ב' דראש השנה תש"ף

שיעור ערב 01.10.19 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ראש השנה – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: קטעים נבחרים מן המקורות לכבוד ראש השנה. המשך מקטע מס' 22, מאמר של בעל הסולם, "שמעתי" מ"ב.

"כתוב (ראש השנה טז ב'): "צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים; רשעים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה". כלומר, שהאדם בעצמו צריך לומר באיזה ספר הוא רוצה שירשמו את שמו, אם בספרן של צדיקים, היינו שרוצה שיתנו לו את הרצון להשפיע, או לא. היות שיש לאדם הרבה בחינות בענין של הרצון להשפיע. כלומר, יש לפעמים האדם אומר: "נכון אני רוצה שיתנו לי את הרצון להשפיע, אבל לא לבטל לגמרי את הרצון לקבל". אלא שהוא רוצה ב' עולמות לעצמו, כלומר שגם הרצון להשפיע הוא רוצה להנאתו. אולם בספרן של צדיקים נרשמים רק אלו, שיש ברצונם להפוך את כל הכלי קבלה שלו, שיהיו רק בבחינת השפעה,".

סדנה

מה זה נקרא רצון להשפיע, שלא יהיה לעצמו? איך אנחנו מתארים פעולות, מחשבות שהן רק להשפעה.

*

איפה אני יכול להראות לי ולאחרים שאני באמת כולי בהשפעה? לפי איזה החלטות, איזה מעשים, איזה כללים שלי?

*

באיזה פעולות שלי אני יכול להראות לחברה שאני כולי בהשפעה? לא מילים, לא כלום, פעולות. באיזה פעולות שלי אני צריך, אני יכול, מסוגל להראות לחברה שאני כולי בהשפעה.

*

איך אני מחלק את עצמי לצדיק ורשע ומבקש באיזה ספר, זאת אומרת לְמה אני רוצה להגיע בשנה זאת, זאת אומרת למה אני רוצה להגיע עם הרצונות שלי שהם הצדיקים, ולשם מה אני רוצה להגיע לרצונות שלי שהם הרשעים? איך אני שומר על לחלק את עצמי לשני החלקים האלו ומה אני עושה עם כל חלק?

*

איך אנחנו עוברים מלקבל על מנת לקבל, ללהשפיע על מנת לקבל וללהשפיע על מנת להשפיע? איך אנחנו עוברים בשלושת השלבים האלו, כשאנחנו מודעים, יודעים, עושים כל מיני פעולות, אמצעים כדי לעבור משלב לשלב.

*

האם אני השתמשתי בכל היכולת שלי בלהשפיע על מנת לקבל?

*

אם אני משפיע כל מה שרק אפשר לחברה כדי לקבל ממנה כוחות השפעה רוחניים, התקדמות, אם אני כל הזמן עושה את זה, זה נקרא שאני משפיע על מנת לקבל?

*

אם אני רוצה לקבל איזו תמורה, אפילו שזה יהיה כוח השפעה, זה נקרא בכל זאת שאני עובד על מנת לקבל או לא, לאינטרס שלי או לא? כי כל האינטרס שלי לרכוש כלים דהשפעה, שאני אעבוד איתם?

*

כאילו כל הבקשה, אפילו להיות צדיק, שהבורא ייתן כוחות השפעה ויתקן אותי ואני מוכן לתת לחברה הכול כדי לקבל ממנה כוחות השפעה ותיקונים, זה הכול פסול וזה עדיין בגדר של הרשעים? כן או לא?

*

איפה כתוב? "מבקש על עצמו".. זאת אומרת, יש כאן עניין של מיתה ואז עוברים לבקשה הנקייה שהיא מחוצה לאדם.

קריין: "אסור ליחיד לצאת מהכלל ולבקש על עצמו אפילו לעשות נחת רוח ליוצרו זולת על הכלל כולו. כי היוצא מהכלל לבקש על נפשו בפרט אינו בונה אלא אדרבא, גורם חורבן לנפשו."¹

קריין: קטע מס' 23, מתוך "שמעתי" מ"ב.

"יש לדעת שבדרך עבודה "ספרן של צדיקים" ו"ספרן של רשעים" נוהג באדם אחד. כלומר שהאדם בעצמו צריך לעשות בחירה, ולדעת בבירור גמור, מה שהוא רוצה. כי ענין "רשעים" ו"צדיקים" מדברים בגוף אחד. לכן האדם צריך לומר, אם הוא רוצה, שירשמו אותו בספרן של צדיקים, שיהיה לאלתר לחיים, היינו להיות דבוק בחיי החיים, שהוא רוצה לעשות הכל לתועלת ה'. וכמו כן כשהוא בא להרשם בספרן של רשעים, ששם נרשמים כל אלה, שהם רוצים להיות בחינת מקבלים לתועלת עצמו, הוא אומר, שירשמו שם לאלתר למיתה, היינו שהרצון לקבל לעצמו יתבטל אצלו, ויהיה אצלו כאילו הוא מת. אולם לפעמים האדם מפקפק, כלומר שהאדם לא רוצה, שבפעם אחת תיכף יתבטל אצלו הרצון לקבל, כלומר שקשה לו להחליט בפעם אחת, שכל ניצוצי קבלה שלו יהיו לאלתר למיתה. היינו שאינו מסכים שיתבטלו אצלו כל הרצונות של קבלה בפעם אחת. אלא הוא רוצה, שיתבטלו הניצוצי קבלה לאט לאט, ולא לאלתר בפעם אחת, כלומר קצת יפעלו הכלי קבלה וקצת כלי השפעה. נמצא, האדם הזה אין לו דיעה חזקה וברורה. ודעה חזקה היא, שמצד אחד הוא טוען "כלו שלי", היינו כלו לצורך הרצון לקבל. ומצד השני טוען "כלו לה'". זה נקרא דיעה חזקה. רק מה האדם יכול לעשות, אם הגוף לא מסכים לדעתו, מה שהוא רוצה שיהיה כולו לה'? אז שייך לומר, שהאדם עושה כל מה שבידו, שיהיה כלו לה'. היינו שמתפלל לה', שיעזור לו, שיהיה בידו להוציא לפועל, שיהיה כל רצונותיו בפועל כולו לה'. ועל זה אנו מתפללים "זכרנו לחיים וכתבנו בספר החיים"."

(בעל הסולם. שמעתי. מ"ב. "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה")

שאלה: אמרת קודם על הקטע "לא העת האסף המקנה", שאדם צריך לעבור את המיתה ואז הוא עובר להשפעה.

איך אחרת?

תלמיד: אם אני נמצא בבקשה להשפעה, "אני רוצה להשפיע".

מה זאת אומרת שאתה רוצה להשפיע? שאתה מבקש להיות משפיע?

תלמיד: כן. אני מבקש מהבורא.

או שאתה כבר נמצא בהשפעה?

תלמיד: לא, אני עוד לא בהשפעה.

רק לבקש?

תלמיד: כן.

לבקש אתה יכול גם עכשיו, השאלה עד כמה שהבקשה הזאת היא בקשה אמיתית שהיא זוכה לתגובה.

תלמיד: זאת בקשה שהיא מביאה חורבן לנפשו כמו שהוא כותב שם בקטע?

לא, הוא אומר שהמתפלל, גם "חורבן לנפשו" שלא יפחיד אותנו כל כך העניין הזה, זאת אומרת האדם צריך להכיר את הדברים האלה עד שהוא רואה את המוות הזה [מבחינה] גשמית, רוחנית לפניו בצורה ברורה ואז הוא מתקדם. את כל הדברים אנחנו צריכים לעבור.

הוא צריך לברר שהוא גורם חורבן לנפשו, אז מה? דווקא נראה לי שזה מצב מצוין, אני הייתי רוצה, שמח להגיע לזה לראות שאני עושה "חורבן לנפשו", גורם "חורבן לנפשו". זה כנראה מה שימנע ממני כל מיני דברים מיותרים.

תלמיד: דיברנו פה בסדנה שלא משנה מה שאנחנו עושים, בסוף תמיד יש את הצ'ופצ'יק הזה של הלקבל, כמה שאנחנו לא מנסים כביכול לפעול למען החברה, למעל חברים בהשפעה, בסוף תמיד יש את הקצה הזה של הלקבל.

אז מה?

תלמיד: אז איך יוצאים מהפלונטר הזה?

רק על ידי התפילה. זה שאתה מברר ומברר כל הזמן, בזה רוצים להראות לך שכל הבירורים שלך הם בסך הכול לא הועילו הרבה. אתה לא יכול לברר את הכול ואתה לא יכול לתקן את הכול ולראות את הכול, אלא אם אתה מעלה תפילה, התפילה יכולה לכסות את הכול, דווקא התפילה.

שאלה: האדם קובע משהו בספר הזה, או שהוא רק להסכים עם מה שכותבים לו?

לא, הוא צריך לדעת איפה הוא רוצה להיות בספר של הרשעים או ספר של צדיקים? ולהבין שלעבור מספר לספר יש כאן עניין המיתה הגשמית, זאת אומרת מעל מנת לקבל.

תלמיד: מה זה הספר הזה, זה כוונה?

כן.

תלמיד: ומה זה להמית את עצמו?

להמית את עצמו, זאת אומרת "להמית את הרצון לקבל לעצמו".

תלמיד: למה שהאדם ימית את עצמו, מאיפה יש כוחות בכלל לרצות להתקרב לזה?

על ידי שמקבל השפעה דרך הסביבה הנכונה, מתקשר אליהם ומבקש, מתפלל אפילו מלא לשמה מגיע ללשמה.

תלמיד: אדם צריך להגיע למצב שהוא מבקש, להמית את עצמו?

כן. רוצה. ממש רוצה. "טוב לי מותי מחיי" לא מזה שרע לי, אלא מזה שרע לי שאני נמצא בעל מנת לקבל.

שאלה: האם אפשר להגיע ליכולת להשפיע על מנת להשפיע, בלי עזרה מהבורא?

בוודאי שלא. אף תנועה רוחנית אנחנו לא יכולים לבצע בלי פנייה לבורא, ושהוא עושה אותה התנועה. וגם בגשמיות זה אותו דבר, רק שבגשמיות זה נסתר.

שאלה: איך אני עוזר לחבר להשפיע?

רק בדוגמה שלי. וזו החובה שלי לתת דוגמה להם, איך אפשר להשפיע.

שאלה: מה זו דעה חזקה?

דעה חזקה, זה שאני לא זז משום הפרעות חיצוניות.

שאלה: מה תלוי בנוי, כדי שכולנו נרשם בספר החיים?

רק חיבור בינינו ולבורא, בכל רגע שאנחנו יכולים לחדש.

שאלה: אם אדם נהנתן גדול, כיצד עליו לעבוד עם הרצון לקבל שלו? זה מאוד קשה.

מי אמר שזה קל? על דבר קל אין מה לדבר. מדברים על המצב הרציני שאדם מגלה את עצמו שנמצא במציאות הזאת, בעולם הזה, ונתנו לו הזדמנות לעלות למציאות הבאה, האחרת, וצריך את זה לבצע אם הוא רוצה, אם לא, אז לא.

שאלה: כיצד להמית את הרצון לקבל?

להמית? זה על ידי מאור המחזיר למוטב.

שאלה: מה זה ספר החיים?

ספר החיים, זה שהוא יכול לצרף לכל המחשבות והרצונות שלו, כוונה בעל מנת להשפיע.

שאלה: האם התקרבות ללהשפיע על מנת להשפיע יכולה להיות רק אחרי החלטה של מוות מוחלט לרצון לקבל, וזאת רק בכדי להשאיר מקום לבורא לשכון בעולם?

כן.

שאלה: איך האדם יכול להיות בטוח שלבקש להיות בספרם של צדיקים, זו בקשה אמתית. כמו שכתוב ב"שמעתי" "הוי מתאווים ליום ה', לכם יום ה' הרי זה חושך ולא אור"?

יפה. הוא לא יכול להיות בטוח, אלא על ידי זה שמרבה, מפציר, פונה יותר ויותר לבורא, אחרי הרבה פניות כך, הוא מגיע למצב שתפילתו הופכת להיות האמתית.

שאלה: איך להתקרב למצב שהפה והלב יהיו שווים? כי תמיד ניתן לומר בפה מלא שרוצים שירשמו אותנו בספר החיים של הצדיקים, אבל בפועל זה לא תמיד רצון אמתי. איך לברר שהרצון הזה אמתי?

על הלב האדם לא בעל הבית, אלא הוא צריך לעשות כל מיני פעולות שמהם הוא יצטרך לפנות לבורא יחד עם החברים, להגביר את הרצון שלו על ידי הסביבה, ולכוון אותו נכון לבורא על ידי הסביבה, שעד כמה שאני פונה מעצמי לעשירייה ולא לעצמי בכלל, זה נקרא ש"אני מכוון את עצמי בצורה מדויקת לבורא". ואז בצורה כזאת אני כבר יכול לפעול נכון. זאת אומרת, הסביבה היא כמו אותו מכשיר שדרכו אני רואה את המטרה, מכוון את עצמי נכון למטרה, וזה דווקא דבר פשוט.

שאלה: לכתוב בספר של צדיקים או ספר רשעים, על זה בעצם האדם מחליט?

אדם מבקש איפה הוא רוצה להיות כתוב, כן. אפילו שעדיין לא מבורר אצלו, אבל בכל זאת מבקש, הוא כבר מכוּון.

שאלה: זה דבר מאוד יפה לבקש שחלק מהרצונות שלי ירשמו בספר של רשעים? כי יש לי רצון שהם ימותו, שהם יפסיקו להיות בעל מנת לקבל. זה נכון?

את זה אתה צריך לברר.

שאלה: האם יש דרך לעבוד או לשקר על הגוף ולאפשר לזוז לכיוון השפעה?

אני לא חושב שזו הדרך הנכונה. אנחנו צריכים להיות שקועים בחברה, ולהשתדל להתבטל בחברה שלא יהיה לי לעצמי כלום, אלא דעות, רצונות, כוונות, מטרות של החברה שדווקא הם ישלטו עלי, ואז בצורה כזאת אני יוצא מעצמי ומתחיל כבר להתקרב להשפעה.

שאלה: אם יש בעיה גשמית שמטרידה מאוד עד שאי אפשר להתפטר ממנה, מה אפשר לעשות?

שום דבר. היא תעבור, מתי שהיא צריכה לעבור. אתה לא יכול לקבוע שאתה רוצה להתפטר או לא להתפטר ממשהו גשמי, זה גישה לא נכונה. הכול הבורא עושה במכלול אחד, את מה שאדם צריך להתקדמות.

שאלה: אז מה הגישה הנכונה, מה אני צריך לעשות?

הגישה הנכונה זה להשתוקק להתכלל עם החברה ולכוח ההשפעה, ובכוח השפעה אתה כבר שם יחסית מתפטר מהבעיות שלך הנוכחיות, ונכלל בבעיות הרבה יותר גדולות. ואל תחשוב שהכול ממש ורוד, יפה, וצלול ואין כלום. עד גמר התיקון, הבעיות, הצרות והכול ילוו את האדם, כי בלי הגילויים האלה הוא לא יוכל להתקדם.

שאלה: שמעתי אותך אומר כמה פעמים, שדווקא אנחנו לא רוצים להיפטר לגמרי מהרצון לקבל.

אנחנו בכלל לא רוצים. מי אנחנו שאנחנו רוצים להיפטר? ודאי שלא, אלא על ידי המאור המחזיר למוטב אנחנו כן מגיעים למצב שמעדיפים להיות בעל מנת להשפיע יותר ויותר. אבל זה דברים שהם לא בידינו. זה כוח הבורא שמגיע לנו, וכך אנחנו רוצים. שאם תשאל את האדם, הוא יגיד לך שזה לא הטבע שלו, זה לא הכוח שלו, זה לא שהוא מקבל את הזה בצורה.. זה משהו שהוא לא רגיל, לא נורמלי, למעלה מהטבע. ככה זה.

תלמיד: מה זה באמת להמית את הרצון לקבל?

"להמית" זה שהוא לא ידבר בי. לעת עתה. אחר כך הוא יגדל עוד יותר.

תלמיד: זאת אומרת, אנחנו לא באמת ממיתים את הרצון לקבל, רק עובדים מעליו ברצון אחר?

כן, אבל זה נקרא ש"ממיתים", כשלא משתמשים. הרצון עצמו הוא לא מת, הוא לא משתנה, השימוש שבו הוא המשתנה, בלבד.

שאלה: התרגול הזה של לקחת את העשירייה אתך לכל מקום, ולחשוב על העשירייה ועל העשירייה העולמית, זה בעצם כדי לזרז את קבלת ההחלטה הזאת?

לא, זה כדי להיות מציאותי. כי בלי עשירייה אני לא יודע איפה אני נמצא, אני נמצא באיזו פנטזיה. אני חייב להיות בכלי, והכלי שלי זה בכל זאת עשירייה קטנה, יותר גדולה. כמה שהיא יותר גדולה, אז יש לי קנה מידה יותר נכונים לברר את הפרטים ולהחליט.

שאלה: אתה יכול להגיד מה אני ארגיש כאשר הרצון לקבל שלי יתבטל?

תרגיש חופשי מרצון לקבל.

קריין: קטע מספר 24, מתוך שמעתי קכ"ב.

קריין: "בזמן שהאדם צועק "כתבנו לחיים", שפירוש "חיים" הוא בחינת להתדבק בחיי החיים, שהוא דוקא על ידי זה, שהאדם רוצה לעבוד בבחינת כולו להשפיע, וכל מחשבותיו עבור הנאה עצמית יהיו בביטול גמור. ואז, כשמרגיש, מה שהוא מדבר, אזי לבו יכול לפחד, שמא חס ושלום יתקבל תפילתו. היינו שלא יהיה לו שום רצון עבור עצמו. ולגבי הנאת עצמו מצטייר מצב, בדומה שהוא עוזב את כל תענוגי עולם הזה ביחד עם כל הבריות, והחברים, ובני ביתו, וכל קניניו ורכושו. ופורש את עצמו ללכת למדבר, אשר אין שם שום, רק חיות רעות. ואף אחד לא ידע ממנו וממציאותו. ונדמה בעיניו, כאילו אובד את עולמו בפעם אחת, ומרגיש שמאבד עולם מלא חדוות חיים, ומקבל על עצמו מיתה מעולם הזה, ומרגיש שהוא כעת מאבד עצמו לדעת, בזמן הרגשת הציור הזה. ויש לפעמים, שהס"א עוזרת לו לצייר את מצבו עם כל הצבעים השחורים, אז הגוף בועט בתפילה זו. ונמצא, שאי אפשר שיתקבל תפילתו, מסיבת שהוא עצמו לא רוצה שתתקבל תפילתו. לכן צריך להיות הכנה להתפילה, שירגיל את עצמו לתפילה, כאלו שיהיו פיו וליבו שוים. וזה יכולין לבוא שהלב יסכים ע"י ההרגל, שיבין שבחינת קבלה נקרא פירוד, ועיקר הוא דביקות בחיי החיים, שהוא סוד השפעה."

(בעל הסולם. שמעתי. קכ"ב. "להבין מה שמבואר בשולחן ערוך")

שאלה: אנחנו לומדים על הרצון להשפיע אבל אין לנו כלים בשביל זה, אנחנו ברצון לקבל. איך הולכים לרצון להשפיע?

אני נמצא בקבוצה. אני רואה חברים משפיעים זה לזה, מדברים על השפעה, שבהשפעה אפשר להשיג את העולם הבא, ואפשר לראות את הבורא, משהו, יותר טוב ממה שיש לנו כאן. אז אני נדלק. למה לא? אני לומד מהם שיש עניין של העולם הבא וכדאי להגיע לזה. כך על ידי החברה אני כל פעם מרחיב את הכלי שלי ומשתוקק למשהו יותר גבוה, אפילו שזה על מנת לקבל. וככה מתקדם רק על ידי הסביבה.

אחר כך אני רואה שכולם משפיעים, נותנים. אומרים שעל ידי זה רוכשים את העולם הבא. בסדר, גם אני אעשה אותו דבר. נותן, משפיע, נותן להם מתנות, יחס יפה כלפיהם וכן הלאה, בסדר. אחר כך מתחילים לדבר על זה שהיחס הזה לאחרים צריך להיות על מנת להשפיע. "על מנת להשפיע" זאת אומרת, לא הפעולה שלי שזאת פעולת השפעה, שאני לוקח ונותן משהו למישהו, לא. אלא על מנת להשפיע זה נקרא שזה יישאר אצלו ולא יהיה לי מזה כלום.

כאן אני כבר לא יודע מה לעשות. אם לא יהיה לי מזה כלום, אז למה שאני אעשה? אבל אני מסתכל עליהם שהם עושים ואני רואה שאם יש להם והם גדולים בעיניי, אני רוצה גם שיהיה לי. אבל זה כאילו נגד הרצון לקבל שלך. לא חשוב, החברה יותר חזקה, היא משפיעה עלי ערכים כאלה שאני רוצה את זה. רוצה. "קנאה, תאווה וכבוד מוציאים אדם מהעולם".

אז אני כבר הולך על זה ובזה כבר אני מזמין את המאור המחזיר למוטב. אם אני פועל נגד הרצון שלי שאני מעדיף את החברה יותר למעלה ממני, אז כבר האור העליון פועל עליי ואני מתחיל להשתנות ולקבל כל מיני מצבים. וכך אני מתקדם הלאה. זאת אומרת, העיקר להתרשם מהחברה ולהעריך אותה ואז אתה תרצה להשפיע.

תלמיד: וכל הפעולות שהחברים עושים, זה רצון להשפעה?

כן. מה שהם עושים, כדאי לי גם להצטרף לזה. אפילו שאני לא מבין, לא מעריך, בכל זאת כדאי לי להצטרף לזה. הביטול של הרצון שלי ולהצטרף לרצונות של החברים, הוא מאוד מועיל להתקדמות.

שאלה: אם חלק מהחברים רוצים כך וחלק רוצים אחרת, איך נגיע הכי נכון להחלטה נכונה?

לפי מה שרב"ש ובעל הסולם קובעים. אנחנו צריכים לברר מה אנחנו בדיוק חושבים. כשיש לנו חילוקי דעות, אנחנו צריכים לפנות למקורות. לפעמים גם יכולים לשאול עשירייה אחרת או את המורה, אבל בירור. בירור, אין יותר. ולפעמים לא צריכים לברר אלא להמשיך כמו שנקבע מלמעלה. המורה אומר לעשות, אנחנו עושים. כל אחד שיחשוב מה שהוא יחשוב. מה שלא עושה השכל, עושה זמן.

שאלה: מי רוצה להיות רשום בספר המתים?

מי רוצה להיות רשום בספר המתים? מי שרוצה להקדיש את עצמו לבורא, הוא רוצה להמית את הרצון לקבל שלו. הוא מרגיש שאין לו שום דבר שכדאי שיישאר אלא ממש כל תכונותיו הם על מנת לקבל ולכן הוא רוצה להמית אותן, לקבור אותן.

שאלה: אני רואה דוגמאות של חברים שברגע האמת הם בוחרים להשפיע ולעזור לחברים גם על חשבון עצמם. האם זה עוזר בדרך להגיע להשפיע על מנת להשפיע?

אם אני רואה כאלה דוגמאות, מה יכול להיות יותר טוב? אדרבא, אני הולך דווקא אחרי האנשים האלה.

תלמיד: האם זה עוזר להגיע להשפיע על מנת להשפיע?

כן.

שאלה: האם רב יכול לתת לנו דוגמאות פרקטיות לכל שלושת השלבים, לקבל על מנת לקבל, להשפיע על מנת לקבל, ולהשפיע על מנת להשפיע?

רק התכללות בסביבה. ואני רוצה להגיד שלנשים זה לא פחות חשוב מאשר לגברים. וכאילו יש איזו הקלה לנשים, "מה זה אישה, היא לא יכולה." אין דבר כזה. אנחנו הגענו למצב שאין שום הקלה לאישה לעומת הגבר. חייבת להתכלל, חייבת לעשות הכול אותו דבר, אנחנו הגענו לדור כזה שכולם שווים באמת. אני לא רואה היום אישה שלא יכולה לקיים מה שגבר מקיים. יש סגנון אחר של עבודה, של התכללות, של חיבור, אבל כנגד כל הקושיות שיש לנשים, יש להן יותר כוח התמדה וכן הלאה. אבל סך הכול כולם חייבים להיות באותו מצב.

שאלה: למדנו שהאור משפיע רק בהשתוות הצורה. מהם ההבדלים בהתנהגותנו ובכוונות שלנו, שיקדמו אותנו ממצב של לקבל על מנת לקבל ועד להשפיע על מנת להשפיע?

הבדלים בהתנהגות וכוונות?

תלמיד: מה אני צריך לשנות בהתנהגות שלי ובכוונות שלי בשביל להגיע ממצב של לקבל על מנת לקבל ועד להשפיע על מנת להשפיע?

איך להתנהג אחרת? זה ברור שלהתנהג אחרת אני חייב.

תלמיד: מהם ההבדלים בהתנהגות שלי שאני צריך לעשות?

יכול להיות שההתנהגות החיצונה היא לא כל כך בולטת, אבל הכוונה כן. שכל הפעולות שלי הן אך ורק כדי להשפיע לחברה, כדי לחבר את החברה. בפועל אנחנו צריכים רק דבר אחד, לחבר את החברה. עכשיו לפני הכנס זה דבר שיש לנו הזדמנות לעבוד על זה, לכל אחד.

שאלה: מה זה אומר לומר בפה מלא מה הכוונה שלי?

בפה מלא זאת אומרת במסך שלם.

תלמיד: מה זה אומר במסך שלם?

בכוח התנגדות שלמה שאני עושה פעולה נגד כל הרצון לקבל שלי. זה נקרא בפה מלא.

שאלה: אם הבקשה להישאר בספר הצדיקים היא בקשה אישית, אז מה הבקשה הנכונה, שירשמו את כולם בספר הצדיקים?

צדיק מי שמצדיק את הבורא. וכל מה שנעשה עימו, בשום צורה, בשום אופן לא רוצה לשנות מעצמו כלום, אלא רק לגרום להתכללות במה שמחוצה לו ולהשפיע. זה נקרא צדיק.

תלמיד: אבל זאת בקשה אישית. האם אני לא אמור לבקש שירשמו את כולם בספר הצדיקים?

על ידי זה שאני כך עושה, אני בעצם רושם אותם כך.

שאלה: כשאנו משנים רצון מלקבל על מנת לקבל ללהשפיע על מנת להשפיע, מה קורה עם הרצון לקבל במצב הגשמי, האם הוא מתחזק? ואיך אנחנו יכולים להחזיק את שני הקצוות?

רצון לקבל בגשמיות גם מתחזק וגם נחלש. זה בהתאם לתקופות ובהתאם לתפקיד האדם. כל אחד יגלה את זה כבר לעצמו.

שאלה: מה עושים במצב שאני לא רוצה שהתפילה שלי להשפעה תתקבל? הרצון לקבל שלי שונא ודוחה את הבקשה הזאת.

מצוין. כשאתה קורא את הפתקים האלה, אני מרגיש את הכותב, מי שנמצא אחרי המילים. מצוין, אין לי מה לענות. זה בסדר, זה טוב דווקא.

תלמיד: מה לעשות?

לא לעשות כלום, להמשיך. כאילו שאם אני אומר משהו אתם תשנו את ההתנהגות שלכם. זה ברור שלא. זה סתם.

שאלה: מה זה הכנה לתפילה?

הכנה לתפילה, כל הפעולות שלנו שבהן אנחנו רוצים להגיע לחיבור בינינו ולפנות לבורא, זו הכנה לתפילה. לא יכולה להיות הכנה לתפילה אם אני לבד. תפילה צריכה להתקבל מהכלי השלם, מהעשירייה. וכמה שהעשירייה יותר רחבה וכמה שהיא פועלת למען יתר העשיריות, וכמה שפועלות כולן למען הבורא, זו התפילה הנכונה. זאת אומרת העלאת מ"ן. יש כאן רצון לקבל הגדול מהרבה עשיריות, ורצון להשפיע שהם איכשהו אוחזים בו, בבינה, ורוצים לעלות את כל הפעולות שלהם לבינה. זה נקרא העלאת מ"ן.

שאלה: תסביר בבקשה בצורה יותר ברורה, מה זה ספר החיים?

"ספר החיים", זה פרצוף שלם שכולו נמצא בהשפעה. זה נקרא, "ספר החיים".

שאלה: תסביר בבקשה בצורה יותר ברורה, מה זה ספר החיים.

אני לא יכול. כי ספר, סופר, סיפור, זה מושגים מאוד גבוהים, עליונים. ספר השמיים, ספר רשעים, ספר צדיקים, ספר תורה, חמישה חמשים, זה מושגים. אבל זה פרצוף. אמרתי לך, זה פרצוף שלם. ספר זה פרצוף.

שאלה: כיצד להבחין נכון שאדם ממית את הרצון לקבל, או שהרצון לקבל ממית את האדם?

זה תלוי באמת מי יותר חזק, או רצון לקבל מהאדם שבו, או שהאדם יותר חזק מהרצון לקבל. זה המאבק, שהמכריע הוא על ידי הסביבה.

שאלה: איך אני מבחין בזה? איזה טיפ שאני יכול להבחין איפה אני נמצא?

פשוט להיות דבוק לסביבה כמה שיותר רחבה, חזקה. וכמה שיותר רחבה "ברוב עם הדרת המלך". לא בסביבה קטנה, חזקה, אלא בסביבה רחבה. שם יותר.

שאלה: כיצד להתרכז בכוונה בזמן ששומעים את הטקסט של המורים שלנו, ואת ההסבר שאתה נותן לטקסטים? כיצד להתרכז בכוונה?

צריך להכין את עצמו לשיעור, להשתוקק לשיעור, להכין כוס קפה חזק, או עוד משהו לעשות, אולי עם איזו חתיכת סוכר שזה מפעיל את המוח. כל מיני כאלה דברים. כל אחד ואחד צריך לבדוק איך שהוא מעורר את עצמו.

אני חייב להתרחץ במים חמים לפני השיעור. אפילו עכשיו לפני שיעור צהריים נכנסתי לטוש חם. אני לא יכול אחרת. זה מעורר. אני חייב לתת למוח לעבוד, אז אני מחזיק סוכריה. לא, זה לא צחוק, כי נופל סוכר, ואני אז מתחיל להרגיש שאין לי כוח לריכוז המחשבה. זאת אומרת כל מיני דברים כאלה גשמיים אדם צריך להכין לשיעור. ורב"ש היה אומר על זה, "נו, שתית כוס קפה"? "תשתה עוד אחת, ואז נתחיל". משהו כזה.

שאלה: שמעתי שאנחנו לא יכולים להתפלל עבור עצמנו, אז איך לכוון את התפילה לחברים?

עבור עצמנו, זה מוות. אם אדם מתפלל עבור עצמו, זה כמו שכל העמך עושה. זה לא חשוב מה שהם עושים, מידת הקשר שלהם היא כך, מה לעשות. אבל אצלנו זה מוות. אם אנחנו מיועדים להתקרב לבורא, בזה אנחנו רק מתרחקים.

שאלה: אבל איך לכוון את התפילה לחברים? כי הרי אם אני מבקש השפעה, זה גם בשביל עצמי. איך אני מכוון את התפילה לחברים?

תראה, לכוון את התפילה לחברים. זה לא חברים, זה המקום של הנשמה שלי. אסור לי להסתכל על הפרצופים, אלא על החיבור. שבחיבור הזה אני משיג תכונה שבה נמצא בורא. אתה מבין? לא להסתכל על פרצופים, על חבור בין אנשים. תכונות אני צריך. כל הזמן להתכלל בתכונות החדשות, דעת תכונות.

שאלה: איך מבררים את הכוונה, שתהיי בלי הרצון לקבל לעצמי?

זה רק בתנאי שאני עובד עם הסביבה, נכלל בסביבה, מוסר את עצמי, פשוט נופל על הידיים שלהם, רוצה להיות בהם, להתכלל בהם ולא לצאת משם. לאבד את עצמי שם. ולאט לאט אני כך אוכל להרגיש, שאין לי שום חיסרון חוץ מהבורא שישלוט בי ויעשה ממני כל מה שצריכים. כך אני מגיע לזה שהבורא מתלבש בי ולאט לאט משנה אותי. שאני קודם כל בזה מרגיש שאני ממית את עצמי, ואחר מכן מתחבר לתפקיד החדש מעל המיתה. אחרי המיתה באה הלידה הרוחנית.

שאלה: אם רצון לקבל נשאר לתמיד, האם ניתן להבחין במצב של להשפיע על מנת להשפיע, והאם ההרגשה היא קבועה?

להשפיע על מנת להשפיע, זו לא הרגשה קבועה. למה זה הרגשה קבועה? להשפיע על מנת להשפיע, זה יסוד. אבל מעבר לזה, יש לקבל על מנת להשפיע. גם בלהשפיע על מנת להשפיע, יש הרבה דרגות.

שאלה: מה ההבדל בין ראש השנה הגשמי לבין ראש השנה הרוחני?

בראש השנה הגשמי יש לך תקיעת שופר, ועוד כל מיני סימנים, כמו תפוח בדבש, רימון. כן יש לך הרבה סימנים, זה ראש השנה הגשמי. וגם בוכים שתהיה שנה טובה וכולי.

וראש השנה הרוחני, זה שאתה מבקש על התיקון, שמגיע לך סוף סוף להתחיל את החיים החדשים, שהם כולם חיים מחוצה לרצון לקבל שלך. זו שנה חדשה. שינוי חדש. אין שום קשר בין זה לבין זה. כל הסימנים הגשמיים, כל התפילות הגשמיות, כל הדברים האלה זה סימנים בלבד, וכאלו שאין בזה משהו.

אם אתה רוצה לדעת את המהות של ראש השנה, אז קח תפילות של המקובלים ותראה מה שכתוב שם. אבל אי אפשר לראות, כי זה כתוב בצורה כזאת של הגימטריות.

שאלה: מתי רצון לקבל מת לגמרי ומפסיק להילחם עם הרצון להשפיע?

אף פעם עד גמר התיקון. ובגמר התיקון, אני לא יודע מה זה נקרא "מת", הוא פשוט מקבל כיסוי הנכון שכולו בעל מנת להשפיע. אחרי זה אני לא יודע מה קורה.

שאלה: יש המון אנשים בקבוצה שמעריכים הישגים גשמיים, ומרשים לעצמם להביע זאת בחברה. הדבר הזה מאוד מחליש, מה לעשות כנגד זה?

אתם בכל העשיריות אסור לכם לדבר על הגשמיות, פשוט מאוד. וכל אחד גם על ההישגים שלו הגשמיים, התשוקות שלו הגשמיות. אין דבר כזה. אנחנו מדברים רק על דבר אחד, גדלות הבורא, גדלות החברה, גדלות החברים, מטרת הבריאה.

שאלה: מה עם הפצה?

זה גם בתוך כל הדברים האלה. אבל לא שזה שייך לעסקים גשמיים. על שום דבר גשמי אני לא רוצה לשמוע מהחברים, כאילו אנחנו לא נמצאים בעולם הגשמי.

שאלה: מצבים כאלה לא נשמעים כדבר רע.

מצבים כאלה כמו שאנחנו עכשיו לומדים, הם כאילו לא כל כך מציאותיים.

תלמיד: כן אבל הם לא נשמעים כדברים רעים. בדרך כלל אנחנו מדברים על זה כאילו להמית את הרצון לקבל.

לא, ודאי שזה לא רע. מי אמר לך שזה רע. להמית רצון לקבל הלוואי, זה מתנה גדולה מאוד. כתוב "הרוצה לחיות שימית את עצמו".

תלמיד: לא יודע, אני אולי מדבר שטויות, אבל הכיוון הוא בסדר?

הכיוון הוא בסדר. תחשוב שאתה רוצה להמית את הטבע שלך לקבל על מנת לקבל, מכל הזמן לחשוב על עצמו. תחשוב שאת זה אתה רוצה להמית.

תלמיד: כי אתה כל הזמן בידיים של הבורא בעצם, כל הזמן הזה.

נו זה מצוין, למה לא? יותר טוב בידיים של האדם? אפילו בידיים שלך יותר טוב להיות, שאתה יכול לעשות שטויות כל רגע? תגיד. דווקא ברגע שאתה מוסר את עצמך לבורא, אין לך מצב יותר בטוח ורגוע.

תלמיד: זה כמו נגיד בתהילים, "גם בגיא צלמוות" או כל מיני כאלה. זה לא מצבים רעים, זה ההיפך, זה בדיוק הפוך, זה שמחה שאי אפשר לתאר.

כן נכון.

תלמיד: אתה יודע שאתה בידיים שלו כל הזמן.

כך צריך להיות. תרגיש את זה כל הזמן.

תלמיד: זה העניין, זה נכון? זה מה שאני לא מבין.

כן אדם צריך להרגיש כל הזמן שהוא נמצא בידיים של הבורא. זה נקרא "להיות בדבקות עימו". הכול יסתדר בחור, הכול יסתדר, רק להתחתן אתה צריך אולי.

שאלה: האם בכדי להיכתב בספר החיים, עלינו קודם להיכתב בספר המתים?

זה בדרך קורה. נכון.

שאלה: עד כמה חשוב להתפלל בפה, ולא להסתפק בלהרהר בלב?

פה ולב בחכמת הקבלה, זה לא הפה והלב גשמיים, אלא זה רצון לקבל שמגיע גם לביטוי הנכון. בעצם "פה" נקרא הביטוי החיצון של הלב, ו"פיו ליבו שווים" זה התנאי. ואז מה שנעשה בפה, זה נקרא ש"משפיע על הבריאה", "בדבר ה' שמיים נעשה".

שאלה: וכשאתה אומר לנו תתפללו?

"תתפללו" זה נקרא שתתעוררו, תעירו את הרצון שלכם. זה נקרא "להתפלל".

שאלה: האם אני השתמשתי בכל היכולת שלי בלהשפיע בעל מנת לקבל? איך בכלל לברר דבר כזה, אם כל המגמה והכוונה שלנו היא כמה שיותר להתנתק מהכוונה בעל מנת לקבל, ולא חשוב אם אני נמצא או לא נמצא?

מסובך מידי.

שאלה: אז אולי רק את ההתחלה בשאלה שלו. האם אני השתמשתי בכל היכולת שלי בלהשפיע בעל מנת לקבל? כאילו הוא מחפש את התשובה לזה.

מאיפה אני יודע, אם הוא השתמש או לא השתמש? מה אתה שואל.

שאלה: אתה שאלת אותנו את השאלה הזאת. אז הוא שואל, איך לעבוד בכלל עם השאלה הזאת?

אין לי תשובות. בסופו של דבר אתם תבינו שהכול מתבטא בתוך הקבוצה בחיבור בינינו. שם תשאלו ומשם תקבלו תשובות. מה אתם חושבים שאם אני אענה לכם, זה יהיה לכם כאור לחיים?

(סוף השיעור)

---

1. הוקלד משמיעה↩