בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 8.6.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*שמעתי מ"ז, במקום שאתה מוצא גדלותו*
*כאן
בעל
הסולם
מסביר
לנו
איך
אנחנו
יכולים
להשתמש
נכון
בכך
שאנחנו
מעלים
את
עצמנו
ומורידים
את
עצמנו,
מעלים
אותנו
או
מורידים
אותנו,
איך
אנחנו
יכולים
להשתמש
ב-2
המצבים
ההפוכים
הללו.
בדרך
כלל
אנחנו
טועים
בהם,
במצבים
עליות
וירידות,
גם
מבחינת
מה
הסיבה
לעליה
והירידה,
מה
זו
בדיוק
עליה
או
ירידה,
ההגדרה,
ואיך
אנחנו
יכולים
להשתמש
בהם
כדי
להתקדם
גם
על
ידי
זה
וגם
על
ידי
זה
בצורה
שהתקדמות
למטרה
נשארת
קבועה*.
לכן
במקום
שאתה
מוצא
את
גדלות
הבורא,
שם
אתה
צריך
גם
להכיר
את
ענוותנותו,
זאת
אומרת
כמה
הוא
עניו,
לא
גדול
אלא
ההיפך,
ובהתאם
לזה
*להפוך
את
המצבים
שלך
מירידה
לעלייה.
כך
אתה
כל
הזמן
תהיה
במצב
שאתה
קובע
שהעלייה
שלך
תהיה
קבועה,
שכל
פעם
תתקדם
ותגדל
בהבחנות
וגם
בצעדים
יותר
גדולים,
שלא
תטעה
במצב
שאתה
נמצא
בייאוש
ובחוסר
כוח,
זה
המצב
שאין
לך
מה
לעשות,
וגם
במצב
שאתה
נמצא
בעלייה.
גם
בה
אתה
תדע
איך
נכון
להשתמש
בעלייה,
ולא
שהעלייה
הזאת
תזרוק
אותך
ותרגיש
את
עצמך
אחרי
כמה
זמן
שאתה
נמצא
באמת
לא
בעלייה
אלא
בירידה*.
זאת
אומרת
בואו
נראה
איך
אנחנו
מוציאים
כל
הדברים
האלה
מהמאמר
הקטן
הזה.
במקום שאתה מוצא את גדלות הבורא, שם אתה גם כן מוצא ענוותנותו, זאת אומרת את הקטנות שלו. כאילו שאתה מחפש גדלות אתה דווקא יכול למצוא שם את הקטנות, כך כלפיך הבורא נראה. האדם שנמצא תמיד בדבקות אמיתית, זאת אומרת שמשתוקק לדבקות בבורא לפי כוחות השפעה שמגדל, רואה שהבורא משפיל את עצמו דווקא, דהיינו שהבורא נמצא במקומות השפלים, ואדם אינו יודע מה לעשות.. *כשהבורא מראה לאדם שהוא כביכול נמצא בשפלות, הוא נותן לאדם הזדמנות להתחיל להעריך את המצב הזה של שפלות, עד שיהיה מצב הכי גבוה, ואז אדם צריך לעבוד על עצמו כדי לפתח כלים דהשפעה כך שמה שהיה גדול בעיניו קודם, יהיה קטן, ומה שהיה קטן בעיניו, יהיה גדול*.
האדם צריך להתפלל מדוע אין לו הכרה שאינו עושה מצווה בשלמות, דהיינו שהרצון לקבל מכסה את גדלות הבורא כדי שלא יראה את האמת. אם הוא רואה שהוא במצב כל כך שפל שלא יכול להתרומם אלא מסכים לשבת כמו שהוא עכשיו במצב נמוך, בחוסר ידיעה, בחוסר הרגשה, רק שזמן יעבור ואולי זמן יעשה לו איזה שינוי, אז ודאי שלא ירצה להיות במצב הזה אם הוא חושב על האמת, איפה הוא נמצא. אלא שבכל פעם ופעם יתאמץ בעבודתו עד שיבוא לכלל תשובה, זאת אומרת מתחיל לדרוש עלייה.
ע"י מאור התורה אדם יכול להרגיש את עצמו יותר גרוע, כי זה באמת המצב שלו, אבל מתוך כך שיראה את עצמו יותר גרוע, הוא ירצה לעלות ויבקש מהבורא שיעלה אותו.
ש:
אתה
לא
מרגיש
שום
דבר
אז
מה
צריך
לבקש?
ר:
נו,
*תבקש,
תבקש,
אין
שום
בעיה.
אתה
כל
הזמן
צריך
להיות
במצב
שאתה
מבקש
בלי
הפסק.
כמו
תינוק
כמו
שכל
הזמן
מנדנד
מנדנד,
כל
הזמן
דורש,
כל
הזמן
לא
נותן
לך
מנוחה.
כך
אנחנו
צריכים
כלפי
הבורא,
אתה
עושה
לו
בכך
נחת
רוח.
זו
הפעולה
היחידה
ממך
שיכולה
לשנות
את
המצב
שלך,
אז
קדימה*.
ש:
מה
אני
צריך
לבקש?
ר:
*אתה
רוצה
לראות
אותו
כגדול,
כי
במצב
שאתה
נמצא
בשפלות
אתה
רואה
שהבורא
שפל,
אתה
רואה
שאין
לך
משיכה
לזה.
אתה
יכול
להישאר
כך
בתרדמה
כזאת
כל
הזמן,
כל
החיים,
עד
שחיים
יגמרו,
אולי
בפעם
הבאה
החיים
יהיו
יותר
טובים,
כך
אתה
חושב.
במצב
כזה
אתה
צריך
בכל
זאת
לעורר
את
עצמך
ולדרוש,
לבקש,
ולשאול.
כאן
העיקר
זו
החברה,
כי
ודאי
שאם
אדם
נמצא
במצב
כזה
הוא
לא
יכול
לצאת
ממנו,
לא
יכול*.
אבל
בחברה
יש
לך
בכל
זאת
כל
מיני
סדרים,
יש
ישיבות
חברים,
ומדים
יחד
בשיעור
בוקר,
עוד
משהו
עושים,
ואז
על
ידי
הדברים
האלה
אתה
מתחיל
להשתנות.
אם אנחנו רוצים להתעורר יותר מהר ובצורה יותר מעשית, רוחנית, אז אנחנו צריכים לעשות מה שבעל הסולם כותב, כל הזמן לארגן את עצמנו בתפילה בעשירייה, אנחנו פונים לבורא, מבקשים ודורשים ממנו, זהו. בכל מצב להתפלל, לפנות לבורא, לפנות או בבקשה או בהודיה.
*מאמר השלום*
ש:
מה
הכוונה
שהכל
בערבות,
שיש
חנות
שאפשר
לבוא
לקחת...?
ר:
אתה
יכול
לבוא
ולדרוש
תיקון.
אתה
רוצה
אותו
מטעם
שגילית
חיסרון
לתיקון,
חיסרון
לחיבור,
כי
זה
התיקון
בלבד,
אין
יותר,
רק
חיבור
בין
כל
רצונות
או
כל
הנפשות,
כל
הנשמות
של
בני
האדם.
לזאת
אנחנו
צריכים
חיסרון
משלנו.
זה
מה
שצריך
להיות
מגולה
ואז
לפי
החיסרון
הזה
הבורא
יבצע
את
הפעולה.
זה
נקרא
ה'
יגמור
בעדי.
ש:
מה
צריך
לעשות
האדם
כדי
לא
להתגלגל
שום
לעולם
הזה?
ר:
כדי
לא
להתגלגל
הוא
צריך
לתקן
את
הנשמה
שלו.
ש:
אבל
כתוב
שהן
חוזרות?
ר:
לא,
הן
לא
חוזרות
כאילו
מחדש,
הם
חוזרות
וממשיכות
להיתקן
עד
גמר
תיקונן.
ש:
היד
רושמת
גם
לפני
שיש
פנקס?
ר:
מה
יש
לי
מזה?
אם
אני
לא
מגלה
את
זה
אז
כאילו
זה
לא
קיים..
זאת
אומרת
זה
נמצא
באוויר,
נגיד
שאם
אני
אגיע
לדרגה
הזאת
שהחנות
פתוחה
והיד
רושמת,
ואני
נמצא
בחנות
מול
המוכר,
אז
זה
קיים.
אם
אני
לא
משיג
אז
זה
לא
קיים,
אז
בשבילי
הכל
פרוע
ואני
יכול
לעשות
מה
שבא
לי.
ש:..יש
תשלום
גביה
מדעתו
ומלא
לדעתו..?
ר:
נכון,
אבל
זה
לא
מדעת
האדם.
*גם
עכשיו
אני
ודאי
שנמצא
בהשגחה
וקשור
ב-1,000
חוטים
לכוח
העליון,
אבל
זה
לא
לפי
דעתי,
לא
לפי
הכרתי,
ואז
לא
נראה
לי
שאני
משלם,
שאני
מקבל
ונותן,
אין
לי
קשר
עם
המוכר*.
להביא
אותנו
לקשר
ברור
עם
בעל
החנות
אנחנו
יכולים
לקבל
ממנו
ויכולים
לקבל
מה
שבאמת
טוב
לנו
לקבל,
אחרת
הוא
לא
מוכר.
אם
היינו
עכשיו
יודעים
מה
טוב
לנו
ומה
רע
לנו,
אז
היינו
מגלים
אותו
והיינו
דורשים
ממנו:
אני
רוצה
את
זה
ואת
זה
ואת
זה,
תשקול
לי
בבקשה..
*אני
צריך
להיות
בקשר
עם
המערכת
שאני
רוצה
להשפיע
לה,
ואז
אגלה
מה
חסר
לי
כדי
להשפיע
ואדרוש
מהמוכר:
תן
לי
זה
וזה
וזה
כדי
להשפיע.
הוא
ייתן
ואז
על
ידי
זה
אני
מתקשר
למערכת
ומביא
להם
את
מה
שקניתי
בחנות,
וכולם
נהנים
מהעבודה
שלי.
הבורא,
המוכר
שמח
מכך
שנתתי
לו
להרוויח,
שקניתי
ממנו,
וכל
האנושות
שמחה
מכך
שהבאתי
לה
אמצעים
כדי
להחיות
את
עצמם,
להתקדם
וגם
להיכנס
לאותה
החנות
וגם
להתחיל
לקבל
מהמוכר*.
ש:
אדם
שלא
יודע
שהוא
בחנות
איך
הוא
מתחיל?
ר:
*לכן
יש
לו
חברה,
עשירייה
ומורה.
מזה
הוא
מתחיל,
ולפני
כן
הוא
לא
צריך
לא
חברה,
לא
עשירייה,
ולא
כלום,
הוא
גדל
כמו
חיה
קטנה*
עד
שמגלה
נכונות
שלו
כבר
להתחיל
להיכנס
לעסקים
כאלו,
קונה
ומוכר.
כשהוא
כבר
מתחיל
לשאול
בשביל
מה
אני
צריך
את
החיים,
מה
יש
לי
בחיים,
מה
כדאי
לי
לקנות
בעולם
הזה,
למי
אני
מגיע
וכן
הלאה,
אז
לאט
לאט
הוא
כך
מתקדם
לעשירייה,
מגיע
למערכת
שמלמדת
אותנו
איך
אנחנו
צריכים
להיות
בקשר
הנכון
בינינו.
אחר
כך
*אנחנו
מגיעים
כבר
למצב
שחייבים
להגיע
לחנות,
למה?
כי
חסרים
לנו
כוחות
ההשפעה,
אמצעי
ההשפעה,
את
זה
אנחנו
רוצים
לקנות
בחנות,
ואז
אנחנו
באים
ופונים
למוכר
ואומרים
לו:
תן
לי
את
זה
ואת
זה
ואת
זה,
מפני
שעל
ידי
זה
שאני
קונה,
אני
מתחבר
לאחרים,
על
ידי
זה
שאני
קונה
עכשיו
שאני
יכול
להשפיע
לאחרים,
על
ידי
זה
אוכל
להבין
יותר,
להרגיש
כדי
לארגן
גם
את
האחרים
וכן
הלאה,
כל
האמצעים
לחיבור
הנשמות
לנשמה
אחת.
כך
נרגיש
שאנחנו
צריכים.
אין
לנו
לאן
לברוח,
התוכנית
הכללית
של
הבריאה
תביא
אותנו
לתפקוד
הנכון*.
תלוי
איך
אנחנו
מקבלים
זאת.
הבורא
כאילו
נותן,
כאילו
נותן
לנו
נשמה
הכללית,
*הוא
נותן
לנו
כמתנה,
אבל
כל
פעם
שאנחנו
מקבלים
ממנו
כוחות,
אנחנו
חייבים
על
כך
לשלם
ביגיעה*.
ש:
מה
זה
אומר
שאנחנו
מקבלים
את
הכל
ו…
ר:
*אתה
צריך
להגיע
לבורא
עם
צורה
ברורה
בשביל
מה
אתה
צריך
כוחות,
אחרת
איך
אתה
הגעת
אליי?
מה
אתה
רוצה
לקבל,
בשביל
מה
אתה
רוצה
לקבל?
איפה
יש
לך
חסרונות
לתת
שאתה
לא
יכול
לממש
אותם*?
*אנחנו
באים
לחנות
כדי
לקנות
מצרכים,
החנות
רוחנית
ואנחנו
באים
לבורא
כדי
לקבל
כוחות
להשפיע
לכולם.
אני
בא
אליו,
במה
אני
קונה
את
מה
שחסר
לי?
ביגיעה
שלי*.
אני
רוצה
לבצע
השפעה
לזולת,
חיבור
לזולת,
אבל
לא
מסוגל.
אז
אני
מקבל
מהחנות
כוחות
לממש
את
זה,
אבל
את
החסרונות,
הרצונות,
אני
צריך
להביא.
אני
בא
לחנות
כשאני
לא
יכול
לממש
מה
שחסר
לי,
וחסר
לי
להתחבר
לאחרים
לעזור
להם.
ש:
למי
את
אותם
הכוחות
אני
מעביר?
ר:
*אתה
אוגר
אותם
בפנים,
אוסף
אותם
בפנים.
הכוחות
האלה
הם
ממש
כמו
רעב
שלך,
שחסרים
לך
כוחות
לתת
לאחרים,
לחבר
את
האחרים,
להעלות
אותם
עד
דרגת
הבורא*.
ש:
איך
לא
לבזבז
זמן
יקר?
ר:
הכל
תלוי
בכמה
האדם
נותן
תשומת
לב
בכך
שהוא
מקושר
לחברים.
אז
מגלה
את
המידה
הזאת
מדעתו.
מדעתו
נקרא
שמגיע
מהערבות.
*הבקשה
שלי
לקנות,
אם
היא
נכונה,
היא
כבר
תשלום.
כי
מה
אני
מבקש?
אני
מבקש
שיהיה
לי
כוח
השפעה,
שיהיה
לי
כוח
חיבור.
זה
כבר
תשלום*.
ש:
איך?
ר:
בכך
שאתה
מקבל
כוח
השפעה
וכוח
חיבור,
בזאת
אתה
כבר
פועל.
*תע"ס חלק ב' הסתכלות פנימית, פרק ח*'
האורות מגיעים מהראש לגוף, אני לא רוצה לצייר בכוונה כדי שתהיו יותר קרובים לא לשרטוט אלא למה שאנחנו צריכים להרגיש בתוכנו, בתוך הרצון שלנו. רצון זה לא בדיוק בשרטוט. ראיתי שהדברים האלה לא כל כך טובים אחר כך לעבור להרגשה, ואצלנו העיקר היא ההרגשה.
כל פעם כשיש בכלי רצון לקבל על מנת להשפיע, הוא נכנס עם האור ברצון שלו בעל מנת להשפיע לזיווג דהכאה, וכך מקבל את האור על מנת להשפיע.
אנחנו יכולים לתאר שהדברים האלה יורדים לפי רמות, שנצייר את זה לפנינו, כתר חכמה בינה זעיר אנפין מלכות שבגוף הפרצוף. ואז האור יורד יורד יורד יורד. יותר נכון אנחנו צריכים לתאר את זה בפנים, בתוך הרצונות שלנו, איך אנחנו יכולים להתגבר על הרצון? שכל רצון ורצון שבתוך הפרצוף ישפיע לזולת ואז יפנה את עצמו לאור העליון. רצון עוד יותר נמוך ישפיע לזולת ויפנה את עצמו לאור יותר עליון וכן הלאה. צריכים לתאר זאת בצורה רגשית ולא בצורת שרטוט. תנסו כך לחשוב, בזה נהיה קרובים לאמת.. כתוב כתוב על הלוח לבך. אנחנו צריכים לכתוב את זה על הרצונות שלנו. לכן כל מה שאנחנו רואים כאן בטקסט בואו ננסה לתאר זאת, להרגיש את זה ברצונות.
*כך אנחנו צריכים לחשוב, איך אנחנו ברצון שלנו מפנים מקום לחשוב על החברים. במקום שפינינו מאהבה עצמית לאהבת הזולת אנחנו אחר כך מגלים את הבורא. כך צריכים לחשוב, אם נחשוב בצורה כזאת, זה קצר מאוד, אנחנו מהר מאוד מגיעים לכך שאנחנו לא סתם לומדים מה שכתוב בספר אלא מה שקורה בנו*.
האור תמיד מתלבש בכלי דכתר ועובר ממנה עד למטה, עד המלכות. יש הבדל, כמו שהוא כותב בכותרת, ההפרש מהשפעת האור לסדר התלבשות האור.
ש:
איך
להיות
מכוון
בלימוד
תע"ס?
מה
מבקשים?
ר:
*בזמן
הלימוד
תע"ס
אנחנו
רוצים
למדוד
על
עצמנו
כל
פעם
כמה
אנחנו
יכולים
לממש
את
מה
שכתוב
בתע"ס.
איפה
הרצונות
שלי,
איפה
הקשר
שלי
עם
החברים,
כמה
אני
יכול
להשפיע
להם
ודרכם
לבורא?
זה
מה
שחשוב
לי,
ואז
אני
רואה
אם
הייתי
עושה,
אם
הייתי
משפיע
להם
כך
וכך,
הייתי
מקבל
את
האור
העליון
כך
וכך*.
צריכים
להשתדל
לתאר
את
הדברים
האלה,
אפילו
שזה
לא
נכון,
אבל
העבודה
הזאת
שאתה
כמו
ילד
קטן
שלא
יודע
לעשות
שום
דבר
נכון
אבל
בכך
שהוא
מבצע
פעולות
כאלה
שטותיות
הוא
לאט
לאט
רוכש
שכל
והכלים
שלו
מתפתחים.
*זה
מה
שאנחנו
צריכים
לעשות,
לגרום
להתפתחות
הכלים
שלנו,
וזה
רק
ע"י
כך
שנשתדל
לתאר
את
מה
שאנחנו
לומדים
בינינו.
אתם
מבינים
מה
קורה
כאן?
כמה
אנחנו
יכולים
לתאר
את
הדברים
האלה
בינינו,
וכך
נרצה
שזה
יקרה*.
*לחפש
איפה
עביות?
איפה
זכות?
איפה
האור
שצריך
להתלבש?
כמה
אני
נותן
פחות
או
יותר
על
מנת
לקבל,
על
מנת
להשפיע?
את
כל
הדברים
האלה
בואו
נממש
בינינו
ככל
שנוכל
לעשות*.
לא
חשוב
שנעשה
דברים
לא
נכונים,
בלי
שגיאות
אי
אפשר,
כך
בנויה
כל
המציאות,
רק
דרך
הטעויות.
אנחנו עוד לא יכולים למדוד את דרגות העביות. אין לך צמצום ואין לך דרגות עביות, אלא סתם להרגיש שזה קרוב לאגו שלך או רחוק, אבל למדוד זאת לא ניתן בינתיים.
כל מדרגה ומדרגה, כל אור ואור שהולך ובא אלינו מאינסוף, משתלשל דרך כל המדרגות ובכל המדרגות הוא גם נשאר וגם עובר למטה. לכן כל המדרגות מאינסוף מלאות באור שעבר אלינו, ותלוי כמה אנחנו נקבל למטה אור, אז אנחנו ממלאים את כל הספירות שנמצאות לפנינו.
ש:
האם
לתאר
את
המערכת
בעשירייה
או
בהפצה
או
גם
וגם?
ר:
לא.
תיאור
הפרצוף
הוא
רק
בעשיריה.
כמה
אנחנו
יכולים
להיות
קשורים
זה
אל
זה
ומתוך
הקשר
שלנו
להשפיע
לבורא.
ש:
איך
בלימוד
תע"ס
אנחנו
מקדמים
את
כל
המערכת..?
ר:
*אנחנו
בלימוד
התע"ס
מושכים
אורות
אפילו
בלי
ידיעה,
והאורות
האלה
מתפשטים
בנו
וממלאים
את
כל
הרצונות
שלנו
רק
מבחינת
אור
הנפש
הקטן,
כי
אנחנו
לא
מושכים
אותו
בצמצום
וכוונה.
אבל
לאט
לאט
זה
מקרב
אותנו
למצב
שנוכל
בכל
זאת
להגיע
למסך
ולפעולות
רוחניות
ממש*.
לימוד
תע"ס
לא
נכנס
בשכל
ולא
ברגש.
מה
לעשות?
ר:
זו
בעיה.
כתוב
אין
אדם
לומד
אלא
במקום
שליבו
חפץ.
לכן
נראה
לי
שבכל
זאת
היא
צריכה
ללמוד
איתנו
תע"ס
כי
מדובר
על
אישה.
לגבר
זו
חובה,
לאשה
זה
לא
כל
כך
חובה,
אבל
בכל
זאת
שתלמד
קצת
איתנו
בזמן
השיעור.
אבל
חוץ
משיעור
שתלמד
משהו
אחר,
מאמרים.
בדרך
כלל
לנשים
מספיק
המאמרים
שאנחנו
לומדים
לפני
תע"ס,
מאמרי
שמעתי,
מאמרי
רב"ש,
מאמרי
בעל
הסולם
שאנחנו
לומדים
בשיעור.
חוץ
מזה
כל
אישה
יכולה
ללמוד
ולהתקדם
על
ידי
זה.
בהצלחה
לכולכן.