סדרת שיעורים בנושא: בעל הסולם - undefined
שיעור בוקר 07.12.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 33,
מאמר "חכמת הקבלה והפילוסופיה"
קריין: "כתבי בעל הסולם", עמ' 33, "חכמת הקבלה והפילוסופיה".
חכמת הקבלה והפילוסופיה
מהו רוחניות?
"הנה עמל גדול פיזרה הפילוסופיה, כדי להוכיח, איך הגשמיות היא יליד הרוחני. ואיך הנפש מולידה את הגוף. ואחר כל אלה, אין דבריהם מתקבלים על הלב, ולא כלום. ועיקר טעותם היה בתפיסת הרוחניות, שקבעו שהולידה והוציאה את הגשמיות, שזהו ודאי בדותא.
כי כל אב צריך שיהיה לו איזה דמיון אל התולדה שלו, אשר היחס הזה הוא האורח והשביל שתולדתו נמשכת דרך שם. וכן כל פועל צריך שיהיה לו איזה יחס אל הפעולה שלו, אשר יבוא עמו במגע דרך שם. וכיון שאתה אומר שהרוחניות משוללת מכל המקרים שבגשמיות, אם-כן אין לו שום שביל, ואיזה יחס שהרוחני יוכל לבוא עמו במגע, להניעהו באפס מה.
אולם הבנתה של מלה "רוחניות" אינה שייכת לפילוסופיה כלל. כי איך ידונו על דבר שלא ראו ולא חשו אותו מעולם, ועל מה אדניהם הוטבעו?
אלא אם יש איזה הגדרה להבדיל ולחלק, בין רוחני לגשמי, אין זה שייך רק לאלה שהשיגו פעם דבר רוחני וחשו אותו, שהמה הם המקובלים האמיתיים, ולפיכך לחכמת הקבלה אנו צריכים".
הפילוסופיה מעצמותו
"והנה בעצמותו יתברך, אשר הפילוסופיה אוהבת כל כך לעסוק בו, ולהוכיח את כל חוקי השלילה הנוהגים בו. אין הקבלה עוסקת בו כלל. כי איך אפשר להגדיר מה, בדבר שאי אפשר לבוא לכלל תפיסה והשגה. כי הגדרת השלילה, אין ערכה פחותה כלל, מהגדרת הקיום, כי אם תראה איזה מהות מרחוק, ותכיר בו כל חלקי השלילה. דהיינו, כל מה שאיננו - הרי זה נחשב גם-כן לראיה והכרה במדת מה, כי אם הוא רחוק אמיתי מהעין אין ניכר בו אפילו השלילה.
למשל: אם רואים מרחוק איזה תמונה שחורה, ומכירים בה עכ"פ שאינה אדם, ואינה צפור. הלא זה לראיה נחשבת, כי אם היתה רחוקה יותר, לא היו יכולים להחליט שאינה אדם.
ומזה כל אפסותם וכל בלבוליהם כי הפילוסופיה, אוהבת להתגאות שהמה מבינים בעצמותו יתברך, כל בחינת השלילה. משא"כ, חכמי הקבלה שמים יד לפה במקום הזה. ואפילו שם פשוט, אינם נותנים לו, כי כל מה שלא נשיג לא נוכל להגדירו בשם ומלה. כי המלה מראה, תחילת השגת של מה.
אולם מהארתו יתברך במציאות, המה מדברים ומבחינים הרבה מאד. דהיינו, בכל אותם ההארות שזכו בהם בהשגה ממש, לא פחות מהשגה מוחשית."
שאלה: לפני הפילוסופים כבר הייתה חכמה בעולם והיה ידע, רק שהמדע לא היה מסודר כביכול. מאין נובע עכשיו הצורך בתאוריה שחוקרת משהו שאין לו השגה?
האדם רוצה לדעת הכול, ואם הוא יכול לתאר לעצמו משהו שאפילו לא נמצא בחוש שלו, הוא רוצה לתאר אותו בפנטזיות שלו. אין לזה יסוד חוץ ממה שיש לנו במוח, דחף כזה לתאר בכל זאת משהו כשאין הוכחות.
תלמיד: בכל זאת, הפילוסופים כן ארגנו את המדע.
כן, זה נכון. אבל מעבר לזה הם לא יכולים להמשיך, כי הכול מתבסס על דמיון.
תלמיד: זה משהו שהמקובלים אומרים עליו שהוא ממש קללה, קוראים לה הפילוסופיה הארורה.
כן. כי היא מסיטה את בני האדם מדרך הישר, גם מהמדע וגם מהחיים, ממחקר רגיל. ולא רק שהיא מבלבלת, אלא היא מביאה לאנושות כל מיני תיאוריות שגורמות לה להיכנס לבעיות, למלחמות, לבירורים כאלה שעולים ביוקר.
תלמיד: בימינו אף אחד לא מחשיב את הפילוסופיה, אבל נגרם ממנה הרבה נזק לאנושות עד היום.
כן, זה נכון.
תלמיד: מה חכמת הקבלה באה להציע כדי לתקן את כל הנזק?
העובדה היא שאנחנו עדיין לא יכולים להתנער מהפילוסופיה ומחזיקים בה. כשהגנתי על עבודת הדוקטורט שלי בפילוסופיה, הייתי במכון שבו לומדים כמה מאות סטודנטים, מהם תשעים אחוז סטודנטיות, ובכל זאת מחזיקים בזה.
תלמיד: במה התגלות חכמת הקבלה בעולם, במידה שהיא תתגלה כחכמת האמת, תנקה את הנזק שעשתה הפילוסופיה?
אני חושב שזה ייקח עוד הרבה זמן, כי האנושות לא מבינה איפה בדיוק היא נמצאת. אבל לאט לאט, כל יום אנחנו בכל זאת מתרחקים מהפילוסופיה. החיים בעצמם מוחקים את הפילוסופיה בינינו. אנחנו מתחילים לזלזל, לצחוק ולהתרחק ממנה.
תלמיד: למה אין חוקי שלילה בחכמת הקבלה?
כי אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, אבל אם זו חכמה, אז אתה חייב להביא הוכחות.
תלמיד: ולא שוללים שום דבר על זה בעבודה?
לא שוללים שום דבר ממה שאדם יכול להשיג. ומה שהוא לא יכול להשיג, על זה אנחנו לא מדברים.
תלמיד: בעל הסולם אומר שבעצמותו אנחנו לא חוקרים כי זה מנותק מההשגה שלנו.
נכון.
תלמיד: אבל יש עוד הרבה דברים שאנחנו לא משיגים בחכמת הקבלה.
בינתיים. אבל יש מקובלים שמשיגים או השיגו. ולכן אנחנו מדברים על כך שיש דברים שלא יכולים להשיג אף פעם, ויש דברים שיכולים להשיג לפי הדרגות שלנו.
תלמיד: ואם אנחנו חוקרים בעצמותו?
איך אתה יכול לחקור בעצמותו אם אתה לא משיג?
תלמיד: גם בחוקים אחרים בבריאה אני לא משיג ואני כן חוקר, כי אני מושך מאור בזה, בעצם העיסוק.
איך אתה מושך מאור? אני לא מבין, זה משהו מעניין. איך אתה יכול למשוך משהו ממה שאתה לא משיג?
תלמיד: כמו שבעל הסולם כותב באות קנ"ה ב"הקדמה לתע"ס". אפילו שלא משיגים, אבל מתוך העיסוק בזה, הקריאה וכולי, אנחנו מושכים מאור.
יש לנו חוק האומר שאנחנו יכולים לעסוק במשהו ולקבל משם הארה.
תלמיד: על אף שאנחנו לא מבינים בזה?
כן. הבנה היא כבר סוג של הארה אחרת, מסוימת.
תלמיד: ואם היינו חוקרים בעצמותו ,אי אפשר להוציא מזה הארה?
לא, אין במה לאחוז בו.
תלמיד: זאת אומרת שיש דברים שאנחנו לא משיגים ומותר לנו לחקור בהם, ויש דברים שלא משיגים וגם אין מה לחקור בהם, כמו עצמותו?
כן.
שאלה: האם אפשר לברר את הנתק הזה בין רוחניות לגשמיות?
בגשמיות אתה יכול לאחוז בחושים שלך שאיתם נולדת והתפתחת.
תלמיד: וברוחניות?
ברוחניות אין לך כלים שנולדת והתפתחת בהם ולכן אתה צריך לעשות כאן פעולות מיוחדות, אם אתה רוצה להשיג אותם, אם יש לך דחף פנימי להשיג אותם.
-
תלמיד: אז אם אין קשר בין רוחניות לגשמיות, איך אפשר להשיג רוחניות?
למה חייב להיות קשר?
תלמיד: אחרת איך האדם שנמצא בגשמיות עולה לרוחניות?
הוא לא נמצא רק בגשמיות, הוא לא יודע איך הוא נולד ואיך התפתח. הוא משיג רוחניות על ידי זה שמתפתחת בו נקודה שבלב מה שנקרא, והוא נמשך להשיג את העולם הרוחני, את החוקים הרוחניים.
תלמיד: זו התחלה של קשר, נקודה שבלב?
כן.
תלמיד: איך היא מתעוררת באדם, איך פתאום מגיעה לאדם כזאת נקודה?
את זה אנחנו לא יודעים. יש כאלה שהבורא נותן להם את זה בלב, ויש כאלה שלא ויש כאלה שקצת יותר, קצת פחות.
תלמיד: אבל מה זאת אומרת שאנחנו לא יודעים, יש מישהו שיודע?
יש אנשים שמרגישים שיש להם נטייה להשיג את הבורא, להרגיש אותו, להבין אותו, נטייה לרוחניות בסך הכול ואת זה הם רוצים לפתח.
תלמיד: אבל אם אין קשר בין רוחניות לגשמיות, איך מגיעה כזו התחלה של קשר?
אבל מה זה שייך לגשמיות?
תלמיד: אדם נמצא בגשמיות במציאות של החושים שלו, ברצונות שלו, אין לו שום קשר לרוחניות.
כך אתה אומר, כי להגיד שאין שום קשר, זה כמו שלהגיד שיש קשר.
תלמיד: מה זה אומר - הם קבעו "טעותם היה בתפיסת הרוחניות, שקבעו שהולידה והוציאה את הגשמיות, שזהו ודאי בדותא."?
שהגשמיות לא נולדת מהרוחניות.
תלמיד: איך נולדת הגשמיות?
לא יודע.
תלמיד: מה זאת אומרת שהרוחניות לא מולידה את הגשמיות?
לא מולידה, אין לה משהו שקשור לגשמיות.
תלמיד: מה זה הרוחניות, מה זה הגשמיות ולמה זאת לא מולידה את זאת?
לא יודע, אנחנו נחליט ונמשיך לקרוא, ללמוד ואולי נבין מה שהוא כותב.
תלמיד: אם יש חוק שורש וענף במציאות?
תלוי למה הוא שייך. אני לא יודע על איזה שורש וענף אתה רוצה למשוך כף.
תלמיד: כתוב אצל בעל הסולם שלכל המציאות יש שורשים וענפים, וכל שורש מתלבש בענף וכל ענף הוא שורש לענף הבא אחריו וכך עד לעולם שלנו.
כן.
תלמיד: אז כן מגיע עד לעולם שלנו או שיש נתק באיזה שלב בתהליך של שורש וענף עד למציאות שאנחנו מרגישים, חיים בה.
כן.
תלמיד: האם יש נתק או קשר?
יש נתק.
תלמיד: איך זה שיש נתק?
מתוך זה שבחמשת החושים שלנו אנחנו לא מרגישים רוחניות.
תלמיד: אז הנתק מלמטה, מאיתנו כלפי הרוחניות שהפסקנו להרגיש את השורשים.
כן.
תלמיד: אבל מצד הרוחניות עצמה, יש נתק?
איך להגיד מצד הרוחניות עצמה?
תלמיד: מי שנמצא ברוחניות הוא עכשיו תופס גם את הרוחניות וגם את הגשמיות. האם הוא תופס שיש קשר או נתק בין הרוחניות לגשמיות?
כנראה שהוא תופס שיש קשר.
תלמיד: אז יש קשר אבל רק למי שתופס את הרוחניות.
כן.
תלמיד: האם זו הכוונה שאין קשר בין רוחניות לגשמיות?
אני לא יודע. אתה שואל אותי למעלה ממה שאנחנו מכירים, מרגישים, ולכן אני לא יכול לתת לך תשובה ישירה.
שאלה: איך להסביר שחכמת הקבלה מסבירה רק חלק מכל המציאות אם לא מתעסקת בעצמותו?
מכל מה שמסבירה לך חכמת הקבלה היא מסבירה לך את הבורא. עצמותו זה הבורא לעצמו. את זה אף אחד לא יכול להגיד ולדבר ולברר, אי אפשר לבטא את זה.
תלמיד: האם הניסיון כן להסביר מעבר, כלומר את עצמותו, נועד לכישלון מראש?
בטח, זה פשוט טיפשות. איך אתה יכול לדבר על מה הבורא חושב, מה הוא מתכנן, מה הוא בעצמו, אפילו יותר מזה, הוא עצמו. איך אתה יכול?
תלמיד: ואז כל העיסוק בפילוסופיה, מהו הוא בעצם?
הפילוסופיה היא למעלה מזה, היא רוצה להיות כלולה בכל מה שהבורא נמצא בו וכך לדבר.
תלמיד: וזה מה שמכשיל את כל הפילוסופיה בעצם? כי כל העיסוק הוא רק להגיע לנקודה הזאת שאי אפשר להתעסק בה?
מתוך שכך הם מסתכלים על המציאות, בזה הם כבר מוחקים את עצמם.
שאלה: מראש לימוד הפילוסופיה למתבגרים יכול להרוס להם את כל התפיסות שלהם לגבי המציאות כמו שהם רואים את זה היום בצורה האגואיסטית ולקרב אותם דווקא יותר לקבלה. האם זה יכול להיות מועיל ללמד מתבגרים פילוסופיה?
לא. פילוסופיה לא נמצאת כגשר בין האנשים לקבלה, היא מאוד מבלבלת את האנשים, לכן אנחנו רואים בצורה טבעית שבזמננו היא כבר לגמרי יורדת ומתרחקת מהמדע. כמו שהיא הייתה פעם ראשונה במדע, היום היא כבר אחרונה ולא צריכים ללמוד פילוסופיה כדאי ללמוד פיסיקה, כימיה, דברים כאלה.
אמנם עדיין אנחנו אומרים "דוקטור לפילוסופיה" וככה זה עדיין נשאר, אבל באמת אין בזה שום קשר לפילוסופיה עצמה. כי התפיסה שלנו במציאות איך שהפילוסופיה רוצה לפתוח אותה, היא לא מציאותית וזה כבר ברור לכולם.
תלמיד: אז מה צריך לעשות תלמיד קבלה שמלמד פילוסופיה?
להמשיך כדי להתפרנס וזהו, ובעצמו ללמוד קבלה. אין מה לעשות, הפילוסופיה כבר ירדה מכל הבמה האנושית ולא משתמשים בה. חוץ מהפילוסופים עצמם שגם לא מבינים זה את זה, אף אחד לא מכבד פילוסופיה.
שאלה: מה ההבדל בתכונות האדם, בין אחד שנמשך לפילוסופיה לאחד שנמשך לחכמת הקבלה?
הוא נמשך לחכמת הקבלה מפני שהוא רוצה לדעת, להשיג, ואחר כך כשהוא מתחיל ללמוד אז הוא לומד מה זה למעלה מהדעת שזה אמצעי אמיתי להשיג את הבורא, להשיג את המציאות העליונה וזה ההבדל.
תלמיד: והאדם שנמשך לפילוסופיה, מה הוא מחפש?
הוא מחפש אידיאה. ויש כאן גם הרבה סוגי ידיעות. אני חושב שהפילוסופיה בזמננו רק מבלבלת את בני האדם ואומנם אנחנו משתמשים בהרבה מילים והבחנות שלוקחים ממנה, אבל היא בעצמה בכללות כבר לגמרי התרחקה מכל המחקר האנושי.
תלמיד: אני מעריך שבגלל אותה סיבה, המקובלים בני זמננו מרשים לעצמם יותר לפרש את חכמת הקבלה בצורה שתהיה מובנת כי זה כבר לא הולך לכיוון הפילוסופיה יותר.
כן.
תלמיד: בכל זאת, אני חושב וככה לומדים, שככל שיש אנשים שמחפשים להבין את העולם שבו הם חיים בצורה מדעית והם מגלים את חכמת הקבלה ורואים דברים מעניינים, הם מגיעים ללמוד. האם אדם שבכל זאת מתחיל את הדרך שלו מתוך חיפוש פילוסופי יכול להמשך בסופו של דבר ולעבור לחיפוש של מה שחכמת הקבלה מנתחת?
כן, ודאי. ודאי שיכול לעבור מפילוסופיה לקבלה. אפשר לעבור מכל מיני צורות של פילוסופיה לקבלה. אני חושב שזאת בעצם הדרך, שכך הבורא סידר לנו בכלל, את כל הכניסה לחכמת הקבלה ולמדע דרך הפילוסופיה.
(סוף השיעור)