שיעור בוקר 25.06.22 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם. ״תלמוד עשר הספירות". כרך א'. חלק ג'. עמ' 121. דף קכ״א.

פרק ה'. דברי האר״י. אות ו׳

קריין: ספר "תלמוד עשר הספירות" כרך א', חלק ג', עמ' 121, דף קכ"א, פרק ה', דברי האר"י, אות ו'.

אות ו'

בין הרוחניות שבאדם לבין הגוף, יש בחינת רביעית דם שבנפש, המורכבת משניהם. שהנפש היא רוחנית, ורביעית דם, שהנפש מתלבשת בה, היא גוף.

"וכן בין בחינת הרוחניות לבחינת הגוף, יש בחינה אחת, כוללת שתיהן, והוא בחינת רביעית דם של הנפש, כי יש בה ניצוץ אחרון של הנפש, שהוא הרביעית שבנפש, פירוש, בחינת נ נפש שבנפש, ולכן נקרא רביעית. וזה הניצוץ, מתלבש ברביעית דם הנזכר לעיל, והכל אחד, וכמ"ש, כי הדם הוא הנפש, הנאמר על רביעית דם הזה. וזה הרביעית דם, הוא היותר מובחר מכל ד' בחינות הגוף הנזכרים לעיל, אשר כל חלק נחלק לד' כנ"ל, והוא רביעית הראשון והעליון מבחינת העצמות של המוחין, שהוא החיות שבתוכו, שהוא הדם המתפשט בהם להחיותם. ובזה הרביעית שבדם העליון, כלול כל שרשי ד' בחינות הנ"ל, באופן, כי הוא בחינת אמצעי בין הרוחניות אל הגוף, והיא מורכבת משניהם".

קריין: אות נ', מפרשת "פירוש בחינת נפש שבנפש". אור פנימי אות נ'.

פירוש אור פנימי לאות ו'

"נ) כי גם נפש יש לה לעצמה לבדה ד' בחינות: חו"ב, תו"מ, המתפשטים מן מלכות עצמה. ונפש שבנפש מלובש בבחינת מלכות דמלכות".

כן. כאן אין שום דבר חדש, כך למדנו, התלבשות האורות, הספירות.

קריין: אות ז'.

אות ז'

בין הגוף לבין הלבושים, יש בחינת שערות וצפרנים של האדם הכוללות שניהם .

ובין הלבושים לבין הבית, יש בחינה ממוצעת שהיא האוהלים .

"וכן בין בחינה הב' אל הג', יש בחינה ממוצעת, והם, שערות וצפרנים של האדם, כנודע, כי זה היה לבוש של אדם הראשון בתחילה. והנה הם דבוקים בעור של האדם, ודומין אל הגוף של האדם עצמו. אמנם בהסתלקותן משם, נעשה מהם לבוש מאותן השערות, ע"ד שעושין מצמר הרחלים והעזים, וכיוצא. ולא עוד, אלא שאף גם בהיותן דבוקים בגוף האדם, הם דומים למלבוש, דמיון הבהמות וחיות, ששערותיהן מלבושיהן. והמופת לזה, הוא אדם הראשון, בענין הצפרנים. ומצינו בנבוכדנצר, שזה היה לבושו, כמ"ש, עד די שערה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרי כו'. וכן בין בחינת הלבושים לבחינת הבית, הם אוהלים, הנעשין מצמר ופשתים, שהם בחינת לבושים, וגם הם משמשים לבחינת בתים. וזו הבחינה של אוהלים, צריכה עדיין עיון, אם הוא כך או אם יש בה דבר אחר".

על האות הזו נדמה לי שאין אור פנימי, אז צריכים רק לשמוע שבאמת הלבוש האמיתי הוא מצמר, לכן עדיין יש כאלו אנשים שקונים רק צמר וממנו עושים את הבגדים שלהם. זה למי שרוצה להיות דבוק למה שכתוב.

קריין: ממשיכים בפרק ו'.

פרק ו'

מבאר שספירת כתר כוללת ב' בחינות: א) בחינה אחרונה מאין סוף, למשל, מלכות דמלכות דאין סוף ונקראת עתיק. ב) היא שורש הנאצלים והיא נקראת אריך אנפין. וכללות שתיהן נקרא כתר. ובו

ד' ענינים:

א. אין יותר בע"ס מד' בחינות חו"ב תו"מ וחכמה היא ראשית. ב. כתר לפעמים הוא במנין הספירות, ולפעמים שלא במנין הספירות, ובמקומו נמנה דעת. ג. כתר הוא ממוצע בין מאציל לנאצל ובו ב' בחינות: א) בחינת מאציל דהיינו למשל מלכות דמלכות דא"ס, ונקרא תוהו, ועתיק. ב) היא בחינת נאצל, שהוא שורש הנאצלים, ונקרא בוהו או א"א.

ד. עד"ז מלכות דמלכות דעולם אצילות היא עתיק בעולם הבריאה.

אות א'

אין יותר בכל נאצל מד' בחינות חו"ב תו"מ, וחכמה היא ספירה ראשונה שבנאצל.

"ועתה נחזור לדבר בעולמות העליונים, אחר שבארנו המשל נבאר עתה הנמשל, ונאמר, כי א הנמשל אינו רק מד' בחינות יסודות לבד, שהם ד' אותיות הויה, שהם: חכמה, בינה, ת"ת, ומלכות, כנ"ל, ע"כ נמצא שהחכמה נקרא ראשית".

אות א' למטה.

קריין: אות א' אור פנימי, מבאר "המשל אינו רק מד' בחינות יסודות לבד".

פירוש אור פנימי לאות א'

"א) רוצה לומר, כי המשל שהביא, שיש בחי' ממוצעת בין בחינה לבחינה, אל תקח מזה להנמשל, אשר יש משום זה ה' בחינות גם בעליונים, דהיינו ד' בחינות ובחינה ממוצעת, ולזה מזהיר ואומר, שאין בעליונים יותר מד' יסודות ארמ"ע", אש, רוח, מים, עפר, "שהם ד' אותיות הוי"ה, כי הבחינה הממוצעת אינה נמנה עם הד' בחינות. וזה שמסיים הרב, "ע"כ נמצא, שהחכמה נקרא ראשית", להורות, שאין שום בחינה נמנית לפניה: כי הבחינה הממוצעת, דהיינו ניצוץ בורא, ה"ס א"ס שאינו כלל בחשבון המדרגה. ובחינת נצוץ נברא, שהיא נקראת יחידה או כתר, הנה נתבאר שכל עיקרה אינה רק שורשית של הד' הבחינות: חו"ב, תו"מ, (כנ"ל פרק ה' אות כ', עש"ה) וא"כ הראשית של יחידה, הוא ג"כ בחי"א שנק' חכמה, ולפיכך לא נמצא רק ד' אותיות בשם הוי"ה, ואין שם אות מיוחד לספירות הכתר, כמבואר".

לכתר אין אות, אין סימן, כי הכתר נמצא למעלה מהנבראים, ולכן יש משהו כסימן שלו אבל עדיין הוא לא מצויר בצורה ברורה, כי עדיין אין שם כלי, זה מה שבעל הסולם אומר. לכן מתחילים לספור בדרך כלל מחכמה וכתר נקרא "מקור".

שאלה: מה הכוונה פה בבחינה ממוצעת?

בכל זאת יש מעבר בין בחינה לבחינה כי הבחינות לא נמצאות במגע זו עם זו. אם אנחנו מדברים על חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות, יש ביניהן התקשרות, אבל איזו התקשרות יכולה להיות בין הספירות של פרצוף אחד לספירות של פרצוף אחר, בין העולמות, את זה עוד נלמד. ולכן בעל הסולם אומר שיש מעברים אבל המעברים האלה הם לא בדיוק כמו המעברים בין הספירות בפרצוף אחד.

עוד נדבר על זה.

שאלה: אנחנו אומרים שהרצונות בתוך האדם גם מחולקים לדומם, צומח וחי, נגיד דומם זה אוכל, מין, משפחה, וצומח זה כסף. האם גם פה יש בחינה ממוצעת?

בחינה ממוצעת באדם כלפי הרצונות השונים?

תלמיד: כן.

לא, כאן הוא מדבר על בחינות כאלו שיש ברצונות שהם בעל מנת להשפיע, ולכן יש בהם תמיד הבחנות בין הבורא לנברא. ובמה שאתה אומר יש לנו רק הבדל בחומר, ובחומר המעברים הם כבר כתוצאה מהרוחניות אבל לא שנמצאות שם הבחנות חדשות.

תלמיד: האם גם בתוך הרצון של האדם יש רצונות כמו "קוראלים"?

יש.

תלמיד: אם יש דרגה שכוללת גם את דרגת הדומם וגם דרגת הצומח, איזה רצון זה?

בעל הסולם אומר לך שהרצון הזה נקרא קוראלים, בעצם הם צומח אבל מגיעים מהדומם. ואחר כך הדרגה בין הצומח והחי זה כלב שדה, ואחר כך בין החי והמדבר זה הקוף.

תלמיד: נכון. ומה זה בתוכי? מה הרצון בין רצון למין לבין רצון לכסף, יש איזו דרגה משותפת?

לא, לא מדובר כך, שם מדובר על הנאות. שיש לך הנאה מזה ויש הנאה מזה, ואתה שמתעלה מעל שתי ההנאות יכול להשוות ביניהן ולהבין מה הקשר ביניהן. תעשה חשבון.

שאלה: למה חשוב לנו לדעת שבין הבחינות יש בחינה ממוצעת?

גם בחיים שלנו אנחנו מחפשים מה יש בין דבר לדבר.

שאלה: איך להקל על האנושות לבוא במגע עם הכוח העליון? איך לזרז את התהליך?

לתת דוגמה, ולראות עד כמה האנושות נמצאת במכשול ולהתחיל להסביר לה בצורה הנוחה לה איך להתעלות מעל הבעיות.

שאלה: איך לארגן את עצמנו שנהיה מותאמים לחוקי הטבע של ההשפעה?

רק בחיבור בינינו.

שאלה: איך מניעת דברים פשוטים מהאנושות כמו מזון והסקה יכולה לקדם אותה להתגלות הבורא?

כי זה יחייב אותם להתחבר. זה מה שאנחנו כל הזמן אומרים, שאם אנחנו רוצים לשפר מצב כלשהו, אז אנחנו לא צריכים להסתכל על המצב עצמו, על כל מיני דברים שקורים, אלא עלינו להתחבר יותר ואז נראה עד כמה כל הבעיה נפתרת. רק על ידי חיבור בינינו אנחנו יכולים לפתור את כל הבעיות, לכן זה מה שאנחנו צריכים להסביר לעולם, לכולם ולעצמנו. כל הפעולות שקורות עכשיו באנושות, במדינות, ובכלל כל מיני מצבים, זה מה שיחייב אותנו לחשוב רק על החיבור.

שאלה: איך אנחנו יכולים להרגיש את הבורא כטוב ומיטיב כשאנחנו עדיין ברע? איך להגיע למצב הזה במצב הנוכחי שלנו?

ככל שתתחברו, כך תרגישו שהבורא נמצא בחיבור שלכם, שאתם מגלים אותו בפנים.

שאלה: אם האנושות לא תגלה את הכוח האחד הזה שבטבע, את הבורא, היא לא תגיע לחיים טובים?

היא לא תוכל לעשות את זה. זה לא להגיע לחיים טובים, אלא היא חייבת לגלות את הבורא כי זה בתוכנית הטבע, וכולנו מתקרבים לזה או על ידי בעיות וצרות או על ידי הסכמה.

שאלה: איך אפשר לכוון את עצמנו נכון לאמת ולא ליפול תחת השפעת החברה החיצונית שהיא מאוד אגרסיבית?

זה תלוי עד כמה אנחנו מחוברים. אם אנחנו מחוברים, אז אנחנו חזקים יותר מהחברה החיצונית, כל חברה חיצונית היא הרבה יותר חלשה לעומתנו.

שאלה: האם האדם חייב לעבור גיהינום כדי לגלות גן עדן?

כן. אבל הגיהינום הוא שאנחנו מרגישים שאנחנו נשרפים מבושה, מהאגו שלנו, ואנחנו חייבים לעלות מלמעלה מזה.

שאלה: מה קלקל את ההרגשה שלנו? למה התחלנו להרגיש גיהינום במקום גן עדן?

מתי?

תלמיד: היום אנחנו מרגישים גיהינום, איך הגענו למצב הזה?

מפני שאנחנו לא רוצים להתחבר בינינו. בצורה הדרגתית דחפו אותנו לחיבור ואנחנו לא רצינו, לכן אנחנו מגלים עד כמה אנחנו נמצאים ממש בגיהינום. והשריפה הזאת, אי הנוחות הזאת, אפילו בעיות שחס ושלום יתגלו בכל העולם, כמו שמסבירה לנו חכמת הקבלה שהן יהיו בעיות נוראות - מקובלים כתבו על זה שהם לא רוצים להיות בדור כזה, עד כדי כך יהיה נורא – כל זה יקדם את האנושות לתיקון.

אנחנו נמצאים בטבע, בחוקים שלו, ואם לא נתקדם על ידי הזדמנות קלה, טובה, אז תהיה הזדמנות קשה.

שאלה: מתי נוכל לעלות שלב בהפצה ולעשות מהעשיריות שלנו סביבה פתוחה וירטואלית וכדוגמה שאחרים ירצו לחקות אותה?

שום דבר לא מפריע לכם לעשות זאת גם עכשיו, אבל האם יש לכם מה להראות? אם אתם באמת חושבים שעל ידי הפצה חיצונית עוצמתית יותר אתם יכולים עוד יותר להתחבר ביניכם, אז אדרבא, אני מברך אתכם.

שאלה: בעל הסולם כתב במאמר שלבורא יש רק רצון להשפיע, לעשות טוב, אבל גם כל דת אומרת את זה, זה היסוד של כל דת. איך להסביר את ההבדל בינינו לאחרים?

הסבר פשוט. לכל דת נשארה רק תפילה. גם לנו יש רק תפילה אבל התפילה שלנו מגיעה מחיבור בינינו ומחיבור עם הבורא. ואילו לכל הדתות יש רק פנייה, אבל הם לא יודעים למי בדיוק ואין לפניהם מה לגלות. אנחנו צריכים להבין שכל הדתות התפתחו מירידת חכמת הקבלה לתוך העמים, והעמים עשו בה כל מיני שינויים ואמצעים לפי מה שנוח וטוב להם בחיים. הם התחילו לקשור את זה לאומות שונות, יצרו לעצמם כל מיני קדושים, מלאכים ועוד. חכמת הקבלה מדברת רק על הכוח העליון, ואיך הוא משפיע על בני אדם כדי להביא אותם לחיבור למעלה מהאגו שהוא בעצמו ברא. לכן יש הפכיות בין הדתות, כולל היהדות ודאי, לבין חכמת הקבלה. לכן אף אחת מהדתות לא מכבדת את חכמת הקבלה, כולן שונאות אותה מפני שהיא מגלה את האמת.

שאלה: איך להבחין בין שמחה מפעולות נכונות של השפעה לבין שמחה שפשוט מרגיעה אותנו בצורה אגואיסטית?

כדי להבדיל בין שמחה טובה ושמחה רעה צריך לבדוק ממה השמחה, אם היא שמחה ממעשים טובים של חיבור או שמחה ממעשים רעים של פירוד.

שאלה: איך טוב מוחלט כמו הבורא יכול להוליד רוע, אגו, שהפוך ממנו?

זאת שאלה שכבר עברנו עליה כמה פעמים - איך מהטוב המוחלט יוצאות כל הפעולות הרעות האלו. את כל הפעולות הרעות אנחנו רואים באגו שלנו, ברצון המקולקל שלנו על מנת לקבל, ולכן כך זה נראה. לכן יש לנו מתוך הרצון לקבל הזה טענות לבורא למה הוא לא ממלא אותנו כפי שאנחנו עכשיו, והבורא כביכול עונה לנו "אני רוצה קודם לתקן אתכם ואחר כך למלאות אתכם". זה התהליך שאנחנו עוברים.

שאלה: אמרנו שאם שונאים את חכמת הקבלה, אז שונאים גם אותנו. אז איך להפיץ נכון לאור העובדה הזו?

ודאי שבזכות חכמת הקבלה שנמצאת בקבוצה שיצאה מבבל להפיץ חיבור ואיחוד ואהבה, בקבוצה שבה קיימת השיטה לחיבור של כולם, אז לכן כלפי הקבוצה הזאת ישנה שנאה, דחייה מכולם. אפילו שלא יודעים למה שונאים, אבל בכל זאת שונאים. זה נמצא בכוח הפנימי של הטבע. אנחנו באים מהרצון להשפיע שהתגלה בבבל העתיקה בראשותו של אברהם, וכל האנושות - כמו בני אדם רגילים, כמו כל הבבלים שנשארו ואחר כך התפזרו לכל הכיוונים - היא הרצון לקבל בלבד.

ולכן יש הבדל בין עם ישראל ואומות העולם. עם ישראל אומנם מחובר מכל אומות העולם ויש לנו באמת מכל הצבעים ומכל צורות של בני האדם, מצד אחד, אבל מצד אחר אנחנו היינו צריכים להתחבר בינינו. ובאמת הגענו לפעמים לחיבורים די טובים בינינו. אבל בסופו של דבר לא יכולנו להחזיק בזה והייתה נפילה, ירידה וריחוק, במיוחד לפני אלפיים שנה ומאז אנחנו לגמרי לגמרי לא נמצאים אפילו קרוב לאותו מצב הרצוי שצריכים להיות.

עכשיו אנחנו חוזרים לאותו מצב ומפיצים לכל העולם את חכמת הקבלה שהיא חכמת החיבור, כך אנחנו מתקרבים לכוח עליון וזה בעצם העתיד הטוב לכל האנושות, ונקווה שעכשיו ישמעו כי אנחנו נמצאים בתהליך שהאנושות תתחיל להרגיש כמה חסר לה באמת כוח חיבור מעל כל הכוחות הפרודים וכולנו לא נוכל לשרוד פשוט על פני כדור הארץ אם אנחנו לא נתחיל להתחבר בינינו לפי שיטת הקבלה.

אין שיטה אחרת. סך הכול חכמת הקבלה זו שיטת חיבור. ואותה האנושות המחולקת, שבורה במערכת אדם הראשון, תוכל שוב לחזור לחיבור.

שאלה: למה הבורא נותן לכולם את ההרגשה שהוא טוב ומיטיב בלי קשר למצב שלהם?

כי המצב שלנו שבור, מה יש להתחשב עם המצב שלנו? צריכים להציל את החולה, כל האנושות חולה, צריכים להציל אותה ממוות למצב שהם יראו מה זה חיים, מה זה גן עדן, מה זה לחיות בחיבור בינינו ולהשיג נצחיות, שלמות, מילוי אמיתי שאנחנו אפילו במקצת לא טועמים מהם.

שאלה: כשאני לומדת בשיעור אני מרגישה קצת הבהובים של גן עדן, אבל כשאני מסתכלת על העולם בחוץ אני רואה גיהינום. איך לתקן את ההסתכלות גם על העולם החיצוני מחוץ לבני ברוך?

צריכים להבין אותם ולהבין אותנו ולהשתדל להגיע ככל האפשר ליותר אהבה, גם לאלו וגם לאלו ומתוך האהבה להתקרב גם לקבוצות שלנו וגם לחיצוניים ולהסביר להם את שיטת החיבור.

שאלה: למה לבני ברוך יש רשות להפיץ את חכמת הקבלה ואחרים לא?

מי אמר שלא? אין שאלה. לכל אחד מותר, רק שיבדוק את עצמו לפי המקורות, שלא יפיץ מה שבא לו.

שאלה: בעיית הרעב כבר קיימת בעולם ויש חברים וחברות שנמצאים במצב קשה. האם אנחנו צריכים לפתח עזרה הדדית בצורה מרוכזת או בינתיים מספיק להתפלל?

כמה פעמים אני רציתי לקבוע עזרה הדדית בעניין המזון ואפילו עשינו מאגר למזון, אני חושב שזה לא היה סתם. אומנם אחר כך אנחנו זרקנו את כל הדברים האלה, לא ידענו לשמור נכון. אבל טוב שעשינו. הפעם אני לא יודע מה לעשות יותר, וגם לא יודע מה להמליץ לכם. ודאי שצריך להיות בבית משהו שיעזור לכם ולא ירקב, דברים קטנים כאלה, לכמה זמן, אבל נקווה שאנחנו נעבור את הדברים האלה בתיקון ומכת רעב בפועל לא תרד עלינו. עלינו הכוונה על כל בני ברוך ויכול להיות בכלל על כל האנושות, אומנם כבר מתחילים להרגיש פה ושם סימנים למכת רעב.

עוד נדבר על זה.

שאלה: האם האנושות מסוגלת להבין שהחיבור יפתור כל דבר ולא הטיפול בבעיה עצמה?

חייב להיות גם זה וגם זה כי אנחנו נמצאים בעולם המעשה. לכן חייבים לטפל גם במעשה עצמו אבל לדעת שהמעשה עצמו זה כמו שאתה נותן עכשיו כדור למישהו חולה ואתה חייב לעזור במקום, אבל בעצם המחלה בינתיים בפנים מתפשטת, ואז החולה הזה זקוק נגיד לניתוח. לכן אנחנו צריכים לחשוב גם על המיידי איך יכולים לטפל בבעיה, וגם לעתיד. לעתיד זה רק חיבור, אבל עד שאנחנו מתחברים, עד שאנחנו קובעים את המערכות שלנו, עד שנכנסים אליה, עד שרואים תוצאות, יכול לעבור זמן ואז אנחנו צריכים לזמן הזה לדאוג איך אנחנו מספקים ממש מזון לחברים שלנו.

(סוף השיעור)