כל מה שאנו מתארים כשאנו קוראים בכתבי הקבלה, נובע מתוך הרגשת האדם ומתוך הרצון שלנו שהוא לא שלם, מקולקל. אנו רואים את הכל כחלקים, ספירות, עולמות וכו', אך כשנתקן את הרצון שלנו בשלמותו, נראה את הכול כתמונה אחת שלמה. בכל ספירה יש לנו חלק מאור ישר וחלק מאור חוזר. לדוגמא, בספירת מלכות יש לנו ט' ספירות של אור חוזר וספירה אחת של אור ישר וכן הלאה. המדרג הזה מעיד על מידת השתתפותה של כל ספירה בספירות האחרות ועל עוצמתה הכללית. אין מגע בין כלים של עיגולים – רצון אחד לא יכול לגעת ברצון שני. ניתן לקשור, להשוות ביניהם רק על ידי צינורות, מסכים. מזה ניתן להבין שאנחנו לא יכולים להתחבר ברצונותינו לעולם. אך אם נקשור את כל העיגולים בכוונה אחת שווה, כלפי מטרה אחת, כלפי בורא אחד, נכוון את העיגולים (הרצונות) שלנו עם צינורות (מסכים, כוונות השפעה) משותפים ורק על ידי זה ניתן להתחבר. כלומר, רק על ידי עבודה משותפת הנשמות מתחברות. ברוחניות מתגלה שהיגיעה עצמה היא השכר.