שיעור בוקר 28.08.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

כוח ההפצה הפנימית של העשירייה - קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא: כוח ההפצה הפנימית של העשירייה, קטעים נבחרים מן המקורות.

קטע מס' 2

"הגוף עם אבריו - אחד הם. וכללות הגוף, מחליף מחשבות והרגשים, על כל אבר פרטי שלו. למשל, אם כללות הגוף חושב, שאבר אחד ממנו, ישמשו ויענג אותו, מיד אותו האבר יודע מחשבתו, וממציא לו התענוג שחושב. וכן אם איזה אבר, חושב ומרגיש, שצר לו המקום, שהוא נמצא בו, מיד יודע כללות הגוף מחשבתו והרגשתו, ומעבירו למקום הנוח לו.

אמנם אם קרה, ואיזה אבר נחתך מן הגוף, אז הם נעשים לשתי רשויות נפרדות, וכללות הגוף, כבר אינו יודע צרכיו של אותו האבר הנפרד. והאבר, אינו יודע עוד מחשבותיו של הגוף, שיוכל לשמש אותו ולהועיל לו. ואם יבוא הרופא, ויחבר את האבר לגוף, כמקודם לכן, הנה חוזר האבר לדעת, מחשבותיו וצרכיו של כללות הגוף. וכללות הגוף, חוזר לדעת, צרכיו של האבר."

(בעל הסולם. "מאמר לסיום הזוהר")

שאלה: נחתכנו מכללות הגוף, מאותה נשמת אדם הראשון. זה נכון?

כן.

תלמיד: איפה הנקודה בה עלינו לרכז מאמץ כדי שהרופא יחבר אותנו חזרה?

הרופא יודע. אנחנו לא יודעים.

תלמיד: אם כך, עלינו לפנות לרופא שיחבר אותנו חזרה.

כן, ודאי. אנחנו לא מכירים את עצמנו ומקומנו, לא מכירים את העליון אליו עלינו להתחבר, וגם את הרופא הנמצא מעל העליון ומעלינו, מחשבת הבריאה, אנחנו לא מכירים. ממצבנו אנחנו רק יכולים לבקש. זה מה שהוא אומר לנו כאן.

קריין: קטע מס' 3

"כמו שיש בגוף הראש, וידיים, ורגליים, שלכל אחד ישנו תפקיד מיוחד, ובכל זאת מה שהראש חושב, דהיינו אם יש בראש חשבונות טובות, אזי כל האיברים הם בשמחה. ואם הראש בדאגות, אז המצב רוח הזה הוא בכל האיברים. וזהו כמו שותפות, אם כל אחד ממלא את תפקידו, אזי כולם ששים ושמחים, כמו שכתוב, "אשר ברא אלהים לעשות", שבלי יגיעה אין שום דבר."

(הרב"ש. 503. "עניין שותפות")

שאלה: שלושת הציטוטים הראשונים שקראנו מתארים מערכת מאוד מוחלטת, גלגלים במכונה, גוף עם איבריו. מצד שני, החוויה הפרטית של האדם, אף על פי שהיא שקרית, היא אינדיבידואליות, שליטה, כאילו משהו זז בעצמו במציאות. איך להתעורר מהשקר הזה כאילו אדם הוא עצמאי, שולט בחייו במשהו. או שאולי זה לא שקר והוא כן שולט.

הוא שולט רק בדבר אחד, במה שנקרא "בחירה חופשית", בכל היתר אין לו שום בחירה.

תלמיד: מהי הבחירה החופשית שלו בתוך מערכת מוחלטת?

כתוב, "בעל כורחך אתה נולד, ובעל כורחך אתה חי, ובעל כורחך אתה מת"¹. מה יוצא לך מזה, חופש בחירה. במה? בזה שאתה או מנותק מהבורא או מחובר אליו. כביכול, כי ודאי שאתה לא מתנתק מהבורא, אבל אתה צריך לראות את עצמך כחלק בלתי נפרד מהבריאה וכתוצאה מזה עליך לקיים את מה שמתוכנן עליך שתקיים.

תלמיד: אז אם כבר מתוכנן שאקיים, אז במה אני יכול לפגום או להיטיב?

אתה יכול להסכים או לא להסכים, זה לא חשוב, אתה תקיים מה שצריך. אבל רצון העליון שתקבל את מה שהוא מפיל עליך, ברצון משלך, מצדך. זה שתקיים זה בטוח, לא עכשיו, יש עוד גלגולים, עוד מצבים, אבל מה שלא יהיה אתה צריך להשתדל להסכים עם הכוח העליון ולהיות עימו בדבקות, בהשתוות.

תלמיד: להסכים עם מה?

עם תוכנית הבריאה. אתה חייב בכוחותיך לחפש איך להגיע להזדהות עם הכוח העליון.

תלמיד: ובכל רגע שאדם חי, תוכנית הבריאה פועלת, מתנהלת עליו.

כן.

תלמיד: אז מה חסר?

חסרה הסכמתך.

תלמיד: איפה נמצאת אותה נקודת בחירה בה אדם ירגיש "עם זה עליי להסכים ואני לא מסכים"?

נקודת הבחירה נמצאת למעלה מהרצון שלך.

תלמיד: למעלה מהרצון שלי, זאת אומרת למעלה מההכרה שלי, למעלה מההכרה של האדם?

כן, ודאי.

תלמיד: אז אם זה למעלה מהכרה שלו הוא לא מרגיש אותה.

הוא לא מרגיש. כמו שרואים במציאות העולם הזה.

תלמיד: אז איך אני יכול לבחור במשהו שאני לא מרגיש?

אבל דורשים ממך לעלות למצב שתרגיש שזה נמצא בך, בהכרחיות שלך, אתה מחויב לקיים זאת מטוב או מרע, ואתה בוחר בטוב.

תלמיד: אבל אדם פועל מתוך רגש, שכל, משם הוא יכול לעשות בחירות ולא מפני שהוא קרא, שמע. הוא הרי צריך להרגיש, לבחור בזה, להגיד, את זה אני רוצה למרות שאני לא רוצה.

לכן נותנים לך אפשרות לבנות מכשיר, יחס, למה שקורה לך, שמתוכו תכיר את המערכת ותברר את הבחירה החופשית שלך.

תלמיד: כלומר, העבודה שלנו בחברה מגדירה את הרגישות שלי למקום הבחירה.

כן.

שאלה: המסמך הזה נקרא "כוח ההפצה הפנימית של העשירייה". קראנו על גוף ועל איברים, ובעל הסולם כותב במאמר על שש מאות אלף נשמות כשיש בעצם נשמה אחת, וכל אחד באגו שלו פשוט גורם בה לפירוד. איך להתאים את מה שקראנו לעשירייה?

עשירייה היא משהו יותר גדול מאדם, שעל ידו הוא נכלל ברצון הכללי.

תלמיד: הגוף הכללי הוא לא עשירייה. או שכן?

לא, הגוף הכללי זה כל הרצון לקבל המתוקן.

תלמיד: ואדם יכול להתחבר לגוף הזה דרך עשירייה?

בהדרגה. קודם הוא, אחר כך העשירייה, אחר כך עוד עשיריות ואלפים וכן הלאה.

תלמיד: לא הבנתי, איך אדם יכול להתחבר לגוף הזה גם בלי עשירייה?

לא. עשירייה זה בדרך.

תלמיד: זאת אומרת, אם הוא רוצה להתחבר לגוף הכללי ולממש את מחשבת הבריאה, להבין אותה, הוא חייב בדרך לחפש כמה חברים להתחבר איתם.

להתכלל בעשרה ובמאות ובאלפים וכן הלאה.

תלמיד: המסמך נקרא "כוח ההפצה הפנימית של העשירייה". מה זה אומר?

שלפי הרצון לקבל כל אחד הוא חלק מהמערכת הכללית, לכן כל אחד משפיע עליה.

תלמיד: דרך העשירייה הוא משפיע?

כן, ודאי, בהדרגה. בעשיריות, במאות, באלפים וכן הלאה.

תלמיד: וזו ההפצה האמיתית, כשאנחנו רוצים להשפיע על כל המערכת אנחנו יכולים לעשות זאת פנימית דרך עשירייה.

בדיוק.

שאלה: מה היא צריכה להקרין עשירייה שתעבוד טוב בתוכה?

היא צריכה להקרין "מיני שלמות". כי אם עשרה מחוברים יחד הם יכולים להגיע להכרת הכול בתוכם.

תלמיד: מה הקשר בין העשיריות? בתורה כתוב שהיה שם אחד אחראי שהיה מקשר עם עשירייה אחרת. איך זה אצלנו? אני כפרט יכול להיות קשור לעשירייה אחרת?

לא. דרך העשירייה.

תלמיד: מה זה שהיה אחד אחראי?

אחד מעשירייה שלך להתקשר לעשירייה אחרת, בבקשה, אבל לא לבד.

תלמיד: לבד לא, ברור. מה זה אומר שהיה שם אחד אחראי? או שזה היה רק עניין ארגוני.

היו אחראים על כל התפקוד הזה, שהם נמצאים למעלה מהעשיריות.

תלמיד: אותם שרי מאות ואלפים היו מתוך העשירייה והם היו מקשרים בין שאר העשיריות.

כן.

תלמיד: אצלנו זה יהיה בעתיד.

נראה, אני לא יודע איך אנחנו נגלה את זה, אבל נגלה מה שצריך בדרך. העיקר לסדר מה שאנחנו חייבים היום.

תלמיד: מה חסר לנו היום?

היום חסר לנו חיבור לפי מה שהבורא דורש.

תלמיד: רוב העשיריות עומדות בכל התנאים, החיצוניים לפחות. אז מה הוא התנאי הפנימי שחסר?

התנאי הפנימי זה הקשר ביניהם. צריך להיות קשר בין החברים בכל עשירייה ועשירייה שירגישו את עצמם שייכים למערכת אחת סגורה דרך העשירייה שלהם. במידה שירגישו שחובתם להתחבר בצורה שיהיו כולם כאחד בעשירייה, במאות, באלפים, לפי זה אפשר יהיה לדבר על גילוי המערכת הכללית, מערכת הבריאה שתתגלה בכולנו. נתחיל להבין.

שאלה: אם כל עשירייה היא כמו איבר בגוף, אז כרגע המיקוד שלנו הוא לעבוד כל איבר בתוכו.

כן.

תלמיד: איך להרגיש את כללות הגוף יחד עם העבודה באותו איבר?

מה שאנחנו מקבלים ויש לנו הרגשה שזה בא מבחוץ זה לא מחוצה לנו, זה מעשיריות יותר כלליות.

תלמיד: מה עשירייה מקבלת מעשירייה אחרת?

עכשיו אנחנו לא יכולים לדבר על זה, זה יבלבל אתכם. ודאי שכל עשירייה משפיעה על יתר העשיריות.

תלמיד: מה הקשר בין ההרכב הפנימי של העשירייה, הרכב הנשמות של עשירייה, לבין הגופים בשר ודם של אותה עשירייה?

על הגופים אנחנו לא מדברים, כי כל גוף הוא חיה.

תלמיד: האם אני יכול להחליף חיה אחת בחיה אחרת, אם לא מדברים על זה?

אתה לא יכול להחליף.

תלמיד: למה? אז כן מדברים על זה.

כי היא לא שייכת לחילוף.

תלמיד: אז ממה מורכבת עשירייה?

מרצונות. שבכל אחד ואחד מאיתנו יש עשרה חסרונות, רצונות, שאנחנו בהם יכולים להתקשר זה עם זה.

תלמיד: מה הקשר בין הרצונות האלה לבין בני האדם, הם נושאי הרצונות האלה?

כן. זה שכל אחד ואחד מרגיש את הרצונות שלו ודרכם מרגיש רצונות של אחרים, סך כול הרצונות האלה זה האדם ולא בשר.

תלמיד: אני מנסה להבין את הקשר לבשר ודם, כלומר לגופים שיושבים פה.

אין להם שום בחירה חופשית ואין להם חיים אפילו, אלא הנשמות מחיות אותם.

תלמיד: היום יש הרכב כזה של עשירייה, מחר הוא יכול להשתנות. מישהו יכול לעזוב, מישהו יכול להצטרף, מישהו יכול להתחלף. זה לא משפיע?

זה משפיע.

תלמיד: למה זה אמור להשפיע?

כי בעולם הדמיוני שלנו כך אנחנו יכולים לדבר על בני אדם. אנחנו עוד לא מכירים את הנשמות שבנו, איך הן מתקשרות ביניהן.

תלמיד: ולנשמות יש קשר מיוחד ביניהם?

רוח לרוח.

תלמיד: וככל שנתחבר יותר, מה יקרה? מה זה אומר חיבור בין העשיריות, מה קורה במערכת הפנימית?

מה זו מערכת פנימית?

תלמיד: ברובד הרוחני יותר, לא בין הגופים.

רובד הרצונות?

תלמיד: רובד הרצונות, מה יקרה כשנתחבר יותר בעשירייה, כשכל עשירייה ועשירייה תתחבר.

היא מתחברת לרצון אחד של עשירייה.

תלמיד: וכשנתחבר לעשירייה אחת, מה זה אומר? שתי עשיריות שכל אחת פעלה בתוך עצמה והתחברה יהפכו להיות עשירייה אחת גדולה יותר?

כאילו כן.

תלמיד: וכל עשירייה שהייתה קודם לכן מתבטלת, מצטרפת לאחד?

הם לא מרגישים אותה, היא פחות ממה שיש עכשיו בהרגשה.

תלמיד: אז בסוף "בני ברוך" יהפכו להיות עשירייה אחת?

כן.

תלמיד: וככל שנתקדם יותר, מה יהיה עם העולם?

תמיד זו עשירייה אחת, רק תלוי עד כמה היא גדולה, בעוצמה. תמיד זה עשר ספירות.

תלמיד: מה יש בגמר התיקון?

כולם מתחברים לאחד, ואז "חד מקבל חד".

שאלה: דובר פה על ראש וגוף. כשאנחנו, "בני ברוך" מתקשרים בינינו, אנחנו בונים ראש או בונים ראש וגוף?

אתם בונים פרצוף שיש לו ראש, תוך, סוף.

תלמיד: מה זה שישראל הם הראש ואומות העולם הם הגוף? יש מצב כזה שאנחנו מתקשרים בסופו של דבר למערכת וקושרים אותה אלינו?

אם אנחנו מתקשרים יחד אז אנחנו מגיעים לפרצוף שיש לו ראש, תוך, סוף.

תלמיד: כל העולם לא בנוי כרגע כעשיריות, עשיריות כמו שאנחנו מכירים יש רק בבני ברוך.

נגיד, כן.

תלמיד: המבנה הזה שאנחנו בונים בינינו של עשר ספירות שעובדות בצורה כזאת, הוא אופייני רק לנו. הוא אומר פה, הראש סובל, הגוף סובל.

כן.

תלמיד: בסופו של דבר כל המציאות מתחברת לגוף אחד.

כן.

תלמיד: אז כש"בני ברוך" מתחברים ביחד, בעזרת ה' בכנס הקרוב ניצור כזה חיבור, מה היחס של שאר העולם אלינו?

יש בעולם קבוצות שלנו או אנשים בודדים שכולם ממש נמצאים איתנו, לא חשוב אם הם מטורקיה או מגרמניה, הם נמצאים איתנו. ומי שלא נמצא איתנו, שזה כל העולם בעצם חוץ מהקבוצות שלנו ואנשים בודדים ששייכים אלינו בכל העולם, כל יתר האנשים עוד לא נמצאים במערכת. הם צריכים גם להיות שייכים ללימוד שלנו, לגופים שלנו, להתכלל איתנו במערכת, לדעת בשביל מה קיימים וכן הלאה, עד שגם הם יתכללו, ואחר כך נבוא למצב שכולנו, כל המציאות מתחברים כאיש אחד לגמרי, לא חשוב אם אלו טורקים או גרמנים, צרפתים או יפנים, כולם.

שאלה: אני שומע אותך אומר הרבה פעמים שכל הקשר שלנו עם העולם החיצוני, עם עשיריות אחרות, צריך להיות דרך העשירייה שלי. מה נקרא שאתה מתקשר עם אחרים דרך העשירייה שלך?

שאתה נמצא בעשירייה שלך ומתבטל כלפי החברים, ועם כל החברים יחד, כשכל אחד מתבטל ביחס לאחרים, כל הביטול הזה של העשירייה מתקשר כמו איש כלפי איש, כמו עשירייה כלפי עשירייה אחרת. וכשכל עשירייה מבטלת את עצמה כלפי עשירייה אחרת, אנחנו באים להתקשרות, התכללות.

תלמיד: לא כל כך הבנתי. מה ההבדל בין זה שאני מתקשר עם חברים מעשירייה אחרת שלא דרך העשירייה שלי, לבין זה שאני מתקשר עם חברים מעשירייה אחרת כן דרך העשירייה שלי?

זה הבדל גדול בין התחברות מערכתית ולא מערכתית.

תלמיד: אבל מה זה אומר, אני לא מבין.

שאם אתה מתקשר סתם לעשירייה אחרת, זה לא נחשב התקשרות רוחנית.

תלמיד: איזו פעולה פנימית אני צריך לעשות לפני שאני מתקשר עם עשירייה אחרת, כדי שההתקשרות תהיה דרך העשירייה שלי?

הפעולה הפנימית היא שאתה נכלל בתוך העשירייה.

תלמיד: שלי.

שלך, ודרכה אתה מעורר רצון להתקשר עם עשירייה אחרת.

תלמיד: מה זאת אומרת, "דרכה"?

שאתה נמצא בה, שאתה מעורר אותם, את החברים שלך בעשירייה, להתקשר עם קבוצה אחרת, עם עשירייה אחרת.

תלמיד: זאת אומרת, לפני שאני בכלל בא להתקשר עם מישהו מעשירייה אחרת אני קודם כל צריך להיות כלול או מבוטל, כמו שאמרת קודם, בתוך העשירייה שלי.

כן.

תלמיד: ואחרי זה אם אני פועל כלפי מישהו חיצוני אז זה כבר מתוך העשירייה שלי.

כן.

תלמיד: מדי פעם אתה משתמש במילה "סתם", פעולה סתם, משהו סתם. מה זה "סתם"?

מה זה בעברית סתם? סתם, שאין לזה איזה נימוק. אין בזה כלום, תזרוק את המילה הזאת.

תלמיד: איך אפשר לזרוק?

תמחק. תחפש במחשב ותעשה דליט (delete) בכל מקום שהמילה נמצאת.

תלמיד: אני לא עושה דליט על שום מילה שרב אומר. אם רב אומר שיש איזו פעולה שאני עושה סתם, למה הכוונה?

שכנראה אין לזה יוצרות וסיבה אמיתית, אלא היא מגיעה מהאוויר.

שאלה: להמשיך מה שהחבר שאל לגבי היחס שלי כלפי עשירייה אחרת, מנותק מהעשירייה שלי או יחס דרך העשירייה שלי. באותו יחס אנחנו צריכים להתייחס לכל דבר במציאות, דרך העשירייה? נכון להגיד ככה?

כן.

תלמיד: או שאני ברשות הרבים או ברשות היחיד, אם אני עובד דרך העשירייה.

כן.

שאלה: אדם שעכשיו יוצא ליום יום שלו, לעולם והוא מגיע מתוך עשירייה, כלול בעשירייה, במה זה מתבטא עכשיו שאני הולך לעבודה, נמצא באינטראקציות?

שאתה כנציג של העשירייה שלך ועכשיו מופיע באיזו התקשרות אחרת.

תלמיד מה יש בי?

החיבור שלך עם עשירייה.

תלמיד: ומה אז זה נותן לי כשאני עכשיו נשטף בזרמי החיים ומחזיק את החיבור הזה?

תבדוק את עצמך מה יש לך מזה.

תלמיד: במה חופש הבחירה של האדם, בחיים הפיזיים שלו או בחיים הרוחניים?

בחיים רוחניים אנחנו מדברים.

תלמיד: ובמערכות יש בחירה בחיים רוחניים?

חופש הבחירה, לבחור כל פעם בחיים בדרגה יותר גבוהה.

תלמיד: מה זה אומר? מה אני צריך לעשות?

רצון לקבל שכל פעם יעלה בצורה איכותית יותר ויותר. שיהיה מקושר עם אחרים בצורה אחרת, שירצה מהחיים שלו לקבל את מהות החיים בצורה אחרת.

תלמיד: ויש חופש בחיים הפיזיים של האדם?

אני לא חושב. אני חושב שזה הכול תוצאה מהבחירה שלנו בחיים רוחניים.

שאלה: כשהרצון לקבל גדל, אז החיבור הופך להיות יותר קשה.

גם קשה בצורה מעשית וגם בצורה רוחנית.

תלמיד: אז אדם נמצא באיזה פלונטר, הוא לא יכול להתחבר עם החברים והוא צריך לפנות לבורא, אבל גם על עצמו הוא לא יכול לבקש. מה הוא עושה במצב כזה?

הוא דורש מעצמו להיות מתאים למה שיש לפניו. הבורא לא שם לך איזה מכשול בדרך, אלא רק כדי שאתה תעלה.

תלמיד: בדיוק, אבל איך אדם מתחבר לנקודה הזאת שהוא מרגיש את המרחק, שהוא מרגיש את ההתנגדות מהחברים? איך הוא יכול להתחבר לנקודה הזאת שהבורא דווקא כן רוצה לקרב אותו?

זהו, שהוא מצפה שהבורא יקרב אותו, והבורא מקרב אותו דרך זה שנותן לו כל פעם מכשול יותר גדול.

תלמיד: אז איך הוא מתחבר לנקודה הזאת שהבורא מקרב אותו דרך מכשול יותר גדול? הרי הוא לא יכול לבקש.

הוא יכול לבקש כוחות, הבנה, איך להבין את זה, איך להרגיש את זה וכך מתקדם.

תלמיד: אבל זה לא לבקש על עצמו?

לבקש על עצמו שיהיה לו כוחות להתגבר על המכשולים שהבורא מעמיד לפניו. והבורא מעמיד לפניו, כל פעם מדרגות יותר גבוהות כדי שהוא יגדל.

תלמיד: וכל פעם הוא צריך לבחור מחדש?

כן. כל פעם יהיו יותר מכשולים. כתוב "אין לך דור שאין בו כאברהם יצחק ויעקוב".² זאת אומרת, שיש בכל דור ודור נשמות מיוחדות כאלו.

תלמיד: האם תפקידן לקיים את המערכת הרוחנית או שיש להן תפקיד כלפי עצם הבחירה החופשית?

יש הרבה תפקידים לכל מיני אנשים שיש להם נשמות קצת גבוהות מהאחרים, ולפי גודל הנשמה, לפי העומק שלה, כך תפקידה.

תלמיד: לא לכל בני האדם תהיה בחירה חופשית?

כן ולא. זאת אומרת, יש לכל אחד, אבל יש כאלה שהבחירה החופשית אם הם מקיימים אותה, מעלה אותם לגובה מסוים, ויש כאלה שהם נמצאים במקומם.

תלמיד: אלה שיש להם בחירה חופשית הם צריכים למסור את זה איכשהו לכל מערכת הבחירה החופשית? יש להם תפקיד כלפי הדבר?

מי שיש לו בחירה חופשית הוא נמצא במשימה מיוחדת בחיים האלו, שחייב להגיע לקשר עם הכוח העליון, עם הבורא, ובהתאם לזה, כל פעם להרגיש את עצמו שהוא מעלה את עצמו יותר ויותר.

תלמיד: וכלפי כל המערכת, מה התפקיד שלו?

כלפי כל המערכת, להשפיע על כל המערכת.

תלמיד: שמה יהיה איתה? שהיא תהיה בקשר? תתקשר לבורא?

שהשיתוף שלו ישפיע על כל המערכת. לקדם אותה כולה לתפקידה הנעלה.

שאלה: הכנס מתקרב ואני מוצא את עצמי במקום של צפייה מהכנס אבל חסרה לי ממש ההתרגשות, כמו חתן שהולך לחתונה שלו, כמו שהיה למשל, בכנסים הראשונים.

אני עוד צעיר בדרך. יש פה חברים שכבר שלושים שנה עושים כנסים וזה לא כמו החתונה הראשונה. איך מגיעים לחיסרון האמיתי הזה של ההתרגשות הזאת, התפרצות של ההזדמנות, שאתה מרגיש שפה אתה חייב לנצל את ההזדמנות הזאת, אבל אתה חסר אמונה שזה הולך להיות שונה, או משהו שירים אותך איזו מדרגה?

זה שאנחנו יכולים להתחבר גשמית ורוחנית לפעולה שנקראת "כינוס", זה דבר גדול מהשמיים. ובזמננו הזמן כל כך מנוגד לחיבור, שאנחנו רוצים להתחבר ואנחנו עושים את זה בפועל, מכל כך הרבה ארצות ומקומות, זה לא יאומן.

אני מקבל כאלה אי מיילים ממש מיוחדים, של אנשים מכל קצוות העולם ממש, ממקומות שאני רחוק מהם, אף פעם לא הייתי בהם, אבל בכל זאת הם רוצים להיות בקשר איתנו ומצפים לפגישה הזאת. אני חושב שיש לנו זכות גדולה למשוך את האנשים מכל קצות התבל אלינו.

נקווה שזה יעזור לנו להציג כלי גדול יותר, גדול מאוד כלפי הבורא ולהתחיל לקבל לכולנו את האור שלו. לכן הכנס הוא דבר גדול.

תלמיד: אני מקנא בך, איך אתה רואה את ההתפעלויות מכל כל דבר קטן שהוא נראה כתוספת.

כן, אני מתפעל מהם, למרות ש"מקבל מהם על הראש" יום יום.

תלמיד: שהבורא ייתן לך כוחות. תודה רב.

שאלה: אם אני מגיע לשיעור בפתח תקווה ומושיבים אותי באחת העשיריות, האם אני לא מתחבר עם העשירייה שאני יושב בה עכשיו?

מתחבר, גם מעביר לעשירייה שאתה יושב בה עכשיו את הרוח של עשיריית הכנס, אם אתה מחובר כאן ומחובר שם.

תלמיד: וגם לגבי הכנס, אם רק חצי מהעשירייה מגיעה, האם הם צריכים לחבר את החצי השני במערכת הווירטואלית או לא?

לא, ככה כמו שאתם. העיקר לבצע עם כולם שנמצאים כאן אותן הפעולות וההשפעה תעבור כבר גם אליהם.

שאלה: אפשר להגיד שבכנס צריכה להיות תפילה מסוימת?

אם צריכה להיות, אתה תקבל. יש מארגנים, סמוך עליהם,

שאלה: אני יוצא מהשיעור, ממש מרגיש איך הלב מתמלא בהודיה והכרה ואיך בהמשך לאגרת שקראנו הבורא מעורר אותנו ומקרב אותנו. כך אני יוצא מהשיעור.

למדנו היום בחלק הראשון שצריך שיהיו שני דברים, אחד - הודיה ושניים - שתהיה בקשה, איך לוקחים את הדבר הזה והופכים אותו באמת לבקשה כדי לא לפספס אותו ושהוא יתפוגג?

זה תלוי בעבודה הפנימית שלך, תברר את זה בפנים עם הרצונות, עם המחשבות, עם האכזבות, עם ההשגות שלך, ותראה מה עליך לעשות כדי להרגיע את עצמך מבפנים.

תלמיד: להרגיע דווקא?

כן להרגיע, חוץ מדבר אחד, הכיוון שלך לנטייה לבורא. ובכך אתה תראה איך אתה יכול להתקדם.

(סוף השיעור)

---

1. "בעל כורחך אתה נולד, ובעל כורחך אתה חי, ובעל כורחך אתה מת"↩

2. בראשית רבה נ"ו ז'↩