שיעור בוקר 13.03.19 הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

"בניין החברה העתידית" – קטעים נבחרים ממאמרי בעל הסולם

קריין: אנחנו נקרא קטעים נבחרים ממאמרי בעל הסולם, בעניין בניין החברה העתידית. המשך מציטוט מס' 23.

"מטרם שרוב צבור מוכן להשפיע לזולתו, אין לקבוע משטר קומוניזם אלטרואיסטי. (בעל הסולם." "כתבי הדור האחרון")

זאת אומרת, אנחנו צריכים להגיד בצורה הפוכה. מה זה נקרא "קומוניזם"? זה משטר אלטרואיסטי, שכל אחד כמו שהוא כותב, מוכן להשפיע לזולתו. זהו ולא אחרת. אם אתה לא הגעת למצב כזה בחברה שלך, אל תקרא לזה "חברה קומוניסטית". זאת אומרת "קומוניזם" נקרא, שכל אחד רוצה להשפיע לזולתו. אם לא, זה לא נקרא "קומוניזם", תקרא לזה מה שאתה רוצה.

שאלה: כתוב רוב האנשים, לא כולם.

רוב הציבור, כן, חוץ מתינוקות. לא, ודאי שזה תמיד יהיה ככה. הציבור הוא לא יכול להיות.. ובכלל, בחכמת הקבלה אנחנו יודעים שעד גמר התיקון תמיד יהיו לך את אלה למטה, אלה למעלה. הדינמיקה היא צריכה להיות כזאת שתמיד חייבת להיות התפרצות הרע, כי בלי זה לא ידע איך להתקדם בטוב. התהליך הוא צריך להיות כל הזמן חי, וכל הזמן על ידי גילוי הרע, גילוי החושך. ואדם צריך לדאוג שאם לא קורה לו שום דבר בחיים, אילו בעיות לא מתעוררות, אז הבורא שכח ממנו.

שאלה: איך יכול להיות מצב כזה שרוב הציבור מוכן להשפיע לזולתו? הרי רוב הציבור רוצה לעצמו.

לא, אבל אתה צריך להבין, שאך ורק אז אתה יכול לקרוא לחברה כזאת חברה קומוניסטית. למשטר הזה, שזה משטר קומוניסטי. אחרת לא, אחרת אל תקרא לזה כך.

תלמיד: מה יכול להביא לכך? אפילו בחברה שעובדת על הנושא הזה.

המאור המחזיר למוטב. שמעת שיש דבר כזה, מאור המחזיר למוטב? הוא מסוגל לעשות הכול על בני אדם. ואין ברירה, בהרבה דברים אנחנו לא מאמינים איך זה יכול להיות, אך זה יכול להיות. למה? ככה. כמו שהאור הזה עושה מאתנו אגואיסטיים כאלה נוראים, וטיפשים ומוגבלים, הוא יכול לעשות אחרת. הכול תלוי באור. אין הגבלות מצדו.

תלמיד: אבל האור המחזיר למוטב, מי מושך אותו? מי שלומד, מי שנמצא בתהליך.

ודאי שזה תלוי רק בעם ישראל. וגם בעם ישראל, רק באלה ששייכים לישר א-ל, ישראל. ובהם תלוי האם האור העליון יתפשט דרכם, כדרך הצינור לכל עם ישראל כאח"פ דגלגלתא ועיניים דראש, ויתפשט אחר כך מהם גם לכל אומות העולם. שבאומות העולם יש גם גלגלתא עיניים ואח"פ. גלגלתא עיניים זה צדיקי אומות העולם, הם יכולים לקבל את זה מהר ובקלות. והיתר, שזה אח"פ דאח"פ, אח"פ דגוף.

תלמיד: אז בזמן הלימוד, אנחנו צריכים לחשוב ולרצות שרוב הציבור יהיה מוכן להשפיע לזולתו?

זו המטרה העתידית. אנחנו צריכים לדאוג רק לזה, שאנחנו בינתיים נהיה מאורגנים בצורה כזאת בינינו, שיהיה לנו חיבור כזה שהאור העליון דרכו, דרך החיבור הזה, כמו דרך הצינור, ישפיע על כל יתר הכלים גם של ישראל וגם של אומות העולם.

תלמיד: ולא לחשוב איזה השפעה תהיה לו? רק שישפיע?

אור העליון?

תלמיד: כן.

חיבור. מה זאת אומרת, איזה עוד יכול להיות? אין לו שום דבר. מה אנחנו צריכים לעשות אחרי שבירת הכלים, חוץ מחיבור?

תלמיד: הוא אומר פה, להביא למצב שרוב הציבור מוכן להשפיע לזולתו. שזה יפעל כך על הציבור, שהוא יהיה מוכן להשפיע לזולתו.

כן. שהאור העליון יעשה כזאת פעולה, כן. אין כאן שום בעיה.

שאלה: גם ההיפך זה הנכון? זאת אומרת, האור הפך נגיד את רוב האומה הגרמנית לנאצית?

אתה חושב שמישהו בעולם הזה עושה משהו כבעל הבית, שהוא מתכנן, ועושה ומבצע וככה זה נפעל?

תלמיד: לא, אבל באמת הרבה אנשים באמת תוהים, איך אומה שלמה פתאום הופכת לנאצית.

כולם כך חושבים, שאנחנו בעולם הזה עושים פעולות. כולם תולים בכל בן אדם את מה שהוא עושה. אנחנו אומרים שאף אחד לא עושה כלום, אלא כל אחד יכול להיות כשליח בלבד.

תלמיד: זו אולי יכולה להיות זווית אחרת, להראות שכמו שזה קרה, גם ההיפך יכול לקרות. כי עד היום אנשים לא מבינים איך אנשים רגילים כביכול, פתאום מיליונים הפכו להיות נאצים. מדברים על התעמולה שעשה היטלר.

ודאי שזה האור העליון. ודאי שזה בגלל שאנחנו לא פעלנו בצורה הנכונה. רק אתה צריך מזה להבין באיזה מצב היה עם ישראל שהייתה לו הזדמנות להתחבר, והוא לא התחבר. ולכן הוא גרם בפירוד שלו לכזה מצב, שואה. ומה שלא תגיד, לפי חכמת הקבלה, למה לא רוצים להכיר בה? כי היא מדברת על אמת, שאנחנו גרמנו לזה.

ואנחנו היום נמצאים במצב עוד יותר גרוע, וגם לא רוצים לשמוע. עוד חכה מה יעשו לנו בגלל שאנחנו מדברים דברים כאלה. כן. אבל מה לעשות? אנחנו חייבים. אם היית יכול לפני מאה שנה לעצור את השואה שהתחילה שם בשנות העשרים וחמש, שלושים, לא היית עושה? אנחנו צריכים לעשות. אין ברירה. אבל ודאי ששום דבר לא קורה, אלא על ידי עם ישראל, והאור העליון. סך הכול. הם שניהם סך הכול המרכיבים הפעילים של כל המציאות,

שאלה: אז האור העליון בעצם יכול לעשות כאלה שינויים חדים לשנות את התפיסה של עמים שלמים?

לזה אין שום בעיה. זה כמו שאתה מפעיל איזה מכשיר או מפסיק אותו מהחשמל. ככה זה. פשוט. וככה האדם גם כן. זה כמו רובוט, כל אחד, רק שאנחנו לא יודעים עד כמה אנחנו נפעלים על ידי האור העליון. מה שהוא עושה, אני עושה. זאת אומרת, הוא כבר נמצא בי ופועל ושולט. אתה מייחס איזו פעולה לבן אדם? אנחנו כן, בחיים שלנו מאין ברירה. אבל באמת היה מעניין מאד לראות על רב"ש, ממש ככה. לפעמים הייתי מסביר לו, והוא שם יד על הפה. ככה פשוט. זה כן ולא. יש פעולות שכן, יש פעולות שלא, צריכים ללמוד. נגיד "ייהרג ואל יעבור" זאת אומרת, אם אתה יכול לעצור דברים שאין להם שינוי, שהתיקון שלהם הוא כבר בזה. אבל את זה צריכים ללמוד.

בעצם, כעיקרון, אנחנו חייבים לפעול עכשיו בכל הכוח ולהסביר בכל הערוצים, באלפי מקומות, דרך מה שרק אפשר, שכל מצב שמתקדם זה חזרה לאותו מצב שהיה, ואנחנו יכולים לעצור אותו בכוחות שלנו עכשיו. ההבדל בין מה שהיה קודם לבין מה שיש עכשיו, זה שאנחנו, בני ברוך היום. כי בעל הסולם אז רוצה היה לעשות את זה. משתדלים. אבל כבר יש לנו כלים יותר גדולים ממה שהיה לו. לכן אנחנו מתפרצים ויוצאים לכל הכיוונים, כדי לגרום לעם ישראל שהוא בעצם הכוונת כאן, לגרום לו להתחבר. על ידי זה הוא מציל את עצמו, ומציל גם את כל העולם בסופו של דבר, ממלחמת העולם. זה המצב.

שאלה: כשאני מדבר עם אנשים, אני שומע טענה מוצדקת. הם אומרים, אתם כ"בני ברוך" לומדים כבר עשרים, שלושים שנה, ועדיין לא הצלחתם להתחבר, אז איך אתם רוצים שאנחנו, עם ישראל, נצליח?

אנחנו לא אחראים על להתחבר או לא להתחבר. אנחנו לא אחראים על זה. ואם אני לא אתחבר בכלל? אני נמשך לזה, אני לא בעל הבית, אני לא עושה פעולות, אני מזמין את המאור המחזיר למוטב. מתי הוא ישפיע עלי ויחבר זה עניינו, בנו יש רק חובה להתחיל את הפעולה. ועד כמה שאנחנו מפעילים אותה, עד כמה שאנחנו מתחילים אותה, זה גם לא תלוי כל כך בנו. הבורא מעורר ואנחנו עושים.

אלה הטיפשים חושבים שמשהו תלוי בבן אדם. בבן אדם תלוי איזו מין תגובה על ההתעוררות מלמעלה. קודם כל אתערותא דלעילא, אחר כך מגיעה מאיתנו אתערותא דלתתא, אחרי זה מגיעה אתערותא דלעילא כבר כתגובה וכן הלאה.

מה מזה שאנחנו לא מסוגלים? אנחנו מספרים לך מה שכתוב בספרי הקבלה. אתה רוצה, כן תעשה. לא, אז לא. זאת אומרת, מה שקרה לא משפיע עליך. בסדר, לא משפיע, מה אפשר לעשות. אנחנו עושים את שלנו, מה שאנחנו רואים מספרי הקבלה ומה שכבר קרה בפועל. וקרו בפועל עוד הרבה דברים. במשך שלושים השנה האחרונות אנחנו מדברים על כל מה שצריך לקרות, וזה קורה לאט לאט ומתרחש לפנינו.

אני אפילו חשבתי שאולי נאסוף קובץ כזה, מה דיברנו במשך עשרות שנים ומה שקרה עד היום. זו לא נבואה ולא כלום, זו פשוט ידיעה איך העולם מתגלגל. ועד היום לצערנו הכול נכנס. וגם היום אנחנו מדברים, אז אתה רוצה לחכות עשר שנים או חמש שנים עד שזה ייכנס? זה עוד רגע קורה, אתה רואה לפי הקצב.

לכן אני מרגיש את עצמי פשוט נקי. אם אני מפזר את הידיעה הזאת לפני כולם, זהו, עשיתי את שלי. כל היתר [לא תלוי בי].

תלמיד: אבל אנשים מחכים למשהו בפרקטיקה. הם אומרים, איפה אפשר לראות את הדוגמה הזאת של חיבור.

ידיעה. הידיעה עצמה, ההשתוקקות לזה, איזו שייכות לחיבור, למה זה עם ישראל, למה הוא חייב לעשות את זה, מאיפה זה, את זה אנחנו צריכים לברר בראש. אם אנחנו חושבים על זה, אם אנחנו משתוקקים לזה, לבצע את הפעולות שלנו, זה כבר מה שצריך. אנחנו לא הולכים לגבש אותם לעשיריות וכל הדברים האלה, עזוב, אתה רואה, לא נותנים לנו אפשרויות כאלה, אבל לפזר חומר עם כל הכלים של היום, אתה יכול.

תלמיד: מה ישתנה במציאות אם במקום חמש מאות, אלפיים או עשרת אלפים אנשים בישראל שרוצים להתחבר, פתאום ירצו להתחבר חמש מאות אלף איש? מה ישתנה?

זה ישנה את הכול. זה ישנה. כי זאת תהיה עוצמה לפי כמות ואיכות בהעלאת מ"ן, שהיא תשנה את ההשפעה מלמעלה. כי סך הכול עם ישראל חייב, אלו שמקבלים השתוקקות מכל העולם, החברים שלנו מכל המקומות שבעולם, ואלה שנמצאים כאן, היהודים העקשנים האלה, כולם צריכים להבין שאין ברירה, חייבים כך לעצור את הירידה, את המגמה הזאת.

ואני לא חושב שיש לנו איזו סיבה לעצור ולהפסיק, לרפות ידיים. איך זה? סך הכול ידיעה צריכה להיות, לא פעולות. הפעולה הרוחנית היא ידיעה, העלאת מ"ן, חיסרון, זו הבנה שאנחנו לא יכולים להתחבר, אבל שאנחנו נבין שלא יכולים להתחבר, שנרצה את זה ולא יכולים. זה מה שצריכים, זה נקרא העלאת מ"ן. העלאת מ"ן זה העלאת חיסרון, זהו. לא שאתה מבצע, אתה לא בעל ביצוע, תן לבורא לעשות את העבודה שלו. רק לבקש.

שאלה: יש משהו שאני לא מבין. בעל הסולם כתב שאי אפשר לבנות חברה קומוניסטית לפני שרוב האנשים הם אלטרואיסטים, זה נכון?

נכון.

תלמיד: יש את הדוגמה של ברית המועצות.

לא, זו לא דוגמה, זה לא קומוניזם ולא כלום, זה דיכוי של רוסים ברוסים.

תלמיד: כי זה בא טרם זמנו.

לא, זו בכלל לא דוגמה, הם לא ידעו מה זה קומוניזם ולא רצו לעשות את זה. זה מצב ספציפי שרצו בכלל להוציא את האנשים מהבוץ שהיו בו. תבין שרק באמצע המאה ה-19 התחילו לשבור שם את הפיאודליזם, את זה שאנשים היו קשורים לקרקע. אם נגיד נולדת באיזה כפר, אסור היה לך לצאת מהכפר, לא היתה לך תעודת זהות, לא היה לך כלום, היית חייב עד סוף החיים לחיות במקום הזה ולהתעסק במה שאתה עוסק, במה שאבא שלך עוסק. זו היתה ממש עבדות.

תלמיד: לפני הקומוניזם?

כן, רק תבינו איפה זה היה, באיזה מצב היו בכלל האנשים. וזו מדינה בפריסה כזאת, אם היית כותב מכתב הוא היה מגיע אחרי חצי שנה לצד השני של המדינה. אנחנו לא מבינים את הדברים האלה, על איזה חושך מדובר, וגם באיזו מנטאליות העם גדל, לכן זה לא חשבון.

שוב אני אומר, אנחנו צריכים לפרסם, ואנשים צריכים להבין שאין ברירה, והצער שלנו, ההבנה שלנו, הידיעה והצער שלנו הם בעצם פועלים ו"הבורא שיגמור בעדי". גם את זה לפרסם, כי יכול להיות שזה באמת מה שעוצר אותם, אפילו מלהתעניין ולקרוא, אלא לדחות על הסף.

קריין: קטע מספר 24 מתוך בעל הסולם "כתבי הדור האחרון".

"מה שאני אומר שאין להנהיג משטר קומוניזם מטרם שיהיה רוב אלטרואיסטי, אין הפירוש שיהיו כן מבחינת אידיאה בחפץ לב, אלא הפירוש הוא, שיקיימו זה מחמת הדת בצירוף דעת הצבור, וכפיה זו סופה להתקיים לדורות, מחמת שהדת הוא הכופה העיקרי."

(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")

זאת אומרת, צריכים לעשות את זה בכוח, ואחר כך מהכוח זה נכנס על ידי המאור המחזיר למוטב לכל היחסים שבינינו.

שאלה: זה לא מובן לי. כרגע אמרנו שבכפייה זה לא טוב, ועכשיו כתוב לעשות את זה בכוח ואז זה יכנס עם המאור המחזיר למוטב. איך בכלל המאור המחזיר למוטב יכול להימשך אם עושים משהו בכוח?

הוא כותב את זה במקום אחר, מה תעשה עם הילד שרוצה להזיק לעצמו ולאחרים, לא תעשה לו משהו בכוח, תרשה לו לעשות את זה? לא. אלא יש דברים שבהם אנחנו חייבים לעשות תיקונים בצורה חדה. אתה תכניס את האדם לאיזה מקום, לאיזו צורה, לאיזו צרה כמו שהבורא עושה, ומתוך הצרה הזאת הוא ילמד. אבל זה בתנאי שבאמת יש לך לזה הסכמה חברתית פחות או יותר, שאתה נמצא ומבין בקשר עם האורות העליונים איך הם מטפלים באחרים.

גם היום יש כל מיני כאלו דעות, איך אתה יכול לכפות על הילד מה שאתה רוצה? בכל זאת נניח עד גיל 15 הוא נמצא בשליטה שלך, איך אתה יכול לעצב אותו בצורה כמו שבא לך, אתה מהדור הקודם ומה קורה? באיזו צורה לחנך אותם? תמיד יהיה הדור החדש מפגר מהשפעת ההורים שלו. אבל זה נכנס בתוכנית הבריאה ואנחנו חייבים את זה לבצע.

כמו שאתה מכניס את הילד שלך לאיזה לימוד, לאיזה חינוך שאתה בוחר בשבילו, כך אנחנו, החלק מפותח שבעם, אני מדבר לא על כוח סתם, אלא על החלק המפותח שבעם שמבין ומרגיש ומשיג שזו הצורה הנכונה להתפתחות, הוא בוחר לחלקי העם הבלתי מפותחים, שכך זה צריך להיות. זה תמיד יקרה, אתה רואה עד כמה מגוונת כל האנושות, ולא תהיה לך ברירה, אתה תצטרך את זה לבצע.

אבל כשאתה מבצע אתה מבצע את זה יחד עם החינוך, יחד עם כל מיני פעולות, שיבינו, שיסכימו לאט לאט, שירצו, אבל בינתיים ביני לביני את כל הדברים האלה הם גם מבינים. אם אתה אומר "משטר", כבר המילה עצמה מבטלת את הבחירה החופשית של כל אחד לפי מה שבא לו, זה לא יכול להיות מלכתחילה.

תלמיד: אבל כדי שיהיה כזה משטר שיכול לכפות כזה סוג של חינוך, העם צריך להגיע למצב שהוא מאפשר עליית משטר כזה?

ודאי שכן באיזו צורה. או על די זה שהוא בוחר מהבנה, או מתוך זה שהוא בוחר מהייסורים. לבורא יש מכשיר מאוד פשוט, הוא קצת סוגר את האור ואנחנו כאן כבר מוכנים לעשות כל דבר. הוא סוגר את החמצן, אין מה לעשות.

נניח כמו עכשיו אנחנו מסבירים את עניין האנטישמיות, השואה, מלחמת עולם שלישית, כל מיני דברים כאלה, מה לעשות? מצד אחד אתה צריך להגיד להם, מבחינה היסטורית תראו מה אנחנו עברנו, למה אנחנו צריכים את זה ולמה כל העולם צריך את זה מבחינה יפה וטובה. או שאתה יכול להסביר להם, אבל תראו את השנאה שמתגברת ולוחצת עלינו ומה יהיה ואיזה איום יש לנו וכן הלאה, שזו הצורה הרעה. מה אתה חושב יותר ישפיע? אני לא חושב שהצורה הטובה שאתה מסביר להם על חובתו של עם ישראל זה ייגע בליבו של כל אחד ואחד, מה פתאום, איזו פילוסופיה, מאיפה הוא לוקח, מה פתאום, זה לא שייך לי.

אבל כשאדם מתחיל להרגיש שיש לו פחד לצאת החוצה שם באמריקה או באירופה ועוד כל מיני בעיות וזוועות מגיעות אליו ולילדים שלו, זה כבר אחרת. לאגו של האדם, לאגואיסט אתה צריך להשפיע בצורה שהוא מבין. אתה רואה שהבורא לא מסדר אותנו לפי איזה רעיון מופשט עליון, להיות אור לגויים, רק לכמה אנשים זה נוגע, אלא רק על ידי הייסורים. אין ברירה, אנחנו חייבים בכל זאת, ולא חשוב שלא רוצים לשמוע, ודאי שלא רוצים לשמוע. הילד הקטן רוצה לשמוע שהוא עקשן כזה? העם כולו באותה דרגה.

שאלה: האם אפשר להגיד שעוד קודם היציאה שלנו ועוד קודם שההסברה מגיעה למשתמש קצה כלומר אל הקורא, עצם העיסוק שלנו בניסיון להסביר את זה, ברצון להסביר את זה, זה כבר פועל במשהו?

ודאי, דברתי על זה. כן, ודאי.

תלמיד: אתה יכול להסביר את המנגנון הזה.

לפחות השכבה העליונה שבכלי הכללי העולמי, שהיא מבינה ומרגישה והיא מקבלת כזאת הפעלה מהאור העליון, מגיבה לאור העליון הזה בצורה נכונה. כבר ישנה תגובה מהנבראים כלפי הבורא.

תלמיד: זאת אומרת, אנחנו כבר עוסקים בחינוך. אם אני חושב איך אני כותב עוד לפני שפרסמתי, הדבר פועל בעולם.

זה מה שבעל הסולם עשה, הוא כתב הרבה דברים ושרף.

תלמיד: וזה אומר שעצם הכתיבה כבר גרם לפרסום.

הביטוי שלו היה בצורה כזאת, כן. זה כמו שרב"ש היה מדבר איתי ואני נשארתי עם פה פעור, והוא אמר "רציתי להגיד לעולם". איזה עולם? יושבים בפארק, הכול ריק, אין שום דבר. זה נקרא שרציתי להגיד לעולם.

תלמיד: ובמצבנו?

במצבנו גם. אם אתה לא יכול להוציא את זה הלאה, אבל אתה יכול גם לשפוך את זה ולהביא את זה לידי הקהל.

תלמיד: ומה התרומה הזאת, מה ההבדל עכשיו, מה קורה פה? הרי כבר נעשתה הפעולה, זה רק ביטוי.

לא. אתה רוצה תגובה מהם, אתה רוצה שהם יתעוררו, שיהיה בחומר העניין הזה. זה לא מספיק שאתה מתעורר, לא.

תלמיד: אבל אני מתעורר כדי להעביר להם, כדי למסור להם.

כדי להעביר, אז תעביר להם. אתה עוד לא נמצא בדרגת רב"ש שהוא עושה וזו פעולה הרוחנית עצמה. אלא הרצון שלך קטן, וגם לא מתוקן, לעומת מה שהוא עושה.

תלמיד: אם כולנו נהיה במצב כזה שנרצה להפיץ, זה פשוט פועל. זה מה שחשוב לנו עכשיו.

כן.

תלמיד: אפשר לעדכן על העיתון?

ודאי.

תלמיד: אנחנו מתקרבים להוציא את גיליון 40 של "האומה". הוא יצא בסמוך לפסח, שבוע לפני ערב חג, מיד אחרי הבחירות בישראל. העיתון כולו יעסוק כמובן בתכנים של פסח, בתפקיד עם ישראל ובעוד נושאים. רצינו לתת הזדמנות לכל חבר וחברה ומי ששומע אותנו, להשתתף בכתיבה כמו שקרה בעיתון האחרון שהרבה חברים הצטרפו. יהיה מדור של סיפורים קצרים, טורים קצרים עד 250 מילים שיקרא "רגע של חירות", רגע שבו הרגשתי שאני מנסה בכוחות עצמי לעשות פעולה כלשהי ואני לא מצליח ואני צריך את עזרת החברים, עזרת המשפחה, עזרת החברה, עזרת הסביבה. איזה סיפור או איזו חוויה, איזה משהו מיוחד שקרה לי או לאחרים, לכתוב את זה, לספר את זה, לנסות להעביר את זה. זה לגבי המדור הזה בעיתון. מעבר לזה למי שיש עוד רעיונות ורצונות לכתוב עוד דברים, ועוד נושאים מוזמן לפנות אלי.

אני מאוד מעריך את זה, כי כל אחד שכותב בכל זאת, אפילו שזה לא נכנס לעיתון, אבל בזה שהוא כותב ורוצה להיכנס לעיתון, הוא כבר משתתף. תנסו לחשוב על זה ולעשות.

תלמיד: אתמול הגבתי עם פוסט שלך באיזה עמוד בפייסבוק האמריקאי שפרסמו שם על אנטישמיות והתחלתי דיון, ואני רוצה לתאר לך מה קרה. אצלנו בקמפוס בשיעור תשע הם שומעים על תפקיד עם ישראל ואחרי שהם מבינים את המערכת, הם מקבלים את זה ומבינים. זה גדול אבל הם מבינים את זה. מה שראיתי אתמול, שהעובדה שחיבור יביא להצלה, זה נראה אפילו הפוך. בגלל שאנחנו מתחברים ומנותקים זה עוד יותר מגביר שנאה.

איך אפשר לקרב את המסר הזה, כי הוא נשמע כל כך רחוק. לאנשים עם נקודות שבלב לוקח תשעה שיעורים לעכל את הדבר הזה, ואני מנסה בפוסט של כמה מילים להעביר שחיבור זאת התוצאה. כי כרגע זה מצטייר דווקא הפוך, חיבור יביא עוד יותר נזק. אם נתחבר בינינו, אנחנו עוד יותר נפריד את עצמנו מהעולם.

אני לא יודע אם אפשר כל כך לקצר, צריכים לחשוב על זה. כי מה שאתה מעביר בקמפוס אתה לא יכול להעביר את זה סתם לבן אדם ברחוב. שם אתה מדבר על כוח עליון, או לפחות על מערכת עגולה, שזה כל האנושות, ואנחנו במערכת הזאת חלק מיוחד. צריכים לחשוב, בוא נשתדל לעשות את זה בחיבור עוד יותר קצר ומשכנע.

תלמיד: אמרתי לעצמי, אני שם את הלינק שלך, לפחות הפנים שלך מופיעות, רואים שם את לארי קינג ואולי זה יקשור מישהו. אבל לא ראיתי שאני מצליח לתת כמה משפטים שיהיה בהם איזה היגיון. זה כל כך רחוק.

נשתדל. מה יכול לשכנע? לא יודע. יש לי תמונה שלארי קינג מנשק לי את היד, אם נפרסם זה יעזור?

שאלה: אני דווקא רציתי שנתכלל עם החברים שלנו בוונצואלה. אנשים כבר שבוע בלי חשמל, בלי מים, בלי תקשורת. יש כבר דוגמאות בעולם לחוסר חיבור, לתוצאות של השליטה הקשה הזאת בניגוד לכוחות הטבע. אפשר אולי להשתמש בדוגמאות כאלה, אולי חברים מחו"ל יוכלו לכתוב לנו לעיתון דווקא מתוך החוויות שלהם. אולי זה משהו שיכול לעורר כי הם באמת צריכים את המחשבה שלנו, ומצד שני זה ייתן חומר דלק לחברים?

אני לא הייתי לוקח כדוגמה כאלו מצבים נוראים, שעמים סובלים, ממש מיליוני אנשים וזה נמצא בכותרות ובפוליטיקה הגדולה וכן הלאה, רוסיה ואמריקה נלחמות על ונצואלה כחבית נפט גדולה. לא, לא הייתי עושה את זה בכלל ולא נוגע בדברים כאלה, לא תוכל להסביר, זה כל כך חד וכל כך כואב וכל כך הרבה כסף ושליטה. וזה לא יעבור כל כך פשוט, כי שתיהן אמריקה ורוסיה מחזיקות בשיניים, לרוסים מאוד חשובה ונצואלה, כי היא קובעת את מחיר הנפט. זה כל הסוד בעניין.

שאלה: אולי נבקש מהחברים שכל אחד יכתוב מהמקום שלו בעולם, על המשבר שבו הוא נמצא?

זה משהו אחר. אבל לא שאנחנו מטעם "בני ברוך" נכנסים לזה ומתחילים להביא את הסדר.

תלמיד: נניח דרך החברים שיעבירו את המסר, חבר מלונדון יתאר את המצב של האיחוד האירופי במשבר. דוגמאות כאלה הן בסדר?

כן. להראות מכל החברים שלנו בכל העולם, שכל העולם נמצא במשבר. כן, זה יפה.

שאלה: מה אתה יכול להגיד על מה שקרה אתמול באתיופיה?

מה זה אתיופיה? זה יכול לקרות בכל מקום אחר. אני לא יודע. עדיין לא ידוע מה קורה עם המטוס. בבואינג אומרים שהבעיה לא במטוס, הבעיה בטייסים. אני לא יודע. בכל זאת, זה מטוס הכי פופולארי היום בעולם, הם רוצים להכתיר אותו בכלל כ-"המטוס", כי הוא באמת מתאים להכול. אולי לא יודעים להטיס אותו? אולי הטייסים לא מוכנים לזה? יבדקו, יעשו, אבל מה לעשות, ככה זה.

תלמיד: זו דרמה.

זאת דרמה, נכון שזו דרמה. כמה כאלו דרמות יש לך בחיים? כמה באותו יום כפול מאתיים איש שהיו במטוס, מתו בעולם, שלא היו צריכים למות? על אלה שומעים ועל אלה לא שומעים. מה אפשר לעשות? צריכים לברר. את זה מבררים, לפחות כולם מבינים שזאת בעיה, כי בואינג רוצה להפוך את המטוס הזה כעיקרי בעולם. הוא באמת מאוד נוח, מאוד טוב, הוא לא יקר, הוא טוב מכל הבחינות, יכול להחליף ממש את רוב המטוסים בעולם. אז יבררו, יעשו את זה.

יש שם גם הרבה דברים חדשים, ואולי בגלל זה לא יכולים עדיין, חסרה הכנה של הטייסים, אני לא יודע. טייס הוא רובוט, זה איש שמבצע פקודות, פשוט אין לו כלום, חוץ מלבצע פקודות בצורה מאוד מאוד מכאנית. ראית איך הם יושבים כל הזמן עם רשימת ההוראות שלהם, "תסובב את זה ככה ואת זה ככה". היום זה קצת יצא משליטת האדם לשליטת המחשב, אבל בכל זאת. אתה רואה, התקלות הן תקלות. עד שנעשה הכול במחשב השלם.

תלמיד: אני יודע שיש דרמה כל יום בעולם, אבל אנשים רוצים להבין למה זה קרה?

תעזור להם, תספר להם למה קורות דרמות בעולם, מה הבעיה? קח את מקרה המטוס באתיופיה, לא חשוב איפה ומה, תסביר להם מאיפה באה כל צרה שבעולם.

תלמיד: אבל יש בורא, יש משהו? הם רואים?

אין בורא, אין כלום. יש מערכת הטבע, שאם אנחנו מותאמים אליה זה בסדר, אם לא מותאמים, אז לא בסדר. עזוב את הבורא. בורא זה רק בוא וראה. על ידי כך שאנחנו נקיים נגלה אותו. חוץ מזה אין בורא.

(סוף השיעור)