שיעור בוקר 02.10.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "הקדמה לתלמוד עשר הספירות",

עמ' 785, אותיות ס'-ס"ג

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 773, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות ס'.

אות ס'

"אמנם את הסתר הפנים הא', שהיה לו לפני זה, לא תיקן כלל, בתשובתו זאת. רק מכאן ולהבא, אחר שזכה לגילוי פנים, כנ"ל. אבל לשעבר, בטרם שזכה לתשובה, הרי נשארו לו הסתר הפנים וכל השגגות, כמו שהיו, מבלי שום תיקון ושינוי כלל. שהרי גם אז האמין, שהצרות והיסורים, באו לו מחמת עונש, כמש"ה: "ואמר ביום ההוא, על כי אין אלקי בקרבי, מצאוני הרעות האלה". כנ"ל, עש"ה".

בעל הסולם ממשיך, נלך אחריו. אות ס"א.

אות ס"א

"ולכן, עדיין לא נקרא "צדיק גמור". כי הזוכה לגילוי פנים, שפירושו, מידת טובו השלימה, כראוי לשמו ית', כנ"ל, אות נ"ה, ד"ה "והנה", הוא הנקרא בשם "צדיק", להיותו מצדיק את השגחתו ית'. כמות שהיא באמת. דהיינו, שנוהג עם בריותיו, בתכלית הטוב ובתכלית השלימות. באופן, שמיטיב לרעים ולטובים.

וע"כ, כיון שזכה לגילוי פנים, מכאן ואילך ראוי להקרא בשם "צדיק". אמנם, מתוך שלא תיקן לגמרי, אלא את בחינת הסתר בתוך הסתר, אבל בחינת הסתר א' עדיין לא תיקן, אלא רק מכאן ואילך, כנ"ל, ונמצא, שהזמן ההוא, דהיינו בטרם שזכה לתשובה, אינו ראוי עדיין להקרא בשם "צדיק", שהרי אז, נשאר לו הסתר הפנים, כמו שהיה. וע"כ נקרא "צדיק שאינו גמור". כלומר, שעדיין יש לתקן את העבר שלו."

כאן הוא כותב בצורה כל כך חלקה, רכה וקרובה, שאין כל כך מה לשאול.

אות ס"ב

"ונקרא ג"כ "בינוני". משום, שאחר שזכה עכ"פ ל"תשובה מיראה", נעשה מוכשר על ידי העסק השלם בתורה ומע"ט, לזכות ל"תשובה מאהבה" גם כן. אשר אז, יזכה לבחינת צדיק גמור. ולפיכך נמצא עתה, שהוא הבינוני, בין היראה לאהבה, שעל שם זה נקרא "בינוני". משא"כ בטרם זה, לא היה מוכשר לגמרי, אפילו להכין את עצמו ל"תשובה מאהבה"."

שאלה: הוא כותב, "שהרי גם אז האמין, שהצרות והיסורים, באו לו מחמת עונש, כמש"ה: "ואמר ביום ההוא, על כי אין אלקי בקרבי, מצאוני הרעות האלה"." מה ההבחנה הזאת?

הוא מרגיש שעדיין בתוכו אין תכונות כאלה שהוא יוכל להתחבר עם הבורא, ולכן, כמו שהוא כותב, "אין אלקי בקרבי", זה בינתיים המצב.

תלמיד: בגלל שאין אלוהים בקרבי פוקדות אותי רעות?

כן.

תלמיד: מה הקשר?

שאותם הרצונות והמחשבות והכוונות והפעולות שהיה עושה אותם בדבקות בבורא, עדיין לא מסוגל לבצע את זה, אין לו עדיין דחף לזה.

שאלה: ובגלל זה באות עליו צרות?

כן, המקום כביכול ריק.

תלמיד: אבל הרצונות שהוא עוד לא תיקון זה בתוכו. יש רצונות שהוא עוד לא תיקן, לא יכול לחבר אותם עם הבורא, והצרות באות עליי, כל מיני סוגים של צרות. מה הקשר בין זה שבתוכי אני עוד לא מתקן לבין זה שנופלות עליי צרות.

הן באות מאותה הסיבה. באותה מידה שאתה לא יכול להיות דבוק, מקושר עם הבורא, מאותה הסיבה, באותה הצורה והמידה אתה מרגיש שאתה נמצא בצרות.

תלמיד: זה כאילו בשני מקומות שונים - בתוך הלב שלי אני עוד לא יכול לחבר את כל הרצונות שלי עם הבורא, אז אני צריך לתקן את הלב שלי, יש עוד מקום גדול בתוך הלב שלי לא מתוקן. זה פגם שהוא בי עדיין, קלקולים שהם עדיין בי.

כן.

תלמיד: אבל הצרות נופלות עליי.

אבל מאיפה הן באות?

תלמיד: זה מה שאני שואל.

מתוך הלב הלא מתוקן.

תלמיד: כאילו החיים מביאים עליי את הצרות מכל מיני אירועים שקורים לי - מלחמות, אסונות, דברים נופלים עליי. זה קורה במציאות הסובבת אותי, והלב הלא מתוקן הוא בתוכי. אז מה הקשר בין הלב הלא מתוקן שנמצא עדיין בתוכי, לבין זה שהחיים נותנים לי מכות?

זה אותו דבר, כי זה שאתה מרגיש את הלב שלך הלא מתוקן, מראה לך שאתה נמצא בחיים שהם עדיין לא מסודרים נכון.

שאלה: כתוב, שצדיק גמור זה מי שתיקן את העבר. מה זה אומר, לתקן את העבר?

זה אומר שגם בווה וגם בעבר, במיוחד בעבר, אתה לא מגלה את החטאים שלך אלא הם כולם הופכים למעשים צודקים, לצדיק גמור.

שאלה: האם ניתן בכלל לתקן את העבר?

בוודאי. לא עבר, לא הווה, לא עתיד, כל זה לא קיים אלא רק ביחס לתפיסה שלנו.

שאלה: אפשר להגיד שבינוני זה מצב של בחירה?

כן.

תלמיד: זה כמו להגיד בינו לביני.

לא יודע, נראה.

שאלה: באות ס"א, כתוב, "והנה", הוא הנקרא בשם "צדיק", להיותו מצדיק את השגחתו ית'. כמות שהיא באמת. דהיינו, שנוהג עם בריותיו, בתכלית הטוב ובתכלית השלימות. באופן, שמיטיב לרעים ולטובים". תוכל להסביר את ההבחנה של צדיק?

שתיקן את יחס הבורא אליו כטוב ומיטיב לרעים ולטובים לגמרי.

תלמיד: זה אומר שההבחנה בין טובים לבין הרעים היא לא נכונה, הם לא דברים נפרדים שמתייחסים לשניהם בתכלית הטוב והשלימות, וההבחנה הזאת שאנחנו מחזיקים בה היא לא נכונה?

אני לא מבין.

קריין: אני אסביר את השאלה. בפסקה שקראנו, בפסקה הראשונה בס"א כתוב "שנוהג עם בריותיו, בתכלית הטוב ובתכלית השלימות. באופן, שמיטיב לרעים ולטובים". החבר שואל, אם הבורא מתייחס בתכלית הטוב ובתכלית השלימות גם לרעים וגם לטובים, האם זה אומר שההבחנה שלנו, שאלה רעים ואלה טובים, היא לא נכונה?

לא, זה לא נכון. זה שאנחנו בכלל מרגישים אלו רעים ואלו טובים וזה גם משתנה בהם, זה מתוך זה שזכה לגילוי הבורא מסוים, שנקרא "צדיק גמור".

תלמיד: קשה לי להבין את העניין, להטיב למישהו שהוא רע? למה לעשות טוב למישהו שהוא רע, איך מצדיקים כזה דבר?

כי אנחנו רואים שאדם "הוא הנקרא בשם "צדיק", להיותו מצדיק את השגחתו ית'. כמות שהיא באמת. דהיינו, שנוהג עם בריותיו, בתכלית הטוב ובתכלית השלימות. באופן, שמיטיב לרעים ולטובים." לכן על שם זה נקרא הבורא צדיק בעיניו. "וע"כ, כיון שזכה לגילוי פנים, מכאן ואילך ראוי להקרא בשם "צדיק". אמנם, מתוך שלא תיקן לגמרי, אלא את בחינת הסתר בתוך הסתר, אבל בחינת הסתר א' עדיין לא תיקן, אלא רק מכאן ואילך, כנ"ל, ונמצא, שהזמן ההוא, דהיינו בטרם שזכה לתשובה, אינו ראוי עדיין להקרא בשם "צדיק", שהרי אז, נשאר לו הסתר הפנים, כמו שהיה. וע"כ נקרא "צדיק שאינו גמור". כלומר, שעדיין יש לתקן את העבר שלו." זאת אומרת באותו זמן שהוא היה קובע לעצמו מתוך ההסתר, אז הוא צריך לתקן.

תלמיד: אז אם אני מסתכל אחורה או כל אחד אחר, בתקופה שהוא היה יותר ברצון לקבל הוא לא מבטל אותו, אלא מבין שזה שלב צריך לעבור אותו ולהשתנות?

נגיד. נראה עוד.

שאלה: כתוב שאדם נקרא בינוני מכיוון שהוא מרגיש שהוא זכה הודות ללימוד השלם בתורה זוכה. מה זה לימוד שלם של התורה?

שהוא משתמש בזה רק כדי להשיג דבקות מקסימלית עם הבורא.

תלמיד: כלומר זאת קודם כל עבודה על כוונה?

כן, בוודאי.

תלמיד: אם לא תמיד הוא מצליח לסדר את הכוונה מגיעות מכות ורק אז קורה.

המכות מתקנות את האדם ובכל זאת מביאות אותו לשלימות.

תלמיד: כלומר זה אור המחזיר למוטב שמשפיע?

כן, ודאי.

תלמיד: לגבי עבר, הווה, עתיד, ההסתרה הכפולה היא לגבי ההווה והעבר?

הסתרה הכפולה, היא הסתרה על העבר ועל ההווה.

תלמיד: זה לא תמיד מובן, האם אדם יכול להצדיק את הבורא מעכשיו והלאה אבל לא יכול להצדיק את העבר, זה נשמע קצת מוזר. אם אני כבר מגיע להצדקת הבורא אני צריך להצדיק אותו באופן מלא ולא באופן חלקי. אז למה אני עדיין לא מצליח, לא יכול להצדיק את הבורא על העבר?

העביות שלך עוד לא קיבלה תיקון, עוד לא התבטא שם האור. בהמשך נלמד את זה,

שאלה: מה ההבדל בין גילוי פנים לתשובה מאהבה?

גילוי פנים הוא גילוי הבורא, פעולות הבורא, ותשובה מאהבה היא כשאדם מגלה את הבורא בכלים המתוקנים שלו, המכוונים לאהבה, לחיבור. אין הבדל ביניהם.

תלמיד: מה אדם צריך להוסיף לגילוי פנים כדי שתהיה תשובה מאהבה?

גילוי הפנים השלם מביא את האדם לאהבה.

שאלה: אמרת שככל שאני מתקן את הלב שלי, כך אני רואה את העולם יותר מסודר. מה זה אומר לראות את העולם יותר מסודר בתיקון שלי?

שאתה יותר ויותר רואה את פעולות הבורא ושהעולם מתקדם בדיוק לפי תוכנית הבורא.

תלמיד: אם אני עובר תהליך תיקון בלב שלי ורואה את העולם, את המערכת יותר מחוברת, יותר באהבה, האם זה אומר שאני מקבל את התשובה מהבורא?

ודאי, כך מקבלים, כך מתקדמים.

תלמיד: בעל הסולם אומר שקודם אנחנו מגיעים מתוך יראה ואחרי זה מתוך אהבה. האם בכל עלייה בסולם המדרגות התהליך הזה קיים?

כן. יראה ואהבה.

שאלה: האם כדי לתקן את עוונות העבר אנחנו צריכים לבנות מסך על מנת להשפיע לבורא?

התיקון הנוכחי מכסה על עוונות העבר ולכן אין לנו מה לדאוג לעוונות העבר, הם בוודאי יתוקנו בדרך.

שאלה: האם תמיד נפעל עם העולם דרך התמונות שאנחנו מתקנים, שאנחנו רואים ממנו?

איך ניתן אחרת?

תלמיד: כלומר, המטרה שלנו היא רק להגביר בקצב של חילופי המצבים, זה המשחק?

כן. למה אתה שואל?

תלמיד: רציתי להבין מהו המשחק, מהו המעבר ממצב למצב, מרמה לרמה. בסופו של דבר הבנתי שאנחנו מחליפים את השלבים שמשפיעים עלינו.

זה שאנחנו מתקנים את עצמנו במעבר מדרגה לדרגה, ממקום למקום, מהבחנה אחת להבחנה אחרת, זאת הרי העבודה שלנו.

תלמיד: ההתלהבות שמופיעה כטעם מתוך העבודה הזאת, היא לא שנראה עולם מרוחק שאנחנו מדמיינים לעצמנו אולי בתחילת הלימוד, אלא דווקא נפעל ונראה איך זה משנה סביבנו את מה שמשפיע עלינו כך או אחרת. האם זה כך?

כן.

שאלה: כתוב שצריך להצדיק את הבורא. אני לא יכול להצדיק בשכל, זה לא יעזור לי, צריך להגיע להרגשה כזאת בלב. איך אנחנו מצליחים לשנות את הרגש בלב? כי אי אפשר לעשות את זה בצורה ישירה, זה לא עובד.

נראה בהמשך, זאת שאלה שמלכתחילה כולה גלויה ונמצאת.

שאלה: אפשר לומר שהאדם מרגיש רע כאשר לא כל הרצונות שלו מתוקנים, אבל זה לא שהוא מקבל עונש, אלא זה בגלל טבע הבורא. במקום שהרצון לא מתוקן, האדם לא יכול להתחבר לבורא ולכן הוא מרגיש רע. אולי זאת התשובה לאי ההבנה הזו.

נראה. עוד נגיע להגדרות יותר מדויקות.

אות ס"ב

"ונקרא ג"כ "בינוני". משום, שאחר שזכה עכ"פ ל"תשובה מיראה", נעשה מוכשר על ידי העסק השלם בתורה ומע"ט, לזכות ל"תשובה מאהבה" גם כן. אשר אז, יזכה לבחינת צדיק גמור. ולפיכך נמצא עתה, שהוא הבינוני, בין היראה לאהבה, שעל שם זה נקרא "בינוני". משא"כ בטרם זה, לא היה מוכשר לגמרי, אפילו להכין את עצמו ל"תשובה מאהבה"."

שאלה: מה זה אומר "תשובה מיראה"?

הוא מפחד שהוא יכול לטעות ולהוריד את הבורא בעיניו לדרגה פחותה מזו שצריכה להיות.

תלמיד: ומה זו "תשובה מאהבה"?

עוד נגיע לזה. כשהוא מכסה באהבה את כל מה שיש לו עם הבורא. כמו שכתוב, "על כל פשעים תכסה אהבה".

שאלה: האם אפשר לומר באיזה שלב אדם זוכה לאהבת חברים ובאיזה שלב הוא זוכה לאהבת ה'?

אהבת חברים היא הכניסה לאהבת ה', היא קודמת. האדם צריך לסדר את היחסים עם כל החברים שלו ולפי כמה שהוא משקיע בזה, הוא זוכה לדרגת אהבת ה'.

תלמיד: ובשלבים של תשובה מיראה, תשובה מאהבה, יש קשר לרגע שבו הוא זוכה לאהבת ה'?

הכול מגיע לאדם לפי התיקונים שלו, במידה שהוא יכול לקבל על עצמו עבודה עם התכונות שלו, הרצונות שלו.

שאלה: האם צדיק שאינו גמור יכול להגיד על כל דבר במציאות שלו שאין עוד מלבדו?

אני חושב שכן. הוא לא יכול לומר על מה שנמצא מחוץ לתחום שלו.

תלמיד: מה זאת אומרת מחוץ לתחום שלו? יש לו יחס למציאות, אז מה מחוץ לתחום שלו?

הוא צריך לומר שלפי כמה שהוא תופס את המציאות, הוא רואה שהבורא חושב על כל נברא ונברא ומטפל בכל נברא ונברא ולכן בעיניו, הבורא צדיק גמור.

תלמיד: אז מה זה צדיק שאינו גמור? הוא צריך לזהות שמשהו אצלו עוד לא גמור, מה לא גמור?

אצלו עוד לא גמור שהוא עוד לא גילה את פעולות הבורא בכל הרצונות שלו כנכונות, מתוקנות ושלמות.

תלמיד: אז הוא כן מחזיק באין עוד מלבדו בכל רגע בחייו, או עוד לא?

לי נראה שהוא לא מסוגל, כי "כל הפוסל, במומו פוסל" ובמצבים כאלה האדם עדיין לא מתוקן כולו.

תלמיד: אז איפה שהוא רואה שהוא לא מצליח, שם הוא הוא אומר שזה עוד לא גמור, ואיפה שהוא מצליח הוא אומר שזה כבר גמור?

כביכול כן.

שאלה: האם יש קשר כלשהו בין הסתרה רגילה, כפולה, אהבת חברים ואהבה לבורא?

הקשר הוא פשוט, הרי זה סולם המדרגות, שרק דרכו בהדרגה ניתן לעבור.

תלמיד: זה ברור שזה קורה בהדרגה, אבל באיזה שילוב זה אמור לקרות? הסתר כפול זו אהבה לחברים והסתר רגיל זה כבר מעבר לאהבה לבורא?

נעבור על זה שוב ביחד.

שאלה: אנחנו מדברים על תשובה מיראה ותשובה מאהבה. האדם כל הזמן הולך וחוזר, הולך וחוזר. איך אני יכול להיות בטוח שאני לא אצא שוב וארד מתחת למדרגה שבה הייתי ביראה ואהבה לבורא?

על זה כתוב שמעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלו עוד. שהבורא בעצמו מבטיח כביכול לאדם שהוא כבר לא ייפול לתוך הרצון לקבל. הוא מבטיח עם האור שלו שמחזיק אותו כך.

שאלה: בין יראה לאהבה אדם צריך להחזיק ביראה בכל הכוח, האם את תוספת האהבה הוא צריך לקבל מבחוץ?

איפה האהבה הזאת מתלבשת?

תלמיד: האהבה הזאת מתלבשת בעצם בקשר בינינו, בין החברים, ככל שאני רואה את החברים יותר קרובים אליי, יותר באהבה, כך אני מרגיש שאני אוהב אותם יותר. אבל השאלה, האם גם כשאני מקבל מהם אהבה, הבורא נותן לי בזה תשובה של אהבה?

כן, אז מה השאלה אם כך?

תלמיד: האם זה בסדר אם בדרך בין יראה לאהבה אני יותר מקבל מהחברים אהבה ופחות נותן להם אהבה? האם זו עדיין תשובה שאני מקבל מהבורא, תשובה של אהבה?

לא, אני לא מבין שכך זה יכול להיות.

תלמיד: כי אומרים לנו כל הזמן ואנחנו לומדים שאני צריך לאהוב את החברים ולא הם צריכים לאהוב אותי.

כן.

תלמיד: אז כל עוד אני לא רואה אותם בפנימיות שלי באהבה, זו עדיין לא תשובה של אהבה מהבורא. אני צריך לראות אותם באהבה, לא שאני אקבל את זה מבחוץ, זה לא תנאי לבורא. כך אני מבין.

האם התוספת של האהבה צריכה לבוא מבחוץ, האם צריך לחכות לאהבה מבחוץ? זה לא תנאי שצריך לחכות לאהבה מבחוץ.

אני חושב שזה יכול להיות.

תלמיד: האם בדרך בין יראה לאהבה יכול להיות שלב כזה שאתה רואה שהחברים נותנים לך יותר אהבה, וכך אתה רואה את תשובת הבורא?

אתה משתדל לראות את הבורא שנמצא אחרי החברים.

שאלה: הבינוני נמצא בין יראה לאהבה, בדיוק באמצע, מה מבין שני הכוחות האלה מניע אותו להתקרב לבורא במצב הזה?

אני לא מבין את השאלה, למה במצב הבינוני?

תלמיד: כשהוא נמצא בדיוק בין היראה לאהבה, אז הוא לא בזה ולא בזה, או שהוא גם בזה וגם בזה, מה מניע אותו במצב כזה להתקרב לבורא, אהבה או יראה? מה המניע שלו, מאיפה הוא מקבל את הדלק?

כנראה שאהבה.

תלמיד: זה מצב של בחירה מוחלטת, כי להגיד שהוא ביניהם, זה נשמע שהוא לא פה ולא שם.

נכון.

תלמיד: אז מה אתה עושה במצב כזה? אתה בריק, אתה מסתכל על התהום, מה גורם לך לבחור בזה או בזה?

עד כמה זה יותר ימצא חן בעיניי הבורא, זאת תמיד התשובה.

תלמיד: והוא תמיד יעדיף את האהבה?

ככל שיוכל להגיב עליה.

שאלה: יראה ואהבה, הסתר והסתר כפול, כל המצבים האלו הם למעשה הלבושים של הספירות בתוך האדם שהוא מחבר ביניהן?

אלו המצבים שאדם מרגיש בתוך עצמו בצורה הדרגתית וכך הוא מתקרב להיות בקשר ישיר פנים בפנים עם הבורא.

שאלה: כתוצאה ממה נובעים השינויים האלה?

מהאור שמאיר עליו יותר ויותר.

תלמיד: זו החשיפה של האדם לאור העליון, לספירות שמתגלות בו, ואז הוא מרגיש את השינויים?

כן.

שאלה: האם כשהאדם מתקן הסתר תוך הסתר הוא גם מתקן במשהו את היחס למה שעבר עליו בהסתר א'?

בהסתר א', ודאי שכן.

תלמיד: זה ההבדל בין רשע לצדיק שאינו גמור?

כן, כאן זה מתגלה.

שאלה: איך להגיע ללימוד תורה שלם כשאתה מרגיש שאתה מוגבל, גם בשכל וגם באפשרויות?

זה בלתי אפשרי שאדם יהיה מוגבל. הוא מוגבל דווקא במה שהוא צריך לגלות, לגדל בתוכו. לכן לא מציבים לפניו בדרך כל מיני מכשולים, אלא אותם המכשולים שהוא מגלה בדרך ההתפתחות שלו, המכשולים האלה הם דווקא אלה שמעלים אותו, מביאים אותו לגילוי הנכון ובסופו של דבר להתקרבות נכונה עם הבורא והשתוות הצורה עם הבורא.

שאלה: מה זה אומר לאהוב את ה'?

לאהוב את ה' זה שאתה צריך להתחבר עם כל הבריאה, להתעטף בה ואז להרגיש כמה אתה נמצא במגע עם הבורא כשאתה מתלבש בו, ומתוך זה אתה מרגיש את הקשר ביניכם כאהבה. הגדרות יותר מדויקות יש לנו בטקסט.

אות ס"ג

"והנה נתבארה היטב, המדרגה הראשונה, של השגת גילוי הפנים, דהיינו, ההשגה והרגשת השגחת שכר ועונש. באופן, שיעיד עליו יודע תעלומות, שלא ישוב לכסלו עוד, כנ"ל. שזה נקרא "תשובה מיראה", שהזדונות נעשו לו כשגגות. ונקרא "צדיק שאינו גמור". וגם נקרא "בינוני", כמבואר."

שאלה: מה ההבדל בין תשובה מאהבה לתשובה מיראה?

אנחנו עוד נראה את זה.

שאלה: אם אני רואה את המצב כעונש, האם זה מונע ממני את התיקון?

ההיפך. מי שמרגיש את יחס הבורא כעונש עליו, זה דווקא מראה שהבורא לא רחוק ממנו.

שאלה: מהם הקריטריונים שאני באמת מצדיק את הבורא?

לפי מה שאנחנו עוברים על ההקדמה הזאת, כל הקריטריונים שאנחנו רואים כאן, כולם בצדק באים אלינו. ולכן כשאנחנו עולים בכל המדרגות אז אנחנו יותר ויותר כביכול מצדיקים את הבורא, והקריטריונים שלנו נעשים יותר ויותר צודקים, זה מה שקורה לנו.

אות ס"ג

"והנה נתבארה היטב, המדרגה הראשונה, של השגת גילוי הפנים, דהיינו, ההשגה והרגשת השגחת שכר ועונש. באופן, שיעיד עליו יודע תעלומות, שלא ישוב לכסלו עוד, כנ"ל. שזה נקרא "תשובה מיראה", שהזדונות נעשו לו כשגגות. ונקרא "צדיק שאינו גמור". וגם נקרא "בינוני", כמבואר."

אבל עם זה ברור שלא יוכל לשוב לכסלו עוד. זאת אומרת שאין לו אפשרות לטעות, ליפול, לעשות משהו, כי כך כבר התגלו כלפיו כל פרטי הבריאה.

שאלה: מה זה אומר להשיג ולהרגיש שיש השגחה של שכר ועונש?

כשאתה נמצא בתוך המערכת והמערכת הזאת פועלת עליך בכל הכניסות והיציאות ואתה רואה איך היא עובדת. כל הפעולות האלה עוברות דרכך ולכן אין לך עוד מה לרצות שחסר לך כדי להצדיק לגמרי את פעולת העליון, פעולת המאציל.

תלמיד: מה זה אומר שהוא משיג שיש השגחה של שכר ויש השגחה של עונש?

זה בדרך לרכוש את כול הקשר שצריך להיות עם המערכת, אז יש לנו כאן פעולות שמביאות אותנו לשכר או לעונש וכך אנחנו לומדים את הפעולות האלה כמה המערכת היא אידיאלית.

תלמיד: האם פעולה שמביאה אותי לעונש, מוגדרת כעבירה שלי שמביאה עלי מהמערכת עונש?

כן.

תלמיד: האם מצווה מביאה עלי מהמערכת שכר?

כן.

תלמיד: אז איך תגדיר עבירה, מה זו עבירה?

עבירה זה שאני מתחבר למערכת בצורה לא נכונה ואז היא לא פועלת עלי כדי ליישר אותי, לייצב אותי נכון בה, אלא מראה לי כמה אני לא מסוגל להשיג את התוכן הפנימי שלה.

תלמיד: עבירה זה שאני מתחבר למערכת בצורה לא נכונה. מה זאת אומרת בצורה לא נכונה?

שאני לא יכול להפעיל אותה לדרגה הבאה מכאן והלאה ואני אצטרך לעשות כאן תיקון לטעויות שלי ואז להפעיל את המערכת נכון.

תלמיד: בעבירה הזאת, יש עבירה שאני עושה בזדון ויש עבירה שאני עושה בשגגה?

כן, כי אנחנו צריכים סך הכול להרגיש את המערכת, לגלות אותה, שהיא כולה תהיה ראויה לשימוש ולכן מה שאני משיג על ידי העבודה הזאת עם המערכת זה עולם ומלואו. בעיקר אני משיג בזה את מחשבת הבריאה, איך הבורא סיבב את כול פרטי הבריאה כדי להיטיב לנבראיו, והוא היה צריך בשביל זה להכין בתוך הבריאה חסרונות והתקדמות בהרגשה, בהשגחה, בהתקשרות למערכת ולבורא, כך שכל זה יתגלה כלפי כדברים הכרחיים. אין לי מילים להגיד, אנחנו נקרא.

שאלה: מה זו מצווה?

מצווה זה נקרא פעולה שמגיעה לנברא והוא רואה בה חובה לקיימה.

תלמיד: למה?

כי כך הוא רצון ה'.

שאלה: איך אדם עובד נכון, או איך עשירייה עובדת נכון עם שכר ועונש, כי אנחנו עדין מפרשים שכר ועונש בצורה אגואיסטית במידה כזאת או אחרת. איך לעבוד נכון ולראות בפעולות הבורא שכר ולא עונש?

לעבוד נכון לפי שכר ועונש, זה נקרא שאני רוצה שהפעולות האלו הנקראות שכר ועונש יתגלו כולן לגמרי. ועל כל אחת ועל כולן יחד אני יכול לפתוח את מערכת הקשר שלי עם הבורא.

תלמיד: אבל בזמן שהבורא שולח כל מיני מצבים שנראים לאדם באותו רגע כעונש, איך הוא מסוגל לראות את זה אחרת? איך הוא מסוגל לראות את זה בצורה כמו הבורא, או כמו שהבורא היה רוצה שהוא יראה את זה?

את זה אנחנו יכולים לאט לאט לעכל, להתקרב ולקבל על עצמנו, בתנאי שהשכר והעונש האלה יתקבלו אצלנו כמו דברים הכרחיים, שאני לא ארצה יותר שכר מעונש, אלא שגם זה וגם זה יתחבר לחיבור אחד עם הבורא.

תנסו ותראו את מה שאני לא יכולתי לבטא במילים האלה.

שאלה: למה כשאדם משיג השגחת שכר ועונש, המצב הזה לא מתקן את השגגות? הוא אומר שהזדונות נעשו לו כשגגות.

ואת השגגות אחר כך הוא מתקן.

תלמיד: אבל נראה שהאדם עזב את הרע שלו. הוא כותב על זה גם תשובה מיראה, אז איזה שגגות?

לא, זה שהוא נמצא בשגגה זה עוד לא מתוקן.

תלמיד: מה השגגות שלו במצב הזה, אם הוא גילה את הרע ולא נוגע ברע?

זה שהוא לא מגיע לתיקון, זה כבר שגגה.

תלמיד: שלא משיג את המצב הסופי ומתקדם לאהבה?

כן.

שאלה: מה זה אומר להתלבש בבורא?

זה נקרא להרגיש את מערכת הקשר בין האדם לבורא, ועד כמה האדם יכול להשפיע על מערכת הקשר הזאת, להביא אותה לגילוי וחיבור השלמים.

שאלה: איך לדעת מה ימצא חן יותר בעיני הבורא?

אנחנו מגלים את זה לפי העבודה שלנו, כשמתקרבים בכל זאת לבורא ודורשים ממנו יותר ויותר עזרה, גילוי פרטים, עד שמסוגלים לראות את עצמנו שייכים לתיקון.

שאלה: מהו שכר ועונש?

השכר שלנו זה שאנחנו יכולים לגרום לתיקון הבריאה, ובזה אנחנו מעלים את הבורא למעלה מכולם, מכל חלקי הבריאה.

תלמיד: ועונש?

זה שלא מסוגלים, לא רואים, לא מרגישים, לא יכולים ליישם את זה.

שאלה: האם יש הבדל בין להסכים עם הבורא לבין להצדיק את הבורא?

להסכים זה סך הכול הסכמה, אבל להצדיק את הבורא זה כבר פעולה אקטיבית שהנברא עושה כדי להביא את הבורא לשליטה.

שאלה: מה נסתר מהאדם?

נסתר מהאדם שהוא נעשה חלק אלוה ממעל ומההסתרה הזאת נובע כל התיקון.

שאלה: איזה תכונות עוזרות לאדם להגיע לאהבה, מגבירות אהבה?

התכונות שמגבירות אהבה, רצון לאהוב, לחיזוק האהבה, לגדל אהבה. את התכונות האלה אנחנו צריכים לגלות ולרצות להפעיל אותן בינינו דווקא בזמני ההסתרה. כל העבודה שלנו זה לגלות את ההסתרה ועל זה להביא כוחות אהבה. ואז נראה עד כמה שבין ההסתרה ובין האהבה אנחנו מרגישים את הבריאה ממינוס לפלוס בכל התכונות.

שאלה: אנחנו אומרים שאנחנו מלבישים על עצמנו את הבורא. האם אנחנו צריכים להגיע למצב שבו נרגיש שזה הבורא שמלביש אותנו עליו ותמיד זה היה כך?

תמיד זה היה כך, תמיד זה כך יצא.

תלמיד: אז למה לא מיד אנחנו כך רואים את זה, אומרים את זה?

כי אנחנו לא מגלים את זה, אנחנו לא מסוגלים לגלות את זה, לכן מה אתה יכול לעשות?

שאלה: האם אדם צריך להרגיש שהוא עובר תהליך שהוא יותר ויותר מסכים עם תכנית הבורא?

כן, בוודאי.

תלמיד: ומה עוזר לו יותר להסכים עם התוכנית של הבורא?

מה שעוזר לו, זה שאחרי כל פעולה נכונה הוא רואה את עצמו עולה בסולם ומתחיל לראות את הבריאה מדרגה יותר גבוהה, ואז יש לו אפשרות יותר ויותר להצדיק את הבורא, להחזיק אותו יותר גבוה, לעודד אותו. הוא רואה את הבריאה כבר כמשהו שהוא מגיע אליה כדי להצדיק, כדי לרומם, כדי לשים את הבורא למעלה מראשו.

תלמיד: ונאמר שיש נקודות, מצבים שהאדם לא מצליח לראות, להצדיק את הפעולה הזו, ושמה שעובר עכשיו זה חלק מהתוכנית של הבורא. אז מה השינוי הפנימי שהוא צריך לבקש כדי כן לראות שזה חלק מהתוכנית של הבורא?

לי נראה שכל ההליכה שלנו, שעל זה בעל הסולם כתב על זה ב"תלמוד עשר הספירות", וב"פתיחה", הכול כדי לפתוח לנו את השרטוט של מערכת הבריאה, שאנחנו יכולים לעלות עליה, וזו העבודה שלנו. על ידי זה אנחנו גדלים, משתנים, מתאימים את עצמנו למערכת כולה, לזה שנעשים מקושרים באלפי אלפי קשרים מהנשמה שלנו למערכת.

תלמיד: מתי נקרא שהאדם משתתף בתוכנית של הבורא?

מתי שהוא משתוקק להיות קשור עם הבורא בכל מצב ומצב.

תלמיד: אם אני לא מרגיש שאני משתוקק להיות קשור עם הבורא, אני יודע איזה פעולות אני צריך לעשות שהן חלק ממימוש תכנית הבריאה. אני יודע, למדנו שנים, אבל אני עוד לא משתוקק לעשות אותה מתוך הלב, האם גם בזה אני לוקח כבר חלק ממימוש מטרת הבריאה?

כן, אתה נמצא במימוש מטרת הבריאה, לא חשוב עד כמה נראה לך שאתה נמצא בזה או לא. הקשרים שלנו, עם הפעולות שלנו, יכולים להיות קשרים מאוד מאוד רחוקים מזה שאנחנו נגלה אותם, ובכל זאת אנחנו מגלים אותם, פוסעים עליהם, ומגיעים למטרה.

שאלה: הוא כותב כאן שאדם לא יכול להיות צדיק גמור כי לא תיקן את העבר שלו. איך אפשר לתקן את העבר אם אין העדר ברוחניות? מה שהיה היה, איך אני יכול לתקן אותו, זה תמיד יהיה.

שאין העדר ברוחניות אתה יכול להגיד על הרבה מאוד פעולות, איך יכול להיות שאנחנו יכולים לעבור מפעולה אחת, לשנייה, לשלישית וכולי, אם אין העדר ברוחני? זה כאילו שמיד התנאי הזה שם לך רגל, ואתה לא יכול להזיז את עצמך ממצב למצב.

תלמיד: אני יכול להיות עכשיו מתוקן בהווה, אני יכול לעשות כל מיני פעולות כדי לתקן את עצמי בהווה, ולגבי העתיד, אבל איך אני יכול לתקן את מה שהיה בעבר?

אבל ברוחניות אין זמן, אין מקום, והסדר שאנחנו מרגישים, רואים, מגלים, זה סדר שקיים רק כלפינו. לכן בעולם הרוחני כשאנחנו מתחילים להרגיש אותו כמו שהוא, בצורתו השלמה, אז אין העדר.

תלמיד: אז ברגע שבחרתי בחיים כבר גמרתי את כל התיקונים?

טוב, אתה צריך לעבור על כל התיקונים האלה, אתה צריך להגיע למצב שמה שאתה מרגיש בבריאה, מה שאתה רוצה לגלות בבריאה, כל זה נמצא לפניך.

שאלה: קראנו שההשגחה מתראה בשני אופנים, בהסתר או בגילוי ולכל אחד מהם יש הסתר בתוך הסתר, ויש שני סוגי גילוי. אז לגבי המושג שנקרא "תשובה", מה זה בעצם כי כאילו יש פה תנועה, מעבר, אז איך אפשר להגדיר את התשובה בתיקון?

מה הקושי בזה, אני לא מבין. מה הוא רוצה להגיד? שיש לכולנו הזדמנויות, שאנחנו יכולים להיות בכל מיני מקומות בתוך הרצון לקבל על מנת לקבל, ורצון לקבל על מנת להשפיע, ולהתקשר מכאן ומכאן מצד לצד. לפי זה אנחנו יכולים להבין את הבריאה, להרגיש אותה, וכך עובדת ההתקדמות שלנו.

תלמיד: זה כאילו שהמצבים מאוד מוגדרים, יש הסתר, יש גילוי, אבל המושג של ה"תשובה" מה הוא כולל בפנים?

ה"תשובה" קולטת בפנים את כל האור שיכול להופיע עלינו, על כל אחד, ועל כולנו יחד, והתוצאות מפעולת המאור הזה, זאת התשובה.

תלמיד: איך להבין נכון את הרצון שלנו לתיקון? אני רוצה לשנות את המצב שבו אני נמצא, את חוסר הרגשת הבורא? איך להבין מה זה תשובה מיראה, ותשובה מאהבה?

אני לא יכול להסביר. נראה לי שאי אפשר להסביר את זה, אלא רק מתוך המעשה עצמו, אבל אנחנו מתקרבים לזה.

שאלה: צדיק זה בן אדם אחד או צדיק זה עשירייה?

אנחנו מודדים את האדם כשהוא נמצא בעשירייה, ולפי היחס שלו לבורא. אז אנחנו צריכים לקחת בזה בעצם את כל הבריאה עם האדם, עם העשירייה, עם הבורא, ולסדר אותם בצורה כזאת שהאדם בתנאים מסוימים, פנימיים וחיצוניים שלו, יוכל להיקרא "צדיק".

שאלה: מהם התנאים שיחייבו אותנו לבצע או לעשות פעולות השפעה במצב הנוכחי שלנו, מה יכול לחייב אותנו?

אני חושב שגדלות הבורא, שום דבר חוץ מזה, ולכן אנחנו צריכים לעסוק בזה לפני כל פעולה שלנו. שגדלות הבורא, חשיבות הבורא תעלה אותנו למעלה מכל ההפרעות, המכשולים, הבעיות.

שאלה: אם בן אדם נמצא בהשגחת שכר ועונש, אם הוא כבר מרגיש שכר ועונש, מה גורם לו לעלות מעל משכר ועונש?

הוא רוצה להגיע לדרגה של אהבה נצחית. כי בשכר ועונש שהוא עושה תמיד איזה חשבון לכאן או לכאן, ואנחנו רוצים לעלות לאותן התכונות שבהן נמצא הבורא בעצמו ובכבודו.

שאלה: כשאני מסתכל על העולם בעיניים חיצוניות, או בעיניים פנימיות, אני שומע מין כאוס של קולות שונים, כוחות שונים, כאילו שהדלקתי מאה ערוצים בו זמנית בטלוויזיה. איך אדם יכול להפוך את כל הכאוס הזה לדו שיח עם הבורא, ורק עם בורא אחד ויחיד?

אני חושב שלפי מידת הפתרון לשאלות שעומדות לנו, אנחנו מזמינים עוד יותר את המאור שפותר לנו את אותן הבעיות, ויוצא שכלפי האור הזה אנו מתקיימים, הוא מסדר אותנו, עושה מאיתנו את הצורה הנחוצה, את העשירייה הנכונה, ובצורה כזאת אנחנו מתקדמים.

שאלה: אהבתי מאוד את השאלה הזו. כלומר ככל שיש יותר כאוס, יותר לחץ, כך המשימה שלי היא לא להשתדל פשוט לפתור את זה כפתרון אפילו פתרון פנימי, אלא פעם נוספת לבקש מהבורא איכשהו להתקרב, ובזאת לשנות כל החלטה שלו?

כל עבודתנו מסתכמת בזה שאנחנו רוצים להיות קשורים לבורא, דבוקים בו, להידבק בו, וזהו. כי בכל מקרה אחר, כל פעולה אחרת תמיד לא תהיה שלמה, לא תהיה מכוונת מטרה, חוץ מפעולה אחת, זאת שמביאה אותנו לדבקות עם הבורא. על זה עלינו לחשוב, וזה הכי קל, מתוך זה שאנחנו פשוט לא צריכים להפריע לדאגה שלו אלינו.

שאלה: עכשיו לידי נמצאים עשרה חברים, ולפעמים מתוך הלב אני רוצה להגיד, "חבר'ה בואו נפרוץ יחד". להגיד את זה בצורה פיזית, מה להגיד להם ש"אני אוהב אתכם בואו נלך יחד" או להיות בזה בתפילה שקטה?

גם זה וגם זה. תלוי באיזו רמה, תלוי באיזה מצב כל אחד נמצא בכל רגע נתון.

שאלה: מה צריך להשתנות או להתווסף כדי לעבור מבחינה ג' שעניינה השגחה של שכר ועונש, למדרגה ד'?

צריך להשפיע מאור המחזיר למוטב. לחבר אותנו, לסדר אותנו ולבנות מאיתנו עשירייה גמורה, מלוכדת נכון. זה הכול בפעולת האור.

תלמיד: ולמה במצב כזה שכר ועונש כבר לא רלוונטי?

למה לא רלוונטי?

תלמיד: במצב כזה, בבחינה ד' אז כבר אין משמעות לשכר ועונש, מה יש במצב הזה שמוציא את השכר והעונש מהמשוואה?

אני לא יודע מה להגיד לך, עוד לא עבדנו בגובה כזה. ולכן תיאורטית להגיד, נקווה שאנחנו בקרוב נעבור את כל השלבים האלה.

שאלה: איך להגדיל כל פעם את גדלות הבורא?

זה על ידי חברות.

תלמידה: איך לעזור כל אחת לחברתה?

זה על ידי ההשפעה ההדדית בתוך העשירייה. אתן יכולות להביא את כל אחת מהעשירייה למצב שהיא תרצה את גלות גדלות הבורא ולהשתמש בה נכון. זו בעצם מטרת העבודה שלנו.

שאלה: תשובה מיראה ותשובה מאהבה, מה הכוונה במילה "תשובה"?

תשובה זה התקרבות לבורא, פשוט מאוד. כי זה נובע מ"תשוב ה' לגבי ו'", מלכות כלפי זעיר אנפין. לכן זה נקרא "תשובה".

תלמיד: האם תשובה מיראה זה תוצאה של כמה נפילות בפעולות שזו תוצאת הסיכום?

לא רק, יש כל מיני צורות.

שאלה: כתבתי לעצמי עכשיו, לחשוב איך לא להפריע לדאגה שלו עלינו. במה אנחנו יכולים להפריע לו לדאוג לנו, מה אנחנו לא עושים נכון?

אולי עם הבקשות הלא נכונות שלנו?

תלמידה: איך נוכל לברר את הבקשות האלה? הרי אנחנו צריכים מתוך הירידה להגיע לתפילה נכונה. במה אנחנו צריכים להיות ביראה כדי לא להפריע לבורא?

אנחנו צריכים כל הזמן להשתוקק במעשים שלנו להיות ככל האפשר קרובים איש לרעהו, ככל האפשר לעזור זה לזה, ככל האפשר לתאר לעצמנו שאנחנו נמצאים בקשר גדול ובלתי פוסק זה עם זה, ובאיכות הקשר, במידת האיכות שלו נוכל לגלות את הבורא. וגילוי הבורא זאת המשימה הכי גדולה שלנו, זה מה שחסר לכל העולם.

תלמידה: גילוי הבורא, אנחנו מאוד לא רוצים להתמלא בזה אגואיסטית, אנחנו מגלים את זה כדי שהוא ייהנה. איך בתוך התפילה הזאת אנחנו נכלול את נחת הרוח לבורא?

אנחנו מגלים את הבורא בסופו של דבר לכל העולם, ובזה נותנים לו תענוג מקסימאלי. כי התכונה שלו, של טוב ומיטיב, מתגלית לכולם, לצדיקים ורשעים, והכול מגיע למילוי שלם של כל הכלי העולמי עם האור של הבורא.

שאלה: עבור הפעולה העתידית אני עושה צמצום על הרצונות שלי ומבקשת כוונה נכונה, ואילו עם תיקונים על העבר איך אני עובדת, אני צריכה איכשהו להעלות אותם בתוכי ולשים תחת האור של הבורא או מספיק שאני עושה את התיקונים היום והעבר ייתקן?

העבר ייכלל בתיקונים של היום.

תלמידה: אם אני מתקנת אילו תכונות זה עובר גם על העבר וגם על ההווה?

כן.

שאלה: לזכות לגילוי פנים של הבורא זה ממש ככה, או יש לזה עוד משמעות חוץ מזה? זה פשוטו כמשמעו?

לא, זה לא פשוט, יש בזה מדרגות ואנחנו צריכים מדרגות האלה לצרף זו לזו, עד שאנחנו דרך המדרגות האלה מגיעים לגילוי הבורא בתוכנו, כך שכלי ואור יהיו לגמרי שווים ואי אפשר יהיה להבדיל ביניהם. אלה כבר המצבים הסופיים של התיקון. נתקרב לזה, נראה עד כמה זה פתאום יהיה לנו אקטואלי ואנחנו נסובב את עצמנו מצד לצד, ממצב למצב כך שבכל זאת השלמות תתגלה.

(סוף השיעור)