שיעור בוקר 21.08.21 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם. עמ' 813. כתבי הדור האחרון. הקדמה

אנחנו רוצים לעבור כאן על קטעים מיוחדים, לא על הכול, כי זה ממש ספר שלם, וזה מפני שאנחנו צריכים את זה עכשיו כדי לייצב עוד יותר נכון את ההתקדמות שלנו.

קריין: עמוד 813 ב"כתבי בעל הסולם", "כתבי הדור האחרון".

הקדמה

"משל לחברה רעבים וצמאים התועים במדבר, והנה אחד מהם מצא מקום ישוב בכל טוב, התחיל נזכר באחיו האומללים, אמנם כבר נעתק מהם הרבה עד שלא ידע מקום המצאם. מה עשה התחיל לצעוק בקול גדול ולתקוע בשופר, אולי ישמעו חביריו הרעבים והאומללים את קולו ויתקרבו אליו ויבואו ג"כ לישוב ההוא המלא מכל טוב.

כן הדבר שלפנינו, הנה תעינו במדבר הנורא יחד עם כל האנושות ועתה מצאנו אוצר גדול המלא מכל טוב דהיינו הספרי קבלה שבאוצר, שמשביעים נפשינו השוקקות וממלא אותנו דשן ונחת ושבענו והותרנו, אלא זכרון החבירים שלנו שנשארו במדבר הנורא אובדי עצות, אמנם המרחק רב בינינו ואין הדברים נשמעים בינותינו, ולפיכך ערכנו את השופר הזה לתקוע בקולות אולי ישמעו אחינו ויתקרבו אלינו ויהיו מאושרים כמותינו."

זאת אומרת, כמו שהוא כותב, אנחנו רואים את מצב העולם, שהגענו למצב גרוע מאוד ויכול להיות עוד יותר גרוע, אבל מספיק לנו כבר עכשיו כדי לקבוע שהמצב הוא לא טוב ויכול להתדרדר. זאת נקודה מאוד חשובה, כי לפני חמש שנים, עשר שנים אפילו, אם היו פונים לבני אדם, הם היו אומרים "תעזוב אותנו זה לא זה". היום כולם כבר מתחילים להרגיש שאנחנו נמצאים במצב של צניחה חופשית, אף אחד לא יכול לעצור את זה, אף אחד לא יכול לשלוט וכל העולם, כל האנושות, מהעשירים והגדולים והחכמים והחזקים ועד האומללים למיניהם, כולם כולם נמצאים ממש בהתדרדרות.

מה לעשות? אז אותם האנשים שקשורים למטרת הבריאה, למטרת החיים, שיש להם ידיעה על ידי איזה כוח, על ידי איזו שיטה הם יכולים לעצור את התדרדרות העולם ולהעלות אותו אפילו מתוך המצב שהעולם נמצא, לגובה ממש, עד למצב הכי טוב שאין יותר ממנו.

אז ישנה קבוצה, קבוצת חלוצים, שהם נקראים ישר-אל והקבוצה הזאת היא צריכה בעצמה לבדוק את כל המצבים איך [עליה לעשות]. כמו שהוא כותב, שישנה קבוצה שמצאה את הפתח איך לצאת מהרע ולהגיע לטוב ולכן הקבוצה הזאת פונה לכל האנושות ואומרת, "יש לנו מה לעשות במצב הנורא הזה, בואו תשמעו מה שאנחנו מצאנו ובואו נממש את זה יחד".

שאלה: מהי התדירות של השופר, שעכשיו הוא יוצא וגורם לאנשים לעצור ולהתרכז בו, מה הוא מסמל?

השופר הזה, זה שאנחנו צועקים מכל כלי המדיה לכל האנושות, לכל הכיוונים, שיש לנו שיטה, איך אנחנו מתעלים מעל כל הצרות ולא מביאים את עצמנו להשמדה. פשוט. יש לפנינו רק דבר אחד, כי אם אנחנו ממשיכים כך, אנחנו מגיעים למצב שעל פני כדור הארץ לא יהיו חיים. ויש דבר שני, שאנחנו יכולים לפתח את עצמנו, עד המצב שאנחנו בכלל מתעלים מעל כל ההגבלות, גם הגשמיות של כדור הארץ והכול. אבל בשביל זה אנחנו צריכים לשמוע מה שכתוב, שהאגו שלנו דורש טיפול, ואנחנו צריכים להתעלות מעליו ואז אנחנו באמת מרוויחים בגדול.

שאלה: היכולת של האנושות לשמוע זה רק מתוך מצוקה?

ודאי, כמו גם שלך. רק מתוך הרצון שנמצא בהרגשת החיסרון, רק מתוך זה אנחנו מוכנים לפתוח את החושים שלנו ולקבל משהו מבחוץ. אנחנו מוכנים לקבל משהו מבחוץ, את מה שטוב לנו, אבל מה שמגביל אותנו, מה שמחייב אותנו, אנחנו לא יכולים לפתוח את עצמנו, אלא רק בתנאי שנרגיש בזה הכרחיות.

שאלה: אומרים על גברים שהם מסוגלים להתמקד במטרה אחת, והפיצול הזה כביכול בין העבודה הפנימית בעשירייה פנימה, לבין העבודה על העולם, לחברה, לצעוק להם בשופר גדול, איך מסתדרים איתו, כי זה נראה ממש קורע?

כל העשירייה ועשירייה צריכה להרגיש את עצמה, שיש לה מטרה דווקא לממש את עצמה בצעקה לכל העולם. כי כל עשירייה ועשירייה היא לא מיועדת כדי לתקן את עצמה, אלא להיות המקשר, המעבר. כמו שבעל הסולם מסביר לנו במאמר "הערבות", שאנחנו צריכים להיות מעבר מהבורא לכל האנושות.

קריין: טור א' באמצע, פסקה שלישית.

"דעו אחינו בשרינו, כי חכמת הקבלה כל עקרה הוא הידיעות איך נשתלשל העולם ממרום גבהה השמימי עד ביאתה לשפלותינו. והמציאות הזה היה מוכרח משום ש"סוף מעשה במחשבה תחילה" ומחשבתו ית' פועלת תיכף כי אינו צריך לכלי מעשה כמותינו, ולפיכך יצאנו מתחילה בא"ס ב"ה עם כל השלמות ומשם עד לעולם הזה - ולפיכך קל מאד למצוא כל התיקונים העתידים לבא מתוך העולמות השלמים שקדמו לנו."

זאת אומרת, הכול נמצא לפנינו גם מצבים מקולקלים, גם מצבים מתוקנים ואנחנו צריכים להבין שהבחירה היא בידינו.

"ומתוך זה אנו יודעים האיך לתקן דרכינו מכאן ולהבא כמו מעלת האדם על הבהמה, ש"רוח הבהמה יורד למטה", כלומר שאינו רואית אלא ממנה והלאה ואין לה שכל ובינה לראות מהעבר עליו כדי לתקן העתיד, נוסף עליה האדם ש"רוח האדם עולה למעלה", כלומר להעבר, ומסתכל בהעבר כמו אדם המסתכל במראה ורואה לתקן את פגמיו, כן השכל רואה בהעבר עליו ומתקן את דרכיו על מכאן ולהבא."

זאת אומרת, אנחנו יכולים ללמוד מהעבר, אנחנו יכולים ללמוד מההווה, והכול תלוי בכמה שאנחנו רוצים ללמוד. אז מיהו החכם? לא שיודע הרבה, אלא "החכם הרואה את הנולד", שהוא רואה מה שיש לפניו וכבר מראש הוא יכול לתאר לעצמו, לזהות מה בעצם מתקרב אליו ואז לפי זה הוא רוכש חכמה כדי שיקרו רק דברים נכונים.

ויכול להיות שהם לא כל כך נעימים וטובים, אבל נכונים, כדי שהעתיד יהיה טוב לפי מהותו ולא דווקא לפי הרגשתו הנוכחית, כי אנחנו מתקדמים בדרך. אם אני רוצה להיות בעתיד טוב, אני צריך לתאר את עצמי במצב העתידי ובאיזה תכונות, באיזה מצבים פנימיים אני אהיה ואז מה זה נקרא שיהיה בשבילי טוב ולזה להשתוקק.

שאלה: הוא כותב "ולפיכך קל מאד למצוא כל התיקונים העתידים לבא מתוך העולמות השלמים שקדמו לנו.", למה הכוונה, מה קל פה?

אנחנו לומדים את חכמת הקבלה דווקא מלמעלה למטה, כדי שזה יעזור לנו לעלות ממטה למעלה. נלמד את זה, לכן "פתיחה" היא תואמת למה שאנחנו קוראים כאן.

תלמיד: אבל איך זה עוזר לנו, כשאנחנו לומדים מלמעלה למטה, לעשות את הפעולה?

אנחנו לומדים על האורות, על הכלים, הקשר ביניהם ואיך אנחנו יכולים להשפיע על האורות שהם יתקנו לנו את הכלים וימלאו את הכלים, מתוך זה אנחנו נקבל רגש ושכל חדשים וכך אנחנו נתעלה ממצב למצב.

תלמיד: אבל אנחנו לומדים שההתקדמות שלנו רק על ידי חיבור. זה נראה דברים שונים לחלוטין מהאורות והכלים וכל מה שקראנו.

מה פתאום, על ידי החיבור אנחנו רוצים להקטין את הרצון על מנת לקבל ולהגדיל את הרצון על מנת להשפיע, ובוודאי שהפעולות שלנו הן לא עושות כלום, אלא מתוך זה אנחנו מתחילים לבקש, להעלות מ"ן, להתפלל, ואז אנחנו מקבלים מלמעלה כוח חיבור וכוח החיבור כבר מייצב אותנו בצורה נכונה, עליונה יותר, הוא נותן לנו אפשרות לקבל את גילוי הבורא.

תלמיד: אבל איך ידיעת המערכת עוזרת פה, כמו שהוא כותב שזה "קל מאד"?

ידיעת המערכת היא העוזרת, כי אני יודע איפה אני נמצא, איך אני צריך לפעול, ואני חייב לפחות במשהו לייצב את עצמי.

תלמיד: אבל אני לא יודע איפה אני נמצא, העולמות הרוחניים הם נסתרים מאיתנו.

אתה לא צריך אותם, מתי שתצטרך אתה תגלה אותם, עכשיו בינתיים זה רק יכול להזיק לך. לכן ישנה מערכת מסכים המסתירים ממך את הכוח עליון, את כול המערכת העליונה, כדי לא לבלבל אותך. כמו שתינוק, מה הוא מזהה בחיים שלו? מה שנמצא בקרבתו. אז תהיה תינוק נכון ותצליח.

שאלה: למעלה מעשרים שנה אתה מספר לאנושות את המצבים העתידיים בצורה מדויקת להפליא, ומשום מה לא שומעים, מה קורה פה?

הם מצפים לזה שאתה תבוא ותצטרף אלי ועוד אנשים, כל החברים האלה שאנחנו רואים במסכים. ואז אנחנו נקבל כוחות גם מהחיבור בינינו והעולם ישמע. ואם לא ישמע, אז עוד כמה מכות ואז ישמע אחרי הווירוס הבא, השריפות הבאות, ההצפות הבאות ועוד כל מיני דברים. חכה מה שמצפה.

תלמיד: אז חסרה קבוצה שתגיד את זה לאנושות, בגלל זה היא לא שומעת?

חסרות צרות, אבל אנחנו צריכים לפעול כמה שאפשר עוד לפני הצרות, אבל באמת לאנושות חסרה רק מכה.

שאלה: האם הבנתי נכון, שיש כוח מיוחד בהפצה בעשירייה, כשעשירייה עושה את זה ביחד?

כן, יש כוח מיוחד זה בטוח.

תלמיד: איך אפשר להשתמש בזה בפרקטיקה?

זו כבר לא שאלה אלי, על זה כבר תדברו ביניכם ותראו איך לעשות את זה.

קריין: טור א' "ולפיכך".

"ולפיכך אין התפתחות למין הבהמה ועדיין עומדים על אותו המקום שנבראו, משום שאין להם המראה להבין מתוכה איך לתקן הדרכים ולהתפתח לאט לאט כמו האדם." מדברים על מין האדם. לא מדברים על פרה, על הכלב, או על משהו אחר, אלא על התפתחות כזו שעדיין לא מסוגלים לראות את העתיד ונמצאים באותו מקום שנבראו ומסוגלים להמשיך ככה בלי עליה, זה נקרא "התפתחות בהמית". לכן כתוב על בני האדם, "כולם כבהמות נדמו", כי מוכנים כך להתקיים, לקבל עולם כמו שהוא בלי להשתנות ובלי לשנות את העולם "והאדם הולך ומתפתח יום יום עד שמעלתו מובטחת ומורגשת שעוד על הפלנטות העליונים ירכב.

"וכל זה אמור בדרכי הטבעים שמחוץ ממנו דהיינו הטבע שבהמציאות שבסביבתינו, דהיינו מזונותינו ועיניני החיצונים, שעל זה מועיל בהסתפקות גמור השכל הטבעי." זאת אומרת, אפילו שהוא רוצה להתפתח ולרכוש את כול העולם, לטוס בין הכוכבים ועוד ועוד, זה עדיין נקרא, "האדם שבעולם הזה", כי בעצם אין לו שום יציאה למעלה מדרגת הבהמה, כי הוא לא רוכש תכונות חדשות שהן למעלה ממה שנולד, ולכן יש לו ודאי יותר מבהמה והוא מתפתח, אבל מתפתח באותן התכונות.

"משא"כ בפנימיותינו ועצמינו, הגם שאנו מתפתחים למקצת אבל אנו מתפתחים ומשתבחים מחמת דחיפות מאחורינו (ויז-א-טערגא) ע"י יסורין ושפיכות דמים. והוא מטעם שאין לנו שום תחבולה להשיג מראה לראות בפנימיות האדם שהיו בהדורות שעברו, ואצ"ל בפנימיות הנפשות והעולמות איך שנשתלשלו ובאו לחורבן נורא כהיום שלא יהיו לנו בטוחות בחיינו, ונהיה מוכנים ועומדים לטבח ומיתות משונות בשנים הקרובות, עד שהכל מודים שאין להם שום עצה למנוע זה."

הוא כותב מאוד יפה, כאילו שהוא ממש חי איתנו היום ולא לפני מאה שנה.

שאלה: זה זמן מדהים לכלי עולמי עכשיו, אנחנו מתחילים את ההכנה וכולם משתדלים להיות מעורבים. השאלה היא למה כל עשירייה חייבת להשתתף בהכנה לכנס?

קודם כל, כל הנטייה שלנו לחיבור היא מבורכת, היא מחברת אותנו ומזמינה מאור המחזיר למוטב במיוחד על אותם אנשים. זאת אומרת, על אותה עשירייה שמעוררת את המאור ודרכה המאור הזה מתפשט על כולם. לכן כל עשירייה ועשירייה צריכה להיות מעוניינת דווקא לפרסם על הכנס, להשתתף בכנס, לקחת על עצמה איזו פעולה איזה תפקיד בכנס, וכך היא יכולה לשפר את המצב הרוחני שלה, ודרכה אז יעבור המאור המחזיר למוטב לאחרים ועל ידי זה היא תעלה, אז זה רצוי לכל עשירייה.

תלמיד: שם הכנס שלנו הוא "נכנסים לעיבור ומגלים עולם חדש". האם כל העשיריות יכולות להיכנס יחד לעולם החדש הזה שאנחנו מבררים?

האמת שיש בנו הכנה, אבל האם כל העשיריות יכנסו יחד, את זה אני לא יודע. ולכן אנחנו עושים כנס ובהכנה לכנס ובפעולת הכנס אנחנו נשיג איזה מין חיבור בינינו, בין העשיריות, שזה יותר חשוב. כי בכל עשירייה ועשירייה נגיד, ישנו איזה כוח להתעלות רוחנית, אבל זה לא מספיק, ואם אנחנו נתחבר בינינו "איש את רעהו יעזרו", אז כמו שאנחנו מתחברים בעשירייה ובזה עוזרים זה לזה, כך על ידי החיבור בין העשיריות, נעזור זה לזה ונוכל להשיג את ההתעלות הרוחנית למדרגה רוחנית הראשונה לעיבור.

שאלה: איך האנושות בסופו של דבר כפועל יוצא מהמלחמות, מלחמת העולם הראשונה, השנייה, וכן הלאה, היא הרי כבר למדה לברוח ממכות, היא כבר מפותחת כמו מתאגרף, כמו בגלים של התחממות גלובלית, טליבאן וכולי והאנשים אומרים, קורה אז קורה, אנחנו חיים אז חיים.

ואולי לגבינו השאלה, עד כמה אני צריך לבקש מהבורא שיעורר אותם בדיוק כמו אותנו? כלומר כנראה שיש כאן צורך באיזו בקשה פנימית ולא חיצונית, שאני אוכל להביא על ידה את הקבלה. או באיזו עוצמה צריכות להיות המכות שבאות עלינו, כדי לשמוע, אם בכלל?

קודם כל אנחנו צריכים להבין, שהיחס שלנו להסברה הוא צריך להיות פשוט. בכל זאת להשתדל להסביר לאנושות שרק בהתקרבות בין בני האדם, יש כוח התיקון וזה טוב גם לכל אחד, גם למשפחות, גם למדינות וגם לכל העולם, זה דבר אחד. דבר שני, שבכל זאת, אפילו קצת ידיעה שהאנושות מקבלת וקצת הסכמה שלה, זה בסך הכול כוח גדול מאוד לכולם. שלישית, אם אנחנו נעורר את האנושות להתקרבות כדי להימנע מאסונות, אז אנחנו בזה קובעים את המצב שלנו, הדרגה שלנו בני ברוך, שנהיה יותר חשובים, יותר הכרחיים, ואנחנו נהיה כמעבר מהכוח העליון, מהבורא, לכל האנושות, ועל ידי זה אנחנו גם מעלים את עצמנו.

על ידי זה שאנחנו מתפללים עבור כל האנושות, בזה אנחנו מעלים את עצמנו. לכן זה לא כדי לעשות למישהו טובה גדולה, אלא גם כדי לקרב אותנו לבורא. ויש בזה עוד דברים שאנחנו עוד נראה.

תלמיד: אפשר לתת תרגיל, שהם ינסו לחשוב מחשבות טובות על העולם בחצי דקה או משהו, בהרצאות או באיזו צורה, אף שהקבלה לא משתמשת בתרגילים פרקטיים כאלה.

זה נקרא "תפילה בציבור" מה שאתה אומר. ודאי שזה טוב, אבל אם אתה יכול להפעיל את זה בבקשה. רק צריך לבצע כך, שהאנשים יבינו את החשיבות בזה, התפעלות והתרגשות, וירגישו מזה הרגשה טובה חדשה.

תלמיד: התכוונתי אולי ביוטוב, אולי בפורמט של הרצאת אונליין באיזה ערוץ. כלומר אנחנו יכולים לומר, "בואו עכשיו, שלושים שניות ביחד בשקט נשתדל לחשוב מחשבות טובות על העולם, על התקרבות, כל אחד איך שהוא יכול".

זאת העבודה הפרקטית והיא ודאי שעוזרת ומייצבת את העולם לכיוון הטוב. בוא נעשה את זה אני בעד.

(סוף השיעור)