שיעור הקבלה היומי20 מאי 2023(בוקר)
שיעור בוקר 20.05.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
בעל הסולם. עמ' 388. מאמר "מתן תורה" (המשך מאות י"א)
קריין: כתבי בעל הסולם, עמ' 388, מאמר "מתן תורה", אות י"א.
הייתי אומר שזה הנושא העיקרי, כי זה מה שקושר בין הנבראים לכוח עליון, שהם יכולים להתקשר אליו, לגלות אותו, בהתקשרות עימו יכולים לעלות לדרגה של הבורא, לצאת מרמת החיים האלו של החי, להגיע לדרגת המדבר ואז להיות שייכים לנצחיות ולטבע שהוא אמיתי.
לכן מתן תורה זה שהבורא נותן לנברא כוחות, רצונות, ידיעות להיות למעלה מכל החומר, למעלה מהטבע, למעלה מהעולם הזה ולהביא אותם לעולם הנצחי השלם. כך אנחנו רואים בזה את ההזדמנות להשתמש בתורה כדי להגיע לרמה, לדבקות בבורא. זו מתנה מיוחדת שמקבלים הנבראים, בעצם כל הנבראים רק בהדרגה, במשך הרבה זמן.
עד זמננו זה היה רק ליחידים, בזמן האחרון זה כבר נפתח לכולם, גם בהדרגה אבל בכל זאת אין אנשים שאסור להם, שזה נסגר, נסתר מהם אלא להיפך, אפשר לספר על זה, אפשר לפרסם ואפשר למשוך לזה את כל באי עולם.
לכן מתן תורה זה כבר לא ליחידים, וכל אחד יכול לראות את עצמו שהוא עומד, שהוא מוזמן לקבל את הכלים המיוחדים כדי להשיג את הבורא ולהתחבר אליו ולהיכנס למציאות נצחית שלמה ובעצם זה נפתח לכולם. גם בהדרגה, לפי שורש הנשמה, זאת אומרת אותו מקום שבו הוא היה מלכתחילה במבנה של אדם הראשון, אבל זה כבר נפתח לכולם. דבר מאוד מיוחד.
זה סימן מאוד מיוחד לזמן שלנו ולכן כולם יכולים להיכנס לזה. כמו שבעל הסולם אומר, לבן, שחור, לא חשוב מי, לא חשוב מה, אם אדם מרגיש שיש לו מבפנים איזו שייכות לזה, זה נקרא שהוא מוזמן מלמעלה. וכך נכנסים עוד ועוד אנשים. ודאי שזה תהליך ואנחנו בתהליך הזה צריכים גם לקבל על עצמנו תפקיד, לעזור, להסביר, למשוך, לפתוח לכל באי העולם את הדרך לשלמות.
שאלה: אמרת שזו מתנה מיוחדת שמקבלים הנבראים בהדרגה במשך הרבה זמן.
אנחנו רואים שכבר מימי אברהם יש אנשים יחידים בינתיים שקיבלנו קשר עם הכוח העליון והוא נפתח להם, והם שגילו אותו וכתבו עליו וחינכו, לימדו אחרים, וככה זה כבר אלפי שנים.
תלמיד: איך באמת להעריך את המתנה הזאת בצורה נכונה?
להעריך את המתנה הזאת אנחנו לא יודעים. אנחנו לא מבינים, לא מסוגלים, כי להעריך זה נקרא איכשהו להשוות בין הקיום שלנו בעולמנו לקיום הרוחני, ועדיין אין לנו נתונים המספיקים כדי להשיג את זה. במקצת אנחנו יכולים לתאר לעצמנו אבל זה הכול לא אמת. לאט לאט, כשלומדים ומתחילים לטעום מה זה נקרא העולם הבא, מה זה הכוח העליון, הבורא, המטרה שלו, התהליך שאנחנו צריכים לעבור, אז אנחנו צריכים להבין את כל המצבים, לקיים אותם בעצמנו ואז מתוך זה נבין מה זה נקרא להיות בדבקות עם הבורא ובעלייה לדרגה שלו.
שאלה: מה המשמעות שהתורה היא כבר לא ליחידים אלא לכל אחד ואחד?
ליחידים זה נקרא שהבורא בוחר מכל הנבראים יחידים שיוכלו להתקרב אליו, שירצו להתקרב אליו ולקבל כוחות לזה. זה ליחידים, כך היה בדורות הראשונים, אבל אנחנו יודעים שהחכמים חילקו את כל התהליך שעוברת האנושות לתקופות, ובהתאם לכל תקופה היו אנשים שהיו מלמדים את בני האדם, היו אנשים שהיו מחנכים אותם, היו אנשים שהיו מכוונים אותם, וכך היו מתקדמים. לכן יש הרבה תקופות, ראשונות, אחרונות וכן הלאה.
מה שמעניין, זה ההבדל בין כל התקופות שקדמו לתקופתנו, וזה הבדל מהותי, כי בזמננו הכול פתוח ולכולם. זאת אומרת השלב הראשון התגלה רק ליחידי סגולה, ליחידים, אחר כך בצורה יותר ויותר רחבה, עד שבזמננו מותר לכולם. האם זה נפתח לכולם? את זה אני עוד לא יכול להגיד, אבל שזה מותר לכולם, זאת אומרת כל אחד שרוצה לדעת מהי חכמת הקבלה, איך להגיע לגילוי הבורא, כל זה נפתח ומותר. ובעל הסולם כותב על זה, וגם לפניו כבר היו כאלה. לכן יש מתן תורה בכל יום ויום, בכל דור ודור בכל מיני צורות יותר רחבות וקרובות לבני אדם, לקהל יותר רחב.
תלמיד: האם מרגע שהתורה מותרת לכל אחד ואחד זה אומר שגם הדרך להשיג את התורה השתנתה?
כן, ודאי שלהשיג את התורה יכול כל אחד וכל אחד יכול לראות את זה, לקבל את המקורות ואין הבדל בין בני אדם, כמו שבעל הסולם כותב, כשחור, כלבן, כצהוב, כאדום, כולם יכולים לעבוד בהשגת הבורא ולכולם זה פתוח. ואנחנו רואים שאפילו לפני בעל הסולם אבל במיוחד מזמנו והלאה הפצת חכמת הקבלה קיבלה כוח. וכך גם אנחנו משתדלים לעשות, שמפיצים חכמת הקבלה לכולם, לכל העולם ולא עושים שום חשבון עם מיהו האדם, מאיפה ומה קורה אלא אם יש לו רצון, זה פתוח לו, הוא בעצמו בוחר עד כמה הוא רוצה להיכנס ללימוד הזה וכמה הוא רוצה להימשך, הלימוד פתוח לגברים, לנשים ולכולם.
תלמיד: השיטה שהשיגו יחידי סגולה, את התורה, זו אותה שיטה שהדור שלנו השיג, אותה דרך בדיוק?
בעצם כן, רק הבעיה היא עד כמה הדור יותר מפותח ועד כמה הוא יותר מתקדם, אז אנחנו צריכים גם בזה לפתוח את חכמת הקבלה בצורה המתאימה לדור. כמו שבעל הסולם כותב שאנשים ישתדלו ויבואו, בהמונים וימלאו את ספסלי הלימוד. אין שום איסור לאף אחד.
שאלה: לא ברור. לפני בעל הסולם זה לא היה לפי מי שהיה לו רצון?
ככל שהאנושות מתפתחת במשך הזמן, השנים, עוד ועוד נשמות מגלות את העניין בהשגת השורש הרוחני שלהן, מהות החיים, מטרת החיים. הם יותר ויותר מתרחקים מהחיים הגשמיים בלבד והם משתדלים להבין את הכוח העליון שמנהיג אותם, שמסדר את הכול. אנחנו רואים שיחד עם זה מתפתח המדע ואנשים נכנסים גם דרך המדע כדי להתקרב לזה. האדם צריך להשיג את כל המציאות כולה ואת הכוח הפנימי שלה.
תלמיד: מה מאפשר את הפתיחה הזאת? מה גרם לזה שעכשיו בדור הזה שלנו חכמת הקבלה פתוחה לכולם?
זה עניין הדור, כמו שאנחנו לומדים. שהדור, "כל דור ודורשיו"1, זאת אומרת שבדורנו אנחנו כבר הגענו למצב שהרצון לקבל שבנו דורש תשובות יותר מהותיות על הקיום שלו, על החיים שלו. לא רק כוח בכסף, כבוד, מושכלות אלא הוא רוצה יותר מזה, לדעת בשביל מה הוא חי, מה סוד הקיום. מי מנהל אותי ועל ידי מה אני יכול לנהל עת החיים שלי, מה לפני שאני נולד, מה אחרי שאני אמות בגופי, אני רוצה לדעת יותר, למעלה מהגבולות.
אז יש כאלה שחושבים שלמעלה מהגבולות זה שאנחנו נטוס לאיזה מרחב גשמי, ויש כאלה שכבר מבינים שלהבין את מהות החיים, סוד החיים, שורש החיים זה שאנחנו נגיע לשורש של הכול, למרכז של הטבע, ואז נבין מה הסיבה בכלל לכל, שזה שקיים, שאנחנו קיימים, שיש לנו תכלית, תהליך, תוכנית וכן הלאה. הדברים האלה לא היו מתעוררים, השאלות הלאה לא היו מתעוררות בבני אדם, או רק ליחידים בכל דור ודור והיום הן יותר ויותר מתעוררות בהרבה אנשים.
תלמיד: שמעתי אתמול בסעודה שאמרת שעכשיו יגיע דור של תלמידים שהם ידרשו מאיתנו יותר ממה שאנחנו נוכל ללמד אותם.
יכול להיות. הלוואי, שילכו קדימה. ככה זה תמיד בהתפתחות, שכל דור חדש שואל שאלות יותר עמוקות, רחבות, שהדור הקודם לא הרגיש אותן, לא השיג אותן ולא השיג גם את הפתרון של השאלות והבעיות האלו ולכן הם מתקדמים.
תלמיד: זאת הצורה הנכונה שצריכה להיות?
זאת הצורה הנכונה, כמו במדע אפילו. אנחנו רואים שגם במדע שואלים שאלות, לא יודעים לענות עליהן, אבל חוקרים ולומדים וכך מתקדמים.
שאלה: מהו שורש הנשמה ומדוע לכל אחד יש תכונות ייחודיות שבהן השורש הזה בא לידי ביטוי?
הרצון לקבל שהבורא ברא כולל הרבה מאוד חלקים, הוא נשבר וכל החלקים נעשו נפרדים, ואז כל אחד נמשך לגלות את השורש שלו, זה נקרא "שורש נשמתו". זו בעצם העבודה שלנו, המטרה שלנו וכיוון ההתפתחות שלנו, לגלות את שורש הנשמה שלנו. כלומר, להכיר את המקור שלנו, מי אנחנו, מאיפה אנחנו ואיך לחזור לאותו מקור, זו העבודה שלנו.
בסוף ההתפתחות הגשמית שלו, האדם מתחיל לשאול יותר ויותר על השורש הרוחני שלו, כי זה מושך את זה. לכן יש אנשים שעדיין קיימים במצב שחשוב להם רק מה שמדאיג את גופם, ויש אנשים שכבר נמשכים לדעת בשביל מה כל זה וכן הלאה. נקווה שנראה אלפים שירצו לגלות את סוד החיים ואנחנו נוכל למשוך אותם ולהסביר לכולם מהו סוד החיים, שהוא גילוי הבורא ככוח המרכזי של המציאות בזמננו, בימינו, בחיינו.
שאלה: מדוע בדור האחרון אין יותר עניין של השגה פרטית אלא זה דור של השגה בקבוצה?
האמת היא שתמיד היה כך. חוץ מהדור הראשון של אברהם, יצחק, יעקב, שאלו חלקי נשמה יסודיים, עיקריים, אחר כך כבר היו חיבורים בין אנשים כאלה, החל מבית המדרש של שם ועבר ועד שהתחילו לפתוח מרכזים, ישיבות, להתחבר סביב החכמים, המורים, ומאז התחיל כל העניין.
העניין של "ואהבת לרעך כמוך" הגיע אלינו מאברהם. אנחנו לא מסוגלים לבד להשיג משהו, אנחנו צריכים לראות לפנינו משהו שהפוך מהטבע האגואיסטי שלנו, ואז במאמץ להשיג אותו, להתחבר איתו, כך אנחנו מתקדמים.
שאלה: איך אתה רואה את מסלול ההתפתחות של הדור הבא? מה יעבור תלמיד שנאמר נולד היום, ובעוד כמה שנים תתעורר אצלו הנקודה שבלב? הוא גם יבוא לעשירייה, יישב פיזית, או יעשה את כל זה וירטואלית?
פיזית או וירטואלית כבר לא יהיה כל כך חשוב, כי אני חושב שאמצעי הקשר יהיו כאלה, שלא ירגישו שום הבדל בין פיזי לווירטואלי. כך אני חושב, וזה יהיה אפילו בדור שלנו. נגיע לאמצעים כאלה, אפשרויות, שבכל מקום נוכל להיות בקשר כאילו שזה קשר פיזי. ולא תהיה לנו שום בעיה, על ידי זה נריץ את ההתקדמות הרוחנית שלנו.
תלמיד: הם יצטרכו לעבוד בעשירייה?
בטוח שהם יצטרכו לעבוד בעשירייה. הם יגלו עוד אמצעים להיות עוד יותר קשורים, עוד יותר צמודים זה לזה וההתפתחות הטכנית תעזור להם.
תלמיד: הם יצטרכו להתחבר למקורות כמו שאנחנו לומדים?
המקורות הם לתמיד. אני לא רואה אפשרות להתקדם בלי מקורות של החכמים מכל הדורות הקודמים.
תלמיד: הם יצטרכו לקבל את ההסבר של הרב איך להתקדם, איך להתפתח?
ייתכן שזה לא יהיה מורה פיזי שכך יושב לפניהם, אלא כביכול הם יתיישבו יחד, ילמדו יחד, ידברו ויהיה להם מובן שהם מתקשרים זה עם זה בצורה הכי קרובה, הכי נוחה שהם רוצים.
אני בטוח שכל ההתפתחות הגשמית תעזור להם להתפתחות הפנימית. זה תלוי בזה.
תלמיד: השאלה היא מי יוביל אותם, מי יסביר להם איך לדייק את הדברים, איך לא לטעות בדרך, איך לא להתבלבל עם שטויות?
להתבלבל הם יצטרכו וזה חייב להיות כדי להבין יותר לעומק ולדייק את הדברים, לכן אני לא חושב שהדרך שלהם תהיה כל כך קלה ולא מבולבלת אלא להיפך, יהיו להם בלבולים משלהם וטעויות משלהם, ועל ידי זה הם יתפתחו. הכול מותאם לדור ולאופי של הדור.
תלמיד: אבל זה לא יקרה ספונטנית, הם יצטרכו לקבל איזו הדרכה.
אין שום דבר ספונטני. כשילד הולך לכיתה א', הוא חושב שעכשיו נעשה כך ועכשיו נבנה ועכשיו כולם באים, גם מורים. אבל בעצם הכול מוכן ומחושב מראש וכך זה יהיה עם כל דור ודור.
תלמיד: אז מה תהיה ההדרכה שלהם, מעבר למקורות ולעבודה בעשירייה?
אני לא חושב שיהיה משהו שונה בהרבה ממה שאצלנו.
תלמיד: לנו יש אותך ברוך ה'.
יהיו גם עשיריות וגם לימוד, ויכול להיות שזה יהיה על ידי אמצעים אחרים, שלא יצטרכו לנסוע וללכת ברגל, להגיע לאיזה אתר ושם לשבת ולשמוע. יכול להיות שזה יהיה בצורה אחרת.
ייתכן שתהיה להם גם התקשרות ביניהם בזמן שהם לומדים, כך שיוכלו להתקשר ביניהם ולהתחבר, להתקרב.
תלמיד: לנו ברוך ה' יש אותך שמלווה ומוביל ומדריך ומדייק ולא נותן לנו להתבלבל, מה יהיה להם?
יהיו עוד והרבה, אין מה לדאוג לזה, זו דאגה של הבורא. אל תדאגו, יבוא הדור, יבוא המורה, מגיד שיעור, אנשים שיטפלו בהם, הכול מסודר מלמעלה.
שאלה: הרב קוק שהיה חבר של בעל הסולם כותב, "בכל דור ודור צריך ללמוד את דרכי השימוש בכלים המשפיעים על הדור." אולי אנחנו צריכים לפתוח את עינינו לכל מה שקורה בחוץ ולא לפחד לעשות דברים חדשים? למשל שמעתי שמדברים הרבה על בינה מלאכותית.
אז מה?
תלמיד: אני חושב שיש לנו הזדמנות כאן.
איזו הזדמנות?
תלמיד: ללמוד איך להשפיע על הדור הבא.
אני לא מבין בזה ולא יודע, יכול להיות שיבוא הדור שישתמש בכל הדברים האלה כדי להפיץ את חכמת הקבלה ולמשוך אנשים להשגה רוחנית. בינתיים אני לא רואה תוצאות ברורות שאנשים נמשכים דרך בינה מלאכותית להשגת האלוקות.
תלמיד: אנחנו לא נמשכים לבינה מלאכותית, אנחנו רוצים להעביר או לפתח כלים חדשים.
הכלים החדשים הם על מנת להשפיע. זאת אומרת, אנחנו יכולים לגלות את הרצון לקבל שלנו בדרגות על מנת להשפיע גבוהות יותר. מה תעזור בזה בינה מלאכותית, אני לא יודע, אני לא חושב שיש לזה קשר לחוכמת הקבלה.
תלמיד: כולם עכשיו מפחדים להשתמש בה, אבל אני חושב שאפשר לפחות לנסות.
אז אתה חושב כך, אחרים חושבים אחרת, לנו אין בזה עניין, אני לא רואה שום קשר בין בינה מלאכותית לבין חכמת הקבלה. חכמת הקבלה עוזרת לאדם לפתוח את הכלים הפנימיים שלו בנשמה, זאת אומרת ברצון שיהיה בעל מנת להשפיע, ואז דרך התכונה החדשה הזאת, לא מלאכותית ולא בינה, אלא בתכונת השפעה ואהבת הזולת, להרחיב את הכלי שלו עד שהוא מגיע להרגשת הבורא ולגילוי שלו.
אני לא חושב שיש לנו עניין בכל הדברים האלה, אני אמנם שומע עליהם, ואני קורא ורואה לפעמים משהו על זה, אבל עדיין זה לא מבוסס, אלא יש בזה הרבה שקר, זה דבר ראשון. ודבר שני, מי שמפתח את זה, מפתח את זה מתוך הרצון האגואיסטי שלו, ולכן כבר מלכתחילה אני לא מתקרב לזה.
זה לא יכול להיות לא אמצעי ולא מטרה, ואין בזה שום קשר לחכמת הקבלה, אלא זה משחק שבני אדם יכנסו לזה ויצאו מזה, כמו הרבה דברים שמראים לנו בכלי תקשורת ורוצים למשוך אותנו אליהם, אבל לא שיש לזה עתיד. עתיד יכול להיות רק בשינוי האדם עצמו ולא בכל מיני תוספות שתלביש על האדם, בזה אני בטוח.
שאלה: אמרת שאנחנו מגלים את השורש שלנו כדי שהדור העתידי גם יגיע דווקא לגילוי השורש שלנו באדם הראשון, איך אפשר להסביר את זה בשפה פשוטה לאדם, מה זה השורש שלו שהוא יכול לגלות?
שורש הנשמה שלנו הוא הרצון לקבל, שככל שאנחנו רוצים להלביש אותו בכוונה על מנת להשפיע, כך אנחנו מפתחים אותו עוד ועוד ומגלים בהתאמה הזאת את הבורא עצמו. זאת אומרת, מתוך התיקונים שהאדם עושה על הרצון לקבל שלו, הוא בונה בתוכו את דמות הבורא. לכן הוא נקרא "אדם", הדומה לבורא, על אף שהחומר שלו הוא הפוך, הרצון לקבל, אבל אנחנו רוצים לסדר את הרצון לקבל הזה כך שיהיה כביכול רצון להשפיע.
שאלה: האם התורה מתגלה בגלל שהדור האחרון עובר דרך מצבים חשוכים יותר, ואיך אנחנו יכולים למשוך את האור של התורה לכלים שלנו כדי שכבר נוכל לעבור לתכונת ההשפעה?
אנחנו צריכים לעבור מתכונת הקבלה לתכונת ההשפעה בדור שלנו, כמו שכותבים לנו בעל הסולם ורב"ש, שזה על ידי קבוצות, עשיריות שלומדות את כל חכמת הקבלה שקיבלנו מהם, זה הדבר הבטוח ביותר לתיקון.
שאלה: בתחילת השיעור אמרת שאנחנו נגיע למרכז של הכול. אתה יכול להסביר לנו למה התכוונת, מה זה להגיע למרכז של הכול?
הנקודה המרכזית של הבריאה היא הבורא - מה שאנחנו מסוגלים לגלות, ושכל הנבראים נמשכים אליו, כך אנחנו מבינים את המצב. לזה אנחנו נתקרב ולזה אנחנו נגיע, זה נמצא לפנינו כמרכז התיקון.
שאלה: אנחנו לומדים על מתן תורה, אבל איך זה יכול להיות שאנחנו יכולים להגיע לקבלת התורה בלי ללמוד את ספר התורה עצמו, מה הסוד פה?
ספר התורה זה ספר מאוד סגור, אנחנו יכולים לקרוא אותו, יש הרבה פירושים על התורה, וגם הזוהר הוא פירוש על התורה, ויש פירושים על פירושים, אבל אנחנו לוקחים את ספרי בעל הסולם ורב"ש, את מה שהם כתבו, וזה מספיק לנו כדי לדעת מהו סוד התורה, מהי תמצית התורה, ומזה אנחנו מתקדמים.
אנחנו לא יכולים לקרוא את התורה בצורה שבה היא כתובה, זאת אומרת יכולים, אבל להבין משם הרבה אנחנו לא יכולים. הכול לפניך, הכול פתוח, אתה יכול לקחת את הספר הזה בכל שפה שאתה רוצה, אבל אתה תראה עד כמה כמעט כלום לא מובן שם.
ולכן אנחנו צריכים קודם כל ללמוד את סגנון הכתיבה, את הגישה שהייתה לחכמים, איך הם כתבו ולמה הם ביטאו בצורה כזאת את מה שהם השיגו בתורה. עוד נתקרב לזה ונלמד, בינתיים אתה יכול לקרוא, אף אחד לא מונע ממך.
תלמיד: האם בסופו של דבר הלימוד שלנו יכול להיות כהכנה לקריאת התורה? האם אנחנו נזדקק לזה, או מה שאנחנו לומדים מספיק ולא נזדקק לספר תורה?
אנחנו נבין את ספר התורה מתוך הלימוד וההשגות שלנו, ואז כשנקרא את התורה יהיה לנו ברור מה עומד אחרי האותיות, המילים והמשפטים.
שאלה: איך יכולים להרגיש את אור התורה בתוך העשירייה כמתנה?
תתקרב אליו, תרצה אותו, תראה עד כמה קשה להשיג אותו, ואז כשתשיג אותו אתה תרגיש שזו ממה מתנה. רק בצורה כזאת.
שאלה: מהי הסיבה שהתורה היא הטכנולוגיה החכמה ביותר שמקשרת בין רגש, שכֶל, סביבה או בורא?
מפני שזה בא מהבורא, כדי שהאדם יבין ירגיש וישיג את כל אותו העולם, זאת אומרת את המציאות שבה הוא נמצא.
קריין: אנחנו קוראים ב"כתבי בעל הסולם", עמוד 388, מאמר "מתן תורה", אות י"א.
אות י"א
"עתה מצאנו פתח עינים, להסתכל בדבר תכלית הבריאה של "ולדבקה בו" בפרצופו האמיתי. שכל ענין הרוממות והדביקות הזה, המובטח לנו ע"י מעשה ידינו בתורה ומצוות, אינו לא פחות ולא יותר, אלא דבר השואת הענפים לשורשם ית'. אשר כל הנעימות והעידון וכל נשגב, נעשה כאן דבר נמשך טבעי מאליו.
כמו שנתבאר לעיל:
א. שענין התענוג אינו יותר, רק השואת הצורה ליוצרה. ובהיותנו משתוים בעינינו לכל מנהג, הנוהג ומצוי בשורשנו, הרי אנו מצויים בתענוגים.
ב. וכל ענין, שיארע לידנו מהענינים, שאינם בנמצא בשורשנו, הרי נעשה מושג זה לבלי לסבול, ולגועל נפש, או למכאובים ממשיים, כפי אשר יתחייב מהמושג ההוא.
ונמצא מאליו, אשר כל תקותינו תלוי ועומד בשיעור השואת צורתינו לשורשנו ית' וית'."
זאת אומרת, כביכול ברור לנו שאם אנחנו יוצאים מהשורש שלנו, כל מה שבשורש נעים לנו, וכל מה שלא נמצא בשורש, או אפילו הפוך ממנו, זה סבל. זה ברור, זהו תנאי שכנגדו אין מה להגיד.
שאלה: זה ברור, אבל בעל הסולם כותב פה שרק "בהיותנו משתוים בעינינו לכל מנהג," ש"מצוי בשורשנו".
כן.
תלמיד: מה זה אומר ש"בעינינו" אנחנו קובעים אם אנחנו נמצאים בהשתוות הצורה או לא?
במידה שאנחנו מבינים.
תלמיד: איך אנחנו יכולים?
אלא איך אנחנו בודקים?
תלמיד: לא יודע, אני חשבתי שאם נגיע להשתוות הצורה, שאת זה הבורא נותן לנו, אז נהיה בעלי יכולת חדשה לראות את המציאות, אנחנו נוכל למדוד בכלים חדשים.
נגיד שכן.
תלמיד: אז לְמה בעל הסולם מתכוון כשהוא כותב "לעינינו"? הכוונה להסתכלות חדשה?
במידה שזה נפתח לעינינו. לא נפתחות לפנינו כל האפשרויות, אלא במידה שנפתח אנחנו יכולים לראות, הכול לפי חוק השתוות הצורה.
תלמיד: ולא צריך שיהיה כאן משהו למעלה ממה שאנחנו רואים, למעלה מהדעת?
את זה אני לא יודע. לא כתוב, תמתין.
שאלה: תענוג הוא סימן להתקשרות נכונה, או שהוא תכלית הקשר?
תענוג הוא הרגשה בתוך הנברא כתוצאה מהשתוות הצורה עם הבורא. אם מדובר על תענוג אמיתי.
תלמיד: אבל בשביל הנברא קבלת התענוג היא סימן שהוא מתקשר נכון?
זה סימן נכון, או ההיפך, אבל זה בכל זאת נותן לו הבחנות.
תלמיד: ומהי תכלית ההתקשרות עם הבורא?
תכלית ההתקשרות היא להשפיע נחת רוח לבורא.
שאלה: בתחילת האות בעל הסולם אומר שאנחנו כביכול נוכל להרוויח בעצמנו את רוממותנו הנרצית. מה זה אומר?
שמה שאנחנו משיגים ברוחניות, אנחנו נרגיש שאנחנו השגנו, ושזה שלנו, זה נמצא בכלים שלנו.
קריין: אות י"ב.
אות י"ב
"ואלה הם דברי חז"ל (ב"ר פמ"ד) בשאלתם: "וכי מה איכפת ליה להקב"ה, למי ששוחט מן הצואר, או מי ששוחט מן העורף? הוי לא נתנו המצות, אלא לצרף בהם את הבריות". עד כאן לשונם.
והצירוף הזה, פירושו הזדככות הגוף העכור, שזהו התכלית היוצא מקיום התורה והמצות כולנה. מפני ש"עייר פרא אדם יולד". כי כשיוצא ונולד מחיק הבריאה, הוא מצוי בתכלית הזוהמא והשפלות, שפירושם, הוא ענין רבוי גדלות אהבה עצמיית הנטבע בו, אשר כל תנועותיו סובבים בחזקה על קוטבו עצמו, מבלי ניצוצי השפעה לזולתו ולא כלום.
באופן, שאז נמצא במרחק הסופי מן השורש ית' וית', דהיינו מן הקצה אל הקצה:
א. בהיות השורש ית' כולו להשפיע, בלי שום ניצוצי קבלה כלל וכלל חס ושלום.
ב. ואותו הנולד נמצא כולו במצב של קבלה לעצמו, בלי שום ניצוצי השפעה ולא כלום.
ועל כן נבחן מצבו בנקודה התחתונה של השפלות והזוהמא, המצויה בעולמינו האנושי.
וכמו שהוא הולך וגדל, כן יקבל מהסביבה שלו שיעורים חלקיים של "השפעה לזולתו". וזהו ודאי תלוי בערכי התפתחות, הנמצאים באותה הסביבה.
והנה גם אז מתחילים לחנכו בקיום תורה ומצוות - לאהבת עצמו - משום שכר בעולם הזה ובעולם הבא, המכונה "שלא לשמה". כי אי אפשר להרגילו באופן אחר.
וכשגדל ובא בשנים, אז מגלים לו, איך לבא לעסק המצוות לשמה, שהוא רק בכוונה מיוחדת, רק לעשות נחת רוח ליוצרו.
כמ"ש הרמב"ם (הלכות תשובה פ"י), שלנשים וקטנים, אין לגלות את העסק בתורה ומצוות לשמה, כי לא יוכלו שאתו. רק כשנגדלים וקונים דעת ושכל, אז מלמדים אותם לעשות לשמה.
וכמו שאמרו ז"ל: "מתוך שלא לשמה בא לשמה", שהוא המוגדרת בהכונה לעשות נחת רוח ליוצרו, ולא לשום אהבה עצמיית, יהיה מה שיהיה.
וע"י סגולה הטבעיית, שבעסק התורה ומצוות לשמה.
אשר נותן התורה ידעה, כמו שאמרו ז"ל (קידושין, ל ע"ב), שהקב"ה אומר: "בראתי יצר הרע, ובראתי לו תורה תבלין". הרי נמצא הנברא ההוא, הולך ומתפתח ופוסע אל על, בדרגות ומעלות הרוממות האמורה, עד שמספיק לאבד מקרבו כל הניצוצין של אהבה עצמיית, וכל מצותיו שבגופו מתרוממים, ועושה את כל תנועותיו רק להשפיע, באופן אשר אפילו ההכרחיות שהוא מקבל, זורם גם כן לכונת ההשפעה, כלומר כדי שיוכל להשפיע.
וזהו אמרם ז"ל: "לא נתנו מצוות, אלא לצרף בהם את הבריות"."
שאלה: אתמול בפגישת עשירייה קראנו קטע מ"מתן תורה" שבו בעל הסולם מסביר מה זו דבקות. אנחנו לא יכולים לתאר מה זו דבקות במצבנו, כי אנחנו לא מרגישים את הטעם. ובעל הסולם, לוקח את המעמד האלוהי הזה ומנסה להוריד אותו עד מצבנו, כדי שכביכול נרגיש את אותו מצב של ניתוק, ונרצה לחזור לדבקות. בכל המאמר הזה הוא מנסה כביכול לתת לנו אחיזה, אחיזה בהכרת הרע שלנו, זאת אומרת, באותו מצב שהוא לתועלת עצמית, ולהתחיל לצאת ממנו. אנחנו פשוט נדהמנו, באיזו מידה הבן אדם היה צריך לרדת כדי שיוכל להסביר לכולם מה מצבנו כאן. אני פשוט אני מעביר את ההתרשמות וההתפעלות, והשאלה היא מה זה לזכות לגילוי התורה?
לזכות לגילוי התורה זה נקרא שאתה מתחיל לראות החוק הכללי של המציאות, איך הוא מקיף את כולם, סובב את כולם ומנהל את כולם, דומם, צומח, חי ומדבר שבעולם שלנו, וגם בכל הרמות למעלה מהעולם שלנו. זה נקרא שאתה מתחיל לגלות את התורה.
תלמיד: האם זאת הכרת הרע?
אם מדובר כלפינו, אז כן.
תלמיד: עם הכרת הרע צריך להיות רצון של כולנו להתחבר. אם אין חיבור בין אלה שמכירים את הרע, אי אפשר. אתה כאילו לוקח את האמצעי והופך אותו לגמרי למשהו שהוא באמת כמו סם המוות כמו שאנחנו יודעים.
כן.
שאלה: בעל הסולם רושם פה שעל ידי הסגולה שבתורה ומצוות אנחנו מתקדמים ללשמה. הסגולה היא מאור המחזיר למוטב?
כן.
תלמיד: וכדי למשוך מאור המחזיר למוטב, אנחנו בעצם צריכים לכוון על מנת להשפיע נחת רוח. האם מספיק רק לכוון על מנת להשפיע נחת רוח, צריך להיות משהו בנוסף לכוונה הזאת או שזה מספיק?
למשל מה עוד?
תלמיד: איזשהו מעשה?
לא. הכוונה בעצמה מכסה את הכול. אם אדם ברצונות שלו, בליבו, רוצה לכוון את עצמו לבורא, זה מספיק.
תלמיד: ואולי צריך להיות איזשהו מעשה כדי שאני אגיע לכוונה הזו?
כן, כוונה בלי מעשה, זה לא מספיק.
שאלה: מה ההבדל בין לימוד לא לשמה, שאין לו כוונה להגיע ללשמה, לבין לימוד לא לשמה שכּן מכוון להגיע ללשמה?
ההבדל הוא במטרה, בשביל מה האדם לומד.
שאלה: הרגשתי בטקסט הזה שבעל הסולם כותב בצורה מופלאה על התהליך שאדם צריך לעבור. הוא אומר שעל ידי העסק בתורה ומצוות, אדם מתקן את עצמו, אבל המושג הזה, העסק בתורה ומצוות, הוא לא ברור, הוא מאוד מעורפל. מה זה העסק בתורה ומצוות?
כל מה שאתה יכול לעשות כדי להתקרב לזולת, ולהתחבר עימו בהשגת הבורא.
תלמיד: האם לימוד לא לשמה, בכל זאת מתקן את הגוף העכור, זה גם שלב בתיקון?
בלא לשמה יש הרבה מדרגות. יש כאלה שלומדים תורה כדי להזיק לאחרים, יש כאלה שלומדים כדי להתעלות למעלה מהזולת, זאת אומרת, לצורך עצמו, בכל הספקטרום האפשרי שבזה. ויש כאלה שלומדים כדי להשתנות, להתאים את עצמם לתורה, להתאים את עצמם לבורא. זו כבר העבודה שלנו.
תלמיד: הכוונה להגיע לאהבת הזולת ומזה לאהבת ה' צריכה להיות מתחילת הלימוד, גם כשמתחילים בלא לשמה?
לא, ודאי שאנחנו מתחילים בלא לשמה, אנחנו מתחילים אפילו ממצבים שאנחנו לא מבינים מאיפה ולמה, מה קורה כאן, שום דבר. אלא לאט לאט במשך הלימוד, וההתקשרות בינינו, אנחנו מתחילים להבין לאן אנחנו נכנסים.
תלמיד: אבל צריכה להיות איזושהי מטרה מוגדרת מתחילת הלימוד אפילו שמתחילים בלא לשמה?
כן, המטרה חייבת להיות ברורה ככל האפשר, במידת האפשר להסביר אותה למתחיל.
שאלה: יש פעולות שמושכות יותר את המאור?
כן, ודאי.
תלמיד: כמו?
אם אתה עושה פעולות של השפעה לזולת, ועושה אותן מתוך עמקי הלב, ובאמת לטובת הזולת, לְמה שהוא באמת נזקק, אז אלו פעולות חזקות יותר.
תלמיד: אז ככל שמתכללים יותר, כך יש בזה יותר כוח?
כן, בטוח.
שאלה: הנקודה הפנימית ביותר שיש לאדם מתחילה לחיות ולגדול בסביבה שלו, מחוץ לה, היא מתחילה לספוח לתוכה ולגדול. האם אפשר לתת הסבר קצת יותר קרוב לקשר הזה?
קשר בין מה למה?
תלמיד: בין החלק הפנימי ביותר שבאדם,
שזה הרצון לקבל המקורי שלו.
תלמיד: לבין החלק הכביכול החיצוני שלו, העשירייה, בני ברוך?
כן.
תלמיד: הנקודה הפנימית מקבלת את כל החיים שלה דווקא דרך הסביבה?
נכון.
תלמיד: יש אפשרות להסביר את הקשר הזה, את הקורלציה?
ככל שאתה נמצא בסביבה, כך אתה מתפעל ממנה, הם משפיעים עליך, ועל ידי זה אתה משתנה.
תלמיד: למה הנקודה הזו מתפעלת ממה שמחוץ לה?
כי אתה נמצא בסביבה כזאת שהיא משפיעה עליך. על ידי קנאה תאווה וכבוד, על ידי כל מיני אמצעים, הסביבה משפיעה עליך.
תלמיד: אבל גם אם היא יוצאת לאוויר העולם, העולם משפיע עליה. למה?
כן, ודאי, גם זה. אבל אם אתה נמצא בסביבה קבועה, ואתה קשור אליה, ואתה רוצה להיות קשור אליה, אז אתה נמצא בתשומת לב כדי להתקשר אליהם יותר ויותר ולקבל מהם.
תלמיד: אז הנקודה הפנימית של האדם מקבלת את כל החיים שלה כביכול מהחלק החיצוני, ומה היא תורמת לסביבה?
מה שדורשים ממנה.
תלמיד: איך אפשר לדעת מה דורשים ממנה?
היא נמצאת בסביבה הזאת.
שאלה: שמעתי שאמרת שלטובת הכוונה נדרש מעשה. איך יודעים איפה עובר הגבול שלא נעשה יותר מדי, וגם לא נעשה פחות מדי. איך יודעים להתייחס למעשה נכון?
אני לא יכול להסביר את זה, אתה צריך להרגיש עד כמה המעשה יכול לקרב אותך למטרה.
שאלה: רציתי לשאול לגבי השפעת הסביבה, ויכולת ההשגה של האדם. האם היכולת להיות בהשפעה, האם המעבר מקבלה להשפעה, הוא תוצאה מהשפעת הסביבה?
ודאי.
תלמיד: אז מה עושה האדם אם זו תוצאה מהשפעת הסביבה?
ההשפעה היא במידה שהוא נכנע כלפיהם, במידה שהוא חושב על עצמו שהוא אפס והם אחד.
תלמיד: למה גורמת מידת ההכנעה של האדם, איך השפעת הסביבה משנה לי את התכונות?
האדם מקבל השפעה מהסביבה, מקבל את הערכים שלהם, ולפי זה, מכוון את עצמו לכיוון.
תלמיד: אבל מה הסביבה נותנת לך? מה אתה מקבל מהסביבה שאתה לא יכול לקבל לבד?
קודם כל ערכים, מה חשוב יותר ומה חשוב פחות.
תלמיד: ומידת קבלת הערכים תלויה במידת הביטול שלך כלפי הסביבה?
כן.
תלמיד: ברור. אם ניקח אדם ונבנה סביבו סביבה שתיתן לו כל את כל הערכים, אבל הוא לא יתבטל כלפיה, אז הוא לא יעבור מקבלה להשפעה?
כן.
תלמיד: האם יש דבר כזה שבצורה טבעית אנשים יכולים להגיע להשגה, להשפעה?
אנחנו צריכים להגיד שכן, אבל השאלה על ידי איזה אמצעים ניתן בלי הסביבה. היו כאלה, אבל הם היו בדורות הקודמים. יש כאלה שנמצאים במצבים מיוחדים.
תלמיד: ההמונים יקבלו על עצמם להתבטל כלפי השפעת הסביבה?
ההמונים, כן. ההמונים יתבטלו כלפי הסביבה, וכך יקבלו עליהם את חוקי הבריאה.
תלמיד: וזה יהיה הלימוד עבורם. עצם הביטול, הוא יכולת ההשגה שלהם?
כן.
תלמיד: למה יש קושי להתבטל כלפי הסביבה?
הרצון לקבל שלנו לא רוצה להתבטל. והוא רואה שאין רווח בזה שהוא מתבטל, ועוד אומרים לו "אתה צריך להתבטל כלפי החברה כדי לשרת אותם".
תלמיד: אבל אם זו השפעת הסביבה, אז זה אמור להשפיע עליו, אם הוא רוצה או לא?
זו צריכה להיות השפעת סביבה חזקה מאוד, חכמה, שהיא כבר משפיעה על האדם. לא נותנת לו לברוח, לוחצת עליו, ומכוונת אותו נכון.
תלמיד: אבל עדיין הוא יצטרך להתבטל בסוף, כדי שיקרה המעבר?
לבטל את עצמו הוא חייב בכל מקרה. אף פעם זה לא ילך לפי הטבע האגואיסטי שלו. לפי הרצון לקבל, אלא אך ורק בביטול.
שאלה: איך השפעת הסביבה על אנשים שמחוברים למקורות קבליים, כתבי מקובלים?
זה תלוי עד כמה הם מעריכים את המקורות הפנימיים של המקובלים, לעומת המקורות החיצוניים שהסביבה החיצונית משפיעה עליהם. הכול תלוי ביחס בין שניהם.
שאלה: האם אפשר בכלל להתבטל אחד כלפי השני, בלי הכוח שבמקורות? נגיד עשירייה, יכולה לעבוד בביטול ובחיבור, בלי מקורות?
יכול להיות שכן, המקורות בעצמם שכתובים באיזה ספר יכולים להיות בשכנוע מאוד קל.
שאלה: בעל הסולם כותב, שבהתחלה כשמרגישים מה שיש בשורש, אז מקבלים תענוג מזה, והוא קורא לזה "תענוג טבעי ואמיתי". ואחר כך כשהבן אדם נולד הוא מרוחק מקצה לקצה מהשורש שלו ואין לו שום קשר אליו. אז השאלה, אם לאדם שנולד אין שום קשר מהשורש?
אני לא יודע, צריכים לראות מה כתוב.
שאלה: איך בונים את המערכת שהיא מערכת שעובדת בהשפעה, והיא צריכה להיות מאוד מדויקת וזכה, כך שאנשים שיימשכו אליה, ידעו ויראו שיש פה משהו מובנה וגלוי ולא נסתר?
לא, זה לא יכול להיות כך אף פעם, כי בסך הכול האנשים לא רואים דברים שיוצאים מתוך המסגרת האגואיסטית שלהם, ואתה רוצה להראות להם איזשהו מבנה או חברה, שהיא פועלת לפי חוקי ההשפעה. זה לא יכול להיות.
תלמיד: אנחנו ראינו פה לאורך הדרך בבני ברוך, שניסו לבנות מערכת כיתות לאנשים שהגיעו להיות פה לפי ההתפתחות, וזה משהו שקשה להשיג אותו. ובכל זאת אדם צריך מסגרת שתהיה ברורה. אמרת שלכולם יש פה מקום, אז איך עושים, שאנשים שיגיעו לפה יחזיקו ויישארו, כי יש הרבה אנשים שמגיעים, יש להם נקודה שבלב, אבל הם לא מצליחים להחזיק את זה בהתאם להתפתחות שלהם?
צריכים לעבוד על הנקודה הזאת, לחזק אותה על ידי כוחות אגואיסטים שמתקנים אותם ובזה מחזיקים את הכוח האלטרואיסטי. אין מה לעשות, מצד כוח הבורא לא יהיה שום ביטול. הבורא לא ייסוג מהמטרה שלו ולא ישנה את חוקי הבריאה, אנחנו נצטרך להשיג כוח השפעה, חיבור, תפילה, דרישה וכך נשיג.
שאלה: במאמר כתוב על תורה, מצוות ולשמה. למה הכוונה כשהוא אומר תורה, מצוות ולשמה?
לעשות כל מה שכתוב בתורה, שזה יהיה אך ורק לטובת הזולת, מהאדם כלפי חוץ לסביבה שלו היותר קרובה, היותר רחוקה, לכולם. ועד כמה שההשפעה שלו תהיה יותר רחבה, כך האדם נחשב יותר גדול. זה נקרא תורה ומצוות לשמה.
שאלה: מה זה אומר עבור התיקון שלנו - לשחוט את הבהמה מהצוואר או מהעורף?
לפי חוקי הכשרות כדי שאנחנו נוכל אחר כך להשתמש בבהמה, אנחנו צריכים לשחוט אותה ולא להרוג אותה. יש כמה חוקים מוזרים איך להרוג את החיות הכשרות, לא את הארנבת או מישהו, אלא חיות כשרות. נגיד אילה, אפילו שאנחנו לא שוחטים אותה כי אי אפשר כמעט לתפוס אותה ולשחוט אבל אנחנו יכולים להשיג אותה בחץ, וגם זה נקרא שאנחנו עשינו את זה בצורה כשרה, אבל אלה מעשים יוצאים הכלל.
שאלה: ככל שאנחנו משקיעים יותר מאמצים כדי להתחבר עם חברים ככה יש יותר התנגדות. זאת התנגדות כל כך גדולה שאני עושה את המאמץ להיטיב לאחרים כדי שהחברים יקבלו את הכול ולא אני. זה גורם לי לשנוא את החברים. איך אני מתקנת את הכוח הזה שהופך להיות יותר דומיננטי כאילו, יותר בולט. לאיזה כוח אני צריכה לפנות - לתורה, לבורא, למשה, כדי שיוציאו אותי מתוך הכוח השלילי ששולט עלי?
בכל זאת רק על ידי חיבור עם כמה חברות תוכלי לקבל מהן כוחות תמיכה ולהתחבר לכל הסביבה, אין כאן מה לעשות. ותפילה לבורא שתעזור בסופו של דבר.
שאלה: קראנו בקטע הקודם שאדם נהנה רק בתכונות שדומות לשורש שלו. האם זה לא הפוך ממה שלמדנו עד עכשיו, בראתי יצר הרע, שהתענוג שלנו זה לקבל והבורא זה נתינה.
נו אז מה?
תלמידה: אז אנחנו נהנים מקבלה או סובלים מקבלה?
נהנים מקבלה.
שאלה: כשאנחנו יחד מבצעים פעולות כמו שיעורים, ישיבות חברים, סעודות, סדנאות בעשירייה, הפעולת האלה שונות אחת מהאחרת, הרי שיעור הוא לא דומה לסדנה, וישיבת חברים לא טובה יותר. אז איך להתכונן לכל אחד, אני מגיע עם כוונה מסוימת לשיעור, וכוונה אחרת לסעודה, או שזה הכול אחד?
זה לא משנה, העיקר שאתם משתוקקים לחיבור. כל האירועים שלנו, כולם נועדו רק לצורך החיבור.
שאלה: התורה ניתנת לנו יחד עם העלייה להר. אבל התורה כבר כתובה בלב שלנו, כבר נמצאת בשורש, אז למה צריך לעלות על ההר כדי לקבל אותה?
כדי לגלות מה כתוב לך בלב. בלב של כל אחד ואחד נמצאת התורה, זאת אומרת חוקי טבע ההשפעה, אבל אנחנו חייבים להשיג אותן תכונות ולהשתמש בהן.
שאלה: אנחנו דברנו על הדור אחרון, על הדור החדש. מה זה הדור האחרון בתוכנו?
על הדור האחרון בתוכנו אנחנו לא לומדים. אפשר להגיד שזה כלפי הרשימות שיוצאות שלב אחרי שלב. אבל דור בסופו של דבר בכל זאת אלה בני אדם עם הרשימות שלהם, שהן עכשיו יוצאות לתיקון.
(סוף השיעור)
-
דור דור ודורשיו↩