שיעור בוקר 09.12.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ב', עמ' 78, דף ע"ח, הסתכלות פנימית, "עגולים ויושר, כולל עשרה פרקים", אותיות ק"י – קי"ג

קריין: ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ב', דף ע"ח, עמוד 78, ב"הסתכלות פנימית", "עגולים ויושר, כולל עשרה פרקים". אנחנו בפרק ט', אות ק"י.

אות ק"י

המלכות, באו"ח שלה, משלמת כל

ספירה וספירה לע"ס.

"והנה נתבאר היטב, שבכל בחינת גילוי של עשר ספירות, יהיו במקום שיהיו, מוכרחים להתכלל זו מזו, תיכף ביציאת ע"ס דאור ישר אלא עדיין אין בכל אחת מהן עשר ספירות, עד שנכלל בהן גם אור המלכות, דהיינו ע"ס דאור חוזר, כי אין לה אור אחר כנ"ל, ואור המלכות הזה, משלים את החסר מהמספר ע"ס, לכל אחת ואחת מע"ס עד שנמצא עשר ספירות בכל אחת ואחת מהן."

זאת אומרת יש לנו משולש מלמעלה, איך הוא מגיע עד המלכות. ממלכות יש לנו אור חוזר, ואז מלכות משלימה את כל הספירות, בכל ספירה וספירה עד כמה שחסר לה שם מאור ישר. זאת אומרת מאור ישר יש לנו נגיד שלוש ספירות, איפה זה יכול להיות?

תלמיד: בינה.

אז מלכות משלימה את זה. בעצם לא בינה, אלא שלוש ספירות ממלכות למעלה.

תלמיד: אז זה נצח.

נצח, הוד, יסוד ומלכות. כך אנחנו משלימים. זאת אומרת מלכות משלימה כל ספירה וספירה מה שחסר מאור ישר באור חוזר. זאת אומרת אותו יחס שהבורא נותן היא לא מחזירה בחזרה בעצם, אלא היא מוסיפה לזה, עוטפת את זה. דווקא בחיסרון שהיא לא יכולה לקבל את זה כאור ישר, בזה היא משתמשת כדי לתת את זה באור חוזר לבורא.

יש בזה עוד הרבה מילים שעדיין אני מרגיש שאני לא יכול לבטא אותן. אנחנו עוד נגיע לזה, אנחנו עוד לא מסוגלים לעכל את הדברים.

קריין: אות קי"א.

אות קי"א

ועד"ז בפרטי פרטות. כשתקח הכתר דע"ס שבכתר,

יש בו ג"כ בהכרח ט"ס דאו"י וא' דאו"ח.

"והנה כשתקח עתה למשל, את ספירת הכתר הכללי מעה"ס הכוללות הנ"ל, שהוא לבדו כבר כלול מע"ס פרטיות כנ"ל, דהיינו אחר שנגלה אור המלכות שם, הנה תיכף יש להבין בו, שבספירה הראשונה, של הכתר הכללי ההוא, שנקרא עתה הכתר של הכתר, דהיינו כתר הפרטי, הריהו כלול בהכרח, מתשע הספירות של האור הישר, שנמצאים בו למטה הימנו, שהם חו"ב וחג"ת נה"י דאור ישר, שבכתר."

קריין: אות קי"ב.

אות קי"ב

הכתר דכתר הוא בחינת עצמו, וט"ס

תחתונות הן אורות עוברים.

זאת אומרת, בכל ספירה וספירה יש אור ששייך לספירה ואורות שעוברים דרך הספירה הזאת לספירות אחרות.

"ואע"פ שרק הכתר שבהן, הוא בחינת עצמו, אמנם שאר ט' הספירות הפרטיות שבו, אינן. אלא בחינות אורות עוברים, דהיינו אורות תחתונים, שקנו מקומם שם, דרך העברה מא"ס ב"ה לספירות התחתונות מהכתר, עם כל זה, כיון שנמצאות בכתר, הנה בהכרח שהספירה היותר עליונה, שהיא הכתר הפרטי שבהן, כולל לבדו בפ"ע, עתה ג"כ, את תשע הספירות הפרטיות, הנמצאות בו למטה ממנו, שהרי גם ט' הספירות הללו כיון שנמצאות למטה ממנו, הנה הכרח הוא שעברו דרכו, וכיון שעברו דרכו, הנה הכרח הוא, שקנו מקומם בתוכו, כי אין העדר ברוחני, ממש כנ"ל בע"ס הכוללות, באופן, שנמצא עתה בכתר הזה הפרטי לבדו בפני עצמו ג"כ ע"ס פרטי פרטיות, שהן, ט' דאור ישר: כח"ב חג"ת נה"י, ואחת דאור חוזר, שהיא אור המלכות, כנ"ל, בכתר דע"ס הכוללות."

אם אור עובר דרך איזו ספירה לספירות התחתונות, אז הוא בונה בספירה הזאת גם את אותן ספירות הפרטיות שהוא עובר דרכה אליהן. יוצא לנו שכל מקום ומקום שבו האור עובר הוא נשאר שם, כלים, רשימות, אורות, כול מה שנמצא למטה מאותה מדרגה, מאותו מצב. יוצא שכל בחינה ובחינה עליונה היא כוללת בתוכה את כל הבחינות התחתונות שנולדות ומתפתחות ממנה.

קריין: אות קי"ג.

אות קי"ג

וכן חכמה שבכתר, יש בה בהכרח

ח"ס דאו"י וב' דאו"ח.

"ועד"ז ממש כשתקח להבחין, את ספי' החכמה הפרטית, מהע"ס הפרטיות דכתר הכללי הנ"ל, שנקראת חכמה דכתר, הנה בהכרח שיש בה עתה עשר ספירות של פרטי פרטיות על דרך הנ"ל שאמרנו בכתר הפרטי הנ"ל, כי כל ח' הספירות הפרטיות דכתר הכללי דאור ישר, שנמצאות למטה ממנה, הכרח הוא, שעברו דרכה של החכמה הפרטית ההיא, ממעלה למטה, וכיון שעברו דרכה, בהכרח שקנו מקומן בתוכה, ועוד ב' ספירות דאו"ח, דהיינו מאור המלכות הפרטית, שעברו ג"כ דרך החכמה הפרטית ההיא, ממטה למעלה, שהם: חלק או"ח שלה עצמה, וחלק או"ח השייך לכתר הפרטי. הרי שיש ע"ס פרטי פרטיות, גם בחכמה הפרטית שבע"ס הפרטיות דהכתר הכולל. ע"ד שהוא בחכמה הכללית שבע"ס הכוללות."

שאלה: כשהבריאה מייסדת את האור החוזר ומגיע האור הישר, האם הוא משנה את האור הכללי, מתקן אותו או רק ממלא אותו?

זה לא בדיוק מה שאנחנו חושבים. כי בבריאה סוף והתחלה הם שווים, הם לא מתקיימים בצורה דטרמיניסטית שזה אחר זה ואחר זה ואחר זה, כמו שאנחנו בינתיים לומדים, אלא זה מתקיים בצורה שלמה, שאין לך התחלה אם אין לך סוף, הכול קורה בבת אחת. לכן מה שאתה אומר קשה לענות על זה, כי אין תחילה וסוף בבריאה. יש בריאה וזהו, "אשר ברא א-לוהים לעשות.", והכול התחיל והכול נגמר באותו רגע, אם אפשר להגיד רגע. זה "סוף מעשה במחשבה תחילה.". ורק מחשבה בעצם היא כל הבריאה, אין חוץ ממנה. אלא אנחנו מחלקים את זה למעשה, לפעולה, למחשבה, לתחילה ולסוף כדי שיהיה לנו על מה לדבר, כדי שאנחנו נוכל לעכל את זה. אבל באמת, כל הדברים האלה הם אינטגרליים, הם קיימים בבת אחת, ואין בהם לא סוף ולא התחלה.

זה דומה למחשב לא דיגיטלי לפי הביטים, אלא אנלוגי. אנלוגי זה שהמערכת קיימת לא לפי הפולסים, אלא אתה מכניס נתונים והמערכת מתייצבת, כי היא מערכת גשמית, היא מתייצבת, ואז היא מביאה לך את החישוב בסוף. הכול תלוי באיזון המתחים והזרימות שיש במערכת. זו מערכת אנלוגית, שאין שם טקטים, פולסים, בצורה כזאת שסופרים אפס או אחד, אלא הכול נעשה בבת אחת. לזה אפשר לדמות מערכת הרוחנית, למערכת אינטגרלית שבעולם שלנו, מערכת אנלוגית, לא דיגיטלית.

תלמיד: אז למה התכוונת שהאור משאיר רשימו?

אנחנו מדברים על זה בצורה דיגיטלית. שהיה אור והוא משאיר רשימו, ואחר כך בא עוד אור ועוד רשימו, ועוד כל מיני דברים, ומתחילת הבריאה עד סוף הבריאה משך השנים, כאילו שיש עניין זמן, תנועה, מקום. אבל אם נתחיל להרגיש רוחניות, אנחנו נגלה את כל הדברים האלה למעלה מזמן, תנועה ומקום. בינתיים אין לנו אפילו שפה לזה. אבל כדאי בכל זאת לא לשכוח את זה כדי קצת יותר ויותר להשתדל להתאים את עצמנו גם לתפיסה הזאת.

שאלה: יש לנו את הספירות הכלליות והספירות הפנימיות. הבחינות הפנימיות זה מה שמעביר את האור לבחינה שתהיה אחר כך, לספירות שיהיו אחר כך?

אפשר להגיד כך. כן.

שאלה: ברור שבעולם שלנו אופי דיגיטלי למחשבה שלנו זה טבעי. אבל ברוחניות, כשאתה אומר ששם הכול אופי אנלוגי, מה זאת אומרת שיש עשר ספירות ויש הבדל ביניהן והן לא עוברות בצורה רציפה אחת לשנייה, מה זאת אומרת ששם זה דיגיטלי?

אין דיגיטלי. הכול כלפי האדם המשיג. כמה שאנחנו יותר ויותר מתעלים מעל הרצון לקבל שלנו שמחולק לכל מיני חלקים, חתיכות, כמה שאנחנו מתעלים ממנו, אנחנו יותר ויותר מגיעים לתפיסה למעלה מזמן, תנועה, מקום, למעלה מחיתוכים, וכך אנחנו משיגים את הדברים. אבל את זה אי אפשר להעביר, אלא ככה זה. זה יבוא.

אבל טוב שאנחנו בכל זאת משאירים לעצמנו גם את המחשבה הזאת, את התפיסה הזאת. העולם שלנו במקצת גם מתקדם לזה ומסכים עם זה איכשהו שקיים עניין למעלה מזמן, תנועה ומקום, ומדענים מדברים על זה. זה יבוא.

שאלה: אנחנו דיברנו עכשיו שעשר ספירות פרטיות כוללות גם ספירות שנובעות מאור ישר ואור חוזר. נגיד בספירה הוד ועשר ספירות פרטיות שלה, ושם גם יש עשר ספירות פרטיות, כולן מורכבות מאור ישר ואור חוזר?

כן. אנחנו צריכים ללמוד את זה. זה בדף הבא, בעוד דף אחד בתע"ס נלמד על זה גם כן.

שאלה: דיברת על הצורה האנלוגית. האם אנחנו צריכים לצבור כמות מסוימת של חיבור עד שזה יצטבר לשלב הבא גם ביגיעה וגם באיכות?

על ידי היגיעה שלנו אנחנו מעוררים אור, אנחנו מקבלים את האור הפנימי בעל מנת להשפיע. כנגד זה מופיע האור המקיף. במקיף הוא כולו כאילו אנלוגי, הוא לא בא דרך מערכת דיגיטלית, בדידה, שמחולקת וכן הלאה. ככה אנחנו משיגים.

לאט לאט אתם תתחילו להתקרב לזה, לעכל את זה. אתם תתחילו להבין גם את המדענים, תתחילו לראות במה המדענים מסתפקים. כי תפיסה אינטגרלית כללית, כוללת, אחידה, אי אפשר לתפוס. הם עושים כל מיני חשבונות, כל מיני גאומטריות, לא על דף, על שטח, אלא על כל מיני צורות אחרות שכאילו עוזרות להם לעבד את הנתונים שהם למעלה מהשינוי בזמן, תנועה ומקום. אבל עדיין אנחנו רק רואים יותר ויותר, מה שאומרים המקובלים, שכל עוד אדם נמצא בעל מנת לקבל הוא לא מסוגל לכלול בתוכו את היכולת מהחלק השני של הבריאה, מעל מנת להשפיע, ואז הוא לא יכול להבין את הבורא, הוא תמיד נשאר באותו צד כמו שנברא. הוא לא יכול לעבור את המחסום ולהתחיל לגלות ולהתכלל בבורא. כי אז הוא נכלל מכל הדברים שבעל הסולם מסביר לנו קצת גם ב"מבוא לספר הזוהר", בעולם האינטגרלי.

אני לא רוצה כל כך לעמוד על זה, כי אלה דברים שאמנם הם כאלה מעניינים, אבל לנו אין בזה שום עניין. אלא אנחנו רוצים להתקדם ולהגיע אליהם בצורה כמו שמקובלים נמצאים בהם, זאת אומרת למעלה מזמן, תנועה, מקום, למעלה מדעת. כשנכנסים לאמונה למעלה מהדעת, אז בגובה שאנחנו נמצאים באמונה למעלה מהדעת, בצורה כזאת אנחנו תופסים את העולם שנקרא כולו בהתקשרות הדדית, בהשפעה, ואז אין לנו שום גבולות ואנחנו יכולים לעכל מה זה נקרא "עולם אינטגרלי". וכל העולם הוא באמת כך, ולא מה שנראה לנו בכלים המוגבלים שלנו.

אנחנו נגיע לזה. זה מובטח לכל אחד. אם אנחנו רוצים לזרז את ההתפתחות שלנו, אז ניכנס לעשירייה ונעשה.

שאלה: בסך הכול בעל הסולם הסביר לנו על ההבדל בין כלל ופרט. ועכשיו הוא חוזר ממש מילה במילה, רק מסביר על הספירות בפרטי פרטיות, לעומת ההסבר לפני כן. בטוח שיש לזה משמעות. מה זה אומר מבחינתנו?

הוא רוצה להסביר לנו שבכל ספירה יש את כל הספירות. תכף הוא יסכם את זה, אז אתה תראה. שכל ספירה כוללת את כל הספירות, כל פרט שבבריאה כולל את כל הבריאה. ואין שום הבדל בין כל פרט ופרט לבין כל הבריאה ולכל יתר הפרטים, אלא כלפי האדם המשיג אנחנו יכולים להסביר את זה, לתפוס את זה כך. אבל בעצם, הכול אין סוף והכול בצורה כללית ללא שום חלקים וחיתוכים בשום הפחת. לכן הוא רוצה יותר ויותר להדגיש לנו את זה ומאיפה זה נובע.

נלך לפי מה שהוא נותן לנו. אנחנו יכולים אפילו לדלג קצת, זה לא כל כך נורא. אבל ככה זה קורה.

שאלה: האם גילוי זה השגה?

גילוי והשגה זה אותו דבר.

שאלה: מה זאת הפעולה שספירות עוברות דרך ספירה, מה זאת פעולת המעבר?

התכללות. אם אנחנו נתחיל להתכלל כך בקבוצה, אנחנו נתחיל להבין מה זו בכלל רוחניות, עד כמה היא דבר שלם, שכולם נכללים מכולם וכך עד אין סוף.

שאלה: לפי מה שאני מבין, האינטגרציה בין הספירות קורית על ידי המסך. כלומר, אם אין מסך, אין אינטגרציה. האם בלי מסך אין אינטגרציה בעולם?

אתה נוגע בדבר מאוד עדין ומאוד מאוד חשוב, איך הספירות, איך האורות עוברים מלמעלה למטה. איך אור יכול לעבור ממדרגה למדרגה, מרצון לרצון? זאת אומרת הרצון במדרגה עליונה עושה חשבון ומקבל על מנת להשפיע לתחתונה, ואיך הוא נכלל עם המדרגה התחתונה כדי להעביר לה את האור, ואז המדרגה התחתונה מסוגלת לקבל את האור ממדרגה עליונה. אלה דברים שאנחנו עוד נצטרך ללמוד.

אבל בכל מצב ומצב, מה שלא יהיה, תמיד יש לנו מצב שאור עובר ברצון, והוא לא יכול לעבור מרצון אחד לרצון שני אלא רק על ידי צמצום, מסך, אור חוזר, חשבונות, התכללויות בין רצונות, וככה זה בכל שלב ושלב. החוק הכללי והחוק הפרטי בכל המציאות הם שווים.

שאלה: האם "תלמוד עשר הספירות" מביא אותנו לאמונה בתוך הדעת או מעל לדעת?

"תלמוד עשר הספירות" לא מביא לשום דבר, אלא הכול תלוי באדם שעוסק בחכמת הקבלה. ולכן אם אנחנו רוצים שעל ידי זה שאנחנו לומדים "תלמוד עשר הספירות" האור יגיע אלינו ויתקן אותנו, ייתן לנו מסך על הרצונות שלנו, שהרצונות שלנו הם יהיו לפחות במשהו בעל מנת להשפיע ולא לעצמנו, שיהיה לי מגן נגד המחשבות והרצונות שלי, שאני אוכל להשתמש בהם לטובת הזולת, לטובת הבורא, אז כך אני אלמד את חכמת הקבלה בצורה נכונה.

(סוף השיעור)