שיעור בוקר 14.03.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", חלק מאמרי "שמעתי", עמ' 628,
מאמר קמ"ד. "ישנו עם אחד"
קריין: בעל הסולם, עמ' 628, "שמעתי", מאמר קמ"ד, "ישנו עם אחד".
קמד. ישנו עם אחד
שמעתי ליל פורים, אחרי קריאת המגילה, תש"י
""ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים".
המן אמר, שדעתו הוא, שנוכל להצליח לאבד היהודים, מטעם שהם בפירוד בין אדם לחבירו. על כן הכח שלנו נגדם בטח נצליח, כי זה גורם פירוד בין אדם למקום, וממילא ה' לא יעזור להם, כיון שהם נפרדים ממנו.
לכן הלך מרדכי לתקן את הפגם הזה, כמו שמבואר בהכתוב "נקהלו היהודים, וכו', להקהל ולעמוד על נפשם". היינו על ידי ההתאחדות הצילו את נפשם."
זאת אומרת, אין פתרון אחר, אין תרופה אחרת אלא רק חיבור ביניהם. זה מה שמרדכי הלך לספר לכל היהודים וכך שכנע אותם להתאחד, ואז על ידי זה הם הצילו את עצמם מאותו מצב נורא ומאיים שהתגלה אז.
זה בעצם פשוט, התגלתה בעיה שכל היהודים מפוזרים, ואז מרדכי גילה להם מהו העניין, שהבעיה היא רק בפירוד בין אדם לחברו. לכן כל החג שבא בעקבות זה מראה לנו מה אנחנו צריכים לעשות כדי להינצל מכל הצרות שהיו ובאות, ומי יודע איזה עוד יתגלו כלפינו.
תלמיד: אנחנו יודעים שיש לנו עבודה בעשירייה להתחבר ואנחנו יודעים שיש בתוך כל אחד את העבודה הפנימית שלו.
כן.
תלמיד: מה זה אומר מבחינתנו שאנחנו מפורדים או שהיהודים מפורדים בין שאר הרצונות, ומה זה אומר להתאחד?
אנחנו מרגישים עד כמה אנחנו לא כל כך רעים לעומת כל העולם, אנחנו לא מגלים שיש בכל אחד ואחד יצר הרע עד כדי כך שהוא שונא את האחרים, ולא רוצה להתקרב לאף אחד, וחושב רק על עצמו, אנחנו לא עד כדי כך כאלו. אבל בכל זאת, כנגד מה שמתגלה בימים האלו בעולם, מתגלה שיש פער, מרחק בין יהודי ליהודי, שהם ממש לא יכולים להתחשב בשום דבר חוץ ממה שכל אחד יכול לקבל מהאחר, מחברו.
זו הבעיה בפורים, שמתגלה מצד הטבע כוח רע שמשפיע גם על היהודים. אבל אם הם מחזיקים את עצמם ובכל זאת לא נותנים לכוח הרע שישפיע דרכם, אז הם יכולים לנצח את הכוח הרע הזה, את השנאה, ולהינצל ממנו ולהגיע לחיבור, שהוא זה שמביא אותם לגילוי הרוחניות, להצלה, לגילוי הבורא. זה העניין של פורים.
תלמיד: אדם שרוצה להיכנס ללשמה, שרוצה להגיע לאין עוד מלבדו, מה זה אומר מבחינתו שהוא מגלה שיש פירוד בין היהודים?
זה בעצם העניין, שמתגלה בטבע, בין היהודים במיוחד, בין אלו שיש להם איזו נטייה לחיבור, נטייה לגילוי, נטייה להתקרבות לבורא, שהם כן רוצים להגיע לגילוי הזה, לגילוי הפער, לגילוי הרע שביניהם. כי בסך הכול על ידי ההתקרבות זה לזה הם יכולים לנצח את הרע ולהגיע לטוב, לחיבור.
תלמיד: כשהתחלת את ההסבר, אמרת שאנחנו לא כל כך מרגישים ולא כל כך מבחינים.
כן.
תלמיד: האם זה מצב שמיוחד לפורים או שאפשר כל הזמן לעבוד על זה?
אפשר כל הזמן לעבוד על זה, זה מזמן התפזר בכל מערכת השנה. אבל בכל זאת במיוחד בזמנים האלו של פורים אנחנו צריכים להיזכר בזה ולהשתדל להתקרב זה אל זה, כל אדם לאדם, ולעורר בינינו את כוח הטוב, את החיבור, ומתוך החיבור הזה לרצות להגיע לכוח הטוב העליון, שהוא ישפיע כבר על כולנו, על כל העם, ואז נוכל לעלות לאותה רמה כמו שהצליחו אז היהודים.
תלמיד: איך מגשרים על הפער שמתגלה בפורים?
על ידי אותו האור שמאיר בימים האלו. מתוך זה שהיהודים יכולים להתקרב זה אל זה, הם מעוררים את האור העליון שישפיע על כל העולם ובמיוחד עליהם, ועל ידי החיבור שביניהם הם יכולים להזמין אותו האור על כל השונאים והאויבים שלהם, ואז מגיעים לפורים.
תלמיד: מהו האור המיוחד שמתעורר בפורים?
האור המיוחד הוא אור שמקרב בין כל חלקי הבריאה. זה אור שמאיר ליהודים או למי שרוצה להיות כיהודי, זאת אומרת להיות בקירוב לחברו, זה אור שמגיע ללב של כל יהודי ויהודי ועושה קירוב לבבות.
תלמיד: אבל את האור המיוחד של פורים מעוררים באותה דרך של חיבור.
כן.
תלמיד: אין פה איזו פעולה מיוחדת?
לא.
תלמיד: השבוע אמרת בשיחה איתך שחסרה לנו סביבה להתפתחות רוחנית.
כן.
תלמיד: מה צריך לעשות?
אנחנו צריכים להשתדל לפרסם את נחיצות החיבור בינינו בין כל היהודים ובין כל העמים בכלל, כי אנחנו כבר נמצאים בזמן שיכולים לספר ולעורר גם אנשים זרים לזה.
תלמיד: אתה מדבר על פעולת הפצה לקהל הרחב?
זה כמו הפצה, כן.
תלמיד: מה לפרסם להם?
שעל ידי חיבור בינינו אנחנו יכולים לעורר כוחות עליונים בטבע שהם יחברו אותנו, ויחברו את כל העמים ואת כל העולם לגוף אחד.
תלמיד: המסר הזה הוא כלפי הקהל רחב, כלפי כל העמים.
כלפי כל העמים.
תלמיד: במה המאמר הזה רלוונטי לנו "בני ברוך"?
אנחנו צריכים לבצע את מה שנאמר כאן במאמרים האלו על פורים בעם ישראל במיוחד.
תלמיד: האם אנחנו, "בני ברוך", התלמידים שלומדים את חכמת הקבלה נמצאים במצב שאנחנו מפוזרים ומפורדים או שאנחנו נמצאים במצב של התאחדות?
ודאי שאנחנו מפוזרים ומפורדים ואנחנו לא יודעים מה המטרה שלנו, מה היעוד שלנו, מה אנחנו צריכים לבצע כדי לדחוף את כל האנושות לחיבור, וכך לגלות בהדרגה כוחות עליונים של הטבע שנראה בהופעתם עד כמה אנחנו חייבים להגיע לחיבור.
תלמיד: אחרי הכנס שעברנו שהנושא שלו היה "מתחברים לשמה", שמעתי מהרבה עשיריות ומהרבה חברים שהם מרגישים יותר חיזוק בעשירייה, יותר מחוברים ביניהם. עכשיו הפנים שלנו כלפי להיאחז באין עוד מלבדו בעשירייה. אתה אומר שאנחנו נמצאים במצב של פירוד ושל פיזור.
עדיין אנחנו נמצאים במצב של פירוד ופיזור. העובדה היא שאנחנו לא יכולים בינתיים לגלות את הכוח העליון, הבורא, מִקשר בינינו.
תלמיד: אז מה חסר?
חסר שאנחנו נתאחד עד שהאיחוד שלנו יגלה לנו את צורת הבורא.
תלמיד: אמרת שכל אחד מאיתנו כבר מוכן, רק חסרה לנו סביבה.
חסרה לנו סביבה. אם אנחנו רוצים להגיע למה שכתוב במאמר, אז קודם כל יש עלינו חוב, שאנחנו נתקרב זה אל זה ונעורר זה את זה לחיבור.
תלמיד: חיבור זו פעולה כללית, קבועה, שמוטלת עלינו עד גמר התיקון.
כן.
תלמיד: מה בתוך החיבור הזה אני מחפש את הניואנס שעכשיו צריך לשים עליו דגש?
בתוך החיבור אנחנו נרצה לגלות את הכוח העליון, שתפקידו לאחד אותנו.
תלמיד: הפעולה שהוא כותב, "על ידי ההתאחדות הצילו את נפשם". באותו משפט הוא כותב שמרדכי תיקן את הפגם הזה. מי בפועל עשה את ההתאחדות?
התאחדות נעשתה על ידי בקשות של האנשים שמגלים עד כמה חוסר נוכחות הבורא הוא בעצם הגורם לכל הרע במציאות בין העמים. אנחנו צריכים רק לעורר את הקשר בינינו, שיהיה דומה למצב שנוכחות הבורא שורה בינינו.
תלמיד: אותה תפילה לחוסר נוכחות הבורא, מי מבצע אותה? הוא כותב שמרדכי תיקן את הפגם הזה.
אני לא יודע עד כדי כך מה הוא עשה. אני חושב שאנחנו צריכים להתחיל את הפעולה הזאת ממה שאנחנו מרגישים את מציאותנו בעולם שבעולם הזה אין בורא, אין עם ישראל, אין שום דבר מהרוחניות, אבל יש בנו תשוקה לזה. הלב דורש שנגלה את זה, אז אנחנו צריכים ללכת בעקבות הלב.
תלמיד: האם כולנו צריכים להיות בתפילה על נוכחות הבורא?
כן. שנוכחות הבורא המתגלה בכל שעה יותר ויותר תמשוך אותנו יותר ויותר לחיבור, וכך אנחנו בהדרגה נגלה יותר ויותר את המבנה של עם ישראל וכך נגיע לחיבור השלם.
תלמיד: מה זה נקרא שיש יותר נוכחות הבורא במציאות, מה קורה במציאות כשהוא נוכח?
כשהבורא נוכח במציאות זה נקרא שכל באי עולם, כל אחד לפי דרגת הנשמה שבו, מרגיש שישנו בעולם כוח ושבכוח הזה אנחנו יכולים להתאחד בינינו ולגלות אותו יותר, ואז כולנו נתחיל לנוע לקראת נקודת המרכז.
תלמיד: לפני שאנחנו רוצים להציל את נפשנו אנחנו צריכים לעמוד על נפשנו. מה זה המצב שלפני שאנחנו רוצים להציל את נפשנו אנחנו צריכים לעמוד על נפשנו, מה זה אומר?
"לעמוד על נפשנו", זאת אומרת, שאין לנו יותר חוץ מלגלות את המטרה שלנו שהיא גילוי הבורא על ידי דבקות בינינו, כל חברי הקבוצה, למצב שנקרא "ישר-אל", ישראל, שאנחנו מתאחדים ומכוונים את עצמנו לבורא, זה העיקר.
תלמיד: איך לוקחים את התקופה המיוחדת הזאת, שיש הארה מלמעלה, שהבורא נתן לנו עכשיו איזו הזדמנות מיוחדת?
זה שאנחנו יכולים עכשיו להיות בעולם הזה ולהבין, להרגיש וללמוד מזה שאין לנו יותר עוד מה לעשות בעולמנו, אלא סך הכול להצטרף, להתחבק, לצרף אותנו יחד, ואז נגלה ביחד, בחיבור בינינו, את הנקודה המרכזית, שזה הבורא.
תלמיד: זה מה שאני שואל, איך אנחנו ממשיכים את הכוח הזה הלאה, לא נותנים לו לחלוף מאיתנו בתקופה הזאת, אלא מחזקים יותר את הכוח הזה?
רק על ידי חיבור. והחיבור הוא כל רגע, כל שעה, אני לא יכול להגיד בדיוק, אבל כל פרק זמן יותר ויותר גדל ומתרחק, ואנחנו צריכים בהתאם לזה להביא לכאן את העבודה שלנו, את המטרה שלנו, את מטרת העבודה - שאנחנו כולנו רוצים להתחבר בנקודה אחת ויחד לעלות אליו, למשוך אותו, שיופיע דרכנו על כל באי עולם.
תלמיד: זאת אומרת, על ידי כך שאנחנו נחזק את עצמנו ביחד נוכל להגביר את הכוח המשותף שלנו בשביל למשוך כל פעם יותר את המאור?
כן.
תלמיד: אנחנו חוזרים כל שנה על אותו דבר. אבל יש לי הרגשה, לא רק שהפגם קיים או שמרדכי בא לתקן, אלא שנעשה הרבה יותר גרוע. מפעם לפעם שאני יושב פה ושומע הפגם הזה הולך ומתנפח. אנחנו מדברים בתיאוריה, אבל כדאי לקשור את מה שאנחנו לומדים בשיעור הבוקר, למה שקורה במצב האקטואלי. בעל הסולם תמיד היה אומר כך. איך אנחנו מונעים, אסונות, כמו אלה שעברנו רק בשנה האחרונה, זה כבר פגם שלא נסגר, אלא נפתח כל הזמן וגדל. אתה אומר לנו, שאנחנו צריכים להתחבר בינינו, אבל אנחנו לא מצליחים. איך אתה רואה שאנחנו כן הפעם נצליח ולא נעבור את אותם האסונות שעברנו בשנה האחרונה, איך עושים את זה?
אני חושב שהפתרון הוא בזה שאנחנו נבצע תיקונים שיש להם מקום להתגלות ולהתבצע, ואנחנו כן נעלה לדרגות יותר עליונות, לדרגת הבורא.
תלמיד: אבל אנחנו רואים שאנחנו לא כל כך מצליחים, ולא רק שלא מצליחים, אלא ההרגשה היא שהולכים אחורה.
אנחנו צריכים לראות את הבורא כמטרה, "שובו בני ישראל עד ה' אלוהיך", כך אנחנו צריכים לראות לפנינו את דרך ההתפתחות.
תלמיד: מה אתה רואה? מה אתה מרגיש?
אני רואה שיש היום אלפים בעולמנו שלפי השתוקקות שלהם יכולים לקרוא להם "ישראל", ישר-אל, שמכוונים לגילוי הבורא, לקשר עם הבורא. ואנחנו צריכים להסביר לכולם בצורה יותר ויותר מדויקת מהי המטרה, איך אנחנו מגלים אותה ואיך אנחנו מתקרבים אליה, רוכשים אותה ודבוקים בה.
תלמיד: לפני שנה, שנתיים, אמרת לי, יהיה הרבה יותר גרוע. וזה כל פעם מפחיד, אני כל פעם נזכר במילים שלך ובאמת נעשה יותר גרוע.
אני לא חושב שנעשה יותר גרוע, אלא אנחנו מרגישים את המצב כיותר גרוע, אבל לא שהוא בעצמו כך. זו הרגשה אישית, אינדיבידואלית שזה באמת כך.
תלמיד: פעולת ההתקהלות, גם עדר כבשים כשהם רואים זאבים סביבם הם מצטופפים.
לא, זה משהו אחר. עדר כבשים נכללים ביניהם מכוח הפחד, ואז כל אחד ואחד מחזיק את עצמו כך, שהעיקר הוא, שהוא יהיה עם כולם יחד וזה שומר עליו מפגם, מכוח עליון שמתגלה ומאיים. מה שאין כן, עם ישראל, כשהם מגלים את הפגם, יחד עם זאת מגלים במה הם יכולים להתעלות למעלה מהפגם, וזה מה שאנחנו רואים בכמה דוגמאות, כדאי ללמוד את אותן הדוגמאות וכדאי לממש אותן. זאת אומרת, שהעיקר זה חיבור ביניהם, בין עם ישראל, ויחד עם החיבור הם צריכים לגלות את נקודת החיבור, את מרכז החיבור, איפה הם יהיו כאחד, וזה אפשרי. ככה זה צריך להתגלות כבר בימינו על ידי תפילתנו ושאנחנו נממש את זה.
תלמיד: הכבשים באמת מצטופפות בגלל הפחד, אבל גם בעם ישראל בכל הסיפורים שחוזרים על עצמם, יש איום חיצוני. אבל מה קורה אז, אחרי ההצטופפות הטבעית?
אז, על ידי איום חיצוני אנחנו צריכים לעורר את עם ישראל לפעולת התאחדות פנימית.
תלמיד: כתוב במאמר לפורים שקראנו אתמול, שקרה נס על ידי דברי צומות וזעקתם, ומאמר הזה כתוב על ידי התקהלות. מה הקשר בין שתי הפעולות האלה?
הקשר הוא, שעל ידי הרע שמתגלה אנחנו מתחילים לגלות את מקור הקשר בינינו, את הרע, מאיפה הוא מגיע. והוא מגיע לנו מזה שאצלנו הרע שמתגלה הוא גם מצביע על כך שאנחנו לא מתקשרים אחד לשני כדי להביא לשני את קצה החוט מלמעלה כדי שהוא שיוכל להיתקן, להתחבר עם עוד רצונות. אלא אנחנו, כך נראה לי, רק מלמדים אחד את השני איך לברוח מהצרה ולא איך להתחבר בינינו. אפילו שאנחנו נהיה בזה קצת יותר קרובים למקור הצרה, אבל בסופו של דבר, ככל שנתקרב לרע, הרע הזה הוא גם יוכל לעורר אותנו לטוב.
תלמיד: בגשמיות יש את צום תענית אסתר, מה הפעולה הזאת שאנחנו צריכים לבצע לפני פורים?
על ידי הפעולות האלו, אנחנו מחברים את כל ההתכללויות שיש בכל לב ולב להרגשה אחת שכלפיה אנחנו כבר לא יכולים לעמוד ובורחים.
תלמיד: למה דווקא העם הנבחר, מתגלה אצלו השנאה הגדולה?
אנחנו לומדים את זה מהרבה מקורות, זה מפני שהעם הזה צריך לבצע פעולת תיקון מיוחדת, לכן הוא מתגלה כעם אחד שנבדל מכל היתר העמים ויש לפניו מטרה אחת מיוחדת, אחת לכולם, וכדי לממש את המטרה הוא צריך להתחבר בתוכו ודרך זה להגיע למטרה.
תלמיד: נראה שאין לו ברירה, עם ישראל חייב לעבור דרך גילוי השנאה, זה לא דבר שתלוי בו, הוא חייב להיכנס לזה.
זה נכון.
תלמיד: מראייה כזאת מה אפשר לעשות?
לשמוע את מה שכתוב על זה.
תלמיד: יוצא שרק מי שמתעסק בחכמת הקבלה יכול להבין שיש פה הזדמנות למדרגה גדולה מאוד.
אנחנו עוד לא הגענו לסוף ההיסטוריה, עוד יתגלו דברים, אבל בעצם אנחנו כבר, ממה שכתוב, יכולים לראות לפחות את החלק הראשון.
תלמיד: אם כך, יש עוד גילויים גדולים לפנינו.
כן, אם אנחנו נגלה, אנחנו בתוכנו, בעצמנו, את החיבור, את הגילוי, את הנטייה בדבקות לבורא, אז נגלה את יתר הדרך.
תלמיד: אני יודע שיש גמר התיקון אחרי העבודה הפרטית שסיימנו, אבל אנחנו מרגישים את האור המיוחד בזמן הפורים, האור הכללי הזה קיים רק מצד הבורא, ממחשבת הבריאה?
כן.
תלמיד: גילוי הרע זה סימן של התקדמות, או זה סימן שאנחנו לא מספיק משקיעים בחיבור?
גילוי הרע זה שאנחנו לא מספיק משקיעים בתיקון.
תלמיד: אמרת שאנחנו לומדים אחד מחברו איך לברוח מהרע ולא להתקרב, ואם היינו מתקרבים לרע אז זה היה מוביל אותנו לטוב?
לא כך.
תלמיד: יש כזה דבר שנקרא "התקרבות לרע"? כי שמעתי שאתה אומר "להתקרב לרע".
אפשר ודאי אבל זה לא מציל אותנו ממכות.
תלמיד: בצורה פשוטה, כשהיצר הרע מתגלה, אני שונא את כולם, כולם דוחים אותי.
אז על ידי התורה אנחנו צריכים ללמוד מאיפה מגיע הרע, במה זה כרוך, מה אנחנו צריכים לעשות, איך אנחנו על ידי גילוי הרע הקטן מגיעים לתיקון, לחיבור בינינו, וכך אנחנו עולים מעל הרע הזה.
תלמיד: עצם הבירור הזה, זה כבר כיוון טוב?
לא רק בירור, תיקון.
תלמיד: ותיקון מסתיים בתפילה משותפת שלנו.
כן.
תלמיד: מהו קצה החוט מלמעלה שאני צריך להביא לחבר כדי שיתקן?
אותו גילוי שיש לך, גם אתה קיבלת אותו.
תלמיד: איזה גילוי יש לי?
אני לא יודע, אתה תגיד.
תלמיד: כל מה שאני מבין, מרגיש, משיג מתוך השכל והרגש שלי כאן?
נגיד.
תלמיד: ואז את זה אני צריך למסור לחבר?
כן.
תלמיד: מהי הפעולה של המסירה?
שאתה מתחבר אליו ושניכם יחד ניגשים לאותו קצה חוט ששייך לשניכם, ומסבירים זה לזה מה צריכים לעשות בנידון.
תלמיד: אז מה יש לי בעצם למסור לו, יש לנו להתחבר לחוט עליון.
לא, כשאתה מגלה שזה מה שצריכים לעשות ומפני שאתה מתקשר אליו, אז אתה מגלה לו, מסביר לו מה צריכים לעשות, ואז אתם מבצעים את זה יחד.
תלמיד: אבל גם החבר מקבל, מבין, משיג, יושב, שומע.
דרכך. כי אתה הראשון שהגעת לקשר.
תלמיד: לא כל כך הבנתי, כל חבר בעשירייה מקבל, שומע מהרב, מהמקורות, מהשיתוף בינינו, מה יש לי לתת לו שאין בו?
לפי הציור שלך אין, ולפי הציור שלי יש, כי אתה פעלת עליו, הוא קיבל דרכך את המאור המחזיר למוטב, עכשיו אתה צריך לקחת אותו ויחד איתו לגלות את הקשר עם העליון.
תלמיד: כשאני יושב בשיעור עכשיו, באיזו כוונה אני צריך לשבת ביחס לחברים?
שאתה יחד איתם עכשיו מגדיר את הקשר עם הבורא.
תלמיד: ומה אני רוצה למסור לחברים?
מה שאתה משיג, הכול אתה רוצה למסור להם.
תלמיד: מה אני רוצה לקבל מהחברים?
אותו דבר, כי אתם פועלים בזה יחד.
תלמיד: ואיפה הנקודה שלנו כלפי הבורא?
זה שאתם מחוברים ובחיבור הזה אתם רוצים לאחוז בבורא.
תלמיד: רע שמתגלה זה רק כנגד מקור הקשר בינינו, אז זה נקרא רע?
לא, רע שמתגלה זה שייך לדרגה הבאה שצריכה להגיע לעשירייה.
תלמיד: וזה תלוי עד כמה יש לנו גילוי שלו, באיזו מידה?
כן, זה תלוי בכוח הפנימי שלכם.
תלמיד: שמעתי שמה שאתה משיג, אתה רוצה שיהיה גם לחברים, אז צריך לבקש את זה, כי גם מה שהשגת זה לא מעצמך, וזה לא חשוב אם רואים או לא רואים, העיקר שמבקשים את זה.
כן, אבל כאן יש הרבה שאלות.
תלמיד: איזה שאלות?
איך אתה פותר מה שיש לפניכם? את זה אתה צריך לגלות לבד, או יחד בחיבור עם אחרים, מה זה יביא לך ולכולם.
תלמיד: מהו מרכז החיבור בינינו?
מרכז החיבור בינינו זה בסופו של דבר הבורא, אבל עכשיו בינתיים זה תלוי באיזו רמה אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בקשר בינינו.
תלמיד: מה צריך להוסיף, להגביר למען החיבור, האיחוד בינינו בעשיריות?
כל פעם אנחנו רוצים להיות מקושרים בינינו בנקודה הגבוהה ביותר, שמתוך הנקודה ההיא נוכל להיות מקושרים עם כל המקרים שלנו כאחד.
תלמיד: מהו המסר הקצר העיקרי מתוך החיבור בינינו שעלינו להעביר לעולם, ובאיזו צורה עלינו להשיג מסר כזה?
שיש בורא לעולם והוא דורש מאיתנו תיקון בחיבור.
תלמיד: לגבי הרע שדיברת עליו, לגבי תפיסת המציאות, יכול להיות שאני תופס משהו כרע, ובאיזשהו מקום אחר תופסים את זה אחרת, אז איך להתייחס לזה?
אנחנו נמצאים בשטח אחד, וכל אחד מאיתנו מהשטח הזה עכשיו תופס איך מתגלה כלפיו הכוח העליון, ולכן הוא פונה אליו ודורש, ומשם הוא ניזון.
(סוף השיעור)