029_heb_o_rb_bs-tes-04_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/HFJqa1xq?c=rlo0tEoU&mediaType=video

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך א', חלק ד'. עמ' 286, דף רפ"ו. "לוח התשובות לענינים". פ"ב

... שנעשה זיווג על בחינה ג', יצא קומת חכמה. אור הכתר, מכ… אור הכתר, אור היחידה, בכלי דיחידה, נסתלקה, מטעם שהזיווג נעשה על בחינה ג' לא יכולה להמשיך ול… זה הוא מכנה נקודות. ואז נתגלה אור הרוח ויחידה דרוח. כך הוא אומר שם.

מדוע הזיווג נעשה על בחינה ג'? מקודם היה חיה דרוח של קומת כתר, עכשיו יצא יחידה דרוח של קומת חכמה, צריכים לומר, זה יבלבל. וכלי דבינה, מקודם היה לה נשמה דנשמה דקומת כתר, עכשיו שמאיר זיווג על בחינה ג' נתוסף גם כן כלי, יש לה כבר חיה דנשמה בקומת חכמה.

וכלי דחכמה, שאומר קומת חכמה במדרגה, גם כן נתוספו כלים. מקודם היה לה רק רוח דחיה מקומת כתר, מקומת כתר. מקומת חכמה, זה שבכלי, יש לה נשמה נר"ן, נשמה רוח נפש דחכמה. כתר אין.

אחר כך נעשה זיווג על בחינה ב', אז חכמה כבר אין במדרגה. רק מה, מה מתגלה עכשיו במדרגה? קומת בינה. הזיווג נעשה על בחינה ב'. אז בחינה ב' קיבלה על סופה עוד כלי, יש לו יחידה דנשמה. ובכלי דחכמה ובכתר יש שמה רק נשמה.

בכלי דבינה יצא עכשיו נרנח"י מקומת נשמה שמנקודות, אבל יש לה כבר נרנח"י דנשמה. ואחר כך נעשה זיווג בא' כולל נשמה, גם שהיא נסתלקה. היה אור הרוח. ואחר כך נסתלק גם כן קומת חכמה, היה רק אור הנפש בכלי דכתר.

עכשיו, לפי סדר הזה, מה הפירוש, שמקודם הכלים נגדלים מתחילה ואחר כך האורות? מה כתוב כאן?

פב) בהיפך מהאורות שבהם התחתונים יוצאים תחילה.

מה כוונתו? תסתכלו עוד הפעם, פב) משום שכן היתה תחילת גילוים והתהוותם, כי גילוי הכלים בא ע"י הסתכלות ב' והסתלקות. הוא אומר, כאן מדברים, היכר כלי. איך יש היכר כלי? מתפשט האור, מסתלק. נמצא, שנסתלק בפעם הראשונה בחינת הטעמים, מה נשאר? רק כלי …

והנה מתחילה נגלה כלי דכתר, נאָכאַמאָל (עוד פעם).

תלמיד: ... ...

רב"ש: מדוע?

פב) משום שכן היתה תחילת גילוים והתהוותם, כי גילוי הכלים בא ע"י הסתכלות ב' והסתלקות. והנה מתחילה נגלה כלי דכתר, על ידי זה שנסתלק האור מכלי דמלכות, ע"י הזדככות [ל]בחי"ד לבחי"ג.

נמצא, מה נגלה מתחילה? כלי דכתר, יכול לומר. כלי דקומת כתר, יכולים לומר, בג' תחילה. מדוע? מקודם הסתלק קומת כתר, קומת הטעמים. ואח"כ ע"י הזדככות מבחי"ג לבחי"ב נגלה הכלי דחכמה. שאין שם אור, קומת חכמה נסתלקה. זה בסדר.

וכשנזדכך מבחי"ב לבחי"א נגלה הכלי דבינה, הרי שהכלים העליונים, היינו, הכלים עליונים, כוונתו, הכלים דקומת כתר, קומת חכמה, קומת בינה, יצאו מתחילה, נגלה מקודם. ולבסוף יצאו התחתונים. ולבסוף נגלה הכלים דקומת התחתונים. היינו, עביות דכתר נגלה לבסוף. ועל זה יצא רק כלי דמלכות. תמיד למדנו להפך. מה להפך? איזה קומת אור יצא לבסוף?

תלמיד: גאָרנישט (כלום)

רב"ש: גאָרנישט? (כלום) עביות דשורש. לבסוף, עביות דשורש. שאני אומר, עביות דשורש, איזה אור יש שם? אור הנפש בכלי דכתר. נמצא, אני אדבר מקומות, נמצא כאן כל הדכלי, קומת כתר, נפש יצא באחרונה. זה עוד יכולים להבין.

הרי שכלים עליונים, הכוונה, לא של, של הצורה פרטית, רק שהוא של הקומות, יוצאים מתחילה. בסוף יוצא התחתונים. אמנם האורות יצאו ונתגלו בהיפך, יצאו ונתגלו בהיפך, כי מתחילה בהתפ"א, בטעמים. שהיה זיווג על בחינה ד'. יצא רק אור הנפש, איזה אור הנפש?

הרב לייטמן: לא, אבל אני חשבתי …

רב"ש: אמנם האורות, תסתכלו, יצאו ונתגלו בהיפך, כי מתחילה בהתפ"א יצא רק אור הנפש.

תלמיד: לא בשביל ...

רב"ש: וכשנזדכך לבחי"ג, שנעשה הזווג בחוטם, יצאה על בחינה ג', אור הרוח, וכשנזדכך לבחי"ב, שנעשה הזווג באזן, יצא אור הנשמה, וכשנזדכך לבחי"א, שנעשה הזווג בעינים, יצא אור החיה כבר יש ...

שאלה, פג) למה עלתה החכמה בכלי דכתר.

השאלה פ"ג הוא כך, למה עלתה החכמה בכלי דכתר.

הרב אומר, מתי... עלתה החכמה בכלי דכתר. בזמן שנזדככה המלכות חסר לו בחינה ד' ואין לנו יותר מבחינה ג' של זעיר אנפין, אז אין לנו כתר, ואור החכמה בחינת כלי דכתר. אז הוא שואל, היה צריך להיות חסר אור הנפש, לא רק כתר? תסתכל מה עוד חסרה כאן.

על זה באה התשובה. שכל האורות באים בכלים הזכים ביותר. נמצא, היות שבחינה ג' יכולה להמשיך עד קומת חכמה, אז חכמה באה בכתר, ומבינה בחכמה, וזעיר אנפין בבינה, ומלכות בזעיר אנפין. זה שאומר. מלכות, אור הנפש היה צריך להגיד חסר.

מה אנחנו לומדים כאן? חסר כתר. מדוע חסר כתר? אין לנו רק…? בחינה ד' חסר לנו, מלכות.

עכשיו, כתוב כאן, עלתה החכמה בכלי דכתר. מדוע החכמה בכלי דכתר? אז לומדים מהבחינה העליונה כאן, בקומת חכמה. וכלי הכתר, והכלי הזך ביותר, הוא כלי דכתר. זה התשובה פג) כי האור הזך יותר מתלבש בכלי הזך יותר, לכן שאור החכמה, שמלכות שהיא בחי… שמלכות, שעלתה במקום יסוד שהמשיכה, באה רק לכלי דכתר. ויותר לא המשיכה. לכן החכמה באה בכלי דכתר, לא בכלי דחכמה.

פשוט, הוא לא מסביר יותר פשוט. איזה אור היא המשיכה?

תלמיד: חכמה.

רב"ש: חכמה. אז צריך לאור החכמה בכלי דחכמה. מדוע אם כן, באה בכלי דכתר? אז התשובה הוא, האור מחפש תמיד שיהיה השתוות הצורה. וכמו שאור הוא זך ומשפיע, הוא רוצה כלי הזך ביותר. לכן בא אור פה בכלי דכתר.

תלמיד: ומאיפה יש לו כלי דכתר, אם כבר נזדכך בחינה ד'?

רב"ש: בא ואומר כלל. שכלי דכתר, שמסתלק, אין אפילו נפש, אז נקרא כלי ... שאין לו שום אור. כל זמן שהוא מאיר איזה אור, נקרא שעדיין יש אור בכלי דכתר. לכן, רק כשאומרים, בצורה, הכלים הקודמים בכלים ראשונים נתערבו יחד בקומה אחת. נמצא, שמלכות אין לה כבר האור, רק בכלי דזעיר אנפין. נמצא, מה שאם אור החכמה בכלי דכתר, בכלי דכתר הקודם, שהיה מקודם נפש דיחידה, יש לה עכשיו יחידה דחכמה.

אז הוא אומר כך, והשאלה הוא, למה עלתה החכמה בכלי דכתר. מדוע לא בא אור החכמה בכלי דחכמה?

תשובה. היות, אור הוא רוצה, הכלי שאור הזך יותר, כי האור הזך יותר מתלבש בכלי הזך יותר, מטעם השואת הצורה, לכן החכמה כאילו מצאה כלי דכתר, נכלל בכלי דכתר, שהוא זך יותר מכלי דחכמה.

אני יכול להגיד משהו קשה גם כן. אם אנו אומרים, אבל לא תתבלבלו. ניכר בינה, עלתה מלכות לבינה. קומה, נתוסף כלי. בסדר. קודם כול, אם אנו רוצים שנעשה זיווג בכלי דבינה, מה זה כלי דבינה? בינה דאור ישר, או שאני מדבר ממלכות, זה נקרא בחינה ד', מקבל על מנת לקבל.

אנו מדברים ממלכות. אם כן, יש לה איזה פרטיות. רק שהוא אומר, המסך שלה הוא בחינה ב', שהיא לא יכולה להשתמש עם כל כך עביות, רק עם ב' בחינות דעביות, לכן נקרא בינה, ב' דעביות. הוא נקרא זך. ומה הפירוש זך? לא משתמש עם כל כך עביות. אם כן, יש לו עשר ספירות או לא? ומזה הוא לא מדבר. רק מה הוא מדבר? הוא מצרף מה שהיה מקודם.

אז הוא אומר כך. נקרא בינה. בזמן שהזיווג שהייתה על בחינה ד', נמצא ספירת בינה הפרטית, שנגיד, היה לו נשמה דנשמה. שנזדכך לבחינה ד' בבחינה ג', שיצאה קומת חכמה, אז בזעיר אנפין היה רוח, יחידה דרוח. ולבינה נתוסף עכשיו עוד כלי, יש לה עכשיו חיה דנשמה. אז ... ... הוא מצרף למה שהיה לו פרצוף הטעמים. בבחינה ד'.

ואחר כך הוא אומר, לאחר שנזדכך על בחינה ב', ג' גם כן, והזיווג נעשה על בחינה ב', יש לו יחידה דנשמה. איך? מבחינת הטעמים היה לה רוח ד…אה…?

תלמיד: נשמה.

רב"ש: נשמה, דנשמה, מקומת כתר. חיה היה לה, מקומת חכמה. יחידה באה לה, מקומת בינה. אתה רואה שהוא לא מכ… שחוץ מזה, שנעשה עכשיו זיווג, הוא מצרף ממה שהיה לו מקודם, גם כן, מקומת הכתר, מקומת החכמה, מקומתה עצמה, בחינת בינה. בשביל זה מתבלבלים. חסר כאן איזה מפתח.

פד) מהו האור הנמשך מהמאציל מלמעלה למטה בעת ההסתלקות.

פד) היינו ד' הקומות שיצאו בעת הזדככות [ב]ביאת המסך בבחינות שבאמצע זיכוכו.

אם, מה השאלה? מהו האור הנמשך מהמאציל מלמעלה למטה, שנקרא אור ישר, בעת ההסתלקות האורות, בעת ההסתלקות? באה תשובה, מה זה בעת ההסתלקות? בעת הזדככות. הייתי אומר דבר פשוט, מהו אור ה…?

אז השאלה הוא, איך נקרא אור הזה? אור חוזר, נקודות, בחינת דין? הוא אומר, מה הוא מפרש? רק מה פירוש הסתלקות, לא יותר. הוא שואל, מהו האור הנמשך ממעלה למטה בעת ההסתלקות. מה התשובה? היינו ד' הקומות שיצאו בעת הזדככות בביאת המסך שבאמצע זיכוכו. אז צריכים להוסיף כאן מילים. כוונתו, בבחינת הנקודות, המכונה אור חוזר ודין.

היות שבזמן הסתלקות, אלה קומות יוצאים, נקראים על שם זה. מן האור הנמשך בעת התפשטות, נקרא אור ישר ורחמים. ששם אורות … … לתחתון, התחתון דאור חוזר מקבל אותו. ואחר כך בעת הסתלקות, נקרא הזדככות, אז יוצא קומת נקודות. נו.

פה) למה נקראות הקומות היוצאות בעת הסתלקות בשם או"ח. אור חוזר, משמע, מה שבא מתחתון? הלא זה אור ישר בא מעליון.

תשובה. פה) כי אותן התפשטויות, שיצאו בזווגים בשעת הסתלקות, נחשבות ג"כ להסתלקות, מפני שכן הוא הדרך של הסתלקות, שאור העליון מזדווג עמו על דרכו ואין זו נבחנת להתפשטות אמיתית. 4:49

בדמיון לאדם, ההולך ומסתלק מן הבית, שהוא חונה בהכרח במקומות הפסיעות שהוא עושה, אבל אינן נחשבות כלל לבחינות חניות והפסק הליכתו, מפני שדרך הסתלקות מן הבית כן הוא. וע"כ נחשבים לאו"ח ודין.

מה השאלה ומה התשובה? השאלה הוא, למה נקראות הקומות היוצאות בעת הסתלקות בשם או"ח? צריכים לתרץ פשוט. האורות המתגלים בזמן חזרת האורות למאצילם, לשורשם, על שם נקרא זה אור חוזר. מה זה אור חוזר למאצילם? הסתלקות. אבל יש כאן התפשטות.

אז הוא אומר, כאן אין הכוונה להתפשטות, כאן הכוונה הסתלקות האור, מטעם שהמסך נזדכך. היות שהמסך כלול מד' בחינות, ומתחיל להזדכך מד' ג' ב' א', וכל מה שעדיין יש בו איזה מסך, עדיין אור מאיר. לכן נקרא זה הסתלקות.

על זה נותן משל. בדומה לאדם שנמצא בחדר הד', הרביעי, והוא רוצה לצאת, לראות, לצאת החוצה. נמצא, מה שנכנס לחדר השלישי, הוא רוצה לבוא בחדר שלישי? שזה נקרא, חנייה, או זה נקרא, הסתלקות? הוא לא הולך הלאה.

מה שאין כן, מי שבא לחלק חדר שלישי, שם מנוחתו. וכאן לא חנייה שלו. הרי אי אפשר אחרת, אי אפשר לצאת. נמצא, שכל מה שנזדכך בעת הסתלקות, הכול נקרא שם הסתלקות. זאת התשובה, מדוע נקרא אור חוזר, הגם שזה אור ישר.

פו) למה נקראת הארת הזווג היורדת מהבחינה העליונה לתוך התחתונה הריקנית מאור, בשם או"ח.

מה השאלה? למדנו, שהאור שבא מחדש, דוגמה, שנזדככה בחינה ד', ואור בא לבחינה ג', בחינה ג' קומת חכמה, שאנו מכנים אותו אור חוזר. ואור הזה יורד בכלי בחינה מלכות. מה הוא רוצה? לקבל אותו משום שיש לו רשימה מקומת כתר.

למדנו שנעשה ביטוש בין האור החוזר הזה, שבא מחדש, לבין הרשימו. ונפלו ניצוצין דאור חוזר לכלי המלכות. אז הוא שואל, למה נקראת הארת הזווג היורדת מהבחינה העליונה, למשל מג', להתחתונה, הריקנית, כמו לד', בשם או"ח?

תלמיד: ג' נקרא עליונה.

רב"ש: או להפך, מבחינה ב', מאיר לבחינה ג'. אז זה נקרא אור חוזר לגבי בחינה ג'.

תלמיד: למה זה בחינה עליונה, למה זה נקרא עליונה?

רב"ש: הא?

תלמיד: הקומה יותר עליונה.

רב"ש: יותר זך.

תלמיד: יותר זך.

רב"ש: אם כן, מה השאלה? עוד הפעם. בשלמא אני אשאל, מדוע בחינה ג' נופלת לבחינה ד', נקרא אור חוזר? אז אני אשיב פשוט. היות שקומה נקרא אור חוזר, אבל איך אני מכנה הבחינה ב', שיורדת לבחינה ג'? גם כן, מכונה אור חוזר. מדוע? גם מקודם, בחינה ג' גם כן, אין לו יותר מאור חוזר.

פו) הוא מב' טעמים: א' כי כל הקומות הללו נבחנות לאו"ח, זה מספיק רק מג' לד'. אבל ב' לג' כבר איך אני לומד? זה נקרא בחינה ג'. נקרא אור חוזר.

אז אני רוצה לומר, בא טעם ב'.

וב' הוא, מפני שכל היורד למטה ממקום הזווג, הוא או"ח ולא אור ישר. היינו, כמו שלומדים בכל מדרגה, מטה מטבור נקרא אור חוזר, לכן למטה ממלכות, למטה מקומת זיווג, נקרא אור חוזר. וזה שייך מב' לג' גם כן, מא' לב' גם כן.

צריכים להתחיל אות פ"ז.