שיעור בוקר 17.05.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 168, פתיחה לחכמת הקבלה

אותיות כ"ז – כ"ט

קריין: אנחנו לומדים מהספר "כתבי בעל הסולם" את ה"פתיחה לחכמת הקבלה" בעמוד 168, אות כ"ז.

בואו נקרא ואחר כך נסביר.

אות כ"ז

"והנה תחילה יצא הפרצוף הראשון דא"ק, כי תיכף אחר צמצום א' אשר הבחי"ד נצטמצמה מלהיות כלי קבלה על אור העליון, והיא נתקנה במסך כנ"ל, הנה אז נמשך אור העליון להתלבש בכלי מלכות כדרכו, והמסך שבכלי מלכות עיכב עליו והחזיר את האור לאחוריו, וע"י הכאה זו שהיתה ממסך דבחי"ד, העלה או"ח עד קומת כתר שבאור העליון, ואותו או"ח נעשה ללבוש ובחינת שורשי כלים לע"ס שבאור העליון, הנקרא ע"ס דראש של הפרצוף הראשון דא"ק. ואח"ז התרחבה והתפשטה המלכות ההיא עם האו"ח, מכח ע"ס דראש, מינה ובה, לע"ס חדשות ממעלה למטה, ואז נגמרו הכלים בבחינת הגוף. וכל שיעור הקומה שיצא בע"ס דראש נתלבש ג"כ בע"ס דגוף. ובזה נגמר הפרצוף הא' דא"ק ראש וגוף."

ברור לנו מכאן שיש לנו עכשיו שיטה אחרת איך להשתמש ברצון לקבל. אם קודם הרצון לקבל נולד בד' בחינות דאור ישר, עכשיו משתמשים בבחינה ד' בצורה חדשה, כמו שהיא למדה עכשיו מד' הבחינות שלפניה. ד' בחינות שלפני בחינה ד' הן לימדו את בחינה ד' שהיא רוצה להיות דומה לכתר, להמשפיע, ועכשיו היא מבצעת את התוצאה הזאת.

זאת אומרת, מה עושה בחינה ד'? היא מגלה שלפניה יש מקור של האור העליון בד' בחינות שלה (ראו שרטוט מס' 1). יש כאן שורש ו-ד' בחינות, ואז היא עושה חשבון מה קורה לה, כמה אור יש לה כאן שהוא רוצה לבוא ולהשפיע לה והיא דוחה אותו כי מרגישה בושה, דיברנו על זה, ואחר כך היא עושה חשבון, כמה בכל זאת היא יכולה לקבל בעל מנת להשפיע.

את מה שהיא עכשיו מחליטה שיכולה לקבל על מנת להשפיע, את זה היא מקבלת בפנים עד גבול מסוים ויותר מזה לא מקבלת. מתחת לגבול (ראו X בשרטוט מס' 1) זה מקום ריק. וקבלת האור בצורה כזאת היא נקראת קבלת האור בעל מנת להשפיע.

שרטוט מס' 1

שאלה: איך ממסך דבחינה ד' הוא מעלה אור חוזר עד קומת כתר?

ודאי שתמיד מעלה. אור חוזר תמיד עולה עד הכתר, רק תלוי באיזו עוצמה. מה אני רוצה להגיד? שאני לא יכול לדחות חצי, רבע, אני צריך לדחות את הכול, ורק אחר כך להגיד עד כמה אני מסוגל לקבל על מנת להשפיע. זאת אומרת, בחינה ד' עושה כאן פעולות כאלה (ראו שרטוט מס' 2), היא דוחה את הכול, זאת הפעולה הראשונה שלה (I), ואחר כך היא עושה חשבון כמה היא יכולה לקבל על מנת להשפיע, זאת פעולה השנייה שלה (II).

תלמיד: איפה קורית הפעולה השנייה? מה זו הפעולה הזאת?

היא בודקת את עצמה. אחרי שהיא דוחה בפעולה הראשונה את הכול, היא מרגישה מה היא דוחה, כמה תענוגים יש, ואז היא בודקת את עצמה כמה היא יכולה לדחות את התענוגים כדי לקבל לא לעצמה אלא על מנת להשפיע לבעל הבית.

תלמיד: אני לא מבין מה זה הדבר הנוסף הזה? מה זו הפעולה הנוספת?

אני לא מבין לְמה אתה קורא פעולה נוספת. אם אתה רוצה להגיד, אז תגיד משהו ברור.

תלמיד: המסך דוחה את האור ואז יש עוד איזה חישוב שקורה שם, השלב השני הזה.

בעל הסולם אומר לך, זה כמו שאתה יושב אצל בעל הבית, ואתה דוחה את הכיבוד שלך, מה שאתה מרגיש מבעל הבית מפני הבושה שלך. אתה דוחה. על ידי זה שאתה דוחה אתה מתחיל להרגיש מה דחית, איזה תענוגים יש במה שבעל הבית נותן לך. לפי זה אתה יכול לעשות חשבון עם הכיבוד, עם הרצון שלך לכיבוד, עם חשיבות בעל הבית בעיניך, וכל זה נמצא בפעולה שתיים (II).

ואז, אחרי שעשית את החשבון הזה, אתה יכול לקבל בעל מנת להשפיע שזה כבר בתוך הרצון. יש לנו פה, טבור, סיום, אור פנימי, אור ישר, אור חוזר, יש כאן הכול (ראו שרטוט מס' 2).

שרטוט מס' 2

שאלה: אתה יכול אולי להסביר כלפי מטרת הבריאה מה ההבדל בין בחינה ד' לפני הצמצום ואחרי הצמצום כשהיא לבשה פרצוף, מה השתנה בה?

כלפי מטרת הבריאה בחינה ד' לפני הצמצום היא מנותקת מהבורא, היא מנותקת מהמטרה, היא פשוט קיימת בפני עצמה איך שהבורא ברא אותה. אין לה עדיין שום פעולה שאפשר לשייך לה את זה, לנברא. אבל אחרי הצמצום ואחרי שהיא עושה כבר פעולות כאלו בעל מנת להשפיע אז אנחנו יכולים לדבר על הנברא, שהנברא הולך להביע את עצמו כלפי הבורא, והפעולה הזאת היא נקראת "עשיית הפרצוף".

שאלה: הפרצוף הזה בשרטוט זה הפרצוף הראשון מתוך חמישה?

זה הפרצוף הראשון. כשיהיו כאלה חמישה פרצופים, אנחנו אחר כך נלמד.

שאלה: התענוג שמתקבל מהשפעה לבורא, האם הוא מתקבל בעשר הספירות של תוך של הגוף?

כן.

שאלה: נאמר כאן "עיכב עליו והחזיר את האור לאחוריו", איפה המסך בשרטוט שעשית?

המסך עומד בפה דראש. שם נמצא מסך.

תלמיד: מה תפקידו של המסך?

כאן [במסך] נעשה צמצום לאור העליון שלא רוצה לקבל אותו, לא רוצה לקבל אור ישר, דוחה אותו בחזרה כי לא רוצה לקבל לעצמו, אחר כך עושה חשבון כמה אני יכול לקבל בעל מנת להשפיע. אחרי שבדק את עצמו, אז הכניס בפנים אותו חלק שהחליט לקבל על מנת להשפיע. זאת אומרת, כאן בתוך הפרצוף, איפה שאור פנימי (ראו שרטוט מס' 2), נמצא שהוא מתאחד עם בעל הבית. הוא מקבל מבעל הבית, שבזה הוא משפיע לבעל הבית, שבזה הם נהנים זה מזה.

תלמיד: למה הוא עיכב את האור והחזיר אותו לאחור, מה הסיבה?

מפני שיש בו בושה שהוא מקבל והבעל הבית משפיע.

תלמיד: זו הסיבה שהוא עיכב את האור?

כן. תקרא מה שכתוב.

תלמיד: הוא כותב את זה, הוא אומר על ידי הכאה.

לא עכשיו, הוא לא חייב לכתוב כל דבר בכל מקום איפה שאתה רוצה. הוא כתב על זה מקודם.

תלמיד: מתי? הוא כותב שעל ידי ההכאה הזו שהייתה במסך בבחינה ד'.

טוב, אני איתך לא רוצה להתווכח. הוא כתב על זה קודם, לפני דף אחד, לך אחורה ותראה.

שאלה: איך מתרחשת הבחינה העצמית של בחינה ד', איך היא בודקת את עצמה?

בחינה ד' בודקת את עצמה על ידי כך שהיא עושה צמצום, יש לה את כל הנתונים מד' בחינות דאור ישר, היא דוחה את הכול, ואחרי שהיא דוחה את הכול היא בודקת כמה היא יכולה לקבל בעל מנת להשפיע כדי להזדהות עם בעל הבית, והכול נעשה בראש הפרצוף.

שאלה: ציינת שזה הפרצוף הראשון, נראה לי שזה הפרצוף הגדול ביותר, זה שיכול לקבל הכי הרבה אור, ואם כן, האם המסך שלו חזק מספיק בכדי להחזיק מאה אחוז מהאור בשלב הזה או שהוא חלש מדי בכדי להחזיק בתוכו מאה אחוז מהאור?

הוא מאוד חלש אבל יתחזק על ידי פרצופים שיבואו אחריו.

קריין: עמ' 168 אות כ"ח.

אות כ"ח

"ואח"ז חזר ונשנה אותו הזווג דהכאה על מסך המתוקן שבכלי מלכות שאין בו רק עביות דבחי"ג, ואז יצא עליו רק קומת חכמה ראש וגוף. כי מתוך שחסר במסך העביות דבחי"ד, אין בו רק ד' כלים כח"ב ת"ת. וע"כ אין מקום באו"ח להלביש רק ד' אורות לבד, שהם חנר"נ, וחסר בו אור היחידה, ונק' ע"ב דא"ק. ואח"כ חזר אותו הזווג דהכאה הנ"ל על מסך שבכלי מלכות שאין בו רק עביות דבחי"ב, ואז יצאו עליו ע"ס ראש וגוף בקומת בינה, והוא נקרא פרצוף ס"ג דא"ק, שחסרים בו ב' הכלים דז"א ומלכות וב' האורות דחיה יחידה, ואח"כ יצא הזווג דהכאה על מסך שאין בו רק עביות דבחי"א, ואז יצאו ע"ס ראש וגוף בקומת ת"ת, וחסרים בו ג' כלים בינה ז"א ומלכות, וג' אורות נשמה חיה יחידה, ואין בו אלא רוח ונפש מהאורות, המלובשים בכתר חכמה דכלים, והוא הנק' פרצוף מ"ה וב"ן דא"ק. וזכור כאן את ערך ההפכי שבין כלים לאורות כנ"ל באות כ"ד."

למדנו שהיו לנו ד' בחינות דאור ישר מהבורא איך שהתווה הכלי (ראו שרטוט מס' 3), בחינה ד' שהיא רוצה לקבל כל מה שהבורא רוצה לתת, ולכן היא בעצם מקיימת את רצון הבורא אבל אחרי שהיא מקבלת את הכול היא מרגישה שיש לה שינוי גדול מאוד מהבורא שהיא לא יכולה לסבול ולכן היא עושה צמצום, היא לא רוצה לקבל. בכוונה כך הבורא ברא אותה.

ואחרי הצמצום היא בכל זאת חוזרת ורואה שהיא לא מקיימת את מחשבת הבריאה, לכן מזה בא לה פתרון שאני אקבל בעל מנת להשפיע. ואז הפעולה הראשונה שלה, של הכלי הזה, של המלכות, לקבל בעל מנת להשפיע זה נקרא פרצוף גלגלתא, היא בודקת כמה היא יכולה לקבל ואותו חלק היא מקבלת ומה שלא מקבלת זה נשאר ריק (ראו X בשרטוט מס' 3).

אחר כך, אחריה יוצא פרצוף ע"ב, ס"ג, מ"ה וב"ן. מאיפה יוצאים הפרצופים האלו? מפני שפרצוף גלגלתא קיבל כמה שיכול בעל מנת להשפיע, וכמה שלא יכול בסוף שלו הוא לא יכול לקבל, זה נשאר ריק. אבל אחר כך, כשלגמרי גמר את הפעולה שלו, יוצא שהוא יכול להמשיך לעבוד גם לקבל בעל מנת להשפיע רק במידה יותר קטנה, לא באור הגדול כמו שהיה בגלגלתא, אור היחידה, אלא כעת הוא יכול לעבוד על האור החיה, ואז הוא מקבל בעל מנת להשפיע, ואז יוצא לו פרצוף יותר קטן שנקרא פרצוף ע"ב, אתם רואים עד כמה הוא קטן לעומת הגלגלתא, אבל בכל זאת הוא מקבל בעל מנת להשפיע. ואחריו פרצוף ס"ג עוד יותר קטן ופרצוף מ"ה ופרצוף ב"ן. כל הפרצופים האלה הם יוצאים בצורה ההכרחית מאותה מלכות שהחליטה שהיא מקבלת על מנת להשפיע. לכן כל עוד לא יוצאים כל הפרצופים האלה זה לא נעצר, פשוט חייבות לצאת הפעולות האלה בזו אחר זו.

שרטוט מס' 3

שאלה: אני רוצה להבין את ההיגיון שביציאת אותם חמישה פרצופים דא"ק. למה הם יוצאים, הם יוצאים כי גלגלתא רוצה כאילו להמשיך להאריך את התקשורת שלה עם הבורא ואת ההשפעה לבורא בתנאים שנוצרו?

כן, הרצון לקבל רוצה מצד אחד לקבל, ויש לו אפשרות לקבל, ומצד שני יש לו היכרות עם האור העליון והוא רוצה להיות דומה לאור, להשפיע. ולכן הוא כל הזמן נמצא כאן בחשבון, כמה הוא יכול לקבל בעל מנת להשפיע.

תלמיד: זה שהפרצופים האלה יוצאים, ההגדלה הזאת של הפרצוף היא משפיעה על כמות האור, היא מסוגלת להעביר כרגע יותר אור?

כמה שהרצון לקבל יותר גדול הוא יכול לקבל יותר בעל מנת להשפיע. "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו". זאת אומרת, עד כמה שיש לו יותר יצר, רצון, אם יש לו מסך, הוא יותר גדול, הוא נותן יותר תענוג לבורא.

שאלה: אם גלגלתא הייתה מסוגלת לקבל עביות ד' בפרצוף למען הבורא, ומטרת הבריאה היא לקבל כמה שיותר אור לטובת הבורא, למה היא רוצה לקבל פחות ולחזק את המסך?

היא מקבלת מקסימום. כל פרצוף עושה חשבון ומקבל כמה שהוא מסוגל, לא פחות. אם אתה עושה פחות, אתה לא משפיע. להשפיע זה נקרא שבכל התנאים הנוכחיים אני עושה הכול.

שאלה: עביות זה שינוי צורה מהבורא. מה ההבדל בין עביות ד' ל-ג', וג' ל-ב' כלפי ההבחנה הזאת?

דרגת העביות, דרגת הרצון.

שאלה: האם תהליך הירידה של המלכות מפה דראש לנקבי עיניים זו פעולה שמתרחשת עד ליציאת עולם האצילות?

אנחנו עוד לא דיברנו על הדברים האלה, שמלכות יורדת מפה לנקבי עיניים, זה לאחר כך. אני יודע שאתה יודע הרבה, אבל זה לא לעכשיו. בינתיים זה רק בצורה סכמתית, ארבעת הפרצופים האלה, גלגלתא וממנה ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. את זה נראה ותשאלו עליהם.

שאלה: העביות בראש מתגלה רק אחרי הדחייה?

עביות בראש מתגלה עוד לפני הדחייה. בהתחלה הוא דוחה את הכול, ואחר כך הוא עושה חשבון כמה יכול לעבוד עם העביות שלו ועם האור העליון, ואז יש חשבונות. אז כבר אין דחייה אלא חשבון בפנים, בתוך הראש. וכך מתחיל אחר כך להחליט ולקבל בעל מנת להשפיע.

שאלה: מה הסיבה שפרצוף גלגלתא, שהוא בעצם כלי כתר עם אור הנפש, בכל זאת מתפשט וכולל בתוכו את כל בחינה ד' מהתחלה עד הסוף?

הוא הכי גדול. פרצוף גלגלתא הוא הכי גדול וממנו נולדים כל יתר הפרצופים. וכדי להוליד אותם הוא כל פעם מוליד אותם בפנים, בתוך עצמו, ואחר כך מוליד אותם בצורה חיצונה מחוצה לו. ולכן, הוא גדל עם כל פרצוף הבא. וכך פרצוף גלגלתא עד גמר התיקון מגיע למצב שהוא הופך להיות ממש כמו עיגול האין סוף.

תלמיד: כל הכתרים של הגלגלתא שנמצאים בתוך, ראש וסוף הם כולם קיבלו אור הנפש?

אור הנפש זה אור כללי דגלגלתא.

תלמיד: זאת אומרת כל הכתרים מקבלים אור הנפש?

איזה כתרים?

תלמיד: שנמצאים בראש, תוך וסוף.

כל האור שגלגלתא קיבלה, הוא נקרא בינתיים אור הנפש.

אני לא דיברתי על כתרים, מה שלא למדנו אל תוסיף. אני לא הולך להסביר לכולם מה שאתה חושב, אני מסביר מה שבעל הסולם כאן כותב. תתרגלו כך.

שאלה: שמעתי שאמרת שהפרצוף מרגיש על ידי הדחייה. איך הוא מרגיש אם האור לא נכנס בכלי? אנחנו יודעים שהתענוג הוא מהאור שנכנס לכלי.

כל מה שיש בראש הפרצוף, הפרצוף מרגיש ועושה חשבון מדויק. ורק אחרי שהוא בטוח מה שהוא עושה בראש לפי זה הוא מקבל בתוך הפרצוף, בגוף. ככה זה עובד.

שאלה: האם אפשר להגיד שיש יחס הפוך בין אורות וכלים לכל כלי?

אנחנו נכתוב את זה אחר כך. אני מבין שאתם מבינים הרבה, אבל אנחנו לומדים לפי הסדר שכתוב, ואני לא רוצה לקפוץ, אלא איפה שאנחנו לומדים אתם יכולים לשאול יותר פנימה, אבל לא על מה שיהיה אחר כך. תתחשבו בכולם, ככה לא לומדים.

שאלה: מנקודת מבט של כל התהליך הפעיל הזה, הסוף של הפרצוף נראה כאיזשהו חלק נשכח, עזוב, שאין לו שום תשומת לב, חלק מהסיום עד הטבור. הרי גם שם יש איזשהו כוח שפועל.

בסוף הפרצוף אין לנו אור. אחר כך נלמד שיש שם אור חוזר ואיזה סוג אור, עכשיו בינתיים אנחנו אומרים שאין שם אור.

שאלה: בעת כניסת האור לע"ב, נכנס רוח לגלגתא. ביציאת האור מע"ב, כל האורות יוצאים מגלגלתא או שנשאר שם אור הנפש?

איפה זה כתוב? ככה לא לומדים יחד. אתה רוצה את מה שכתוב בעוד שני דפים, אחר רוצה בעוד חמשה דפים. אי אפשר כך. אנחנו לומדים יחד, תנו לנו לעבור מהר את הסעיפים האלה ולהתקדם. ואם אתם שואלים ואני רואה שאלות ואני רוצה לענות, אבל אני שומע כל פעם שאלות שהן קדימה, אז איך אני יכול ללכת בצורה כזאת?

אני לא אסביר עכשיו מה שיהיה בעוד שני דפים. ואני לא מבין אתכם, אתם כולכם למדתם בבית ספר, באוניברסיטאות, אתם אנשים מבינים, חכמים, איך אתם יכולים לשאול על דברים שעכשיו עדיין לא כתוב עליהם? אתם רוצים שאני אטייל מקצה לקצה על כל הפתיחה, בבקשה, אבל זו לא צורת הלימוד.

שאלה: מדוע כל פרצוף חדש יוצא עם דרגה נמוכה יותר של עביות?

יוצא שכל פרצוף שנולד הוא יוצא עם דרגה פחותה בעביות, כן.

תלמיד: מדוע?

כי המסך שלו מזדכך, הוא נעשה יותר חלש. הוא הולך על ההשפעה הכי גדולה שיכול לעשות לבעל הבית, אז הוא כאילו לוקח את המנה העיקרית כמה שמסוגל לקבל בעל מנת להשפיע. אחר כך כשמזדכך, הוא הולך על מנה פחותה יותר, ועוד פחותה יותר. הוא מתחיל לגלות שיש כאן עוד דברים שגם על ידם הוא יכול לקבל בעל מנת להשפיע.

אנחנו תמיד בהשפעה מתחילים מהדבר הגדול ביותר. אני לא יכול לשבת אצל בעל הבית, מתכוון להשפיע לו ולהתחיל מחצי כוס מים. אני הולך לקבל כאן כמה שיותר מהמנה הכי חשובה, כי אני רוצה להראות לו כמה שאני רוצה להנות לו, לתת לו תענוג. ולכן גלגלתא היא מקבלת את האור הכי גדול והולכת עם הכלים הכי גדולים. ואחר כך כשהיא הולכת ומוסיפה את זה בע"ב, ס"ג וכן הלאה, היא מוסיפה לעצמה בכל זאת עוד יותר.

קריין: אות כ"ט.

אות כ"ט

"והנה נתבארו אופן יציאתם של ה"פ א"ק הנק' גלגלתא ע"ב ס"ג מ"ה וב"ן זה למטה מזה, שכל תחתון חסר בחינה עליונה של העליון שלו, כי לפרצוף ע"ב חסר אור יחידה, ובפרצוף ס"ג חסר גם אור החיה שיש להעליון שלו שהוא ע"ב. ובפרצוף מ"ה וב"ן חסר גם אור הנשמה שיש בהעליון שלו שהוא ס"ג. והוא מטעם שזה תלוי בשיעור העביות שבמסך שעליו נעשה הזווג דהכאה. כמבואר באות י"ח. אמנם צריכים להבין מי ומה גרם שהמסך ילך ויתמעט בחינה אחר בחינה משיעור עביותו, עד שיתחלק לה' שיעורי קומה שבה' מיני זווגים הללו".

אחרי גלגלתא אנחנו רואים שיוצאים לנו עוד פרצופים. ישנה גלגלתא ואחריה ע"ב, ס"ג, מ"ה וב"ן, חמישה פרצופים. גלגלתא היא הפרצוף הראשון הכי גדול, יש לה את העביות הגדולה ביותר, עביות דבחינה ד'. לע"ב יש עביות דבחינה ג', לס"ג עביות דבחינה ב', למ"ה עביות דבחינה א' ולב"ן עביות דבחינת שורש (ראו שרטוט מס' 4). יוצאות חמש מנות מהאור העליון, מאור אין סוף מה שמגיע להם. וכל פרצוף מקבל פחות מהפרצוף הקודם, וכל פרצוף נולד מהפה של הפרצוף הקודם. ומתלבש הראש של הפרצוף הבא מהפה עד החזה של הפרצוף הקודם, וככה הם כולם מתחברים זה על זה. אלה חמישה הפרצופים. התפשטות כל הפרצופים נגמרת בטבור דא"ק, ומתחת לטבור המקום הריק.

שרטוט מס' 4

שאלה: פרצוף ב"ן, איזו דרגה יש שם בגוף?

יש גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה וב"ן (ראו שרטוט מס' 4). על איזה פרצוף אתה שואל?

תלמיד: פרצוף ב"ן, הפרצוף האחרון, איזו דרגת רצון, עביות יש בגוף של פרצוף ב"ן?

1/0. 0 זה הרצון, רשימו דעביות, ו-1 זה רשימו דהתלבשות (ראו שרטוט מס' 4).

(סוף השיעור)