שיעור צהריים 27.02.23 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

שיעור בנושא -מתקשרים לעשירייה אחת

קריין: שיעור בנושא "מתקשרים לעשירייה אחת", קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 4 מתוך זוהר לעם.

"אין לך איבר הנמצא באדם, שלא תהיה כנגדו ברייה בעולם. כי כמו שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על מדרגות, המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד, כן העולם, כל אלו הבריות שבעולם, כולן הן איברים איברים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר כולן ייתקנו, יהיו לגוף אחד ממש."

("זוהר לעם". "תולדות". מאמר "ואלה תולדות יצחק", סעיף 3)

אנחנו צריכים לדאוג לתיקון שלנו, ובמידה שנתקן את עצמנו, כל העולם יהיה מתוקן. הבעיה היא שאנחנו עוד לא מבינים זאת, האנושות עוד לא מכירה בזה שברגע שנתקשר ונתכלל יחד זה בזה ונגיע לדמות אדם אחד, הכול ישתנה בטבע, היקום, העולם, התפיסה, ההרגשה שלנו, בתיקון האדם אנחנו נתקן את העולם. וכשאנחנו רוצים להיות מתוקנים מבחוץ זאת השגיאה שלנו, העבודה שלנו בעצם היא איך לתקן את עצמנו מבפנים.

לכן הוא אומר "אין לך איבר הנמצא באדם, שלא תהיה כנגדו ברייה בעולם." זאת אומרת הכול מגיע מהאדם החוצה, ומה שאנחנו תופסים כמציאות, זה מתוכנו, ובמידה שנתקן את עצמנו בקשר בינינו, אז גם נגלה שהכול נבנה ומסודר לפי מבנה האדם.

שאלה: איך אני יכול להבין איזה איבר אני ומה המטרה, מה המשימה, מה התפקיד שלי בעולם?

אתה צריך לראות את עצמך כמבנה הפנימי של העולם, ובמידה שאתה מתקשר עם כולם, אתה בונה את העולם וכך העולם יהיה מסודר. זאת אומרת, אין בעולם יותר מאדם אחד, אדם הראשון כמו שאנחנו אומרים. והכול תלוי בכמה אנחנו מתקשרים בינינו, ומטרת כל התיקונים היא שנרגיש את עצמנו קיימים כאיש אחד בלב אחד, בגוף אחד, בנשמה אחת, ובזה העולם יבוא לתיקון.

תלמיד: זה משהו שאני מרגיש בתוכי או משהו שמישהו אחר אומר לי?

במידה שאדם מתקן את עצמו כך הוא מתחיל להרגיש שהוא כולל בתוכו את כל העולם, את כל המציאות, שהוא אחראי על כולם וכולם נכללים בו. זה בעצם העתיד שלנו להגיע להרגשה הזאת, שבעצם כולנו, כולנו פועלים כאיש אחד, בלב אחד, במחשבה, במעשה, הכול אחד. כמו שעכשיו בינתיים האגו שלנו מפריד בינינו ואנחנו מרגישים את כל העולם כנפרד ויש הרבה חלקים, כול זה בא מהמפץ, מהצמצום, אז על ידי התיקונים שלנו נגלה שכולנו כן מחוברים ושממש אין כאן הרבה אנשים אלא אדם אחד. עד כדי כך. גברים, נשים, בני אדם, בכלל עמים, אין דבר כזה, יש רק מבנה אחד והוא נקרא אדם, בזה שהגיע למצב שהוא דומה לבורא.

שאלה: כדי לבנות את העשירייה אומרים לנו שכל אחד יעזור לחברו. מה המשמעות של כל אחד יעזור לחברו? כשאני רוצה לעזור לחבר אני עושה את זה מהכלי האגואיסטי שלי, מתוך הרעשים שלי.

כן, בינתיים אנחנו באמת כך מרגישים שכל החיבור שלנו הוא מתוך רצון להתחבר בצורה אגואיסטית זה אל זה, אבל לאט לאט כשכל החלקים שלנו יותר ויותר פועלים, הם מרגישים שהם לא יכולים האחד ללא האחר. וזה התהליך שהעולם צריך עכשיו לעבור בזמן הדור האחרון, כולנו נגלה כמה אנחנו תלויים זה בזה, והופכים להיות לגוף אחד. זה כבר המבנה של העולם הרוחני, האדם הרוחני לא מתחלק לפי גופים, הגופים שלנו לאט לאט נעלמים מההרגשה שלנו, אין בעצם גופים אלא הכול עובר לרגשות הפנימיים שלנו, כולנו כאיש אחד בלב אחד, בהרגשה אחת. אנחנו נכנסים עכשיו לתקופה של הדור האחרון, זה מה שעלינו לגלות ובעצם מה שנֵגלה.

שאלה: יוצא שאנחנו איברים של אותו גוף, אבל מנותקים באופן שאפילו לא מרגישים זאת. היום אנחנו יכולים להחליף אפילו לב בתוך האדם ועדיין הוא יתפקד. שותלים את האיבר הזה ואחר כך כוח עליון יותר מכליל אותו פנימה. אז איך לסובב את עצמנו בצורה כזאת שהמערכת הזאת תקבל אותנו כחלק מהכלל ונהיה שלם?

זה מה שאנחנו עושים בעבודה שלנו בעשירייה, כולנו רוצים להתחבר לעשרה כאחד, הרב"ש וגם כל המקובלים כותבים על כך כל כך הרבה. מאיפה התחילה חכמת הקבלה? לפני חכמת הקבלה היו כל מיני אמונות, ידיעות, כל מיני שיטות, אבל ברגע שהאנושות התחילה להתקרב למבנה אחד, כשהתחילו לדבר על הצורך שעשרה יהיו כאחד, אז התגלתה חכמת הקבלה, חכמת החיבור, ומאז והלאה חלקים קטנים כלשהם באנושות התחילו כבר לקבל את השיטה הזאת, איך להתחבר לגוף אחד.

מאז ואילך כבר אלפיים שנה האנושות מתקרבת, אומנם בצורה לא כל כך ישרה אלא על ידי מלחמות, בעיות, אבל בכל זאת היא מבררת כמה היא חייבת להיות יחד, בצורה שלילית בינתיים אבל בכל זאת. בזמננו כמו שקובע בעל הסולם אנחנו נכנסים לדור האחרון, ואנחנו חייבים כבר לקבל את כולנו כקיימים במערכת אחת. אתם תגיעו למצבים שאפילו מיום ליום תרגישו כמה האנושות בכוח ממש מסובבת את עצמה על ידי הטבע הכללי, הבורא, להיות כאיש אחד, כמערכת אחת.

שאלה: אם נוכל להשוות את זה לגוף הרוחני של אדם הראשון, האם זה שהגוף הכללי יקבל את האיבר הנוסף שרוצה להיתכלל, תלוי בגוף הכללי עצמו או באיבר, איך שהאיבר מתנהל?

זה מתקיים בצורה אינטגרלית. ככל שעוד ועוד איברים מתרבים בגוף הזה והגוף נעשה יותר מורכב, בהתאם לזה הגוף עצמו מרגיש עד כמה הוא כולל את כל החלקים השונים והם חייבים להיות חלקים מחוברים, וכך אנחנו נגלה את עצמנו. כמו שכותבים בהרבה מקורות. אומנם אנשים מרגישים את עצמם שלא שייכים זה לזה אבל הם ירגישו שגם הגופים, גם הנשמות, גם הפרצופים, כל מה שיש להם, שייך למבנה אחד ויש להם אותה מחשבה, אותו רצון, אותה נטייה. אנחנו נגלה את זה בזמננו.

כל התהליכים שאנחנו עוברים היום, דווקא, ובמיוחד על ידי המלחמות וכל מיני החיכוכים, דווקא זה מביא אותנו להכרת הרע ולהכרחיות להתחבר.

שאלה: איך להגיע מצורת השבירה למבנה אחד?

אני אגיד לך איך אנחנו מגיעים למבנה אחד, אנחנו צריכים לגלות את הכוח המפריע, את הכוח הרע, את הכוח שמפריד בינינו, שהוא הסיבה לכל הצרות ובעיות, למיתה גופנית, למיתה רוחנית, ואז על ידי זה שאנחנו מגלים את זה כולנו נרצה להפטר מזה, לצאת מזה. זה מה שצריך לקרות בזמננו בקרוב. וכך אנחנו נחליט שאין ברירה, שאנחנו חייבים להיות מקושרים לגוף אחד, למערכת אחת, ואז כל הבעיות האלו שיש בין בני אדם, כולן ייפסקו. עוד מעט זה יקרה. בסך הכול אנחנו נמצאים בתקופה שנקראת "הכרת הרע", שהאגו שלנו הוא הסיבה לכל הרע שיש באנושות, וזה יחייב אותנו להיפטר ממנו, אחרת לא נוכל לשרוד.

שאלה: האם הבורא אוהב שקרים וחלומות, האם הוא רוצה להחביא את האמת?

לא, אנחנו צריכים להבין שאנחנו קיימים בתוך הבורא, שהוא כוח אחד שקיים. זה כמו שדה שמחזיק בתוכו את כולם, בכל מיני צורות של דומם, צומח, חי, מדבר. ואין לנו שום אפשרות להתקיים מחוץ לו, אלא הוא מחזיק אותנו וכל המטרה שלו היא לחנך אותנו להיות כמוהו. זה מה שאנחנו רואים כבר בדורות של מקובלים שלאו דווקא נמצאים בעם ישראל שהסכימו וידעו על זה.

במשך החיים שלי נפגשתי עם הרבה חכמים מאומות העולם שגם דיברו, הבינו והרגישו את זה. פגשתי אותם בכל מיני מדינות, נסעתי אליהם במיוחד כי להיפגש וזה מה ששמעתי גם מהם. זאת אומרת עניין של תיקון האדם לא חל על איזו קבוצה קטנה שנקראת יהודים, או ישראל, שגם הם לא עמים ולא עם, אלא אנחנו עוד צריכים לראות את שיטת התיקון, את שיטת החיבור שמתרחשת, מתרחבת בעולם בין כולם ואנחנו צריכים לקיים אותה.

תלמיד: אז אהבה לא הופכת שקרים לאמת, נכון?

כן.

שאלה: לפני כמה שנים שמעתי מה התפקיד, ידעתי מיהו הרב לייטמן, אני רוצה היום לדעת מיהו אני במערכת הזאת, או בתחום הרוחני. או איך אני יודע מי אני, מהו התפקיד במערכת הזו בעולם הרוחני, או בעולם הגשמי?

העבודה שלנו היא להתקדם בקשר בינינו, ואנחנו חוזרים להיות מבנה אחד. ואז נרגיש עד כמה פועלים בתוך כוח אחד שהוא הטבע, שלא סובל חלקים, ניגודים, אלא הכול מתקיים כאחד. במידה שאנחנו נתקרב לזה, אנחנו נגלה שקיימים במערכת אחת, והיא פועלת עלינו ואנחנו משפיעים עליה, וכך נגלה את הטבע האמיתי - עולם אחד. זו העבודה שלנו.

תלמיד: ואז כשנהיה מחוברים, כל אחד יבין, ידע מהו התפקיד שלו?

כן, ודאי שכל אחד ידע מה התפקיד שלו, כל אחד ידע עד כמה הוא קשור לאחרים, מה תפקידו, מה המטרה של הקיום שלו, ואת זה אנחנו צריכים לגלות כבר עכשיו. בעולם הזה אנחנו חייבים לגלות את המערכת האחת הזאת. ועכשיו אנחנו נמצאים בדיוק במעבר, בשינוי כזה מהעולם השבור לעולם השלם.

תלמיד: אני מדבר על התפקיד של כל אדם.

התפקיד של כל אדם לגלות שהוא אחראי על כל העולם.

שאלה: אתה תמיד אומר לנו תתחברו, תתחברו. מה היא האמת במציאות הזאת, מה היא המציאות האמיתית?

המציאות האמיתית שעלינו לגלות היא שכולנו נחיה בהרגשה כקיימים כמבנה אחד, כשאותו מבנה נקרא "אדם", הממולא על ידי כוח אחד שנקרא "בורא". ושניהם האדם והבורא קיימים יחד. זו בעצם מטרת ההתפתחות שלנו, לגלות את עצמנו קיימים בצורה כזאת. זה עומד להתרחש, להתגלות ממש בזמננו. אני מאוד מקווה שכבר בדורנו, כבר בימינו נשיג לפחות את תחילת התהליך הזה.

שאלה: לא יכולתי להגיע לכנס, צפיתי בו וירטואלית. ובמשך הכנס חוויתי הרבה רגשות. אבל פתאום עכשיו אני לא זוכר אף אחד מהרגשות שחוויתי, ואני מאוד מקנא בחברים, ומרגיש שפספסתי שכר גדול שיכולתי לקבל. אני מתגעגע לחברים, וממש מרגיש שפספסתי איזו הזדמנות. מה עלי לעשות עכשיו?

זה שכך אתה מרגיש, זה טוב, "קנאת סופרים תרבה חכמה", כך כתוב. אז לא נורא, זה טוב שאתה מרגיש קנאה, ושכאילו פספסת משהו. אבל רק תדע, שאם אתה איתנו, אז דווקא ההרגשה הזאת שלא היית כאן, עוזרת לך לקלוט את הכול. אתה שוב תתחבר לעשירייה שלך, לשיעורים שלנו, ולא תרגיש שום בעיה מפני שלא היית כאן.

בנוסף אנחנו תמיד פתוחים לקבל אותך אצלנו מתי שתבוא, תבוא לבקר ותתכלל איתנו. אתה יודע, יש לנו השיעורים יום יום, וזו לא בעיה. אין בזה פספוס, לא הפסדת כלום, אבל צריך ללמוד לעתיד שכדאי להיות יותר ויותר קשור לכל החברים. כי דווקא על ידם, דרכם, אנחנו כמו במערכת אחת, מקבלים את הבורא, מבינים, מרגישים, ונכללים בו.

לכן עדיף לא להיכנס למצבים שאתה מצטער, אלא יחד עם הצער צריך להתקדם הלאה לחיבור.

שאלה: הגעתי לכנס עם הרבה התפעלויות, והתרשמויות מהכנסים הקודמים. והיו מצבים שהייתי מקשיבה לבורא, ומבינה מה הוא רוצה ממני. בכנס הזה אפילו לא הייתי אמורה להיות, איכשהו הבורא סידר את הדברים, שינה הכול, והגעתי לפה. עכשיו המצב שונה, אז איך להבין מה הבורא רוצה ממני, אם אני לא מצליחה להקשיב לו, אם אני לא מצליחה להבין מה הוא רוצה ממני?

אל תדאגי, הבורא כבר יעשה איתך את מה שצריך. את צריכה רק לקיים את הדברים ההכרחיים, והכרחי להתקרב לכל החברים והחברות ולבנות יחד איתם מבנה אחד. כולנו רוצים לעזור זה לזה, להיות יחד זה עם זה, ובצורה כזאת אתם מגיעים למבנה אחד, שבו אתם מגלים את האמת. זאת אומרת, שהבריאה מאוחדת וכולה פועלת כאחד.

חכמת הקבלה היא לא דבר קשה, לא. אנחנו רק צריכים להבין שצריך חיבור בינינו. בואו נתאר לעצמנו שאם אנחנו מתקבצים ומתחברים, אנחנו מגלים הרגשה חדשה, תפיסה חדשה, וגילוי חדש של המציאות שבו כל חלקי המציאות מתחילים להראות את עצמם כחלקים מאוחדים.

ואז אנחנו רואים שכל הבריאה פועלת כמערכת אחת, וכשכל הבריאה פועלת בצורה כזאת, היא נקראת "בורא", ואותו אנחנו צריכים לגלות. זה לא קשה, אבל קשה לשכנע את עצמנו, ולהביא את עצמי לקשר עם האחרים. אבל מבפנים ברגע שהאדם מתחיל להרגיש שיש לו נטייה לזה, שהוא כן זקוק לזה, רוצה את זה, ונמשך לזה, בזה הוא כבר נמשך לאמת.

שאלה: האם אנחנו צריכות להתאחד כאיש אחד בגוף אחד, כאדם אחד, באיזה תכונות עלינו להתלבש כדי שהאור יעבור דרכנו לכל העולם?

אנחנו רוצים לתאר לעצמנו מבנה שכל הרצונות שלו, הכוונות שלו, המחשבות שלו, הפעולות שלו, כל זה הופך למבנה אחד. אין לו גוף, ואין לו חלקי גוף כמו אצלנו, אלא מדובר רק על רצון. ברצון הזה אנחנו מבצעים, ומגלים את המטרה שלנו, להיות כולנו כאחד, כי זאת מטרת הבריאה.

אנו לא מתחברים בגופים, הגופים לא קיימים. מה שאנחנו רואים עכשיו, ונראה לנו כדבר קיים, נקרא העולם המדומה. אין לנו מה לעשות עימו, אלא רק להמשיך עד שהוא יעלם, עד שהוא יתאדה, ולא ימצא. ואז אנחנו רואים את עצמנו קיימים רק בתוך הרצונות שלנו, ברצון, מחשבה, וכוונה, זה מה שנשאר, וכל היתר, כל הגשמיות נעלמת, לכן זה נקרא העולם המדומה.

תלמידה: הרבה פעמים אנו אומרים שאנו מתאחדים כשאנו מכלילים את כולם פנימה. ולפעמים אנו אומרים שעלינו לבטל את עצמי, ולהתכלל באחרים, נדמה שאולי אלו פעולות שונות. איך הפעולות השונות האלה הופכות למצב אחד?

זו שאלה נכונה. כל אחד צריך לבטל את עצמו, את האגו שלו, ולבטל אותו אפשר רק על ידי זה שאנחנו רוצים לקבל רצונות זרים, של אנשים אחרים, וכשאנו מקיימים אותם, אנחנו מתכללים בהם ונעשים כאחד.

אם נעשה כך נרגיש עד כמה כל אחד מאיתנו יוצא מעצמו, נכלל באחרים, והאחרים נכללים בו, ואז כל אחד נעלם בייחודו, וכולנו נכללים במשהו שנקרא "בורא". אני לא יכול להסביר את זה, זה דבר של הרגשה, של גילוי הבורא לנבראים, ונקווה שזה יקרה בנו מהר.

שאלה : אמרת שהאנושות תתחיל להרגיש את התלות ההדדית בין כולם.

לאורך כל ההיסטוריה שלנו אנו מתקרבים זה אל זה, ומרגישים יותר תלויים זה בזה מתקופה לתקופה, ואלו בעצם הסימנים של ההתפתחות שלנו. לכן אנו כל הזמן מתפתחים, ומתקרבים זה אל זה. בזמננו זה כבר צריך לקרות בצורה אחרת, כי אנחנו כן יכולים להתקיים ברצון אחד, במחשבה אחת, אפילו בפעולה אחת. העולם מסתובב לזה, דרך מלחמות, ודרך כל מיני בעיות, אבל הוא כבר פונה לזה.

תלמידה: איך בתוך העשירייה ובתוך כל הכלי העולמי, להגיע להכרה יתרה של התלות ההדדית הזאת, ומה יכול לעזור לנו?

אם לא נעשה בעצמנו פעולות חיבור, הטבע, הבורא יעשה את זה עלינו בכוח. ואז מאין ברירה אנחנו נרגיש כמה הפעולות האלה לא נעימות, ושהן מחייבות אותנו. לעומת זאת אם נתחיל להתחבר בינינו בכוח, אם נחייב זה את זה, ונרצה לתת דוגמה לחברים, בצורה כזאת נוכל להתקרב ולבנות אנושות חדשה. הכול תלוי בנו, וכבר דיברנו על זה כל כך הרבה פעמים.

שאלה: איך מגלים מישהו אחר שפועל בעד כולם?

על ידי כך שמתייחסים באהבה לאנשים מתחילים לראות כמה הם רוצים לפעול למען כולם.

שאלה: עברנו מגפה, אנחנו עוברים מלחמה מפחידה מאוד, וכולם אומרים שאי אפשר לפתור בצורה כזאת את מה שקורה. מדברים על כך שאין תוצאות, יש מאמצים רבים להפסיק את זה, אבל איך יחד עם זאת להגיע להכרת הרע? כי מה שקורה הוא שמשקיעים כרגע בנשק בכל הארצות. מצד אחד מגיעים לתובנה שהמלחמה היא חסרת משמעות, אבל ממשיכים למרות זאת. איך יגיעו להכרת הרע? ברור שזה יהיה בעזרת הבורא, אבל האם אנחנו מצידנו מפספסים במשהו מצד ההפצה, איך זה יקרה?

נכון שאנחנו לא יכולים להגיע להכרת הרע בעצמנו, אבל בסך הכול ההיסטוריה, הכוח העליון, הטבע, סובב אותנו כך שלאט לאט אנחנו מגלים שהדרך הזו היא ללא מוצא ואין לאן לצאת ממנה. כך יהיה אפילו עוד אלפי שנים, כמו שכבר עברנו במשך ההיסטוריה. לכן אנחנו יכולים רק להפיץ את חכמת הקבלה ולראות איך על ידי ההפצה הזאת בני אדם מתחילים בכל זאת להכיר יותר ויותר עד כמה כוח החיבור, כוח האהבה, הוא כוח ההצלה ורק הוא יכול להיות ככיוון הנכון, הווקטור הנכון להתפתחות שלנו.

אני חוזר שוב על כך שאנחנו נמצאים בתקופה מיוחדת מאוד, אני לא יכול לדבר טוב או רע על אף מדינה, על אף אומה, על שום פעולה, אבל אנחנו עוד נגלה בזמן הקרוב עד כמה אסור לנו עוד לצאת למלחמות. אסור. זאת דרך ללא מוצא, דרך שרק על ידי הצרות אנחנו נלמָד האחד את האחר, והיא לא מביאה לכלום.

אני מקווה מאוד שהמלחמה הזאת שמתרחשת עכשיו במרכז אירופה, היא תהיה באמת המלחמה האחרונה, שמתוך כך נלמד איך אנחנו יכולים להתפתח ללא מלחמה. נראה לי שכך יכול להיות.

שאלה: בכנס באמת הגענו לדרגה חדשה של אחדות, הרושם שלי הוא שהתרומה החשובה לכך הייתה שפעם ראשונה גברים ונשים למדו יחד בכנס. איזו תרומה תרם האיחוד החדש בין גברים ונשים להגיע לדרגה הזאת?

אני שמח מאוד שהכנס אצלנו נעשה יותר בשיתוף גברים ונשים וזה לא הפריע, כמו שאני רואה, מרגיש ושומע שהשיתוף לא הפריע לזרימת הכנס. וזה באמת סימן יפה מאוד שהאנושות מתחברת יותר, וכוללת יותר את הכול. אני שמח שאפילו בכנס הקטן הזה היו כמה קבוצות אנשים שלא היו אצלנו אף פעם, כמו מצפון אירופה ומעוד מקומות. בעצם הסימנים של החיבור הם סימנים טובים. אם אנחנו נמשיך בכך, אנחנו נצליח.

אני חושב שתוך כמה חודשים, אפילו הקרובים, אנחנו נראה בעולם, כמו שאמרתי כבר, שינויים טובים לדרך חדשה של העולם. העולם עובר עכשיו שינוי פנימי גדול, דווקא על ידי המלחמה הזאת, ואני מקווה מאוד שזה ישנה לו את הכיוון וישנה את בני האדם. נחכה ונראה, אסור לי בינתיים לדבר על כך.

שאלה: האם אני מבינה נכון שהכוחות הפנימיים שבתוכי הם אלו שמפרידים את העולם הזה, דרך מלחמות ורעידות אדמה?

כן.

שאלה: או שזה לא בגללי באופן פרטי.

נכון.

שאלה: או שכל שלושת הדרגות האלה הן שוות בזה?

גם זה נכון.

שאלה: אמרת שאנחנו רוצים להתחבר באופן אגואיסטי, רוצים לברוח מייסורים, מרעידות אדמה, ממלחמות, לכן כך אנחנו מרגישים בלחץ, כדי שנתחבר, והאם אנחנו בכל זאת יכולים להתקדם בדרך אחרת, בלי לברוח מהמקל? או שמה שקורה עכשיו הוא באמת הדרך הטובה ויכול היה להיות הרבה יותר גרוע?

יכול להיות הרבה יותר גרוע, אבל אנחנו לא צריכים את זה. אנחנו רוצים להתקדם בדרך הטובה, בשכל, ברגש, בהחלטה שלנו, בדבקות שלנו בכוח העליון, שאנחנו נקבע בעצמנו את המצב העליון הכי טוב, ואליו אנחנו צריכים לעלות. לכך אנחנו צריכים לעשות פעולות, וכל זאת רק על ידי חיבור, מעשירייה לקבוצה יותר גדולה, לכל "בני ברוך" ולכל העולם.

שאלה: כלומר יש שני כוחות כמו שאנחנו לומדים, כוח הקבלה וכוח הנתינה, ועלינו לאזן בין שני הכוחות האלה בכל הדרגות?

כן.

שאלה: האם אנחנו צריכות להרגיש את כל החברות בעבודה בעשירייה, או גם את 600,000 הנשמות כדי להרחיב את העבודה שלנו עליהן, ואם כן, איך לעשות זאת?

על ידי ההתחברות בינינו אנחנו משפיעים על כל המערכת האנושית, לכל הנשמות, שיהיו יותר קרובות ויתחברו יחד.

שאלה: בספר "תמיד איתי" עליך ועל הרב"ש, כשאתה מדבר על הרב"ש אנחנו מרגישים באהבה הרבה שאתה מרגיש כלפיו, שאתה עדיין מחובר אליו, האם כך נקראת "אהבה נצחית"?

אני לא יכול להסביר לך מה היא אהבה נצחית, ההגדרה הזאת צריכה לבוא לאדם, לליבו של האדם, ואז הוא יבין מה היא. יש דברים שעליהם אי אפשר לענות במילים.

שאלה: איך אפשר להחזיק את העשירייה תמיד בלב? ואם אנחנו נופלות ממצב של חיבור, אז איך אפשר לחזור אליו כמה שיותר מהר?

על ידי העבודה של כל העשירייה. תנסו שבכל העשירייה המצב שאתם מחוברים ופועלים מתוך נקודת החיבור יהיה מצב קבוע, שתהיה דאגה תמידית, ואז תרגישו מהר מאוד את מהות הבריאה ואת מטרתה, תרגישו איפה אתם נמצאים. אני מאוד ממליץ כל יום, כמה פעמים ביום או כל היום, לקבוע שאתם פועלים מתוך מרכז העשירייה.

תלמידה: כשתסתלק מאיתנו, האם נהיה מחוברים איתך כמו שאתה מחובר עם רב"ש עכשיו?

ללא שום ספק. אם נראה לנו שאנחנו מחוברים על ידי גופים, על ידי כל מיני אמצעים אז זה שקר, אנחנו מחוברים רק מתוך כך שאנחנו קיימים במערכת אחת של האדם הראשון. והחיים בגוף הגשמי שלנו לגמרי לא קובעים את הקשר בינינו, לכן אם תרצו אז נהיה מחוברים.

שאלה: יש לנו הזדמנות נדירה לפנות לבורא, קשה לתאר שיש משהו יותר יקר מזה. אנחנו מתאספים גם פיזית וגם וירטואלית ויש לנו אפשרות לפנות יחד לבורא עם תפילה. האם אנחנו יכולים לסיים כל שיעור בוקר וכל שיעור צהרים בתפילה כך שנוכל לשמח אותך ואת הבורא?

יכול להיות שכדאי לעשות כך, אבל צריך לשאול את כולם ולהתקדם לזה בהדרגה. טוב שיש לך רעיון כזה, אם הוא יתקבל על ידי כולם? זו שאלה. אבל אם את רוצה להכניס אותו בכוח, אז זה כבר לא בסדר.

תלמידה: אני לא רוצה לעשות זאת בכוח ולא יודעת איך לבדוק זאת, אבל אני מרגישה חיסרון.

את מרגישה את זה בלב שלך, לא חובה שכולם ירגישו כמוך. לאט לאט, יש הרבה דברים שהייתי רוצה שימלאו את ליבכם, אבל אני שותק כי עדיין לא הגיע הזמן. זה נקרא צער גידול בנים, אני רוצה לקדם אתכם אבל אתם בינתיים לא שומעים, לכן צריך סבלנות ולהפעיל פחות לחץ על האחרים.

שאלה: האם במצב המתוקן יהיה רק שלום או שתהיה גם מלחמה ואנחנו נתייחס אליה באופן אחר, יהיה איזון בין מלחמה לבין שלום?

אתם צריכים לקרוא יותר את הספרים שלנו, יש בהם ציטוטים ממקורות עתיקים והסברים מהו הדור האחרון ואיזה סדר צריך להיות באנושות. וודאי שהכול ללא מלחמה, כך גם כותב הנביא ישעיהו. עלינו להגיע למצב שנשנא את האגו שלנו עד כדי כך שלא נוכל אפילו להתקרב, לחשוב או להתכלל עימו בשום צורה, וזאת תהיה הדוגמה של הדור האחרון.

שאלה: מה חסר בשביל שנהיה בחיבור ובאהבה איתך כמו שהיית עם הרב"ש?

אם תחשבו על מה הכי חשוב לי ותנסו לממש זאת, אז תהיו מחוברים איתי, זה פשוט, זוהי מידת החיבור בין בני אדם. אין לי דבר חשוב יותר מלהפיץ את חכמת התיקון, את שיטת ההצלה לכל האנושות. אם נעשה יחד מאמצים בטוח נצליח ונהיה מחוברים בינינו

תצליחו, תנוחו, תדברו ביניכם. עליכם להתחבר והזמן יעשה את שלו, זה ייכנס לתוך הרגשות, לתוך הלב וכך נתקדם יחד למטרה המשותפת שלנו. בהצלחה לכם, חיבוק חם לכולם.

(סוף השיעור)