שיעור צהרים 17.12.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק מאמרי "שמעתי", עמ' 644

מאמר קפ"ט "המעשה פועל על המחשבה"

קריין: בעל הסולם, עמוד 644, "שמעתי", מאמר קפ"ט, "המעשה פועל על המחשבה."

קפט. המעשה פועל על המחשבה

ז"ך תשרי

"להבין סיבת החריפות וההתלהבות והתחבולות, שכל האברים פועלים כסדרן במלוא הקצב בזמן שאדם חושב על קניינים גשמיים. מה שאין כן בעניני דנשמתא אזי האדם על כל דבר-קנין לצרכי הנשמה, הגוף עם כל החושים פועלים בכבדות.

והענין הוא, כי השכל והמחשבה של האדם, אינם אלא העתק מפעולות האדם, שהם מתראים כמו במראה. לכן אם רוב המעשים של האדם הם מצרכים גשמיים, אז מתראה במראה של השכל, זאת אומרת שנקלטו בהשכל כל צרכם, אזי הוא יכול לשמש עם השכל בכל מה שרוצה, משום שהמוח מקבל כל חיותו מדברים גשמיים. לכן ממקום שהוא מקבל החיות - לאותו מקום השכל משמש, ומצרכי דנשמתא אין עוד הרבה רשימות במוח שיספיקו לו לקבל חיות ולהתרשם, לכן אין המוח מוכן לשמש אותו לצרכי נשמה.

לכן על האדם להתגבר ולעשות פעולות ומעשים רבים עד שיתרשמו במוח, ואז בטח שתתרבה הדעת, והשכל ישמש לו בכל קצב החריפות עוד יותר מצרכים גשמיים. משום שהשכל הוא לבוש קרוב לנשמה."

שאלה: מהי ההרמה ומהו החיסרון שדרוש כדי שהנשמה של האדם תעורר אותן הרשימות?

הנשמה גדלה על ידי פעולות האדם, והוא יותר ויותר מבין ומרגיש שהוא צריך להתקדם בצורה הרוחנית, יוצא שהוא מעורר את הנשמה כדי שהיא תתחיל לגדול, בזה שלומד, מדבר עם החברים, משתתף בכל מיני פעולות, כמו למשל השיעור הזה וכן הלאה. ואז כשמגיעות לו מחשבות טובות של התקדמות והבנה, יחד עם זה הוא גם מרגיש איזו התנגדות לזה, שזה לא מובן, וזה לא מסודר וכן הלאה. ואז לאט לאט הוא מגיע למצב שהוא חייב לעשות איזה מעשים שפועלים על המחשבה, והמחשבות שלו יהיו יותר גבוהות, יותר קרובות לבורא. אלה בעצם כל הפעולות שלנו, כל ההבנה שלנו שיוצאת מזה.

שאלה: כשהאדם מתפעל מהרוחניות זה כמו מתנה, זה בזכות זה שהוא כאילו מפנה מקום בתוכו כדי שזה יגיע אליו. וכשהוא מפעיל את השכל אז הוא כאילו שוב נופל החוצה מתוך אותה התפעלות, התרשמות. איך לשמור על האיזון הנכון בין שכל לרגש כאן?

את הכול עושה הבורא. ואנחנו לא יכולים לעשות כאן שום דבר מלבד לבקש ממנו לא להתרחק, לקרב אותנו אליו, להתחבר, ובצורה כזאת לשכנע אותו לא להשאיר אותנו, לא לעזוב אותנו.

תלמיד: אפשר לבקש שייתן לנו גם הבנה מלבד התרשמות, התפעלות, שכך ימשיך להרחיב אותה?

זה הוא צריך לעשות כיוצא מתוך מה שהכרחי עבורנו, למישהו הבנה, למישהו רגש וכן הלאה. אבל בעיקרון הדבר היחיד שאותו אנחנו צריכים לבקש זה להיות בחיבור בינינו ולהתקרב לבורא. וההבנה, ההרגשה, הכול כבר יגיע מאליו.

שאלה: כשאני רואה שאני הולכת להשיג משהו בעולם הגשמי אז מאוד קל לי להתמקד בזה, לעסוק בזה. השאלה איך למצוא את המטרות בעיסוקים בעולם הרוחני שיאפשרו לי להמשיך לעסוק בהן, להיות ממוקדת בהן ולעשות פעולות?

ברוחניות אני חושב שזה עוד יותר פשוט מאשר בגשמיות, כי ברוחניות יש לנו רק חברים, ובורא, זהו. יש לנו שתי מדרגות, מדרגה ראשונה להגיע לאהבת הבריות, שזה אהבת החברים בעשירייה, ומדרגה שנייה, להגיע לאהבת ה', ובזה הכול נגמר, אין יותר. אז רק על זה לבקש.

שאלה: אנחנו צריכים להכריח את המוח לקבל חיות מרוחניות או שזה קורה באופן טבעי?

אני לא חושב שצריך לעשות את זה. זה באמת תהליך, אנחנו צריכים לחשוב רק על החיבור בינינו, ההתקרבות בינינו בעשיריות שלנו, בינינו במאות שלנו, אולי באלפים שלנו אם אנחנו נגיע לזה, ויחד עם זה לבורא. מלבד זה אנחנו לא צריכים שום דבר.

שאלה: הוא כותב פה על הקניינים של הנשמה. מה הנשמה קונה?

הקניינים של הנשמה זה החיבור בין הנשמות בקבוצה והחיבור עם הבורא.

שאלה: השכל הוא רק כלי, אבל כלי קהה, הוא יכול להביא אותנו רק עד נקודה מסוימת. האם נכון להסתכל על השכל, כמשהו שרק יכול להביא אותנו קרוב יותר למה שאנחנו באמת רוצים עמוק בתוך ליבנו?

אנחנו יכולים על ידי השכל שמחובר עם הרגש להשיג את הכול.

שאלה: יש מין הרגשה כזאת שכבר, זהו, אני מסכים בכול עם הבורא, רוצה להידבק בו, אין לי שום טענות, כלום. רק דבר אחד שמפריע לי זאת הבושה כי הוא נותן לי ואני לא יכול להחזיר לו כלום. אני לפי השאלות אליך מבין שדווקא הבושה היא זאת שצריכה להניע אותנו, לקרב אותנו לתפילה. איך להביא את העשירייה שלי להרגשה הזאת של הבושה, הכלי העולמי, או שזה יבוא מעצמו?

לא צריך לחשוב על הבושה. צריך לחשוב על איך להתחבר עם החברים, להתחבק כולם יחד וליצור מערכת אחת. מכל הגברים השייכים לבני ברוך לאסוף את כולם יחד לערימה אחת, זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

שאלה: לפני המאמר הזה היה נראה לי שסדר הפעולות הוא כדלהלן, מגיע רצון, מעבדים אותו בשכל ורק אז פעולה. וכאן הסדר אחר, מגיע רצון, הולכת הפעולה אז השכל משרת אותו. אתה יכול להסביר איך זה?

כיוון שברוחניות העיקר זה לא השכל אלא הפעולה כיוון שאנחנו צריכים לפעול במה שנקרא אמונה למעלה מהדעת, אז בהדרגה זה יבוא. בהדרגה זה יפעל בנו, יכנס למערכות הנדרשות, להרגשה, וכתוצאה אנחנו נבין.

תלמיד: השכל לא שולט על הפעולות ברוחניות?

השכל שולט על הפעולות אבל זה עדיין לא אומר כלום.

שאלה: בסוף השורה כתוב כך, "המוח מקבל כל חיותו מדברים גשמיים. לכן ממקום שהוא מקבל החיות - לאותו מקום השכל משמש, ומצרכי דנשמתא אין עוד הרבה רשימות במוח שיספיקו לו לקבל חיות ולהתרשם, לכן אין המוח מוכן לשמש אותו לצרכי נשמה." חלק גדול מהעבודה שלנו זה למעשה לצייר את המצב העתידי, אנחנו צריכים את המוח לא את הרגש, איך אנחנו רותמים את המוח לתהליך של ההתקדמות הרוחנית שלנו?

אל תדאגו למוח, תדאגו לרגש. העיקר זה הרגש. בחיבור בינינו, בנטייה שלנו מאיתנו כולנו לבורא, זה העיקר. שכל לא צריכים לעבודה רוחנית, ככל שנותנים - נותנים, אלא "לא החכם לומד" כמו שכתוב. לכן אנחנו כולנו נצליח.

תלמיד: לפעמים אתה אומר, תציירו לכם את המצב העתידי, תציירו לכם את השלב הבא.

במה שכל אחד ואחד מסוגל.

שאלה: איך הנשמה גורמת לגוף לעשות פעולות כדי לשנות את המחשבה? והאם בעצם ההכְוונה, הכוח שלנו להתקדם מגיע מהנשמה ולא מהשכל?

ודאי מהנשמה. אנחנו רק מתקנים את הנשמה שלנו, מקרבים אותה לבורא.

שאלה: יש רצון להשקיע בחיים הרוחניים אבל החיים הגשמיים מפריעים ולא נותנים לי להשקיע את כל המאמצים ברוחניות. ואני מבינה שכל זה מהבורא. אז איך לפעול גם ברוחניות וגם בגשמיות, זאת אומרת לעשות הכול עבורו בזמן הגשמיות?

אנחנו נולדנו ומתקיימים בעולם מסוים, בתנאים מסוימים ולכן עלינו לפעול מתוך זה. רצוי להיות במשפחה, עם ילדים ולנסות להתקדם קרוב יותר לבורא, קרוב יותר לחברים. ככה שלא לדאוג לזה שכאן את משקיעה הרבה, שם פחות. החיים עושים את שלהם, ותמיד הבורא לוקח מכל אדם מה שהוא יכול לקחת ומה שהוא יכול לתת. אז הכול מתקדם כמו שצריך, לא לדאוג. העיקר זה להיות באיזון פנימי גם בחיים הרגילים וגם בחיים הרוחניים.

תלמידה: כשאני עובדת בחיים הגשמיים, נדמה לי שהעבודה טובה, אבל אני משקיעה רק 25%, אז יכול להיות שגם בחלק הזה אני לא נותנת לבורא.

לא, את צריכה לעשות רק מה שדורשים ממך וזהו. וברוחניות, מתוך דרישת הלב כבר יוצא מה שדורש ממך הבורא.

שאלה: אם אני לא מצליחה להתבטל בפני העשירייה שלי, אם אני לא מקבלת את התנאים שלהן, האם אני עדיין יכולה לקבל כלים דהשפעה, את תכונת ההשפעה?

את יכולה, לא לדאוג. תעבדי בצורה שיטתית בעשירייה והכול יהיה בסדר.

תלמידה: אבל בשביל לקבל כלים דהשפעה התנאי העיקרי הוא ביטול בפני החברות.

אז תנסי לעשות זאת עד כמה שניתן.

תלמידה: ואם אני לא מצליחה, אני בכל זאת אוכל להגיע להשפעה?

תגיעי. רק בצורה שיטתית תבקשי את זה מהבורא.

תלמידה: האם בכל מקרה אצטרך לקבל את התנאים של העשירייה?

את תצטרכי לקבל את תנאיה של חכמת הקבלה שקיימם בכדי להביא אותך קרוב יותר לבורא.

תלמיד: ועם החברות?

עם החברות זה אותו דבר, תצטרכי להתחבק, להתקרב לחברות.

שאלה: כשהשכל מתנגד כשצריך להשיג משהו, להתגבר על משהו הכרחי, האגו משקר ואומר שזאת התנגדות הלא נכונה, ההתנגדות הנכונה היא בעבודה עם החברים. איך לברר את המצבים האלו של ההתנגדות?

לא צריך לחשוב על ההתנגדות, אלא על ההתקרבות לחברים, ואז הכול יצליח לך מהר יותר, קל יותר, נעים יותר.

שאלה: אנחנו לומדים שהפעולה זאת הפנייה הפנימית שלי לבורא. על אילו פעולות בעל הסולם מספר לנו במאמר?

הוא אומר שכל הפעולות שלנו בסופו של דבר פועלות על המחשבות שלנו, על השכל שלנו וכך בהדרגה אנחנו מתקרבים לבורא.

שאלה: כשקראנו את המאמר לפני השיעור, הגענו להרגשה בעשירייה שבעצם לעשירייה יש שכל, רגש ולב משלה. אם אנחנו מצליחות להתבטל כלפי העשירייה אז העשירייה מובילה אותנו, האם הביטול הזה זו הפעולה?

כן, ודאי שזאת הפעולה.

תלמידה: ואז יוצא שאני לא מרגישה שיש לי חשבון אישי, החשבון היחיד שנשאר בי הוא להתבטל מול ההחלטה של העשירייה?

מצוין, זה מה שצריך להיות. תמשיכי בקו הזה ואת תראי עד כמה תצליחי.

שאלה: רציתי לשאול לגבי היחס בין השכל והרגש בעבודה הרוחנית. השכל כביכול מתווה את התהליכים הבאים, הוא כביכול יוצר את הכלי שלאחר מכן הרגש ממלא, אז איך יכול להיות שהרגש בתהליכים הרוחניים מוביל את השכל העתיד לבוא?

כי הרגש מכוון אותנו בכל מיני פעולות של התקרבות ולכן הוא מפעיל את השכל. קודם רגש, תפעילו את הרגש בכל מיני פעולות, בכל מיני מצבים, בכל מיני צורות התקרבות, ואז תראו שהרגש הוא הקובע.

שאלה: בתהילים פרק נ"ה, פסוק ט"ו, כתוב "בבית אלוהים נהלך ברגש". רק לחזק את זה שלא החכם לומד.

כן, נכון.

שאלה: איזה חיבור מבטיח את התיקון השלם של הנשמה ואת הצרכים שלה ואת הרצונות שעוד לא ידועים לנו?

חיבור בין החברים. הנשמה לא נמצאת בכל אחד ואחת, כך אנחנו מדברים בינתיים, אבל בעצם הנשמה נמצאת בינינו, ולכן רק בקשר בינינו, ככל שאנחנו מתקרבים ומתקשרים זה עם זה, אנחנו מתחילים להרגיש את הנשמה.

תלמיד: ואיך מפתחים את החיסרון הזה עד למטרה?

החיסרון הזה מביא אותנו למטרה, כך אנחנו נתקדם.

תלמיד: מה צריכה לעבור הנשמה או איזה צרכים היא צריכה למלא בדרך שלה עד שהיא מגיעה למטרתה השלמה? איזה דרישות הנשמה צריכה לקיים כדי להגיע למטרתה?

היא צריכה להתחבר עם יתר הנשמות כך שבתוכן יתגלה הבורא.

תלמיד: זאת אומרת, הכול כבר מוכן מצד הבורא, הוא רוצה לתת, רק חסרים הדרישה, החיסרון והתפילה הנכונה מצד הנשמה כדי שיוכל לתת את זה?

נכון.

שאלה: כתוב במאמר "משום שהשכל הוא לבוש קרוב לנשמה". מה פירוש שהשכל הוא לבוש קרוב לנשמה, מהי הקרבה הזאת, מה זה הלבוש?

השכל צריך לעזור לנשמה להגיע למצב שהיא תקבל גילוי ומילוי.

תלמיד: איך אפשר לקרב עוד יותר בין השכל לנשמה?

רק על ידי קריאת מקורות, כתבי רב"ש, כתבי בעל הסולם, תהילים, על ידי זה אפשר להתקרב.

שאלה: אני לא מבינה אם אני בהשפעה או בקבלה? איך אפשר ללמוד תמיד לבחור אם אני בזה או בזה?

מתוך זה שתהיי בקשר עם החברות לא יהיו לך שום בעיות. את צריכה לפתוח את הלב לחברות ואז תרגישי האם את מתייחסת בצורה נכונה אליהן או לא, אחרת דרכן לא תפתח לך חכמת הקבלה.

שאלה: אנחנו משתוקקים להשגה רגשית של הקשרים הטובים בינינו, אבל במאמר כתוב שדווקא השכל הוא הכי קרוב לנשמה. אז למה ברגש ולא בשכל?

לא, השכל הוא הכרחי עבורנו, אבל דרך השכל אנחנו משיגים את ההרגשה שלנו, אנחנו מנתחים אותה, בוחנים, מבררים, פותחים, כך שבלי השכל אי אפשר, אבל בלי הרגש בכלל לא יכול להיות כלום. כל חכמת הקבלה מדברת על רגש.

שאלה: במאמר כתוב שהשכל פועל לפי תענוגים גשמיים. אבל בגלל שאנחנו צריכים לעבוד ברוחניות, אז אנחנו צריכים לנקות את הלב שלנו, ולעבוד רק על החיבור עם העשירייה שלנו למעלה מהשכל.

כן. בטח.

שאלה: איך להכריח את עצמי לפעול נגד הרצון? הרי הרצון הוא בתוכי, והטעויות מחוצה לי. אז איך להבין שהמצוות חייבות כוונה?

בדיוק ככה להבין. אם זה הרצון שלך, אז תנסי לקבוע מה הוא, למי הוא מכוון, איך הוא מכוון, ויחד עם זה תבדקי את הכוונה שלך, ואת הכיוון של הרצון. כי הכיוון של הרצון זו הכוונה.

שאלה: אמרת שחשוב להיות באיזון גם בחיים הגשמיים וגם בחיים הרוחניים. למה התכוונת באיזון הזה, ואיך אפשר לשמור או להגיע לאיזון במיוחד בתקופות מטלטלות?

להיות באיזון בחיים הגשמיים והרוחניים אנחנו יכולים רק בתנאי שגם החיים הגשמיים וגם החיים הרוחניים יהיו מכוונים רק להשגת הבורא. ואז בצורה אוטומטית, טבעית אתה מסדר את כל התכונות שלך בצורה נכונה להשגת מטרת הבריאה.

שאלה: האם נכון לחשוב שאם כל המחשבות, הרצונות, והרגשות שלנו מכוונים אל הבורא, לעבודת הבורא. אנחנו קוראים, מתחברים, ואז השכל מתחיל לשרת אותנו נכון, מתחיל להשתחוות כלפי הבורא גם בגשמיות וגם ברוחניות. האם ככל שאנו יותר מתעמקים ברגשות, בהתאם השכל משרת אותנו?

כן. זה כך.

שאלה: ידוע שהמחשבה היא כוח ענק, ושהוא מקדים את הפעולה. איזה פעולות גשמיות בוראות את הרוחניות ואת המחשבה נכון?

יותר מזה אין כלום. חיבור, השפעה. כל מה שנכתב זה מה שמעורר את ההרגשה האמיתית שלנו, ומקרב אותנו אל הבורא.

שאלה: במה תלוי גילוי הרשימות?

ככל שאנחנו מתקדמים בגשמיות וברוחניות למטרת הבריאה, אנחנו מגלים בדרך את הרשימות, ובכל מדרגה ומדרגה אנו צריכים לממש את הרשימו השייך לאותה מדרגה.

שאלה: אם הפעולות הן אלו שעוזרות לאדם להתגבר ולהתקדם, מאיפה האדם יכול לקבל את הכוח והמודעות כדי לעשות את הפעולות האלו מלכתחילה?

מהבורא, ודאי. "אין עוד מלבדו". רק מהבורא.

שאלה: אם הפעולות הן אלה ששולטות על השכל, מה קובע את הפעולות? האם הרצונות שלנו קובעים את הפעולות, ואם כן מה שולט על הרצונות שלנו?

הפעולות שלנו הן תוצאה מהרצונות. ואנחנו צריכים לבדוק את הרצונות שלנו, לבקר אותם, לסדר אותם, ואז לכוון אותם להשגת הבורא, להתקרבות לבורא.

שאלה: האם נכון להגיד ששכל האדם מוגבל, הנשמה נצחית, ולכן נדרשת מאתנו עבודה למעלה מהדעת?

כן.

שאלה: האם המחשבה שאני אוהבת את החברות מתיישבת טוב יותר בלב מאשר להגיד להן את זה, כי אני לא נוטה לומר את זה הרבה?

כן. אבל בכל זאת, צריכים להגיד.

שאלה: האם נכון לבנות בעשירייה אמירות קבועות, משפטים קבועים שמשתמשים בהם לחיבור?

אפשר.

שאלה: אצלנו בעשירייה הכי חשוב זה העבודה בלב, אבל אנחנו משתוקקים לזה כדי לזכות לאמונה למעלה מהדעת, למעלה מהשכל. אז למה צריך את הפעולה השלישית הזאת, למה צריך את השכל אם אנחנו עוקפים אותו? הרי הוא גם עוזר לנו.

כדי לעלות מעליו. אחרת אנחנו לא יכולים להשיג את הרוחני. כשעולים מעל לשכל נכנסים לרוחניות מעל לדעת.

שאלה: שמעתי שמהפה שלי יכולים להישמע רק דברי תורה. איך להגיע לזה, ומה זה בחיים שלנו?

לא צריך להסתכל על משפטים כאלו. זה מעל לראש, אנחנו צריכים ללכת בהתאם למה שאנחנו לומדים, וכך נגיע לכול.

תלמיד: אמרת שצריך לפתוח את הלב. וכגברים בחיים הרגילים שלנו, אנחנו לא פותחים את הרגש, אנחנו לא משתמשים בשכל בכיוון הזה. אני חושב שהפעולה הקשה ביותר, בשבילנו הגברים, זה להגיד לחבר "אני אוהב אותך". לשבח אותו, להודות באהבתך בכללות זבה בסדר, אבל להגיד לחבר קונקרטית? עדיף לקבור את עצמך. איזה פעולות קונקרטיות פותחות את הלב, מה פותח את הלב?

התנאי לפתיחת הלב של גבר ואישה שונה. לכן ככל שאתם יכולים תשתדלו לעשות את זה. ככל שאתם יכולים, תנסו לדבר על זה. ואולי הכי טוב לשיר, בשיר אפשר לשיר את זה יותר בקלות. ככה שאל תדאגו. אני מבין אתכם, אני לא יודע כמה פעמים בחיים אמרתי שאני אוהב, שככה אני מרגיש. אין מילים כאלה בלקסיקון הגברי.

שאלה: לגבי טכניקה של משחק המחמאות שלמדתי כאן, ואני מיישמת אותה. באמת זו פעולה שעובדת מדהים גם בעשירייה, גם ביומיום, וגם מסביב. האדם מגיב לזה בצורה מדהימה, הוא נפתח, הוא נרגע והכול. איפה הגבולות של המשחק הזה? האם אני יכולה להדליק נקודה שבלב לאדם בעזרת דבר כזה, או שיש גבול למשחק המחמאות?

אין גבול.

תלמידה: אפשר להדליק נקודה שבלב לאדם, בעזרת הטכניקה הזאת?

כן.

שאלה: הנשמה אלה הרגשות המאוחדים שלנו, ומה יקרה כשהנשמה תתחבר עם הבורא?

גם אנחנו נתחבר עם הבורא.

שאלה: איך נכון לנתח את האהבה, ולברר אותה, אם אתה מפחד לאבד אותה?

תחזיק בה כל הזמן, תפתח אותה, אל תתבייש בה. ואז הכול יהיה בסדר.

שאלה: האם אפשר לבקש מהבורא שנמשיך בדרך הנשמות?

כן אפשר.

שאלה: האם אנחנו יכולים לקלקל את החיבור בעשירייה כשאנחנו עובדים רק עם הרגש, או שכל עוד אנחנו עובדים עם הרגש והכוונה הנכונה, לא משנה מה נעשה, זה המתכון לחיבור אין סוף בעשירייה?

כן.

תלמידה: האם יש שלב בו עלינו לנסות להכניס את השכל, או שהוא יגיע מתוך החיבור המשותף שלנו?

נכון, הוא יגיע מתוך החיבור.

שאלה: האם תחילת העבודה היא תמיד בהליכה למעלה מהדעת, בביטול השכל, לא להשתמש בו ולעבוד רק באמצעות מעשים ופעולות שדרכם נשיג את הרגש, ורק אז השכל ייכנס לשימוש?

כן.

תלמידה: ואז שוב נצטרך לבטל את השכל וחוזר חלילה?

כן, כך בכל מצב ומצב.

שאלה: כשאנחנו נמצאים בעולם הגשמי, קשה לקבל, להתייחס לכל דבר באהבה.

בטח.

תלמידה: ואז צריך לחזק את הקשר עם העשירייה. אנחנו עובדים על החיבור הזה כל הזמן, אבל קשה לקבל הכול באהבה?

צריך לנסות כדי לדעת מה לעשות. בעשירייה בכל זאת את יכולה להשיג את זה. תנסו ביניכן בעשירייה להיות בחיבור, אחרת כמובן שלא תראו הצלחה.

שאלה: כשאדם מתנגד בכל תוקף לבצע מעשים אבל בכל זאת מבצע נגד רצונו, האם המעשים האלה עדיין משפיעים על הרגש ועל המחשבות?

לא אם הוא עושה אותם נגד רצונו.

תלמיד: למה? אנחנו לומדים שאנחנו צריכים לעשות את העבודה הרוחנית בהתגברות, אני לא רוצה אבל מבצע נגד רצוני פעולה זאת או אחרת. למה נועדה ההתגברות?

ההתגברות נועדה כדי לבצע פעולות חיבור נגד הרצון.

תלמיד: גם אם באמצעות הפעולה הזאת אני לא קונה שום רגש ושום שכל?

אם אתה עושה פעולות בכוח, אז אתה כן משנה לאט לאט את השכל ואת הרגש שלך. ואז אתה מגיע להבנה של מה שנקרא חיבור רוחני.

שאלה: העשירייה היא מערכת כל כך חיה שאתה מתחיל להרגיש אותה כחלק שכל הזמן מוביל אותך. היא משנה את השכל, היא מחממת אותך, היא יכולה לתת לך הרגשה שמי שמוביל אותנו נמצא פה, באמצע העשירייה הזו. ההרגשה הזו מגיעה ונעלמת. איך להחזיק את ההרגשה הזאת כדי שהיא תגדל, תהיה עם יותר כוח השפעה, לא בשבילנו אלא עבורו, שהוא ישמח מזה?

לזה אתן יכולות להגיע כשאתן משתוקקות להיות ביחד בתוך העשירייה, בכל מיני מצבים שונים שהבורא נותן לכם.

שאלה: אצלנו החלוקה מאוד ברורה, יש עבודה רוחנית בעשירייה ויש את כל יתר האירועים הקורים לי בחיים שהם העולם הגשמי. האם זאת באמת החלוקה, האם העבודה הרוחנית היא לא הרובד הפנימי של היחסים שלי עם החברות ועם הבורא, בכל רגע בכל מצב?

כן.

תלמידה: אם כך, למה בתחילת המאמר אומרים שבעולם הגשמי יש לנו כוח, הרבה אנרגיה להשקיע, לחשוב מחשבות ולעשות פעולות, ובעבודה הרוחנית אין? כאילו מדובר על עולם מול עולם, האחד על חשבון האחר.

ברור.

תלמידה: וגם ברור מאוד בעבודה שלנו, שיש את העשירייה איפה שאני משקיעה וקשה לי, ויש את העולם הגשמי שזה כל יתר הדברים שאני נהנית לעשות בשביל עצמי, לקדם את עצמי, וגם להעביר את הזמן, לשטוף כלים וכו'. למה זאת החלוקה אם הבורא נמצא בכל דבר ובכל מה שהוא נותן?

זה בגלל הגורם האגואיסטי.

תלמידה: האם הגורם האגואיסטי הוא זה שמפריד בין העולם הגשמי לרוחני ולא הפעולות שלי בעולם?

נכון. קיבלת תשובה.

שאלה: אנחנו צריכים להגיע לאיזון בין גשמיות לרוחניות כי שניהם מכוונים למטרת הבריאה. אבל כשאנחנו משקיעים הרבה בהפצה, זה פוגע בגשמיות ויכול לגרום לבעיות במשפחה. איך לכוון יום יום את הגשמיות והרוחניות למטרת הבריאה, בהקשר של העבודה בהפצה?

זה לא פשוט, אני לא חושב שאנחנו יכולים לעשות זאת בקלות. אבל לאט לאט במשך הזמן זה יתחבר איכשהו ונבין יותר איך לקשור את העולמות האלה זה עם זה.

תלמידה: האם יש לך עצה, כי זה גורם לכל מיני התרגשויות וסיבוכים?

לא, אין לי. את צריכה להיות חזקה, צריכה להבין מה בדיוק חכמת הקבלה דורשת מהאדם ומה היא נותנת לו, ואז לשקול איך את מתקדמת.

שאלה: כתוב במאמר שהמצב הרצוי הוא שהשכל של האדם עסוק בצרכי הנשמה. מה הם צרכי הנשמה, איך לצייר אותם לעצמנו?

איך להתחבר עם החברות, ואיך להתחבר יחד עם החברות לבורא. אלה צרכי הנשמה.

תלמידה: האם האדם שעסוק בצרכי הנשמה, חושב כל הזמן על החסרונות של החברות, על המצב של העשירייה?

כן, הוא חושב על צרכי הנשמה אבל לא על החסרונות. הוא חושב איך לחבר את כולם.

שאלה: אמרת היום שהנשמה נמצאת בינינו, ושבחיבור בינינו נרגיש אותה. מה זה אומר להרגיש?

כשאת תרגישי, תביני.

שאלה: בעזרת אילו פעולות ומאמצים אנחנו מפתחים את הרגשת הבורא, ואילו פעולות ומאמצים נדרשים לאחר שהגענו אפילו להרגשה הקטנה ביותר של הבורא, לשמור עליה?

על השאלה הזאת אנחנו נוכל לענות כבר בשיעור הבא.

(סוף השיעור)