שיעור צהריים 23.09.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

קטעים נבחרים מתוך "שמעתי", מאמר מ"ב, "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה" (המשך מקטע 2)

קריין: קטעים נבחרים מתוך מאמרו של בעל הסולם "שמעתי", מאמר מ"ב, "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה", קטע מספר 2.

זה מאמר מאוד מיוחד הוא בעצם מסכם ומחבר, מרכז את כל היחס שצריך להיות לנו כלפי הבורא בתחילת העבודה שלנו כדי שאנחנו נמשיך בצורה ישירה עד שנגמור את כל התפקיד שלנו. אז בואו נראה מה שכותב לנו בעל הסולם.

קריין: קטע מספר 2.

"כתוב "בטל רצונך מפני רצונו". היינו לבטל את הרצון לקבל שבך, מפני הרצון להשפיע, שהוא רצונו של ה'. זאת אומרת, שהאדם יבטל אהבה עצמית מפני אהבת ה', שזה נקרא שיבטל את עצמו לה', שזה נקרא בחינת דביקות. ואח"כ ה' יכול להאיר בתוך הרצון לקבל שלך, מפני שהוא כבר מתוקן בבחינת מקבל בעמ"נ להשפיע. וזה שאומר "כדי שיבטל רצונו מפני רצונך". שפירושו, שה' מבטל את רצונו, היינו סוד הצמצום, שהיה מטעם שינוי צורה. מה שאם כן עכשיו, שכבר יש השתוות הצורה, לכן יש עכשיו התפשטות האור להרצון של התחתון, שקבל תיקון בעל מנת להשפיע, כי זהו מטרת הבריאה להטיב לנבראיו, ועתה יכול זה לצאת לפועל."

אנחנו נמצאים ברצון לקבל שהוא על מנת לקבל לפי צורתו הטבעית שנעשתה בו אחרי חטא עץ הדעת, ואנחנו צריכים לתקן אותו כדי שיהיה דומה לבורא, בעל מנת להשפיע. במידה שאדם יכול כך לעשות תיקון על הרצון לקבל שלו שיהיה בעל מנת להשפיע, האדם בזה נעשה דומה לבורא ובמידה הזאת הוא מתקרב לבורא, הוא מרגיש את הבורא וכך מתקן את עצמו. וזה התיקון שאנחנו צריכים לעשות על עצמנו, בעצם חוץ מזה לא צריכים לעשות כלום.

שאלה: האם התהליך הזה הוא תהליך הדרגתי, אמרנו "פרוטה ופרוטה", אבל אנחנו גם לומדים שזה פתאומי היציאה ממצרים. מה פה הדרגתי ומה לא?

אנחנו צריכים לעשות את כל התיקונים שלנו בקפדנות ובהמשכיות בזה אחר זה, ושפתאום זה קורה כמו יציאת מצרים או קריעת ים סוף ועוד כמה כאלה דברים, אנחנו צריכים לקבל את זה כמו שזה, אבל העבודה שלנו היא צריכה להיות כל הזמן בלחץ אחד, לכיוון אחד, להתגבר על הרצון לקבל שלנו לעל מנת לקבל ולהפוך אותו ככל האפשר לעל מנת להשפיע. זה הכול.

שאלה: האם אנחנו יכולים לומר שבכל יום אנחנו יוצאים ממצרים?

בכל יום שאנחנו יכולים להרגיש שאנחנו נמצאים במצרים, אנחנו מקבלים הזדמנות לצאת ממצרים. כן.

שאלה: לפעמים הלב שלנו אטום ואנחנו מבקשים ומבקשים הרבה זמן עד שמשהו משתנה ונפתח, אז מה פועל כאן, איך המנגנון של הרצון עובד?

המנגנון הזה עובד כך שכאשר אנחנו יכולים להתגבר על הרצון שלנו, המנגנון נפתח ואנחנו מקבלים איזו מידה של קשר עם הבורא, וכך מתקדמים. ואם אנחנו לא מסוגלים להתגבר על הרצון לקבל שלנו על מנת לקבל, אז אנחנו נשארים במקום או אפילו יורדים, זאת אומרת מתרחקים מהבורא ומעל מנת להשפיע.

שאלה: מה פירוש "שפירושו, שה' מבטל את רצונו, היינו סוד הצמצום".

שהבורא עשה צמצום ואנחנו נמצאים תחת הצמצום, ובמידה שאנחנו כן יכולים להתגבר על - על מנת לקבל, אנחנו מבטלים את הצמצום, נמצאים עם הבורא בהשתוות הצורה.

תלמיד: אז הצמצום הוא מצד הבורא או מצד הנברא?

מצד הנברא יש מאמץ, ומצד הבורא יש תיקון. אנחנו לא מסוגלים לעשות שום דבר טוב אלא רק לבקש שזה יקרה, ואז הבורא עושה את התיקונים.

שאלה: כל בחינת מצב שמתגלה בינינו בעל מנת לקבל ואנחנו מנסים להפוך אותו לעל מנת להשפיע, זה כבר הדביקות או בדבקות יש כבר תוספת?

לא, דביקות זה אחד ממצבי התיקון, אבל אנחנו כבר יכולים במשהו להיות בעל מנת להשפיע.

תלמיד: מה זה דבקות החברים.

דביקות החברים זה משהו אחר. כאן מדובר על דביקות בבורא. דביקות זה נקרא השתוות הצורה. להיות עם הבורא בהשתוות הצורה זה נקרא שאני נמצא בצמצום ולא משתמש ברצון לקבל שלי בכלל, וחוץ מזה אני במשהו נמצא בתיקון בעל מנת להשפיע. ובמידה שאני נמצא מעל הצמצום של הרצון לקבל שלי על מנת לקבל שאני לא משתמש בו, שאני נמצא בעל מנת להשפיע, במידה הזאת אני נמצא בדביקות בבורא.

תלמיד: בדביקות חברים אני כביכול צריך כל כולי להפוך את כל היוצרות שלי למען החברים?

לא עד כדי כך, אנחנו מדברים על זה עם החברים, שזה יכול להיות בעולה ויורד, בכל מיני שינויים, אבל בכל זאת משהו מזה, כן.

שאלה: איך אני משכנע את האגו שלי לא להפריע לי לדון את עצמי בצורה אובייקטיבית כדי שהשכר שלי יהיה תכונת ההשפעה?

אתה תדבר עם האגו שלך, תנסה להגיד לו כל פעם מה שאמרת עכשיו, אמרת דברים יפים, נכונים, ותמשיך. תמשיך כל פעם לדבר עימו יותר ויותר ותראה עד כמה הוא לאט לאט יקבל ממך שכנוע וירצה את זה.

שאלה: האם כשאנחנו שואלים שאלה אנחנו פועלים כצינור או כבחינת מעבר עבור הבורא?

אפשר להגיד שכן, אומנם יכול להיות שמי יודע איזה שאלות ומי יודע על מה מדובר, אבל בדרך כלל אם אנחנו שואלים שאלה לעניין על התיקונים, אז אנחנו פועלים כאן כמו שאמרת.

שאלה: בעשירייה אנחנו הרבה זמן ביחד, יש הרבה אינטראקציה. מפגש בבוקר שעה, אחר כך חצי שעה, עוד חצי שעה, ויש הרבה גם בוואטסאפ, הרבה פעילויות ביחד ובטח שמרגישים איזה קרבה ומשפחתיות וחום. אבל אני מניחה שזה לא החיבור, זה עוד לא נקרא חיבור והשפעה נכון?

תלוי על מה אתם מדברים. אם אתם מדברים רק על הלימוד שלנו איך להשתפר, איך להתחבר, אז זה כבר לעניין בכל זאת.

תלמיד: לעניין אני מבינה, השאלה היא אם אנחנו ממשיכות ומוסיפות בכמות זה לא מספיק נכון? וצריכה להיות איזו קפיצה מהותית. מה טריגר הזה איך עוברים לקפיצה מהותית?

זה בידי הבורא. אחרי שאנחנו עושים מקסימום מאמצים כדי להיות בחיבור, זה נקרא "השם יגמור בעדי".

שאלה: אתה תמיד אומר שאנחנו נמצאים בתוך הטבע והפעולות של הבורא הן הטבע עצמו. ברגע שאני מבטל את רצוני לרצונו נוצר בטבע כמו ואקום ולמעשה אני לא שולט בתהליך הזה, בגלל זה כנראה יש לנו קושי לעבור לתכונת ההשפעה. איך אנחנו יכולים לעזור לבורא להפעיל כלפינו את ההשפעה כדי שנרכוש את התכונה הזו לא בפתאומיות ולא בחוסר שליטה?

תעשה זאת בקבוצה שלך ותתפלל לבורא. אין יותר מה לעשות.

שאלה: "כתוב "בטל רצונך מפני רצונו", היינו לבטל את הרצון לקבל שבך מפני הרצון להשפיע". מאוד הגיוני שהתחתון מבטל את הרצון שלו בפני העליון כי זה נכון וכך צריך. אחר כך הוא ממשיך "כדי שיבטל רצונו מפני רצונך", וזה כבר דבר שמפליא, זה דבר גבוה מאוד. איך יתכן שהבורא פתאום הופך להיות למשהו אנושי שאפשר שהוא יבטל את רצונו לרצוני?

לבורא יש תנאי, הוא עשה צמצום והסתר, ובמידה שאתה יכול להיות בעל מנת להשפיע, אז הוא מבטל את הצמצום וההסתר ואתה מגלה אותו ונמצא בקשר עימו.

תלמיד: אבל הצמצום הוא מטעמי, אני מצמצם את עצמי כלפיו.

את זה אני לא יודע. אני יודע שהבורא צמצם את עצמו ואנחנו נמצאים תחת הצמצום, ואם אנחנו רוצים להגיע לעל מנת להשפיע ולחיבור, אז אנחנו מבקשים והבורא מסיר את הצמצום.

תלמיד: כלומר הבורא נותן לנו את האפשרות, שאם אנחנו מסכימים להתבטל בפניו, אז גם הוא יתבטל בפנינו ויוריד את הצמצום.

נכון. כתוב "בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצונו מפני רצונך".

תלמיד: האם זה דבר פשוט?

זה דבר הכרחי, זה חוק, וכל היתר תלוי בך.

תלמיד: אם אני מבטל את רצוני בפני העשירייה, האם זה נקרא שאני מבטל את רצוני בפני הבורא?

כן.

תלמיד: האם זה מספיק כדי שהוא יבטל את רצונו ויסיר את הצמצום וההסתר מפנינו?

כן, ודאי.

שאלה: איך כל הכלי יכול לקבל מסך משותף? במה זה תלוי? מה סדר הפעולות שצריך לעשות כדי לחייב את הבורא ובזה לעזור לו לעזור לנו?

אם נרצה להיות יחד בלב אחד ולעבוד כולנו יחד כלפי בורא אחד, אז יהיה לנו מסך משותף ובו נגלה את העולם הרוחני, את היחס שלנו לבורא ואת היחס של הבורא אלינו.

תלמידה: מה לעשות בפועל? אנחנו מתפללים, מבקשים, עושים את כל עצות רב"ש וגם הפצה.

להיות ככל האפשר מחוברות יחד ולא במילים אלא בלב.

שאלה: האם התפילה היא אמצעי עבורי להגביר את הרצון שלי לדביקות בבורא?

כן, תפילה היא האמצעי היחיד שיש לי כדי לשנות את מצבי, זו כל הפעולה שאני יכול לעשות ואין חוץ מבקשה ומתפילה. מה יש לילד קטן כלפי אמו? רק תפילה, רק בקשה, הוא כל הזמן פונה אליה, מנדנד לה, מושך אותה, כך הוא גדל ומקבל ממנה את מה שהוא צריך.

שאלה: איך לבצע בצורה נכונה את הצמצום כך שתהיה שימחה בעשירייה ונחת רוח לבורא?

תחשוב איך לעשות משהו שהחברים והבורא רוצים. ודאי שבסופו של דבר תראה שהם רוצים רק חיבור בין כולם ושהבורא יתגלה בתוך החיבור. לכן תחשוב על זה ותבקש מהבורא שיעשה דבר כזה לכל הקבוצה.

שאלה: האם אפשר לחנך את האגו?

כן, ודאי, על ידי המאור המחזיר למוטב.

שאלה: היו לנו בירורים קשים בעשירייה ועלו שאלות שקשורות להשפעה. האם עלינו לעבור את הרמה של הנתינה בגשמיות בשביל לעלות לנתינה ברוחניות? כי נראה שזה שלב הכרחי.

אנחנו לא צריכים לחשוב על נתינה גשמית אלא על השפעה רוחנית ושם הבורא יעזור לנו.

תלמידה: האם ניתן להגיע להשפעה ברוחניות רק בשיטתנו, כי יש אנשים שנותנים את חייהם בשביל איזושהי השפעה או שזה אגואיסטי?

זו לא נתינה אגואיסטית. בשביל נתינה רוחנית, לפני הכול, אנחנו צריכים לשנות את טבענו ורק לאחר מכן לבצע פעולות של השפעה.

שאלה: איך אנו יכולות לבדוק ולהיווכח בכך שפעולותינו בעשירייה כוללות בתוכן את הכוונה להשפיע ולא רק את האגו שמטעה אותנו?

רק על ידי הדביקות שלנו בחברות ועד כמה הבורא כבר מתחיל להתגלות בזה. זה לא פשוט, צריכים כבר להיות בקשר בינינו ועם הבורא.

תלמידה: זה צריך להיות משהו רגשי?

כן, בהכרח.

שאלה: האם להשיג כוונה אלטרואיסטית מהבורא, זה להשיג משהו רק עם כוונה ללא פעולה?

כוונה היא הפעולה. לא צריך שום פעולה גשמית.

שאלה: איך לתת עוד מאמץ כך שלא נעצור ולא נרד מהחיבור בעשירייה?

כל הזמן על ידי מחשבה ותפילה.

שאלה: אם מצבו של חבר משפיע עליי, איך אוכל לתקן אותו?

תעלה עוד יותר למעלה.

שאלה: איזה יחס מעדיף הבורא מאיתנו, כמו עם חבר או כמו עם גבר?

אני חושב שזה אותו דבר, כי חבר וגבר זו התגברות על הרצון לקבל.

שאלה: האם ניתן לדון עם בן זוג שלא לומד קבלה בנושאים רוחניים, כמו ביטול, השפעה וכו'?

אם הוא בן זוג, כן. עם בן זוג ניתן לדבר על הכול בתנאי שזה לא יהיה בכפייה כלפיו.

שאלה: אמרת לחבר שיש לנו הזדמנות כל יום לצאת ממצרים, האם זה אומר שיש כמה יציאות ממצרים או רק אחת?

יציאה ממצרים יש רק אחת, אבל יכולים להיות כל מיני תרגילים כאלה שהאדם מנסה ומשתדל.

שאלה: מה זאת אומרת לחנך את האגו על ידי המאור המחזיר למוטב?

בכל הזדמנות למשוך מאור המחזיר למוטב וכך לאט לאט הוא ישפיע על האגו של האדם וישנה אותו, יעלה אותו למעלה מהאגו, שלרצון לקבל תתוסף כוונה על מנת להשפיע.

תלמידה: אני לא מצליחה להבין איך להשתמש באמצעי הזה? מה זה אומר למשוך מאור המחזיר למוטב?

אני רוצה שהכוח העליון, כוח ההשפעה, כוח החיבור, כוח האהבה, ישפיע עליי, זה נקרא למשוך מאור המחזיר למוטב.

תלמידה: אני חייבת לעשות פעולות כדי שזה יעבוד עליי?

ככל שניתן לעשות פעולות חיבור בתוך החברה, בתוך הקבוצה, להתקרב בלב לכל החברות ולהיות איתן ממש בעיגול אחד.

תלמידה: אמרת לחבר, "תגיד לאגו שלך כך וכך", מה גרם לו להגיד את זה לאגו, המאור?

את מתבלבלת. תשמעי את מה שאני אומר, תעשי, ואחר כך נדבר.

שאלה: שמעתי שאנחנו צריכות להיות מחוברות לא סתם במילים, אלא בחיבור הלבבות. איך בא לידי ביטוי חיבור הלבבות בינינו?

כך שאתן מרגישות כל כך קרובות זו אל זו כאילו שאתן נמצאות ברצון אחד, זה נקרא בלב אחד. אתן יכולות לעשות זאת, קבוצת W Hebrew היא קבוצה חזקה מאוד, היא יכולה לעשות כזה חיבור. בהצלחה.

קריין: קטע מס' 3.

"כתוב "אני לדודי". כלומר בזה שה-אני מבטל את הרצון לקבל שלי לה', בבחינת כולו להשפיע, אז הוא זוכה "ודודי לי". זאת אומרת, ודודי, שהוא הקב"ה, לי, שהוא משפיע לי את הטוב והעונג, שישנו במחשבת הבריאה. כלומר, מה שהיה מקודם בחינת הסתר וצמצום, נעשה עכשיו לבחינת גלוי פנים, היינו שנתגלה עתה מטרת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו".

(בעל הסולם. "שמעתי". מ"ב. "מהו, שראשי תיבות אלול 'אני לדודי ודודי לי' מרמזת בעבודה")

שאלה: מה זאת אומרת ששתי הכוונות, אני לדודי ודודי לי, נפגשות?

שהן מתחבקות ברצון אחד, באהבה הדדית אחת זו אל זו ויש חיבור שלם ביניהן.

תלמיד: זאת אומרת שאני דרך הקשר שלי בעשירייה מנסה לבנות את הכוונה שלי לבורא, אבל מה קורה הלאה, אנחנו מתחילים לגלות איזה יחס?

ודאי, בזה שאתם מתחברים ביניכם בעשירייה ומתכוונים לבורא, להעביר לו את כל הטוב מכל הלבבות שלכם, אז אתם מתחילים להרגיש בחזרה איך הבורא ממלא את הלבבות שלכם בכל הטוב משלו, מתגלה בכם.

תלמיד: ומה זה אומר שאנחנו מנסים להעביר את אהבת לבבותינו לבורא?

תנסה לחשוב כך, איך לכוון את הלב לאהבה ולבורא. תנסה כך לכוון את הלב, אני לא יודע איך עוד להסביר.

תלמיד: מה שקשה כאן להבין זה למי לכוון. את החבר אני מתאר אותו לעצמי, אני יכול לתאר את הרצון שלו, אבל כלפיי הבורא חסר לי כלי כלפיו.

נדמה לך שאין לבורא כלי, שהוא לא יכול להרגיש את מה שאתה שולח לו, משדר לו. הבורא רגיש יותר מכולנו, ומה שאתה רוצה למסור לו מיד מורגש בו בצורה אמיתית, אפילו שאתה לא יודע בדיוק איך לבטא זאת, הוא מרגיש את זה.

תלמיד: ליבו של החבר קיים, אני רוצה להראות את אהבתי כלפיו, לתת לו, איך אני עובר לבורא ודואג לבורא דרכו?

תבקש מהחבר, יחד עם החבר תחשבו שאתם רוצים למסור את היחס החם שלכם לבורא. זה יותר מצליח מזה שאתה תעשה זאת לבד. כי אתה בהחלט רוצה להתחבר יחד עם החבר ואת ההרגשה המשותפת שביניכם למסור לבורא, זה בטוח יהיה יותר נכון, יותר אמיתי ויותר מוצלח, זה נקרא "מאהבת הבריות לאהבת ה'".

שאלה: מה האדם יכול לעשות כשהוא מוצא את עצמו בשיפוט מוטעה, או שהוא לא שופט נכון את הפעולות שהוא עושה כלפיי הדבקות?

אז הוא צריך לשנות את זה. אין שום בעיה. טעית? טעית. כתוב "אין צדיק בארץ אשר עשה טוב ולא יחטא". אז אם עשיתי משהו לא טוב, טעיתי, לא נורא, הבורא לא מתחשב בכל הטעויות, העיקר שאתה מתכוון להגיע לטוב. ואם בדרך אתה נופל, טועה, לא חשוב, זה כמו ילדים קטנים.

תלמיד: אני לא יכול לסבול את הרוע שבתוכי. אני יודע שאם אני אפילו לא מספק איזה רצון קטן בתוכי אני מוכן להרוס את כל הבריאה, אני מוכן להרוס את הבורא ואת כל הנבראים. אפילו רק כדי לקבל איזה סיפוק קטן. אם אני לא מקבל מה שאני רוצה אני מוכן להרוג את כולם. אני לא יכול לסבול את זה ואני לא יכול להיפטר מזה, מה לעשות?

תמשיך ותראה עד כמה שזה יסתדר. אתה תראה עד כמה אתה חלש, עד כמה אתה רע, עד כמה אתה לא מסוגל לכלום לבד, ולאט לאט הדברים האלה יסתדרו. תמשיך. רק לא להתאכזב.

שאלה: נאמר בקטע שאני משנה את הכוונה להשפעה, אז אני מחליף כוונה או הבורא מחליף, מי מחליף כוונה?

את רוצה להחליף את הרצון שלך, את יכולה לעשות את זה על ידי שמבקשת מהבורא והוא עושה שינוי ברצון. בכוונה בדרך כלל.

שאלה: מאוד רוצה.

יופי. אז תבקשי ממנו.

שאלה: אני חושבת שכל אחד מאתנו רוצה תמיד להיות מכוון ל"דודי", אל האהוב שלנו, אבל ההשפעה, כוונת הנתינה, מאיפה אני אקח כוח שתמיד נהיה מכוונים אל האהוב שלנו בכוונה כזאת להשפיע ואיכשהו למלא רצונו?

רק על ידי חיבור ביניכם. אין שום אפשרות להגיע לבורא אם לא מתחברים קודם עם החברות. אז את מתחברת עם החברות ויחד איתן מגיעה לרצון משותף, ואותו רצון את מכוונת לבורא, ואז תצליחי.

שאלה: אחד מהחברים שלנו התפלל בשעות הלילה עבור העשירייה, עבור האיחוד, האחדות, והוא קיבל תשובה. האם הוא יכול לחלוק את התשובה הזאת?

לא, לא צריך לחלוק שום דבר עם אף אחד ולעשות שום דבר ולא להמציא כל מיני דברים, פשוט תמשיכו להתפלל עד שיתנו לכם הרגשה שאתם נמצאים יחד.

שאלה: אם אנחנו מוותרים על פעולות גשמיות לטובת פעולות בעשירייה או בהפצה, האם זה נחשב כפעולות צמצום, או השפעה?

כן, לקראת זה. זה עדיין לא ממש פעולות אמיתיות, אבל כבר בדרך.

שאלה: כתוב שכל מה שקודם היה בהסתר וצמצום הופך עכשיו לגילוי, אז מה היה נסתר בעבר.

אם זה למשל נגלה לקבוצה, אם קבוצה מתפללת, מתחברת ורוצה להיות בהשפעה הדדית, ובהשפעה הזאת גם מגיעה לקשר עם הבורא, אז יוצא שהיא מתחילה להרגיש שהיא נמצאת בקשר עימו ומתחילה לקבל גילוי שלו והשפעה שלו בחזרה, היא נכנסת עימו לדיאלוג, לדו שיח.

שאלה: השינוי הזה שנעשה ומה שקודם היה נסתר עכשיו נמצא בגילוי פנים, מובן שהמסך נשאר, אז אלה שינויים שנעשו במסך?

כול מה שאנחנו מגלים זה על ידי המסך.

תלמיד: זאת אומרת הוא נשאר כל הזמן?

כן, אחרת הרגשת הרוחניות נעלמת.

תלמיד: מי עושה שינוי במסך?

ודאי שאני, אני מבקש ממנו שיהיה לי כוח התגברות, כוח התנגדות, ומתוך זה אני מקבל את הכוחות האלה ומרכיב מסך, כוונה חדשה.

שאלה: כשאנחנו מתפללים עבור חבר אנו מבקשים שהבורא ימלא אותו בכל טוב, בדברים הכי טובים, בגדלות הבורא, או בכלי מאוחד שיגלה את הבורא?

זה תלוי מה את מבקשת, אני לא יכול להגיד, מה שאת מבקשת, כך תקבלי אם מבקשת נכון.

שאלה: אני מתקנת מבלי לבטל את רצוני מפני רצונו, והוא לאחר מכן מבטל את רצונו כלפי רצוני, זה כבר מדובר על גמר תיקון?

לא, זה פשוט, אתם נכנסים לקשר קשר הדוק, הדדי ביניכם, אבל זה לא גמר תיקון, לא עם כל הרצונות שלך את מתחברת לבורא.

שאלה: אם אני מתחילה את חיי מחדש מהתחלה, האם זה אומר שאין לי חטאים אבל גם אין לי דברים טובים? איך אפשר להתחיל מאפס ולנוע לקראת הבורא?

אנחנו מתחילים לעשות צעד קדימה רק מתוך הרגשת הרע, הרגשת החיסרון, הרגשת הצער, ומתוך זה כבר מתקדמים לחיבור.

שאלה: האם כתוצאה מתפילה אינטנסיבית, שבימים האלו לקראת ראש השנה מתרחשת, חזר חבר לעשירייה, איך עשירייה צריכה לקבל זאת?

שום דבר חוץ מזה, אתם צריכים לקבל אותו כמו כל חבר אחר ולהשתדל שיהיה לו טוב איתכם, אבל שהוא גם צריך לענות לכם באותו היחס.

שאלה: בקשר למשיכת המאור המחזיר למוטב, אני מבינה שאנחנו צריכות לעשות פעולות של השפעה כדי למשוך עלינו את המאור, ובבוקר שמעתי שאמרת שגברים הם יותר בכוונה ונשים יותר בהפצה. מה האיזון ומה שונה בין החיבור בקבוצה לבין הפצה ומשיכת המאור?

האיזון, קשה להגיד, זה אפילו אישי לכל אדם, לכל קבוצה, לכל חיבור, לכל זמן מסוים. אני ממליץ כמה שיותר להשתתף בחיבור ביניכן ומתוך החיבור לעשות הפצה, אבל לא להזניח הפצה ולהתעסק רק בחיבור, חיבור צריך להביא להפצה. בהפצה אתן מגדילות את הכלי שלכן.

שאלה: אם כך אנחנו לא צריכות לחכות להרגיש חיבור, ורק אחר כך לעשות הפצה. האם אנחנו צריכות לעשות זאת במקביל?

לא, לא עד כדי כך אבל במשהו לכיוון.

שאלה: בעשירייה שלנו כל אחת עושה הפצה בצוות אחר, האם פעולת הפצה נוספת של העשירייה יחד יכולה להוסיף לחיבור שלה?

ודאי שכן, אתן צריכות ללמוד מהמעשים שלכן מה לעשות יותר ובאיזה אופן, תנסו.

שאלה: אם עלי להביא את עצמי למצב אפס, כמו שכותב רב"ש, האם מהמצב הזה יכולה להיות בקשה לבורא? אם כן, מהי הבקשה מהמצב של האפס?

כזו שאני רוצה לשרת את כל החברות שלי כדי שתהיה להן הזדמנות להיות מחוברות ולהתקשר לבורא. אני רוצה לעשות את כל העבודה עבורן ככל שצריך.

שאלה: כל מי שהגיע לחוכמת הקבלה יכול להעיד על עצמו ולומר "אני אוהב את הבורא". אבל בתפיסה של כל אחד מאיתנו, איך אנו תופסים את הבורא, את אהבת הבורא, האם זה יתחזק או ישתנה?

אתם תצטרכו לגלות שאין לכם בכל העולם מישהו שהוא טוב ואוהב יותר כמו הבורא, נקודה.

שאלה: איך לשאול נכון, האם שאלה נכונה היא לעשות צמצום על הרצון שלי, לחשוב רק על האחרים ולנסות שהשאלה שלי תגרום לעוד חיבור לכולם?

כן, תשתדלי לגרום לחיבור לכולם, זו תהיה העבודה הכי נכונה וטובה שאת יכולה לעשות, ועל ידי כך גם כן תתקרבי לבורא.

שאלה: מה זאת אומרת לאהוב את הבורא, ומה זאת אומרת להרגיש את אהבתו? אני יכולה להבין ולהרגיש את גדלותו, להרגיש את השגחתו, אבל מה זאת אומרת אהבתו, שהוא אוהב אותי ואני אוהבת אותו?

"אהבה" זה נקרא שאני רוצה לעשות הכול בשבילו, אם את אוהבת מישהו את רוצה לעשות הכול למי שאת אוהבת, זה נקרא "ביטוי של אהבה". אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו נרגיש עד כמה הבורא אוהב אותנו ועושה הכול בשבילנו, וגם את הדברים שנדמה לנו שהם היו רעים ואולי הם קורים עכשיו, אנחנו צריכים לגלות שכל זה לטובתנו דווקא, ואחרת הוא לא היה יכול להביא לנו את כול הטוב שיש בבריאה, אלא רק דרך אופנים, מעשים כאלה ומקרים כאלה. כך הוא מה שאנחנו צריכים לגלות, שאנחנו נאהב את הבורא גם ביצר הטוב וגם ביצר הרע, "בשני יצריך".

שאלה: יש רצון גדול לאיחוד בתוך העשירייה, אבל אין רצון גדול למשל להפצה, ויש פה מאמצים והתגברות אמיתית. אם כך, מה זאת אומרת, שבעשירייה הזאת יש משיכה אגואיסטית, אהבה אגואיסטית, כי אין התגברות?

אתן צריכות להבין שבכל זאת אם את רוצה לעשות נחת רוח לבורא את חייבת גם כן להפיץ את שמו בכל העולם.

שאלה: אם אני מתקשה מאוד לאהוב חברה מסוימת, האם אני צריכה לפנות לבורא ולבקש ממנו ספציפית עזרה לאהוב את אותה חברה? או שאולי עדיף שאני אדבר עם מישהו שיתפלל עבורי ויעזור לי לאהוב את אותה חברה?

לא, אם מדובר על חברה מהעשירייה את צריכה לפנות לבורא ולבקש ממנו שייתן לך אהבה לאותה חברה.

שאלה: אמרת שאנו מנהלים דו שיח עם הבורא. יש לי בירור, אם אני מקבלת תשובה מהבורא מה אני עונה לו הלאה?

אם את מדברת עם הבורא ונדמה לך שאת שואלת אותו והוא עונה לך, את מדברת עימו והוא מדבר איתך, תמשיכי, אבל שכל הכיוון יהיה לקראת זה שאת משתפת בכך את החברות בקבוצה ומחברת אותן יחד באהבה, אחד ביניהן, ועם הבורא.

אני רוצה לאחל לכולכם שנה טובה. "שנה טובה" זה נקרא שתהיה לנו התחלה טובה בקשר בינינו, אנחנו נתקשר יחד בחיבור יפה וטוב והבורא יתגלה בינינו, זה נקרא "שנה טובה". כל טוב לכם, חיבוק חם לכולם.

(סוף השיעור)