שיעור בוקר 29.05.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה", עמ' 177, אותיות נ"ט – ס"ב

קריין: אנחנו קוראים בספר "כתבי בעל הסולם", בעמוד 177, "פתיחה לחכמת הקבלה". טור ב', אות נ"ט.

אות נ"ט

"והנה השיתוף הזה של המלכות בבינה נעשה בפרצוף ס"ג דא"ק, וגרם לצמצום ב' בעולמות שממנו ולמטה, כי נעשה בו סיום חדש על אור העליון, דהיינו במקום הבינה. ונמצא שהמלכות המסיימת, שהיתה עומדת בסיום רגלי הס"ג דא"ק, ממעל הנקודה דעוה"ז, עלתה וסיימה את אור העליון במקום חצי בינה דגוף הס"ג דא"ק, הנק' ת"ת, כי כח"ב דגוף נק' חג"ת, ונמצא הת"ת היא בינה דגוף. וכן מלכות המזדווגת, שהיתה עומדת במקום הפה דראש הס"ג דא"ק, עלתה למקום נקבי עינים דא"ק, שהוא חצי בינה של ראש, ונעשה שם הזווג, לצורך המ"ה דא"ק הנק' עולם הנקודים, במקום נקבי עינים."

שאלה: מה קורה עם האורות כשנעשה צמצום ב'? אנחנו לומדים שיש ערך הפוך אורות וכלים ואמורים להיות נפש, רוח. אבל מה קורה עם הנשמה כשיש את הצמצום בחצי בינה?

צמצום זה אומר שיש לנו רק את הכלים נפש, רוח, ולכן לאור הנשמה אין איפה להתלבש.

תלמיד: אז מה קורה בחצי כלי בינה או בכתר?

אין. יש נפש רוח בכל הכלים.

תלמיד: חצי כלי בינה הוא שייך לחכמה הוא לא בינה.

כן. לא חשוב איך להגיד. אבל אין מקום לאור יותר גדול.

אות ס'

"וזה מכונה ג"כ צמצום נה"י דא"ק, כי הס"ג דא"ק שהיה מסתיים בשוה עם פרצוף גלגלתא דא"ק ממעל הנקודה דעוה"ז, הנה ע"י השיתוף ועלית המלכות במקום בינה, נמצא מסתיים ממעל לטבור דא"ק הפנימי, דהיינו במקום חצי ת"ת, שהוא חצי בינה דגוף דא"ק הפנימי, כי שם עלתה מלכות המסיימת, ועכבה אור העליון שלא יתפשט ממנה ולמטה, וע"כ נעשה שם חלל פנוי וריקן בלי אור, ונמצאו התנה"י דס"ג, שנצטמצמו ונתרוקנו מאור העליון. ולפיכך נקרא הצמצום ב' בשם צמצום נה"י דא"ק, כי ע"י סיום החדש שנעשה במקום הטבור, נתרוקנו הנה"י דס"ג דא"ק מאורותיהם. וכן נבחן שאח"פ דראש הס"ג יצאו ממדרגת ראש הס"ג, ונעשו לבחינת גוף שלו, כי המלכות המזדווגת עלתה לנקבי עינים, ויצאו הע"ס דראש מהמסך שבנקבי העינים ולמעלה, ומנקבי העינים ולמטה כבר נקרא גוף הפרצוף, כי אינו יכול לקבל רק הארה שמנקבי עינים ולמטה, שזו היא בחינת גוף. והנה קומת הע"ס הללו שיצאה בנקבי עינים דס"ג דא"ק, הן הע"ס הנקראות עולם הנקודים, שירדו מנקבי עינים דס"ג ובאו למקומן, שהוא למטה מטבור דא"ק הפנימי, ונתפשטו שם ראש וגוף. ותדע כי הסיום החדש הנ"ל, הנעשה במקום הבינה דגוף, מכונה בשם פרסה. ויש כאן פנימיות וחיצוניות, ורק הע"ס החיצוניות נקראים עולם הנקודים, והעשר ספירות הפנימיות נק' מ"ה וב"ן דא"ק עצמו."

אני חושב שזה צריך להיות ברור, כי הוא מסביר לנו ציור.

שאלה: איך אח"פ דראש הס"ג יצאו ממדרגת ראש הס"ג ונעשו לבחינת גוף? איך ראש יכול להפוך לגוף?

על ידי זה שחלק מהראש איבד את הכוח של הראש ויכול לקבל רק הארה מאותו חלק מהראש שנשאר בתפקיד, ולכן הראש התקצר וחלק ממנו נפל לגוף.

תלמיד: אבל הראש הוא שורשי כלים והגוף הוא כלים, אז איך אחד הופך לאחר?

פעם זה היה שהראש היה שורשי כלים והגוף כלים. עכשיו אנחנו מדברים על חלק מכלים דגוף שאיבד את תפקידו, הוא לא יכול לקבל על מנת להשפיע, לא יכול להחזיק אור בתוכו, ולכן יש כאן מצב חדש של הכלים. אותם הכלים שהיו פעם בקבלת האור, בלהחזיק את המאור, עכשיו הם לא מסוגלים, יש בהם צמצום. אם כל עשרת הכלים היו קודם במיון בקבלת האורות, אז עכשיו הם לא יכולים, אלא רק חלק, נגיד כתר חכמה וג"ר דבינה נמצאים בתפקיד, וז"ת דבינה, זעיר אנפין ומלכות, לא יכולים להיות כי אין להם מסכים שיכולים להחזיק את האור, שהם יכולים להידמות לאור.

תלמיד: האם החלק הזה מהראש שנהיה גוף הוא סוף דגוף שלא יכול לקבל אור?

אין דבר כזה. חלק מהראש שלא יכול עכשיו לתפקד כמו קודם, הוא יצא מהמדרגה שלו של הראש ולא יכול יותר לתפקד. יוצא שהוא לא מחזיק את האור אלא האור עובר ישר נגיד מגלגלתא עיניים דראש לגלגלתא עיניים דגוף.

שאלה: מלכות סיימה את האור העליון במקום חצי בינה דגוף דא"ק הפנימי. אנחנו לומדים שכל פעולה מוסיפה בקודש, מוסיפה בהשפעה לפעולה הקודמת, אז איך זה מתקיים?

כאן זו לא תוספת קבלת האור על מנת להשפיע, כאן זה צמצום

תלמיד: אבל בסופו של דבר צריכה להיות פה תוספת בהשפעה.

התוספת בהשפעה היא בזה שאם הכלי לא יכול לקבל על מנת להשפיע, אז הוא לא נכנס לפעולה.

שאלה: למה בדרך כלל כל התיקונים נעשים מפה דראש עד פה דגוף המכונה טבור?

כי זה החלק שמקבל על מנת להשפיע.

אות ס"א

"אמנם יש להבין, כיון שהע"ס דנקודים והמ"ה דא"ק, נאצלו ויצאו מנקבי עינים דראש הס"ג כנ"ל, הנה היו צריכים להלביש להס"ג מפה דראשו ולמטה, כמ"ש בפרצופין הקודמים, שכל תחתון מלביש לעליונו מפה דראש ולמטה, ולמה לא היה כן, אלא שירדו להלביש במקום שלמטה מטבור דא"ק". זאת השאלה, למה הפרצופים מתחילים כאן להתלבש מטבור ולמטה דא"ק הכללי. "ובכדי להבין את זה, צריכים לידע היטב, איך נתהווה השיתוף הנ"ל, שהבינה והמלכות נתחברו לאחת."

יש לנו כאן באמת פעולה מאוד מיוחדת, הייתי אומר גורלית, לכל התמונה של העולם הזה והעולמות העליונים, והיא שמלכות ובינה יכולות להתחבר ביניהן.

אות ס"ב

"והענין הוא, כי בעת יציאת פרצוף ס"ג, הוא נסתיים כולו למעלה מטבור דא"ק הפנימי, כמו שנתבאר בפרצוף ע"ב דא"ק, כי לא יכלו להתפשט מטבור ולמטה, כי שם מתחלת שליטת הבחי"ד דא"ק הפנימי בבחינת ע"ס דסיום שלה, ובפרצופי ע"ב ס"ג אין בהם מבחי"ד ולא כלום. (כנ"ל באות נ"ד). אמנם כשהתחילו לצאת הנקודות דס"ג דא"ק, דהיינו אחר שנזדכך המסך דס"ג, שהוא בחי"ב דעביות, ע"י הביטוש דאו"מ בו, ובא לבחי"ב דהתלבשות ובחי"א דעביות, הנה אז נסתלקו הטעמים דס"ג, ויצאה קומת הנקודות על העביות הנשארת במסך, בו"ק בלי ראש. כי הע"ס היוצאות על בחי"א דעביות הן קומת ז"א בחסר ג"ר. וגם בקומת הזכר, שהוא בחי"ב דהתלבשות, אין שם בחינת בינה אלא בקירוב שהוא נבחן לו"ק דבינה. ולפיכך קומה זו דנקודות דס"ג, נשתוה צורתה עם הע"ס דסיום שלמטה מטבור דא"ק, שגם הן בבחינת ו"ק בלי ראש, (כנ"ל באות נ"ב), ונודע שהשתוות הצורה מקרבת הרוחניים לאחד, וע"כ ירדה קומה זו למטה מטבור דא"ק, ונתערבה שם עם הזו"ן דא"ק, ושמשו כאחד יחד, להיותם שוים בשיעור קומה."

שאלה: מה יותר חשוב, האם זה שאני מבין או שאני רוצה להבין?

זה שאתה רוצה להבין. הרצון הוא החשוב. מי שחושב שהוא מבין, אז הוא סותם את עצמו ולא שומע דבר חדש.

תלמיד: איך להשתמש ברצון הזה, האם כדי להבין בעצמי או כדי שהחברים יבינו?

תתבטל כלפי הספר וכלפי החברים, ומה שיש בספר ומה שיש בחברים שיכנס בך. למה? כי אתה רוצה להיות איתם יחד, שום דבר אחר.

תלמיד: להיות ברצון הזה.

כן. ואז תצליח.

שאלה: הקשר בין מלכות ובינה יוצר משהו חדש, אישיות חדשה שעליה אפשר להתבסס. מהי אותה אישיות חדשה, תפארת ובינה, ראש בלי גוף, שהקשר ביניהם הוא דבר מיוחד? האם אלו תכונות הפוכות שמתחברות יחד?

נכון. זה מפני שבינה היא כבר תוצאה לא רק מהכתר כמו חכמה. כתר הוא הרצון, החכמה היא פעולה. בבינה כבר יש ג"ר דבינה, ז"ת דבינה, יש עליה כבר את השפעת המלכות. ולכן בינה נמצאת באמצע, בין כתר וחכמה לבין זעיר אנפין ומלכות. יש לה גם ג"ר וז"ת, שג"ר שייך לכתר וחכמה, וז"ת שיך לזו"ן. לכן בינה היא מבנה מיוחד, יש לה חלק מהעליונים וחלק מהתחתונים, ולכן היא יכולה להוליד פרצופים חדשים. זה תפקידה, להיות אימא, להיות כלולה ממלכות, ויש קשר בין בינה למלכות.

תלמיד: מהי התועלת למלכות כשהיא מתחברת עם בינה?

כשמלכות מתחברת עם בינה על ידי זה יש לה כלים דהשפעה נוספים שקודם לא היו לה. זהו רווח גדול שיש למלכות. וכשהיא מתחברת לבינה היא יכולה לפנות לבינה, לבקש ממנה כוחות השפעה, להשתמש בהם, זה דבר גדול.

תלמיד: הוא מתאר שהתווסף פרצוף בלי ראש, שמלכות כאילו מבטלת את כל הרצון לקבל שלה ורוצה לקחת דוגמה מבינה.

מלכות נכללת בבינה.

תלמיד: ולהלביש לעצמה אותן הפעולות שמבצעת בינה כלפיה, ז"ת דבינה וג"ר דבינה כלפי כתר.

אני לא יודע מה אתה מוסיף. מה אתה רוצה לשאול?

תלמיד: מה האישיות החדשה באותה נקודת החיבור שלהן?

החיבור של מלכות ובינה מאפשר לבינה לפתוח ולסגור את עצמה. כך בינה מתחילה עכשיו לעבוד, היא מקשרת בין החלק העליון של הפרצוף והחלק התחתון של הפרצוף.

שאלה: מה זה ווק בלי ראש?

ו"ק אלו ו' קצוות. ראש זה ג"ר, כתר, חכמה, בינה, ג' ראשונות. ו"ק אלו שש תחתונות, ו' קצוות, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד.

תלמיד: הוא כותב שעל זה נעשה זיווג שאפשר לרדת מתחת לטבור, אם הבנתי נכון על הו"ק בלי ראש.

ו"ק בלי ראש הוא חלק מהפרצוף, חלק מהכלי, הוא חלש.

שאלה: כתוב "ולפיכך קומה זו דנקודות דס"ג, נשתוה צורתה עם הע"ס דסיום שלמטה מטבור דא"ק".

עם נה"י דגלגלתא.

תלמיד: במה נקודות דס"ג שוות לנה"י דגלגלתא?

כי הן יכולות להתפשט למטה מטבור.

תלמיד: במה הם דומים?

קודם כל בזה שאין להם אור, גם באלו וגם אלו.

תלמיד: אין את החכמה.

כן.

שאלה: הוא כותב שהע"ס דנקודים והמ"ה דא"ק שניהם יצאו מנקבי עינים, ואז השאלה למה אחד ירד ואחד לא ירד. לגבי המ"ה, חשבתי שהמ"ה דא"ק יוצא מחזה דס"ג, למה הוא אומר מנקבי עינים?

שם מדובר כבר על צמצום ב'.

תלמיד: על מ"ה החדש?

כן.

שאלה: צמצום ב' זה שהתחתון מתלבש על בינה, על העליון. אנחנו לומדים שגם בצמצום א' הע"ב מתלבש על חזה דעליון, גם הוא בינה של העליון. מה ההבדל בתהליכים האלה?

ע"ב מתחיל מפה דגלגלתא.

תלמיד: הוא מתלבש על חזה גלגלתא, מחזה גלגלתא עולה עד הראש. וחזה הוא רק בינה של גלגלתא.

האם אתה רוצה להגיד שכל פרצוף תחתון מתלבש על בינה דעליון? למה?

תלמיד: הפה של הע"ב עומד בדרגת חזה דגלגלתא.

פה דע"ב הוא במקום חזה דגלגלתא.

תלמיד: כלומר הוא נמצא במגע עם בינה דגלגלתא. גם כאן יש מגע עם בינה דעליון וגם בצמצום ב'.

אבל זה לא לפי אותו החוק. כך זה יצא, שע"ב הוא חכמה והוא מתלבש על גלגלתא, וס"ג מתלבש על ע"ב. אבל בצמצום ב' זה כבר חוק אחר, הוא לא יכול להתלבש על גלגלתא עיניים דעליון, יש כבר חלוקת הפרצופים, יש גלגלתא עיניים ויש אח"פ בכל פרצוף ופרצוף.

שאלה: בצמצום א' כל פרצוף מקבל את התפתחותו הפנימית כתוצאה מהביטוש, וכתוצאה מזה נוצרת תנועה ומצב חדש. האם גם בצמצום ב' יש ביטוש פנים ומקיף, או שהתחתון מקבל השפעה כתוצאה מזה שהוא פשוט מתלבש על העליון?

תלמיד: בצמצום א' הסיבה היא ביטוש אור פנימי באור מקיף.

סיבה למה?

תלמיד: לאיך שהפרצופים מתפתחים. האם בצמצום ב' גם יש ביטוש אור פנימי באור מקיף, או שיש שם משהו אחר? מה הסיבה לצמצום ב'?

הסיבה לצמצום ב' היא שמלכות עולה לבינה.

שאלה: מה מביא להמשך התפתחות הפרצופים והתפשטותם בצמצום ב' ואילך? האם כתוצאה מזה שהאור העליון משפיע?

האור העליון משפיע או הפרצוף העליון משפיע, כל ההשפעות הן רק על ידי האור.

שאלה: מהי הסיבה ליציאת הפרצופים בצמצום א', ומהי הסיבה ליציאת הפרצופים אחרי שקרה צמצום ב'?

רשימו, ההבדל הוא רק בסוג הרשימו. לכן יוצא פרצוף כזה בצמצום א' ופרצוף אחר בצמצום ב'.

שאלה: נראה לי שהחבר רצה לדעת מבחינה מהותית לגבי מערכת היחסים בין פרצוף עליון לפרצוף תחתון, בפרצופי צמצום א' לעומת פרצופי צמצום ב'. מה משתנה מהותית במערכת הקשר בין עליון ותחתון ובין תחתון ועליון אחרי שקרה צמצום ב'? לכן הוא נתן דוגמה של גלגלתא וע"ב לעומת הפרצופים שבאים אחרי צמצום ב'.

אחרי שקרה צמצום ב' אין אותו קשר בין הפרצופים כי אין להם יותר כוחות, יש רק גלגלתא עיניים בכל פרצוף שהם נפעלים, ואח"פ נמצאים מחוץ למדרגה.

תלמיד: מה סוג הקשר שנוצר אחרי צמצום ב' בין פרצוף עליון ותחתון ובין תחתון ועליון?

שכל פרצוף תחתון הוא תוצאה מחצי עליון.

תלמיד: תוצאה מהעליון הייתה גם בפרצופי צמצום א'.

מחצי עליון.

תלמיד: מה זה הדגש הזה של חצי?

מאח"פ דעליון, הוא מתלבש גם עליו, הוא שייך רק לחצי של העליון.

תלמיד: מה התחדש בצמצום ב' במערכת היחסים בין העליון לתחתון?

שהוא הרבה יותר קטן וחלש לעומת מה שקרה בצמצום א'.

(סוף השיעור)