בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 25.10.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*רב"ש א', עמ' 710, מהו שמתחילים בשלא לשמה, בעבודה*

1. המצב שאני נמצא בו, חי כמו כל בני האדם, הוא מצב של דרגת החי. אני מתחיל להיות בדרגת המדבר, הדומה לבורא, מכך שאני מרגיש את עצמי בדרגת החי ולא נוח לי, לא טוב, אני רוצה להתקדם למשהו, אני רוצה להכיר מישהו למעלה ממני, בשביל מה אני חי, מי ומה אני. אח"כ מאירה עליי מלמעלה איזושהי הארה נוספת וכך אני מקדם את עצמי יותר ויותר לבורא. אני אפילו לא יודע מי הוא, מהו ומה אני, אבל ההארה כך מנענעה אותי וכך אני עושה כל מיני פעולות, עד שאני מתחיל לראות שיש בדברים האלה ענין איך להוסיף מעצמי איזושהי התעוררות.

2. המצבים שאני משתדל לגלות את הכוח העליון שמנהל אותי, שמטפל בי, שמושך אותי, אבל עדיין לא מכיר בזה ממש, הם מצבים שנקראים עדיין *לא לשמה*. למה? כי במידה שהבורא מעורר אותי, בהתאם לכך אני מתעורר ונמשך. יוצא שעדיין אין בינינו קשר, ואז הפעולות שלי נקראות לא לשמה. עדיין הבורא לא מורגש, אני עדיין לא מכוון את עצמי, לא מקבץ כל הכוחות שלי במוח ולב כדי להתקרב אליו.
   
   אח"כ אני מרגיש שהבורא יותר ויותר מרחיק אותי ממנו ומקרב אותי. התנועות האלה הופכות להיות יותר ויותר ממשיות, וכך אני מתקדם, עד שאני נכנס למצב שנקרא *לשמה*. אני מתחיל לעבור מצבים שבהם אני מרגיש שאני נמצא בחיבור עם הבורא, אני לו והוא לי, וכך אני כבר מתקדם אליו יותר ויותר בצורה מכוונת ומורגשת יותר ויותר.
   
   אבל איך שלא יהיה, הקשר הזה מתחיל בלא לשמה, בזה אנחנו נמצאים כבר עכשיו, כל אחד במידה שלו. בואו נקרא את המאמר ונברר את השלבים שאנחנו צריכים לעבור. *קודם כל נבין שלהגיע ללשמה זו מטרת החיים שלנו, מטרת הבריאה, ובזה אנחנו משיגים את הכל*.

3. ש: הוא כותב כאן לנשים ילדים ועמי הארץ. אלו תכונות בי?
   ר: לא מדובר על נשים ילדים קטנים וכן הלאה, אלא זה כל מיני סוגי אנשים שראויים להגיע ללשמה אבל נמצאים בכל מיני מצבים, יש להם איזשהו חיסרון פנימי..

4. אפילו שאדם מקיים ונמצא בלימודים ובכל מיני פעולות שאנחנו קוראים עליהם מהמאמרים, מכל מה שממליצים לנו החכמים, זה בכל זאת רחוק מאוד מהכוונות הנכונות. אבל בכל זאת זה נכנס ללא לשמה שמביא לשמה. כלומר מרחוק מאוד האדם מגיע לכוונות הנכונות, ליחס הנכון לחיים ולבורא, למציאות האמיתית, למטרת הבריאה.

5. ש: לקנטר ולקנא... ?
   ר: קנאה היא דבר מאוד טוב, מפני שהיא יכולה לקדם את האדם. יש קנאה טובה וקנאה רעה, *כתוב קנאת סופרים תרבה חכמה*. אם מקנאים אחד בשני אנשים שלומדים, אז זה מקדם אותם, הם לא רוצים להוריד זה את זה, דווקא שהשני לא ידע, אלא ככל שאני רואה את האחרים כיותר מצליחים, זה יכול למשוך אותי קדימה וכך גם אני אתקדם. לכן קנאת סופרים תרבה חכמה. אבל יש כנגד זה *קנאה רעה*, שאני לא יודע, ומה שאני לא יודע אני גם לא רוצה שכולם ידעו. אני רוצה להוריד את האחרים. זה כבר משהו אחר, זה נקרא *לקנטר*.

6. אנחנו צריכים רק להימשך ללשמה, ובדרך אנחנו עוברים כל מיני מצבים. עוברים וחוזרים, ושוב עוברים ושוב חוזרים. איך שכל אחד יעבור, העיקר כל הזמן להיות בכיוון הנכון ככל האפשר, וזה ע"י החיבור בינינו ולכוון לבורא.

7. ודאי שכולם בסופו של דבר מגיעים ללשמה. לפי תוכנית הבריאה אנחנו חייבים להגיע עד הסוף, עד הדביקות הסופית, כולם כולם, ולא ידח ממנו נדח, כולם נגיע לשורשנו. השאלה באיזו צורה? כמה גילגולים נעשה, ניפול ונקום ואיך להתקדם? על כך מדובר, איך להחזיר את האדם לקשר עם הבורא וכמה שיותר מתקדם וטוב, כמה שיותר מהיר ונאמן. זה מה שאנחנו לומדים כדי שבעצמנו נהיה בהתקדמות, בתפילה, ביגיעה בקשר הדדי בינינו. כך נגיע בכוחות עצמנו וגם בשיתוף עם הבורא, אבל בסופו של דבר ודאי שכל הנבראים מגיעים בחזרה לאותה צורה של אדם הראשון לפני השבירה. כך יהיה בסוף התיקון שלו.

8. ש: מי שלומד כדי לקנטר לא יכול להשיג..?
   ר: מפני שהוא לומד ע"מ לקנטר, ע"מ לגרום רע למישהו. לכן הוא לא מתקדם למטרת הבריאה, אבל מתקדם בשכל וברגש שלילי, ולאט לאט אח"כ מתקן את עצמו. אבל זו דרך לא ישרה, לכן אנחנו צריכים, מהרגעים הראשונים שאנחנו נמצאים בעשירייה, כמו שבעל הסולם כותב לנו במתן תורה וערבות, ב-2 המאמרים שלו, אנחנו צריכים קודם כל לחשוב איך אנחנו נמצאים בחיבור.

9. ש: למה כתוב עדיף שלא היה נברא זה שמקנטר, הרי גם הוא יגיע לתיקון?
   ר: כן, אבל עכשיו הוא נמצא בצורה לגמרי הפוכה מהבורא, הוא רוצה להפריע לכולם להגיע למטרה. כלומר התכונות האלה גם קיימות בטבע, ואנחנו צריכים להשתדל לזהות אותן בכל אחד מאיתנו. *בטוח שכל אחד שיתאמץ, ימצא שיש בו את זה שהוא לא רוצה שהאחרים יתקדמו*.

10. ש: מה לעשות אם אני מגלה באחד המצבים שאני עובד כדי לקנטר?
    ר: להמשיך, להמשיך ללמוד ולאט לאט הוא יראה האם זה נכון או לא נכון, או שנדמה לו. אלה עדיין מדרגות קטנות שלכולם יש את כל המצבים השליליים בערבוביה.

11. העיקר עבורנו זה לדעת איך אנחנו מכוונים למטרת הבריאה, כי הכל מושג ע"י הכוונה. המעשה בעצמו, גשמי או רוחני, לא חשוב איזה מעשה, כולם שקולים לפי הכוונות שבהם. קודם צריך לברר באיזו כוונה אתה נמצא, ואח"כ לראות ע"י מה אתה יכול להגיע לכוונה ע"מ להשפיע.

12. ש: איך מתוך עבודה עם אנשים מגיעים לבורא?
    ר: זה יבוא בעצמו. *אם אתה משתדל לעבוד נכון עם בני האדם, אתה תרגיש ממש שאין הבדל בין להתייחס לבני אדם ולהתייחס לבורא*. אולי זה פלא שזה כך, אבל איזה הבדל יש? אם אני רוצה להשפיע, אז כלפי הנבראים אני יכול לברר את עצמי בצורה יותר ברורה האם אני נמצא בהשפעה או לא. לכן כתוב מאהבת הבריות לאהבת ה'.

13. ע"י מה אנחנו משנים את האדם? יש כאן 5 אפשרויות, יש לפנינו *ה' בחינות שלא לשמה*. אחת על דרך הכפייה, שניה הלומד ע"מ לקנתר, שלישית הלומד ע"מ שיכבדוהו. הרביעית בשביל שכר ועונש כדברי רמב"ם, והחמישית הוא עניין שכר ועונש, לא בדברים הגשמיים שהוא דבר המובן לכולם, אלא הוא רוצה שכר ועונש של תענוגים רוחניים, כמו שכתוב בהקדמה לספר הזוהר וזה לשונו: והמדרגה הסופית שבחלוקה זו, היינו בשלא לשמה, היא שיתאהב בהקב"ה בתאווה גדולה ובדומה לבעל הבית לבעל התאווה המתאהב בתאווה גשמית, עד שאין התאווה סרה מנגד עיניו כל היום וכל הלילה. על דרך שאמר הפייטן: בזוכרי בו אינו מניח לי לישון.

14. העשירייה צריכה לקבוע מה המטרה שלה, איך להתקדם אליה, וכל הזמן לדאוג שתהיה התקדמות עוד קצת עוד קצת לקראת המטרה.
    ש: ממש צריך לבדוק פרטנית כל חבר בעשירייה ביחד?
    ר: לא כל כך, אלא העיקר שכל העשירייה ביחד, בתמיכה הדדית.

15. ש: האם המעבר משלא לשמה ללשמה זה רק דרך ייסורים?
    ר: תלוי מה זה ייסורים. *אם אני מבין שאני מתקדם לקראת לשמה, אז אפילו שאני סובל, הסבל הזה הוא סבל מוצדק. זה כמו שבעבודה קשה אני כבר רואה לפניי את השכר טוב*.
    ש: הסבל הוא על הגוף?
    ר: לא, בדרך כלל הסבל הוא לא גופני.

16. ש: איך להשתמש בבירור באיזה סוג לא לשמה אני משתמש?
    ר: *אני ממליץ כל הזמן לחשוב איך אני פועל ממרכז העשירייה על כל החברים בצורה חיובית. זה על בטוח גם יהיה טוב בעיני הבורא ויקדם את כולם, וגם לא ייתן לי ליפול לצורות כלשהן של לא לשמה. למה? כי אני כל הזמן חושב איך לקדם את כל החברים*.

17. ש: כמו רכב אוטומטי אתה רק לוחץ על הגז כל הזמן מתחבר עם קבוצה..
    ר: נכון. אדם שמקדם את עצמו כל הזמן בחברה, יחד עם החברה, רואה שכל השלבים האלה עוברים עליו. ש: יש מה לעשות שאתה מזהה את עצמך באחד המצבים?
    ר: לא, רק קדימה, רק לחיבור.

18. ש:האם אדם חייב לעבור את כל 5 הסיבות של לא לשמה?
    ר: לא, זה נכלל אחד בשני בכל אחד בצורה מסוימת שלו. אנחנו לא צריכים לספור אותם, יש כאלה שעוברים אותם בצורה שלא מרגישים חלק מהמצבים.

19. ש: מי שמקנטר צריך להוציאו מהקבוצה, או שזה שלב טבעי בעבודה.. יש סתירה?
    ר: הסתירה נשארת, כי לקנתר הוא רוצה להרוס, לחלק את כולם, אז הוא פועל נגד חיבור הקבוצה. לכן כביכול אין לו מקום, אבל צריכים לברר זאת לאט לאט כדי שתהיה מכך תועלת לכולם.

20. ש: למה מי שלומד ע"מ לקנטר המאור שבה לא מחזירו למוטב?
    ר: כי הוא לומד, ולומד חזק וטוב, הוא רוצה להצליח, אבל זה הכל כדי לשבור את האחרים, כדי להראות את עצמו שהוא למעלה מכולם.

21. ש: באיזה מצב מתחילים לעבוד מלשמה?
    ר: מאיזה מצב מתחילים לעבוד לשמה? ממצב לשמה, אבל אפילו שאנחנו נמצאים בלא לשמה, עוד לפני שנכנסים ללשמה, אנחנו כבר בזה עוברים הרבה שלבים של ההבנה, של הכרה, של האגו שלנו שמכירים באנשים, באנושות, וכן הלאה.

22. *איך להיות מוכנים לתיקונים של הבורא? פשוט, ככל האפשר למסור את עצמנו לקבוצה, לחברים, ודרכם לבורא, ושהוא יעשה איתנו מה שצריך*.

23. ש: אדם שלומד ע"מ לקנטר, מאיפה יש לו חומר דלק ללמוד?
    ר: מזה שמקנטר. הוא רוצה לשלוט על אחרים וזה נותן הרבה כוחות. האגו שלו גדל והוא מרגיש את עצמו נעלה מכולם. זה מה שמושך אותו קדימה, הוא מוכן להשקיע המון כוחות. כך כל בני האדם מתקדמים.

24. ש: לבקש ממנו להרגיש אותו בשביל לאהוב אותו, זה לשמה או לא לשמה?
    ר: *בשביל מה עושה את זה, כדי להנות לבורא או כדי שיהיה לך מזה משהו? כאן התשובה*.

25. ש: אם הגוף קורס תחת משאו, מה זה בעבודה?
    ר: שאין קשר עם החברים ועם הבורא, לכן האור העליון לא יכול לתת כוחות.
    ש: מה האדם במצב כזה צריך לעשות?
    ר: להתחבר יותר ככל האפשר, ולא להתייאש.

26. ש: אני מבין שיש בתוכי 5 מצבים, 5 סיבות שבגללם אני עובד?
    ר: כן, אפשר להגיד כך.
    ש: לשים לב לזה קודם כל?
    ר: כן, להבין שהרצון שלך מדורג בצורה כזאת.
    ש: נגיד שזיהיתי שאני עובד לשם כבוד, מה הלאה?
    ר: להתעלות למעלה מזה. *אם אתה כבר יודע מהו הרצון לקבל שלך כרגע, אז אתה יכול לעבוד עימו, יש לך מה לתקן, הכרת הרע מגולה*.
    ש: מתי אני נותן לו מה שרוצה, ומתי להעלות לרמה גבוהה יותר?
    ר: *אתה צריך ללמוד על עצמך, איפה אתה נמצא, מי מניע אותך ואיך אתה יכול להתעלות למעלה, לרצון יותר גבוה, ומה זה נקרא יותר גבוה*, וכן הלאה.

27. ש: אז הוא מתחיל לראות כך כל עשירייה זה תלוי אחד בשני?
    ר: *בעיקר הוא חושב ובודק את עצמו. אנחנו נמצאים בכל חמשת הרצונות האלו וצריכים כל הזמן לבדוק את עצמנו ולראות איך אנחנו מתעלים מדרגה לדרגה, לרצון יותר חשוב*.
    ש: ..הבדיקה רק על עצמי.. החברים?
    ר: כל הזמן יותר גבוה, לפי זה אתה בודק את עצמך כמה ואיפה אתה נמצא.

28. ש: לימוד מתוך מאמץ לחיבור בין חברים וגילוי בורא שמערב עצמו, זה גם לא לשמה?
    ר: לשמה או לא לשמה, *לא חשוב איך אתה לומד וממי אתה לומד, אלא באיזו כוונה אתה לומד*.
    ש: שעושים מאמץ להתחבר בינינו לגלות בורא, ועדיין זה מערב את עצמנו..
    ר: קודם כל זה ע"מ לקבל או ע"מ להשפיע?
    ש: לקבל.
    ר: בע"מ לקבל, איפה אתה נמצא ב-5 מצבים שהוא אומר לך?
    ש: לא יודע. לא באתי לקנטר או להשיג כבוד... איפה זה נמצא פה?
    ר: זה עוד לא ברור.
    
    ש: איך להשתמש בלא לשמה, זה כוחות אגואיסטים גדולים, כדי להגיע ללשמה?
    ר: *קיבלנו טבע לא לשמה, כדי דווקא מתוכה לעלות ללשמה, ובהבדל בין לא לשמה לבין לשמה, לצייר לעצמנו את עולם האמת. לכן אפילו שאנחנו עולים ללשמה, הלא לשמה לא נעלם, הוא נשאר כאחוריים של המדרגה ותומך בה*.
    ש: אני צריך להתייחס ללא לשמה כמשהו שלילי?
    ר: לא, מה זה שלילי? הבורא ברא אותם, ואנחנו צריכים לברך על הרע כמו על הטוב.

*בית שער הכוונות*

29. קריין: מה זה אור תולדה שאין פרסא מעכבת עליו?
    ר: זה לא אור שמגיע מלמעלה ונתקע בפרסא ולא יכול לעבור, אלא זה אור של תולדה. זה אור של צמצום ב' שיכול לעבור את הפרסא, אור דחסדים. לאור החכמה אסור לרדת למטה מפרסא.

30. *העבודה שלנו היא להעלות כל הכלים שלנו מבי"ע לאצילות, לתקן אותם, לקבל בהם את האור העליון, ואח"כ להוריד את הכל הכלים, עם האורות, למטה מאצילות, למטה מפרסא, ואז יהיה גמר התיקון*.

31. כל עולם עליון רוצה להתאים את עצמו לכמה שיותר כלים תחתונים כדי לתקן אותם, להשפיע עליהם ולהעלות אותם.
    ש: איך מקובל משיג כזאת תמונה מורכבת..
    ר: זה נפתח כך מפני שהוא מתקן את כלים האלו והאלו, כך כל פעם יותר ויותר ויותר. הכלים האלו מתחברים ביניהם, וכך הוא מבין, מתחיל להרגיש את השפעת הכלים, אלו על אלו.

32. ש: מה צריכים לחשוב בזמן הקריאה?
    ר: *אנחנו רוצים לאחד את הכל, וע"י תפילות, מעשים, העלאת מ"ן, חיבור שלנו, ע"י כל מיני פעולות, אנחנו גורמים לכך שכל הכלים יתחברו יחד*.

33. סיכום השיעור? אנחנו צריכים להשתוקק לגמר התיקון, עד שיתגלו רגלין ברגלין ולא יהיה יותר מה לתקן. ככל האפשר שנתקרב למצב הזה. בהצלחה לכולם, וכרגיל נתראה ב-12 בצהריים לפי שעון ישראל. שכולם יהיו בריאים, ושלום לכולם.