שיעור בוקר 28.10.2019 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

כתבי "בעל הסולם", עמ' 183 פתיחה לחכמת הקבלה,

אותיות צ"א-צ"ג

קריין: כתבי בעל הסולם, עמ' 183, "פתיחה לחכמת הקבלה" אות צ"א.

אות צ"א

"והנך רואה, שנקודת החירק לא יכלה לצאת לשליטתה בעולם הנקודים, כי אדרבה היא גרמה לשבירת הכלים. והיינו משום שרצתה להתלבש בתוך האותיות, דהיינו בתנהי"מ שלמטה מפרסא דאצילות שנעשו לבי"ע. אמנם אח"כ בעולם התיקון, קבלה נקודת החירק את תיקונה, כי שם נתקנה להאיר מתחת האותיות, דהיינו שבעת שהז"ת דאצילות מקבלים את אור הגדלות מאו"א, הצריך להוריד את ה"ת המסיימת ממקום החזה לסיום רגלין דא"ק, ולחבר את הכלים דתנהי"מ לאצילות, והאורות יתפשטו למטה עד סיום רגלין דא"ק, אינם עושים כן, אלא שהם מעלים התנה"י הללו ממקום בי"ע אל מקום האצילות שלמעלה מפרסא, ומקבלים האורות בהיותם למעלה מפרסא דאצילות, כדי שלא יארע בהם שוב שביה"כ כבעולם הנקודים. וזה נבחן שנקודת החירק המעלה את הכלים דתנה"י דז"ת דאצילות עומדת מתחת אלו הכלים תנהי"מ שהעלתה, דהיינו שעומדת במקום הפרסא דאצילות. הרי שנקודת החירק משמשת מתחת האותיות. והנה נתבאר סוד ג' נקודות חולם שורק חירק, בדרך כלל."

למדנו שאחרי צמצום א' יוצא לנו גלגלתא על רשימו ד'/ד' (ראו שרטוט מס' 1). על רשימו ד'/ג' יוצא פרצוף ע"ב. על רשימו ג'/ב' יוצא פרצוף ס"ג. נקודות דס"ג שהן ב'/ב' יורדות למטה, בחינה ב' משפיעה על נה"י דא"ק, שזה מקום ריק למטה מטבור דגלגלתא, ואז מקבלות משם בחינה ד'. על ידי זה קורה צמצום ב', עד המקום שנקרא פרסא, שזה נקודות דס"ג שהם כך ירדו למטה, כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, שליש עליון דתפארת, שני שליש תתאין דתפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות.

אז כתר חכמה בינה זה גלגלתא, וחסד גבורה תפארת זה עיניים. שני שליש דתפארת זה נקרא אוזן, נה"י זה חוטם ומלכות זה פה. ואז יש לנו גלגלתא ועיניים ואח"פ.

זה מנקודות דס"ג. מהחלק שניתן לעשות בו תיקון עולות רשימות לפה דראש דס"ג, רשימו ב'/א' צמצום ב'. ואז הן עולות לנקבי עיניים דראש דס"ג ועושות כאן זיווג דהכאה, ומזיווג דהכאה הזה האור מתפשט למטה מטבור דא"ק.

מתפשט קודם כל כתר דנקודים, עליו מתלבשים אבא ואמא דנקודים ועליו מתלבשים זו"ן. הכול זה בגלגלתא ועיניים דכתר, גלגלתא עיניים דאבא ואמא וגלגלתא עיניים דזו"ן. אח"פ דכתר, אח"פ דאבא ואמא ואח"פ דזו"ן. וזה נקרא עולם הנקודים, קטנות, שאנחנו משתמשים בגלגלתא עיניים דכתר, בגלגלתא עיניים דאבא ואמא, ובגלגלתא עיניים דזו"ן. ובאח"פ דכתר, ובאח"פ דאבא ואמא ובאח"פ דזו"ן אנחנו לא משתמשים.

תלמיד: בנקודות דס"ג, החלק שמעל הפרסא זה גלגלתא ועיניים.

כן.

תלמיד: אז מה זה שבגלגלתא ועיניים דקטנות יש גם אח"פ, מאיפה זה?

עשר ספירות חייבות להיות, רק אנחנו מדברים עד כמה מותר להשתמש ברצונות. ברצונות דלקבל אסור להשתמש, אין כוח המסך עליהם, רק צמצום.

שרטוט מס' 1

שאלה: גם בחלק שמעל הפרסא יש כלים דקבלה?

כן. למה לא? כלים דקבלה יכולים להיות בכל מקום, אלא הבעיה היא אם אתה משתמש בהם או לא, אם יש לך רשות להשתמש או לא, אם יש לך כוח הגנה להשתמש בהם או לא. רק זה העניין. לא פסול להיות בכלים דקבלה, רק השאלה מה אתה רוצה בהם. אולי אתה רוצה לקבל בעל מנת להשפיע ומסוגל.

שאלה: מה זה נקודת החיריק, אתה יכול להראות לי איפה זה נקודת החיריק?

חיריק זה נקודה שהאורות מתפשטים למטה מפרסא.

תלמיד: בעל הסולם אומר "כדי שלא יארע בהם שוב שביה"כ כבעולם הנקודים". אתה יכול להראות למה הוא מתכוון?

חולם זה נקרא כתר, אורות שנמצאים בכתר. באבא ואמא האורות נקראים שורוק והאורות שמתפשטים בזו"ן הם נקראים חיריק (ראו שרטוט מס' 2).

תלמיד: אבל למה היא רצתה לשבור את הכלים. למה היא גרמה לשבירת הכלים?

מפני שעברה את הפרסא. נקודת החיריק עברה את הפרסא.

שרטוט מס' 2

תלמיד: איפה האותיות פה? מה הכוונה באותיות פה?

אותיות זה הכלים, אבל האור שנמצא בתוך הכלים, אז האור שנמצא בכלים דגלגלתא ועיניים דכתר או בכל הכלי דכתר, זה נקרא חולם. האור שנמצא באבא ואימא נקרא שורוק. אבל האור שנמצא בזו"ן, הוא יכול לעבור בגדלות גם למטה מפרסא, ולכן החיריק זה האור המסוכן.

תלמיד: אני שואל כי אני יודע שרק הבינה יכולה לשחק בין הרצון לקבל והרצון להשפיע.

נכון.

תלמיד: איך החיריק פתאום נכנס לתמונה, יש בו חלק מבינה?

כן. גלגלתא עיניים ואח"פ, את כל השינויים שבהם עושה בינה.

שאלה: זה נראה כאילו האורות האלה צריכים להיות טעמים ולא נקודות כי הרי זה בירידה של האור.

זה משהו אחר. אל תסתכלו שזה נקודות, ככה זה נקרא.

תלמיד: אז טעמים בעצם זה האור שמתפשט?

יש אורות שנקראים טעמים ונקודות, אורות. וכאן זה סימנים, איפה האור נמצא.

לצערי בעל הסולם מאוד מקצר כאן ואפילו אם לא נקצר ונלך לתע"ס, אתם תראו עוד יותר עד כמה ההסבר הוא לא שלם. אי אפשר להסביר את זה, אני לא יודע איך להגיד, זה פשוט עניין אינסופי, באמת.

שאלה: כשבעל הסולם מדבר על חולם שורוק וחיריק, הוא אומר שזה "אור חדש העובר דרך". בהתחלה אומר דרך הטבור, שזה נשמע הגיוני, ובאבא ואמא שזה דרך היסוד, זה לא ברור. אם האור מגיע מלמעלה, מה זה "דרך היסוד"?

מאיפה הם מקבלים את האור הזה? הם מקבלים אותו דרך הגלגלתא. האור שעובר מאין סוף הוא עובר כך דרך הגלגלתא, וכך הוא מתפשט כדי למלא את הגלגלתא, כך הדרך שלו (ראו שרטוט מס' 3).

שרטוט מס' 3

תלמיד: המהות שלו היא דרך היסוד, זאת הכוונה.

דרך כל הפרצופים הקודמים.

שאלה: בעל הסולם מסביר בסוף אות צ"א על כך שאחרי השבירה התיקון הופך להיות על ידי העלאת הכלים.

חכה, זה באצילות, אח"פ דעליה.

תלמיד: אני לא מבין מה זה להעלות כלים, להזיז את הכלים.

עוד לא דיברנו על זה, הוא רק אומר כאן כמה מילים. אבל שמעת על זה שיש אח"פ דעליה, וכלים עולים מבי"ע לאצילות ושם מיתקנים, אז על זה הוא מדבר כאן, קצת סבלנות. אתה רואה איך שהוא כותב.

ענין עלית מ"ן דז"ת דנקודים לאו"א וביאור ספירת הדעת

אות צ"ב

"כבר נתבאר, שבסבת עלית ה"ת לנקבי עינים שנעשה בצמצום ב', דהיינו לעת יציאת הקטנות דע"ס דנקודים, נחלקה כל מדרגה לב' חצאים: גלגלתא ועינים נשארים במדרגה ונקראים משום זה כלים דפנים, ואזן חוטם פה, הנפולים מהמדרגה להמדרגה שמתחתיה, נקראים משום זה כלים דאחורים. כנ"ל באות ע"ו, באופן שכל מדרגה ומדרגה נעשית כפולה מפנימיות וחיצוניות, באשר הכלים דאחורים דעליונה נפלו בפנימיות הכלים דפנים של עצמה, ונמצאים אח"פ הנפולים דכתר נקודים מלובשים תוך גלגלתא ועינים דאו"א, ואח"פ הנפולים דאו"א מלובשים תוך גלגלתא ועינים דז"ת דנקודים, עש"ה".

זה ברור, זה מה שציירנו. יש את שלושת הפרצופים, כתר, אבא ואימא, זו"ן. בדרך כלל הם צריכים להיות למעלה עשר ספירות דכתר, אחר כך עשר ספירות דאבא ואימא, אחר כך עשר ספירות דזו"ן. מפני שכל פרצוף ופרצוף הוא מקוצר, כי אין לו כוח להשתמש ברצונות שלו, אז ברצונות שהוא לא יכול להשתמש הוא מצמצם אותם. ולכן בכתר יש עשר ספירות אבל הוא יכול להשתמש רק בחמש, או שתיים וחצי תגיד, לא חשוב, בכלים דהשפעה. אז כתר, חכמה וג"ר דבינה זה גלגלתא עיניים, בהם מותר להשתמש, אבל בז"ת דבינה, זעיר אנפין ומלכות אסור להשתמש. אז גלגלתא עיניים נמצאים במדרגה ואוזן, חוטם, פה, שזה נקרא ז"ת דבינה, זעיר אנפין ומלכות, נמצאים מצומצמים. וכך זה בכל אחד מהם, ראש דהתלבשות, ראש דעביות וגוף. אז בכל אחד מהם יש רק גלגלתא ועיניים. והאח"פים נפולים, זאת אומרת לא משתמשים בהם, מקופלים, יש כזה עניין של קיפול רגליים.

אות צ"ג

ו"מכאן נמשך, שגם בביאת האור חדש דע"ב ס"ג דא"ק להמדרגה, המוריד בחזרה את הה"ת למקומה לפה," יש לנו כאן דבר מאוד מעניין. יש לנו כלי שבכלי הזה יש גלגלתא עיניים ואח"פ (ראו שרטוט מס' 4). מגיע אור שנקרא אור ע"ב ס"ג. מה זה אור ע"ב ס"ג? כל האור שמגיע מהכתר עובר דרך ע"ב שזה חכמה ודרך ס"ג שזה בינה ומגיע אחר כך לכלים דקבלה שזה זו"ן, עוד מד' בחינות דאור ישר. אם קודם היה לנו כוח להשתמש רק בכלים דהשפעה, עכשיו האור הזה שנכנס הוא נותן כוח לכלים דקבלה וכלים דקבלה הם רוכשים על ידי האור הזה, אור של ע"ב ס"ג, רוכשים על ידו מסך ואז הם יכולים להתחבר לעשר ספירות. ואז במקום חצי מדרגה גלגלתא ועיניים יש לנו גלגלתא עיניים ואח"פ. כך הכלי מקטנות נכנס לגדלות.

שרטוט מס' 4

שאלה: אמרת שאור ע"ב ס"ג נותן לאח"פ כוח, הוא לא נותן לגלגלתא ועיניים כוח לצרף את האח"פ?

האור עובר דרך גלגלתא עיניים, נכנס לאח"פ ונותן לאח"פ כוח להצטרף לגלגלתא ועיניים. נקודה.

שאלה: בעל הסולם אומר שהאופי של כל מדרגה המדרגה נעשית כפולה בפנימיות וחיצוניות. מה זה פנימיות וחיצוניות במדרגה?

החלק הזה של האח"פ דכתר שנמצא בתוך גלגלתא עיניים דאבא ואימא (ראו שרטוט מס' 4), יוצא שיש כאן במצב אחד, במדרגה אחת גם פנימיות וגם חיצוניות. אז בפנימיות דגלגלתא עיניים דאבא ואימא, בתוכם נמצא אח"פ דכתר.

תלמיד: מה המושג הזה? אני יודע שפנימיות וחיצוניות יש להם מושג.

אלף מושגים.

תלמיד: מושג אחד. מה זה אומר?

לא, לא אחד. כאן זה נקרא שאח"פ דעליון שנמצאים בתוך גלגלתא עיניים דתחתון הם נמצאים בפנימיות התחתון. ככה זה. אל תחכה ליותר, לא יהיה. כי אני אומר לכם, תלכו לתע"ס, בדרך כלל זה נמצא ב"לוח שאלות ותשובות", או בחלק ד' "הסתכלות פנימית", ותראו כמה הגדרות כאלה יש שם. בפנימיות וחיצוניות יש לך עשרים פירושים שונים.

אנחנו לומדים רק מה ששייך לזה כדי להגיע לשבירה ולתיקון. ומה שבדרך? יש עוד אלפי פעולות, אתה לא יודע מה קורה כאן בדרך, שנזכר ולא נזכר. אנחנו לא צריכים את זה. אנחנו צריכים לדעת מה עלינו לתקן, איך להגיע להיות בזה. כשאתה נמצא בזה אתה לא צריך מילים, הכול ברור. יבקשו ממך להסביר, אתה תגיד זה ככה וככה. מה ככה? ככה. גם לך לא יהיו מילים.

אות צ"ג

"ומכאן נמשך, שגם בביאת האור חדש דע"ב ס"ג דא"ק להמדרגה, המוריד בחזרה את הה"ת למקומה לפה, דהיינו לעת הגדלות דנקודים כנ"ל, אשר אז מחזרת המדרגה אליה את האח"פ שלה, ונשלמים לה הע"ס דכלים והע"ס דאורות, כנ"ל, נבחן אז, אשר גם המדרגה התחתונה שהיתה דבוקה על אח"פ דעליונה, עולה גם היא עמהם ביחד לעליונה. כי זה הכלל שאין העדר ברוחני, וכמו שהתחתונה היתה דבוקה באח"פ דעליון בעת הקטנות, כן אינם נפרדים זה מזה בעת הגדלות, דהיינו בעת שהאח"פ דעליונה שבים למדרגתם. ונמצא, שמדרגה התחתונה נעשתה עתה לבחינת מדרגה עליונה ממש. כי התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו."

לא נעשה שלוש מדרגות, אלא שתיים (ראו שרטוט מס' 5). אז יש לנו כאן גלגלתא ועיניים ואח"פ של המדרגה העליונה, לא נקרא לזה כתר, אבא ואימא, אלא סתם מדרגה עליונה, כמו שהוא כותב, שהם נמצאים בגלגלתא עיניים, והאח"פ כאן למטה. שתי מדרגות. מגיע אור ע"ב ס"ג ונותן כוח, מסך. אז האח"פ הזה דמדרגה עליונה עולה למעלה ומצטרף לגלגלתא עיניים. בזמנו כשהיה למטה הוא היא דבוק באח"פ שלו עם גלגלתא עיניים דתחתון, היה דבוק. היה קשר. הקשר הזה נשאר. האור שפועל על האח"פ הזה הוא גם פועל על הגלגלתא עיניים האלו ונותן להם כוח, כי הם מחוברים, הם נמצאים כאחד. ואז יוצא שכל הקונסטרוקציה הזאת כולה כולה עולה לדרגת הגלגלתא ועיניים ונעשה אצלנו דבר מאוד מעניין, נעשה אצלנו גלגלתא עיניים כמו שהיו קודם, וכאן למטה נעשו גלגלתא עיניים דתחתון ואח"פ דעליון, שיחד עם אח"פ דעליון עלו גלגלתא עיניים דתחתון.

זאת אומרת יש כאן פטנט, שיטה, הזדמנות לתחתון, שזה גלגלתא עיניים דתחתון, לעלות לדרגה עליונה. זה דבר מאוד גדול. זאת אומרת מסוף הסולם, העולם הזה שבו שאנחנו נמצאים ועד גמר התיקון, אנחנו יכולים לעלות כל הזמן אם אנחנו נתחבר לאח"פ דעליון והוא יעלה אותנו, גלגלתא ועיניים. גלגלתא ועיניים זה כלים דהשפעה, אנחנו לא רוצים כלום, רק להידבק ולהיות שם כמו תינוק כלפי אימא, וכך אנחנו עולים. ובצורה כזאת יש הזדמנות לכל תחתון ותחתון לעלות עד רום המעלות ממש. זה מה שנותן לנו צמצום ב' בקטנות, שבינה נופלת למטה, מחברת לעצמה גלגלתא עיניים דתחתון ומעלה אותו למעלה. עוד פעם יורדת, תופסת ומעלה. עוד פעם יורדת, תופסת ומעלה. וכך עד גמר התיקון. זאת הפעולה.

שרטוט מס' 5

תלמיד: לפי השרטוט הזה שהכול עולה למעלה (ראו שרטוט מס' 5) זה נראה שבכל פעולה שהאור מאיר העולם הזה עולה עד גמר התיקון, כי הכול כאילו עולה לך פנימה.

נכון.

שאלה: אז זה קורה בבת אחת. מה קורה פה בבת אחת?

ששת אלפים שנה, איזה בבת אחת?

תלמיד: אבל הפעולה היא ברגע שמאיר האור כל המערכת עולה עד למעלה.

אם אנחנו מעוררים את האור והוא מאיר למטה בהתאם לכמה שאנחנו הצלחנו לעורר אותו קח אותו, תופס את הכלי ומקדש אותם בעלייתם למעלה.

תלמיד: אז כל הכלים שהצליחו לאסוף בעולם הכי תחתון, כל אותם כלים באותו רגע שמאיר האור כל הכלים האלה עולים למעלה לתיקון ואז צריך לאסוף עוד כלים ואז הם עוד פעם עולים אם אנחנו לא מעלים.

כן.

תלמיד: אז זה פשוט כמה כלים שמצליחים לצרף באיזו פעולה אחת למטה.

נכון. וכך כל הזמן. מיליארדי פעולות.

תלמיד: אם הבנתי נכון תיארת מצב סוג של משאבה כזאת שכל הזמן יורדת לקחת ומעלה.

כן. זה כמו מגנט שתופס שבבים. כל מיני כאלה.

תלמיד: אבל זה כל פעם כאילו יורד ומעלה חלק. יורד ומעלה חלק. אבל פה לפי השרטוט ברגע שמשהו עולה לא יכול להישאר מקום ריק, אז הכל עולה.

למה אתה קופץ?

תלמיד: אז שאלה אחרת. לגבי השרטוט. ציירת פה את כתר, אבא ואימא לצורך העניין.

לא.

תלמיד: למה?

ככה. כי אמרתי שזה לא שייך לכתר ואבא ואימא, זה שייך לכל דבר ודבר שיכול להיות.

תלמיד: אז נניח וזו הדגמה לכתר ואבא ואימא, היחסים ביניהם. אז יש גלגלתא עיניים ואח"פ שזה כתר, יש גלגלתא עיניים ואח"פ שזה אבא ואימא ויש את הישות המשותפת שציירת באדום באמצע, שזה גלגלתא עיניים ואח"פ של העליון והתחתון. עכשיו כשהם עולים למעלה זה כאילו יוצר ישות חדשה שהיא יותר מעשר ספירות. אם הם עולים למעלה אז זה כאילו חמש עשרה ספירות.

הם מתלבשים זה על זה. אז מה יש? מה קורה עם תינוק, עוד לא תינוק שנמצא בבטן אימו? חכה, למה אתם קופצים כל כך, יש כאן כל כך הרבה דברים, עיבור, יניקה, מוחין, יחס של תחתון לעליון.

(סוף השיעור)