שיעור בוקר 10.01.2019 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך ו', חלק ט"ז, דף ב' ע"ה, עמ' 2075,

"ג' העולמות בריאה יצירה ועשיה", "לוח השאלות לפירוש הענינים", אותיות רס"ז – רס"ט

קריין: אנחנו קוראים מתוך "תלמוד עשר הספירות" כרך ו', חלק ט"ז דף ב ע"ה, עמוד 2075, "ג' עולמות בריאה, יצירה ועשיה" אנחנו ב"לוח השאלות לענינים" שאלה רס"ז.

"רסז) כיון שנקודת הצמצום עלה למקום הפרסא שמתחת האצילות, למה לא נתהפכו הכלים להיות העשיה למעלה והבריאה למטה."

יש לנו סיום, יש לנו פרסא, יש לנו טבור ויש לנו גבול אין סוף (ראו שרטוט מס' 1). ואז התפשטו נקודות דס"ג, התערבו עם נה"י דא"ק, הצטמצמו, יש לנו כאן מקום בריאה, יצירה ועשיה, ומקום עולם האצילות.

עכשיו השאלה, למה המקום הזה לא התהפך? אם נקודת צמצום ב' זה מקום חדש וזה המרכז, אז כלפי המרכז הזה צריך להיות עשיה ואחר כך יצירה ואחר כך בריאה, כי בנקודה הזו זה האפס, המקום הכי נמוך, אז צריך להיות כאילו כך. למה זה לא קרה? זה מה שהוא שואל. האם השאלה מובנת?

תלמיד: לא מובן.

למה לא מובן? איפה יש יותר אור ואיפה יש פחות אור לעומת צמצום ב'? אם זו נקודת הצמצום ב' אז האורות מתעגלים סביב הנקודה הזאת. אם הכלי לא נמצא תחת המסך הוא נמצא אם כך תחת השפעת המקיפים. אז איפה המקיף היותר גדול? המקיף היותר גדול במעגל החיצוני. ואיפה האור המקיף הכי קטן? האור המקיף הכי קטן הוא במרכז. זה ברור או לא?

שרטוט מס' 1

שאלה: קודם כל אם אין מסך איך אפשר בכלל לדבר על עשיה, יצירה, בריאה?

זה מקומות, אני לא יודע, תיכף נקרא מה שהוא אומר. בינתיים נתקרב לזה. אבל זה ברור שבמקיפים הסדר הפוך מהיושר, זה ברור שבמקיפים נקודת המרכז שלהם, נקודת הצמצום היא אפס ושם אין אורות המקיפים בכלל, וככל שמתרחקים יש אורות המקיפים יותר גדולים, כי לעומת היושר במקיפים ככל שיותר רחוק יותר חשוב, וככל שיותר קרוב ליושר, למרכז, לצמצום, פחות חשוב. נקרא מה שהוא אומר, אולי הוא יסביר לכם יותר.

קריין: תשובה רס"ז בעמוד בפ'ב 2082.

"רסז) הגם שהעיגולים היו להם כח לדחות אותם ממקום סיום רגלין דא"ק, מפני שמכח המרכז החדש דצמצום ב', נעשה מקום סיום רגלי א"ק יותר חשוב, מתחת הפרסא דנקודים, וע"כ גרשו אותם בחזרה למעלה למקום הפרסא, עכ"ז לא יכלו העיגולים לשנות את סדרם שיהיו מסתדרים ממש כמו העגולים, שיהיה העשיה למעלה והבריאה למטה, כי סוף סוף הם עצמם מכלים דיושר באו, ובהם נוהג ענין מעלה מטה בכלים דיושר דתנה"י דא"ק, וע"כ תכף כשבאו הכלים בחזרה למקומם, עלה היותר חשוב, שהם ב"ש ת"ת ליותר עליון בהם, והיותר גרוע שהוא כלי המלכות שבהם, ירד למטה מכולם, כדרך כלים דיושר, ואע"פ שלפי הארת המקיפים נמצא המלכות שהיא עשיה במקום יותר חשוב, זה אינו בא עתה בחשבון כל עיקר, כי הם מקבלים כלל ממקיפים, כי הם כלים דיושר. באופן שהעיגולים שלטו עליהם רק לדחות אותם ממקום סיום רגלי א"ק בחזרה למקומם, אבל לא שלטו עליהם להפך את סדר היושר שבהם אל סדר העיגולים. (אות ח')."

כך הוא כותב. יש כאן ודאי עוד הרבה שאלות, אבל הוא כותב שהעיגולים האלו הם לא משנים את הסדר, בריאה, יצירה, עשיה, את סדר העולמות האלה, סדר המקומות האלו. אלה עדיין מקומות, לא משנים אותם. כמו שהיו המקומות האלה ז"ת דבינה, זעיר אנפין ומלכות, כך הם עומדים.

קריין: שאלה רס"ח, בעמוד בע'ה.

"רסח) מה הם ב' הבחינות העיקרים הנוהגים בכל הבירורים."

קריין: תשובה רס"ח בעמוד בפ'ב.

"רסח) א' הוא, שכל הזך ביותר נברר תחלה ואחריו הגרוע מעט ממנו עד שהיותר גרוע מכולם, נברר אחר כולם, והעב כל כך, עד שאין עוד מה לברר הימנו, נשאר בבחינות קליפות. ב', הוא, שמטרם שנבררה המדרגה העליונה כולה, אין עוד שום התחלה של בירור אל התחתון. והוא מטעם, כי כל תחתון נברר עם הגדלות של העליון מפאת שכלים דאחורים דעליון דבוקים עם כלים דפנים של תחתון, דהיינו אח"פ דעליון דבוקים עם גו"ע דתחתון, ובעת הגדלות דעליון שאז מעלה אח"פ של עצמו להשתלם בע"ס, נמצא בעת ההיא עולים גו"ע דתחתון ומתבררים יחד עם אח"פ דעליון, כנודע. (אות י"ד וט"ו)."

שאלה: לגבי השרטוט, המקיפים של צמצום ב' נוגעים במרכזו של צמצום א', יש יחס הפוך, מה קורה עם זה?

אני לא יודע, לא מדובר על זה. אתה יכול לשאול מה שאתה רוצה, לא מדובר על זה. למה אתה שואל דווקא איך העיגולים נוגעים בסיום, בקו הסיום, ולא למה הם לא נוגעים בטבור או בפה? איזה שאלות אלו?

תלמיד: יש לנו צמצום א', מרכזו הוא פחות חשוב, הוא החלק התחתון. ובעיגולים של צמצום ב', החיצון שהוא החשוב יותר מתעגל על צמצום א' ויש שם יחס הפוך, על זה אני מדבר.

אם יש יחס הפוך על הכלים שמצמצום ב' אז העיגולים האלה פועלים יותר. העיגולים של צמצום א' פועלים על כלים דצמצום א'. מה הבעיה? אלה כוחות אחרים לגמרי. זה כמו במודולציה, כמו שיש לך שני גלים בתדר שונה, אחד עובד בתדר של מאה הרץ והשני במאה קילו הרץ. האם הם משפיעים זה על זה? לא משפיעים, כל אחד בתדר שלו, כאילו לא שייך אחד לשני.

יש לך באוויר עכשיו מיליוני גלים, איך הם לא משפיעים זה על זה, לא נפגשים, מה קורה להם? ככה זה.

שאלה: מי קובע יותר, מי החלטי, מי חזק יותר? יש פה שני גלים כאלו.

לכן הוא אומר לנו באות רס"ז בסוף "באופן שהעיגולים" העיגולים דצמצום ב' "ששלטו עליהם רק לדחות אותם ממקום סיום רגלי א"ק בחזרה למקומם, אבל לא שלטו עליהם להפך את סדר היושר שבהם אל סדר העיגולים." את הסדר לא הפכו, אלא רק שלטו עליהם כדי לסדר אותם, לתת להם דרגה חדשה, אבל לא סדר חדש. זה מה שהוא אומר.

ודאי שיש כאן המון שאלות אז תבוא ותראה במקום איך שזה קורה, כשזה יתגלה לך, ואז תשאל. תשאל, זאת אומרת, תחקור, תבקש, תעלה מ"ן, בבקשה. זה מה שיש לנו בינתיים לדבר על מה שהוא כותב.

קריין: אות רס"ט בעמוד בע'ה.

"רסט) למה אין בחינת נקבה נגלית אלא מאו"א ולמטה."

זאת אומרת, למה מז"ת דבינה ולמטה מתגלה כוח הקבלה, מתגלה הנקבה מז"ת דבינה ומטה.

קריין: תשובה בעמוד ב' פ"ב, רס"ט.

"רסט) בפרצופי א"ק היתה בחינת נקבה רק במלכות, אבל הט"ר היו נקיים מכל צמצום ודין, וגם אפילו המלכות הזאת אינה נחשבת לבחינת נקבה הראוי לבנין העולם, כי עליה ראה שאין העולם מתקיים ועמד ושיתף עמו מדת הרחמים, דהיינו המלכות דצמצום ב' המשותפת במדת הרחמים, שממנה מתחיל בנין העולם לקיום. ולפיכך אין בחינת נקבה נגלית רק במקום שצמצום הב' כבר מושרש, והוא מבחינת ישסו"ת הנבחנים לבטן דאו"א, שתם סוד הא' שבמילוי ואו דהוי"ה דס"ג, שא' זו ה"ס ראשית התחלת והשרשת דצמצום ב'. ודבר זה נוהג הן בה"פ הכוללים דאצילות, שאין בחינת נקבה נגלית אלא במחזה ולמטה דאו"א, הנקרא ישסו"ת, וכמו כן בכל פרצוף פרטי מפרצופי אצילות, כי בכל פרצוף פרטי יש בו הוי"ה, ואין גילוי נקבה אלא בואו של הוי"ה. וטעם הדבר, כי כל בחינה נוטלת מהבחינה שכנגדה בא"ק, וכמו שבב' הפרצופים הראשונים דא"ק, אין עוד שום התחלה לצמצום ב', רק בפרצוף הג' שהוא ס"ג, וגם שם לא הושרש צמצום הב' רק בנקודות דס"ג, שהם למטה מטבור דס"ג דא"ק, כן בפרצופי האצילות מתחיל שורש הצמצום להתפעל, רק מחזה ולמטה דפרצוף הג' שהוא או"א בקומת ס"ג, והם מקבלים מס"ג דא"ק, לכן המחזה ולמטה שלהם ממותקים במדת הרחמים באופן הראוי לזווג ולעבור דזו"ן. אבל לא למעלה מחזה דאו"א, ומכ"ש בב' הפרצופים הראשונים א"א ועתיק. (אות י"ח)."

אנחנו לומדים שמכתר, חכמה וג"ר דבינה, האור עדיין פועל, אור ישר פועל, ואין כאן עדיין שום זכר לנברא (ראו שרטוט מס' 2). מאיפה מתחיל הנברא? מזה שהוא מתחיל באמצע הבינה להרגיש שהוא רוצה לעשות אותה פעולה כמו הכתר, כמו השורש.

ואז הוא מתחיל להוליד מעצמו והלאה רצון לקבל, עד שהרצון לקבל מגיע לבחינתו הסופית, לבחינה ד'. עד אמצע הבינה זה נקרא אצלנו גלגלתא ועיניים ומאמצע הבינה ומטה זה נקרא אח"פ. וכך אנחנו לומדים את כל המבנה. אח"פ זה כלים דקבלה, וגלגלתא ועיניים זה כלים דהשפעה.

שרטוט מס' 2

שאלה: מה יותר זך, גלגלתא ועיניים דתחתון או אח"פ דעליון?

מה זה נקרא זך? מבחינת מה, מבחינת המסך ועביות או עביות ללא מסך?

תלמיד: גלגלתא ועיניים דתחתון ללא מסך.

גלגלתא עיניים דתחתון הם ודאי בזכּוּת יתר לעומת אח"פ דעליון, אם לא לוקחים בחשבון את מידת ההשפעה. מידת ההשפעה באח"פ דעליון היא יותר גדולה מאשר בגלגלתא עיניים דתחתון.

תלמיד: השפעת המאור היא קודם כל על הכלים הזכים יותר ואחרי זה על העבים יותר. אם כך, למה זה עובד כאן הפוך? למה השפעת המאור עובדת קודם כל על אח"פ דעליון?

לא, אח"פ דעליון לא נמצא בפעולה אם העליון לא מפעיל אותו.

תלמיד: אם הגלגלתא עיניים דתחתון לא מפעיל אותו?

כן, זה לא חשוב שזה תחתון. התחתון שמעורר את העליון, העליון מחליט שהוא מעורר את האח"פ שלו כדי לפעול.

שאלה: האם עיגולים של צמצום ב' משפיעים באופן שונה על כלים מעל הפרסא או מתחת?

לא, יש להם אותה הפעולה. זה לא למטה מפרסא, למעלה מפרסא, עיגולים זה עיגולים. הם לא שייכים לקו, זה טבע אחר לגמרי. כמו שיש לך גלים, גלי רדיו, הם מתפשטים בכל מקום. אם עוצרים אותם באיזה מקומות, אם יש איזה מחסום שהם לא עוברים, אז לא עוברים, אבל הם בעצמם מתפשטים.

שאלה: מה ההבדל בין כלים של גלגלתא עיניים וכלים של אח"פ?

כלים דקבלה וכלים דהשפעה בתוך הפרצוף.

שאלה: באות הקודמת שקראנו, בעל הסולם כותב שסדר הבירור הוא קודם כל מהזך לעב, ואחר כך הוא כותב שמדרגה תחתונה לא יכולה להתברר עד שהעליונה מתבררת. אז איך יש פה התפתחות מצד התחתון, אם הכול זה בירור במדרגה עליונה?

אם יש לנו מלמעלה למטה מדרגות (שרטוט מס' 3), מה מתברר קודם? העליונה, וזה כלפי בירור. מה כלפי העלאת מ"ן? דווקא התחתון. כמה שהתחתון יותר גדול, יותר עבה, עב יותר, אז המ"ן שלו יותר חשוב. כמה שהעליון זך יותר, אז המ"ד שלו יותר חשוב. מבחינת ההשפעה מי יותר חשוב? העליון יותר חשוב. כמה שהוא יותר עליון הוא יותר חשוב, כי יש לו כוח השפעה יותר גדול. מבחינת הבקשה, העביות, הדרישה, האכזריות? כמה שהתחתון יותר, אז הבקשה שלו יותר עוצמתית.

שרטוט מס' 3

שאלה: בהשתלשלות המדרגות, זה הולך ממדרגה זכה עד מדרגה עבה? המדרגות העליונות זכות יותר מהתחתונות?

זכות במה? במסך. גלגלתא היא הכי עבה והכי זכה. הכי עבה לפי עביות, הכי זכה לפי המסך. כוח התגברות בסך הכול.

שאלה: מה זה אומר, "שמטרם שנבררה המדרגה העליונה כולה"?

"ב', הוא, שמטרם שנבררה המדרגה העליונה כולה, אין עוד שום התחלה של בירור אל התחתון." כי התחתון נולד מהעליון. "והוא מטעם, כי כל תחתון נברר עם הגדלות של העליון מפאת שכלים דאחורים דעליון דבוקים עם כלים דפנים של תחתון, דהיינו אח"פ דעליון דבוקים עם גו"ע דתחתון, ובעת הגדלות דעליון שאז מעלה אח"פ של עצמו להשתלם בע"ס, נמצא בעת ההיא עולים גו"ע דתחתון ומתבררים יחד עם אח"פ דעליון, כנודע. (אות י"ד וט"ו)."

מה יש כאן חדש?

תלמיד: אין פה שום דבר שהתחתון עושה.

הוא לא כותב כאן מה הוא עושה, כאן הוא כותב רק על פעולה. כאן לא כתוב מי מעורר את הפעולה, וזה ודאי שמ"ן דתחתון. העליון אף פעם לא רוצה להיות בגדלות. גם אתם תבינו ותלמדו מזה, אתם שומעים? אף פעם לא רוצים להיות בגדלות ברוחניות, רק אם מישהו מבקש, אז רק בשבילו. במידה שהוא רוצה, במידה שהוא חייב. שעל ידו אני יכול לעשות נחת רוח לבורא, אני עושה פעולה שאני משפיע לתחתון הזה או למי שמבקש, ובזה אני נעשה דומה לבורא, אני משפיע לאחר, למישהו.

הבורא רוצה להשפיע לנבראים, אני משפיע לנבראים. אתה מבין איזה פעולה? ואז אני בגללה מפר את החוק הזה שאני לא רוצה כלום, ואני כן הולך ומקבל ואני כן מפעיל את המסך ועביות כדי להשפיע לתחתון. אבל רק לתחתון, במידה שהתחתון מבקש, רק לשם זה אני עושה ולשום צורה אחרת. זה הרוחניות.

תלמיד: אתמול אמרנו שהחיה והיחידה מקיפים מסביב לנקודה של העולם הזה, והמקיפים האחרים הם מסביב לפרסא. וגם אמרת שהמקיפים של חיה ויחידה הם אלה שמעוררים את הכלים. גם למדנו שהחיה והיחידה נכללים בתוך אור הנשמה כאילו. האם ההתעוררות הזאת של הכלים מגיעה דרך אור הנשמה שכלולים בהם החיה והיחידה? כי שני המקיפים נמצאים למטה, כאילו שאין להם קשר עם החלק העליון, עם שלושת המקיפים האחרים.

אתה שואל מי מעורר את המקיף חיה והיחידה?

שאלה: לא, מי מעורר את הכלים? אתה אמרת שהמקיפים של החיה והיחידה מעוררים את הכלים.

זה בעל הסולם כותב.

תלמיד: אז אני שואל, הרי שני המקיפים חיה ויחידה נמצאים למטה בנקודה של העולם הזה. ואנחנו לומדים על צמצום ב'.

צמצום ב', חיה והיחידה מתעגלים סביב הפרסא, סביב נקודת הצמצום החדשה. ועיגולים צמצום א', שבאין סוף נעשה צמצום א', הם מתעגלים סביב הסיום. למדנו את זה אתמול לפי השרטוט של בעל הסולם.

תלמיד: זאת אומרת, שכל האורות נמצאים גם מסביב לצמצום ב' כאילו.

יש כאן התהפכות. שגלים מצמצום א' וגלים מצמצום ב' מגיעים להתקשרות.

שאלה: חפיפה כאילו?

כן, זה כאילו שנמצאים באינטראקציה זה עם זה. יש שם הרבה דברים כאלה. כמו שבגלים באור יש גם נקודות חיבור ביניהם, נקודות התנגשות ביניהם. יש בזה הרבה, אבל אנחנו לא לומדים את זה. אלה דברים שאם משיגים אותם משיגים, אי אפשר לכתוב על הכול. רק תדעו ש"תלמוד עשר הספירות" למרות שהוא שישה כרכים, הוא מאוד מוגבל, מאוד מוגבל.

וגם לא צריכים, צריכים לתת לך רק כניסה וכל היתר אתה תגלה. איפה ראית אנציקלופדיה שתכתוב לך על כל צעד ושעל בחיים? ראית דבר כזה? שאתה הולך לבית ספר ומה אתה לומד שם, ומחוץ לבית ספר מה אתה עושה וכן הלאה. איפה ראית דבר כזה על העולם הזה? ראית כאלו ספרים? לא. אותו דבר על הרוחניות, רק להכניס אותך לרוחניות, לכן יש ספרים. אחרת בכלל לא היו כותבים. רק להכניס, וכל היתר תגלה.

(סוף השיעור)