שיעורי בוקר - 22.12.18 הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

הכנה לכנס

שאלה: אנחנו נכנסים עכשיו, או בעצם כבר נמצאים בתוך תהליך של הכנה לכנס הגדול. רב, אנחנו רוצים להתחיל עם שאלה אליך. אתמול הייתה פה שיחה עם המרצים, ואתה אמרת שהכנס הגדול צריך להיות "מכה של חיבור". לכן, לפני שנספר מה נעשה כרגע ואיך התהליך, אנחנו מאד רוצים לשמוע למה הכוונה "מכה של חיבור"?

זה מה שחסר לנו בהשגת המטרה, זה ברור לכולם. ברור לכולם שאנחנו עדיין נמצאים בהכנה לזה, ולא בהשגת החיבור. והכנס עצמו, זה כינוס של האנשים שנמשכים לזה גם גברים וגם נשים, מכל המדינות וגם מישראל. אנחנו מקווים מאוד שיבואו אלינו הרבה אנשים, במיוחד אנחנו לוחצים על האנשים שיבואו מכל חלקי הארץ. כי מחו"ל זה קשה מאוד, אפילו הייתי אומר שלא כדאי לנו כל כך למשוך אותם בכל מחיר, מה שנקרא. כי הם נמצאים במצב קשה, ויש לפנינו לכל העולם שנה לא פשוטה, לכן לא לעורר, לא לחמם את כל קבוצות חו"ל שיבואו, אלא הם יכולים לצפות מרחוק. כי לבוא לישראל הם צריכים עם זה לשכור בתי מלון וכן הלאה, כל זה יכול להיות לא פשוט.

לכן כל ההפצה שלנו, היא במיוחד חייבת להיות בתוך עם ישראל. אני לא אומר לא לחו"ל, אנחנו נשמח מאד שיבואו כמה שיותר. אבל אני מדבר על לא להפעיל לחץ כדי שיבואו כמה שיותר. ככה נראה לי.

תלמיד: אנחנו נמצאים עכשיו במצב שבו כל המפעל בארץ נמצא בתהליך של מיתוג, של דיוק, של פילוח לקהלים. גם בקמפוסים, וגם זיהינו וגילינו שאנחנו לא יכולים לקבל את עצמנו כמובן מאליו. זאת אומרת, השירות הוא שלנו, אנחנו אלה שנמצאים כל יום בשיעורים גם גברים, גם נשים, כולם בעצם נכנסים לאיזה תהליך שהכנס הוא מעין "אבן דרך" בתוכו.

תלמיד: לדעתי חשוב מאד שיהיה נושא אחד חד וברור. הנושא שאני ממליץ עליו זה נושא הבקשה, כי זה מה שנדרש מאתנו. בבקשה נכלל גם הקשר בינינו, לכן אין דבר יותר מתסכל מבקשה, כי אנחנו יכולים לשמוע כל פעם שהכול תלוי בבקשה, ובקשה עבור חברים היא תמיד בטוחה ונכונה. אבל בשביל להגיע לחיסרון השלם הזה, אנו צריכים את ההתכללות הזאת בינינו. זאת אומרת, שהחיבור המקסימלי נדרש בשבילנו רק בשביל שנבקש, כי רק את זה ניתן לנו לעשות מצדנו.

הנושא הזה הוא כל כך חזק ורחב, שהוא כולל בתוכו את ההפצה ואת הכול ממש. הנושא יכול להתרכז רק בתפילה שכוללת בזה את כל הרבדים, את כל האנשים. בעצם אני מציע מאד שזה יהיה נושא חזק, שהוא כולל בתוכו הכול.

תלמיד: אנחנו רק רוצים לעודד שוב חברים מהארץ ומהעולם. ההשתתפות של כולם היא מאד חשובה, בבקשה תרימו סימני שאלה, וניתוב. אם יש קבוצות עם סימני שאלה, נשמח לראות אותם ולשמוע אותם.

תלמיד: יש כלי מאד חזק שלא השתמשת בו כבר די הרבה זמן, שזה מעגלי החיבור. זה עונה על המון בקשות של רב להיות בקשר עם הקבוצות, ולעשות ממש.. אולי זאת הזדמנות להחזיר את הטכניקה הזאת בזמן הכנס, ולהשתמש בה במסגרת כזאת או אחרת גם אחרי הכנס. זה משהו שאפשר להתחיל בו שוב בכנס, ואולי ללמד את האנשים קצת, כך שכל אחד שהיה בכנס יהיה דוקטור למעגלי חיבור בכל העולם.

ומה? לעשות את המעגלים האלה נניח ברחבי ישראל, ואחר כך למשוך אותם לכנס? על מנת זה.

תלמיד: אפשר גם לפני, אם יש זמן. אני לא יודע את התשתית של האנשים, אבל נניח אפשר לתת הנחיה לקבוצה שכל קבוצה תקיים עד הכנס מעגל חיבור אחת לשבוע. זה לא מעמיס יותר מידי, נניח משהו כזה.

בתוכה או מחוצה לה?

תלמיד: מחוצה לה.

לפנות לעם, ובצורה כזאת למשוך אותם לכנס.

תלמיד: יש הרגשה של התפעלות גדולה מאד מהקבוצות. יש התרגשות גדולה מכל התהליך הזה. הם היו מאד רוצים להיות שותפים, והם מחפשים דרכים במה להשתתף. יחד עם זה יש אלו קולות עם הרגשה של בעיה כספית, בעיה כלכלית גדולה לחלק גדול מאד מהחברים בקבוצות, שהם באים ואומרים, אנחנו מאד מתלהבים ומתרגשים מכל מה שקורה, רוצים אבל לא יודעים מה לעשות. זה לא רק העניין הכספי, התשלום הישיר עבור הכנס, אלא גם ימי העבודה שצריך לקחת חופש.

אמרנו שהבעיה הזאת קיימת אצל כולם, וניסינו להציע לחברים שנמצאים כאן בזמן הכנס ומשרתים כאן את הבניין, שומרים פה על כל מיני מערכות ונמצאים ממש מחוברים איתנו כל הימים האלה של הכנס נמצאים סגורים פה. אבל כנראה שמדובר בכמות לא קטנה של חברים. הצענו לקחת הלוואה, אז הם אמרו שהלוואה לאנשים בעלי משפחות שחיים ממשכורת, אין איך להחזיר.

רצינו לשמוע את הדעה שלנו, ושל החברה בקשר לזה. כי ברור לכולם שזו הולכת להיות מדרגה רוחנית חדשה, וכולם מתקדמים כקבוצה. והחברים האלה פוחדים שהם נשארים מאחור.

אם אדם באמת לא יכול להגיע, אני מדבר על אלה שבחו"ל, אז בכל זאת אנחנו כרגיל ניתן את כל האפשרויות להיות מחוברים איתנו. וודאי שאם הוא לא מסוגל, זה לא תלוי בו, אז כאילו שהוא נמצא כאן, והרוחניות שלו, ההתקדמות שלו לא תפגע.

מה שאין כן אלו שנמצאים בישראל, הם צריכים לעשות חשבון טוב טוב. אני חושב שאדם שנמצא בישראל ורוצה להתקדם, אין מנוס, הוא חייב להגיע לשלושה ימים ואפילו יותר. מדובר על כנס הערבה, הכנה לכנס הגדול, ובתוך הכנס הגדול. בקיצור, זה שבוע ימים שהוא יהיה מנותק. אז שבוע בשנה הוא יהיה מנותק מהעבודה שלו, או לפחות שלושה ימים. אני לא רואה שום אפשרות לתת בזה הנחה לעצמו.

זהו, תעשו חשבון. אלו שבישראל, אני לא חושב שיש להם איזה מחסום שהם לא יכולים להתגבר עליו. אלה שבחו"ל, כן. כי הם צריכים לשלם עבור הטיסה ועבור בית המלון, וזה הרבה. זה הרבה מאד.

שאלה: רגע לפני שאנחנו נעבור לסדנאות בתוך השולחנות, אנחנו נספר שאתמול בכנס מרצים, רב דיבר על זה שהוא רוצה שיהיו בכנס כמה שיותר פעולות היפראקטיביות ופחות במה. רב גם דיבר על ההכנה שבה לפחות עשרים איש יפעילו את כולם, והשאר יהיו צופים. האם אתה יכול לשתף את כל החברים?

אני חושב שהכנס הזה אם זה כנס של חיבור, אז הוא חייב להיות באמת עם דגש על החיבור. ולא שיש איזה ראש שמדבר שם מהבמה, וכולם נמצאים בסדנאות שכבר כולם יודעים מה זה סדנאות. אני לא מבטל אותם, אבל לא שזה העיקר. אנחנו צריכים להכניס כאן איזו רוח חדשה, רוח של חבור שכולם משתתפים, שכולם מייצרים אותו, וכולם כל הזמן נמצאים בזה. וזה לא על ידי ההרצאה, שיחה בעשירייה, או שאלות ותשובות, זה צריך להיות משהו יותר קולקטיבי, יותר עגול שמשתף את כולם. איך לעשות זאת? אני לא יודע. בואו נחשוב על זה ביחד. ונראה לי שכנס של חיבור, הוא חייב להיות אחר מאשר הכנסים שהיו לנו.

דיברתי על זה שצריכות להיות יותר הפעלות קולקטיביות בקבוצות, בעשיריות וכן הלאה. הקהל בעצמו צריך להיות הרבה יותר עם שירה. אנחנו ראינו איך שרואים את השירה. ראינו בכנס אחרון את הקליפים האלה עד כמה שהם מעוררים אותנו, ועד כמה שממש נעים לנו לראות שיש לנו אירועים, אז צריכים לחשוב איך אנחנו ממש נמצאים בכנס חיבור, בכינוס. ולא נראה לי שזה יקרה כשכל עשירייה נסגרת בתוך עצמה. צריך להיות משהו חדש.

(סוף השיעור)