שיעור בוקר 04.01.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך ב', חלק ו',

עמ' 441, דף תמ"א, הסתכלות פנימית, אותיות ד'-ה'

קריין: ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך ב', חלק ו', עמוד 441, דף תמ"א, הסתכלות פנימית אות ד'.

אות ד'

"אמנם ענין מסך דטבור אין הכוונה על נקודת הטבור בלבד, אלא על כל הע"ס דסיום שבו, ונקודת הטבור היא רק כח הסיום על כתר חכמה בינה לבד, שלאחריה יש עוד ב' נקודות: נקודת היסוד, ונקודת סיום רגלין. שכח הסיום על הז"א הוא בנקודת היסוד. וכח הסיום על המלכות הוא בנקודת סיום רגלין. וכולם כלולים במסך דטבור. וזכור זה. כי כל זה דמקום המכונה מטבור עד סיום רגלין, הוא רק ספירה אחת התחתונה של הגוף, הנק' מלכות. אשר עליה היה הצמצום ראשון, ובה נתתקן מציאות המסך, המעכב ודוחה את אור עליון מלהתלבש בתוכה, ומתוך שאור העליון כולל, ע"ס, ע"כ גם המסך שבהמלכות הזו, כולל ג"כ עשרה כחות הסיום לעשר הספירות אלו. וההמשך של העשרה כחות הסיום הללו, מכונה מטבור ולמטה. ובזה תבין שכל ענין הביטוש דאו"מ באו"פ הנ"ל, ההולך ומרחיב את הגבול של המסך דטבור ע"ד שנתבאר לעיל, כל זה אמור כלפי אותו מקום שמטבור ולמטה."

תלמיד: אני לא זוכר ששמעתי שיש שתי נקודות, נקודת יסוד ונקודת סיום רגלין. תמיד חשבתי שיש רק סיום על המלכות, פה הוא מוסיף עוד משהו.

אחר כך זה יהיה יותר ברור.

שאלה: ההרחבה הזאת מטבור עד סיום, האם היא כל התיקון?

מטבור עד סיום זה עיקר מקום התיקון.

שאלה: אנחנו אומרים שבהזדככות מטבור בא"ק הבחינה האחרונה נאבדת. היא נאבדת כי היא מימשה את עצמה, ואז עוברים לעביות נמוכה יותר. האם היא מימשה את עצמה רק בלהשפיע על מנת להשפיע, אין לה את המימוש של עצמה, אלא כל המימוש מעכשיו והלאה הוא לתוך כל ההתפתחות למטה מא"ק?

את זה אנחנו עוד לא יודעים, אנחנו לומדים מה שלומדים. יש התפתחות מראש הגלגלתא עד סיום הגלגלתא שהוא נגמר בנקודה המרכזית.

תלמיד: אותה בחינה ג' שמתפתחת בע"ב היא דווקא כן מומשה בא"ק, בתוך הגוף של הפרצוף, לא?

מתוך שהמסך הזדכך מטבור לפה בגלגלתא, יוצא אחריו מסך עם הבחינה הבאה, ע"ב.

תלמיד: יש שם ראש דהתלבשות וראש דעביות, והוא משתמש במה שהוא כבר מימש.

לא, הוא לא לוקח מגלגלתא ראש דהתלבשות וראש דעביות, הוא עושה חשבון והוא עושה הכאות ובונה את הראש והגוף של פרצוף ע"ב.

תלמיד: ממה הוא בונה את זה? מאיפה הראש של ההתלבשות?

מהזדככות גלגלתא. מהתפשטות טעמים דגלגלתא הם עכשיו מזדככים, ויוצא על זה פרצוף נקודות דגלגלתא.

תלמיד: אז אין קשר בין ההתלבשות של האור בגוף.

בין ההתלבשות של האור בגוף לבין מה?

תלמיד: בגוף של א"ק, אין קשר בינו לבין הבנייה של הפרצוף הבא.

הפרצוף הבא עוד לא נמצא.

תלמיד: אנחנו אומרים שהזדככות בונה את הראש דהתלבשות ואת העביות. או שאני לא מבין.

ההזדככות בונה את ההכנה לפרצוף הבא, כן.

תלמיד: האם כל מה שהוא השיג בגוף של הפרצוף הקודם לא רלוונטי לפרצוף הבא?

מה שהוא השיג בפרצוף הקודם נעשה אצלו עכשיו ליסודות לפרצוף הבא.

תלמיד: האם רק מתוך ההזדככות של הפרצוף?

מתוך ההזדככות של הפרצוף.

תלמיד: רק כשפרצוף נקודות דס"ג יורד מתחת לטבור, אז מתאפשרת המשך ההשפעה מתחת לטבור, התהליך יכול להמשיך גם לשם.

כן.

שאלה: אז במה עוזרים כל חמישה הפרצופים דא"ק, גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, מעל הטבור?

אבל חייבים לצאת טעמים, נקודות, תגין, אותיות, כל זה חייב להיות. כל בחינה ובחינה חייבת לממש את עצמה, אחרת היא לא מבליטה את כול מה שיש בה, על מה שהיא עשתה זיווג דהכאה.

תלמיד: מסתכלים על התהליך שמטרתו לכבוש את כל הרצון ולאפשר שם השפעה, אז פרצוף גלגלתא השיג את זה עד הטבור ואחרי זה נקודות דס"ג ממשיכות את זה. לא ברור לי מה עושים היתר, אפילו המ"ה והב"ן שמעל הא"ק.

כל הפרצופים יוצאים בגלל שנשארה עוד בחינה במסך והוא חייב לממש אותה.

תלמיד: מה זה אומר שהוא חייב לממש אותה?

כי יש עביות, יש רצון שהוא רוצה לממש את עצמו. הוא רוצה להתמלאות באור העליון, עם מסך, בלי מסך, לא חשוב, אבל הוא רוצה לממש את עצמו.

תלמיד: אבל הפרצופים האלה עם עביות הולכת וקטנה, הם לא מוסיפים.

קודם כל, אל תחשוב שהיא קטנה, ושנית כל, כל אחד מהם רוצה לממש את עצמו, בשבילו זו עבודה גדולה ותפקיד גדול.

תלמיד: זה נשמע אגואיסטי. מה זה אומר שהוא רוצה לממש את עצמו? המטרה של הפרצופים הם חלק ממערכת הקדושה, הם צריכים לקדם תהליך.

הם מרגישים שיש בהם כוח להשפיע והם רוצים להשפיע.

תלמיד: במה ע"ב משפיע שגלגלתא לא היה מסוגל להשפיע?

הע"ב משפיע בדברים יותר נמוכים מגלגלתא, והוא ממלא את אותם רצונות, חללים, שגלגלתא לא יכלה למלאות.

תלמיד: מה זה נקרא יותר נמוכים? הרי הבחינה הכי נמוכה נאבדה.

שום דבר לא נאבד.

תלמיד: אנחנו אומרים תמיד שהבחינה האחרונה נאבדת.

נעלמת?

תלמיד: נעלמת, כן.

נעלמת זה משהו אחר, כן. אבל מה שיש לו למלא הוא ממלא, וכך כל הפרצופים. אחרת הסולם לא היה מתקיים והיו מגיעים למצבים שכבר אי אפשר להמשיך את הסולם, ואז היו מרגישים שיש כאן תקלה.

תלמיד: עדיין לא הבנתי מה ע"ב מוסיף לתהליך שגלגלתא לא היה יכול. אמרת שהוא ממלא מקומות יותר נמוכים, למה הם יותר נמוכים? מה יותר נמוך?

יותר נמוך בהבחנות, בבירורים, במילויים, בהתפשטות והזדככות. הכול קרה בכל הפרצופים עד שהם מגיעים לשלב האחרון.

תלמיד: מה הם מגלים, שהם לא יכולים להשפיע?

הם מגלים שאין להם כבר כוח להשפיע.

תלמיד: אבל גם אחרי שנקודות דס"ג יורדות עדיין התהליך ממשיך עם מ"ה וב"ן העליונים.

כן.

תלמיד: מה המטרה?

המטרה, שיש עדיין רצונות שרוצים לממש את עצמם. הרצון הוא דרגת חי, הוא רוצה למלא את עצמו.

תלמיד: מה זה שהרצון הוא דרגת חי?

כשיוצא ע"ב מגלגלתא, האם הוא רוצה לממש את עצמו?

תלמיד: הוא רוצה להתמלא.

תגיד להתמלא, מה זה חשוב. לממש את עצמו זה נקרא שחוץ מזה שהוא ממלא, הוא ממלא את גלגלתא.

תלמיד: האם ע"ב שונה מגלגלתא ברזולוציה שלו?

ודאי.

תלמיד: האם הוא יותר עדין?

הוא יותר חלש מגלגלתא מצד אחד. מצד שני, הוא לוקח על עצמו למלא כאלה דרגות ברצון לקבל שגלגלתא לא יכולה.

תלמיד: מה הוא יכול למלא שגלגלתא לא יכלה למלא?

כי לגלגלתא היו אורות גדולים וכלים גדולים, בע"ב פחות. לכן הוא נכנס לכאלה דברים שהגלגלתא לא יכולה להיכנס.

תלמיד: זאת אומרת הוא כאילו עובד בצורה יותר עדינה, גלגלתא היא כמו בולדוזר והוא עובד עם מעדר.

כן.

שאלה: מה זה עשר ספירות של סיום?

עשר ספירות של סיום.

תלמיד: האם הן מסיימות חלקים של רצון שאי אפשר להשתמש בהם?

כן.

תלמיד: יש שני חלקי סיום. יש סיום של יסוד שהוא משפיע, יש לו עשר ספירות דסיום, ויש למלכות שמקבלת גם סיום משלה. מה זה סיום של משפיע?

שהוא לא יכול יותר להשפיע.

שאלה: המילוי במצב הנוכחי שאנחנו משיגים על מה שתיקנו, האם יש בתוכו כבר את האפשרות להשפיע לבורא במדרגה הבאה?

כן, בדרך כלל.

שאלה: מה ההבדל בין מסך דראש לבין מסך דטבור?

מסך דראש זה מסך שמחליט על קבלת האור על מנת להשפיע, ובונה את הפרצוף מפה דראש ומטה. מסך דטבור זה מסך שכבר מתחיל לסיים את הפרצוף, הוא לא מחליט על שום דבר, הוא תוצאה ממסך דראש. העיקר הוא פה דראש, הוא מחליט על כל מה שקורה עם הפרצוף.

שאלה: איך הפרצוף הבא מוסיף השפעה שלא יכול היה לעשות הפרצוף הקודם לו?

כי הוא מביא כלים יותר קטנים שהפרצוף הקודם לא יכול לעבוד איתם מפאת קטנותם של הכלים האלה. ולכן הוא כביכול מוסיף לפרצוף העליון היותר גדול, וודאי שיותר חשוב, את הכלים הקטנטנים שלו.

תלמיד: מה זאת אומרת שהעליון לא יכול לעבוד עם הכלים הקטנטנים האלה מפאת קטנותם? מה מפריע לו?

הוא לא מסוגל, לא מסודר להיות במצב שיכול לעבוד עם הכלים של התחתון. אתה לא יכול להביא לפרופסור באוניברסיטה ילדים מכיתה א', ב', הם לא יבינו זה את זה. זאת אומרת הירידה צריכה להיות ירידה הדרגתית.

אות ה'

ולפי"ז צריכים אמנם להבין, המובא בכ"מ, שמקום מ"ה וב"ן הוא מטבור ולמטה של הפרצוף. וכן ענין חמשת הספירות תנהי"מ של הפרצוף, שמקומם הוא מטבור ולמטה דכל פרצוף. ולפי הנ"ל הרי אין שם רק ספירה אחת לבד, שהיא ספירת המלכות.

והענין הוא, כי כבר כייל לן הרב בכ"מ, אשר אין מלכות בלי נה"י. בסו"ה ג' עדרי צאן רובצים עליה. וטעם הדבר, כי נתבאר לעיל (דף של"ו ד"ה ועתה, עיי"ש). אשר ג' הספירות: הוד יסוד מלכות, הם כולם רק התפשטות הכלי מלכות לבד, הרי שבכלי מלכות עצמה יש ג' ספירות הי"מ. גם נודע שבבחינת האחורים נחשבים הנצח והוד לספירה אחת, וכלולים זה בזה בלי הפרש והכר ביניהם, כמ"ש זה במקומו. ונחשבים ע"כ, כל אלו ד' הספירות: נהי"מ, לספירת המלכות בלבד. אלא כשמגיע אליהם האור מבחינת הפנים, מתחלק אז הנצח מן ההוד, וניכר גודל מעלתו על ההוד, ונחשבים אז לב' ספירות נבדלות. ואפילו אז, כיון שד' הספירות נתחברו פעם, שוב אינן מתפרדות, אלא שנבחן אז, שהנצח כולל ד' הספירות נהי"מ מבחינת הימין, וההוד כולל ד' הספירות נהי"מ מבחי' השמאל. כמ"ש כל זה במקומו. והנך רואה איך שיש תמיד בהמלכות ד' ספירות נצח הוד יסוד ומלכות. ולפיכך תדע, אע"פ שבאמת כל המקום הזה שמטבור ולמטה דא"ק, הוא רק ספירת המלכות לבדה, כנ"ל, עם כל זה, יש שם ד' הספירות נהי"מ.

ועדיין צריכים לבאר ענין מ"ה וב"ן, הנמצאים תמיד מטבור ולמטה. וזה ענין אחר לגמרי, כי אינו בערכי הספירות דה' הבחינות דאור ישר, שאז נבחן המקום שמטבור ולמטה לד' הספירות נהי"מ, כנ"ל. אלא הוא ע"פ ערכי שיעור קומה. דה"פ: גלגלתא ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן.

ותדע שמצד שיעור קומה נחשבים מ"ה וב"ן לקומה אחת, היוצאת ע"י זווג דהכאה במסך שעביותו הוא מבחי"א, שממשיך רק קומת ז"א בלבד, כנודע. והטעם הוא, כי אין כאן אלא ד' בחינות של עביות בהמסך, שעל מסך דבחי"ד יוצא קומת הכתר וכו' ועל מסך דבחי"א קומת הז"א, אבל על מסך שכבר מזוכך כמו בחינת הכתר, שממנו צריך לצאת קומת המלכות, הנה שם אינו נוהג הכאה בינו לאור העליון, באופן שיתפשט ממנו קומת פרצוף, בראש תוך וסוף, כי אינו בשינוי צורה מאור העליון, וע"כ אין זווג דהכאה נוהג רק עד מדת עביות דבחי"א לבד. ולא עוד אלא אפילו הבחי"א נבחנת לעביות קלוש מאד, וגם במסך דבחי"א מכונה זווג דהכאה בשם הסתכלות דק, שאין ממנו התפשטות פרצוף בבחינת רת"ס. (כנ"ל, בדברי הרב ח"ג פי"א אות ו' עש"ה באו"פ). וזה הפרצוף מ"ה וב"ן שיצא על מסך דבחי"א, היה זה רק על ידי תיקון מיוחד, דהיינו ע"י עלית ה"ת בעינים שנתחברו שם ב' ההין יחדיו: ה"ר עם ה' אחרונה כמ"ש הרב (בחלק זה דף תל"ד בסוף אות מ"ד. ע"ש). ושיתוף עביות זו עם הבחי"א, גרם לזווג דהכאה המספיק להוצאת פרצוף ברת"ס הנקרא מ"ה וב"ן. אמנם בלי השיתוף עם ה' אחרונה, גם הבחי"א אינה ראויה לזווג מספיק על יציאת פרצוף.

על זה דברנו פה ושם.

(סוף השיעור)