שיעור בוקר22.08.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 814, כתבי הדור האחרון, הקדמה

אנחנו לוקחים מכל הכתבים של הדור האחרון, אתם יכולים לקחת אותם מהארכיון שלנו שם זה מופיע בצורה שלמה, בהרבה שפות, אבל אנחנו לומדים כאן רק כמה קטעים כדי שזה רק יעזור לנו להתקדם בתיקונים.

קריאה לבני סגולה ללמוד קבלה

"ואנכי הכותב מכיר מעט את עצמי ומקומי שאינני מהמצויינים ביותר שבמין האדם, ואם אדם כמוני היום יגע ומצא כל זה בהספרים הגנוזים בארונות שלנו הרי קל וחומר בן בנו של קל וחומר שאם יחידי סגולה שבדור יתיגעו בהספרים האלה, כמה מהאושר והטוב מוכן להם ולכל העולם כולו".

זאת אומרת, שבלימוד חכמת הקבלה יש שם סגולה. סגולה זה קשר עם הכוח העליון שאז במידה הזאת שאנחנו קוראים, אפילו שלא כל כך מבינים כי אנחנו עוד לא נמצאים בפנים, בתוך העניין, אבל אם אנחנו קוראים, רוצים לדעת, להתייגע בזה, אז אנחנו על ידי זה בכל זאת ממהרים את התיקון שלנו, ומקרבים את האורות העליונים אלינו וזה נקרא סגולה. שכל מי שעוסק בקריאת כתבי הקבלה אפילו שלא כל כך מבין בהם, זה פועל עליו ומקרב אותו להבנה, להרגשת הדברים שבצורה אחרת הוא לא יכול להרגיש.

איך זה קורה? כי הקריאה שלו, אם הוא רוצה להבין מה שלומד, רוצה להכיר, רוצה להתקרב למה שהוא לומד, זה מזמין אליו בחזרה תגובה של האור העליון, שעל הפעולות שלו מדובר בספרים, והאור העליון הזה פועל על האדם והוא מקרב את האדם להרגיש אותו יותר. כמו שגם כן בעולם שלנו, כשאנחנו קוראים איזה חומר והחומר הזה לאט לאט מפתח בנו רגשות, ואנחנו מתחילים להבין ולהרגיש כל מיני דברים שקודם לא היינו כל כך קרובים אליהם. כך אפשר איכשהו לדמות מה שקורה לנו כאן.

לכן כדאי בכמה שיותר לקרוא את החומר של המקובלים, במיוחד אלו שאנחנו מייעצים כי הם הרבה יותר קרובים לכל אחד ואחד מסך כל החומרים האחרים. כי יש כאלו שמאוד מאוד ירחיקו אפילו ויתרחקו מאיתנו. כדאי לנו ללכת בצורה הדרגתית, וכך לקרב לעצמנו רק את הדברים האלו שעומדים להתגלות לפנינו.

שאלה: בעל הסולם כותב כאן ברצינות שהוא לא מהמצוינים ביותר שבמין האדם?

כל אדם שהוא מתקדם ברוחניות רואה את עצמו יותר גרוע. וכל אדם שהוא מגלה את הרוחניות אז הוא רואה עד כמה הוא תופס משהו מאוד מאוד קטן וחיצון, איזה חלק, זאת אמת. אם תיכנס לבית חולים ותדבר עם המנקה אז היא יודעת מה לעשות ואיך לרפא כל דבר, אם תדבר עם פרופסור יש לו כבר ספקות, ואם תדבר עם עוד מישהו יותר גבוה עוד יותר.

זאת אומרת, כמה שאדם נכנס לאיזה מקצוע, אומנם הוא יכול לדבר כאילו שיודע ומבין אבל יש לו בפנים יותר ספקות, מפני שהוא יודע יותר אז יש לו יותר ספקות, זה ברור. ככה זה בכל מקצוע מכל שכן בחכמת הקבלה, כי מדברים על הבורא שהוא אינסופי והאדם מרגיש עד כמה הוא.. ככה זה, "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו". אז אדם מגלה את עצמו יותר ויותר פחות, שזה דווקא סימן של התקדמות.

תלמיד: ומי הם יחידי הסגולה שבדור שהוא כותב עליהם, שאם יתייגעו אז הם ימצאו את כל האושר והטוב?

הוא יכול לשער ולהגיד על עצמו גם כן. זאת אומרת, אלו שהם יכולים להתקשר עם הבורא ולהשתמש בג' קווים, בקו האמצעי שזה נקרא סגול, סגולה, שהם מגיעים אז לגילוי האור לפי ההשגה שלהם. עד האור האינסופי אנחנו לא יודעים, אין עדיין גמר תיקון, אין עדיין תיקון שלם. אנחנו בסך הכול מקבלים גם כן אפילו רוחניות מאלו האנשים שנכנסים לרוחניות, ויש להם בזה איזו השגה, אבל השגה יחסית מוגבלת, לכל אחד לפי הדרגה שלו.

כתוב על משה, ש"לא היה כמשה", כנביא וכמשיג קרוב לכוח העליון. אבל בכל זאת אנחנו לא יודעים מה יקרה באמת ומה יתגלה בגמר התיקון. כי עד שלא התגלה כל הכלי הכללי וגמר התיקון הכללי על כל הנשמות השבורות אנחנו לא יכולים, לא נדע את האמת הסופית, אלא תמיד באיזה מדרגות.

תלמיד: אז בדורנו עדיין יש יחידי סגולה, אנחנו לא בתקופה שכל הכלל צריך לעשות את התיקון, מה זה יחידי סגולה?

לא, גם כשאפילו היו יחידי סגולה, בכל זאת התיקון עובר מהם לכלל. כל אלו שנמצאים באיזו השגה בעולם הרוחני תפקידם היום הוא לשרת את הקהל. כי היום זה התיקון הכללי הסופי, ולכן עיקר המטרה שלא יהיה איזה אדם שיגדל ויגלה את היחס שלו, הקשר לו לבורא, אלא כמה שכולם, כל האנשים האלו ישרתו את כלל האנושות. כי זה כבר הדור האחרון.

תלמיד: אז עכשיו בדור האחרון יש יחידי סגולה? "בני ברוך" נקראים יחידי סגולה, או נקראים כלל שצריכים לשרת את כלל האנושות?

אני לא מכיר יחידי סגולה, אני לא מכיר. יש ירידת הדורות, ככול שאנחנו מתקדמים לגמר התיקון יש ירידת הדורות. אתה רואה מאלו שהיו עם אברהם, משה וכן הלאה, אפילו רבי שמעון וחבריו, אפילו האר"י וחבריו, זה הכול בימינו כבר נגמר.

תלמיד: איך העולם יסתדר בלי יחידי סגולה?

זאת לא הדאגה שלי, אני צריך לעשות את מה שמוטל עליי. כמה שאני מבין או יותר נכון כמה שנותנים לי להבין, לפי זה אני משתדל לעבוד, זה הכול. לא חשוב לי ולא כואב לי שאני לא כמו משה רבנו. אני צריך להיות אני, שאני אגיע למצב שאני אתפקד במאה אחוז לפי שורש הנשמה שלי, די לי.

קולי שבשופר למה בא?

"וכל זה שמתי אל לבי עד שאינני יכול להתאפק עוד, והוסכם אצלי לגלות מההסתכלותי וממה שמצאתי כתוב בספרים ההם כדי דרכי התיקון העתיד המוחלט לנו, ואצא ואקרא לבני העולם בשופר הזה אשר לפי דעתי והערכתי יספיק לקבץ את כל בני סגולה שיתחילו ללמוד ולהגות בהספרים, ויכריעו את עצמם ואת כל העולם כולם לכף זכות."

זאת אומרת, כל העבודה שלו שהוא רואה, זה להפיץ את חכמת הקבלה לכל האנושות ולפזר אותה בין כולם, ויהיה ממש "ויצא ויקרא לבני העולם בשופר הזה". בקיצור להסביר לכולם מהי חכמת הקבלה, מה הסגולה שיש בלימוד הזה וכמה שאנחנו צריכים לעסוק בה, כדי להביא את העולם למצב המתוקן. אחרת אנחנו נגיע לזה, אבל בשלבים כאלו שהם יחייבו אותנו בסבל גדול מאוד, כמו שהוא כותב שם, למלחמת עולם שלישית, רביעית, גרעינית ועוד ועוד בעיות גדולות.

אז אנחנו צריכים להמשיך ולעזור לבעל הסולם לגלות את הפצת חכמת הקבלה ודרכי התיקון ושיהיה מובן ונמצא בהישג יד לפני כל אחד.

שאלה: בעל הסולם פה לא יכול להתאפק ויש לו דחף עצום לגלות את חכמת הקבלה, אדם שלא מרגיש שיש לו דחף לגלות את חכמת הקבלה לרבים, יכול לעשות עם זה משהו?

זה לא חשוב שאין לו דחף כמו לבעל הסולם. בעל הסולם לפי הדרגה שלו הוא רואה באיזה מצב נמצאת מטרת הבריאה ובאיזה מצב נמצאים הבריות, אז מהפער בין זה לזה, הוא מרגיש את עצמו כך, בלחץ לספר לכולם ולעורר את כולם ולמשוך את כולם. אנחנו צריכים להמשיך את דרכו, אפילו שלא כל כך מבינים את הלחץ שלו ובחיסרון שלו.

תלמיד: אנחנו רואים שיש חברים שיש להם נטייה חזקה לצאת להפצה ויש כאלה שפחות. הרוב למעשה אני חושב שפחות, אז מי שלא מרגיש את הדחף הזה צריך לדאוג שאין לו וצריך לעשות משהו עם זה?

זה תלוי באדם, תלוי בשורש הנשמה ולכן אני לא יכול להגיד, אבל כל אדם ואדם חייב בכל זאת לקחת דוגמה מבעל הסולם ולעשות כמה שאפשר יותר להפיץ תורתו ובזה הוא ירגיש, שכמו שהוא רוצה לפרסם את הבורא בעולם ואיך להתקרב אליו, כך כנגדו הבורא יעשה כלפיו.

תלמיד: אבל מאיפה להשיג את הדחף? כי קשה לעשות דברים בלי לחץ פנימי.

תתחילו לעשות אפילו בלי דחף ותיראו עד כמה שזה מושך אתכם, כי אתם תתחילו להרגיש כמה יש בזה אור נסתר, כמה יש בזה הצלה לאנושות, כמה דווקא במצבים שלנו היום, עם וירוס הקורונה ועם עוד כל מיני בעיות העולם, יש בזה בכל זאת התקרבות לתיקונים. העולם נמצא במצב שיכול כבר להתחיל להבין במשהו על מה אנחנו מדברים.

תלמיד: וצריך לצפות שתהיה השתוקקות, דחף פנימי, או להמשיך לעבוד בלי דחף פנימי?

בהתחלה זה לא צריך להיות אפילו השתוקקות ודחף. המתחיל מה הוא יודע מה זה עושה. מי שלא נמצא בעולם הרוחני הוא לא יודע עד כמה זה חשוב לגלות לכולם, אלא הוא רק שומע, קורא בספרים, אבל השתוקקות פנימית אין בו.

אז מה צריכים לעשות? אז צריכים להאמין למקובלים מה שהם אומרים ולהשתדל לבצע, כי בזה אנחנו נתקרב למקובלים ולבורא. ואפילו בהפצה הרגילה, הפשוטה, האדם הפשוט שבכל זאת עושה את זה, אז הוא מבצע את רצון הבורא, מקרב את הבורא ומפיץ את הבורא לכל הבריאה, וזה דבר גדול מאוד ורק ע"י זה האדם יכול לגדול.

תלמיד: רוב הזמן אנחנו בשיעורים ושומעים אותך, מדברים על העבודה בעשירייה ועבודה של החיבור. ועכשיו כשאנחנו לומדים את הכתבים האלה, אז יותר מרגישים, כי זה גלוי שיש צורך וצריך להוסיף בהפצה. איך בזמנים ובתקופות שבהם אנחנו לא מדברים בגלוי כמו עכשיו על הנחיצות להפיץ, להמשיך את הפעולה הזו של ההפצה?

אנחנו חייבים לעשות את זה בכל הכוח וכמה שאפשר יותר ובצורה כמה שאפשר יותר רחבה, כי זו קריאת הזמן. כל העולם נמצא בזה. אתה יכול לתאר לעצמך מה יהיה בעוד חצי שנה, אם זה יתגלגל כמו שזה היה מתגלגל בשנתיים האחרונות נגיד? כל העולם בשריפות, כל העולם בהצפות וכל העולם בקורונה מתקדמת בווירוסים חדשים ועוד מי יודע מה.

אז אנחנו צריכים להשתדל כמה שאפשר יותר להפיץ את הידיעה, מהי הסיבה לכל דברים האלה ומהי התרופה האמיתית לכל הדברים האלה וחכמת הקבלה מסבירה את זה. התרופה היחידה זה חיבור בין בני אדם, כי בזה אנחנו מקרבים את האור העליון, הכוח העליון החיובי אלינו ובזה אנחנו ניצולים מכל דבר רע.

שאלה: מה אנחנו מפספסים כדי להגיע לכנס בחגיגה, כשכבר הגענו לעיבור ולא שאנחנו עדיין משתדלים להשיג אותו בזמן הכנס?

אין לי מה להגיד רק חיבור ביניכם. ואיך לבצע אותו, דיברנו על זה שעות על גבי שעות. הכול תלוי בכם. אם אנחנו רוצים להגיע לכנס שהוא נקרא "עיבור", אז בואו נגיע לעיבור. עיבור זה שאנחנו מתקבצים כולנו יחד כאיש אחד בלב אחד, ויש לנו לזה כל האמצעים.

שאלה: בעל הסולם וצדיקים אחרים כתבו, שבדור האחרון אפילו אנשים צעירים הולכים להשיג רוחניות. אני שואל לגבי עצמי ולגבי כל החברים שהתחילו ללמוד את החכמה בגיל מאוד צעיר. מה תאמר על ההתפתחות הרוחנית שלנו ועל האחריות שלנו כלפי הדורות הבאים?

אין הגבלה לפי הגיל לעסוק בחכמת הקבלה. ולכן כשהתחלתי ללמוד אצל הרב"ש וחזרתי הביתה אחרי הלימודים, התיישבתי וקראתי "פתיחה" שהתחלנו ללמוד, והבן שלי שהיה אז בן 7 ישב לידי ושומע. אחר כך גיליתי שהוא שומע מה שאני מדבר ומבין וזוכר את הדברים האלה, וכשספרתי על זה איפה שלמדתי, הם אמרו לי יפה, תביא לראות אותו. הבאתי אותו, אחר כך גם לסעודה. מה אני רוצה להגיד, שלא אמרו לי שישנם הגבלות ואסור לילדים לשמוע. אז אני חושב שאתה יותר מבן 7 לפי הפרצוף שלך, אז אתה יכול להמשיך. בהצלחה.

(סוף השיעור)