחרונים, אפילו של השבוע האחרון אלה שהיינו בסיבוב באירופה.

אין לי יותר מה להוסיף. נקוה שאנחנו ניפגש בכנס אירופאי לא איטליה ואתם מוזמנים גם אלינו.

אם יש לכם שאלות למלווים שלי אז בבקשה.

שאלה: מה קרה לך כשנסעת לאיסלנד, מה ההתרשמות שלך מהכלי העולמי של בני ברוך. מה אפקט ההשפעה שהיה לטיול הזה עלינו ככלי עולמי?

הייתי רגיל לצאת פעמיים בשנה לשבוע ימים, אני ואשתי שני זקנים, העיקר לטייל. ללכת לראות בנין, לראות זה וזה, לשתות כוס קפה ושוב ללכת וככה היינו בהרבה מקומות. באירופה בכל המדינות, בקנדה, בארה"ב, בסין ובכל מיני מדינות.

עכשיו אשתי אומרת שהיא כבר עייפה ולא רוצה לנסוע. אני חושב שזה לא בגלל הגיל אלא בגלל שיש לה נכד ונראה לי שהיא לא רוצה להתנתק ממנו.

מה אני רוצה להגיד? שלי מאוד חשוב לנסוע פעם בשנה, אם לא פעמיים והם אמרו שהם נוסעים ומוכנים לקחת אותי, אז אני שמחתי להצטרף. לא היו לי תקוות גדולות ולא חשוב לי מה, אלא פשוט לצאת קצת. אבל מעניין, שכשאני יוצא לדברים כאלו, יש לי הרבה חידושים בחכמת הקבלה, אני אז לומד וקורא, ואני תמיד נמצא בקשר. אני לא יכול בלי זה, אני מרגיש רע אם אני לא בזה. לכן זה החופש.

(סוף השיעור)