שיעור בוקר 06.02.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק מאמרי "שמעתי", עמ' 587

מאמר ע"ז, "נשמת אדם תלמדנו"

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 587, "שמעתי", מאמר ע"ז, "נשמת אדם תלמדנו".

נקרא את המאמר הקצר הזה, ואחר כך יש לנו עוד אחד, וכך נתקדם.

עז. נשמת אדם תלמדנו

שמעתי ח' אלול תש"ז

""נשמת אדם תלמדנו".

ידוע שכל התורה נלמד בעיקר לצרכי הנשמה, היינו לאותם שכבר זכו לבחינת נשמה. ומכל מקום הם צריכים להשתוקק ולחפש לדברי תורה של משיגים אחרים, בכדי שילמדו מהם דרכים חדשים, מה שהקודמים המציאו מחידושי תורותיהם. ועל ידי זה יהיה בנקל, שגם הם יוכלו ללכת בהמדרגות עליונות, היינו שהם ילכו מדרגה לדרגה על ידם.

אבל יש בחינת תורה שאסור לגלות, מטעם שכל נשמה ונשמה צריכה בעצמה לעשות את הבירור, ולא שמי שהוא יברר בשבילו. לכן מטרם שהם בעצמם עשו את הבירור, אסור לגלות להם את הדברי תורה.

ולכן נוהגים הגדולים להסתיר הרבה דברים מטעם הנ"ל. וחוץ מחלק הזה, יש תועלת גדול להנשמות, על ידי מה שמקבלים מחידושי תורה של אחרים. ו"נשמת אדם תלמדנו", איך ומה לקבל ולהיות נעזר מחידושי תורה של אחרים, ומה שהוא בעצמו צריך לחדש."

זה כל המאמר שכתב רב"ש מדברי בעל הסולם. זאת אומרת אדם צריך להשתוקק להגיע לגילוי התורה, ובזה הוא יידע על מהות הנשמה שלו עצמה וגם איך היא באה אליו, איך היא מתלבשת בו, איך הוא יכול להתקשר לאחרים או לנשמות האחרות, וכך הוא צריך להשתוקק לגלות על ידי הנשמה את כל מה ששייך לנשמתו.

וחוץ מזה כמו שהוא כותב, "נוהגים הגדולים להסתיר הרבה דברים" מהאנשים, כי בזה הם בעצם מעוררים אותם להשיג בעצמם. ודווקא מזה יש רווח גדול לכולם, כי כל אחד ואחד מגלה דרך נשמתו הסתכלות חדשה, דברים חדשים, וכך בסך הכול מתחברים כולם בנשמות, בהשגות, וכך יש להם רווח גדול מהחידושים שהם מגלים.

שאלה: כשאומרים "נשמת אדם תלמדנו" ממי בדיוק האדם לומד פה, מאיפה, מאיזה מקור?

מהנשמה שלו. נשמה זה הכלי, שבו הוא מגלה איזו התרשמות יש לו מהעולם.

תלמיד: הלימוד הזה הוא ישירות מהנשמה שלו?

כן, ישירות מהנשמה שלו.

תלמיד: ואיפה התיווך, לימוד מפי הרב, לימוד מהמקורות?

ניתן ללמוד מהרב ומהאחרים אבל זה רק כדי להתקרב לגילוי, והגילוי בעצמו, כמו שכתוב, הוא על ידי "נשמת אדם תלמדנו".

תלמיד: האם בשלב כלשהו האדם מתנתק מהלימוד מהמורים שלו ומהמקורות ומתחיל ללמוד מתוך הנשמה שלו?

זה לא פשוט ולא לכולם, אבל יכול להיות שהוא עולה לדרגה יותר גבוהה שבה הוא כבר מתחיל להשיג בעצמו, מצד אחד. ומצד אחר, יכול להיות שאפילו אם משיג בעצמו הוא צריך גם הסברים וחיבורים עם נשמות אחרות, כמו שבעולם שלנו בני האדם לומדים זה מזה ומתחברים וכך מתקדמים.

תלמיד: בעל הסולם כותב שהאדם צריך להיעזר בחידושי תורה של אחרים.

כן.

תלמיד: אבל כל אדם עובר את כל המדרגות ומשיג בעצמו?

כל אחד משיג בעצמו את מדרגות העלייה שלו.

תלמיד: לכל אדם יש חידוש משלו?

כן, ודאי.

תלמיד: איזה חידוש יש לכל פרט?

כל אחד ואחד משיג מה שהוא מסוגל להשיג. נניח שאתה נמצא בעולם הזה, יש לך התרשמות מהעולם הזה?

תלמיד: כן.

אתה לאו דווקא שומע את זה מאחרים, אלא אתה בעצמך מגלה ומשיג ומקבל התרשמות, והיא הופכת להיות תפיסת העולם שלך.

תלמיד: ובתפיסת העולם שלי אנשים אחרים צריכים להתכלל ואני צריך להתכלל מתפיסת העולם שלהם?

לא, לא חובה. יש ויש, תלוי עד כמה הנשמות נמצאות בקשר ביניהן. יש נשמות יותר קרובות ואז הן מתחברות יותר ביניהן, ויש כאלה שהן די רחוקות זו מזו, כמו בעולם שלנו אצל בני האדם.

שאלה: איך אתה מקבל חידוש תורה מאחרים?

מתוך זה שאנחנו לומדים יחד, מתקשרים יחד, אני שומע מהם, מרגיש מהם, וכך אנחנו מתקרבים.

תלמיד: ומה מוסיף לך חידוש תורה של מישהו אחר?

זה תלוי כבר בשורש הנשמה, עד כמה אנחנו קרובים לפי שורשנו.

שאלה: למורים הגדולים שלנו היו תנאים שהם היו צריכים להסתיר את סודות התורה ולגלות את טעמי התורה, ויוצא שמתוך זה שלומדים את טעמי התורה אנחנו כבר הולכים בדרך סלולה וצריכים לגלות את סודות התורה על ידי המאמצים שלנו, וזו כבר הדרך שלנו. האם זה כך?

לא לגמרי. כיוון שזה תלוי במידה שבה את קרובה לאחרות או לאחרים שנמצאים איתך יחד בהתקדמות לקראת השגת הנשמה. בעיקרון מה שאנחנו משיגים זה את הנשמה המשותפת.

יש כאן כמה דברים שצריכים בכל זאת לברר. אני נמצא בקשר עם כמה נשמות ואנחנו יכולים להיעזר בקשר בינינו. כמו שבעל הסולם כותב "ולכן נוהגים הגדולים להסתיר הרבה דברים מטעם הנ"ל. וחוץ מחלק הזה, יש תועלת גדול להנשמות, על ידי מה שמקבלים מחידושי תורה של אחרים." אז יש ויש. בדרך כלל אנחנו מאוד מאוד שמחים שיש לנו קשר דרך הנשמות עם המשיגים האחרים, וכך אנחנו יכולים לעלות ולגלות הרבה יותר מאשר כל אחד בעצמו יכול לגלות.

תלמידה: על המקובלים הגדולים נאסר לגלות את סודות התורה.

לא, תלוי איזה, תלוי מה. אחרת היום לא היו לנו שום ספרים.

תלמידה: יש את חלק של התורה שאנחנו קוראים ויש את החלק הנסתר בתורה.

יש את החלק הנסתר שלא נתפס בשום מקום.

תלמידה: על זה אני מדברת. החכמים שלנו השאירו לנו את החלק הנגלה, את טעמי התורה שהם השיגו, כלומר מה שהם יכלו להעביר, ואת סתרי התורה אסור היה להם לגלות לנו, כיוון שאנחנו בעצמנו צריכים להגיע לזה. על זה אני שואלת.

כן, על זה אפילו לא מדובר.

תלמידה: הרי אלו הם שני תנאים, הם לא היו צריכים לגלות את סתרי התורה ולא להגשים אותה. האם היו מקובלים שאצלם היה עד כדי כך צורך לגלות, והם נפלו ממדרגתם? האם קרה דבר כזה?

לא, לא קרה. המקובל עובר כאלה תנאים, כאלה מבחנים כביכול, שהוא כבר נאחז בכל הדרך הזו בביטחון גמור ואף פעם אף אחד לא יסיט אותו מהדרך הזו.

שאלה: אנחנו צריכות לדאוג להתקדמות החברות. באיזה אופן אנחנו יכולות לדאוג לחברה, לעשות בירור, אם אנחנו לא יכולות לגלות את אותם הבירורים שהיו?

לא, עדיין אין לכם סתרי תורה, כך שאין לך מה לדאוג, אתן יכולות לדבר על הכול. אנחנו מדפיסים ספרים של בעל הסולם, מאמרים, אין שום בעיה, הכול עוד רחוק מאוד מסתרי תורה.

שאלה: מה שייך לאותה התכונה שאסור לגלות לאדם אלא הוא בעצמו צריך לגלות?

התרשמויות אישיות, התפעלויות. בינתיים זה כך, אין בזה שום דבר שהוא איסור, אבל בכל זאת עדיף אם האדם פחות או יותר מסתיר את זה מהאחרים.

שאלה: אנחנו נולדים חסרי מודעות כלפי הרוחניות, מה גורם לכך שנרצה להשיג את הרוחניות בכזאת השתוקקות, האם אלו השורשים שלנו או שזו העבודה בעשירייה?

אנחנו צריכים להשתוקק לגלות את הנשמה בכל אחד ואחד. זה מה שאני יכול להגיד.

שאלה: אם האדם במצב של כבדות, מה הפעולות שהוא יכול לעשות כדי להרגיש את העשירייה והבורא?

הוא צריך להשתדל להיכנס בהם בכל מיני צורות מכאניות. כפי שפעם הייתה לו אפשרות להיות איתם יחד, גם עכשיו הוא צריך לעשות כך. אפילו שאין לו רצון בלב והוא לא מקבל שום דחף מבפנים, בכל זאת הוא צריך איכשהו לקרב את עצמו אליהם והם אליו, וכך הוא ירגיש איך הוא יוצא מהירידה.

שאלה: שמנו לב שכאשר מאמר נקרא בפעם הראשונה, אנחנו לא כל כך מבינים אותו, לאחר זמן מה כששוב קוראים אותו רואים אותו אחרת לגמרי. מה זה אומר, האם כך מתגלה התורה?

אם כל הזמן כך תחזרו על אותו מאמר, אז ייתכן שכל פעם תקראו אותו אחרת.

תלמידה: האם זה גילוי הבורא?

לא, זה עוד לא גילוי.

תלמידה: מדובר על איסור לגלות, אם כמה שיותר אנשים משתדלים לגלות את משמעות המאמר או את הנאמר, אז על בסיס זה קורה חיבור בעשירייה?

ודאי, אם אתם קוראים יחד מאמר.

תלמידה: אז יוצא שהאיסור הוסר?

לא היה שום איסור.

תלמידה: האיסור הוא כאילו בתוכי, הכלים גדלו אז האיסור פג. כשאין איסור, אני מתחילה להבין ולגלות?

את ממציאה דברים שלא קיימים.

תלמידה: אבל למה האיסור קיים אם אין איסור?

אבל לא על זה אנחנו מדברים.

שאלה: האם בעבודה המשותפת שלנו אנחנו קודם כל משיגים את כל מה שמתגלה לנו על ידי המקובלים הגדולים, ואז זוכים לחלק הנסתר של התורה, או שזה קורה במקביל, או בהדרגה?

לא. תחילה אנחנו משיגים את מה שאנחנו יכולים על ידי המאמצים והשכל שלנו, ולאחר מכן נגלה יותר דרך החיבור בינינו.

שאלה: באיזה רגע הנשמה מתחילה לגדול, הרי בנו קיימים רק הניצנים של הנשמה?

זה לא משנה, כך זה מתגלה לנו. האמת שאת הכול אנחנו מקבלים דרך הנשמה.

שאלה: מה ההבדל או המשותף בין "נשמת אדם תלמדנו" לבין "אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ"?

אני חושב שזה אותו דבר. כאשר "אדם לומד במקום שליבו חפץ", הוא פותח את הנשמה שלו, ואז כשנשמתו נפתחת על ידי הלימוד "נשמת אדם תלמדנו". מה שהוא מקבל בנשמתו, בפנימיותו, מפתח ומקדם אותו.

תלמידה: קודם לאדם יש רצון, חיסרון, ואחר כך מתרחש התהליך שסיפרת?

ודאי, בלי זה אי אפשר, כי בלי חיסרון אי אפשר להתקדם.

שאלה: כתוב במאמר שכל נשמה ונשמה צריכה בעצמה לעשות את הבירור ולא שמישהו יברר בשבילה. האם כשאדם עושה בירור בעצמו, הרהורים, אנליזה, להיות בדרך במודעות, זו ידיעה איכותית?

כן.

תלמיד: אם כן, אדם יכול להיות שנים רבות בדרך ולהשתתף בכל הפעילויות, בכל השיעורים בצורה חיצונית, להביא את הבהמה שלו ולתת יגיעה כמותית ממש בכל, אבל יחד עם זה אין לו את היגיעה האיכותית, אין בו מודעות. הוא אומר לעצמו נבראתי בהמה, עשיתי כל מה שבכוחי פיסית, אבל חסר לו את החלק האנליטי, המודעות. אם כך הוא לא יכול להתקדם? הוא לא יכול לקבל את התועלת מחידושי תורה של אחרים?

איפה הוא יקבל את זה, באיזה כלי?

תלמיד: אז הוא פשוט כמו גולם המגיע שנים רבות?

לא, בכל זאת. שום דבר לא נעלם סתם. שום דבר לא בחינם.

תלמיד: אז העבודה הפנימית האיכותית הזאת מאוד נחוצה, נכון?

נכון.

שאלה: כשאנחנו מגלים ביחד דברים נסתרים, האם חשוב שנדבר על זה במילים?

כן, בקבוצה זה נהוג. אבל אדם לא מדבר מבחינה אישית, מה שנקרא ממצפוני לבו. כן, תדברו, דווקא בקבוצה אנחנו צריכים כמה שיותר להיות קרובים זה אל זה.

שאלה: החלק הנסתר של ההתקדמות שלנו, מה שאסור לגלות בינתיים עם החברים, האם עם הרב אפשר לחלוק, לגלות, לפתוח את הלב?

לא כדאי, לא צריך, בינתיים להתקדם ככה. את יכולה לשאול בשיעור, אבל בינתיים אין לכן שום דבר נסתר שאתן צריכות להסתיר.

שאלה: "נשמת אדם תלמדנו", כלומר אנחנו צריכים להקשיב לנשמה שלנו. איך להיות בטוחים שזו דווקא הנשמה שמדברת ולא האגו שלנו?

את זה כבר תבררי, זו לא בעיה.

שאלה: כמו שהורים או כמו שמורה טובה מראה לילד הרבה דוגמאות, האם תפקיד העשירייה להציף מכל מיני כיוונים, גם לדבר על מאמרים, גם לדבר על רגש, ולפנות את השולחן לבן אדם בשביל לזרז לו את האפשרות, להשאיר לו רק את הדבר הזה שנשאר לו לברר בעצמו? האם העשירייה יכולה לתת מצע נדיב ומפורט שהוא יבין מהר מה נשאר לו לעשות לבד?

כן. את זה אדם צריך לברר לאט לאט. בעזרת העשירייה הוא יברר.

תלמידה: האם צריך להעשיר את הסביבה של העשירייה, להפוך אותה לססגונית יותר, כמו כיתת לימוד מעניינת כזאת?

כן, אנחנו נעשה את זה, זה עוד לפנינו.

שאלה: כשאנחנו מחברים את הנשמות שלנו בעשירייה, האם בזה אנחנו מתקרבים למקום שלנו במערכת אדם הראשון?

כן.

שאלה: כתוב ש"התורה מיועדת לאלו שכבר זכו לבחינת נשמה". מה הכוונה בדיוק ב"בחינת נשמה"?

נפש, רוח, נשמה, שיש לו כבר איזו עצמאות רוחנית.

תלמיד: למה הכוונה בעצמאות רוחנית?

שיש לו כלי, שהוא אחראי ועצמאי בכלי הזה. נשמה הכוונה לדרגת הבינה.

שאלה: איך אדם יכול להתקדם במסע הפנימי של הנשמה שלו מבלי להשלות, לרמות את עצמו?

על ידי החברים והבורא.

שאלה: האם הרגשת הקרבה של הנשמה צריכה להיות כל הזמן, או שזה יכול להיות רגעי כדי לגלות רשימו מסוים? בקבוצה אנחנו יכולים להרגיש קרבה לחבר, האם אנחנו צריכים להשתוקק שההרגשה הזאת תהיה כל הזמן, או שזה יכול להיות רגעי?

זה משהו שצריך להיות קבוע ועם כל חברי הקבוצה.

תלמיד: ואם ברגע מסוים אנחנו מרגישים ואחרי זה לא מרגישים את החבר?

זה אומר שאתה מאבד את הכלי הרוחני.

שאלה: האם אנחנו יכולים לחלוק עם החברים את השיטות של ההשגה שלנו? האם אפשר לדבר על זה בעשירייה?

בינתיים, בכללות, כן. אחר כך נבדוק שוב אם אפשר או לא.

שאלה: האם יש קריטריונים עבור אותם החברים שכבר השיגו את תכונת הנשמה?

לא. זה משהו שאתם לא יכולים לבדוק.

שאלה: כתוב במאמר שיש בחינת תורה שאסור לגלות. כשאנחנו מגלים את הנשמה האחת שבינינו והתורה פועלת בתוכנו, איך לדעת מה מותר ומה אסור לנו לגלות?

בינתיים אין כזה דבר, אנחנו עוד לא הגענו לזה. כשאנחנו נקבל כאלו דרגות, אז נדבר.

תלמידה: אנחנו לא יודעים מה נכון להגיד ומה לא להגיד, האם זאת לא בעיה?

לא. בינתיים אין בעיה בזה.

שאלה: כשאנחנו חולקות עם החברות, לא תמיד יוצא לתפוס את אותו המרכז ויש את שני הקצוות האלה, או שאת לא אומרת מספיק, או שאמרת יותר מדי. מה טוב יותר?

עדיף להגיד פחות. ובאופן כללי אנחנו עוד נלמד את זה, הכול עוד לפנינו.

שאלה: האם התורה מחברת אותנו עם אור הבורא דרך שורש הנשמה שלנו? ואיך להביא את אור הנשמה שלנו לעשירייה?

אנחנו עוד לא הגענו לזה. כשנגיע לזה ונתחיל להתחבר, אז נוכל מהחיבור שלנו למלאות את כול העשירייה. בינתיים עוד לא הגענו.

שאלה: אתה אומר שאין מה להסתיר, ולעומת זאת שיש משהו מיותר שלא כדאי להגיד אותו. איך לבדוק שאני מסתיר משהו רב ערך מהעשירייה?

מה שאני חושב שיכול להזיק לחברים שלי, את זה אני לא אומר, ומה שאני חושב שאפשר להגיד, את זה אני אומר. כך זה בינתיים בשבילנו לחודשים הקרובים, ולאחר מכן כבר נצטרך להתחיל לברר מה להסתיר ומה לא.

תלמיד: נאמר שהחבר קיבל איזו התרשמות ממה שקורה בעולם ורוצה לחלוק את זה עם חבריו. האם זה יכול לחזק אותנו באמונה או שאנחנו בכלל לא נוגעים בנושאים כאלה?

לא. זה לא נוגע לנו. אנחנו לא מדברים על זה, אלו שטויות.

שאלה: כתוב שמקבלים מהגילויים החדשים "חידושים בתורה". והרבה פעמים כשאנחנו יושבות בסדנאות, חברות אומרות שהן מגיעות עם מצב אחד ואחרי האספה המצב יכול להשתנות לגמרי. איך באותה נקודה להבין שמשכנו אור וזה לא סתם? כי גם בעולם הרגיל אנשים מתחברים וזה יכול לשנות את ההרגשה, את מצב הרוח שלהם, את המחשבות וכן הלאה. איך דווקא בפגישות שלנו להבין שמשכנו את המאור המחזיר למוטב?

אם אתן מתחברות יחד וברצון המשותף שלכן אתן משתוקקות יחד לבורא, אז מה שאתן מקבלות מזה הוא כבר פועל יוצא מהכלי המשותף שלכן, מהנשמה משותפת. לזה צריך לשאוף.

תלמידה: כלומר, אם אנחנו כל הזמן מדברות על בסיס המקורות, משתוקקות לבורא, ומחזיקות במחשבה הזאת, אז ההרגשה המשותפת החמה זו ההרגשה של הנשמה המשותפת?

כן.

תלמידה: יש לנו כלי, סדנה, ויש סדנאות של שתיקה. אם עדיף לא להגיד יותר ממה שצריך בסדנה, איך להשתמש בכלי הזה כדי לגעת אחת בשנייה בלבבות אם בינתיים עדיף להסתיר?

בינתיים זה לא משנה. בינתיים אתן יכולות לפתוח את הלב ולהתחבר. מה הבעיה?

שאלה: המאמר כתוב עלינו במדרגות העליונות, בדרגת הנשמה, ובאותו זמן מדובר על כך שאסור לגלות את דברי התורה. אז נראה לי שכבר ברגע הזה תהיה לנו אותה הרגשה פנימית שכאן אתה צריך לעצור?

כן. במצב הזה כך כבר יהיה.

שאלה: כתוב כאן בכל זאת שיש הבדל בין המילים של החברים, שלך, של המורים, אז מה הדוגמאות שאנחנו נותנות אחת לשנייה?

תבררו בינכן.

שאלה: האם הנשמה שלי מחוברת באופן בלתי מודע לכלי העולמי?

בטח שכן. כולנו יחד נכללים בכלי אחד.

שאלה: האם במאמרים יש ניצוצים רוחניים, שמתעוררים לפי רמת האנושות, או העשירייה. ואיך להאיץ את ההתעוררות שלהם?

על ידי ההתקרבות זה אל זה יהיה לנו כוח לפתוח את המאמר מבחינה רוחנית.

שאלה: אם אנחנו מתחברים עם החברים בעשירייה, כאילו מנסים להתחבר ברצון אחד. מה זה אומר ש"נשמת אדם תלמדנו"?

כשאנחנו מתחברים עם יתר הנשמות הפרטיות לנשמה אחת, זה נותן לנשמה הזאת כוח להרגיש, להבין, ולהתקדם לקראת הבורא. ובזה אנחנו כבר מתחילים לעלות במדרגות הרוחניות.

שאלה: מה זה אומר שאנחנו מתחברים עם נשמות פרטיות?

כמו בעולם שלנו, כשאנחנו מדברים בינינו, אנחנו מתחברים בינינו. כך גם ברוחניות.

תלמיד: אצלי בעשירייה יש את חבר א' וחבר ב', הם נשמות פרטיות? ואיפה נמצא בהם אותו חלק נשמה שאיתו אני מתחבר?

הוא נמצא אצלם, ואתה צריך להשתדל להתחבר עימם עד כדי כך שתהיו יחד בנשמה אחת.

תלמיד: האם אפשר לומר שהרצון שלהם שאותו אני מרגיש, הנקודה שבלב, זאת הנשמה הפרטית שלהם שאיתה אני מתחבר?

כן.

תלמיד: מה זה אומר שמתוך החיבור הזה, אנחנו יוצרים נשמה משותפת שמלמדת אותנו?

שאתם מתחברים בהדרגה יחד ברמות ובדרגות שונות יותר ויותר.

שאלה: כשהאדם משיג את הנשמה, האם זה משהו שהוא מטיל בו ספק. או שגילוי הנשמה זה דבר ברור לגמרי, ודאי, שאין בו ספקות?

זה ברור לו, זו ידיעה ברורה ללא ספק.

שאלה: למה מסוכן לגלות לאדם את סתרי התורה בטרם זמנו, או שזה בלתי אפשרי?

קודם כל זה בלתי אפשרי, ובנוסף זה רק יבלבל אותו.

תלמיד: כשאנחנו חיים בעולם הגשמי, ואין אפשרות להיות בשיעורים. אבל יש רצון אמיתי כזה, כמו התרשמות שמשהו מאוד מושך, זאת הנשמה?

זאת הנשמה.

שאלה: יש לי בעיה, כבר תקופה ארוכה שאני לא מרגיש את גדלות המורה, והשלמתי עם זה. אבל שמעתי אותך אומר, שאם אתה לא מרגיש את גדלות המורה, אתה מזיק. אז מה לעשות, איך להרגיש את גדלות המורה?

אני לא יודע, תשאל את החברים.

תלמיד: כלומר גדלות המורה מתחילה מגדלות החברים?

כן.

שאלה: אחרי הכנס יש הרגשה של מעבר למדרגה הבאה. יחד עם זה יש הפרעות, והן הולכות ומתגברות. כדי להתמקד במטרת המדרגה, למה אנחנו צריכים להגיע, ומה המטרה?

חיבור. אתם ביניכם מתחברים כך כאילו אצלכם הכול משותף, ואין שום מחלוקות.

שאלה: כתוב שלא כדאי לגלות לחברות מצבים מסוימים. ולבעל שגם לומד את חכמת הקבלה, אפשר לגלות את המצבים?

לבעל אפשר. האישה נמצאת עם הבעל בנשמה אחת.

שאלה: אם החברים וכל הכלי העולמי עוזר לי לעבור כל מיני בעיות גשמיות, באמת הרבה חברים מהכלי העולמי ומהעשירייה עוזרים לי. איך אני יכול להודות להם?

אני לא יודע. להם אתה כבר לא יכול להחזיר, אבל לעזור לאחרים אתה כן יכול.

שאלה: צריך לרצות להתחבר עם החברים, ואני עדיין לא בטוח מה זה חיבור. אבל מה שאני כן יודע ,זה שיש איזו השתוקקות פנימית חזקה, שלפעמים מהממת אותך. פשוט יש בך רצון כזה, והדבר היחיד שאני יכול לעשות זה לזרום אל הרצון הזה כרגע. האם זה נכון שבינתיים זה הדבר היחיד שאני יכול לעשות, ופשוט לאפשר לזה לזרום, ולהיות בתוך זה?

כן.

שאלה: שמעתי שהרגשת הקרבה, צריכה להיות קבועה ועם כל החברות בעשירייה. אבל אם ההרגשה הזאת לא קבועה, ולא כלפי כל החברות, זה אומר שאנחנו מאבדות את הכלי הרוחני.

נכון.

תלמידה: הרי באופן טבעי אנחנו משתמשים בחושים שלנו, במה שאנחנו רואות, ושומעות, וככה גם מרגישות יותר קרובות לחברות שיותר נוכחות. ויש חברות שפחות שומעים אותן, שהן פחות נוכחות, ומורגשות. אבל יחד עם זה אנחנו צריכות להרגיש קרובות באותה מידה, ובצורה קבועה לכולן. איך עושים את זה, ומה זה בכלל אומר?

אני לא יודע איך להגיד, כאן את צריכה לשמוע את הלב שלך.

שאלה: במאמר כתוב "נשמת אדם תלמדנו" ידוע שלומדים את התורה בעיקר כדי לספק את צרכי הנשמה, כלומר לאלו שכבר השיגו את מצב הנשמה. אז מה זאת הנשמה לפני שמתחילים ללמוד קבלה?

מה הנשמה לפני שמתחילים ללמוד קבלה? אי אפשר להגיד, היא כאילו לא נמצאת בגילוי. רק על ידי לימוד בקבוצה, אנחנו לאט לאט מתחילים לגלות את הנשמה.

תלמידה: האם הרגשות החדשים שאנחנו מגלים בתהליך הלימוד, הם אלה שמגלים לנו את שורש הנשמה?

כן, אבל זה עדיין לא עכשיו. עוד יקח לנו זמן.

שאלה: בשלב הנוכחי הלבבות שלנו כאילו משתפשפים זה בזה, אנחנו משתדלות להתגלות זו לזו, להפוך להיות נשמה אחת. האם בשלב הבא נצטרך לשקול כל מילה וכל פעולה ועכשיו זה יותר קל ופשוט?

לא צריך לחשוב על העתיד, תחשבי על מה שקורה עכשיו. תפתחו, תגלו האחת לחברתה את הלב.

שאלה: "אין עוד מלבדו", הבורא ברא נשמה אחת, שבר אותה לחלקים ואנחנו החלקים מאותה נשמה גדולה שהבורא ברא. האם אפשר להגיד שהמהות של כל אחת ואחד מאיתנו היא, שאנחנו חלקים מהבורא. והאם המחשבה הזו יכולה לעזור לנו להתחבר?

כן.

שאלה: האם אפשר להגיד שבתחילת הדרך מושכים אותנו סתרי התורה, אבל לאחר מכן אנחנו חייבים להגיע לרמת הפשט, שקורה רק הודות לחיבור בינינו. כלומר, העובר רואה את העולם מסופו עד סופו מטעמי תורה ואנחנו מסתרי תורה?

כן.

שאלה: איך לזרז את החיבור בעשירייה באופן שיורגש כמה כל חברה אהובה על הבורא? האם עלינו לספר זו לזו שאנחנו אוהבות?

צריך גם לספר.

תלמידה: צריך גם להוכיח?

כן, תוכיחו במה שאפשר.

שאלה: האם אדם מגיע לנשמת אדם תלמדנו כשיש לו יותר ניסיון בהשפעה?

כן.

שאלה: מה הקשר בין גילוי יצר הרע וגילוי הנשמה?

תחילה מתגלה יצר הרע. וכאשר האדם מתקן אותו, אז מתגלה הנשמה.

שאלה: אם עשירייה רוצה לגלות את התלות הפנימית הקיימת בתוכה לא על דרך השלילה, לא על דרך ייסורים אלא על דרך החיוב, איך היא תוכל להתקדם לזה?

שכל אחת תתקדם לכל אחת, שסך הכול יהיה קירוב ביניכן.

תלמידה: יש קירוב אבל אנחנו לא מצליחות לשבור את הקרבה הנורמטיבית שיש בינינו.

זה נקרא שאין קירוב.

שאלה: מהו חידוש והאם זה משהו שאפשר לבצע בעשירייה?

חידוש בעשירייה הוא שאתם יכולים לגלות את הקשר ביניכם כרצון אחד שיכול כבר לפנות לבורא ולדרוש ממנו תיקונים ומילויים.

שאלה: אנחנו תמיד לומדים שאנחנו מתחברים בהשתוקקות שלנו לגילוי הבורא, האם באמת להרגיש קרבה לכל החברות באופן קבוע זה להרגיש את ההשתוקקות של כולן להתקרבות וגילוי הבורא באופן קבוע, זה מה שאנחנו צריכים כל הזמן להחזיק?

כן.

תלמידה: זה כאילו מעל הגופים והחושים הבהמיים שמציירים לי כל מיני תמונות?

נכון.

שאלה: אם חבר מאבד קשר עם העשירייה, מהי העבודה של יתר החברים?

להשתדל להחזיר אותו.

תלמידה: ולאותו חבר יש עבודה?

ודאי שיש לו עבודה לעשות על עצמו.

שאלה: במאמר כתוב, נשמת אדם תלמדנו, במה להשתמש ואיך אדם צריך בעצמו לחדש, האם דרך החיבור עם החברים?

כן, רק בחיבור.

שאלה: המאמר אומר שאנחנו בכל זאת איכשהו מתקדמים בצורה אינדיבידואלית, האם אנחנו יכולות לחבר את הנשמות שלנו ונתקדם כולנו יחד?

ודאי, זה מה שאתן צריכות לעשות בהכרח.

תלמידה: כלומר לא יהיו שם שום סודות?

סודות אולי יהיו אבל הם לא יפריעו לחיבור המשותף ולהתקדמות.

תלמידה: מתי מתחילה כזאת דרגה, מתי זה אפשרי?

עכשיו.

שאלה: אנחנו בעשירייה כל הזמן מרגישות התחזקות בחיבור וכל הזמן מתפללות, נפגשות וקוראות הרבה את המקורות, אבל מרגישות עדיין כלי קטן, ודאי לעומת בני ברוך. אבל יש לנו רצון גדול לתפילה, לחיבור, להשגת מה שנדרש כדי לגלות את הנשמה. כאן כתוב "נשמת אדם תלמדנו", האם אנחנו צריכות לעשות את כל זה ולחכות עד שנזכה לנשמת אדם תלמדנו?

לא, אין מה לחכות, צריך כל הזמן לבקש קשר הולך וגובר ביניכן ולאחר מכן ביניכן לבין הבורא.

שאלה: האם אנחנו מגלים נשמה שכבר קיימת או שאנחנו בונים נשמה חדשה?

אנחנו מגלים את הנשמה שלנו שהייתה קשורה ליתר הנשמות, עברנו שבירה, ועכשיו אנחנו משתדלים לחבר אותן שוב.

שאלה: אמרת שבעיקרון אנחנו כבר מוכנים לחיבור ושבעתיד יהיו עוד סודות. איזה סוג של סודות אני צריכה להסתיר?

לא מתכוון להגיד לכם כלום וגם לא ממליץ לך להתבלבל בשאלות האלה.

שאלה: הרבה פעמים בכנסים אני שואלת עשיריות שגדולות בעיניי, שעובדות כבר הרבה זמן יחד על ההחלטות שלהן, על איך הן מעבירות את הזמן יחד וזה נותן המון התפעלות. אפשר לחלוק כזאת אינפורמציה?

כן.

שאלה: למה חשוב שנעשה את ההבחנות הפרטיות שלנו בקשר לתורה, במקום להסתמך לגמרי על פרשנות של אחרים?

מי הם האחרים? האחרים הם החברים שלנו, אנחנו צריכים יחד כולנו לגלות את הכלי המשותף שלנו ובו את הבורא.

(סוף השיעור)