שיעור בוקר 13.02.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "זוהר לעם", כרך א', עמ' 360, "הקדמת ספר הזוהר", מאמר "המצווה השישית", סעיפים 219 - 222

קריין: אנחנו קוראים בספר "זוהר לעם" כרך א' עמוד 360, "הקדמת ספר הזוהר" מאמר "המצווה השישית", סעיף 219.

זו מצווה מאוד חשובה. כי היא מדברת על פרייה ורבייה. זאת אומרת עד כמה אנחנו יכולים להגדיל את המאמצים שלנו, את הפעולות שלנו בהשפעה, באהבה, בחיבור ולעסוק בזה כולנו יחד - כשיחד היא המילה העיקרית, כי אנחנו בונים על ידי זה כלי משותף וחוזרים לאותה מערכת אדם הראשון לפני השבירה. לכן המצווה הזאת היא אופיינית ומאוד חשובה.

המצווה השישית

[פקודא שתיתאה]

".219 המצווה השישית, לעסוק בפרייה ורבייה. כי כל מי שעוסק בפרייה ורבייה, גורם לאותו הנהר, יסוד דז"א, שיהיה נובע תמיד. ומימיו לא יחדלו, והים, המלכות, מתמלא מכל הצדדים. ונשמות חדשות מתחדשות ויוצאות מאותו האילן. וצבאות רבים מתרבים למעלה, עם אותן הנשמות, כדי לשומרן. כמ"ש, ישרצו המים שרץ נפש חיה. זהו אות ברית קודש, הנהר, הנמשך ויוצא מעדן. והמים שלו מתרבים, ורוחשים רחש, וריבוי נשמות, לחיה ההיא.

כי בהתעוררות מלמטה, יעורר למעלה, וגורם זיווג הקב"ה ושכינתו. ואז הנהר, יסוד דז"א, יהיה נובע תמיד במ"ד, ומימיו לא יחדלו מלהשפיע בנוקבא. והים, הנוקבא דז"א, מתמלא מכל הצדדים, מצד של הזיווג להחיות העולמות, ומצד של הולדות נשמות. ונשמות חדשות מתחדשות ויוצאות מהעץ ההוא.

כלומר, לא נשמות חדשות ממש, אלא נשמות ישנות, שכבר היו באדה"ר, ונשרו ממנו, מחמת החטא דעצה"ד, הן חוזרות ומתחדשות, ע"י אותו אילן, ז"א. ונקראות משום זה נשמות חדשות, כי נשמות חדשות ממש אינן באות לעולם, אלא רק אחר גמה"ת של החטא דעצה"ד. וצבאות רבים נאצלים למעלה עם הנשמות האלו. כי עם כל נשמה יוצאים כמה מלאכים. וכמו כן בזיווגים להחיות העולמות, יוצאים ג"כ מלאכים.

כמ"ש, ישרצו המים שרץ נפש חיה. זהו אות ברית קודש, הנהר, הנמשך ויוצא מעדן. כי שרץ נפש חיה, רומז על יסוד דז"א, הנקרא אות הברית. והוא נהר הנמשך ויוצא מז"א, המלביש לאו"א, עדן, להשקות את הגן, הנוקבא שלו. והמים שלו מתרבים ורוחשים רחש. כלומר, מזיווגים דו"ק, הנקראים רחשים. וזהו, ישרצו שרץ. ומבחינת זיווגים דג"ר להולדת נשמות, נאמר, וריבוי נשמות, לחיה ההיא. והיא הנקראת נפש חיה."

".220 ועם אלו הנשמות, הנכנסות באותה החיה, המלכות, יוצאים כמה עופות, מלאכים, הפורחים ומשוטטים בכל העולם. וכשנשמה יוצאת לעוה"ז, יוצא עימה העוף שפרח, ויצא עם הנשמה מאותו האילן. כמה מלאכים יוצאים עם כל נשמה ונשמה? שניים. אחד מימין ואחד משמאל. אם זוכה, הם שומרים אותו, כמ"ש, כי מלאכיו יצווה לָך לשמורך. ואם לא, הם משׂטינים עליו.

אמר רבי פינחס, שלושה מלאכים מגִנים על האדם, כשהוא זוכה. כמ"ש, אם יש עליו מלאך מֵליץ אחד מינִי אלף, להגיד לאדם יושרו. אם יש עליו מלאך, הרי אחד. מליץ, הרי שניים. אחד מיני אלף, להגיד לאדם יושרו, הרי שלושה.

.221 אמר רבי שמעון, חמישה מלאכים הם. כי כתוב עוד, ויחוּנֶנו ויאמר פְּדָעֵהוּ מרֶדֶת שָׁחת מצאתי כופר. ויחוננו, אחד. ויאמר, שניים. הרי חמישה. אמר לו, אינו כן, אלא ויחוננו, זה הקב"ה לבדו, ולא מלאך, כי אין רשות לאחר לחונן אותו, אלא הוא בעצמו.

יחד עם הנשמות, נולדים ויוצאים כמה מלאכים, הנקראים עופות, המסייעים לנשמות להכרעת כף הזכות. או להיפך, שהם מקטרגים עליהן, ודוחים אותן לכף חובה. שהם פורחים ומשוטטים בכל העולם, ורואים השגחת ה' על בני העולם כולו, איך הם מושגחים ממנו, ומודיעים לנשמה.

ואם הנשמה זוכה, היא מכריעה את עצמה ואת כל העולם כולו לכף זכות. ואם אינה זוכה, מכריעה את עצמה ואת כל העולם כולו לכף חובה. ע"כ שואל, כמה מלאכים יוצאים עם כל נשמה ונשמה?

והנה רבי פינחס אינו חולק על רבי שמעון, שאומר, שרק שני עופות נולדים עם הנשמה. אלא אומר, כי כל זמן שאין לו אלא אלו שני עופות, אי אפשר לו להכריע את עצמו לכף זכות לגמרי, אלא הוא מטולטל מדין לרחמים ומרחמים לדין. אלא ע"י מע"ט, נולד לו מלאך שלישי, ואז זוכה להכריע לכף זכות. ע"כ אמר, שלושה מלאכים מגנים על האדם, כשהוא זוכה. שלא יוכל לזכות, זולת ע"י שלושה מלאכים."

בינתיים הוא לא אומר לנו כאן שום דבר ששייך לעבודה שלנו. אלא מין מידע, אינפורמציה, על מה שקורה.

.222" ומי שנמנע מפרייה ורבייה, מקטין את הצורה, הכוללת כל הצורות, צורת אדם. וגורם לאותו הנהר, ליסוד דז"א, שמימיו אינם נמשכים, ופוגם ברית הקדוש בכל הצדדים. ועליו כתוב, ויצאו וראו בפִגְרי האנשים הפושעים בי. בי ודאי. וזהו אמוּר לגוף, ונשמתו אינה נכנסת למסך כלל, למחיצתו של הקב"ה. וגורש מהעולם.

המלכות נקראת צורה, הכוללת כל הצורות. כי כל הצורות של הנר"ן של צדיקים, ומלאכים של ג' העולמות בי"ע, נמשכות על ידיה, שהם חייליה וצבאותיה. ולכן מי שאינו עוסק בפרייה ורבייה, נמצא ממעט דמות המלכות, ומעכב אותה מלהוציא כל חייליה וצבאותיה. כי ע"י התעוררות מלמטה, יוצא כנגדה התעוררות מלמעלה, וגורם לזיווג הקב"ה ושכינתו, להוליד נר"ן ומלאכים בבי"ע.

ומי שנמנע מפרייה ורבייה גורם לאותו הנהר, ליסוד דז"א, שמימיו אינם נמשכים. שגורם ליסוד דז"א, שלא ישפיע מ"ד לשכינה הקדושה. ופוגם בברית הקודש, בכל הבחינות שלו. כי הוא מעכב ב' בחינות הזיווגים, מצד הו"ק ומצד הג"ר. ועליו כתוב, ויצאו וראו בפגרי האנשים, הפושעים בי.

כי מצוות פרייה ורבייה מגדילה לנשמתו בתמידות. וע"י זה מנצח גם את גופו לנצח, שיעמוד בתחיית המתים. ומי שאינו עוסק בפרייה ורבייה, נמצא עושה את גופו כמו פגר, שנשמתו לא תוכל להיכנס למחיצתו של הקב"ה, והוא נדחה מהעוה"ב.""

שאלה: המלאך הראשון זה הבורא, השני זה כוח אחד ואם האדם מקבל אותו, אז הוא הופך למלאך השלישי?

אנחנו עוד נקרא הרבה על זה. טוב שאתה זוכר ככה.

שאלה: מהו ברית הקדוש?

ברית הקדוש זה יסוד דזעיר אנפין שאליו אנחנו צריכים להתחבר, כי אנחנו חלקי המלכות.

שאלה: לזלזל במצווה הזאת פרו ורבו, זה אומר שנביא לכך שלא יהיו יסודות של זעיר אנפין, הם יפסקו, והבורא לא ייתן לנו את אורו?

לא להתחבר לזעיר אנפין, שהוא מקור האור בשבילנו.

תלמיד: אנחנו צריכים איכשהו להעביר את האור הזה, זו הכוונה בפרו ורבו?

אם אנחנו מתחברים בינינו כדי להעביר זה לזה ביחד ולקבל את האור, אז זה מספיק כדי להתחבר למקור האור.

תלמיד: אז מה שאנחנו מרבים זה החיבור בינינו?

כן.

שאלה: מה זה בדיוק נשמת אדם הראשון ומה זה הנשמות שיצאו ממנה?

נשמת אדם הראשון זה אותה הנשמה או אותו רצון לקבל שהוא צריך לעבור את כל הקלקולים והתיקונים כדי להבין משני מצבים האלו המנוגדים, מי מוליד אותו, מי מלמד אותו, מי מגדל אותו, מי הבורא שלו. אז כל השינויים האלה, עוברים על המערכת שנקראת "נשמת אדם הראשון". ולמה נשמה? מפני שכוח הבינה הוא הכוח העיקרי כאן.

שאלה: כיצד נוכל לנצח את הגוף, כדי להרגיש שזורם הנהר, כמו שהוא אומר ביסוד דזעיר אנפין?

אנחנו צריכים לתקן כל חלק וחלק שבגוף שיהיה בעל מנת להשפיע ואז במידה שהוא מקבל תכונת על מנת להשפיע, הוא יוכל להתחבר עם החלקים האחרים כדי להשפיע להם, ובמידה שהם מתחברים יחד לחלק אחד מתוקן, הם יוכלו לקבל מהבורא, מלמעלה, את המילוי על מנת להשפיע ואז יהיה לנו אור אחד וכלי אחד יחד.

שאלה: מה זה אומר "להיכנס למחיצתו של הקב"ה"?

זה אומר, להבין ולהרגיש מה שהבורא רוצה לעשות, איזה תוכניות ואיזה פעולות הוא רוצה להעביר אלינו.

שאלה: בסוף קטע 221 כתוב, שאם הוא זוכה, אז הוא יכול להכריע לכף זכות. ואם לא, הוא "מטולטל מדין לרחמים". מה זה אומר?

כדי ללמד את האדם אם הוא עושה פעולה נכונה, אז עוזרים לו להמשיך ונותנים לו עוד תוספת שימשיך. ואם הוא לא זוכה, אם הוא לא מסוגל, לא יכול, לא מבין, אז מכשילים אותו שילמד מהכישלון מה הוא פספס, איך הוא צריך לעשות תיקונים לעתיד. הכול לפי ההיגיון.

שאלה: אפשר להגיד שלעסוק בפרייה ורבייה ברוחניות, זה כמו לעשות זיווג מלכות וזעיר אנפין?

כן אבל עוד נלמד על זה.

שאלה: מה זה נקרא לזכות?

זוכה זה תמיד להתקדם לגמר התיקון, ואלה יכולות להיות פעולות לא כל כך נעימות שמביאות לו עבודה חדשה, מפילים עליו כל מיני תנאים יותר קשים ממה שהיו קודם, אבל גם זה נקרא לזכות כי על ידן הוא מתקדם.

תלמיד: אני עוסק בתרגום ובאנגלית לזכות זה שנותנים לי פרס.

כן, זה נכון.

תלמיד: זאת אומרת אני עושה פעולה ויכול לקבל מזה שכר וגם יכול להיות שאני עושה משהו ולא מקבל שכר.

לא, אתה מרגיש בכל זאת שאתה מקבל שכר, רק שכר לא כמו שפעם ראשונה שאתה אומר, אלא כאן זה שכר מסוג אחר.

שכר יכול להיות שאתה מקבל בכלים דקבלה ושכר יכול להיות שאתה מקבל בכלים דהשפעה, שכר יכול להיות שאתה מקבל בכלים שלך, או שכר שהתקבל בכלים של זרים כביכול, חברים וכדומה. אבל בכל זאת זה שכר - זאת תוצאה מהיגיעה שלך.

תלמיג: זאת אומרת, זו פעולה שבזכות היגיעה שלי אני מגיע לתוצאה ראויה?

כן.

שאלה: איך אנחנו צריכים להיות בקשר עם המצווה השישית שמוזכרת פה, כדי להכשיר את עצמנו ואת העשירייה להיות מסוגלים לבנות כלי רוחני שיהיה יותר גדול, יותר חזק כדי להרגיש את הדברים שהוא מדבר עליהם כאן?

את זה אנחנו רואים בכל פעולה, בכל מצב, בכל רגע, הזדמנות לחיבור ולהתקדמות לבורא - כך זה צריך לעבוד. זאת אומרת, בכל רגע יש לי אפשרות לעלות עוד מדרגה ולהיות יותר קרוב לבורא, ועוד לבנות מדרגה ועוד יותר להיות קרוב לבורא בהשפעה.

אני מטפס על המדרגות כמו ילד קטן שעם הידיים והרגליים, ממש על ארבע עולה על המדרגות ובכל מצב הוא רואה שהוא מתקדם.

שאלה: הופעת המלאך השלישי קורית הודות לכך שאנחנו מתחברים ופונים לעזרה לבורא, הודות לתפילה?

כן, זה מופיע בהתאם לתוספת המאמץ שלנו.

תלמיד: מה זה אומר ברוחניות המצווה הזאת "פרו ורבו"?

"פרו", כלומר בעזרת הזיווג דהכאה להוליד מפרצוף אחד את הבא והבא והבא, "ורבו", כדי שכל הפרצופים האלה יהיו בראש גבוהים מהקודמים.

שאלה: האם בזה שאנחנו מתפללים עבור החברים בעשירייה שלנו, אנחנו עוזרים להם לטפס למדרגה יותר גבוהה?

ודאי, כי אנחנו כלי אחד וגם אם כל אחד לוקח על עצמו איזו עבודה ששייכת לחברו הוא מקל על חברו את העבודה שלו, וזה נקרא עזרה.

תלמיד: האם זה כאילו שאנחנו מרחיבים או משכפלים את הכלי שלנו בצורה כלשהי?

כן, אפשר להגיד כך. כי אנחנו עושים כאן אילו תוספות לכלי שלנו על חשבון הכלי האחר. וכך מעבירים תוספת האור דרך הכלים שלנו.

שאלה: מה הכוונה לשני העופות שנולדים עם הנשמה שרק בזכותם אפשר להגיע לכף זכות?

שזה כלי שלם יותר ממה שהיה קודם, גם גבורות וגם חסדים.

שאלה: איך אנחנו יכולים להגיע לתפילה אמיתית כדי להעלות באמת את התפילה שלנו בצורה נכונה בהתעוררות מלמטה?

זה רק על ידי שאנחנו מדברים בינינו, שאנחנו יחד לומדים, שאנחנו יחד נכללים, שאנחנו יחד מעבירים מאחד לחברו את ההתפעלויות שלנו, אז בצורה כזאת הדרגתית נולדים בנו כלים חדשים שהם מגיעים ומתעוררים בנו כתוצאה מהחיבור בינינו, מההתכללות בינינו. ואז על ידי ההתכללות הזאת אנחנו מתחילים להרגיש שיש לנו כלים חדשים שלא היו קודם ובהם אנחנו מושכים את האורות החדשים.

שאלה: הנהר הזה שיוצא מזעיר אנפין, זה השפעה שמגיעה מההתעוררות מלמטה מאיתנו או מההתעוררות מלמעלה?

זו התעוררות מלמעלה, אבל לפי ההתעוררות שלנו. זה יוצא מיסוד דזעיר אנפין ואנחנו מעוררים אותו ומושכים אותו.

תלמיד: האם בחכמת הקבלה מים תמיד מתייחסים להשפעה?

לא תמיד, יש מים זדונים, יש מים עכורים, אבל בדרך כלל מים זה מה שמקדש, מנקה.

שאלה: האם הזכייה שמוזכרת כאן יכולה להיות שכל המילים יהפכו להיות מובנות בצורה יותר פשוטה עבורנו?

כל המילים יהיו מובנות כשהן יהפכו למחשבות.

שאלה: לפי הטקסט מדובר על פרייה ורבייה, האם זה מזמין אותנו להתעוררות הרשימות כדי להגדיל את דמות המלכות, כדי לא להקטין אותה, ובכך לבקש עזרה מהבורא כדי שנוכל לבנות את נשמת אדם הראשון?

כן.

(סוף השיעור)