שיעור בוקר 22.12.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 183, פתיחה לחכמת הקבלה,

אות צ"א

קריין: "כתבי בעל הסולם", עמ' 183, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות צ"א.

אות צ"א

"והנך רואה, שנקודת החירק לא יכלה לצאת לשליטתה בעולם הנקודים, כי אדרבה היא גרמה לשבירת הכלים. והיינו משום שרצתה להתלבש בתוך האותיות, דהיינו בתנהי"מ שלמטה מפרסא דאצילות שנעשו לבי"ע. אמנם אח"כ בעולם התיקון, קבלה נקודת החירק את תיקונה, כי שם נתקנה להאיר מתחת האותיות, דהיינו שבעת שהז"ת דאצילות מקבלים את אור הגדלות מאו"א, הצריך להוריד את ה"ת המסיימת ממקום החזה לסיום רגלין דא"ק, ולחבר את הכלים דתנהי"מ לאצילות, והאורות יתפשטו למטה עד סיום רגלין דא"ק, אינם עושים כן, אלא שהם מעלים התנה"י הללו ממקום בי"ע אל מקום האצילות שלמעלה מפרסא, ומקבלים האורות בהיותם למעלה מפרסא דאצילות, כדי שלא יארע בהם שוב שביה"כ כבעולם הנקודים. וזה נבחן שנקודת החירק המעלה את הכלים דתנה"י דז"ת דאצילות עומדת מתחת אלו הכלים תנהי"מ שהעלתה, דהיינו שעומדת במקום הפרסא דאצילות. הרי שנקודת החירק משמשת מתחת האותיות. והנה נתבאר סוד ג' נקודות חולם שורק חירק, בדרך כלל."

ודאי שהבירור הזה לא מספיק, אבל איכשהו אנחנו צריכים להבין את העיקרון, מה יש בעולם העליון, בעולם הרוחני, בפעולות רוחניות שאנחנו קוראים להן "חולם", "שורק", "חירק".

"חולם" זה אותיות, אלו האורות שבאים למעלה מהכלים, "שורק" זה אורות שנמצאים בתוך הכלים ו"חירק" זה האורות שעוברים דרך הכלים למעלה מהם.

ודאי שחירק קורה לנו רק בזמן שבירת הכלים, שהאורות עברו דרך כל הכלי, שברו אותו והכלי נשבר והאור יצא כאילו לקליפות, לכלים השבורים. ואנחנו צריכים ללמוד איך אנחנו מתקנים את הכלים וממלאים אותם רק על ידי חולם ושורק. חולם זה האור שנמצא למעלה מהאותיות ושורק זה האור שנמצא בתוך האותיות. אנחנו נלמד איך אנחנו עושים את זה.

שאלה: למה הכוונה "והאורות יתפשטו למטה עד סיום רגלין דא"ק, אינם עושים כן, אלא שהם מעלים התנה"י הללו ממקום בי"ע אל מקום האצילות שלמעלה". הם לא מבצעים את העבודה שלהם? למה?

האור שעובר דרך הכלי כשהכלי נשבר, נעלם מתוך הכלי ואז הוא מעורר את הכלי בעתיד לתקן את עצמו כדי שהאור יוכל לחזור ולהתלבש נכון בתוך הכלי לפי חוק השתוות הצורה.

שאלה: בהמשך בעל הסולם אומר, "ומקבלים האורות בהיותם למעלה מפרסא דאצילות". רק שם אפשר לקבל את האורות האלה?

כן, מספיק, כמה אפשר? זאת אומרת, האור עובר דרך כל הכלים, מאין סוף דרך גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה עליון, ב"ן עליון, נכנס למטה מטבור ומלמטה מטבור הוא עובר מטבור עד הפרסה, שזה עדיין כלים דהשפעה. כלים שיש בהם ב' דהתלבשות, תכונת הבינה.

אבל כשהאורות האלה עוברים למטה מפרסה, שם הכלים של מלכות. ואז האורות האלה נכנסים לתוך הרצון לקבל, אי אפשר היה לעשות שם שום תיקון אחר. ואז האורות האלה שנכנסים לרצון לקבל הם שוברים את הכלים.

מהי "השבירה"? שהכלי מקבל טעם בלקבל על מנת לקבל, ולפני כן, זה לא היה בכלל במציאות. לא היה דבר כזה. הורגש קצת, אם אפשר כך להגיד, לקבל על מנת לקבל במלכות דאין סוף, וזהו.

ומה שקורה כאן, האור נכנס לתוך הרצון לקבל שרצה לקבל על מנת להשפיע, כי הכוונה שלו הייתה בס"ג, ס"ג כולו השפעה. אחר כך באבא ואימא, וישסו"ת דעולם הנקודים, הכול כלים קדושים, אורות, ראשים קדושים.

ואחר כך בתוך הגוף, מפני שהיה שילוב בין מלכות ובינה, אז אם עושים חשבון לפי בינה, מותר להשפיע, מותר שהאורות יכנסו לתוך הכלים, אין שום בעיה. זה מצד אחד. מצד אחר, כשמתחילים בפועל לקבל על מנת להשפיע למטה מפרסה, מתגלה המלכות, הרצון לקבל, שהיא פשוט רוצה לקבל. זה הטבע, היא לא יכולה להחזיק את עצמה. וכך בצורה כזאת נעשתה השבירה.

מה קורה כתוצאה מהשבירה? עכשיו מובן שכלים דקבלה תמיד ירצו לקבל, ותמיד הם יהיו בלקבל על מנת לקבל, ולא יעזור להם כלום אם לא מצרפים אליהם את תכונות הבינה. ועכשיו אנחנו מתחילים, מתוך מה שקורה כאן בעולם הנקודים, לראות איך אנחנו יכולים להשתמש בכוחות הבינה לתקן את כוחות המלכות, כדי שאפילו רצון לקבל ששורה במלכות הוא יהיה בכוונה על מנת להשפיע. אני אקבל, אבל על מנת להשפיע. וכך הרצון לקבל שהבורא ברא, שהוא לגמרי הפוך מהבורא, וזה הטבע של כל הנבראים, כך כל הנבראים מגיעים לתיקון.

תלמיד: אמרת לפני כמה שיעורים שאתה רוצה להתחיל ללמד "פתיחה" כך שננסה להתחיל להרגיש את מה שלומדים. כיצד ניתן לעשות זאת? האם בכלל ניתן לעשות דבר כזה? אני מבין שאתה מרגיש מה שאתה קורא עכשיו, האם גם אנחנו נצליח להרגיש את מה שאנחנו קוראים פה?

אני חושב שלכל מי שנקרא "בן אדם" בעולם הזה, אפילו מישהו "מן השוק" מה שנקרא, מהרחוב, יש יכולת להרגיש את הדברים האלה אם הוא יחשוב עליהם וישתדל לחבר אותם, לצרף את עצמו אליהם.

כולם יודעים מה זו קבלה, יכולים איכשהו לתאר מה זו השפעה, כלפי הילדים, כלפי ההורים. קבלה והשפעה בעולם שלנו זה דבר מובן אפילו לחיות. לכן אין בעיה, רק ההתפתחות הלאה היא לדעת איך להשתמש בכוח ההשפעה שנקבל אותו מלמעלה ולהשליט אותו על הכלים דקבלה שלנו.

תלמיד: במה זה תלוי?

זה תלוי בצרות, בייסורים. שאנחנו והאנושות מגלים לאט לאט שהחיים שלנו, העולם שלנו הוא הכי גרוע שיכול להיות, ובצורה אגואיסטית אנחנו רוצים לעלות ממנו כדי להיות בדרגה טובה של הבורא, ששם יש כל טוב. אבל אומרים לנו, "כדי להיות בכל טוב אתם צריכים קודם כל לרכוש כוונה על מנת להשפיע. אם אתם עובדים בכוונה כזאת, אז אתם יכולים לעבוד עם כל הכלים דקבלה שלכם. שום דבר לא אסור. הכול מותר. אדרבא, ככל שאתם מפעילים כלים דקבלה, אבל הם בכוונה על מנת להשפיע, אתם עושים טוב לכולם ומותר לכם הכול".

סך הכול מזמינים אותך לגנוב כל מה שיש בעולם, הכול שלך, רק תשנה את הכוונה, מלקבל לעל מנת להשפיע.

תלמיד: אז בעצם מה שלמדנו קודם לגבי הכוח של התפילה, זה אומר שרק התפילה יכולה לעזור לנו?

כן.

תלמיד: אין שום דבר חוץ מזה?

שום דבר.

שאלה: למה האור ירד מתחת לפרסה אם יש איסור?

אבל לא ידעו שיש איסור. זה לא היה ידוע. מאין סוף עד הטבור הכללי אלה פרצופים של ג"ר דגלגלתא ע"ב ס"ג. ג"ר דא"ק, דאדם הראשון, כולו השפעה. כתר, חכמה, בינה, גלגלתא, ע"ב, ס"ג עומדים למעלה מטבור.

למטה מטבור אין רצון להשפיע, אבל לשם יורד ס"ג, תכונות הבינה ומתערבב עם נה"י דגלגלתא. הערבוביה הזאת מחלקת את המקום מטבור עד הסיום לשני חלקים. חלק ראשון עד הפרסה זה נקרא ששולט שם "כוח הבינה", ושם יהיה מותר לקבל על מנת להשפיע. ובחלק השני שלמטה מפרסה, אי אפשר לקבל על מנת להשפיע, שם שולטת המלכות.

וכאן נעשה מקום בעייתי. מקום שאפשר לקבל על מנת להשפיע למעלה מפרסה, מטבור עד הפרסה. מקום שאסור לקבל על מנת להשפיע, אי אפשר לקבל על מנת להשפיע, מפרסה עד הסיום.

איך אנחנו עושים פעולות שהן יהיו כולן למעלה מפרסה? מאיפה אנחנו יודעים? לכן ישנה שבירת הכלים, שהכלים שמיועדים להיות מטבור דגלגלתא עד סיום דגלגלתא, מטבור עד הסיום, כל הכלים האלו שהם צריכים לגמור את כל התיקון של הבריאה, הם כולם נשברו, ועכשיו מתחילים למיין אותם על ידי ראש דס"ג. והכלים שיכולים להיות בלהשפיע כמו כוח הבינה, את הכלים האלו מעמידים מטבור עד הפרסה, ומזה נעשה עולם האצילות.

זאת אומרת, עולם האצילות זה מקום של כלים דהשפעה, ואפשר לחיות בו, להיות בו רק אם נמצאים בהשפעה גמורה, מטבור עד הפרסה. וכלים שלא יכולים להיות באצילות, הם נמצאים למטה מפרסה, הם נמצאים בשליטת כוחות הקבלה, ואז הם מתחלקים לג' עולמות, בריאה, יצירה, עשיה, שהרצונות שבהם נמצאים בז"ת דבינה, זעיר אנפין ומלכות.

ואז אלו כלים שרוצים לקבל, אבל אי אפשר שיתפשטו בהם אורות כי הם יקבלו את האורות האלו בעל מנת לקבל, וזה ממש אסור. מה אפשר לעשות עם הכלים האלה? להכין אותם לאט לאט בעל מנת להשפיע על ידי אור החסדים. וכשהם יהיו מוכנים, אז הם יבקשו להעלותם לאצילות, למעלה מפרסה, ובאצילות הם יוכלו לקבל על מנת להשפיע. זה בעצם התהליך שצריך להתרחש כאן, ואנחנו צריכים ללמוד איך לעשות את זה.

אנחנו נמצאים למטה מכל העולמות האלו בעל מנת לקבל, וכל העבודה שלנו היא להיכנס לעולם העשייה הקטן ביותר, הנמוך ביותר. את זה אנחנו עושים אם אנחנו לא משתמשים בכלים דקבלה ומוכנים להתבטל כלפי כלים דהשפעה, כלפי האור העליון, בתנאי הזה אנחנו נכנסים לעולם העשיה. ואז מתחילים לעלות, עשיה, יצירה, בריאה, אצילות, ואין בזה בעיה, זה כבר הולך לפי סדר המדרגות. העיקר זה דווקא המדרגות הראשונות, איך שאנחנו מבינים את העיקרון, לומדים את העיקרון ומממשים אותו עלינו. והאמת שבצורה פרקטית זה מתבטא עד כמה אנחנו מבטלים את עצמנו אחד כלפי האחר, זה כל שאנחנו צריכים לעשות. בפועל, בפרקטיקה זה מה שיש.

שאלה: למה העולמות הרוחניים האלה נקראים בריאה, יצירה, עשיה כשיש להם כלים דקבלה?

זה שיש כלים דקבלה בעולמות בריאה, יצירה, עשיה, זה לא פוסל אותם מלהיות עולמות רוחניים. אבל יש בהם תנאי, מי שנמצא בהם חייב לקיים את חוק הצמצום, שלא מקבל על מנת לקבל, ואפילו משייך את עצמו לכוח הבינה במשהו. וזה ההבדל בין עשיה ליצירה ולבריאה, עד כמה שחוץ מזה שצמצם את עצמו, גם במשהו בצורה פסיבית משייך את עצמו, מדביק את עצמו לאיזה כוח השפעה, ככל שמסוגל, וזה קובע את הדרגה שלו בעולמות עשיה, יצירה, בריאה.

שאלה: אמרת שכל העבודה בתפילה ויותר ויותר קשה לשמוע את המילה הזאת.

אנחנו לומדים עכשיו את חכמת הקבלה ולא על העבודה. תשאל על מה שמדברים עכשיו, על כלים, אורות, פרצופים, עולמות, ולא על קשה או לא קשה, על זה עכשיו לא מדברים. תלמד איפה לשאול את השאלות שלך.

שאלה: הוא כותב שנקודת החיריק רצתה להתלבש בתוך האותיות, וזה מה שגרם לשבירה.

כן.

תלמיד: וגם כותב שבתיקון היא רצתה להתלבש מתחת לאותיות. מה זה נקרא להתלבש מתחת לאותיות?

אנחנו נלמד את זה. חכה, עוד לא התחלנו.

תלמיד: אבל אפשר לשאול על הפעולה עצמה, על העלייה של בי"ע לאצילות?

גם את זה נלמד, שאי אפשר לתקן את הכלים האלו במקום, אלא רק במידה שהם עולים ממתחת לפרסא ללמעלה מפרסא. זה עיקר התיקון שלכם, ככול שהכלים האלה מוסיפים את עצמם לדרגת הבינה, זאת אומרת עולים לאצילות.

תלמיד: העלייה הזאת היא חזרה לצמצום ב'?

ודאי שהעלייה הזאת היא חזרה לצמצום ב'. כן, הם רוצים לקיים את חוק צמצום ב'.

שאלה: לפני שהנקודות דס"ג ירדו וגרמו לצמצום ב', אור חסדים שלט בכל האזור בין הטבור לסיום, ואחרי צמצום ב' כתוצאה ממה שקרה, בין הפרסא לסיום יש אזור שהוא ריק, שבו אחר כך נוצרה שבירה. למה זה כך? למה כתוצאה ממה שקרה, יש אזור בלי חסדים בכלל?

שם שורה הרצון לקבל של בחינה ד' ומי שרוצה להיכנס לשם חייב להיות במסך דבחינה ד'.

תלמיד: אבל הנקודות דס"ג ירדו והתערבבו עם המלכות שהייתה שם והייתה מלאה בחסדים, למה עכשיו זה ריק לגמרי מחסדים, מה קרה שם?

אתה מדבר על לפני או אחרי השבירה?

תלמיד: לפני. איך נוצר האזור שבו הייתה השבירה?

אז על איזו התערבבות אתה מדבר? נקודות דס"ג ירדו למטה והתפשטו מהטבור הכללי עד הסיום הכללי.

תלמיד: הם ירדו כי הם ידעו שיש איזו השתוות צורה, כי יש חסדים גם מתחת לטבור, ואז הם ידעו שהם יכולים להשתדל להכשיר את הכלים, שיוכלו לקבל בעל מנת להשפיע וחסדים ירדו לתוך חסדים. עכשיו, כתוצאה מזה נהיה צמצום ב', ואז בין הפרסא לסיום אין אור חסדים יותר, יש אזור שהוא ריק, שבו אחר כך נוצרה השבירה. למה הוא ריק לגמרי והוא בלי חסדים כתוצאה ממה שקרה?

כי זה נקרא צמצום ב', זה צמצום ב' בעצמו שהוא עשה, כי התגלה שמלכות היא רצון לקבל על מנת לקבל והיא התערבבה עם הבינה, אז מזה נעשתה חלוקה לאזור שבו שולטת בינה ואזור שבו שולטת מלכות, למעלה מפרסא ולמטה מפרסא.

תלמיד: לפני זה לא הייתה שליטה של מלכות בין הטבור לסיום?

לפני זה לא הייתה שליטה של מלכות בצורה גלויה, מלכות הייתה בנה"י דא"ק ששם היא גם הייתה מעורבבת עם חסדים.

תלמיד: וזה דבר שהוא לא מזוהה וגורם לשבירה אחר כך?

ודאי, אחרת לא הייתה שבירה.

תלמיד: למה הראש לא מזהה את זה כשהוא עושה את הזיווג שגורם אחר כך לשבירה?

הרצונות האלה עוד לא מתגלים, הם יתגלו אחר כך רק על ידי זיווג דגדלות.

תלמיד: כאילו קרה צמצום ב' ויש אזור שהוא בשליטת המלכות, אבל הוא לא התגלה. זה לא ברור, למה הוא לא התגלה?

מה לא ברור, אני לא יכול להחזיק את כל הכלי בגללך. תלמד ותביא שאלות קצרות ולעניין.

שאלה: האם אפשר להגיד שחולם ושורוק וחיריק הם פתחים שדרכם עובר האור?

נכון.

שאלה: חולם מאיר לכתר ומחזיר אותו לגדלות, שורוק מאיר לאבא ואמא ומחזיר אותם לגדלות, וחיריק מאיר בזו"ן נותן לו גדולות, ומגדולות זו"ן נשבר. האם זה סדר התפשטות של אותו האור? והאם זה מספר פעולות ברצף או פעולה אחת?

לא, אלה מספר פעולות בהדרגה מלמעלה למטה, וכך באמת קורה בהדרגה. ולכן גם השבירה מתבצעת בהדרגה מלמעלה למטה.

שאלה: מה מונע את שבירת הכלים המחודשת?

כי אחרי שבירת הכלים הזאת שקרתה לנו בעולם הניקודים, כל הרשימות מהשבירה עולות לראש דס"ג. מראש דס"ג לע"ב, מע"ב לגלגלתא, ומגלגלתא למלכות דאין סוף, וממלכות דאין סוף שוב נעשית כל השתלשלות האורות מלמעלה למטה, ומזה נבנים עולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשייה. והם כבר נבנים בצורה כזאת, שלא יכולה להתקיים בהם עוד שבירה, כי הרשימות שמהן העולמות האלה יוצאים, נולדים, הן כבר רשימות שאחרי השבירה.

חייבים שתהיה שבירה לכמה מטרות, מטרה ראשונה שהיא הכי גדולה, שיהיה אפשר לבנות אחר כך מערכות שלא ירשו שתהיה עוד שבירה. מטרה שנייה, שיתערבבו כלים דקבלה אמיתיים שיתגלו רק בזמן השבירה עם כלים דהשפעה המגיעים מלמעלה, ואז יהיה אפשר לתקן את אלו על חשבון אלו, את אלו בעזרת אלו. ככה זה, ויש עוד דברים. בלי שבירה לא היינו קיימים, אנחנו תוצאות מהשבירה והיינו יכולים להתקיים רק מפני שהייתה שבירה לפנינו, ואנחנו מרגישים בתוכנו כמה אנחנו מעורבבים בכלים האלו ובכלים האלו ונמצאים בין שני עולמות, כל זה הוא תוצאה מהשבירה. חייבים את השבירה.

שאלה: אם נתאר לעצמנו את הכלי המשותף בעשירייה, מה זה אומר שכל האורות מתגלים בחיריק, בכלי הזה?

אלה האורות שמשפיעים עלינו למעלה מהכלים, בתוך הכלים ולמטה מהכלים. זה שאנחנו יכולים לאט לאט לגלות את עצמנו קיימים בתוך הכוונות שלנו למעלה מהדעת, בתוך הדעת ולמטה מהדעת. עוד נלמד את זה.

(סוף השיעור)