שיעור בוקר 26.12.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

שיעור נשים - "שמחה והתחדשות בחיבור בינינו"

תלמידה: נושא השיעור שלנו היום הוא "שמחה והתחדשות בחיבור בינינו". אנחנו נשמח לשמוע מהי המשמעות של התחדשות בכל רגע בדרך הרוחנית, ואיך לממש את זה בחיבור בינינו מתוך שמחה?

בחיים שלנו הגשמיים אנחנו פועלים לפי פעימות הלב. לפי הפולס טיק טק, טיק טק, טיק טק, יש לנו מנוע שעובד בפנים והוא בעצם מגלגל לנו את החיים. וכך אנחנו סופרים כמה יש לך ימים, חודשים, שנים וכולי עד שזה נגמר. בחיים הרוחניים ההתחדשות שלנו מגיעה מתוך המאמצים שלנו. אם אנחנו כן עושים מה שצריך אז אנחנו מפעילים את הזמן הרוחני, וזה עובר עלינו ואז אנחנו מרגישים שאנחנו באמת מתקדמים.

התקדמות בגשמיות זה שאנחנו נעשים בתכונות הגשמיות יותר מלאים בשכל, חוכמה, בהרגשה, בהבנה, אנחנו יותר מבינים את החיים ומזדקנים לפי הגוף שלנו. מה שאין כן ברוחניות אנחנו אך ורק מתקרבים לפי כמה שאנחנו רוכשים, על ידי פעולות רוחניות, מדרגות רוחניות, מצבים רוחניים.

כמה עברנו, כמה אנחנו משתדלים להיות כבר בחיבור בינינו ולהרגיש את המדרגות הרוחניות, שהן נקראות גם ימים ושנים, בחיבורים בינינו. זאת אומרת, יש זמן רוחני וזמן גשמי, ימים, לילות, חודשים, שנים ובכלל כל החיים, גם בגשמיות וגם ברוחניות. ואנחנו יכולים אז לראות עד כמה כשאנחנו בחיבור בינינו יכולים לזרז את הזמנים. ולכן כתוב "ישראל מזרזים את הזמנים", מי שנמשך לבורא, ישראל,

ישר א-ל, הוא מזרז את הזמן וכך אנחנו הולכים קדימה.

שאלה: האם האדם יכול לחיות רק בזמן הרוחני, באותן פעימות של התקדמות בחיבור. ובלי בכלל להיות מחובר לזמן הגשמי?

לא. אדם כול עוד הוא חיי בעולם הזה בגופו, הוא צריך להיות גם קשור לרוחניות לפי כמה שנותן לזה יגיעה וגם בגשמיות. וחייב להיות בשניהם ובאמת כך צריך לראות את עצמו, איך שהוא מתגלגל בין שני העולמות וצריך להתכלל מזה ומזה יחד. והצורה הנכונה כתוצאה מהחיים, זה ממש לחיות את שני העולמות.

קריין: קטע מספר 1 מתוך מסמך מקורות בשם "שמחה והתחדשות בחיבור בינינו". כותב הרב"ש.

"ולפי מה שכתוב בספר "שער הכוונות", הפירוש "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים" יהיה, משום שכך היא האמת, היינו שבכל יום האדם מתקן בחינות חדשות, ממה שנפלו בשבירת הכלים, כמו שמבואר שם בספר. נמצא, שאין האדם חוזר על מה שקבל התורה מהר סיני, אין חוזר על אותו הדברים. אלא התורה שנתנה בהר סיני, עם התורה הזו הוא מוכרח לתקן כל יום בחינות חדשים. נמצא, שהוא כאילו "היום נצטווית". היינו שבכל יום יש מה לתקן עם התורה בחינות אחרות. ומכאן נמשך מה שהאדם צריך לאכול כל יום, ולא מספיק מה שאכל פעם בשנה, שיהיה לכל הפחות מספיק על שנה. אלא לפי דברי האר"י הקדוש הוא, שבכל אכילה מתבררות בחינות חדשות מן השבירה, הגם שלא כל אחד מרגיש. אולם זה ניתן להכלל ישראל. וכל הפרטים שבהכלל צריכים לבוא לידי דרגה זו, כמו שכתוב "כי כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדלם"."

(הרב"ש. מאמר 40 "מהו, בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, בעבודה" 1989)

שאלה: איך לממש את החידושים האלה כמה שיותר בתדירות גבוהה ולא פעם בשנה? ואיך לעשות את הבירורים האלה בצורה נכונה, כך שהם כל פעם יביאו אותנו לדבקות עם הבורא?

הכול לפי כוונות האדם. עד כמה שהוא מחובר נכון עם העשירייה שלו ובכלל עם הכלי שלנו. ובהתאם לזה הוא מעורר את הבורא, שיתן לו כל פעם הבחנות חדשות וכך הוא ירגיש שהוא באמת מתקדם, זה דבר אחד. דבר שני, מאז שהתחלנו עם הקורונה וירוס, עם כל הדברים האלה, אני כבר כמעט 10 חודשים יום יום נותן לכלי העולמי מנה להתפתחות. למה צריך להגיע, בעזרת מה צריכים להגיע, איך מגיעים. וכל זה אני נותן בצורה כמה שיותר ברורה בפני כולם.

אני חושב שהגברים בטוח וגם הנשים, אני שומע שהן נמצאות בשיעורים האלה, אם לא בזמן הזה אז אחר כך. כי מיד אחרי שיעור בוקר אפשר כבר להתחיל להוריד את השיעורים. אז בחצי הראשון של השיעור מחצי שעה עד שעה, כמה זמן שזה לפעמים לוקח, אני נותן שם מנה יומית, בוא נגיד. אם אדם שומע את זה ואפילו כמה פעמים ביום, אז בטוח שהוא כבר מתקדם. על זה אנחנו כאן מדברים, איך אדם מתקדם בחיים, על ידי מה הוא עושה כמה צעדים לקראת מטרת הבריאה כדי לא לבזבז את הזמן שלו בחיים האלו אלא באמת להרוויח השגה רוחנית. כמו שכתוב "עולמך תראה בחייך".

אנחנו רוצים להגיע לתפיסת העולם העליון בתוך החיים האלו כאן, כשאנחנו נמצאים עדיין בגוף שלנו. ולשם המטרה הזאת אני נותן כל בוקר שיחה בתחילת שיעור הבוקר. ממליץ לכולם לשמוע את השיעור הזה כל בוקר. ומי שלא שמע במשך נגיד 10 חודשים האחרונים, לגשת לאותם השיעורים ולשמוע. לא חשוב באיזה סדר אתם תשמעו, אלא חובה על כל אחד ואחד שרוצה להתקדם.

שאלה: בטקסט אומר שלא מקבלים עזרה בגלל שאין השפעה או בגלל שאין חסדים בינינו או בגלל שלא עשינו איזו מצווה. האם עושים איזו פעולה לא נכון?

אם אתם לא מחוברים ביניכם, זאת אומרת לא מבטלים את האגו ששורה ביניכם, אז אתם לא יכולים להבין על מה מדובר בחוכמת הקבלה, פשוט מאוד. אנחנו צריכים לבטל את האגו בינינו לפחות במידה הראשונה הקטנה, ואז לפי מידת הביטול של האגו אנחנו נתחיל להבין מה חכמת הקבלה מספרת לנו. ואיך אנחנו יכולים לראות את העולם העליון, להכיר את העולם העליון רק במידת ביטול האגו.

שאלה: דיברנו עכשיו על תיקון התכונות. העשירייה היא כמו פילטר שדרכה אנחנו יכולים להעלות את התפילה המשותפת, והאור מגיע באותה מידה שאנחנו מעלים את התפילה. האם האור הזה מתקן את התכונות שלנו?

באופן כללי אמרת נכון.

שאלה: אנחנו מרגישות שהזמן דוחק. והיום דיברת על ההכנה שלנו לכנס פברואר, להכין את העשיריות שלנו ולהגיע מוכנות כתאים מחוברים לחיבור הגוף הכללי. איך עלינו להכין את העשיריות שלנו לכיוון הכנס?

אני לא יודע, אני לא מארגן את העשיריות לגברים, כל שכן לנשים. יש לנו כנראה מערכת?

תלמידה: עברנו כבר שני כנסים וירטואליים במערכת הערבות. וכמו בכל כנס אנחנו צמודות לכל מה שקורה עם הגברים בהכנה, משתדלות לסייע ולעזור, לתת את האינפוט במידת הצורך.

לא, אלה מילים יפות וסתם כלליות שלא אומרות כלום. כך את יכולה לדבר שעה ואף אחד לא ישמע מזה שום דבר. יש לך להגיד משהו קונקרטי?

תלמידה: כרגע עדיין אין משהו קונקרטי על הכנה לכנס פברואר, כי רק אתמול שמענו עליו פעם ראשונה.

בלי הכנה לכנס, יש מערכת שמטפלת בנשים בצורה יומיומית קבועה?

תלמידה: כן.

כן, יש למי לפנות?

תלמידה: אלינו, יש כתובת מייל ואנחנו מטפלות בכל מה שקשור לנשים.

לפי הכתובת הזאת הן יכולות לברר כל דבר שקשור גם לכנס.

תלמידה: הכול, כמו שהיה בכנס הקודם.

איפה הכתובת הזאת?

תלמידה: Women@kabbalah.info.

שאלה: היום בשיעור הבוקר אמרת שמאחורי כל חבר עומד הבורא שמשחק איתנו. איך נכון להתכלל במשחקים האלה של הבורא?

פשוט מאוד, אנחנו צריכים להשתדל לגלות את הבורא שעומד אחרי כל חבר. זאת אומרת, אני צריך להתייחס לכל חבר וחבר כביכול שאחריו עומד הבורא. והבורא דורש ממני להתייחס לחבר כמו לבורא, כך פשוט מאוד. מה זאת אומרת שאחרי חבר עומד הבורא? שהבורא כאילו מאחורי החבר מוציא אלי את הפנים שלו ומסתכל איך אני מתייחס לחבר, האם אני מתייחס לחבר פחות או יותר או כמו לבורא. אם אתן תעשו את זה, בטוח שתתקדמו ומהר מאוד.

שאלה: ההבחנות שקראנו עכשיו, האם אותן בחינות חדשות שמתבררות מן השבירה מתבררות יומיום?

כן ודאי שיומיום הן מתבררות. אנחנו ככה מקבלים את ההבחנות החדשות האלה, ודורשים מאיתנו כל פעם לברר אותן ולפי זה לבנות את עצמנו. כך אנחנו בונים את הכלי שלנו יום יום יותר ויותר, עד שמתחילים לגלות בו בורא.

תלמידה: האם זה מתברר באופן אינדיבידואלי או בעשירייה?

בעשירייה בצורה אינדיבידואלית לכל אחד ואחד. אני לא צריך לחכות עד שכל החברים שלי בעשירייה הם יהיו בעלי השגה, אם אני עושה הכול נכון אז אני אגלה את הבורא בתוך העשירייה, והאחרים בהתאם למה שהם.

שאלה: סדר המצבים הוא תמיד אותו הדבר כשמתחילים את ההתקדמות?

כל התהליך מהתחלה ועד הסוף זה תהליך שעובר על כולם בצורה שיטתית, אין בזה שום דבר חדש לאף אחד, מה שעברו מקובלים גם אנחנו נצטרך לעבור. כמו שמעולם אין סוף התגלגלו כל העולמות, הפרצופים, הספירות עד אלינו, כך אנחנו נצטרך לאסוף את כל המדרגות האלה ולהגיע לאין סוף.

תלמידה: זה מובן, אבל האם הסדר של המצבים הוא אותו הדבר? למשל אם אני מתחברת עם העשירייה, מתבטלת בפני העשירייה, מעלה את העשירייה, את החשיבות שלה, ואחר כך כשאני צריכה לבקש מהבורא שייתן את האור שלו לעשירייה כדי שהעשירייה תקבל, כבר מתחילה איזושהי יראה.

מה שאת אומרת הכול נכון, רק תבצעי את זה.

שאלה: מה זו שמחה רוחנית ואיך להשיג אותה בעשירייה?

שמחה רוחנית זה נקרא שאני מגלה שכל הדברים שהיו נראים לי רעים, לא הכול אלא מה שהיה נראה לי רע, ולא יכולתי בזה להצדיק את הבורא, עכשיו אני מבין שזה להתקדמות שלי וזה נקרא טוב, ואני מברך את הבורא וזה מביא שמחה. כמו שכתוב "אין שמחה כהתרת קושיות"¹.

שאלה: האם הבושה כלפי החברות קשורה לבושה כלפי הבורא?

לא, בושה כלפי הבורא היא יותר כללית, העיקר שאני אברר את הבושה שלי כלפי החברות ואשתדל להחליף את הבושה לאהבה. ועם הבורא זה כבר יסתדר בהתאם לזה.

שאלה: בעקבות הקורונה התחלתי להתחבר לשיעורי בוקר בזמן אמת, בחדר שבו מתחברות נשים מעשיריות אחרות ועם שתי חברות מהעשירייה שלי, ואני פוחדת לפגוע בעשירייה שלי.

את לא חייבת שום דבר, רק להיות נוכחת בשיעור בוקר אם את יכולה, או אחר כך לשמוע ואין שום בעיה שאת שומעת את זה לבד. העיקר לשמוע, כי את נכללת עם כל הכלי העולמי. אבל אחר כך, טוב אם כל העשירייה שלך גם תתחבר ותשמעו שוב את החצי הראשון של שיעור הבוקר, זה יותר טוב מאשר תדברו ביניכן.

שאלה: מאיפה מגיעה השמחה ואיך להגיע אליה? ומה זה אומר להתלבש במצב של שמחה?

השמחה מגיעה מזה שאני מחובר לשורש הבריאה, משם מגיעה השמחה. ואנחנו בינינו צריכים להשתדל להיות מחוברים כך, שהחיבור שלנו יביא אותנו לחיבור לשורש ואז אנחנו תמיד נהייה מלאים בשמחה.

שאלה: איך להיות הבורא עבור חברה שחולה? מה זה אומר לחשוב על החברה?

כל הזמן צריכים להשתדל לחשוב על כול החברות, במיוחד על החברה שחולה וממש לבקש בשבילה רפואה מלמעלה, מהבורא, מהשמיים. זה טוב מאוד. ואתן צריכות להרגיש עד כמה שאתן כולכן מתחברות דווקא בזכות החברה הזאת שהיא חולה. תנסו ותראו עד כמה שזה מועיל לכן. בצורה כזאת גם הבורא מתקרב אליכן.

שאלה: אמרת בשיעור שמחשבה, דיבור ומעשה הם אחד ברוחנית וזה אומר שאורייתא קודשא בריך הוא וישראל חד הוא.

כן.

שאלה: כשמחשבה, דיבור ומעשה מתאחדים זה עושה נחת רוח לבורא?

כן.

שאלה: האם באחד האלמנטים האלה אני פוגמת במשהו? האם אני צריכה להתחבר עם העשירייה ולהבין באיזה מהגורמים האלה הבורא לוחץ עלי ומאיץ את ההתקדמות שלי?

את יותר מדי חכמה. את צריכה פחות לחשוב ויותר לעשות.

שאלה: להתעלות מעל הוויכוחים זה עליה למדרגה הבאה. האם השמחה יכולה לקדם אותנו למדרגה הבאה כמו הקנאה?

בעצם כן, אבל תלוי לאיזה מדרגות. למדרגות גבוהות, שם השמחה היא שדוחפת קדימה, מובילה ומושכת. מה שאם כן, למדרגות קטנות למתחילים, אז הקנאה היא יותר מועילה.

שאלה: בעבר הרגשנו שמחה כשהרגשנו מילוי גשמי, מהן הסיבות והמקורות לשמחה רוחנית?

אני חושב שאנחנו צריכים להרגיש שמחה מזה שיש לנו שיעור בוקר, שאנחנו עוברים את השיעורים האלה, שיש לנו כל יום איזה שיחה עם החברות, שאנחנו מתקדמים, הקבוצה שאנחנו מחברים היא כבר נמצאת ברוחניות, רק שאולי אנחנו עדין לא כל כך ברוחניות.

כמה נשים כן, כמה נשים לא, אבל בעצם סך הכול אנחנו נמצאים במערכת רוחנית, שזה כבר נמצא בעולם הרוחני, רק עדיין יש כאלו שלא נמצאות בזה.

לדוגמה, נגיד יש משפחה עם הורים וילדים. אז יש הורים שמבינים במה הם נמצאים באיזה עולם ומה שהם חיים, והילדים בהתאם לגילם ויש תינוק שנולד, אז הוא בקושי מבין איפה הוא נמצא, הוא חי לפי הגוף שלו. ויש יותר גדולים נגיד בני עשר, חמש עשרה, שהם חיים כבר בצורה יותר [מחוברת] לחיים של הגדולים. ככה אנחנו.

אז יש לנו מערכת, במערכת הזאת ישנם אנשים שנמצאים כבר בהשגה רוחנית, בהרגשה רוחנית, המערכת בעצמה היא קיימת. וישנם כאלה שעוד לא, כמו תינוקות. אז אתם צריכים להרגיש את המערכת הזאת כולה ולהשתדל להשתמש בה ולהשתכלל בה כמה שאפשר על מנת להתקדם כמה שיותר מהר.

שאלה: הבורא רק משפיע, לא מקבל. והמדרגה הראשונה בסולם זה להשפיע על מנת להשפיע. האם שם מתחילים החיים הרוחניים?

כן. אתן ממש חכמות, אני שומע בשאלות שלכן הבנה נכונה.

שאלה: אמונה למעלה מהדעת זה רק אמצעי כדי להגיע, לראות בשלמות את כל מה שמסביבנו?

כן. אמונה למעלה מהדעת זה הכנת החוש שלי, שאני על ידי החוש הזה מתחיל להרגיש את העולם הרוחני. לא דרך הגוף הבהמי שלי, חמישה חושים בהמיים, אלא דרך מה שנקרא ה"נשמה", חמש תכונות דלהשפיע.

שאלה: אמרת שהשמחה הגדולה ביותר היא חיבור אל השורש. האם החברות שלי הן נציגות של אותו שורש?

להתחבר לשורש זה נקרא, שאנחנו מתחברים בינינו ומשתדלים בקשר בינינו לאתר את המקור שלנו, שזה הבורא. תנסו, הבורא נמצא במרכז החיבור ביניכן. קודם להגיע לאיזה חיבור ביניכן ואחר כך להתעמק בתוך החיבור ולחפש, לחפש שם את הבורא, את הכוח הזה. אתן מסוגלות להגיע לזה.

שאלה: "בני ברוך" הולכים לכיוון של חיזוק העשיריות. כמה מותר לעזור לחבר בעשירייה שנמצא במצוקה? האם זה לא יוצר יחסים לא סימטריים בינו לבין העשירייה, ואיך שומרים על החברים שווים בתוך העשירייה?

אנחנו משתדלים להתקשר לכולם בעשירייה דרך מרכז העשירייה. אנחנו משתדלים לעזור לכל החברים, החברות, לא חשוב, דרך עשירייה. אם אני רוצה לתת משהו למישהו מסוים, אני לא עושה את זה בעצמי. אני משתדל להעביר את זה דרך העשירייה, שהעשירייה היא כולה שתסדר את זה, כדי שהחבר לא ירגיש שהוא חייב לי. ובקיצור, בצורה כזאת לעבוד. כמה שיותר ויותר אנחנו בונים בזה את מרכז העשירייה. זאת אומרת, בקשר בינינו במרכז בינינו, בעיגול בינינו, שאנחנו נרגיש את הקשר שלנו.

שאלה: עד כמה אפשר לדון במצבים בעשירייה?

אני לא חושב שכדאי לדבר על זה, אלא כדאי יותר לקרוא עוד מאמר ועוד מאמר של הרב"ש.

תלמידה: עם מי לדון במצבים האלה?

לא צריך לדון בשום דבר, לא צריך את כל זה. לבטוח ברגשות שלנו. אתן נמצאות ברגשות כאלה שאתן תבלבלו את כולם ותבלבלו את עצמכן. הכי חשוב זה לקרוא את מאמרי הרב"ש.

אתן צריכות בעיקר לקרוא את מאמרי הרב"ש ופחות לדבר ביניכן. גברים לא אוהבים לדבר, אז כמה שהם ידברו שידברו. אבל נשים כשהן מתחילות לדבר, פשוט אין להן זמן לשום דבר אחר, חוץ מכל אחת שצריכה לספר מה שהיא מרגישה. אז אין דבר כזה. אין.

תקראו מאמרי רב"ש. כולן שותקות ויש קריין שהוא קורא. זהו. אחרת לא תהיה לכן שום התקדמות. ההתקדמות היא לא בזה שאתן תדברו זו עם זו, אלא שאתן תשמעו מה שאומר המקובל.

שאלה: הבנתי שאני צריכה להתייחס לחברות כמו שבורא מתייחס אליהן. איפה אני לוקחת דוגמה?

איך שאת מבינה שהבורא מתייחס אליהן כ"טוב ומיטיב", כך את משתדלת להתייחס אליהן.

שאלה: דברנו על החשיבות ועל ללכת עם הכלל, "בתוך עמי אנוכי יושבת." זה נכון גם לגבי עבודה בהפצה, אם אני חושבת שאני צודקת, האם להתעקש, או ללכת עם הכלל? איך צריך להיות הבירור הנכון פה?

תמשיכו ככה בינתיים ויהיה בסדר.

שאלה: בעשירייה עלה בירור על ההמלצה שלך לקרוא את מאמרי הרב"ש. האם הקריינית צריכה להיות אישה, או עדיף להקשיב להקלטה שגבר קורא?

אני חושב שהכי טוב אם אתן תשמעו מאמרי רב"ש שגבר קורא.

יש מאמרים כאלה בכל השפות?

קריין: אני לא יודע אם יש בכל השפות, בעברית יש חלק מהמאמרים.

אז רצוי לשמוע את זה על ידי גברים, מה שיש לנו בארכיון.

שאלה: בכל השפות?

צריך להיות לפחות בארבע, חמש שפות ואנחנו נדאג לזה. אבל רצוי שזה יהיה גבר שלא שייך לקבוצה והוא פשוט קורא. זה יותר טוב. אנחנו צריכים להיזהר שלא לעורר בנו כל מיני תחושות של קנאה, תאווה, כבוד וכולי.

שאלה: בעשירייה שלנו כל אחת היא ממש בסדר עם השנייה. אנחנו אוהבות זו את זו, ואנחנו מרגישות שאנחנו לא מגלות את האגו עולה בינינו. איך זה משפיע עלינו? האם זה מאט אותנו?

אתם צריכות יותר לשמוע מאמרי רב"ש ואז אתם תראו עד כמה שהאגו מתחיל לגדול. וזה סימן של התקדמות. בהצלחה.

שאלה: אנחנו כל יום קוראות "כתבי רב"ש", ולפי מה שכרגע שמעתי, אנחנו בעשירייה שומעות ומשתפות במה שאנחנו מרגישות ממה שאנחנו קוראות. זה נכון לעשות את זה?

כן. זה אפשרי. אבל לא יותר מדי. אם שמעתן מאמר של רב"ש במשך חצי שעה ואחר כך חמש דקות אתן מדברות על מה שמדובר, זה בסדר ולא יותר.

שאלה: ככל שאנחנו מתקדמות יותר כך בצורה יותר ברורה מתגלה שיש מרחק מאוד גדול בינינו. לפעמים אנחנו מקבלות תוספת אגו. זה קורה כדי שנוכל לצרף לשם את העולם ואת הקבוצה?

בסדר.

שאלה: אנחנו נמצאים בהסתרה ולמדנו שאנחנו צריכים לשמור עליה. מה בדיוק לדרוש? האם זה נכון לדרוש לגלות את המערכת הרוחנית ולהתחיל לפעול בה?

ודאי שכן. אני בכלל לא מבין את השאלה הזאת.

שאלה: אני חושבת שבעקבות מה שלימדת בבוקר, כשמשהו מוסתר כי אנחנו יודעים את מה שאנחנו בעצם רוצים לגלות. אז איך נכון לדרוש את אותו גילוי? את הפער בין ההסתרה לגילוי?

לדרוש לגלות תכונות ההשפעה בינינו ואז אנחנו נגלה את הבורא. הבורא מתגלה בכלים דהשפעה מצדנו. שאנחנו נהיה בהשפעה אז בזה יתגלה הבורא. לכן סתם לבקש שהבורא יתגלה ועדיין אין לי כלים דהשפעה, אז זו טיפשות.

שאלה: קודם ענית לגבי קריאת רב"ש שצריך להיזהר בעוררות קנאה, תאווה וכבוד. אני מכירה שזה בעצם אמצעים כדי לעזור להוציא את החברות מהעולם. אולי לא הבנתי פה משהו נכון? אם תוכל, בבקשה להסביר?

הבנת נכון.

תלמידה: אז מה הכוונה שצריך להיזהר?

להיזהר שזה לא יעבור לפסים גשמיים.

שאלה: ככל שמתקרבים לעשירייה כך הבורא מסתיר את עצמו יותר. איך להחזיק בכוונה בצורה נכונה?

צריכים כל הזמן לחשוב על זה. בדרך כלל לומדים את זה מהחברים, מהחברות, מהחיבור בינינו. שם אני מתחיל לראות איך אני אגדיל את הכוונה שלי, איך אני אחדד את הכוונה שלי. רק מתוך זה שאני אהיה מחוברת לחברות.

שאלה: איך העובד בלימוד כדי להשיג ביחד את השתוות הצורה?

לשמוע שיעור בוקר, לפחות החלק הראשון של השיעור. ועוד במשך היום לקרוא איזה מאמר או שניים של רב"ש. וזה מספיק כדי שתתקדמו מהר ונכון. אני דורש עכשיו את זה מהגברים. על אחת כמה וכמה, אם נשים יעשו את זה, הן יתקדמו מהר.

שאלה: מה הפעולה החשובה ביותר כדי להיכנס לעבודה ממשית עם המערכת הרוחנית? האם שיעורי תע"ס הם שבונים את המערכת הרוחנית בתפיסת האדם?

לגמרי לא, אלא רק אם אנחנו מתחברים בינינו על ידי קריאת מאמרי רב"ש. שיעורי תע"ס, בכלל לנשים אין שום צורך ללמוד, אלא אם כן שרוצות, בבקשה. אין איסור. אבל העיקר זה מאמרי החברה של הרב"ש.

דווקא לקרוא אותם בלי הפסקה. לפחות, חוץ משיעור בוקר עוד מאמר עוד שניים ואפילו שלושה ביום. לא חשוב שאתם זוכרות או לא זוכרות. אין שום בעיה. פשוט צריכים לשטוף את עצמנו ככה. שזה כמו בטוש, במים, שזה כך ישפיע עלינו. גם גברים וגם נשים.

שאלה: כשאני מרגישה את הפחד של החברה שלי איך אני צריכה לעזור לה שהפחד היחידי הוא הניתוק מהבורא?

זה טוב מאוד. הבורא נותן לה את הפחד הזה כדי שהיא תתחבר לקבוצה. ובהזדמנות ד"ש לעוזרת שלי כל החיים.

שאלה: איך אני יכולה לרצות להישאר בהסתרה אם אני כל הזמן רוצה גילוי הבורא?

לכן את צריכה לא לחשוב על כך שאת תגיעי לגילוי, אלא איך שאת יכולה להגיע להשפעה לבורא. ולהשפיע לבורא אפשר אך ורק דרך השפעה לקבוצה.

שאלה: מחשבה דיבור ומעשה צריכים להיות אחד. מה זה אומר דיבור. איך אנחנו לומדים להשתמש בזה נכון. ומה זה הקשר בין דיבור למחשבה למעשה?

מילה זה קוד. כמו במחשב נגיד שם רשומה פעולה, את זה אחר כך אנחנו נגלה.

שאלה: אנחנו קוראות מאמרי רב"ש כל יום אחר הצהרים, כולן בהליכה, אנחנו עושות זאת 10 דקות. האם זה משהו שכדאי שנמשיך? בהתבסס על מה שאמרת עכשיו, לא ברור לי מה עלינו לעשות. זה היה טוב מאוד לעשירייה שלנו, כולנו השתתפנו בפעילות הזו כל יום אחר הצהרים ל-10 דקות.

לי נראה שזה מעט מאוד, שזה לא מספיק. לי נראה ש-10 דקות ביום לא ייתן לכן כוח להתקדם. אני חושב שצריכים לשמוע חוץ ממאמר הבוקר וכל מאמרי הבוקר שאנחנו עברנו במשך תשעה החודשים האחרונים, שאתן צריכות לחזור עליהם ולשמוע, חוץ מזה לשמוע את המאמר של הבוקר, את השיעור הראשון, וגם עוד מאמרי רב"ש. לא נראה לי ש-10 דקות ביום זה יכול להיות בכלל נחשב להתקשרות עם רוחניות. תחשבו על זה, אחרת אל תבואו אלי אחר כך עם הטענה "מה קורה לנו?", "למה לא קורה לנו שום דבר?" וכן הלאה, לא יקרה. זאת לא השקעה 10 דקות ביום, זה צחוק.

תלמידה: אנחנו קוראות רב"ש כל ערב 30 דקות, ואחר כך בצהרים 10 דקות נוספות, ככה שזה 40 דקות ביום.

זה כבר משהו. בסדר, תצליחו. אבל לא פחות.

שאלה: האם יש חשיבות למפגש עשירייה שמתבצע בזום, שאנחנו יכולות לראות אחת את השנייה, או שגם מפגש טלפוני הוא בסדר?

מפגש טלפוני הוא בסדר גמור, יכול להיות שעוד יותר טוב, כי הוא לא מושך תשומת לב מהחברות אלא לעניינים, למה שאתן קוראות.

שאלה: איזו המלצה היית נותן לנו כדי לחזק בימים אלה את המשמעות של חיבור בינינו הנשים. מה זה חיבור בשבילנו הנשים?

מה ההבדל בין חיבור נשים וגברים, למה את מדגישה את זה?

תלמידה: מפני שאנחנו נוטות לברר דברים בינינו.

גברים לא עושים כך שצריכים לברר את הקשר ביניהם? מה אתן עושות מעצמכן משהו מיוחד?

תלמידה: אז זה יכול להיות גם ללא הדגשה, פשוט אנחנו בשיעור נשים.

לא, אין שיעור נשים, זה שיעור וזהו. אין גברים ואין נשים, תעזבו את זה, תפסיקו להדגיש שאתן נשים. מה שיש לגברים ככה זה לנשים, אותו הדבר. אתן רוצות להצליח, בבקשה, התנאים לכולם אותם התנאים, קדימה. בכל מקום אתן דורשות שיהיה שוויון, כאן לא. אנחנו הגענו לדור האחרון, אין הבדל בין גברים לנשים. ותפסיקו עם כל הדברים האלה, שאנחנו נשים. אתן לא נשים, אתן בני אדם, וחייבות להיות קשורות לכל החוקים הרוחניים אם אתן רוצות להיכנס לרוחנית.

שאלה: האם עשירייה של נשים זקוקה לש"צ וגבאי?

ודאי שכן, כמו גברים.

שאלה: אנחנו לומדים שאנחנו צריכים לצמצם את האור שמגיע מלמעלה. אבל איך אנחנו מזהים אותו?

אתם לא צריכים לדאוג לזה, אתם צריכים רק לפתוח את הלבבות זה לזה והכול יסתדר. לא לצמצם שום דבר.

שאלה: היום יש סדנה מפתח תקוה שמתורגמת לכל השפות, לכל הנשים בעולם, שהיא סדנה יומית שמבוססת על שיעור הבוקר עם שאלה לסדנה. בנוסף לזה אנחנו גם קוראות מאמרי רב"ש פעמיים ביום. השאלה, אם אנחנו ממשיכות עם סדנה, כי נשים לא נפגשות רובן בשיעורי בוקר ואין ביניהן סדנה. האם זה נכון לעשות סדנה פעם ביום ומאמר רב"ש פעם ביום, או לעשות חלק קצר משיעור הבוקר עם שאלה, ואז לקרוא מאמר רב"ש פעמיים ביום?

רצוי לשמוע שיעור בוקר, זו חובה. אם יש במשהו להוסיף לשם, בבקשה תוסיפו, מאמרי רב"ש או עוד משהו.

(סוף השיעור)

---

1. אין שמחה כהתרת הספיקות (זבחים צ, ע"א)↩