שיעור בוקר 02.09.22 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 808, מאמר "הקדמת פי חכם"

קריין: אנחנו קוראים בספר "כתבי בעל הסולם". עמוד 808. "הקדמת פי חכם". אנחנו נמצאים בטור ב' באמצע הפסקה. שורה "וכיוון שכבר הוכחנו לדעת".

"וכיון שכבר הוכחנו לדעת שקוב"ה ואורייתא חד הוא (עיין לעיל), וכאן הוכחנו שאורייתא וישראל חד, א"כ נמצא ברור שאורייתא וקוב"ה וישראל חד הוא".

המתבאר לנו מכל הנ"ל אשר יש ב' חלקים בתורה ומצוות, הא' הוא תורה ומצוות על דרכם הנגלה לעיני כל שהם בחי' קיום המצוות ולימוד התורה ע"ד תרי"ג עיטין, שסגולתם לזכך ולצרף את הגוף, ולהגדיל מעלת הנשמה, שתהיה ראויה וכדאית לקבל אור פני מלך חיים, כמו שהיתה הנשמה בשורשה, טרם מיעוטה וביאתה לגוף השפל בעולם השפל." זה החלק הראשון של העבודה שלנו, לתקן את הכלים שלנו שיהיו בעל מנת להשפיע. אחרי שאנחנו כבר נמצאים בצמצום, מסך, אור חוזר, ואנחנו מצוידים בכל הכוחות וההבנות, אז מגיע לנו חלק הב' "וחלק הב' הוא קיום המצוות ולימוד התורה ע"ד תרי"ג פקודין," אלו לא תרי"ג עטין, עצות, איך אנחנו צריכים להגיע לעל מנת להשפיע, אלא לאחר שיש לנו כוחות על מנת להשפיע, איך אנחנו עובדים איתם. זה נקרא תרי"ג פקודין, מלשון פקדון. מה זה פיקדון? שאנחנו מקבלים את האור בתוך הכלים שלנו לפי השתוות הכלים שלנו, הרצונות על מנת להשפיע, עם האור עצמו שכולו על מנת להשפיע. "שהוא ענין השגת שמותיו ית', וכל שכר הנשמות." אותו האור שנכנס לתוך הכלי כשיש השתוות בין האור והכלי שהם בהשפעה הדדית זה לזה, אנחנו משיגים את האורות האלה במידה שהם מאירים לנו את תוכן ההשפעה שלהם, וזה נקרא השגת שמותיו של הבורא.

וערך חלק הב' על חלק הא' כערך השמים על הארץ, כי חלק הא' הוא רק בחי' הכנה, וחלק הב' הוא עצם ההשלמה ותכלית הבריאה."

שאלה: מה זה אומר פקודין? לאחר שכבר יש לנו את האורות האלה, מה עוד אפשר לעשות אם הם כבר נמצאים בכלים?

לא. בתרי"ג עיטין אנחנו רק מתקנים את הכלים. אנחנו עוד לא ממלאים אותם באור על מנת להשפיע, אנחנו רק מרכיבים עליהם מסכים בעל מנת להשפיע. בצורה הדרגתית אנחנו עוברים ממצב למצב, מצמצום להסתר, מהסתר לגילוי, וכך אנחנו מתקנים אותם. אבל בפועל עדיין לא מקבלים אורות על מנת להשפיע.

תלמיד: ואחרי שמקבלים אורות על מנת להשפיע?

זו כבר גדלות, זה כבר מצב אחר, שלב ב'. זה נקרא תרי"ג פקודין, פיקדון, כשאנחנו כבר מתחילים לגלות את האור, הבורא מתגלה בנו, ואנחנו נמצאים עמו בחיבור, בהשתוות הצורה.

תלמיד: ובשביל מה צריך שם הוראה איך לפעול? הרי כבר תיקנו את הכלים, קיבלנו את האורות.

לא קיבלנו את האורות. עכשיו בשלב ב' אנחנו מקבלים את האורות. בשלב א' אנחנו רק מתקנים את הכלים בעל מנת להשפיע.

תלמיד: אני שואל על שלב ב', כשמקבלים את האורות, למה צריך עוד הוראות שבעל הסולם קורא להן פקודין?

פקודין זה מלשון פיקדון, אתה מקבל מה שהבורא הכין לך. בשלב א' אנחנו מתקנים את הכלים שלנו בצמצום וכוונה על מנת להשפיע, ובשלב ב' אנחנו כבר יכולים לקבל בהם אורות על מנת להשפיע לפי השתוות הצורה בין האור לכלי שלנו. קבלת אור פנימי בתוך הכלי זה שלב ב', זה נקרא קיום תורה ומצוות. "מצווה" אלו אורות שמופיעים על כל מעשה השפעה, על כל דבר לחוד, ו"תורה" היא סך כל האור שמתגלה בנו בעל מנת להשפיע, לכן זה נקרא "קיום תורה ומצוות".

אני קורא שוב, "וחלק הב' הוא קיום המצוות ולימוד התורה לימוד התורה", "לימוד התורה" הוא מדגיש, מזה אנחנו לומדים את כל האורות האלה "ע"ד תרי"ג פקודין", האורות שכבר נכנסים בנו "שהוא ענין השגת שמותיו ית'", של הבורא. זה נקרא שמות הבורא - כמה הוא משפיע, באיזה אופן ובאיזו צורה. "וכל שכר הנשמות. וערך חלק הב' על חלק הא' כערך השמים על הארץ." כי חלק הארץ, החלק הראשון "הוא רק בחי' הכנה," והחלק השני "הוא עצם ההשלמה ותכלית הבריאה."

שאלה: האם ההכנה היא המעשים שאנחנו עושים עם הכוונה, וחלק ב' הוא האורות שאנחנו מקבלים?

כן. אנחנו עוד לא הגענו לחלק ב', אבל בחלק א' אנחנו כבר נמצאים. אנחנו נמצאים כבר בשלבי התקנת המסכים בנו.

"ובזה נתבאר קושיתינו לעיל על דברי חז"ל, דאפילו אדם מצוין בתורה ובמע"ט יותר מכל בני דורו, ואם לא למד רזין דאורייתא וחכמת האמת, מחוייב להתגלגל ולבא עוד פעם לעולם. והקשינו: מאי שנא מקצוע זה דחכמת האמת משאר המקצועות שבתורה, שלא מצאנו בשום מקום, שיהיה האדם מחוייב לעסוק בכל המקצועות שבתורה, ואדרבא מצאנו בהרבה מקומות כנגד זה, כמו "אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון לבו לשמים", ו"לא המדרש עיקר אלא המעשה", עיין לעיל."

יש כאן דבר מיוחד מאוד והוא בניגוד למה שאנחנו רואים בעולם הזה. אם אדם לא לומד חכמת הקבלה, הוא כאילו חי סתם וחייב עוד פעם להתגלגל לעולם הזה ועוד פעם לעבור את החיים האלה, מי יודע באיזו צורה וכמה היא תהיה גרועה, כי מדור לדור הייסורים הם יותר ויותר גדולים, החסרונות שמתגלים יותר גדולים, ולכן במידה שאנחנו לא לומדים את חכמת הקבלה, אנחנו רק מפסידים וגורמים לעצמנו ייסורים גדולים לעתיד, מחייבים את עצמנו לחזור לגלגול הבא, להתגלגל שוב ושוב לעולם הזה. למה זה?

"ועכשו מתבאר הענין בפשיטות, באשר שכל חלק התורה הנגלה, אינו אלא בחי' הכנה, שנהיה ראוי וכדאי להשיג חלק הנסתר, וכנ"ל, אשר חלק הנסתר, הוא עצם השלימות והתכלית, שעליו נברא האדם, א"כ ודאי וברור דאם חסר מחלק הנסתר אע"פ ששמר התורה וקיים מצוותיה בחלק הנגלה, מחויב עוד להתגלגל ולבא לעולם לקבל מה שראוי לקבל, דהיינו חלק הנסתר ע"ד תרי"ג פקודין כנ"ל, שאך בזה נשלמת הנשמה, כמו שחשב עליה השי"ת מכל מראש כנ"ל."

שאלה: מהו החלק הנגלה ומה הצורך בו?

בדרך כלל החלק הנגלה הוא מה שאנחנו יודעים לקרוא ולהבין מכל מיני ספרים ששייכים לתורה, והחלק הנסתר הוא מה שאנחנו לא מסוגלים להבין בצורה ישירה פשוטה, אלא אנחנו צריכים לזה כוונות מיוחדות, חיבור בינינו וכן הלאה. זאת אומרת, אנחנו כבר מתחילים להתקרב להשגה של מה שכתוב בפנים בתוך הטקסט בין המילים. יש לנו חלק נגלה וחלק הנסתר בתורה, את החלק הנגלה בינתיים נפרש כך שזה החלק שמגולה לכולם ואפשר לקרוא ולהבין, והחלק הנסתר אמנם הוא מודפס אבל אנחנו לא כל כך מבינים על מה מדובר בו. בינתיים כך נבין את הדברים.

שאלה: איך אני אמור להתפעל מהדיבורים על גלגולים? הרי אף אחד לא זוכר את הגלגולים הקודמים שלו, אז מה אנחנו אמורים לעשות עם זה?

אנחנו עוד נלמד ונדבר על הגלגולים, יהיה לנו עוד מעט לימוד גדול על הגלגולים. אנחנו רק צריכים עוד קצת לפתח את הכלים שלנו ואז יהיה לנו ברור איך אנחנו מסתדרים עם זה, כי בינתיים אנחנו עלולים לחשוב עליהם בצורות שקריות. אז זה יבוא עוד מעט. אתם תשמעו עוד קצת ועוד קצת, ואז אנחנו נגיע למצב שאנחנו יכולים כבר ללמוד בצורה נכונה ואמיתית.

קריין: עמ' 808.

"המתבאר לנו מכל הנ"ל אשר יש ב' חלקים בתורה ומצוות, הא' הוא תורה ומצוות על דרכם הנגלה לעיני כל שהם בחי' קיום המצוות ולימוד התורה ע"ד תרי"ג עיטין, שסגולתם לזכך ולצרף את הגוף, ולהגדיל מעלת הנשמה, שתהיה ראויה וכדאית לקבל אור פני מלך חיים," זאת אומרת, שאנחנו נגיע לאור החסדים שימלא אותנו, ובתוך אור החסדים הזה, אחר כך נוכל לקבל את אור חכמה. זה שלב א'. "כמו שהיתה הנשמה בשורשה, טרם מיעוטה וביאתה לגוף השפל בעולם השפל. וחלק הב' הוא קיום המצוות ולימוד התורה ע"ד תרי"ג פקודין, שהוא ענין השגת שמותיו ית', וכל שכר הנשמות. וערך חלק הב' על חלק הא' כערך השמים על הארץ, כי חלק הא' הוא רק בחי' הכנה, וחלק הב' הוא עצם ההשלמה ותכלית הבריאה."

שאלה: איזה השתוקקות צריכה להיות לנו כדי שנגיע לכוונה הנכונה?

שאנחנו רוצים להגיע לכלים דהשפעה וזה הדבר הטוב ביותר. אבל בינתיים לפחות נעבוד עם השתוקקות שיש לנו.

שאלה: כשלא היה תרגום והקשבתי לשפה העברית, היה לי יותר רושם רגשי מהקריאה. וכשאני מקשיב לאנגלית זה כאילו אני מפעיל יותר את השכל, אבל גם כך אני לא מבין על מה מדובר. אז אולי אם אשמע בעברית תהיה לי התפעלות רגשית יותר גדולה ואנסה להרגיש מה כתוב בטקסט?

אתה יכול לעשות את זה, אבל בלי לעזוב את ההבנה. אנחנו צריכים גם לקרוא ולהבין מה הוא רוצה למסור לנו, כדי שתצטייר בנו מערכת כמו שהוא מסביר לנו כאן. חלק א' זה תיקון הכלים דהשפעה, חלק הב' זה כבר תיקון הכלים דקבלה ואנחנו יכולים לקבל בעל מנת להשפיע, ואז האור שנמצא נכנס בנו והוא התורה.

אנחנו בכל זאת צריכים את כל הדברים האלה. אפילו שתשכח אחר כך, אבל בזמן שאתה קורא אתה מסדר את המוח שלך, את הלב שלך, בהתאם למה שבעל הסולם רוצה לספר.

אתה חייב גם להבין, אבל אם אין לך ברירה, אז אפילו רק בשמיעה אתה גם תגיע לאט לאט להבנה בלי לדעת את השפה, אבל זו דרך לא פשוטה.

תלמיד: כשמקשיבים לבעל הסולם אני לא מבין ואני גם לא יודע מה לשאול, אז מה אדם צריך לעשות במצב שהוא לא יודע מה לשאול?

רק לשמוע. גם אני ישבתי ושמעתי כמו ילד קטן שלא מבין שום דבר ואחר כך לאט לאט מתחיל להתבהר הקשר בין המילים, המשפטים. זה כמו אצל ילדים וזו גם הצורה הכי טבעית שאפשר ללמוד. אז תמשיך ויהיה לך בהצלחה.

"ובזה נתבאר קושיתינו לעיל על דברי חז"ל, דאפילו אדם מצוין בתורה ובמע"ט יותר מכל בני דורו, ואם לא למד רזין דאורייתא וחכמת האמת, מחוייב להתגלגל ולבא עוד פעם לעולם. והקשינו: מאי שנא מקצוע זה דחכמת האמת משאר המקצועות שבתורה, שלא מצאנו בשום מקום, שיהיה האדם מחוייב לעסוק בכל המקצועות שבתורה, ואדרבא מצאנו בהרבה מקומות כנגד זה, כמו "אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון לבו לשמים", ו"לא המדרש עיקר אלא המעשה", עיין לעיל."

זאת אומרת, שוב אותה השאלה שהוא כל הזמן מחדד אותה, למה כל אדם חייב ללמוד את חכמת הקבלה. כי בלי זה הוא לא מממש את החיים שלו, את הגלגול שלו, את המציאות שלו בעולם הזה. זה עד כדי כך חמור.

"ועכשו מתבאר הענין בפשיטות, באשר שכל חלק התורה הנגלה, אינו אלא בחי' הכנה, שנהיה ראוי וכדאי להשיג חלק הנסתר, וכנ"ל, אשר חלק הנסתר, הוא עצם השלימות והתכלית, שעליו נברא האדם, א"כ ודאי וברור דאם חסר מחלק הנסתר אע"פ ששמר התורה וקיים מצוותיה בחלק הנגלה, מחויב עוד להתגלגל ולבא לעולם לקבל מה שראוי לקבל, דהיינו חלק הנסתר ע"ד תרי"ג פקודין כנ"ל, שאך בזה נשלמת הנשמה, כמו שחשב עליה השי"ת מכל מראש כנ"ל."

שאלה: הפגישות שאנחנו עושים במהלך היום, הזומים שלנו, בהם אנחנו קוראים את מה שלמדנו בשיעור. מה היתרון לקרוא את הטקסטים שאנחנו לומדים בשיעור להתקדמות הרוחנית שלנו?

בשיעור הראשון אנחנו לומדים בדרך כלל פסוקים, הייתי ממליץ לקרוא אותם לפחות עוד פעם, או אפילו כמה פעמים בכל מיני צורות וסדר. אנחנו עוברים כל בוקר סך הכול על שלושה פסוקים, מקסימום ארבעה.

אחר כך אנחנו לומדים הקדמה, ואחרי ההקדמה הזאת נלמד עוד הקדמות אחרות. אנחנו צריכים לעבור על הדברים האלה, כי אתם רואים איך בעל הסולם נותן לנו בזה את התמצית של המבנה הרוחני, כוונתו, כוונת הבורא.

והחלק השלישי זה "תלמוד עשר הספירות", שאנחנו צריכים לעבור כדי שיהיה לנו רקע. אחר כך כשכבר נהיה בכלים, אורות והשגות, אז נתחיל ללמוד אותו בצורה מעשית, בינתיים עלינו רק להכיר מה זה העניין הזה של "תלמוד עשר הספירות".

שאלה: בעל הסולם כותב פה, שלימוד החלק הנגלה שבתורה, זה כמו הכנה ללימוד החלק הנסתר, איך להבין את זה?

אנחנו צריכים ללמוד גם את זה וגם את זה, גם נגלה וגם נסתר, כי שני החלקים האלה הם צריכים להיות מחוברים יחד, אבל מפני שהאנושות, בני האדם לא מסוגלים להגיע ללימוד הנגלה, ועוד יותר ללימוד הנסתר, אז מי שמגיע לנגלה, הוא נשאר ולומד, כי שם ברור על מה מדובר, שור, חמור, פרה, גניבה כל מיני דברים. מה אין כן בחלק הנסתר, שם לא מבינים וגם לא יכולים להסביר לאדם, והוא צריך קודם לקנות את הכלים דהשפעה, ולאט לאט להתקרב לחלק הנסתר.

ולכן זו בעיה. צריכים להתקדם מרחוק לאט לאט לחלק הנגלה ולחלק הנסתר. אבל האמת שבעל הסולם כותב לנו ומסביר את זה ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות", שמה שאנחנו קוראים "נסתר" זה דווקא החלק הכי קרוב לנו, שאנחנו קוראים ולא מבינים על מה מדובר – זה הנסתר. ואחרי שאנחנו משתדלים להתקדם בחלק הנסתר, הוא הופך להיות הנגלה.

זאת אומרת, זה לא כמו שחושבים בני האדם, שמה שמובן לנו כשאנחנו קוראים, זה הנגלה, אלא לפי כמה שאנחנו משיגים על מה מדובר - ולכן בהתחלה זה נסתר ואחר כך נגלה. עוד נדבר על זה.

שאלה: האם אפשר לומר, שאדם מתחיל ללמוד את חכמת הקבלה, הוא מתחיל מהחלק הנגלה ואחרי זה מגיע לנסתר?

כן.

שאלה: כל פעם כשמדברים על החלק שנקרא הנגלה, הנסתר, מאז שהתחלתי ללמוד לפני 6 שנים בבני ברוך התחלתי לראות סימן יפה בלימוד. ופתאום קיבלתי תנופה ואור והתחלתי לגמור פרקים בגמרא - פרק אחרי פרק וזה נתן לי מקפצה גדולה, וגם לימוד הנגלה קיבל סימן יפה. מה זאת ההרגשה הזאת? כי בדרך כלל אנחנו נותנים העדפה לנסתר מעל הנגלה ודאי, וזה נתן לי את הדחיפה. מה זה המצב שגם הנגלה עלה בעקבות הנסתר?

בסדר, כך אתה מתקדם. יפה מאוד. תמשיך לפי נטיות ליבך.

שאלה: בטקסט הוא כותב שהחלק הנגלה הראשון של התורה נלמד בצורת תרי"ג עצות והחלק השני - תרי"ג פקודין. מה ההבדל בין עצות לפקודין?

ההבדל בין תרי"ג עיטין ותרי"ג פקודין, שתרי"ג עיטין זה תרי"ג עצות איך להגיע לעל מנת להשפיע. ואחר כך תרי"ג פקודין איך לקבל פיקדון שימלא את העצות האלה באור העליון. אז בניית הכלי זה תרי"ג עצות וקבלת האור בתוך הכלי המתוקן נקרא תרי"ג פקודות.

תלמיד: כשאנחנו מדברים על כוונה מדובר כבר על החלק הנסתר?

גם בזה וגם בזה צריכות להיות כוונות. אבל כוונות בהתאם למה שאתה לומד, במה שאתה עושה.

"והנך רואה חיוב המוחלט, המוטל על כל ישראל, יהיה מי שיהיה, לעסוק בפנימיות התורה ובסודותיה, שלא תושלם באדם כוונת הבריאה זולתה." זאת אומרת, מי שליבו מכוון להשיג את הבורא, את כל הפעולות שלו, אז אין לו ברירה אלא הוא חייב "לעסוק בפנימיות התורה", זה נקרא ב"חכמת הקבלה". "ולסבה זו אנו מתגלגלים, דור יוצא ודור בא, עד דורינו זה שהוא השארית של הנשמות, שעדיין לא נשלמה עליהן כוונת הבריאה, מפני שלא זכו להשיג בדורות שעברו עליהן את סודות התורה, כנ"ל בזוהר, וע"כ אמרו בזוהר "עתידין רזי תורה וסודותיה שיתגלו לעקבתא דמשיחא", שזהו ברור לכל מבין, מחמת שהמה תהיינה משלימות הכונה בבריאה, דעל כן תזכינה לביאת המשיח, וא"כ על כרחך שיגולו ביניהן סודות התורה באתגליא, דבלאו הכי נמנע התיקון, כי תתחייבנה עוד בגלגול."

זאת אומרת, חייבים אנחנו להגיע למצב שבכל זאת אנחנו מתקנים את כל הכלים שלנו, מקבלים את כל האורות עד שמגיעים לכוונת הבריאה שמתלבשת בנו בצורה מושלמת וממלאה אותנו. לא יכול להיות שכל הגלגולים מסתיימים בצורה כזאת שעדיין לא נגמרים. אלא כל התיקונים חייבים להיגמר וכל האורות צריכים להיכנס בתוך הנשמות המתוקנות.

"ובזה יתורץ לך מה שיש להקשות על ביאור הזה בכלל, דמי אני ומי אבותי, אשר זכיתי לעשות ביאור בהרחבת הדעת על סודות חתומים שבזוהר וכתבי האר"י, ולמה לא מצאנו עד היום הזה שום מבאר בחכמה זו בהתגלות כמותי?

ובהנ"ל תבין מפני שדורינו זה הוא עקבתא דמשיחא ממש, אשר כולנו עומדים על מפתן התיקון השלם, אשר כל המניעה היא עזיבת חכמת האמת השוררת בדור הזה עד לקצה, מסבת קושי הלשונות והענינים המפוזרים, שאין דעתו של אדם. .. בלי דעת. עוד נוסף על כולם הוא קטנות הדעת וטרדות המרובות הנוהג בדורינו זה, וע"כ ברצות ה' להחיש פדות נפשינו גלגל זכות על ידי לגלות השיעור שבביאור הזה וחפץ ה' הצליח בידי."

זאת אומרת, הוא לא יכול להגיד למה אבל אומר שמפני שדורנו ממש נמצא במצב מאוד לחוץ לפינה, רצון לקבל גדול לגשמיות ורחוק מרוחניות ולכן התגלגל דרכו דווקא עניין שהוא יכול לגלות את מטרת החיים, מטרת הבריאה ותיקון הבריאה לכולם.

"ועוד סבה היתה לי מה שבאתי לביאור גילוי הזה, ע"ד שאיתא בזוהר "חייב אדם למילף זעיר מן שטותא" בסו"ה "כיתרון האור מתוך החושך", כי אחרי בלותי במדינת פולין בעיר וארשא סגור ומסוגר בד' אמותי, דבר לא היה לי עם חשכת סביבותי, היתה לי עדנה, ונתישבתי בירושלים עיה"ק תובב"א. וכבואי פה עם הבריות ראו ראיתי בעוני עמי, עניות הדעת ושחוק הכסילים עלה עלי כקול הסירים תחת העיר לשקץ ולרמש על נשמת בית מאוינו, מדברים סרה על ה' ועל תורתו ועל עמו קול גדול שבחכמת הקבלה כולה אין כאן בינה ודעת וסברה כלל וכלל אלא המה קיבוץ של מלות ושמות, לא משל ולא נמשל רק דברים ככתבם, וזכות הוא לפטפט פטומי מלים בדברים ככתבם באמונה שלימה שהם דברים קדושים שבזה תושלם עלינו כונת הבריאה, וכשיתרבו העוסקים בהדברים ככתבן באמונה שלימה, מיד ייתי מלכא משיחא כי יושלם בזה כל התיקון ותו לא מידי ח"ו."

זאת אומרת, מסביר לנו מה אז הייתה קבלת חכמת הקבלה בירושלים כשהוא הגיע אליה מפולין. אף אחד לא רצה לשמוע וכולם זלזלו בה בצורה קיצונית.

"עד שפגשתי את המפורסמים שבהם, המה אנשים שכבר כילו שנותיהם על הלימוד בכתבי האר"י וזוהר, והצליחו שכל ספרי האר"י שגורים בפיהם עד להפליא ושם להם כקדושים שהיו בארץ," שֶם להם,¹ "ושם להם כקדושים שהיו בארץ, ושאלתים אם למדו אצל רב שהיתה לו השגה בפנימיות הדברים, וענו לי - חס מלהזכיר, אין כאן שום פנימיות זולת דברים ככתבם מסורים לנו ותו לא מידי ח"ו. ושאלתים אם הרח"ו ז"ל השיג פנימיות הדברים, וענו לי - ודאי לא השיג יותר ממה שאנו משיגים. ושאלתים על האר"י ז"ל עצמו, וענו לי - ודאי לא ידע פנימיות יותר הימנו כלום, וכל מה שידע מסר לתלמידו הרח"ו ז"ל וכן הגיעו אצלינו. וצחקתי מאד עליהם, דא"כ איך נתחברו הענינים בלב האר"י ז"ל בלי שום הבנה ודעת, וענו לי - אשר חיבור הענינים קיבל מפי אליהו ז"ל, והוא ידע הפנימיות באשר שהוא מלאך. וכאן שפכתי חמתי עליהם כי אפס בי כח הסבלנות לעמוד אצלם.

שאלה: בעניין תרי"ג מצוות, אנחנו הרי לומדים את המצווה.

"ואהבת לרעך כמוך" היא המצווה הכי גדולה, היא חותמת וכוללת בתוכה את כל המצוות בתורה. כך גם כתוב, "ואהבת לרעך כמוך כלל", כולל, "כלל גדול שבתורה".

תלמיד: האם אפשר להסתכל על עניין המצוות כך שכל המציאות, בתפיסה שלנו, הכול קורה מכל מיני מצבים, והתגובה לכל מצב ומצב, לקשור הכול לבורא דרך העבודה שלנו?

אם אנחנו מתקשרים בצורת האהבה זה אל זה כולנו יחד, אנחנו מגיעים למערכת אדם הראשון, אבל כבר אחרי השבירה, זאת אומרת שעם כל הכלים השבורים אנחנו מגיעים לתיקון, ואז האור העליון נכנס בנו בכל תרי"ג הרצונות שלו, בכל הנרנח"י דנרנח"י.

תלמיד: אפשר להגיד שכל פעם שאני קושר מצב לבורא דרך העבודה שלנו, זאת ההשקעה שלי וזה השגת שמות הבורא?

כן.

מה שעכשיו קראנו, זה מובן? שבעל הסולם הגיע מפולין לירושלים ורצה לגלות כאן מי עוסק בקבלה, ולא פגש כאן אנשים שממש עוסקים בחכמה הקבלה, ואז הוא התחיל לשאול אותם, מי עוסק ומי לא ומה זה בכלל חכמת הקבלה, מה הם מבינים, וזה מה שהוא גילה, שלא הבינו ולא ידעו שום דבר על מה שכתוב, ובשביל מה חכמת הקבלה, ולמה צריכים לעסוק בה ומי מבין בה. כלום, אלא להיפך, אמרו לו ש"אף אחד לא מבין ואנחנו יכולים לקרוא את זה, אבל הקריאה היא רק כדי שנקרא מפני שאנשים שקיבלנו איזושהי הארה מלמעלה כתבו. גם הם לא ידעו מה שהם כתבו, וגם אנחנו צריכים לקרוא בלי לדעת, וכך נמשיך".

אז הוא התרגז עליהם והפסיק בכלל את הקשר איתם.

שאלה: יש נגלה, יש נסתר ויש את הפיקדון שמגיע. וממה שמתואר עולה שיש דרך שלישית, שבעל סולם, הרב"ש, אתה, מחפשים, "דרך ארץ" ואותם אנשים שמכילים ומכירים את הנגלה והנסתר הם אלה שתורמים לנו להגיע לכל העניין הזה. ואנחנו אמורים לגדול כדי להגיע לאותה כוונה.

אנחנו צריכים להשקיע את עצמנו בחומר של בעל הסולם ורב"ש ועל ידי זה בטוח שנגיע לתיקון הנשמות שלנו. זאת התשובה.

שאלה: איך אנחנו יכולים לדעת שאנחנו מצליחים בדרך?

רק על ידי כמה שאנחנו יותר מבינים שדרך החיבור אנחנו מגיעים לתיקון.

תלמיד: לפי הסיפור שבעל הסולם מספר פה, למקובלים האלה מירושלים לא הייתה שום תועלת מזה שהם קראו בלי להבין.

לא, הם לא הבינו. הם אמרו ש"אנחנו צריכים לקרוא מפני שזה כתוב על ידי אנשים שזה התגלה להם, והתגלה במיוחד על ידי אליהו שבא אליהם ולימד אותם, כביכול נתן להם את הטקסטים האלה וכשאנחנו קוראים אנחנו עושים בזה מצווה". אז יש מצווה ללמוד, גם ללמוד את הזוהר, גם עוד כל מיני דברים. יש ספר שנקרא "חוק לישראל", ששם יש כל מיני פסוקים מהתורה, נביאים, כתובים, זוהר תלמוד, וכן הלאה, ומי שקורא את זה כביכול ממלא את עצמו עם כל התורה". ככה הם אמרו. כלומר, ללא שום מטרה שאדם צריך להשיג, אלא פשוט למלא את החיים שלו במה שקורא בכל מיני חלקים מהספרים האלה. ודאי שבעל הסולם לא יכול היה להתאפק וקרע איתם את כל הקשרים.

תלמיד: בכל זאת, איך אנחנו יכולים לא להידמות לאותם מקובלים ירושלמים, אנחנו הרי קוראים את הטקסט, לא מבינים מה כתוב שם, ואומרים שזאת סגולה?

כי אנחנו רוצים, על ידי זה שאנחנו עוסקים בטקסט, להגיע לגילוי, להגיע לזה שאנחנו מתחברים ומהחיבור שלנו, רוצים לגלות את הבורא ואת האור שלו שבנו ואת ההדבקות שלנו בו, זה אחרת לגמרי, מפני שהם לומדים פשוט כי צריכים, "אמרו לנו ללמוד ואנחנו לומדים, קוראים". זה אפילו לא לימוד, זה קריאה.

שאלה: שאלת קודם מה ההבדל בין כוונה למעשה. יש קשר בין נגלה ונסתר בשאלה שלך?

נגלה ונסתר הם שני חלקים בתורה. קודם מתחילים מנסתר, מפני שהכול נסתר ולא מבינים כלום ולא יודעים על מה מדובר ואחר כך בהדרגה זה מתחיל להתגלות, ואז נקרא שלומדים נגלה.

תלמיד: אבל אפשר לשייך מעשה לנגלה וכוונה לנסתר, או זה רק מבט חיצוני?

לא, זה בלבול גדול. עוד מעט נתחיל "הקדמה לתלמוד עשר הספירות" בצורה רצופה, רצינית ואז אתה תראה.

שאלה: איך להתייחס לחברים שחושבים ומראים שהם נמצאים בהשגה גדולה, אבל רואים שזה לא כך, יכול להיות חדשים שעושים את זה לפעמים, והם ממש בטוחים שהם כבר בגמר תיקון ויכולים ללמד את כולם הכול?

הם אומרים "אני בעצם לא צריך אף אחד, אני צריך מקסימום איזשהו מדריך חיצוני שיגיד לי מה לקרוא", אנחנו עונים שכבר בנינו ארכיון משלנו, וכל אחד יכול להיכנס ולראות באיזו צורה אנחנו ממליצים ללמוד ומאיזה מקורות, וכך מתקדמים. אין בזה שום דבר, אני לא צריך ללמוד מבעל השגה גדול. זה כמו שלילדים בכיתה א' לא נותנים איזשהו פרופסור גדול שלא יודע בכלל איך להתקשר איתם, הם צריכים מורה שגמרה כמה קורסים או אולי אוניברסיטה כדי ללמד ילדים קטנים ולא יותר. כך אנחנו, הכי טוב אם אנחנו לומדים ממישהו שהוא לא גבוה מעל גבוה וגם אין לנו כאלה בדורנו. אז נלמד כמו שרב"ש אמר, כמו שהוא ציווה והרגיל אותנו, כך נגיע. תאמינו לי שכל הגילויים לפנינו.

שאלה: בעל הסולם מזכיר שאין ללמד את סודות התורה את כולם. האם הוא מתכוון לדרך התיקון שהוא פירט לנו, של "ואהבת לרעך כמוך"? מה זה סודות התורה?

סודות התורה, אני לא יכול להגיד לך מה זה, כי כשהם מתגלים, אז האדם מבין אותם ויכול להבדיל מה הם טעמי תורה ומה הם סודות התורה. עוד נגיע לשם.

תלמיד: האם יש עבודה אחרת חוץ מאשר להתעלות מעל לרצון לקבל?

לא, אין, הכול מונח רק על הרצון לקבל כמו שהבורא אמר "בראתי יצר הרע" וכל העבודה שלנו היא בתיקון היצר הרע בכוונה על מנת להשפיע. זה נקרא להפוך אותו ליצר הטוב ובמידה כזאת אנחנו מתקנים את עצמנו.

תלמיד: כשאדם הראשון ראה את העולם מתחילתו ועד סופו, זה היה סודות התורה?

זה היה לפני השבירה וכך זה נגלה בכלי שלו, שעוד לא היה שבור.

"והנה בראותי אשר שטותם זה מצא שורשים כמעט בכל העוסקים בחכמה זו בזמן הזה, אוי לאזנים שכך שומעות, "הגם לככוש את המלכה עמי בבית"," כולם מבולבלים וכולם חושבים על חכמת הקבלה לגמרי לא לפי מה שהיא. "וכבר שפך הזוהר הק' מרה על כחש החטאים בנפשותם לומר שאין סודות פנימיות בתורה, כמו"ש בפ' "וירא" דאם אורייתא אתי לאחזאה סיפורין ודברי הימים הרי נמצא ג"כ בין יתר האומות סיפורים ודברי הימים כאלה, ואמרו ז"ל שהמה מקצצים בנטיעות דנוטלין מלכות בלחודוי ע"ש. ומה היו אומרים בעלי הזוהר בראותם תרבות אנשים חטאים הנ"ל להכחיש שאין שום חכמה וסברא בדברי הזוהר וחכמת האמת עצמם, שברזין דאורייתא עצמם אומרים שאין שם דעת וסברא מגולה בעוה"ז, אלא פטומי מילים בעלמא, הרי באו לכבוש השכינה הקדושה ח"ו בבית המלך פנימה, אוי להם כי גמלו רעה לנפשותם. וחז"ל אמרו שהתורה הקדושה מקוננת לפני הקב"ה - עשאוני בניך שיר בבתי משקאות וכו', והמה אפילו דמות שיר אינם עושים מהתורה רק דיבורים מבהילים לכל שומע וכדי בזיון וקצף, ועוד מבקשים שכר כפנחס באמרם שבאמונה שלימה המה עושים, ועליהם הכתוב אומר "יען נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק הימני" שזוהי סבת החורבן דבית ראשון, ועדיין השטן מרקד ביננו דוקא בעקבתא דמשיחא שהוא זמן תכלה דרזין דאורייתא, וקנאת ה' צבאות באה כאש בעצמי לא תכבה, אשר מסבתה נתהותה בקרבי התעוררות לגלות את השמלה בשיעור כזה אשר ידעו שיש חכמה בישראל, וסבה זו לקחה בי חלק גדול בין יתר הסבות העקריות שבגללם באתי לידי ביאורי זה."

אתם רואים עד כמה בוער בו הצורך לגלות את האמת לכל האנושות, כי בלי זה אנחנו חיים סתם, רק אוספים את הסבל שלנו טיפין טיפין, כך שעד שזה יתגלה בצורה טבעית יעברו אין סוף שנים. ולכן אנחנו חייבים למשוך את המאור המחזיר למוטב שיתחיל לבאר לנו מי אנחנו, מה אנחנו, ומה אנחנו צריכים לעשות וכך נזרז את ההתפתחות שלנו ונגיע למטרת הבריאה.

שאלה: בעל הסולם נמצא בהשגה כל כך גבוהה ורואה הכול מסוף העולם ועד סופו. אם הוא יודע מה יהיה בעתיד אז למה הוא כל כך דואג לאנושות?

הכול תלוי בנו, "הכול בידי שמיים חוץ מיראת שמיים". הכול תלוי בעבודת האדם והוא לא יכול לשבת ולחכות עד שהבורא יעשה לו את מה שהוא רוצה. אני לא אומר "אין עוד מלבדו", שהוא כוח אחד יחיד ואין חוץ ממנו ומחכה שהוא יפעל עליי, אלא אני חייב ללכת לקראתו ולפעול עימו יחד.

תלמיד: הוא הרי מבין שאלו שלא רואים את חלק הנסתר ושלא מרגישים יראה, זה כי הם לא מסוגלים לזה.

אין דבר כזה, כל אחד חייב להגיע לתיקון שלו ולכן המקובלים טורחים.

שאלה: בעל הסולם כותב במאמר "יען נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק הימני" שזוהי סבת החורבן דבית ראשון, ועדיין השטן מרקד ביננו".

אנחנו עדיין נמצאים בזמן החורבן.

תלמיד: חלפו כבר 80 שנה מאז שהוא כתב זאת, האם אתה רואה התקדמות מאז עד היום?

כן, אני רואה התקדמות. הרבה אנשים בכל העולם שמעו על חכמת הקבלה והם לומדים אותה. אנחנו נמצאים באינטרנט ואלפי אנשים מתקשרים ולומדים איתנו, גם מחוץ לנו. בעיניי זה לא חשוב, העיקר שילמדו את בעל הסולם והרב"ש, וכך יתקדמו, זה דבר גדול.

"*הג"ה: וצריך שתבין בכל תכלית וכל מטרה שהיא פשוטה בתכלית הפשטות, אמנם כל החידוד והחכמות והרבות הענינים מתהווים בההכנה עד שבאים להמטרה. עד"מ כשרוצה אדם לשבת בבית צריך לחכמות וחידודים בצורת התוכנית ובצורת ההמצאות ובכמות ובאיכות החדרים והקנינים, וסוף מטרתו אינה אלא בחי' פשוטה - לשכון שם. וז"ס הכתוב "כתפארת אדם לשבת בית", שהוא מחשבה פשוטה בלי מושכלות וריבוי כלל ובלי חידוד אלא רצון פשוט.

ודע שכל החידוד שיש במושכלות המה לפי רוב הטעויות הראויות ליפול בדבר האמת, אמנם דבר האמת בעצמו הוא פשוט בלי חידוד כלל.

ויש סוד בזה אשר זהו עיקר החומה של ברזל המפסקת ביננו ואבינו שבשמים, כי יש לך דברים הנסתרים מחמת גודל עומק ורום שבהם, ויש לך דברים הנסתרים מחמת דקות (הנמרצת), עד"מ כזבובים הפורחים באויר שאינם נראין לעין מפני דקותם.

וכיון שאורו ית' אור פשוט כזה, אשר שכל האדם שאינו מרגיש זולת שיעור של מהות ע"כ אינו תופס פשוט, כמו דברים קטנים מזה השיעור שצריך לכלי ממש שבראיה, כי עומק רום ועומק רוחב הגם שאין כולם נתפשים אבל מושג לך עכ"פ זה המקצת הקרוב, משא"כ דברים הדקים דומה לך כמו שאינם במציאות כלל כי אינך משיג אפילו מקצתם."

יש לנו בעיה לדבר על חכמת הקבלה, לא עליה עצמה אלא על מה שהיא מסבירה לנו, כי צריכה להיות כאן תפיסה דקה באדם. החזון איש כותב ממש בתחילת ספרו "אמונה וביטחון" שאמונה זו נטייה דקה מעדינות הנפש, נראה אם תוכל להבין מה זה. לכן אין מה לדבר על כך עם עמך ועם הרבה אנשים, אלא רק עם אלו שמכוונים לכך כבר מהלידה ולא יכולים בלי זה, והם צריכים להשיג זאת. אחרת בשביל מה הם חיים, בשביל מה הם הגיעו ועם מה הם יסיימו? לכן אנחנו צריכים לעזור לאנשים שיש להם נטייה לזה, שיש להם הכנה מלמעלה למצוא את דרכם על ידי שיטת חכמת הקבלה של בעל הסולם והרב"ש.

יש עוד הרבה שאלות שנפתור לאט לאט, גם תבינו לבד וגם תשאלו ותקבלו הסבר. גם כאלו שלומדים את חכמת הקבלה, יש ביניהם שלומדים רק לשם לימוד, הם סתם יושבים ולומדים בלי להיכנס להשגה ולהבנה וכולי, נתקלתי בזה אצל רבנים גדולים בירושלים ובעוד מקומות. לאט לאט אנחנו נבין את זה.

שאלה: אם אנו נותנים לבורא שם כאשר אנחנו מגלים את החלק הנסתר, אז הוא מפסיק להיות נסתר?

כן, אנחנו רוצים לגלות אותו ולכן כתוב "דע את ה' אלוהיך ועבדהו". צריכים לדעת, "לדעת" זה לקבל אותו בכל הכלים שלנו.

שאלה: למה גלגול מתואר כאן כעונש ולא כמתנה?

אם אני צריך שוב להתגלגל אז למה זו מתנה? הייתי רוצה לסיים עכשיו את כל הגלגול שלי, להגיע לגמר התיקון ולא להתגלגל שוב לעולם הזה.

שאלה: האם אפשר לעבור כמה גלגולים במהלך חיי גוף פיזי אחד?

נכון, אפשר.

שאלה: האם זה נכון שבכל בוקר צריך להקים מחדש כביכול את הכוונה על מנת להשפיע?

כן, ובכל בוקר תשימו לב שיכול להיות שזה יותר קשה מאתמול, כי הרצון לקבל גדל.

שאלה: איך נוכל לדבר זה עם זה על תוכן המקורות מבלי ליפול למילים ריקות ובטלות?

תשמרו על עצמכם, תתחברו ותבינו שאתם יכולים להעלות או להוריד את החברות והחברים.

שאלה: מהי בכל זאת תכלית החיים של המיליארדים שלא לומדים קבלה, ומדוע הבורא לא מעורר אותם?

הכול מחושב לפי המערכת הכללית. הם מצטרפים אלינו, בהתחברותם אלינו הם גם נכנסים לעבודה על אף שהם לא מבינים זאת. יש בעולם מיליארדי אנשים ואם תשאל אותם למה הם חיים אז התשובה היא שהם חיים, מישהו הוליד אותם, מישהו נתן להם עבודה וכן הלאה, והם חיים באופן אוטומטי, זאת צורת הקיום. כך מתקיים רובו הגדול של הכלי דאדם הראשון.

תלמיד: מהי התכלית שלהם?

התכלית שלהם היא לחיות ולאט לאט הם גם נכללים איתנו. הם שומעים, הם עושים משהו אפילו בזה שמפריעים לנו, גם זה תפקיד.

שאלה: כשאנחנו לומדים על חיוב בלימוד חכמת הקבלה, אני מרגישה קושי גדול לפנות לאדם ולדבר איתו על חיבור בלבד בשפה אחרת, איך לשמור ולא ליפול לעבודה זרה?

אנחנו לא מדברים מיד על חיבור עם אדם חדש כי זה דוחה אותו בצורה טבעית. עלינו להסביר לו שחכמת הקבלה מגלה לאדם את מטרת החיים, את הכוחות שפועלים עלינו, את הבחירה החופשית שלנו ומה קורה איתנו בכלל. מתוך זה אנחנו יודעים איך נכון לחנך ילדים ואיך נכון להתייחס לאחרים אבל לאט לאט.

תודה לנשים אני מאוד שמח לראות שאתן איתנו.

קריין: עוד מעט כל החברים עוברים לסעודה. האם תוכל לכוון אותנו, באיזו כוונה נעבור ביחד לסעודה?

בעל הסולם כתב את הקדמת "פי חכם" עוד לפני שכתב את "תלמוד עשר הספירות" ועוד ספרים. כאן הוא עדיין דיבר בצורה יותר גלויה ואחר כך היה צריך להסתיר יותר את עצמו. אני מאוד אוהב את ההקדמה הזאת כי הוא לא עושה בה שום חשבון והוא נכנס חזק וישר בכל מי שנגד או מסלף את חכמת הקבלה, ובאמת כל הכבוד לו. כדאי לקרוא שוב את ההקדמה, היא צריכה להשאיר בנו רושם עמוק, ממש כמו חריטה בלב שלנו. עם כל הנושא הזה בוא נרד לסעודה.

(סוף השיעור)

---

1. רב מתקן את הקריין↩