שיעור בוקר 07.08.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם, עמ' 469, מאמר "הגלות והגאולה"

קריין: אנחנו קוראים בספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 469, מאמר "הגלות והגאולה".

הגלות והגאולה

ההרמוניה בין הדת לחוק התפתחות או אל הגורל העיוור

"ובגוים ההם לא תרגיע

ולא יהיה מנוח לכף רגליך (דברים כ"ח פ"ה).

והעולה על רוחכם היו לא תהיה

אשר אתם אומרים נהיה כגוים

כמשפחות הארצות (יחקאל כ' ל"ב).

הרי הוי' יראנו בעליל שאין כל קיום לישראל בגלות, ולא ימצאו להם מנוח - כמו שאר העמים שנתערבו בגוים ומצאו להם מנוח, עד שנטמעו ביניהם, ולא נשאר מהם זכר.

לא כן בית ישראל, - עם זה לא ימצא לו מנוח בין הגוים, עד שיתקיים בו הכתוב: "ובקשתם משם את ה' אלקיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך".

אפשר לבאר הדבר מתוך ההשגחה. וגזירת הכתוב עלינו, כי התורה אמת, וכל דבריה אמת, ואוי לנו כל זמן שאנחנו מסופקים באמיתותה, ואנו אומרים על כל התוכחה שמתקיימת בנו, שהם מקרה וגורל עור ח"ו, אשר לדבר זה יש רק תרופה אחת, והיא, להחזיר עלינו את הצרות, בשיעור כזה - עד שנתבונן בהם שאינם מקרים, אלא השגחה נאמנה היעודה עלינו בתורה הקדושה.

ויש לבאר הדבר מתוך חוק ההתפתחות גופו, אשר בטבע ההדרכה הנאמנה, שהשגנו על ידי התורה הקדושה, מבחינת דרך תורה שבהשגחה (עי' מאמר ב' דרכים [מאמר החרות]) הגיעה אלינו התפתחות מהירה לאין ערך יותר על גויי הארצות וכיון שחברי האומה התפתחו היה החיוב ללכת תמיד קדימה, ולדקדק ביותר בכל מצוות התורה.

וכיון שלא עשו זאת אלא רצו לערב שם גם את האנכיית הצר, דהיינו, השלא לשמה, מכאן התפתח חורבן בית ראשון, שרצו לעשות הסגולות, של עשירות והרמת הכח - על הצדק, כשאר הגוים."

יש עניין של החיוב להגיע לדבקות בבורא, לעלות למעלה מהעולם הזה דרך כל השלבים שצריכים כדי להגיע לדבקות בבורא. ואנחנו, מי שמקבל את ההתעוררות הזאת מבפנים, חייב להתחיל לבצע את הדברים האלה. יש כאלה שמצליחים יותר, יש כאלה שמצליחים פחות, עד היום כך זה היה קורה, ומהיום הזה, בערך מהתקופה שלנו והלאה, אנחנו כבר נמצאים, כמו שבעל הסולם אומר, בדור המשיח, דור של גמר התיקון, ולכן אם אנחנו רוצים או לא רוצים, כוחות הטבע, כל מיני אמצעים יחייבו אותנו בכל זאת להגיע לתיקון.

"וכיון שהתורה אסרה כל זה, על כן הכחישו את התורה והנבואה וקבלו נימוסי השכנים, כדי שיוכלו להנות מהחיים, ככל שדרש מהם האנכיית." זאת אומרת, לא הלכו לעל מנת להשפיע, להתחבר, לבטל כל אחד את האגו הפרטי שלו, אלא המשיכו כרגיל כמו שאנחנו רואים בעולם. "וכיון שעשו כך, התפוררו כחות האומה: מקצתם הלכו אחרי המלכים והקצינים האנכיים, ומקצתם הלכו אחרי הנביאים. והפירוד הזה נמשך עד החורבן.

ובבית שני הובלט הדבר ביותר, כי תחילת הפירוד הודגש שם בפרהסיא, על ידי תלמידים דלא מעלי, שבראשם עמדו צדוק ובייתוס. שכל עיקר מרידתם בחז"ל, היה מטעם החיוב של לשמה, כמ"ש בדברי חז"ל, "חכמים הזהרו בדבריכם", כי לא רצו לפרוש מהאנכיית. ועל כן הקהילו קהלות מסוג הגרוע הזה, ונעשו כת גדולה שנקראו צדוקים, אשר הם היו העשירים והקצינים, רודפי תאות אנכיית, שלא כדרך התורה, והם לחמו עם הפרושים, והם שהביאו את מלכות רומא והשליטות על ישראל, והם שלא רצו לעשות שלום עם התקיפים כעצת חז"ל על פי התורה, עד שנחרב הבית ונגלה הדר ישראל."

זה מה שקרה מבחינה הסטורית עם אותה קבוצה שאסף אברהם מכל אומות העולם שהיו חיים במסופוטמיה. אבל הם עברו הרבה הרבה תיקונים, סינון ביניהם וכן הלאה, עד שהגיעו לחורבן בית שני.

שאלה: איך כל העשיריות יכולות להתחבר בקו ישר?

אני לא יודע מה זה חיבור של כל העשיריות בקו ישר, לא ראיתי דבר כזה. כל עשירייה ועשירייה חייבת להתחבר בתוכה, להיות כאיש אחד בלב אחד, ואז נגלה את צורת החיבור הבאה, בין העשיריות.

שאלה: יש כאלה שנפרדו והלכו לעשות כמו המלכים והקצינים, יצאו מהעם, נפלו מהמדרגה, ויש את אלה שכן נמצאים בחיבור. מה החשיבות לשמור על החיבור הזה בין מי שכבר לא יכול להחזיק בלשמה?

בכל זאת שמרו במשהו, היו כאלה וכאלה. היו הרבה שבירות בזמנים של חורבן בית שני. אנחנו שומעים על קבוצות שחיו במערות בקומראן, בכל מיני מקומות, וברחו לחו"ל, לכל מיני מקומות, זו הייתה תקופה שההשגחה פיזרה מאוד את העם השבור לכל הכיוונים.

שאלה: אומרים שבית שני נחרב כתוצאה משנאת חינם, ופה בעל הסולם אומר "היה מטעם החיוב של לשמה".

לא רצו לעלות לדרגת לשמה.

תלמיד: ומה לגבי שנאת חינם שגרמה לחורבן הבית?

כל הדברים האלה קשורים יחד. מה היא שנאת חינם? שאני לא מקיים אהבה. "ואהבת לרעך כמוך" שזה כלל גדול בתורה, אני לא מקיים.

תלמיד: נאמר שתהליך הפירוד התחיל בחורבן בית ראשון. מה ההבדל בין חורבן בית ראשון לבין חורבן בית שני?

השבירה יותר גלויה, עמוקה.

תלמיד: בבית שני?

ודאי.

תלמיד: איך החורבן מתבטא בבית שני?

בעל הסולם אומר "ובבית שני הובלט הדבר ביותר, כי תחילת הפירוד הודגש שם בפרהסיא, על ידי תלמידים דלא מעלי". בכלל הפסיקו להתבייש, הפסיקו אפילו בצורה חיצונה להחזיק ביניהם קשר במשהו. אנחנו חושבים שהיו יחסים טובים לפני אלפיים שנה, כי היה בית המקדש. לא, זה התבטא בצורה חריפה מאוד, היחסים היו בשבירה.

תלמיד: אז כביכול מה שמצוין פה זה שמתקופה לתקופה מתדרדרים?

כן, ודאי.

תלמיד: עד היום מתדרדרים.

עד היום, ודאי.

תלמיד: מה הסיבה להתדרדרות כזאת מתקופה לתקופה?

התגלות הרצון לקבל על מנת לקבל בכל אדם ואדם יותר ויותר. אתה רואה כמה אנשים רוצים היום להיות ראש ממשלה - כל אחד רוצה.

תלמיד: זו תקופה גרועה מאוד מכל הבחינות. איפה שתלך תראה שעוד יותר גרוע מפעם. האם נראה לך שמתקדמים?

לא, אנחנו לא מתקדמים, אנחנו ממשיכים להתקדם לשבירה, לגילוי השבירה יותר ויותר. אבל אנחנו, בני ברוך, צריכים בתוך כל זה לשמור על עצמינו ולהתגבש ככל האפשר ולהיות במצב הפוך, לאסוף חלקים מכל העמים ולחבר אותם יחד. ולכן החיבור הווירטואלי שעכשיו הולך ומתקיים יהיה מרכז העולם החדש.

תלמיד: זה היופי שלנו בעצם, זה החידוש בעולם.

כן. ולכן לא חשוב קיום חיצוני של תורה ומצוות כמו שאומרים, אנחנו צריכים רק לכוון את עצמנו לאהבת החברים ודרכם לאהבת הבריות ודרכם לאהבת הבורא.

תלמיד: כשרואים אותנו כל הזמן מקללים אותנו.

ודאי שיקללו אותנו עוד יותר כי הם מרגישים שאנחנו שונים, שאנחנו הפוכים מהם, לא כמוהם, ולכן יפילו עלינו כל מה שרק אפשר, ידברו עלינו כל מה שאפשר.

תלמיד: אני מרגיש שיש עלינו כל הזמן אש וגפרית. אומרים לי, תגיד לרב שלך שאתם עושים בדיוק הפוך ממה שכתוב בתורה.

בסדר, אז מה? יש עבריינים יותר גרועים מאיתנו או לא?

תלמיד: אני יודע את האמת, כולנו בבני ברוך יודעים את האמת, אבל איך מתמודדים עם הלכלוך הזה?

אני לא צריך להתמודד איתם, באף מקום לא כתוב על זה.

תלמיד: אז מה תעשה, תשתוק?

כן, ודאי. איך אני עושה כל החיים? זה לא עולה לי אפילו כוח להשתיק את עצמי כי אני לא רוצה להיות בקשר איתם.

תלמיד: אבל אתה לא יכול לתת לקהל ללכלך עלינו.

למה לא? הוא נהנה מזה, שייהנה.

תלמיד: אבל זו לא הפצה חיובית עלינו.

אני צריך לעשות מתוך כל זה הפצה, אין מה לעשות, וגם לא לשנוא את אלו שקמים עלינו.

שאלה: אומרים שגם השנה בזמנים האלה יש זמנים קשים לישראל כמו מלחמה בדרום, כמו עוד הרבה דברים, השאלה אם יש משהו שאפשר לעשות כדי לשפר את המצב?

התשובה היא כרגיל, רק חיבור בינינו, הוא התרופה לכל דבר.

תלמיד: בעל הסולם כותב, "יש רק תרופה אחת באמת, היא להחזיר עלינו את הצרות", אבל רואים שגם 2000 שנה כלום לא מזיז לעם הזה.

מי אמר לך שעשו את זה?

תלמיד: איך אתה מרגיש את מה שקורה בישראל כרגע?

אני לא מרגיש מה שקורה בישראל, בשבילי ישראל זה בני ברוך שהולכים ואיכשהו רוצים להתחבר ביניהם וזה נקרא ישר כאל, שמכוון להידמות לבורא, חוץ מזה אני לא רואה ישראל.

שאלה: למה כשאדם מבטל את עצמו והולך לתיקון ומחפש את האמת, בסופו של דבר רודפים אחריו ומקללים אותו והוא צריך להסתתר באיזו מערה?

כדי לעזור לו לרוץ לתיקון עוד יותר מהר.

תלמיד: אנחנו צריכים איכשהו לדמיין שזה גם כך יקרה לנו?

ודאי, זה עזר כנגדו.

שאלה: החכמים כמו שהוא כותב פה, חז"ל, מתוקף היותם חכמים, לא יכולים לעשות אילו עצות ותחבולות כדי לעשות שלום בין כל הפלגים שם?

איך זה? כל העולם חייב לחזור בתשובה, כולם צריכים להבין מה זה טוב ומה זה רע ואיך לחבר בין טוב לרע ולהגיע לקו האמצעי שזה הבורא, המקור שממנו יוצא גם הטוב וכביכול הרע. אם כך אז מה הבעיה לברוא את העולם בטוב ורע ולתת לנו לסדר את כל הדברים האלה ביניהם, בין זה לזה.

שאלה: זה חייב להיות משהו שהוא כאילו מעל הטבע?

כך זה חייב להתקיים ועלינו רק לחשוב איך אנחנו מתחברים, כל אחד מאיתנו, אני לא מעביר ביקורת על העולם, למה העולם בצורה כזאת, למה עכשיו יש עלינו טילים, למה הכלבים מתעוררים? אני לא עושה חשבון על זה, אני עושה חשבון איך אני מגיב על זה כי הכול מופיע עלי, כלוחץ עלי כדי שאני בהתאם לזה אסדר את עצמי, זה הכול.

תלמיד: הוא כותב שהציעו לעשות שלום עם התקיפים בכל זאת, אז יש משהו שהחכמים אומרים שצריך לשמוע לו.

לא, איפה אתה קורא את זה?

תלמיד: בסוף הפסקה "והם שלא רצו לעשות שלום עם התקיפים כעצת חז"ל".

היו דברים כאלה שאנחנו לא יכולים לברר, זה מלפני 2000 שנה אתה רוצה להיכנס עכשיו ולדון אנשים וזרמים שאז היו בעם ישראל אחרי החורבן, שהיו מתנפלים ובאים לכאן רומאים וכן הלאה?

תלמיד: לגבי היום, אם יכולים בכלל להקשיב היום לחכמים או שזה חייב להיות בדרך של מכות?

תשמע מה שהתורה אומרת, שרק על ידי חיבור בינינו אנחנו יכולים לתקן את הכול, אין לך שום אמצעי אחר, רוצה לנסות, אתה רשאי ללכת לעשות מה שאתה רוצה. בסופו של דבר רק אל תשכח שעל ידי חיבור בינינו התיקון צריך לבוא, אז אחרי כל האכזבות שלך תבצע את זה ותראה.

שאלה: כתוב על העשירים שנמשכו אחרי תאוות ונלחמו באלו שעבדו את ישראל, מה אפשר ללמוד מזה?

אני כבר אמרתי את זה לכולם, לא ללמוד ממה שנכתב כאן לפני 2000 שנה בשתי שורות, אפילו שיהיו לך איזה חכמים שיסבירו, לא ללמוד! אנחנו צריכים רק לדעת דבר אחד, אז היה צריך לעשות תיקון על ידי מעשה וכוונה, והיום זה רק על ידי הכוונה, הכול במחשבה יתבררו ותעשו בזה תיקון, תקשרו זה אל זה ויהיה תיקון העולם ולא שום דבר נוסף.

אל תכנסו להיסטוריה, זה לא יעזור לכם, הוא כותב על זה בצורה מאוד ברורה שכל הדברים האלה עברו, הם כולם היו כדי לשבור עוד יותר את כוח אדם הראשון בשלב ראשון, ובשלב שני ואנחנו כבר צריכים לתקן את עצמינו, כי אנחנו מגיעים לשבירה הסופית, ומזה אנחנו יכולים לקום ולהקים את המערכת כולה, זה הכול, אין אחרת.

שאלה: כותבים לנו שאם כל חורבן נולדת הישועה ממש באותו חורבן, האם אנחנו צריכים לראות בכל מצב את המצב הזה שהישועה קיימת בתוך כל מצב?

כן, זה נכון, כל חורבן מבליט את הישועה שצריכה לבוא.

שאלה: שאלה מהעשירייה לגבי חבר שנפטר אתמול ואנחנו מלווים היום לקבורה, שהיה ממש נאמן עד לרגע האחרון, איך אנחנו כעשירייה צריכים להיות ביחס שלנו לפטירה ולהמשיך את היחס שלנו אליו בזה שהוא כבר לא נמצא איתנו בגוף הפיזי?

זה לא חשוב, קחו בחשבון שהוא בכל זאת נמצא איתנו, זה חברנו לנצח וכך לעשות פעולה את הזאת הפשוטה כמה שאפשר וזהו. הוא נשאר איתנו.

(סוף השיעור)