שיעור בוקר 12.10.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 178, פתיחה לחכמת הקבלה,

אות ס"ד

קריין: "פתיחה לחכמת הקבלה" מאת בעל הסולם, אות ס"ד.

אנחנו לומדים אתכם שמלמעלה מגיע לנו האור העליון (ראו שרטוט מס' 1) ובונה בתוך הרצון לקבל את הצורות שהרצון לקבל מזדהה בהן עם האור העליון, והצורות האלה נקראות "פרצופים". הפרצוף הראשון שיוצא לנו זה פרצוף גלגלתא שהוא כולו מקבל מהראש שלו לתוך שלו, בעל מנת להשפיע, ועובד על הרצון לקבל של דרגה 4. ואחר כך מזדכך, מגיע לדרגה השניה שנקראת ע"ב (3) וגם כאן מקבל על מנת להשפיע כמה שמסוגל ומתפשט עד הטבור. וגם כך, בגלל ביטוש פנים ומקיף, שני האורות שבו, הוא מזדכך, לא יכול להיות בזה, ומגיע לדרגת ס"ג. עושה זיווג דהכאה ומתפשט בדרגה 2.

כשמתחיל להזדכך מדרגה 2, קורה כאן משהו מיוחד, האורות האלה מתפשטים למטה מטבור פעם ראשונה. למה? כי בגלגלתא זה היה אור היחידה, בע"ב אור החכמה, ובס"ג אור הבינה, רק עדיין בתוך טעמים דס"ג שהיו מתפשטים מפה דס"ג ולמטה, היה 3/2. היתה קצת הארה מאור החכמה שנשארה לו מהע"ב. ולכן כשהוא מתחיל להזדכך, יש כאן רק 2/2 (ראו שרטוט מס' 1), נקודות דס"ג שזה בינה נקיה, גם לפי האורות וגם לפי הכלים.

ואז כל האורות האלה כשהם מגיעים בחזרה [לפה] דס"ג, כל האורות האלה שהם 3 דהתלבשות שזו עדיין הארת חכמה, ההארה הזאת כבר נפסקת כאן [בטבור], וברגע שמסך מתחיל לעלות לפה דראש כבר אין כאן 3, רק 2/2, ולכן כל האורות האלו יכולים לרדת למטה מטבור ולמלא את כל הכלים האלו שנמצאים כאן [מתחת לטבור]. אלה כלים של נה"י דגלגלתא, כלים מאוד עבים שאפילו בגלגלתא לא היתה יכולת של מסך למלאות אותם עם איזה אור.

ולכן התפשטו כאן [למטה מטבור] האורות והם מילאו את הנה"י דגלגלתא. מתוך זה שהאורות האלה ממלאים את הנה"י דגלגלתא, הם השפיעו לנה"י דגלגלתא אור חסדים (ראו שרטוט מס' 1), וקיבלו בחזרה מהגלגלתא בחינה ד' דעביות שהייתה שם. ומתוך זה שהרצון לקבל דבחינה ד' הגיע לאורות האלה שהתפשטו מלמעלה למטה, האורות האלה נקראים נקודות דס"ג, כי הם באו מהפרצוף הזה של הנקודות בהזדככות המסך מטבור לפה, לכן הם קיבלו בחינה ד' ובחינה ד' השפיעה על הרצונות לקבל שיש כאן בתוך פרצוף נקודות דס"ג, ואז בחינה ד' הזאת חילקה את הפרצוף הזה לשניים.

למעלה מפרסה זה כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, שליש תפארת, ולמטה מפרסה זה שני שליש תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. כך בחינה ד' משפיעה על הכלים האלו מטבור עד הסיום ומכניסה להם רצון לקבל שלה. הרצון לקבל שלה לא משפיע על הכלים האלו שנמצאים למעלה מפרסה, אלא הוא משפיע מאוד על הכלים האלו שנמצאים למטה מפרסה. כי הכלים האלו שנמצאים למעלה מפרסה זה כלים של בינה בלבד, הם רוצים רק להשפיע, והכלים שנמצאים למטה מפרסה הם כלים של ז"ת דבינה מה שנקרא, שהם רוצים לקבל כדי להשפיע. ומפני שהם רוצים לקבל כדי להשפיע, יש בהם כבר רצון לקבל, הם מעוניינים בלקבל, ולכן הם מצטמצמים.

ולכן יש כאן פרסה, מתהווה הפרסה שהיא מבדילה בין כלים דהשפעה וכלים דקבלה. למעלה מפרסה זה תכונות בינה ולמטה מפרסה זה תכונות המלכות. וזה הדבר המעניין שיוצא, שבפרצוף אחד נעשו לנו שני כלים מנוגדים, בינה ומלכות, והפרסה ביניהם שממש מפרידה ביניהם ולא נותנת להם להתחבר. אנחנו מדברים בזה רק על ההבדל שיש בין הכלים, שמתחילת הבריאה ועד עכשיו עדיין לא היה שום יחס כזה בין כלים דהשפעה וכלים דקבלה.

עכשיו בתוך הנברא, שזה רצון לקבל, הפרצופים האלה באים מהרצון לקבל, ממלכות דאין סוף, יש עכשיו ביניהם יחס כמו בין בורא לנברא, תכונת ההשפעה ותכונת הקבלה. ועכשיו זה אפילו קורה בפרצוף אחד של נקודות דס"ג. בחלק אחד שלו זה הרצון להשפיע, בינה, ובחלק שני שלו זה הרצון לקבל, המלכות. והם נמצאים ממש נפרדים זה מזה וכאילו לא שייכים זה לזה אבל הם נמצאים בתוך הנברא. ולמה זה קרה? מפני שמלכות שעמדה כאן בסיום רגלי א"ק, היא עלתה למקום איפה שהיא יכולה להגביל את כל התפשטות האור, היא חייבת להגביל את התפשטות האור כי האור העליון יכול להתפשט עכשיו רק עד מקום הפרסה. יותר למטה הוא לא יכול להתפשט מפני שאז יקבלו אותו בעל מנת לקבל.

ולכן מצד אחד אנחנו רואים שמקום הקדושה התרחב עד כדי כך שכל הקדושה יכולה לבוא עד הפרסה (ראו חץ ירוק כלפי מטה בשרטוט מס' 1), קודם הייתה יכולה לבוא רק עד הטבור, עכשיו עד הפרסה, זה בעצם כאילו הישג גדול מצד אחד, מצד שני ברור לנו שכלים דקבלה לא יכולים למטה מפרסה לקבל את האור העליון כי כאן זה יהיה רק על מנת לקבל. זה מה שקורה לנו במצב שמלכות עולה לבינה, שזה נקרא צמצום ב'.

שרטוט מס' 1

בואו נקרא מה כתוב כאן באות ס"ד.

אות ס"ד

"והנך מוצא, שמקור השיתוף של המלכות בבינה, הנק' צמצום ב', נעשה רק למטה מטבור דא"ק, ע"י התפשטות פרצוף נקודות דס"ג שמה, ולפיכך לא יכלה קומת ע"ס זו דנקודים הבאה מצמצום ב', להתפשט למעלה מטבור דא"ק כי אין שום כח ושליטה יכול להתגלות למעלה ממקור יציאתו. ומתוך שמקום התהוות הצמצום ב' התחיל מהטבור ולמטה, ע"כ הוכרחה גם קומת הנקודים להתפשט שם."

במילים אחרות הוא רוצה להגיד כך, שיכולים להתפשט עוד פרצופים, לקבל אור בעל מנת להשפיע, רק במקום שהוא או למעלה מטבור דא"ק או למעלה מפרסה. אבל לא למטה מפרסה כי כאן הם כלים דקבלה שלא יכולים לסבול את אור החכמה על מנת להשפיע, אלא בטוח שיקבלו אותו בעל מנת לקבל. זה מה שיש לנו כאן.

שאלה: צמצום א' קרה תודות לכוח הבושה. איזה כוח חייב את מלכות לצמצם את עצמה בפעם השנייה?

כדי לא לקבל על מנת לקבל, זו אותה תוצאה מצמצום א'. בצמצום א' מלכות החליטה שהיא אף פעם לא מקבלת על מנת לקבל. עכשיו היא מגלה שיש לה כאלה רצונות שהם נמצאים בסכנה, שאם יבוא בהם האור העליון, הם בטוח יקבלו על מנת לקבל. הרצונות האלה הם [מתחת לפרסה]. בהתפשטות נקודות דס"ג, מתערבבים הכלים מטבור ועד הסיום של נקודות דס"ג עם כלים מטבור עד הסיום דגלגלתא, רק בגלגלתא יש לנו דרגת עביות 4, ובבינה יש לנו דרגת עביות 2 (ראו שרטוט מס' 2).

יוצא, שאם יבוא האור אחרי שיש השפעה של ד' עביות על נקודות דס"ג, ודאי שיש כאן רצון לקבל עכשיו של ד' דרצון לקבל. אם עכשיו יבוא האור לכלים האלו של נקודות דס"ג, הן יקבלו כולן בהכרח על מנת לקבל. אבל איפה יש באמת רצונות לקבל בנקודות דס"ג? רק בכלים שנמצאים למטה מפרסה, רק בכלים דקבלה, שהם מתחילים מאמצע תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. יוצא שאם נעשה מקום, גבול שהאור העליון לא יכנס הלאה מהגבול, אז הוא יכול להיות למעלה, והכלים האלו למעלה גם יהיו בעל מנת להשפיע. זאת אומרת, הרווחנו עוד חלק גדול ממלכות דאינסוף שהוא כל הגלגלתא, שבו יכול האור להתפשט על מנת להשפיע, בלהשפיע על מנת להשפיע. אבל את הכלים [מתחת לפרסה] בטוח שאנחנו צריכים לצמצם.

שרטוט מס' 2

דברנו איך בעתיד אנחנו נתקן את הכלים האלו, כי האור צריך לבוא עד הסיום שזה יקרא אז גמר התיקון של כל הכלים. זה רק על ידי זה שאנחנו נעלה מלמטה מפרסה ללמעלה מפרסה את כל הכלים, נעלה אותם למעלה, מעולם הבריאה, מעולם היצירה ומעולם העשייה (ראו שרטוט מס' 2). עליית הכלים מעולם הבריאה למעלה זה נקרא 2,000, כל עולם שעולה זה נקרא 2,000. אנחנו נמצאים בסוף עולם העשייה, לכן העלייה שלנו לאצילות, אמנם היא גורמת אור גדול מאוד באצילות כי אנחנו הכי עבים, אבל זו עבודה קשה וזה סוף הדורות וגמר התיקון בסופו. לכן זה סך הכול לוקח מה שנקרא 6,000 שנה, אלה לא שנים אלא מדרגות, כך אנחנו סופרים אותן.

שאלה: זה נשמע כמו החלטה. איפה מתקבלת ההחלטה הזו? מי המחליט?

כל ההחלטות מתקבלות בראשי הפרצופים, ובסופו של דבר משם זה עולה למלכות דאינסוף. ממלכות דאינסוף יש זיווג דהכאה בהתאם לכל הרשימות שעולות אליה, ומשם יורד האור למקומו, מאיפה שבאו הרשימות, והוא מסדר שם את העניין. כל דבר ודבר אפילו הכי קטן הוא עובר דרך כל המערכת למעלה וחוזר משם למטה.

שאלה: האם המטרה של ירידת נקודות דס"ג מתחת לטבור הייתה לתקן את הגלגלתא, להכשיר עוד חלק מהגלגלתא, או משהו אחר?

ברוחניות היכולת להתפשט, לתת מקום לאור להתפשט לעוד כמה כלים, זו בעצם המטרה של התפקוד, של החיים של כל כלי וכלי. לכן אם איזה רצון, היינו איזה כלי, חלק מפרצוף או פרצוף שלם, מרגישים שהם כן יכולים בזה לסייע אז ודאי, אלה כל החיים שלהם, הם עושים את זה.

תלמיד: אני שואל כי אני רואה שבשרטוט חלק של גלגלתא שבין טבור לסיום נשאר כאילו אותו דבר, הכול קורה אחר כך רק בס"ג. מה קורה עם גלגלתא אחרי שס"ג התערב בה?

גלגלתא מקבלת את כל אותם האורות שעוברים לס"ג.

תלמיד: כי כתוב שם עדיין 4, זה כביכול נשאר אותו הדבר, זה באמת נשאר אותו דבר?

למה שלא? גלגלתא יכולה לספוג את כל דרגות העביות, כי היא דרגת העביות הכי גדולה.

שאלה: רציתי לומר שאתה תמיד אומר שכל פעולה מתחילה מהראש, אבל במקרה הזה נראה כאילו שהראש שעולה בזיווג של פה דראש בנקבי עיניים, הוא תלוי במה שקורה למטה ולא במה שקורה בראש. האם יתכן שזה הגוף שמשפיע על הראש?

כן, כאן כאילו הגוף פועל על הראש, כי יש כאן שליטה זרה שלא באה מהראש אלא באה מהצד, מהשפעה של הגוף. גם לך קורה שאתה מחליט שאתה רוצה לעשות איזושהי פעולה טובה, יפה, וכשאתה עושה אותה פתאום מתגלים בדרך עוד כמה תנאים ואתה מתהפך, והראש מתחיל לחשוב לא לפי מה שהחליט קודם אלא לפי מה שהבטן מחליטה. כך זה קורה.

אותו דבר כאן. יש השפעה זרה שהיא פועלת על נקודות דס"ג, ומחליטה, מחייבת אותן להצטמצם. הן עושות פעולה נכונה, להצטמצם, אבל תחת כוח זר, נה"י דגלגלתא, סוף דגלגלתא. יש שם עביות דבחינה ד' שמשפיעה על נקודות דס"ג, נקודות דס"ג מתחילות לגלות שיש להן גם כלים דקבלה, רק שהן עדיין לא משתמשות בהם. עכשיו הן מבינות שאין להן ברירה, הן חייבות להצטמצם, להוציא את הכלים האלו משימוש, והכלים האלו הם שנמצאים אצלן בשני שליש תתאין דתפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. את החלק הזה מהרצונות הם חייבים לצמצם, להגביל אותם, לא לתת להם להיות תחת השפעת האור העליון, כי ברצונות האלה עכשיו נכנסו רצונות גדולים יותר, ואין מה לעשות.

אני גם מרגיש על עצמי שהרבה פעמים בחיים אני מחליט על איזושהי פעולה יפה, טובה, השפעה, אהבה, להיות בסדר, טוב, ואחר כך באה איזו הפרעה מהצד, משפיעה עליי, מבלבלת לי את הראש, ואני הופך להיות למשהו אחר. לכן כאן אנחנו רואים איך זה עובד. אנחנו גם רואים בצורה חלקית איך זה עובד. כי תבינו שכל הדברים האלה לא קורים בצורה פשוטה, שהרצון הגדול מגלגלתא פועל ישירות על הכלים האלו והם מצטמצמים, זה לא כך. אלא גלגלתא מתרשמת מאורות דנקודות דס"ג, היא מתחברת עם האורות האלה בראש דס"ג, ומראש דס"ג עולה לאין סוף. וכל הפעולות קודם כל נעשות מאין סוף בגלגלתא עצמה, ואחר כך דרך ע"ב וס"ג מגיעות לנקודות דס"ג, ושם קורה העניין של הצמצום. אלה הרבה מאוד פעולות באמצע. לא יכולה להיות שום פעולה בשום מקום בכל המערכת, אלא אם היא באה מאין סוף ועוברת את כל המצבים והמדרגות ושהם כולם משתנים.

שאלה: הבינה של נקודות דס"ג היא כבר קיימת גם בתוך גלגלתא.

בטוח. כן, ומה הלאה?

תלמיד: גם שם יש אותה בינה וגם שם יש אותה בינה, מה ההבדל בין בינה שהיא בנפרד לבינה שהיא כבר קיימת בתוך גלגלתא?

הפרצוף שנקרא נקודות דס"ג הוא ממש בינה, וכאן אנחנו רואים עליה שפעם ראשונה בינה מגלה את החלק שהוא כלים דקבלה שבה. החלק הזה בבינה הוא החלק התחתון בבינה כדי לתת לאחרים. בשביל זה היא צריכה לקבל את האור מלמעלה ולתת לאחרים. אחרי בינה יש את זעיר אנפין ומלכות. ולכן אין ברירה, אלא יש בבינה גם כלים דקבלה, הם נקראים "רחם", כל מערכת הלידה, ההנקה, כל מה שיש בבינה כלפי התחתונים. היא מקבלת אור מלמעלה, זה נקרא "זרע עליון", ומתעברת מזה וגדלה לפי זה כאימא, מולידה ומניקה, וזה הכול שייך לז"ת דבינה.

לפני זה ודאי שבינה הייתה עוד באין סוף, אבל זה לא התגלה בה כחלק מיוחד שעכשיו הוא צריך להגיע למימוש. כי אנחנו הגענו לפרצוף ס"ג, ואחרי הס"ג כבר יש פרצוף זעיר אנפין ומלכות, ששניהם, שני הפרצופים האלה שצריכים להיות כאן, הם נולדים מהבינה ולכן הם צריכים את ז"ת דבינה. כדי שז"ת דבינה לא תקבל בשבילם אורות החכמה, כי אז בזה תהיה שבירה, לכן מגבילים אותה, ובינה לא יכולה ללדת, לא יכולה, אי אפשר לה לקבל על מנת להשפיע בכלים האלו [כלים דקבלה]. צריכים כאן עוד תיקונים נוספים כדי שהבינה תכשיר את עצמה ותתחיל לעבוד ממש כמו הכוח הטוב שמתקן. כי כל התיקונים הם נעשים לא בתוך המלכות הזאת שהיא שולטת כאן, אלא למעלה מהמלכות, זה נקרא למעלה מהדעת. לא בכלים דקבלה עצמם, אלא בכמה שהכלים דקבלה שנמצאים למטה מפרסה נכללו בכלים דהשפעה שנמצאים למעלה מפרסה, זה נקרא "למעלה מהדעת".

כך אנחנו צריכים גם לעבוד ברוחניות, לכלול את עצמנו בהשפעה, ושם לעבוד. במידה שאנחנו יכולים להידבק בבורא, במידה הזאת אנחנו יכולים להגיע לתיקונים. לכן כל התיקונים הם לא בהתפשטות מלמעלה למטה, אלא רק כשמתחילים להעלות את הכלים מבריאה, מיצירה ומעשיה במשך 6,000 מדרגות שנקראות 6,000 שנה.

שאלה: כביכול הגלגלתא משפיעה על פרצוף נקודות דס"ג לא בצורה טובה, היא מביאה חסרונות שהס"ג לא יכול להתמודד איתם, שגורם לשבירה.

אנחנו לא מדברים עכשיו על השבירה. גלגלתא מוסיפה שם את התיקונים שלה, את ההפרעות שלה, והס"ג חייב לעשות פרסה כדי להגביל את הכלים שלו, את האור שלו שמגיע אליו שלא יתפשט למטה. מלכות עולה מהמקום שלה למקום הפרסה, לאמצע תפארת, וכל האורות יכולים להתפשט רק עד הפרסה. על כל היתר נדבר אחר כך.

שאלה: בהזדככות המסך אנחנו מגיעים לרמה הזאת של ב'/ב'. אם אני מבין את זה נכון בדוגמא של הארוחה, יש לי רצון לאיזושהי ארוחה ויש לי תשלום שכנגד, ועכשיו אני יכול לרכוש את הארוחה, לאכול אותה וגם לקבל סוג של תענוג ממנה. האם התענוג הזה, זה מה שמיוצג בהתפשטות אור החסדים לחלק התחתון של הפרצוף?

בהזדככות מסך דס"ג אנחנו מגיעים מרשימו 3/2 עד רשימו 2/1. לפי זה מסך דס"ג יורד לדרגה 1 ומוציא פרצוף שנקרא מ"ה עליון, שזה 2/1. ואח"כ שוב מזדכך ויורד למצב שמוציא פרצוף שנקרא ב"ן, שזה 1/0 (ראו שרטוט מס' 3), כך הפרצופים האלה. אנחנו כמעט ולא ולומדים ולא מתחשבים בהם, כי העיקר בשבילנו זה מה שקורה לנו בס"ג, לכן כל הפרצופים האלה בשבילנו לא כל כך חשובים.

שרטוט מס' 3

תלמיד: אור החסדים שמתפשט למטה במקום שציירת את הערבוב בין בינה למלכות, האם זה התענוג שמתקבל? אם אנחנו לוקחים למשל את הדוגמה של הארוחה, שאתה בדרך כלל משתמש בה.

אור חסדים הוא גם אור, זאת אומרת תענוג, רק תענוג מזה שאני משפיע וגם אותו אני צריך לקבל בעל מנת להשפיע. זה תענוג מאוד גדול.

תלמיד: אם יש כלים בראש, האם בגלל הרמה הזאת של ב'/ב' וההזדככות, האור בכלים האלה מתפשט לכלים נוספים שנמצאים למטה?

מה שיש בראש מתפשט בגוף.

שאלה: הפרסה היא תוצאה של צמצום ב'?

כן, רק בעקבות צמצום ב' התהוותה הפרסה.

שאלה: הכלים האלה שנמצאים מעל הפרסה, אתה ציינת שהם משפיעים על מנת להשפיע, לאן הם משפיעים? למי?

כן, זו בינה, זו התכונה שלהם, להשפיע. אם יהיה למי להשפיע, הם ישפיעו, אם אין למי להשפיע, הם נמצאים בצמצום, לא משפיעים. כמו אישה, אם אין לה ילדים, היא לא משפיעה, אם יש לה ילדים, היא משפיעה.

אנחנו בזה נסיים בינתיים עד מחר. תנסו לחזור על משהו מהשיעור הראשון, אלה דברים מאוד חשובים ומקובצים יחד, כך שכדאי לנו יותר ויותר להיות שקועים בהם. בהצלחה.

(סוף השיעור)