שיעור בוקר 01.04.2016 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

זוהר לעם, כרך ד', פרשת שמות-א', מאמר: "ויקם מלך חדש",

עמ' 46, פסקאות 157-158, עמ' 32, פסקאות 75-78

וַיָקָם מלך חדש

.157" בכל יום עושה הקב"ה מלאכים שליחים לעולם, כמ"ש, עושה מלאכיו רוחות. עשה, לא כתוב, אלא, עושה, לשון הווה. משום שבכל יום ויום עושה. ובעת ההיא התמנה מלאך ממונה אחד על מצרים, כמ"ש, וַיָקָם מלך חדש. חדש ודאי, הוא הממונה, שהקב"ה עשה אותו עתה.

.158 אשר לא ידע את יוסף. כי הממונה ממקום הפירוד היה, כמ"ש, ומשם ייפרד, והיה לארבעה ראשים. והראשון מהפירוד ההוא היה נהר מצרים. כמ"ש, ושם האחד פישון, שהוא נהר מצרים. ומשום זה לא ידע את יוסף, המקום שכל הייחוד שורה בו. כי יוסף, יסוד, צדיק, שכל ייחודי זו"ן נעשים עימו. והפירוד לא ירצה לדעת את הייחוד."

שאלה: מה הכוונה "ויקם מלך חדש", מה זה "מלך חדש"?

"ויקם מלך חדש", קודם אדם היה נפעל על ידי רצון מסוג א', ועכשיו הוא נפעל על ידי רצון מסוג ב'. אנחנו למדנו על ג' מצבים. זאת אומרת, שהאדם נפעל על ידי ג' סוגי רצונות, רצון אחד, הוא מסביר לנו ב"הקדמה לספר הזוהר" פקודה ראשונה, מצווה ראשונה, מצווה שניה, "פקודא קדמאה" זה מצוות יראה.

הוא מסביר שם שיש דחף לבצע את הפעולות מצד, שיחיה הגוף. אני, בניי, המשפחה שלי, קרובים, גם העם, המדינה, העולם, הכל במה שאני מרגיש את עצמי תלוי. כך האדם עושה בחיים שלו, עד כמה שהוא מרגיש את העיגול שלו יותר גדול, הוא דואג לזה, כי הוא תלוי בסביבה. אבל מה העיקר? העיקר הוא עכשיו בעולם הזה. מפני שברצון שלו נכללים גם קרובים למיניהם אז דואג כביכול גם אליהם, זה סתם נראה כך. הוא דואג לרצון לקבל שלו. אם היינו יכולים לחתוך את הקרובים האלה מהרצון של האדם הוא לא היה חושב עליהם בכלל. זה רצון אחד.

רצון שני, כבר מתחיל לדאוג להרוויח תוספת בעולם הזה ובעולם הבא, תולה את עצמו בכוח העליון. ישנו בורא והוא מנהיג והוא עושה הכל וכדאי לי להיות איתו בקשר טוב, אני אעשה לו טובות הוא יעשה לי טוב. איך אני יכול לעשות לו טובות? יש ספר שנקרא "שולחן ערוך", אני מבצע את הפעולות שכתובות שם, הפעולות הכתובות בשולחן ערוך, אז הוא בחזרה עושה לי טוב בעולם הזה והוא עושה לי טוב בעולם הבא, אני מקבל שכר. וכך אנשים עובדים. זה נקרא שיש לו יראה מספר שתיים. יראה מעולם הזה, יראה מעולם הבא שאחיה אני, שיחיו בניי וכן הלאה.

ויש מצב שלישי, הוא רוצה לעבוד, הוא רוצה לעשות פעולות, הוא רוצה להגיע למצב, זה לא עניין של פעולות, גם קודם, איזה פעולות הוא עשה? הוא עשה פעולות כדי להרוויח. כאן הוא מגיע למצב הבא, שאני רוצה לעשות פעולות שלא שייכות לי. הפעולות האלה יהיו דומות לבורא, הוא העליון, אני רוצה לעשות כמוהו. מאיפה בא לאדם רצון כזה? נניח אדם בא לחכמת הקבלה ויושב ולומד, ברור שהוא בא כדי להרוויח. בחיים שלו הוא לא גילה מספיק מילויים, תענוגים, סיפוק, אז מגיע לכאן. זאת אומרת, השדה שהוא נמצא, אנחנו כולנו נמצאים בשדה, הביא אותו, דחף אותו, דחף אותו עד שמגיע לקבוצה.

כאן הוא גם לומד, בשביל מה? אני רוצה לרכוש את העולמות עשיה, יצירה, בריאה. הוא כבר לומד איזה מדרגות ועולמות, עולה אור חסדים, אור חכמה, כולם רוצים, הוא הכל רוצה להרוויח. הוא לומד שיש דבר כזה נשמה, והרצון שממלאים אותו ומתעלים מעל החיים הגשמיים, כבר אני רוצה חיים רוחניים, אני לא רוצה למות ולהפסיק להרגיש את הקיום שלי, החיים שלי יחד עם הגוף שלי, אני רוצה להיות למעלה ממנו. מתחיל ללמוד דברים כאלו, ובא לו רצון להרוויח יותר. אבל יחד עם זה מגיע לו איזה יחס, הייתי אומר תשומת לב וכבוד לפעולות ההשפעה.

זה מגיע לאט לאט והוא מתחיל להרגיש שפעולת ההשפעה היא פעולה חשובה בפני עצמה. זה מגיע לו מזה שהוא נמצא בשדה של השפעה, בהשפעת הבורא, ולאט לאט הוא מתחיל להתרשם מזה, זו השפעה שנקראת "אור מקיף". הוא מתחיל להרגיש דבר מוזר, הייתי רוצה להיות בפעולה כזאת, בהשפעה, לתת ולא להרגיש כלום מזה בחזרה אלא יש לי נעימות, תענוג מזה שאני עושה את פעולת ההשפעה עצמה. זה דבר מאוד מוזר, אבל זה קורה. צריכים לשים לב וצריכים להשתדל את הנטייה הזאת, את ההרגשה הזאת הקטנטנה לעורר יותר ויותר, לשים עליה תשומת לב. וזה נקרא שהוא באמת מקבל יחס חדש לבורא, כי פעולת ההשפעה ללא שום שייכות לעצמו, פתאום הוא מרגיש שיש בזה משהו נעים, משהו טוב, זה כבר דבר חדש. זה כבר במשהו הרגשת הבורא.

אם הוא שם לב ורוצה לקדם את עצמו לזה, אז כבר יש לו ממש דרך. אז אני צריך להתחבר בקבוצה, אני צריך לגרום לחיבור ביניהם, אני צריך לדאוג שהם יהיו כולם בהשפעה. הוא מתחיל להבין שכל החברים שלו זה לא חברים, אלה התכונות שלו שבצורה כזאת מתראים, מוצגים לפניו, כמו שאנחנו לומדים מ"מבוא לספר הזוהר", זה הוא, רק שכל המעיים שלו כביכול, פנימיות הרצון שלו נפרס מחוצה לו ולכן הוא רואה עולם, המון אנשים טובים, רעים וכן הלאה. זה הוא בעצמו, ואז הוא מתחיל כך להתייחס לכולם, הוא לאט לאט משתנה, זה מאוד לא פשוט, זה תהליך. הוא לאט לאט מתחיל להשתנות לעולם הזה, ביכולת לאהוב.

לא לאהוב בגלל שהם שייכים לו שזה התכונות שלו הפנימיות, לא, אלא בגלל שהנתינה הזאת, הנטייה הזאת עכשיו כשהוא מבצע, הוא מרגיש שהוא בזה כביכול בונה את הבורא, עושה את הבורא, "עשיתם אותי". וכך הנטיות האלו שמתפתחות באדם יותר ויותר מכינות אותו ליציאת מצרים. צריכים לשים לב על זה, אנחנו קרובים לזה, אנחנו נמצאים בזה במקצת. ישנם אנשים שמרגישים יותר, ישנם שפחות אבל בעצם כבר יכולים אנחנו, כל אחד ואחד להשתדל לאתר את הנטייה הזאת, לעשות את פעולת ההשפעה ללא שום קשר לעצמו. להיות בפעולה הזאת בעצמה, ואני מרגיש עד כמה זה טוב. אני מרגיש עדיין שזה טוב בכלים דקבלה שלי, אבל כבר יש לי איזה יחס לפעולה ללא חזרה. כך מכינים את עצמנו.

וַיָקָם מלך חדש

.75" וַיָקָם מלך חדש על מצרים. כל העמים שבעולם וכל המלכים שבעולם, לא התחזקו בממשלתם אלא בשביל ישראל.

מצרים לא היו שולטים על כל העולם, עד שבאו ישראל ונכנסו שם בגלות. אז התגברו על כל העמים שבעולם. בבל לא התחזקה על כל העמים שבעולם, אלא בשביל ישראל, שיהיו בגלות אצלם. אדום לא התחזקו על כל העמים שבעולם, אלא בשביל ישראל, שיהיו בגלות אצלם. כי העמים האלו היו בשפלות בין שאר העמים, והיו ירודים מכולם, ובשביל ישראל התחזקו.

.76 מצרים היו שפלים מכל העמים. עבדים ממש נקראים. בבל היו שפלים, כמ"ש, הן ארץ כשְׂדים זה העם לא היה. אדום היו שפלים, כמ"ש, הנה קטון נתתיך בגויים, בזוי אתה מאוד.

.77 וכולם אינם מקבלים כוח אלא בשביל ישראל. כי כשישראל בגלות אצלם, הם מתחזקים מיד על כל העמים שבעולם. משום שישראל לבדם הם כנגד כל העמים שבעולם.

כשנכנסו ישראל בגלות מצרים, מיד הייתה קימה למצרים, והתחזקה ממשלתם למעלה מכל העמים, כמ"ש, ויקם מלך חדש על מצרים. ויקם, פירושו קימה הייתה להם, שהתחזק וקם אותו המלאך הממונה לממשלת מצרים, וניתן לו כוח וממשלה על כל הממונים של שאר העמים.

כי בתחילה ניתנה ממשלה לאותו הממונה של מעלה, ואח"כ לעם שלו של מטה. ומשום זה כתוב, ויקם מלך חדש על מצרים. זהו הממונה שלהם, חדש היה, כי עד היום הזה לא הייתה לו ממשלה על שאר העמים, ועתה קם למשול על כל העמים שבעולם. ואז התקיים הכתוב, תחת שלוש רגזה ארץ, תחת עֶבד כי ימלוך. כי המצרים היו עבדים."

זה ברור שאם ישראל נמצא בין איזו אומה, אז האומה הזאת מתחילה להתפתח מפני שדרך ישראל "ישר א-ל" אפילו שהם נמצאים בגלות, כל הארה קטנה מגיעה דרכם לעם שהם נמצאים בתוכו. לכן אנחנו רואים שאפילו בגשמיות, עם ישראל שנפל מהדרגה שלו הרוחנית, בחורבן בית המקדש השני, ויצא לגלות האחרונה, הארוכה, זה גרם להתפתחות העולם. והעולם התקדם מאוד על ידי דתות, אמונות, מדע, פילוסופיה, לא חשוב מה, אבל וודאי שכל מה שיש לעולם, הכל בא מישראל, בסופו של דבר מחכמת הקבלה באיזו צורה וזה גרם להתפתחות מהירה של העולם. וההיפך, מכל מקום שיוצא משם עם ישראל, המקום הזה מיד מתחיל ליפול.

.78" שלושים יום טרם שבא כוח לעם בארץ, או מטרם שבא משבר לעם בארץ, מכריזים דבר זה בעולם. ולפעמים נמסר הדבר בפי הילד. ולפעמים לאנשים האלו שאין בהם דעת. ולפעמים נמסר הדבר בפי העופות והם מכריזים בעולם, ואין מי שיקשיב אליהם. וכשהעם צדיקים, נמסר הדבר ההוא אל הראשים צדיקי העולם, כדי שיודיעו לעם וישובו לאדונם. ואם העם אינם צדיקים, הוא כמו שנאמר."

כמו שנאמר קודם, זה מגיע דרך כל מיני מעברים צדדיים, אלטרנטיביים שבאמת קשה מאוד לשמוע אותם.

שאלה: הוא כותב שכשישראל נכנסים לאומות העולם, אומות העולם מקבלים כוח, זה כתוב לפני אלפיים שנה. אבל אנחנו רואים גם היום.

זה לא חשוב מתי. יש עניין של דרגות, או שזה בגלות או בגאולה, אבל תמיד ישנו היחס הזה.

תלמיד: גם היום אם זה בארצות הברית או במדינות שנמצאים בהן יהודים, דווקא בתוך הממשלות, בתוך העמים, עם כל הכוח שלהם, שם יש חוזק ויש עוצמה.

כן נכון.

תלמיד: אבל זה לא כל כך עובד לטובת עם ישראל, הדוגמה הזאת.

נכון, כי אתה נמצא בגלות, אתה בזה רק ממלא את אומות העולם, וגם גורם להם התפתחות גשמית בלבד, על ידי זה נגרמת להם גם שנאה אליך. אבל אתה מפתח אותם, אז בצורה כזאת "בעיתו" מתקדמים, בטח. ואתה בונה בהם כל מיני מערכות, אפילו מערכות כנגדך. אינקוויזיציה, כל מיני דברים, אתה בונה בעצמך ממש. כך עם ישראל מזרז את ההתפתחות שלו בזה שנמצא בגלות, והמכות האלו, המצבים האלו, הם בסופו של דבר מזרזים אותו לצאת מהגלות, כמו עם ישראל במצרים. מה זאת אומרת כמו עם ישראל במצרים? המעמד של משה מול פרעה גרם למכות, המכות האלו זירזו את ישראל לברוח ממצרים.

תלמיד: איך זה עם ישראל, שמחזק את אומות העולם, או מחזק את פרעה, עוזר לישראל לצאת בסוף?

אין לו בררה, כי הוא מפתח אותם. יותר נוח לי להגיד ברצונות שבתוך האדם. בזה שאדם מתקדם, הרצונות שלו מראים לו את עצמם כשהם יותר מנוגדים לקדושה, ואז צריכים להפריד ביניהם מאין בררה. הוא סובל, ושונא אותם יותר ויותר.

תלמיד: אז בדרך ההתקדמות של האדם הוא תמיד מחזק קודם כול את אומות העולם שבו, עד כדי מצב שהוא לגמרי כבוש תחתם ורק אז הוא יכול לצאת מהגלות?

אף פעם אתה לא יכול לעשות טוב לאומות העולם בצורה ישירה שזה יגרום גם טוב לישראל, לא. חוץ מהפצת שיטת התיקון. כל הדברים הטובים שתעשה להם זה יגרום להגברת הגלות ויזרקו אותך משם. אנחנו ראינו את זה בכל המדינות שעבר עם ישראל מספרד והלאה. ברגע שהמדינה מתחזקת היא זורקת את היהודים ואז מקבלים אותם במקום אחר, איפה שיש מדינה חלשה. היא מתפתחת, מתחזקת, וגם זורקת אותם, וכן הלאה.

תלמיד: כשאדם מתקדם בדרך, למה דווקא אומות העולם שבו מתחזקים? זה מה שלא ברור.

כי זה "זה כנגד זה". איך אתה יכול להתקדם אם השמאל שלך לא מתקדם. מה זה "אומות העולם"? שמאל שבאדם זה נקרא "אומות העולם", ימין שבאדם נקרא "עם ישראל", ושניהם צריכים להתחזק ביחד, זה לעומת זה. וגם עכשיו אתה צריך לראות את ההיסטוריה איך שזה קורה. אנחנו היינו מתחזקים ועכשיו הזמן של אומות העולם שהם יתחזקו נגדנו. ואז לא יהיה מנוס ותהיה צעקה בעם ישראל.

אנחנו כבר עברנו את החיים הטובים, הם לא יהיו קדימה כמו שהיו. יהיו חיים קשים, יחס קשה מכולם, שנאה גדולה מאוד מאומות העולם. על כל פעולת טרור באירופה אתה תקבל מכות ולא הטרוריסטים בעצמם, לא. שנאה תבוא אליך במקום אליהם.

כי אתה בעצם עוצר את השפע מלהגיע ולתקן אותם. זה בידיים שלך, אתה לא עושה את זה, אז ודאי שהם בדיוק בצורה טבעית פונים אליך. בכל דבר שתעשה, אתה מדינה דמוקרטית, יגידו לך "אפרטהייד", אתה לא מבצע שום פעולה נגד אותם הטרוריסטים, "לא, אתה עושה, אתה מכין אותם ואתה שולח אותם", אתה תראה איך שהם ידברו. הם ידברו בצורה כזאת, שכאשר יפוצצו שם משהו באירופה בכל העיתונים באירופה יהיה כתוב "זאת ישראל שהכינה אותם ושלחה אותם".

הייתכן? אם ישאלו אותי, אני אגיד "נכון, בדיוק ככה". למה? כי אנחנו שלא מעבירים את כוח התיקון אנחנו בזה גורמים לכוח הקלקול, גורמים במו ידינו. ולכן ישראל גורמת לזה. ואומות העולם בעצמם, בתוכם, מרגישים את הדבר הזה בצורה ברורה מאוד. אם רע לנו, זה בגלל ישראל. למה? הם יגידו לך, "כי אתם גורמים רע לכל העולם". למה? יותר מזה הם לא יודעים להגיד.

אבל אני, אני אוכל להוסיף לך. מפני שאתה צריך להיות המעבר מהכוח העליון, האור העליון, שעושה שלום במרומיו יעשה שלום על כולם, עלינו, ואתה לא עושה את זה, אז אתה אשם. זה שאתה מונע מהאור העליון שיתפשט בעולם הזה וייתן קשר בין כולם, קשר הטוב, אתה גורם בזה לפעולות הטרור. ובתת ההכרה כל אומות העולם מרגישים שזה כך. ויבואו אליך, ויכתבו עליך, ויאשימו אותך בכל מה שקורה. בכל דבר שבאירופה, אתה תראה, זה כבר עכשיו מתחיל להיות, אבל אתה תראה שזה יהיה. בצדק.

"ואיפה הצדק, איפה זה?" אתה תראה איך שבעם ישראל כולם יצעקו, חברי כנסת, ראש הממשלה, כולם, "זה לא נכון, אנחנו כולנו נקיים, טובים כאלה". "אין דבר כזה. אתה הכי מלוכלך, אתה אשם בכל דבר", כך יגידו עליך ובצדק. וזה נקרא שאנחנו מגיעים סוף סוף לחיסרון הנכון ולתפילה נכונה. כמו שלמדנו במאמר "תפילה אמיתית היא על חיסרון אמיתי". זהו, זה יביא אותנו לזה. "אותנו" הכוונה גם אותנו, גם את עם ישראל. נקוה שנלמד את זה מהר וזה יקרה.

שאלה: אנחנו קראנו עכשיו קטע האומר שאומות העולם גורמים לנו סבל כשאנחנו נמצאים אצלם.

זה כתוצאה מעבודה שלנו. הם לא אשמים, אין להם שום בחירה חופשית. הבחירה החופשית היא רק אצלנו, ואם אנחנו מממשים אותה נכון, אז יהיה טוב, אם לא, אז יהיה רע.

תלמיד: אבל למה רק אצלם? גם אנחנו עושים לעצמנו את אותו מוות שהם עושים לנו בתוך עצמנו.

נכון, אבל אתה בזה שלא מממש נכון בחירה חופשית גורם רע לעצמך וגורם רע לכל העולם. כי אתה מעבר לכל העולם, אתה נקרא "ישראל", "לי ראש". הם גוף, הם לא יכולים להחליט על שום דבר, אין להם קשר עם הכוח עליון.

תלמיד: אז אם אני "לי ראש" איך זה שאנחנו עושים לעצמנו כך?

כי בינתיים אין לנו ראש.

תלמיד: זאת אומרת, שאנחנו לעצמנו כמו אומות העולם.

ודאי, כן.

קריין: מתוך הספר "שם משמואל", "השם ישראל הוא לי ראש, שיראה אדם את עצמו שהוא ראש וראשית הבריאה ואת טרדתו למשוך את כל באי העולם תחת כנפי השכינה".

שאלה: איך יכול להיות, שעל ידי האנטישמיות אפשר לראות, שאומות העולם יודעים על העבודה שלנו עוד לפנינו?

כי הם נפעלים ישירות מהשמיים בצורה ישירה בלי להבין שום דבר, זה אצלם בצורה אינסטינקטיבית טבעית. תשאל אותם למה, הם יגידו לך בדיוק. כי ה"ישראל" גורמים רע לכל העולם, הם סותמים את כל הטוב בכל העולם, הם בכל מקום נמצאים וגונבים ועושים כך וכך וכך. הם מרגישים. מרגישים אפילו אלה שלא נמצאים אתנו ולא היו אתנו אף פעם במגע. זה לא חשוב.

תלמיד: אבל אנחנו בדרגה רוחנית יותר גבוהה, למה אנחנו לא מרגישים לפניהם?

עכשיו אתה בדרגה יותר גרועה.

תלמיד: עם ישר-אל.

אתה עם ישר-אל נמצא עכשיו בדרגה יותר גרועה מאומות העולם.

תלמיד: אנחנו לא "גלגלתא ועיניים"?

אתה?

תלמיד: עם ישראל.

איפה אתה "עם ישראל", איפה אתה "גלגלתא ועיניים"? על מה אתה מדבר? יש לך מסך, יש לך קשר עם האור העליון? אתה נמצא עכשיו בתחתית של כולם. ישראל כשנופלים, הם נופלים יותר גרוע מכולם. מה אתה חושב על עצמך? אתה אומר "לא, אני עם ישראל".

איזה עם יש לך? עם ישראל קיים בזמן שהוא מחובר, "היום נעשיתם לעם". זאת אומרת ברגע שהתחלנו להתחבר בינינו כאיש אחד בלב אחד, החיבור הזה נקרא "עם ישראל". אין עם ישראל בגלות. מה זאת אומרת? כי בגלות זה נקרא שכוחות האגו שולטים בינינו ומפרידים בינינו ואנחנו לא מאוחדים, אז אין עם ישראל.

תלמיד: אז בגלל שאנחנו לא מחוברים, אנחנו נמצאים מתחתיהם.

אנחנו היום לא בחזקת "עם ישראל", זה קיבוץ גלויות.

תלמיד: לפי מה שקראנו, כל מי שמצר לישראל, נעשה "ראש" כזה? כל מי שמצר, עושה רע, כמו לדוגמא מצרים, שהייתה מדינה כמו שהייתה, היא נעשתה ראש כדי להעניש את ישראל?

זו כבר הפילוסופיה שלך.

שאלה: ההארה שישראל בעצם מביאה לאומות העולם, זה בהכרח הולך לקליפות, או שהם גם נהנים מכך בצורה טובה, בצורה רוחנית?

גם זה וגם זה, הם מתפתחים, אבל ודאי שההתפתחות הזאת היא בהתאם לעבודה שלנו. אם אנחנו מתחברים בינינו, אנחנו אז מבינים שאנחנו צריכים לטפל גם באומות העולם, אנחנו מקבלים את החיסרון שלהם גם להתחבר לבורא, והם תלויים בנו במאה אחוז. אתה מבין איזו אחריות זאת ואיזו הרגשה יש להם? יש בהם את הרגשת התלות בישראל, זה קורה בתת הכרה, הם מרגישים שהם תלויים, הם מרגישים שאתה יותר חכם, שאתה מיוחד, שיש לך משהו שאין להם. וזה נכון, רק שחסרה לנו ההרגשה שאנחנו חייבים להם.

יש הרגשה שכנראה אנחנו גם גונבים משהו, עושים משהו, אני לא יודע מה, אבל באמת, אנחנו מעבר, ואנחנו צריכים למען המעבר הזה לעבוד, כמו שבעל הסולם כותב במאמר "הערבות". וחוץ מזה, לעשות נחת רוח לבורא, באמת נחת רוח, אתה עושה בסך הכול אם אתה מטפל דווקא באומות העולם. זה שאתה בעצמך מתקן את הכלים של ישראל בלבד, כלים של ראש, אתה עדיין לא מבצע בכך את התפקיד שלך. התפקיד שלנו הוא להתארגן ולתקן את אומות העולם, להעביר להם את האור העליון כי הם כלים דקבלה, ודווקא בכלים האלה כשמתפשט התיקון והמילוי, בכך אתה עושה נחת רוח לבורא. ובזה אנחנו מקיימים את התפקיד שלנו כשאנחנו רק ראש, רק מעבר. אנחנו בעצמנו חייבים להיות בזה רק חפץ חסד, גלגלתא ועיניים.

שאלה: בהמשך לתשובה שלך, אם אנחנו היחידים שמזהים את זה, למה אנחנו מתמקדים בתיקון עם ישראל ולא בתיקון העולם? למה המאמצים שלנו כיחידים שמנסים לזהות שבאמת התפקיד שלנו הוא לטפל בעולם, למה אנחנו לא פועלים מול כל העולם?

אנחנו פועלים מול כל העולם בכמה שאנחנו מסוגלים. אנחנו הדור הראשון שמחבר אלינו את כל מי שרוצה להשיג את הבורא, להגיע לפעולות השפעה, כי זה היינו אך להשיג את פעולות ההשפעה ולהגיע לבורא. אנחנו מחברים את כל האנשים האלה, מזמינים אותם שיהיו מחוברים לארגון שלנו. ואנחנו פונים גם לכל האנשים שבעולם, ליהודים קודם כל, כי הם צריכים קודם "לחזור בתשובה" מה שנקרא, להתקדם לתפקיד שלהם, ואנחנו פונים גם לכל אומות העולם.

אני בכמה שאפשר נמצא גם בכל מיני רשתות זרות. והקבוצות שלנו שבכל העולם פועלות בכל המדינות עם הקהלים שבאותן מדינות. השבוע הופעתי בהפינגטון פוסט בספרד, ובאיטליה, באנגלית ובגרמנית. וכך בכל מיני צורות.

תלמיד: אבל האם הפוקוס צריך להיות פנימית מול העם היהודי, מול מי שמגלה נטייה לנקודה שבלב?

אנחנו פונים לכולם, כי איך אני יכול לאתר אותם, רק את אלו שיש להם נטייה, או שאין להם נטייה? אני פונה לכולם, ומי שבא, בא. אם יש לך שיטה אחרת, אז נשמח לשמוע.

תלמיד: לא כשיטה אלא מנסה לברר את המיקוד של המאמצים הפנימיים שלנו כקבוצה.

המיקוד שלנו כקבוצה הוא להיות מרכז העולם, המרכז הרוחני של העולם. נקווה שאנחנו מממשים זאת כמה שאפשר. תמיד רוצים יותר, אבל אתה רואה, אנחנו נמצאים לפי ההזדמנויות, לפי הכוחות. אם אתה שואל אותי מה הייתי רוצה, אז הייתי רוצה לבנות ארגון שיוכל לבצע חינוך רוחני לכל האנושות, ממש חינוך רוחני, כי לא חסר לבני אדם יותר כלום חוץ מזה. ללמד אותם בהדרגה מי הם, מי בן האדם, איך לקדם אותו, איך לגרום לחיבור בין בני האדם, מה אנחנו מרוויחים בתוך החיבור, מה מגלים בתוך החיבור, שממש מגלים בתוך החיבור את העולם הבא. אתה פשוט עובר דרך נקודת החיבור לממד הבא.

אנחנו משתדלים לבנות את זה גם לעצמנו, שכל חבר וחבר בבני ברוך יוכל לעשות את המעבר הזה כמה שיותר מהר, דרך חודו של המחט הזה, זה נקרא "יציאת מצרים", "לידה", זו נקודת הלידה שאתה עובר מהעולם הזה לעולם הבא, מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע, ואנחנו משתדלים להגיע לזה.

נקווה שעכשיו דווקא לקראת חג הפסח, נלמד את הפעולות האלה לעומק, שיהיה לכל אחד ברור איך להגיע לזה, ונשתדל כמה שיותר להגיע. זו המטרה. לכן אנחנו כל הזמן, כל יום, לומדים את החומר הזה. נקווה שהחג הזה בא עלינו לטובה.

קריין: כותב בעל הסולם בכתבי הדור האחרון. "תחילה יש לעשות מוסד קטן שרוב צבורו יהיו אלטרואיסטים בשיעור הנ"ל דהיינו שיעבדו בחריצות כמו בקבלנות, גם מעשרה עד י"ב שעות ביום ויותר, וכל אחד ואחד יעבוד לפי כוחו ויקבל לפי צרכיו. ויהיה בו כל הצורות של הנהגת מדינה, עד שאפילו אם מסגרת המוסד הזה תכיל בקרבה כל העולם כולו,".

כן, אחר כך נתפשט.

שאלה: נניח שבעולם הזה אני יכול לדמיין, ואני רואה בדיוק את מה שאני רוצה. ומה שאתה מדבר ואנחנו מחפשים, אנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים. אתה רואה מה שאתה רוצה?

לא. את מה שאני מסוגל לראות אני רואה. האדם תמיד מוגבל לפי אותה דרגת המסך שהוא נמצא בה. עד כמה שאני יכול להתעלות למעלה מהרצון לקבל שלי, זה נותן לי אופק, גבול הראייה. מה זאת אומרת, בלי גבול? בלי גבול זה בעולם אין סוף בגמר התיקון.

שאלה: כל האנשים האלו שאנחנו קוראים להם מתייוונים או אנשים שעוזבים את הארץ לחו"ל, אולי יש דרך לגשת אליהם ולהפיץ להם את המשנה שלנו, כי זה בעצם קיים בהם, ומשם ליצור משהו יותר עמוק?

בבקשה, תתחבר לקבוצות שלנו של הפצה ותעשה. יש לך רעיונות? תביא לשם את הרעיונות שלך, יכול להיות שהם יממשו את זה.

שאלה: עד לא מזמן חשבתי שאני מאמין בשכר ועונש וגם משרת את הקדוש ברוך הוא, אבל עכשיו כשאני מנסה עם כוונה לעשות את זה, לפחות לשם שמיים אפילו, אני מרגיש שנכנסתי לאיזו דרך ללא מוצא, כאילו אני נתקע בקיר. כי אין לי שום מוטיבציה, אני אפילו לא רוצה להיות משפיע, פתאום לא רוצה שום דבר. אני מגלה שכל מה שרציתי זה אפס ואני הולך ישר לקיר.

איך הגעת לשיעור?

תלמיד: אני לא יודע, אני פשוט סובל ומגיע.

ובכל זאת מגיע. זה עוד בסדר, שמעת מאמר, ואתה שואל לפי מה ששמעת במאמר, עוד מעט יהיה מצב שאתה תשב ולא תשמע אף מילה. ואחר כך בכלל כאילו שאתה תתנתק לגמרי וימאס לך מזה שאתה מנותק ואתה תשנא את עצמך ואתה לא תוכל לעשות כלום.

תלמיד: לא רק אני, כולם כאילו לא רוצים שום דבר.

כן אני מבין את זה, מה אתה חושב, לא עברתי את זה? ודאי שכן, וכולם. זה כדי שתראה עד כמה שאתה כולך מנוהל על ידי הרצון. אם הרצון מרגיש איזה תענוג, איזה מילוי, הוא נותן לך את האפשרות לעבוד לכיוון הזה. לא מרגיש, לא תוכל לעשות שום דבר, כלום לא תוכל לעשות, זה כמו בכל דבר.

תלמיד: איך להפעיל את הרצון, איך לא להישבר בדרך? כי עכשיו אין לי רצון אפילו.

זה נקרא רצון אמיתי, חיסרון אמיתי ותפילה אמיתית. לזה לאט לאט, אנחנו מתקדמים. אבל לפחות אתה כבר מתחיל לזהות שאם לא יתנו לך רצון, אתה מת, שאתה לא מנהל את עצמך, אלא אתה נמצא בשליטה זרה. "זרה" הכוונה מחוצה לך.

תלמיד: ממש.

יופי, טוב מאוד. זו כבר אמת. עכשיו אתה צריך להבין שההצלה שלך נמצאת בקבוצה. קבוצה יכולה לעורר אותך ואז אתה לפי זה תעבוד.

תלמיד: מה אני מבקש מהחברים?

כן, תבקש שהם יעשו עליך עבודה, יתחילו לעורר אותך בכל מיני צורות. קבוצה צריכה לדאוג לזה. אני לא אגיד לך שזה יהיה מוצלח, אבל חייבים גם את התקופה הזאת לעבור. לדרוש מהקבוצה והקבוצה צריכה לעבוד באיזו צורה ולכמה זמן זה יהיה מספיק. אחר כך גם זה יתרוקן. אבל אתה חייב לרוקן את היכולת הזאת, אתה חייב גם לממש אותה.

השלבים הם שלבים מאוד מאוד מדויקים. לכולם יש אותו רצון לקבל, עם כל מיני אופנים פה ושם אבל זה כלום, אין הבדל. בסופו של דבר כולם עוברים אותם המצבים, אותן ההבחנות, אותם הרגשות. חכמת הקבלה היא כתובה לכולם, זה הכול. אין כאן אישיות מיוחדת בכל אחד ואחד, אין. כולם, מאדם ואברהם ומשה וכולם, כולם עברו את אותה דרך, אל תחשוב שאצלם הייתה איזו קפיצה.

תלמיד: איך הם לא השתגעו? זה תופס את הראש, מבוקר עד לילה.

גם אתה לא תשתגע ותגיע, הכול בנוי בשבילנו. מהמצב המושלם שלך שהיה בהתחלה למצב המושלם שלך שצריך להיות בסוף, נבנית כל הדרך, ואתה כבר נמצא באותם המצבים, אז אל תדאג. רק הבעיה היא שתיתן מספיק לחץ ומאמץ כדי לגלות את המצבים האלו, אבל כולם הם נמצאים. אל תדאג לא תמות ולא תשתגע, אלא תגיע למה שצריך.

תלמיד: אבל המצבים האלה מחזיקים אותך ואתה לא יכול לנסות לעשות מאמץ.

זה כדי שאתה תגלה עד כמה שאתה מנוהל. יפה. זאת אומרת, נשארה לך רק נקודה אחת, אקספרט כזה, המומחה שהוא מבין שאין בך כלום, אלא הכול בא על ידי כוח מלמעלה, ואתה סך הכול בובה על החוטים, אבל מה יש לך? יש לך הרגשה שאתה תלוי על החוטים ומנהלים אותך בכל דבר ואין לך שום שליטה בזה, חוץ מלהבחין שאתה מנוהל, יפה. אתה לא מרוצה מזה?

שאלה: אני רוצה לישון.

דווקא מתוך ההרגשה הזאת, כבר יש לך תפילה, כי אתה מבין שאתה כולך תלוי בכוח העליון. והכוח העליון יעשה לך כל מיני מצבים, כמו במכונת כביסה, יכבס אותך, יכבס אותך עד שאתה תתחיל לבקש ממנו. מה תתחיל לבקש ממנו? דבר פשוט, שאתה תרצה אותו דבר, מה שהוא עושה עליך, זה הכול. זה נקרא, "תעשה רצונך כרצונו", כי בזה אתה מבטל את עצמך לגמרי, זה נקרא, "ביטול היש", ומה שהוא מבצע בך, זה הולך יחד איתך. איך יכול להיות? בתנאי שאתה מגיע לדרגת בינה, חפץ חסד. ואז מה שיש, הכול מאה אחוז טוב, ביטול הרצון לקבל.

שאלה: אז פשוט לזרום?

לזרום, אבל לזרום כך שאתה תרצה לזרום.

שאלה: אז לקבל מה שהוא נותן לי טוב, רע?

כן, אבל שאנחנו נראה ואתה תראה, עד כמה שאתה יחד עם זה עובד, פועל, מרוצה, מודה לכוח העליון שכך הוא עושה לך.

שאלה: אפילו אם הוא מרחיק אותי?

הוא בכוונה מרחיק אותך, ודאי.

שאלה: עד כמה?

עד לגבול הרצון שלך.

שאלה: מה זה "העם צדיקים", מה זה "נמסר לראשי הצדיקים"?

העם זה האדם, שכולו הוא העם. בתוך האדם יש נקודת ישראל שנקראת "כתר" וכל היתר ט' תחתונות שנקרא "שבעים אומות העולם". או ג"ר זה נקרא ישראל, לי ראש וז"ת זה שבע כפול עשר זה נקרא, "שבעים אומות העולם". זה הכול נמצא בתוך האדם, בתוך הנשמה שלו.

שאלה: וראשי הצדיקים?

ראשי הצדיקים אלו התכונות שבגוף שמבצעות את הפקודות של הראש.

שאלה: אם יש לי תפקיד של לחבר את אומות העולם אלינו, אז איך זה שאני מנוהל ויש לי תפקיד, איך זה מתחבר?

לכל אחד יש תפקיד. אתה מנוהל וזה נקרא, "דרך בעיתו". כשאתה תרצה להתקדם לבד, מהר, לקדם את הבורא, לעשות נחת רוח לו, זה בזה שאתה לא מנוהל, אלא אתה רוצה לבצע פעולה שלו. לפני שהוא מבצע דרכך בכוח, אתה רוצה לבצע. כשהוא עכשיו עומד לבצע איזו פעולה, ואתה מקדים אותו באותה הפעולה, כדי לעשות נחת רוח לו. אם הוא מבצע עליך, אז אתה סתם בובה על חוטים שמנהלים אותה, אבל אתה לא רוצה את זה. אתה רוצה בעצמך לעשות אותה פעולה כמו שהוא עומד לעשות, אז בזה אתה נקרא ישר-אל, ישראל. אתה מכוון אליו ומבצע את הפעולה שלו, על עצמך ועל אומות העולם.

שאלה: זאת אומרת, אם אני ממשיך לישון ולא קם לשיעור בוקר, אני קם בבוקר ויכול להגיד, טוב אני מנוהל?

בטח שאתה מנוהל, כן.

שאלה: זה הבורא שרוצה שאני לא אקום?

הבורא רוצה שאתה לא תקום.

שאלה: ולא להיות עם ההרגשה הקשה הזאת, שלא קמתי היום לשיעור בוקר?

אתה יכול להדליק את עצמך ולהגיד, אני היום קיימתי את רצון הבורא ולא קמתי לשיעור. אני רוצה להגיד בזה, שאין שום פעולה בעולם שהיא נגד הבורא, נגד הכוח העליון. אבל אנחנו צריכים לעבוד נגד הכוח הזה. אדם צריך להגיד, אני נגד, אני רוצה דווקא בעצמי לקבוע את כל המצבים. זה נקרא, "נצחוני בני", כשאני מנצח אותו. הוא קובע את הדרך בעתו, ואני הולך באחישנה. אני בעצמי רוצה לעשות. מה שהוא תכנן לעשות, אני רוצה לבצע לפניו. זה נקרא, "בנים ל-ה' א-לוהיך". אז תקום.

שאלה: אתה אמרת שהכול תלוי בנו, כל העולם תלוי בחיבור שלנו.

כן.

שאלה: איך להגיע לחיבור, אולי יש נוסחה של חיבור?

יש, יש נוסחה של החיבור, אנחנו עובדים על זה.

שאלה: השתתפות בשיעורים, השתתפות בהפצה, מעשר, זה שייך, משפיע על החיבור?

אלה הם התנאים ההכרחיים לחיבור, אבל אחרי שאתה מבצע את זה בגשמיות, אתה צריך להכניס לשם את הלב שלך.

שאלה: ואם אני לא עושה משהו מזה, אז מה אני?

אתה צריך לבצע מה שחייבים, מפני שאתה נמצא בעולם הגשמי, ואחר כך להכניס לשם את כל הרצון שלך. הפעולות הגשמיות עצמן ללא רצון, הן לא מספיקות. אני הגעתי לשיעור, אני ישבתי בשיעור. אמרו לי סדנה, ישבתי בסדנה. אמרו שמעשר זה דבר טוב, שאם אני משלם, אני בזה כאילו מפריש את העשירון שלי לבניית הנשמה, עשיתי. אמנם אנחנו לא מחייבים. השתתפתי בכל מיני דברים בהפצה, "מה עוד רוצים ממני, איפה הרוחניות שלי"? איפה הרצון שלך? אנחנו, מה למדנו במאמר הראשון? תפילה אמיתית היא על החיסרון האמיתי. חיסרון הכנת?

שאלה: יש חיסרון.

יש, במה הוא נמצא? אתה כל יום קם לשיעור, אתה באמת מבצע כל הדברים האלה עם כל הלב, אתה משתדל להכניס לזה לב, רצונות שאחר כך בתוכם תוכל לגלות את המציאות החדשה? העולם הרוחני מתגלה ברצון המתוקן שלך. הוא לא נמצא במרחק הרוחני, במרחק גשמי, כמה קילומטרים. הוא לא נמצא אחרי פעולה גשמית שאחרי מאה ועשרים שנה אתה כבר לא תהיה קיים בגוף שלך. העולם הרוחני קיים, אתה מגלה אותו בתוך הרצון המתוקן, תתקן את הרצון וזהו, לזה אתה צריך לדאוג. כדי לתקן רצון, יש כמה תנאים חיצוניים, כי אנחנו נמצאים בכל זאת בעולם החיצון, בעולם הגשמי, אבל בעיקר העבודה היא בלב, לתקן את הלב.

שאלה: אז יוצא שאם למשל כולם כל יום משתתפים בשיעורים, כולם משתתפים בהפצה, כולם משלמים מעשר, חוץ ממני, אני לא.

וכולם מחברים את הלבבות.

שאלה: חוץ ממני.

חוץ ממך.

שאלה: בגללי כל הבעיות בעולם? למשל כולם עושים כל מה שדיברנו, ואני לא, אז אני אשם בכל האסונות בעולם.

בודאי.

שאלה: אז אם מישהו אחד לא משייך עצמו לבני ברוך, לא עושה משהו, אז בגלל זה אין חיבור משותף?

לא, יהיה חיבור חלקי, זה לא בנוי בצורה כזאת. לכן יש "עשר ולא תשע ועשר לא אחד עשרה". מספיק שיהיה מבנה שלם בעשירייה אחת, כבר מתוך זה מתגלה הכוח העליון . אם אתה תרצה לשמוע יותר, אתה תבוא גם בעוד בוקר חוץ מהיום.

(סוף השיעור)