שיעור צהריים 18.08.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הצורך לישועת ה' – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: קטע מספר 1.

"בזמן שהאדם מקדש את הנקודה שבלב שלו, כראוי לו, אז הוא מתחיל להכנס לגלות מצרים, ואז הוא מתחיל לראות כל פעם איך שהוא מרוחק מהמעשה דלהשפיע. ואז מתרקמים אצלו כלים, דהיינו חסרונות, שחסרונות האלו יכול אחר כך הקדוש ברוך הוא למלאות כנ"ל.

נמצא שהאדם מוכרח להתחיל בהמלחמה, בכדי שיהיו לו כלים וצורך לישועה ועזרת ה', שהוא מה שאמרו, "אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו". נמצא שבכוונה לא נתן לו להאדם שיוכל לנצח את המלחמה, משום שעל ידי המלחמה האדם משיג כלים וחסרונות להשפע. לכן צריכים לשתיהן: שהאדם יכנס למלחמה בכדי להשיג כלים, והעזרה שצריכים, שדוקא הקדוש ברוך הוא יעזור לו."

(הרב"ש. 380. "כל מקדש שביעי - ב'")

שאלה: איך נוכל להיות מספיק אמיצים כדי להיכנס למלחמה ולדרוש את הכוח והרצון לזה מהבורא, למרות שלא בהכרח יש לנו את הכישרון הדרוש לנצח במלחמה?

אנחנו בכל זאת צריכים להשתדל להיכנס, ואז אנחנו פונים לבורא, אנחנו מבקשים, אנחנו דורשים, אנחנו בוכים, צועקים, עושים כל מיני פעולות כדי שהבורא בכל זאת ייכנס למלחמה שלנו נגד האגו. כי בעצם הוא עשה זאת, הוא אומר "בראתי יצר הרע", אז אנחנו צריכים לפנות לבורא ולדרוש שהוא יעשה מלחמה מול האגו שלנו, כי אנחנו לא מסוגלים. הבורא ברא אותו, איך אני יכול להתמודד מולו? אני לא יכול.

מה שאני יכול לעשות זה רק לבקש מהבורא שיעזור לי לצאת משליטת היצר הרע, וכך על ידי זה סוף סוף אנחנו נזכה לברוח ממנו, כמו שמסופר לנו ביציאת מצרים, בורחים. איך בורחים ממצרים, שזה אומר לצאת מהרצון לקבל, זה הסיפור, בזה שבלילה, בחושך, כשאנחנו לא רואים, לא מבינים, לא יודעים, איכשהו בשקט יוצאים. וכשהיצר הרע הזה רץ אחרינו ורוצה להחזיק בנו ולהחזיר אותנו לשעבוד מצרים אז אנחנו בורחים בריצה, בלילה. רק בצורה כזאת.

זה לא סיפור שקרה לפני אלפי שנים, זה סיפור שאנחנו צריכים כתוכנית הבריחה שלנו מהאגו שלנו, מהרצון לקבל, כי רק בצורה כזאת אנחנו יכולים להתעלות ולברוח ממנו, וכך זה ייצא לנו.

שאלה: למה אנחנו בורחים בלילה?

ב"לילה" הכונה שאנחנו לא רואים את הדרך, אנחנו לא יודעים איך ללכת, אלא יש לנו קצת אור רק כדי לראות כמה צעדים לפנינו וזה מה שעוזר לנו בבריחה.

שאלה: מה קורה כאשר אדם נלחם נגד האגו והרע, ומבין שהוא לא יכול לעשות את זה לבד, ומבקש מהבורא אבל אין תגובה?

סימן שהוא עוד לא יודע לבקש. שהחיסרון שלו עדיין לא חיסרון אמיתי. הוא עדיין לא כל כך רוצה לברוח ממצרים ועדיין לא כל כך רוצה את עזרת הבורא.

שאלה: אנחנו נמצאים במלחמה הזאת שוב ושוב ואנחנו מבינים שאנחנו לא מסוגלים להשפיע. מה מתווסף לנו בכל פעם?

בכל פעם שאנחנו לא מצליחים אז הכלי שלנו נעשה יותר עמוק ורגיש, ואנחנו מבקשים יותר מעומק הלב, ובסופו של דבר זוכים למצב שהבורא עוזר לנו.

שאלה: מה הפעולה הזו, שהרב"ש כותב עליה במאמר, שהאדם מרגיש את הנקודה שבליבו?

אנחנו צריכים להשתדל למצוא את הדרך המתאימה לנו לברוח מהאגו שלנו, ואז הבורא עוזר לנו לבצע את זה.

קריין: קטע מספר 2.

"האדם מתאמץ בכל פעם ללכת קדימה, והוא רואה שהולך אחורנית, מזה נתגדל הצורך בישועת ה' יתברך. כן הוא הטבע בזה שהוא משתוקק, וכל פעם נדמה בעיניו שכבר הוא הולך בדרך המלך, פתאום הוא מסתכל אחורנית, היינו למקום שכבר יצא משם, אזי הוא עוזב את דרך המלך, ושוב מתחבר עם אנשי הכפר והולך אחריהם. וכשרואה שנמצא כבר בכפר, היינו בבחינת הכפירה, אזי מתחיל שוב להשתוקק לבחינת אמונה. ואז על ידי התפילה, מתגדל ומתרחב את ההשתוקקות, עד שבא לידי מדה שהקדוש ברוך הוא אומר, שהכלים שלו כבר מוכנים לקבל את הישועה."

(הרב"ש. אגרת כ"א)

שאלה: איך לא לסטות מהדרך כאשר הולכים בה עם הקבוצה, ולכל אחת יש הסחות דעת ופיתויים בדרך?

בעזרת החברות. צריך להישען על החברות אחרת לא תוכלו לשאת את הדרך, ולהתקדם ישר אל המטרה. אלא רק אם תהיו בסביבת החברים שלכם.

שאלה: אבל גם לחברים יש פיתויים כאלה, איך אנחנו מחזיקים?

אם תחזיקו זה בזה תתקדמו דווקא בדרך הזאת. כל הזמן לבחור להיות עם החברים, אז בטוח תקלעו למטרה.

שאלה: איך לא ללחוץ על חברים בדרך הזאת?

אתם לא צריכים ללחוץ עליהם, אלא להראות להם עד כמה אתם מסורים לדרך.

שאלה: איך נתחיל את המלחמה באגו בלי להילחם זו בזו?

דווקא כדי להילחם באגו, אנחנו לא צריכים להילחם זה בזה אלא להתחבר זה עם זה, וכתוצאה מהחיבור בינינו אנחנו נילחם מול האגו.

שאלה: במאמר כתוב "פתאום הוא מסתכל אחורנית, היינו למקום שכבר יצא משם, אזי הוא עוזב את דרך המלך" מה הוא רואה שגורם לו לסטות מהדרך?

אסור להסתכל לאחור, צריך להסתכל רק קדימה.

שאלה: מה זה אומר להסתכל אחורה בעבודה שלנו?

על מה שהוא עבר. אסור לו להסתכל אחורה, לבדוק את עצמו, הוא צריך להסתכל רק קדימה, איך הוא יכול להיות יותר מחובר עם החברים ועם הבורא.

שאלה: אנחנו מבררות בעשירייה מה זה אומר לפתוח את הלב ומרגישות שכל עוד לא מנתקים את השכל ומתחילים להסתכל על הכול כמו תינוק שעוד לא למד דבר, לא יצא לנו שום דבר.

נכון.

שאלה: אנחנו צריכים לנתק את כל המחשבות ולהדליק את הלב, אז איך עובד המנגנון הרוחני?

בדיוק ככה. בדיוק ככה.

שאלה: האם הכלים שלנו בתהליך הלימוד אלה החברים? כשאנחנו קוראים על הכלים שמקבלים ישועה אז המחשבה היא שהחברים מקבלים ולא עצמי?

כן.

שאלה: כתוב "שהכלים שלו כבר מוכנים לקבל את הישועה". מהי הישועה הזו, ממה מצילים אותנו?

שאנחנו מתעלים מעל האגו שלנו, זה מה שאנחנו מצפים שיקרה לנו.

שאלה: כן אבל אנחנו נמצאים בסוף הדרך, אנחנו כבר מוכנים, כבר היינו צריכים לעבור את הכול, או לא?

לא. אנחנו רק בתחילת הדרך.

שאלה: לפני יומיים אימי נפטרה וחווית הכאב מאוד עוצמתית, איך לחבר את עוצמת הרגשות הזו למטרת הבריאה?

הכול נכלל באותו תהליך כללי שאנחנו כולנו עוברים מתחילת הבריאה לסוף הבריאה, וזה עוד יתגלה לפנינו.

שאלה: למה הבורא רוצה שהאדם יצטרך אותו ותמיד יעלה תפילה?

כי מלבד הבורא אף אחד אחר לא יכול לעזור לאדם.

שאלה: מה זה אומר לברוח מהאגו?

כנראה לברוח לתכונה ההפוכה מהאגו, לכוח השפעה, אהבה, חיבור.

תלמיד: ומה זה לברוח?

אנחנו מחפשים על ידי איזה אמצעים אנחנו יכולים לצאת מהאגו ולהתקרב לכוח ההפוך.

תלמיד: למה זה נקרא לברוח?

אין לנו ברירה אחרת, אין לנו כוחות שאיתם אנחנו יכולים להתמודד עם האגו שלנו, את זה רק הבורא יודע לעשות.

שאלה: בקטע נאמר שהוא "נמצא כבר בכפר, היינו בבחינת הכפירה". מה זו התכונה הזאת? במה היא באה לידי ביטוי?

שלילת הבורא, שלילת הכוח העליון.

תלמידה: האם זו כפירה או שלילה של עצם היותו של הבורא, או שזה יכול לעזור?

לא, זה כוח מאוד גדול שאנחנו צריכים להשתדל להתרחק ממנו.

שאלה: האם לנטות לבחינת הכפירה זה תנאי הכרחי כדי שנוכל להשתוקק למטרה? האם זה מה שעוזר לנו ליצור חיסרון אמיתי?

כן.

שאלה: איך אני מגיעה למצב שאני לא מסכימה עם חוסר האמונה שלי?

מה זאת אומרת לא מסכימה? יש לך חוסר אמונה, חוסר השפעה, חוסר חיבור עם אנשים שמשתוקקים למטרת הבריאה, זה ברור שיש, זאת עובדה. השאלה, איך את יכולה לגדל את הכלים שלך בצורה כזאת כך שהם יהיו מועילים יותר כדי לעלות למעלה מהאגו. תחשבי מה את יכולה לעשות עם הרצונות, המחשבות, התכונות, המטרות שלך, שהם יעזרו לך לעלות למעלה מהאגו.

שאלה: איך הפנייה עצמה מקרבת אותנו לבורא? איך לראות בה מילוי ולא אמצעי?

הפנייה מקרבת אותנו לבורא מפני שאנחנו פונים אליו ומבקשים ממנו שיעזור לנו. לא נשאר לנו שום דבר חוץ מזה.

תלמיד: זה לא אותו דבר כמו שאתה פונה לאדם בעולם הזה, אתה פונה לבורא. איך פנייה הופכת למשהו שיש בו רגש?

אתה צריך לפנות לבורא כמו לחבר, ממש כך, בצורה כזאת, כמו לאדם הכי קרוב אליך.

שאלה: המצב שהוא מתאר פה, שהוא סוטה מדרך המלך והוא כבר נמצא בין אנשי הכפר, זה מצב שהוא מאוד מאוד מפחיד. מה לעשות עם הפחד לסטות מדרך המלך?

להחזיק בקשר עם החברים. הפחד לא יעזור לי להישאר בדרך נכונה, אלא רק להחזיק בקשר עם החברים.

תלמידה: אני נמצאת בהשפעה של אנשי הכפר ושל הסביבה האחרת, איך הפחד יגדיל את ההשתוקקות ולא ישתק אותי?

אם אנחנו מתקשרים לבורא, אז זה יציל אותנו בכל מקרה.

שאלה: מה זאת הישועה שהבורא נותן על פי הבקשה הנכונה שלי, האם בזה שהוא מדביק אותנו, מחבר בינינו?

הוא מחבר בינינו ומחבר אותנו למטרת החיים. ואז אנחנו כבר יודעים איך להתחבר ויודעים גם איך להתקדם קדימה לקראת מטרת הבריאה.

תלמידה: מה זה הדבק הזה שמחבר בינינו?

האור העליון.

תלמידה: אנחנו ישירות בינינו לא יכולים להתחבר. אז מה זו האיכות הזאת? מה זה הדבר הזה?

זה מה שמחבר אותנו יחד. צריכים לנסות ולראות.

שאלה: מה זו הפעולה הזאת של להחזיק, לתפוס, לסמוך על החברות? אם אני תולה בחברות שלי את האגו שלי, אז זה רק יחריב אותן. מהי הפעולה הנכונה של ההחזקה?

להידבק אליהן ולעזור בכל מה שאת יכולה, ולא למצוץ מהן.

תלמידה: האם הכול עבורן ועבור ההתקדמות שלהן?

כן.

שאלה: חבר שנמצא בכפירה, האם הוא מזהה שזה המצב שלו, או שהחברים נותנים לו את האפשרות באיזושהי צורה להתעלות ולהגיע לישועה?

החברים צריכים לדאוג לכל אחד.

תלמיד: האם הוא מזהה שזה המצב שלו?

מזהה או לא מזהה זה כבר לא חשוב, העיקר שהחברים ידאגו לו.

שאלה: הנושא של השיעור הוא "הצורך לישועת ה'", ובשני הקטעים שקראנו רואים את זה מאוד חזק. אבל מה חלקנו בזה? חוץ מהרצון להתחבר בינינו בעשירייה, מה עוד אנחנו יכולים לעשות, או איך לחזק את זה שבאמת נגיע לצורך הזה כל רגע?

אם אנחנו לא נעזור זה לזה, אז לא נוכל לצאת לישועה. אנחנו תלויים בזה ממש כמו חיים או מוות.

תלמיד: אנחנו אומרים כל הזמן חיבור ושאנחנו צריכים להתחבר, ועוד יותר רוצים. איך לעשות את זה בצורה הנכונה, שנחיה את הצורך הזה כל הזמן?

נרצה בפועל לצאת.

תלמיד: זה כבר תוצר. איך להגיע לזה שבאמת יהיה לנו את הרצון הזה לצאת כל הזמן?

לנסות כל הזמן עד שנראה אם אנחנו רוצים או לא, וכל הזמן לבקש עזרה.

שאלה: מה הכוונה במשפט, "עד שבא לידי מדה שהקדוש ברוך הוא אומר, שהכלים שלו כבר מוכנים לקבל את הישועה"?

לא לעצור בדרך, אלא כל הזמן לדרוש עזרה.

שאלה: עלינו להרגיש שאנחנו בבריחה לעבר הישועה ורק להסתכל קדימה, המשמעות היא שינוי החיים. מאיפה מתחילים? האם אני חייבת להתחיל מעצמי?

כן.

תלמידה: מה הדבר הראשון שאנחנו חייבים לשנות?

אנחנו חייבים קודם כל להתקשר לבורא וכל הזמן לבקש ממנו בלי הפסק.

שאלה: אומרים שהמצב הכי מסוכן לאדם מכור זה השלב שהוא חושב שהוא כבר נגמל, ואז הוא נופל חזרה. נראה בקטע הזה שאנחנו מכורים לאגו ויש איזו נקודה שבה אנחנו בטוחים שכבר נגמלנו, שאנחנו הולכים בדרך המלך, ואז אנחנו נופלים ומסתכלים אחורה. מה גורם לנו להסתכל אחורה, האם אמונה בכוחותינו ואז מפסיקים לבקש, או שאננות או חוסר יראה? מה קורה בנקודה הזאת?

יש כמה כוחות שזורקים אותנו אחורנית - כוח האגו עצמו, חוסר אמונה, חוסר חיבור עם החברים, חוסר ידיעה בדרכי ה'. יש כאן בעיה גדולה, ובתחילת הדרך אנחנו מאוד מאוד תלויים במצבים כאלו.

שאלה: בקטע מתואר שחובה לסטות מדרך המלך לתוך הכפר כדי להשתוקק לעזרת ה'. איך להשתמש בזה בעבודה שלנו? איך עלינו להרגיש את זה?

זה נכון, אם לא יהיו לנו ייאוש, אכזבה, כל מיני תחושות של חולשה בדרך, אז לא נזדקק לעזרת הבורא. לעומת זאת, איך נוכל לרדת לתוך כאלה מצבים שבהם אנחנו זקוקים לעזרתו? לכן לא צריך לנסות להימנע מכאלה מצבים, אלא אנחנו צריכים לטבול בהם, לראות שאנחנו לא יכולים להתקדם, שהבורא בכוונה מסדר לנו כל מיני ירידות, ומתוך הנקודות האלה אנחנו צועקים ומבקשים ממנו עזרה.

שאלה: מחויבות, תפקיד בקבוצה, הפצה, הם בזמן קצר מחזירים אותך אם זורקים אותך החוצה. איך נכון להרים את החשיבות של הפעולה הזאת בדרך שלנו?

אנחנו צריכים לדבר בינינו ולפתוח את כל הבעיות, לראות עד כמה אנחנו יכולים לחבר את הבעיות שלנו ולראות מפה פתוחה, איפה אנחנו ואיך אנחנו יכולים להתקדם. זה צריך להיות אצלנו ברור.

שאלה: אם יש לך הרגשה שאתה יכול להתקדם, ואתה מרגיש שאתה יכול לנוע קדימה או לעומק?

תתקדמי. עד שתראי אם זה נכון או לא נכון, או בכלל נכנסת למקום שלא ברור איפה הוא.

שאלה: איך באמת להסכים להאמין שהבורא יעזור?

רק מתוך קשר עם החברות, אחרת זה לא יקרה. אדם לבד הוא מאוד חלש כדי להבטיח לעצמו שהבורא יעזור לו, אלא רק אם אנחנו מתחברים יחד לקבוצה. ואז כל אחד מוסיף את הפרוטה שלו, זורק מטבע קטן מאוד יחד עם האחרים, ובסופו של דבר יש לנו כוח.

שאלה: אמרת שאם לא נעזור זה לזה, אז לא נוכל לצאת לישועה כי אנחנו ממש תלויים אחד באחר, זה חיים או מוות. ואני זוכרת שפעם אמרת שהמצב הזה נקרא פתיחת הלב, זה נקרא נעשה ונשמע שייקח אותנו לדרגת החיבור הבאה. האם להגיע לנקודה הזאת זה נקרא פתיחת הלב?

כן.

תלמידה: כל אחד נמצא בתסכול כשהאגו מתגלה ובאמת אין כוחות להילחם איתו. למה תמיד נופלים לבקשה אישית, כל אחד עבור עצמו, במקום שנסתער על זה ונבקש אחד עבור האחר?

הבורא נותן לכל אחד כוחות בעד ונגד כדי להגיע למטרה. אנחנו לא יכולים להגיע רק על ידי כוח אחד, חייב להיות גם כוח כנגדו, הפוך, וכך אנחנו מתקדמים. לכן צריכים להבין שלא יכול להיות שנגיע למטרה רק בצורה יפה, נכונה, אלא תמיד יהיה משהו שיוריד אותנו מהדרך, ואחר כך אנחנו חוזרים ומתקדמים. זו הדרך, זו דרכנו. הכול מוכן לך, תראי איך בכל רגע ורגע הבורא מסדר לך דרך קדימה, ממש סולל את הדרך. תצליחי.

תלמידה: איך לתפוס את הרגע הזה ולא לבקש עבור עצמי?

זה נכון, זו כבר בעיה. זה שאת דואגת לזה, זה כבר אומר לנו שאת בדרך הנכונה. יהיה טוב.

שאלה: איך להבין אם הגענו למדרגת חיבור חדשה או שפשוט שכחנו מהקונפליקט שהיה? הרי קורה בחיים שלנו שאנחנו רבים, עובר זמן ואני נרגעת, כאילו לא היה כלום. איך לעבוד על זה בעשירייה?

בעשירייה זה צריך להיות אחרת, בעשירייה אנחנו לא צריכים להירגע אלא למצוא את הפתרון לבעיה, זה מה שהרב"ש כותב לנו כאן. כך שנמצא פתרון, וכנגד כל החשבונות למיניהם שלנו נלך להתקרבות, לחיבור זה עם זה, ושם נמצא את הפתרון הנכון.

תלמידה: אני שואלת כי יש מסר כזה שאנחנו צריכים להתעלות ולא לעשות שום דבר על אף שיש בעיות, ואת הכול הבורא יפתור. יבוא אור אבסטרקטי והוא איכשהו יעלה אותנו למעלה. אנחנו מדברים במושגים מופשטים ומאוד קשה להבין אם פשוט עברנו את המצב או עלינו מדרגה.

בהרגשה זה בדיוק איך שאת מתארת, כלומר כך אנחנו צריכים להרגיש את עצמנו, שהדברים לא מובנים ולא בטוחים.

שאלה: בעולם שלנו כשהאדם הולך להתקפה הוא הולך מעומק הלב ועד הסוף. איך אנחנו יכולים יחד לעורר בינינו את מצב ההתקפה מעומק הלב כדי לצאת מהמצב הזה של חוסר אמונה?

אתם צריכים לדבר עם עצמכם וביניכם, כך שבהתקפה הנוכחית שלכם תלויה ההצלחה של המבצע שלכם, של הפעולה.

תלמיד: מלבד לדבר, איך להגיע להרגשה הזאת יחד?

כל אחד משתדל לנצח את האויב שלו מתוכו, וכתוצאה תרגישו שלפניכם ניצב אויב משותף.

שאלה: האם יש כפירה בעשירייה?

כפירה משמעה שאני כופר בדרך הבורא, שאני לא מסכים עם המעמד שלנו, שאני רוצה לשבור את הכיוון שלנו. זה נקרא "כפירה".

תלמיד: וכשזה מתגלה, איך מתנהלים עם זה?

מתקנים והולכים לכיוון ההפוך.

תלמיד: איך אנחנו משתמשים במושג כפירה ברוחניות?

אם אני אומר שאני לא מביא את הבורא בחשבון, אז זאת הכפירה הכי גדולה שיכולה להיות. אם אני לא רוצה להתקדם על ידי חיבור בין החברים, אז זאת כפירה כי אני כופר בזה שיש כזה חוק שרק בקשר עם החברים אני יוצא לדרך נכונה. כפירה זו פעולה לא נכונה, ובטוח שאני רוצה ללכת בה כי אני רואה שאחרת אני לא יכול.

שאלה: ישועת ה' בחיצוניות זה בעצם חשיבות החיבור עבור האדם?

לא, זאת לא ההצלה. אנחנו צריכים לראות בכל המצבים שלנו את עזרת ה׳ שדוחפת אותנו קדימה לקראת החיבור. ומזה, שנגיע כולנו יחד ללב אחד, לרצון אחד.

שאלה: איך לעזור לחברות? איך ללמוד להבין מה הבורא רוצה להעביר דרכי לחברה, כדי שהפעולה שלי לא תהיה מתוך האגו אלא מהבורא?

במקרה כזה את צריכה להתחבר עם החברות, בצורה מקסימלית, ואז הבורא יהיה יחד אתכם.

שאלה: לפני זמן מה חברה שהייתה מאוד נוכחת בעשירייה, עזבה אותנו. היא עזבה ואמרה שהעבודה בעשירייה מביאה לירידה, זה כמובן, שמט את הקרקע מתחת לרגלים. מה זה? בדיקה, ניסיון שהבורא שולח לנו? ניסיון האמונה שהבורא שולח לנו, כדי שנתחבר עוד יותר באמונה למעלה מהדעת, כדי לא לעזוב את הדרך?

זה ניקוי של הקבוצה. אם היא מדברת על זה שהעשירייה זאת שיטה שהיא בכלל לא נכונה, כאמצעי להתקרבות לבורא, אז בכלל אין לנו מה לדבר אתה.

תלמידה: והמטרה שלנו היא עוד יותר להתחבר בנינו וללכת קדימה.

כמובן.

שאלה: למה אנחנו צריכים להודות על ההפרעות האלה בקבוצה, על ההרגשות של חוסר אמונה? הרי השיטה שלנו היא לקבל רק התפעלות מהחברים, למה עלינו להודות גם על המצבים האלה לבורא?

אנחנו מתקדמים בעיקר, כתוצאה מגילויים שליליים של האגו בנו. לכן מה שאנחנו מרגישים, את השלילי שבינינו, זה רק לטובתנו ומקדם אותנו, דוחף אותנו קדימה.

שאלה: אמרת שאנחנו צריכות לדבר בינינו כדי לבנות מפה של איפה אנחנו נמצאות. אבל כשבעשירייה אנחנו רוצות לדבר על המצב שלנו, החברות אומרות שהכול טוב או שמרגישות לחץ ואז יש דחייה כלפי השאלה. יש תחושה שלא מרגישות את הקשר עם העשירייה, אולי זה בא מהאגו שלי, או שזה המצב הנכון שאני רואה? איזו עצה אתה יכול לתת לנו כדי לפתוח את הנושא ושנוכל להתקדם בעשירייה כלפי הדבר הזה?

את צודקת בכל מה שאמרת, אבל בדרך, אנחנו בהדרגה נסדר את השאלה הזאת ונדע איך לענות עליה.

שאלה: מה עלינו עוד להוסיף כדי שהכלים שלנו יהיו ראויים לקבלת הישועה מהבורא?

רק חיבור ביניכן, בתוך החיבור הזה תוכלו לשמוע את הבורא שמדבר אליכן, אבל כשאין חיבור עדיין ביניכן, אתן לא יכולות לגלות, לשמוע, להבין אותו.

שאלה: אני שומע במאמר, שהבורא לא יוצר לנו את הקשיים האלה כדי שאחרי זה נפנה אליו, אלא הוא מגלה את המצב האמתי שבו אנחנו נמצאים. כלומר, האדם לא בודק את עצמו, לא נבדק, ונראה לו שהוא בריא. אחרי זה נבדק ומסתבר שיש לו בעיות בלב ובכליות ועוד. כשהוא כבר ראה שהוא חולה, אז הוא צריך לפנות לרופא כדי שהרופא יסדר לו את הכול. יוצא כאילו הבורא עושה לנו בדיקה, מראה לנו מה לא טוב אצלנו בבירור בעשירייה, ואנחנו צריכים לפנות אליו, כרופא, שהוא יתקן את זה, נכון?

נכון מאוד. יופי.

שאלה: איך להילחם בהרגשת הפחד לא להספיק לגלות את הבורא כשיש רצון מאוד גדול? רק עם החברות יצליח לך, תצא לך הרגשה של ביטחון, רק מתוך הקשר עם האחרות.

שאלה: איך לבקש מהבורא, איך לפנות אליו ולכלול את כול העשירייה? או שאני צריכה להגיד תעזור לחברות שלי בכל מעשה שהן עכשיו נמצאות, כל פעם שאני מתחילה משהו חדש?

לבקש עבור החברות זה הכי עוזר, הכי עוזר לבקש עבור האחרים. כתוב "המבקש עבור חברו זוכה תחילה"¹. לכן אם אני באמת מבקש עבור החבר, שהוא יקבל, אז אומרים שאני מקבל הראשון.

שאלה: איך להתמודד עם ההרגשה שמישהו רוצה להיות מחובר כל הזמן ולא מצליח? איך להתמודד עם המועקה שאנחנו מקבלים כתוצאה מחוסר היכולת?

לא נורא שאנחנו לא תמיד יכולים להיות מחוברים, העיקר שבכל זאת לפעמים אני מגיע למצב שאני מתחבר עם החברים ודרכם עם הבורא, ואז שתהיה אצלי כבר מוכנה אותה קופסה שאני רוצה לשפוך כחיסרון שלי. זה מה שצריך להיות.

שאלה: אמרת שאנחנו צריכים לדבר בינינו, צריך לפתוח את כל הבעיות.

מה שקשור במצב הכללי שלנו, איך אנחנו מתחברים כדי להתאים את עצמנו לבורא שהוא יוכל באותה המפה, באותו המקום להתגלות, זה מה שאנחנו רוצים שיקרה.

שאלה: יש לי צורך מודע ללכת אחרי בני הכפר, עד כמה שאני מבינה, זה בדיוק ההבדל בין לשמה ללא לשמה?

תחליטי בעקבות מי את הולכת ותלכי, העיקר זה לבחור וללכת ואחר כך כבר תראי האם בחרת נכון, או לא.

שאלה: שמעתי עכשיו "המבקש עבור חברו זוכה תחילה", כלומר שאני מקבל קודם, זה לא אגואיסטי?

זה לא אגואיסטי מפני שיש לי כלי יותר גדול מהכלי של החבר ולכן כשאני מקבל בתוך הכלי שלי, אז אני ממני, יכול לספק לחבר.

שאלה: כשאני מבקש מהבורא לעזור לחברים, נראה לי שכאילו אני עושה את זה רק כדי לעזור לעצמי להגיע למקום יותר טוב. אז נראה שצריך לעשות את הבירור לפני כן ולבקש מהבורא לעזור לנו כדי שנוכל לבקש עבור החברים מנקודה שאני לא רוצה שום דבר לעצמי?

כן, ודאי.

(סוף השיעור)

---

1. "כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה" (נזיקין דף צ”ב, א גמרא)↩