נקודות מרכזיות משיעור צהריים – 4.1.24

• שלושה גופים יש ברצונות האדם: גוף פנימי, גוף נוגה, וגוף משכא דחויא (העור החיצון של הנחש). את הגוף הפנימי עלינו לגדל ולטפח, את הגוף מקליפת נוגה עלינו למיין כך שיהיה שייך רק לגוף הפנימי, ומה שאנחנו לא מסוגלים למיין, אז לא נשתמש בו, הוא מת. בגוף החיצון - עד כמה שאנחנו מזהים אותו - לא נשתמש אף פעם.

• בקליפת נוגה מבררים אם הרצונות יכולים להיות בקליפה או בקדושה, וככל האפשר מרחיקים אותם מהקליפה ומקרבים לקדושה.

• בסופו של דבר, הכול מתעורר על ידי הבורא, אפילו הקליפות.

• כשאדם חושב רק על הרצונות ששייכים ללבוש נפש דקדושה, הוא מברר בכך את הגוף הפנימי.

• אל תחשוב על הרהורי עבירה לפני בירור.

• כל מה שנדבק לחיצוניות, לא שייך ולא קשור לדבקות בין האדם לבורא.

• בעשירייה עלינו לעבוד עם הגוף הפנימי, גוף דקדושה, להפריד ככל האפשר את קליפת נוגה ולהדביק אותה לגוף דקדושה. את מה שעדיין אנחנו לא יכולים להדביק, נעזוב.

• בלי לעבוד עם העשירייה לא נוכל לעבור מצד הקליפה לצד הקדושה.

• כשאנחנו ממיתים את עור הנחש, כלומר לא מתעסקים בו, אנחנו מתקדמים לקדושה.

• הפנימיות לא יכולה לצמוח כל עוד יש חיצוניות, כי אדם מחלק את הכוח שלו, את תשומת הלב שלו, לחיבור לגוף הפנימי ולגוף האמצעי או לגוף החיצון.

• עלינו להיות כל הזמן במחשבה על הגוף הפנימי, על הלבוש דנפש דקדושה.

• בכל אדם קיימים צדיקים ורשעים, ולכן כשאנחנו מבררים וממיינים את המחשבות, הרצונות והמעשים שלנו, אנחנו קובעים לאיזה חלק כל אחד שייך - לצדיק או לרשע - וכך אנחנו משיגים את התיקון.

• הגוף הפיזי שלנו לא שייך לשום דבר. עור הנחש הוא דאגה לעצמנו.

• איך להישאר רק בגוף הפנימי? רק דרך הקשר בקבוצה.