שיעור צהרים 19.03.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק "שמעתי", עמ' 644,

מאמר קפ"ח, "כל העבודה היא רק במקום שיש ב' דרכים – ב"

קריין: בעל הסולם, עמוד 644, "שמעתי", מאמר קפ"ח, "כל העבודה היא רק במקום שיש ב' דרכים - ב".

קפח. כל העבודה היא רק במקום שיש ב' דרכים- ב

שמעתי מוצש"ק בשלח י"ד שבט תש"ח

"כל העבודה היא רק במקום שיש ב' דרכים, כמו שמצינו: "וחי בהם, ולא שימות בהן". וענין "יהרג ואל יעבור" אינן נוהגין אלא בג' מצות לבד. ויחד עם זה אנו מצינו, שחסידים הראשונים היו מוסרין נפשייהו על עשה. אלא האמת, שזהו כל העבודה. ובזמן שהאדם צריך לשמור את התורה, אזי נוהג כל המעמסה הכבד. ובזמן שהתורה שומרת האדם, אזי אין זה כל קשה, על דרך "נשמת אדם תלמדנו", שזה נקרא, שהתורה שומרת האדם."

שאלה: איך זה שיש שתי דרכים הרי יש לנו דרך אחת, דרך של הקבלה או שזה לא מדובר על הדרך שלנו? ולמה נחיה ולא נמות?

העניין הוא שאנחנו צריכים לשמור את חוקי העולם העליון שמנהל אותנו, ובו יש כאלה תנאים. יש ג' מצוות שהעיקרית ביניהן אצלנו, מצווה שהבורא הוא "אחד יחיד ומיוחד ואין עוד מלבדו", ולכן זה שצריכים לעמוד על זה, זה קודם כל, וכל היתר כבר תלוי באיזה מצבים אדם נמצא.

לכן כתוב ש"כל העבודה" שלנו "היא רק במקום שיש ב' דרכים," לקיים או לא לקיים, "כמו שמצינו: "וחי בהם, ולא שימות בהן"." זאת אומרת, אסור לנו ללכת כמו שכתוב על קידוש ה' למשל, בכל מיני דברים שהם לא דורשים את זה. "וענין "יהרג ואל יעבור" אינן נוהגין אלא בג' מצות לבד." זה גילוי עריות, שפיכות דמים, ועוד. "ויחד עם זה אנו מצינו, שחסידים הראשונים היו מוסרין נפשייהו על עשה." על כל דבר שיש לאדם לעשות והוא עומד לפני זה, הוא חייב לתת את כל הכוח שלו ואפילו ללכת למות. אז הוא אומר שלא, "אלא האמת, שזהו כל העבודה." שלנו. "ובזמן שהאדם צריך לשמור את התורה, אזי נוהג כל המעמסה הכבד. ובזמן שהתורה שומרת האדם, אזי אין זה כל כך קשה, על דרך "נשמת אדם תלמדנו"," שהאדם מתקדם שפותחים לו כל מיני אמצעים, כל מיני מקרים, "שזה נקרא, שהתורה" מלמדת ו"שומרת" את האדם."

שאלה: איך התורה שומרת על האדם ומה תפקיד האדם כאן?

תפקיד האדם הוא בכך שאדם צריך לקיים את חוקי התורה כי אלה חוקים של העולם העליון. בעולם שלנו לא כל כך מרגישים את זה, אלא רק למעלה בעולם העליון, והאדם חייב להבין את זה ולקיים את זה.

תלמיד: כתוב ש"נשמת אדם תלמדנו", האם אנחנו לומדים מהנשמה בצורה של עיבור או בצורה של צופה מהצד?

לא, אנחנו צופים מבפנים, כי אנחנו בעצמנו נמצאים בעיבור ומרגישים את כל הכוחות וכל השלבים שעוברים עלינו, עד שאנחנו נולדים ברוחניות וכך יכולים להתקיים.

שאלה: מה זו התורה שהיה אסור לגלות אותה כי כל נשמה צריכה לעשות את זה בעצמה?

יש כאלה שאלות שמתגלות רק בזמן מסוים ורק לאנשים מסוימים, על זה מדובר. בסופו של דבר הכול יתגלה לכולם, אבל יש הבדל בנשמות, יש כאלה נשמות שכבר התפתחו והן יכולות לקבל כאלה שאלות בחיים שלהם, ויש כאלה שעדיין לא התפתחות ובינתיים צריכות להמשיך ולהתפתח, ואחרי זה גם הן ישיגו כאלה משימות מלמעלה, מהבורא.

שאלה: המצב שלאדם לא קשה בכלל, ונגיד שהתורה שומרת אותו, ואתה עושה מאמצים בעבודה, ואתה עובד בשמחה ובכלל לא קשה לך, אבל יש רגע שהרצון גדל ואתה אפילו לא יכול לעשות גרם ממה שעשית לפני כן, מצב כזה הוא בסדר? זה נהיה כעול ומאוד מסובך.

כן, מצבים כאלה הם לא נורמאליים, צריך לבקש מהבורא עזרה ולברר למה ניתנים לך כאלה מצבים קשים. זה יכול להיות מאלף סיבות שונות.

שאלה: הביטוי "נשמת אדם תלמדנו" כאן במאמר מתייחס לקודים של התורה שהם מקשרים את האור והחושך ויוצרים בנו את כל מה שקיים בנו?

כן.

תלמידה: ברגע שהתורה בתוכנו זה נותן לנו אחריות גדולה לגבי איך אנחנו מתייחסים ומקיימים אותה, האם אתה יכול להסביר על כך?

לא. התורה בדיוק פותחת לנו אותם הרצונות שבהם אנחנו צריכים לסדר בהדרגה את היחס שלנו עם הבורא. וכך אנחנו צריכים לקבל אותה. ובמקרה שאנחנו מגלים את היחס הנכון, אנחנו מתקדמים עוד ועוד יותר לקשר בינינו ומכולנו יחד לבורא.

שאלה: איזה בירורים אנחנו צריכים לעשות ברצונות שמביאים לתיקונים שמכוונים לבורא כדי לבנות איתו קשר?

ככה להמשיך לכוון את עצמך ולעשות כאלה פעולות שמקרבות אותנו לבורא עוד ועוד .

תלמידה: איך להפעיל אותם ולהחזיק הרצונות האלה כדי לא להיפרד מהבורא?

כל הזמן להיות מכוונת עליו, לא להתנתק, אז הכול יהיה נכון.

תלמידה: יש רצון שבור שהעשירייה צריכה לממש אותו, יש את החיבור שלנו, זה כוח כדי לעבוד עם הרצון הזה, אבל אין לנו את החכמה איך לעבוד איתו. אז איך לקחת דוגמה ממדרגה יותר גבוהה שאליה אנחנו משתוקקים?

המדרגה העליונה המתוקנת עושה את הכול כדי לעשות טוב לבורא. כך גם את במדרגה שלך, במקום שלך בוחרת ועושה רק את מה שבו את יכולה לעשות טוב לבורא.

שאלה: כל העבודה שלנו מסתכמת במימוש הנכון של המצוות?

כן.

תלמיד: אנחנו מפתחים כוח רצון וביטול עצמי כדי שכל הזמן נוכל לבנות את הכוונה הנכונה?

כן.

שאלה: יש כל מיני מצבים ועכשיו יש כזה מצב שאני רוצה להגיע לדרגת הביטול שלך יש, שאתה בשבילנו יורד מהגובה שלך, ועוד יותר הייתי רוצה להשיג ביטול כלפי הבורא שמנהל את הכול ונסתר, בלתי נראה, איזה דרגה של ביטול זה. אולי אתה יכול לתת לנו איזשהו סוד איך אנחנו יכולים לענות לבורא מדרגת הביטול שלו?

רק להמשיך את מה שאנחנו עושים כל יום ולהוסיף את התפילה שלך.

שאלה: איך עלינו לקיים את התורה והמצוות כדי שיקרה משהו חדש וטהור בדרך שלנו?

לאט לאט, בזה אחר זה, אנחנו נקיים את כל אותם תנאים שהבורא רוצה, וכך אנחנו נגלה אותו בצורה קרובה אלינו עוד יותר.

תלמיד: איך אנחנו צריכים להתייחס לכתבים הקבליים כדי שזה יקרה?

אנחנו צריכים לקרוא אותם בתשומת לב רבה ולהשתדל לעשות בדיוק כמו שכתוב שם.

שאלה: כתוב במאמר שכל העבודה היא במקום שיש ב' דרכים, "וחי בהם, ולא שימות בהן", וענין "יהרג ואל יעבור"." האם יש הבדל בין "וחי בהם", לבין "ייהרג ואל יעבור".

כן, אחד כנגד האחר, כך זה קורה.

תלמידה: מה זה אומר ייהרג ואל יעבור.

ייהרג ואל יעבור קשור לשלוש המצוות, עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות. באלה אנחנו צריכים לעמוד קודם כל.

שאלה: מדוע התורה נקראת מעמסה? האם יש דרך להקל את העומס הזה?

אם עובדים יחד, רוצים להתחבר זה עם זה, ומהקשר בינינו לקיים את דרישות התורה, אז זה יהיה קל.

שאלה: האם הקרבה משמעותה להרוג את הרצונות שלנו, או שאנחנו רק נעשים חופשיים מהם?

אנחנו מתחילים להשתמש בחוקים האלה להתקדמות שלנו.

שאלה: אנחנו לומדים שתורה משמחת את הלב. האם השמחה בדרך היא המגן שהתורה נותנת, או שמדובר פה על משהו אחר?

דווקא כך. התורה נותנת שמחה בלב וזה מגן על האדם.

שאלה: למה כל כך קשה לחשוב על כך שאין עוד מלבדו? כל הזמן אני רוצה לעזוב את המחשבה הזאת כי היא כבדה כל כך.

כיוון שזה כובל את ידייך.

שאלה: איך אנחנו מגיעים למצב שבו הנשמה שלנו מתחילה ללמד אותנו?

בעיקרון אנחנו כבר צריכים להתחיל להבחין בזה. מהלימוד בשיעורים שלנו היום, מחר, אתמול, אתם כבר צריכים להתחיל לפעול בצורה כזאת.

תלמיד: איך לפעול בצורה כזאת?

לפעול כמו שדיברנו עכשיו בשיעור, האדם צריך להבין שכל מה שהוא מקבל הוא מקבל מהבורא, ואת הכול הוא מקבל רק לשם ההתפתחות שלו, ואיך הוא צריך להגיב על הנסיבות שמתגלות בפניו.

תלמיד: האם אפשרי שהנשמה שלנו, הנקודה של החיבור שלנו עם הבורא ועם החברים תוביל אותנו בכל מצב מעל הכול?

אם תתקן אותה, אז היא תוביל אותך. כפי שנאמר "נשמת אדם תלמדנו".

תלמיד: הנקודות של החיבור איתה הן מאוד קצרות, והעולם הזה תופס את כל תשומת הלב. איך בכל זאת לעשות כך שהיא תיקח אותך ופשוט תיכנע כלפיה?

אתה צריך לחלק את עצמך לשני חלקים. בחלק הראשון אתה מקיים את מצוות התורה, את הוראות התורה, ובחלק השני אתה עובד עם העולם החיצון שלנו.

שאלה: לאיזו תגובה הבורא מצפה מאיתנו כשהוא נותן לנו משימה ומעמיד לנו תנאים?

הבורא רוצה שתהיו בקשר שלם, מלא, זה עם זה, כדי שהוא יוכל להתגלות בתוך הקשר הזה. ואז הייתם מרגישים אותו ומקיימים לחלוטין את כל החוקים שלו. ובהתאם למילוי שלהם הייתם עולים מעלה מעלה במדרגות הספירות והעולמות.

שאלה: באיזה שלב של הדרך הרוחנית התורה מתחילה לשמור על האדם?

היא תמיד שומרת עליו.

תלמידה: האם לא צריך לעבור קודם מכשולים?

לא צריך שום דבר, תתחילי מיד ככל שאת יכולה.

שאלה: כשאדם צריך לשמור את התורה זה קשה, וכשהתורה שומרת את האדם זה לא קשה, למה יש את הקושי הזה?

מזה שאנחנו לא מותאמים. אנחנו לא נוצרנו כאלה שהתורה תימצא בנו בלי המאמצים שלנו.

שאלה: כתוב "וחי בהם ולא שימות בהם". האם זה תנאי שתואם להתקדמות שלנו ברוחניות, או מדובר על משהו אחר?

מדובר בדיוק על ההתקדמות.

תלמידה: ואיך להתנהג בכל שלב?

כמו שאמרנו בעבר ואומרים עכשיו.

שאלה: נשמת האדם זו העשירייה, האם "תלמדנו" זה אומר שאנחנו מקבלים לימוד בעזרת החברות?

כן.

תלמידה: ובמה להביע את ההודיה לחברות ולבורא על הלימוד הזה? איך עדיף לעשות את זה?

צריך פשוט להיות יחד, קרובים יותר זו לזו, לעזור יותר זו לזו, לפתוח את עצמך לחברות.

שאלה: באיזה תנאי התורה שומרת עלינו?

בתנאי שאנחנו שומרים את התורה בתוכנו, ואנחנו רוצים תמיד להרגיש שהתורה נמצאת בכלים שלנו.

שאלה: כשאדם מקבל מבפנים איזו תשובה, איזה יחס, איזו גישה, איך הוא יכול להבדיל בין שקר לאמת מה שהנשמה שלו מלמדת אותו?

שיבדוק עד כמה הוא יכול לממש את זה בקבוצה עם החברים.

תלמידה: אבל יש דברים, אפילו ביומיום, שאדם רוצה להיות כל הזמן בכיוון הנכון, לעשות את רצון הבורא, אבל לא יכול לשאול את העשירייה על כל דבר.

שלא ישאל אותם בדיבור, אלא שיתאר לעצמו עד כמה הם יכולים להיות עימו באותה מסגרת.

שאלה: האם אפשר לומר שתורה זו דרך של חיבור הניגודים שבה תמיד יש בחירה, וזו דרך שבה האדם צריך לעשות בחירה?

כן, אמרת נכון.

תלמידה: זאת אומרת, הטבע שלנו צריך להיות דומה לו בזה שהוא כולל בעצמו את הכול, וגם אנחנו צריכים בזה להידמות לו.

כן.

שאלה: יש לי תחושה שאני לא משקיעה את מקסימום המאמצים בתנאים שהבורא נתן לי. האם אפשר לומר שכל מה שאתה יכול לעשות אתה כבר עושה כי "אין עוד מלבדו"?

בעיקרון הכול טוב, בינתיים הכול מחזיק טוב.

שאלה: מהן ג' המצוות בעבודה רוחנית?

ג' המצוות הן, גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה.

תלמידה: איך לעבוד עם ג' המצוות בעבודה הרוחנית בעשירייה?

לא להיכנע להתעוררויות ולדחפים האלה.

תלמידה: מהן הדחפים האלה?

לזה נדרש הסבר רב. נדבר על בעתיד, למעשה זה משהו שלא קיים אצלנו.

שאלה: איך אנחנו עובדים עם העולם החיצוני כשמממשים את מה שהתורה אומרת לעשות?

העולם החיצון הוא לא מרגיש את זה, הוא לא נמצא במגזר הזה.

שאלה: איך אנחנו לומדים יחד עם העשירייה בזמן שהנשמה כבר מתחילה ללמד אותנו?

אנחנו ממשיכים ללמוד יחד עם העשירייה, ועם כל מה שעובר עלי אני נמצא בתוך העשירייה. כך כל אחד ואחד מהחברים שלי גם עובר כאלה מסלולים, ועם כל זה אנחנו נכנסים לחיבור בינינו, וכך מהר מאוד עולים בסולם.

שאלה: אנחנו לומדים שעלינו ללמוד מפעולות הבורא. לפעמים נדמה לי שאני מרגישה את אהבת הבורא, אבל אני לא יודעת איזה פעולות הוא עשה עלי. איך ללמוד את הפעולות שלו כדי לבנות אותה הרגשה אצל החברה?

תודי לבורא בכל מקרה, ותשתדלי לעשות את מה שהוא רוצה ממך.

שאלה: כתוב, כשהתורה שומרת את האדם, אז "נשמת אדם תלמדנו". האם נכון לומר שנשמת האדם זה אור הבורא שממלא אותנו, מגן עלינו ומלמד אותנו?

כן.

שאלה: כשבפנים מתגלה מצב של עול קשה וכבד מאוד, האם זה סימן שאפשר להתחיל לחפש את הפעולות הלא נכונות, או קודם להתחיל לחפש את הכוונה הלא נכונה ואיך לתקן אותה?

תנסי גם כך וגם כך, העיקר שתחפשי.

שאלה: האם אני יכול להחשיב שהנשמה שלי או פני השכינה התפשטה לכל החברים שאני רואה, ואם אני מרכז את כל כוחות הנשמה בנקודה אחת של הסכמה וחיבור, אז אני אלמד ממנה?

כן.

תלמיד: האם אני צריך להשמיע בקול את השאלה שלי או שאני יכול ללמוד בשתיקה?

אתה יכול ללמוד בשתיקה. אבל אם אתה לומד יחד עם חברים, אז כדאי שזה יהיה ידוע לכולם.

שאלה: מה זה לגלות את עצמי לחברות? האם אלו פעולות פנימיות שלי או חיצוניות?

אלו יכולות להיות רק פעולות פנימיות, ויכולות להיות פנימיות וחיצוניות.

תלמידה: האם אפשר לומר שגילוי עצמי זה כשאנחנו אמיתיים זה עם זה?

את זה צריך לבדוק, את תראי בעצמך. אני לא יכול להגיד כן או לא, כי את תיקחי את זה ותשתמשי בזה כאיזה חוק.

שאלה: אם אנחנו רוצים רק לקבל, אז הבורא מת, ואם אנחנו רוצים להשפיע, אז הוא יחיה. האם אנחנו צריכים להתאמץ בכל דרך שהבורא יחיה בתוכנו?

כן.

שאלה: איך לעשות עסקה עם הנשמה שלנו שהיא תעזור לנו, שתתפלל עבורנו, שתחזיק אותנו?

דברי איתה כל הזמן, תפני אליה, דברי ותבקשי מהבורא.

שאלה: במאמר הקצר הזה מתוארים שני מצבים. במצב הראשון האדם שומר את התורה, ואז הוא מרגיש כל המעמסה הכבדה ואת כול הקושי. ובמצב השני התורה שומרת על אדם, ואז אין שום קושי ונשמת אדם תלמדנו. האם ההבדל הוא בזה שבמצב הראשון אדם מרגיש מעמסה וזו התקדמות בהסתרה, ובמצב השני שבו נשמת אדם תלמדנו זה באיזו מידת גילוי האדם מתקדם?

נגיד שזה נכון, תמשיך לברר.

תלמיד: מה זה "נשמת האדם תלמדנו"? האם זו עבודה פרטית וגילוי פניו ית'?

כן.

תלמיד: זה מתנת שמיים?

גם כן.

שאלה: איך אנחנו יכולים להרגיש את השפעת התורה על העשירייה ולא להתענג בזה?

אם נקבל את השפעתו של הבורא אך ורק כמשהו שמעורר אותנו לפעולה הרוחנית הבאה, אז זה לא אומר שאנחנו מקבלים את זה לעצמנו.

תלמידה: הרצון שלנו יגדל ואנחנו צריכים לדבר על זה בעשירייה מאוד מדויק?

כן.

שאלה: בדקתי ושמתי לב שהרב"ש היה בן 43 כשזה נכתב, ושאלתי את עצמי, הוא היה אצל אביו כשהוא כתב את זה, מדוע המאמרים האלה הם כל כך קצרים?

הוא מצא שלא צריכים לכתוב על זה יותר. הוא כתב את זה בצורה כזאת שבאמת יש לנו מזה כל התורה.

תלמיד: איזה השפעות יכולות להיות למאמר הזה על העבודה שלנו, על החיים שלנו ועל ההתפתחות הרוחנית שלנו?

על ידי קריאה ומימוש המאמרים האלה, אנחנו יכולים להכניס את עצמנו לסולם שעובר את כל העולמות עד עולם אין סוף.

תלמיד: איך אנחנו לומדים ביומיום לשמוע בקול ה'?

יום יום צריכים להשתדל לפי המאמר שאנחנו קוראים, להעלות את השאלות והדרישות לבורא ולדרוש מהבורא תשובה וכך נתקשר אליו.

תלמיד: האם יש לך רצון שאנחנו באמת נשאל הרבה שאלות או שעלינו להתאפק?

צריכים לשאול שאלות. אם לא מבינים מאמר, לא מבינים איך לעבוד עימו אז צריכים לשאול.

שאלה: כתוב שהחסידים הראשונים נתנו את חייהם על האמת וזו כל העבודה. אז מה זה בשבילנו העשייה הזו?

אנחנו משתדלים עד כמה שניתן לקיים אותם בינינו.

תלמיד: אפשר להגיד, שעכשיו המצוות האלו אלה הן פעולות שאנחנו צריכים לעשות בעשירייה, לבוא לשיעורים, לשלם מעשר?

כן.

תלמיד: ואז מלמעלה כבר מתחילים בירורים?

כן.

תלמידה: ואם עוד לא השגתי זאת, אני צריכה לעבוד רק על זה ולא להיכנס לעולמות עליונים וכולי.

לא, אפשר גם וגם, במקביל.

שאלה: אמרת שצריך לחלק את עצמי לשני חלקים, חלק ראשון מבצע תורה ומצוות והחלק השני עובד עם העולם הגשמי. אז איך אחד משפיע על השני ולמה אנחנו צריכים לחלק את עצמנו לשני חלקים, אם העולם החיצוני לא מרגיש את העבודה שלנו?

האמת שלא מרגישים את העולם החיצון, אלא מדובר על המימוש שלך, ככה שלממש צריך.

שאלה: איך לפעול עם העולם החיצוני? האם אפשר בעשירייה לדון על המצבים שלי דרך הגילויים הגשמיים, או שעדיף שנדבר על המאמר, המקורות, השיעורים?

הכי טוב מאמרים, מקורות ושיעורים.

תלמידה: איך לעבוד עם העולם הגשמי?

לא צריך. אין צורך לדון בזה, בינתיים שהכול יזרום.

שאלה: אמרת שהבורא רוצה שנהיה בקשר השלם, המלא זה עם זה, מה זה הקשר הזה?

שנהיה כמה שיותר מחוברים גם בעולם הזה.

תלמידה: בהרגשה שלי כל חברה זקוקה לממש את הקשר הזה בצורות קצת שונות. למשל, יש חברה שדרך קריאת מקורות, חברה אחרת דרך הקשר הפיסי, ואחרת כמה שיותר בירורים שיח ודיבורים. אז איך אנחנו מתקרבות לענות על הצרכים של כולן כדי להגיע לקשר הזה השלם?

תנסו בינתיים להתקרב זו לזו כמה שאתן יכולות, עוד מעט אנחנו נתחיל לעבוד על זה.

שאלה: איך לקבל את האור ואת שמחת הלב, אם הם כבדים על ידי הבורא, ואיך למצוא את המקום זה?

תנסי, תתפללי. וזה יצליח, ייצא.

תלמידה: בחיפוש הקשר עם הבורא, העשירייה זה סוג של עוזר, מי שמוביל אותי, או מקום לשאלות ותשובות, או שהכול צריך לקרות רק בפנים?

הכול צריך להתקיים יחד ובפנים.

תלמידה: מאוד רציתי לשמוע תשובה לשאלה מהספר, ואצלנו בעשירייה יש התשובה לשאלה, אבל אף אחת לא ידעה על השאלה שלי. זה אומר שהנשמה כבר מתחילה ללמד, או שזה מקרה? אני מצאתי את זה כנס.

תראי את זה כנס.

שאלה: אחרי השיעור אנחנו עושים סיכום, מי שמעה בשיעור הזה, מי התפעלה ומזה אני רוצה לבחור את החסרונות של החברות. האם אני צריכה את החיסרון של החברות כדי שבמהלך היום אתפלל עליהן?

תעשי את זה.

תלמידה: אני צריכה לעשות מאמץ כזה, או שהעשירייה צריכה לעשות מאמצים ולהתחלק בחסרונות אחת של השנייה ולא התפעלויות וסיפורים.

רצוי סיפורים רוחניים.

תלמידה: מה זה להביע את החיסרון שלי? זאת תפילה פנימית שלי או שלה, או זה חיפוש?

אם יש לך איזשהו חיסרון אז תבטאי אותו כך או אחרת. ואם אין, אז אין.

שאלה: למה השתתפות כל אישה באירוע פורים מקרבת אותנו לנגיעה בגמר התיקון שאליה אנחנו כל כך משתוקקים?

הכול שאלות על הדרך. תמשיכו להשתוקק, תמשיכו להתקרב, תמשיכו להיות קשורות זו לזו ותראו שעל ידי זה תצליחו.

(סוף השיעור)