שיעור בוקר 18.03.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שאלות בנושא: "לימוד בין חברים"

קריין: אנחנו נמצאים בקטע מספר 13, בואו נקרא את הקטע הזה. "מדת טובו של כל יחיד ויחיד בתוך הציבור שלו, נערכת לא לפי טובת עצמו, אלא לפי מדת שירותו את הציבור בכללו."

אנחנו עכשיו רוצים לברר שאלות בנושא לימוד בין חברים. והחברים שלנו יעבירו את החלק הזה. בבקשה.

תלמיד: בחודשיים האחרונים יצא לנו מספר פעמים להעביר בעצמנו, לעצמנו חלק משיעורי הבוקר, וגם בשבוע הבא בגלל שאתה תיעדר למספר ימים, רצינו להקדים ולשאול אותך מספר שאלות.

תלמיד: איך אתה רואה לנכון את התנהלות השיעורים בזמן היעדרותך?

כרגיל, כמו שאנחנו לומדים, יש פסוקים, יש חומר, יש מספיק מאמרים שעוד לא נגענו בהם מ"שמעתי", מכל דבר, העיקר שיהיה קרוב לנושא שלנו - איך להתקדם למטרת הבריאה.

תלמיד: אתה לא פעם ציינת בפנינו שלימוד בלי הרב נקרא "לימוד בין חברים", מה זה לימוד בין חברים?

שהקריין קורא ואתם מבררים מה ששמעתם, עד שמגיעים למצב שזה מובן לכולם, זה נשמע לכולם ומקובל על כולם. רצוי שזה ייראה בצורה כזאת שהקריין קורא ואחרי שכולם שומעים וכמה אנשים שואלים, מבררים את השאלות. אם השאלות הן לעניין, צריכה להיות באמת הקפדה לפי מה שקראנו, ואחר כך חוזרים שוב על אותו קטע שקראנו בהתחלה, לברר האם נעשה יותר ברור מה ששמענו.

תלמיד: מה התועלת הרוחנית דווקא מלימוד בין חברים?

תמיד למדנו כך, שהמורה היה נותן איזה רוח, הסבר, קורא דף חדש, נושא חדש, ואחר כך התלמידים היו יושבים ומדברים על זה, מבררים ומסכמים את זה.

תלמיד: היום בשיעורים כשאתה מעביר שיעור, יש ממש מנה יומית רוחנית שאתה מוסר לנו אותה על בסיס יומי, בשיעור בוקר ואחר כך היא נמשכת לשיעור צהריים, למה לא להידבק דווקא לשיעורים מוקלטים שלך?

לא, אתם צריכים ללמוד גם לבד, ואני מאוד הייתי מקפיד על זה שכל החברים יהיו בשיעור, כולל החברות, כי בדרך כלל אם אני לא נמצא אז יש איזו ירידה, נפילה במשתתפים וזה מאוד לא טוב, זה נגד העיקרון שהשגת הבורא היא בקשר בין החברים.

תלמיד: אז איך אתה רואה את החלוקה של השיעור מבחינת מה שקורה בתוכו?

לא נראה לי שאני אעלם ליותר מיומיים שלושה, לכן אל תתכוונו לאיזו תקופה ממושכת. אתם צריכים להמשיך כמו תמיד.

תלמיד: אנחנו רוצים להבין את ההתנהלות גם לעכשיו וגם בכלל להבין אותה. זאת אומרת בזמן השיעור לוקחים למשל מאמר של רב"ש, קוראים את כולו ואז מבררים חלקים ממנו, בסדנה? זאת אומרת כל קטע קוראים ויושבים בסדנה ומבררים בינינו בעשירייה שלנו?

כן מבררים, ככה זה.

תלמיד: ואם מתעוררות שאלות אז מה אנחנו עושים עם השאלות?

אז גם מבררים, האם זה נכון או לא נכון, איפה זה כתוב, על מה זה מתבסס וכן הלאה. תתחילו ותראו איך אתם יכולים לארגן את הלימודים מתוך היחס והניסיון שלכם. בסופו של דבר גם אני לא נצחי, ונקווה שמתישהו הבורא ייקח אותי וזה סימן שאתם צריכים להמשיך לבד. אז תעשו, תתחילו עכשיו לחשוב איך אפשר לעשות כך כשאנחנו נמשיך לבד.

תלמיד: יש חברים שהיו רוצים שיהיו רק שיעורים מוקלטים מתוך הארכיון כשאתה לא נמצא.

זה טוב שכך אבל אנחנו צריכים גם את זה וגם את זה. בשיעורים מוקלטים אנחנו לא נתחבר, אלא דווקא בשיעורים כאלה שכולם קוראים, שומעים, דנים, בהם יהיה יותר חיבור. יש לנו את כל שבעת הימים, בשבוע שיעורים, אז תעשו חלק מכל שיעור מוקלט, מהארכיון וחלק שאתם לבד קוראים, דנים, מסכמים.

תלמיד: כתוב שהרבה למדתי מרבותי, עוד יותר מחברי ועוד יותר מתלמידי. אז מה אני צריך ללמוד דווקא מחבריי, איך בפועל ש"אני לומד מחבריי?

מזה שאנחנו מתחברים ונמצאים בחילוקי דעות, ומשתנים בזה, כל אחד כלפי האחרים, אנחנו מגיעים לאיזו התקרבות, לשחיקה בינינו וזה מה שחשוב. ככל שאנחנו רוצים לבטל כל אחד את עצמו כלפי החברים. זה לא מי צודק ומי לא צודק, ואיזה נושא, אלא חשוב עד כמה כל אחד מבטל את עצמו, כמו שרב"ש כותב. המאמרים שלו הם היסוד לכל העבודה.

תלמיד: אני רוצה להבין את אופן ההתנהלות של שיעור כזה, יש בשיעור קריין שמקריא את המאמר ומוציא אותנו לסדנה, שולח אותנו כל אחד בקבוצת העבודה שלו, בעשירייה שלו לבירור. זו הצורה הנכונה, זאת אומרת כל הלימוד הוא בין החברים בתוך העשירייה עצמה?

אם אתם לומדים מהארכיון, אז זה שיעור לכולם. אם אתם לא לומדים מהארכיון אלא בתוך עשיריות אז תנסו כך, תנסו כך, אתם צריכים לקבוע גם משהו בעצמכם.

תלמיד: מה לגבי אותה המנה היומית שאנחנו מקבלים מהרב, אנחנו נקבל אותה מתוך החיבור בינינו?

אני חושב שתקבלו יותר. אם כל אחד יצטרך להשקיע יותר כוחות כדי להיות מחובר עם החברים, אז אתם תקבלו יותר.

תלמיד: ואתה אומר שאנחנו קוראים מאמר ויכולים להתעורר בינינו חילוקי דעות, איזה חילוקי דעות יכולים בכלל להתעורר, קוראים מאמר וכל אחד אומר מה הוא מבין. איפה החידוש פה, ההתקדמות פה, ממה?

איפה זה קורה אתי?

תלמיד: שואלים אותך שאלות, אתה עונה, אתה מחדש.

אז תשאלו את השאלות.

תלמיד: את מי, את עצמנו?

כן, בסופו של דבר על ידי שאלות ותשובות אני צריך להתחבר עם האחרים כדי שתהיה בינינו רשת, ובתוך הרשת שנתפוס את הבורא.

תלמיד: המנחה, הקריין נותן לנו שאלות?

המנחה, הקריין, זה סתם סדרן.

תלמיד: ומה לגבי ארגון התוכן, מי מוביל את התוכן?

הם מובילים את התוכן שהם קוראים. יש מי שקורא, יש מי שמנהל את אלו ששואלים שאלות, ויש אנשים שמצביעים עליהם והם עונים. בכל שיעור שיהיו שניים שלושה כאלה, הם יכולים לשבת יחד קרוב זה לזה וככה זה. מה מסובך כאן? אתם לא ילדים קטנים.

תלמיד: מה תפקידם של החברים שמנהלים את השיעור?

שישמעו, אם זה מהארכיון, אם זה מהקריין, שיתנו סימן מתי אפשר לשאול ומי שואל, ושיתנו סימן מי עונה ומתי עונה, אלה הסדרנים.

שאלה: הכנסת תפקיד חדש לפי מה שהבנתי, שיש חברים שעונים על שאלות של חברים.

למה לא?

תלמיד: בהתחלה ענית שיש סדרן והוא קורא ונותן שאלה רלוונטית על איזשהו מאמר והחברים מדברים ביניהם, גם שואלים את השאלות ביניהם וגם עונים ביניהם. עכשיו יש פה דבר חדש והוא שהחברים שואלים שאלות ויש שניים שלושה חברים שיושבים קרוב זה לזה והם עונים על השאלות שמתעוררות בעשיריות.

כן, זה סגנון אחד.

תלמיד: היום רוב השיעור הוא שאלות ותשובות איתך. מה יחליף את השאלות והתשובות?

השאלות יהיו מהקהל, או מהאולם או מהאינטרנט, והתשובות יהיו מאותם שניים שלושה שאחראים על התשובות.

תלמיד: ואיך בוחרים את החברים האלה? למה דווקא הם ואיך צריך להתייחס אליהם?

אנחנו יודעים מי יודע לענות פחות או יותר, ומי פחות יודע לענות, ומהם בוחרים.

תלמיד: ואיך צריך להתייחס לתשובות של חברים שנותנים תשובות לחברים?

אני מקבל אותן כאמת. ולא חשוב לי באמת, אם זו אמת או לא. מה שאני אקבל בסופו של דבר זה חיבור, ובתוך החיבור אני אקבל הארה מלמעלה, ובהתאם לזה אני אתקדם.

תלמיד: זה לא כל כך מובן, כי הרב עונה מהשגה, עונה על שאלות, מחדש כל פעם דברים. מאיפה החברים האלה יביאו את האיכויות האלו?

ממה שהם יודעים. כתוב, "הרבה למדתי ממורי, ועוד הרבה מחבריי ועוד יותר מתלמידיי".

תלמיד: איך בוחרים את החברים האלו שהם "יודעים" כמו שאמרת?

אתם יודעים מי אלו שנמצאים במערכת שלנו והם בדרך כלל משתתפים ומבצעים כל מיני עבודות כאלה, עבודות של יצירת קשר בין העשיריות, בין הקבוצה לקבוצות וכן הלאה.

תלמיד: כן, יש חברים שיש להם הרבה ניסיון בללמד.

אז יופי.

תלמיד: אבל זה דבר אחד ללמד תלמידים וזה דבר אחר לגמרי ללמד חברים.

אנחנו לא מלמדים את החברים. אנחנו עושים קשר בין החברים, כך שכל מי שיש לו דעה ברורה בנושא שעכשיו אנחנו דנים בו יביע אותה.

תלמיד: מה סוג התשובות שהחברים האלה צריכים לתת?

הם צריכים לרכך את ליבם של החברים.

תלמיד: ומבחינה פרקטית, אפשר לבוא ולהתייעץ עם הרב לגבי החברים האלה שרשאים להעביר את השיעור, לענות על שאלות של חברים?

לא. אתם יודעים יותר טוב ממני מי החברים שמתאימים לזה ולזה.

תלמיד: הם צריכים להתייעץ ביניהם? יושבים שניים שלושה חברים ועונים או שהם עונים ביחד?

הם גם יכולים לדבר ביניהם על איזו תשובה הם רוצים לתת וכן הלאה.

שאלה: אתה דיברת על שלושה מודלים פה. דיברנו על לראות שיעור מוקלט, דיברנו על חברים, מרצים, כמו שהחבר עכשיו ברר ודיברת גם על מצב שאנחנו קוראים טקסט, או שומעים קטע משיעור מוקלט ועכשיו מבררים בעשיריות.

אני שואל כלפי המצב הזה שקראנו איזה טקסט ואנחנו מבררים בינינו בעשיריות. אמרת, לברר על ידי שאלות לעניין. האם אתה יכול לתת לנו קוים מנחים, מה זה שאלה לעניין? מה צריך להיות בשאלה כזאת?

קודם כל שהשאלה עצמה תהיה ברורה כולם, ועל השאלה כבר אין יותר שאלות, היא ברורה. ואחר כך תשובה. שיהיו כמה תשובות ואז תדונו אם זה כך או כך. אבל בצורה מאוד מאוד עניינית, מוגבלת בזמן.

תלמיד: בעבר אמרת ששאלות שאתה אוהב לקבל זה שאלות על - למעשה. אז גם השאלה צריכה להוביל לאיזה מעשה בעשירייה או מעשה פנימי, או יכולה להיות שאלה על איזה בירור שכלי?

יכול להיות גם זה וגם זה. אין לי דוגמאות, אלא זה צריך להיות מאוד קצר וברור.

שאלה: אתה מדבר על זה שהמשימה של השאלות והתשובות זה שנתחבר. האם יכול להיות פורמט כזה שעשיריות שואלות שאלות, המנחה אוסף את השאלות, בוחר איזו שאלה ולאחר מכן העשיריות גם יכולות לגבש תשובות. ואז נוכל לשמוע תשובות שונות לשאלות. הרי העשיריות יכולות גם לגבש תשובות ואיזו דעה ביחס לשאלות? האם זה פורמט שאפשר לעשות אותו?

אני חשוב שכן, רק שזה יהיה קומפקטי, שלא יימרח.

שאלה: ציינת שהלימוד בדרך כלל היה נעשה כשאתה נותן את הכיוון והחברים מבררים ביניהם. גם דיברנו עכשיו על החשיבות של הלימוד בין החברים. אבל שאתה נמצא השיעור בדרך כלל מתנהל כך ששואלים אותך שאלות ואתה עונה. אז יש פחות בירור בינינו בתוך העשירייה.

וככה במקומי יש לך שניים שלושה שהם מוכנים לענות.

תלמיד: אני מדבר על השיעור כשאתה כן נמצא. כשאתה מדבר. פעם עשינו יותר סדנאות בתוך השיעור. אתה היית שואל שאלות ואנחנו היינו מדברים בינינו. בשנתיים האחרונות החברים שואלים שאלות ואתה עונה. ואנחנו, רוב החברים נמצאים פשוט במצב של הקשבה. כבר אין את הבירור בתוך העשירייה בזמן השיעור.

אין סדנאות, כן. זה נכון שזה חסר. אולי זה מה שתעשו כשאני לא אהיה.

תלמיד: אני חושב שהרבה חברים מנסים לברר את הנקודה הזאת. השיעור קיבל צביון אחר בשנתיים שלוש אחרונות. פעם באמת היינו עושים הרבה סדנאות ביחד איתך. אתה היית שואל אותנו שאלות, היינו עושים סדנאות בעשיריות המקומיות שלנו, הייתה קבוצת מיקוד. עכשיו רוב השיעור מתנהל עם שאלות של חברים ותשובות שלך, שרוב הכלי נמצא בעבודה של התכללות עם הדבר הזה.

איך ברוח הזאת שאותה אתה רוצה להעביר לנו, אנחנו יכולים בצורה הטובה ביותר להמשיך גם כשאתה לא נמצא?

אני לא נמצא סך הכול יומיים, שלושה, אלא אנחנו מדברים בכלל על כל מיני צורות התנהגות, התנהלות בשיעורים.

תלמיד: אמרת מקודם, ששיעור מהארכיון פחות טוב, כי בשיעורים מהארכיון אתם לא מתחברים.

כן.

תלמיד: אבל שיעור מהארכיון זה כמו שקורה לנו עכשיו, ששואלים אותך שאלות ואתה עונה. למה בחי אנחנו כן מתחברים ובמוקלט לא?

כך אני מרגיש. אתם מחוברים עכשיו כולם אלי וגם במשהו ביניכם, במקצת. ואם זה סתם מהארכיון, אז זה מדומם, לא מאדם חי, וזה משהו אחר.

(סוף השיעור)