כנס "קבלה לעם" העולמי 2020 – "חיבור למקור החיים"

25-27.02.2020

לחבק את כל העולם

mlt_o_rav_2020-02-27_congress_lesson_israel-haolami_n8_p1_xV9N6T41

שיעור 8

שיעור 27.02.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

כנס "קבלה לעם" העולמי 2020, "חיבור למקור החיים" זה שם הכנס. שיעור מספר 8 "לחבק את כל העולם". זה באמת צריך להיות כסיום. בינתיים.

כתוב בספר "שם משמואל":

"כוונת הבריאה הייתה, שיהיו כולם אגודה אחת, לעשות רצון הבורא. אבל מפני החטא, נתקלקל העניין, שאפילו הטובים בדורות ההם, לא יכלו להתאגד יחד לעבודת הבורא, אלא היו יחידים בודדים. והתיקון לזה התחיל בדור הפלגה, שנעשה פירוד במין האנושי," כמו שלמדנו על בבל, "שתהיה התאספות אנשים לעבודת הבורא, שהתחילה מאברהם. והיה אברהם קורא, עד שהתקבצו אליו, ונעשה עם ישראל. (וגמר התיקון יהיה, שיהיו כולם אגודה אחת, לעשות רצון הבורא בלבב שלם.)"

(על פי רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב, "שם משמואל")

זאת אומרת, כמו שאנחנו לומדים הייתה אומה אחת, פתאום האגו התחיל לעבוד בה ופוצץ אותה, שבר אותה להרבה עמים קטנים, בודדים, שנכנסו למלחמות, לבעיות ביניהם. ואז אברהם שהיה מתוך אותם עמים קרא להם בואו נתאחד בינינו, זה תיקון שצריך להיות, מפני שהיה "כהן", הוא הבין מה צריך לעשות, ולא שמעו בקולו, ואז הוא צעק לכולם ואמר, מי שמאמין לי בחיבור ובתיקון הזה שיבוא אליי. באו אליו הרבה אנשים והוא חיבר מהם קבוצה שנקראת "ישראל". הקבוצה הזאת במשך הזמן שכחה בכלל מאיפה ולמה היא באה, ושהמטרה שלה היא להתחבר ולהביא את החיבור הזה לכל האנושות. עד היום הזה אנחנו רואים שהקבוצה הזאת לא מצאה מקום, מה התפקיד שלה, מה הייעוד שלה, כל העולם נגדה, היא בעצמה גם שונאת את עצמה ולא מבינה מה היא עושה. כל זה הוא עד שהקבוצה הזאת תגלה את התנאים לחיים הנכונים של כל בני העולם.

ולכן אנחנו צריכים להביא את זה לפרסום ולתיקון. אנחנו חייבים לגלות שגמר התיקון של כל העולם הוא שכולם יתאחדו שוב כאגודה אחת, ואז הבורא, לפי החיבור שביניהם ישרה בהם בכל באי העולם, כמו שכתוב "וכולם ידעו אותי מקטנם ועד גדלם", "וביתי" זאת אומרת הנשמה הזאת, בית, "ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים". נקווה שאנחנו מתחילים את הדרך, את השלב האחרון בתיקון ונקווה שהעולם ישמע מכל הנציגים של כל העמים שנמצאים כאן ועוד ועוד, אני מקווה מאוד שאנחנו מתחילים את החיבוק הזה הגדול של כל העולם.

אנחנו רואים שמיום ליום המשבר העולמי הכללי, הכולל, האינטגראלי מתפשט יותר ויותר. מיום ליום האנושות רואה שאין לה שום אמצעים להתגבר על המשבר הזה מפני שהאגו האנושי נמצא כסיבה העיקרית היחידה למשבר הזה. לכן אין ברירה, כמה שנסתובב בכל זאת נבוא לפתרון של אותה בעיה, איך לתקן את היצר הרע, האגו שלנו. והתיקון הוא רק על ידי חכמת הקבלה. לכן אתם המיוחדים הלומדים את התיקון, שמבינים את סיבת הקלקול, שזה בא מלמעלה כדי לתת לנו הבחנות בחושך, כדי שעל פני החושך הזה אנחנו הנבראים נוכל לגלות את האור, את הבורא, וכך נוכל להגיע לעולם שכולו טוב.

סדנה

איך בכמה משפטים קצרים, אנחנו יכולים לגשת לאנושות ולהסביר לה מה קורה. יש עכשיו וירוס, מחר יהיה עוד משהו, מחרתיים עוד משהו, כל הזמן, וזה יהיה בתדירות יותר ויותר גבוהה, והאנושות לא תצא מהצרות. איך אנחנו יכולים לבוא, ואנחנו חייבים לבוא לאנושות, לכן קיבלנו את הידיעה הזאת למה זה, בשביל מה זה, מאיפה זה ואיך לתקן, באיזו צורה. איך אנחנו יכולים להגיע לאנושות ובאיזה משפטים קצרים, יפים, להסביר להם מה קורה איתנו ואיך לתקן אתה המשבר הזה הנורא שרק מתגבר מיום ליום? תמצאו כמה משפטים כאלו ביניכם.

*

תראו מה כתב בעל הסולם בעצם כמעט לפני 100 שנה.

"(אל תתמה, שאני מערבב את שלומה של החברה עם שלום העולם. כי כבר באנו למדרגה, שכל העולם נחשב לחברה אחת. וכל יחיד בעולם," כל אחד מאיתנו, "מתוך שמקבל הספקתו מכל העולם, נעשה בזה משועבד לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו.

(על פי בעל הסולם, "השלום בעולם")

תראו עד כמה אנחנו עכשיו מבינים מה קורה איתנו. כולנו מקבלים מכל העולם, מהסינים, היפנים, ההודים, האירופאים, האמריקאים, דרום האמריקאים, כולם מקבלים מכולם באספקה זה לזה וזה מזה. ולכן אנחנו שייכים, כותב בעל הסולם לפני 100 שנה, לחברה אחת, ולכן אנחנו "נעשים משועבדים לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו". זאת אומרת, אין לנו ברירה, אנחנו רק צריכים להבין שזה שאנחנו עכשיו מפסיקים קצת את הקשרים בין המדינות יביא לנו חיים כאלו קשים שלא נוכל לשרוד, ואז בדרך קשה, אבל נלמד עד כמה חסרים בינינו קשרים טובים, ידידותיים, שכולנו נמצאים בצלחת אחת על פני כדור הארץ האחד ושחייבים כך להתייחס זה לזה כמו למשפחה אחת. אני מאוד מקווה שממה שקורה עכשיו בעולם האנושות תלמד שאין לה ברירה. הם לא יכולים, אף אומה, אף מדינה לא יכולה לברוח מהקשר שיש בינינו, בין כולם. לא יכולים. כי מה שיש על כל אחד ואחד בבית, עליי, עליו, על מישהו, לא חשוב, בכלל כל החיים שלנו הם כאלו שאם אנחנו חותכים את הקשרים בינינו אנחנו לא מסוגלים להמשיך לחיות. פשוט מאוד. עד כדי כך אנחנו מקושרים.

לכן אנחנו צריכים להבין שתיקון העולם מגיע דווקא דרך כאלו הוראות, כאלו בירורים, ואנחנו צריכים דווקא להשתמש בהם כדי להסביר לכל העולם מה אנחנו צריכים לעשות, איך לתקן את עצמנו. אין בעיה, גם בווירוסים, גם בכל הדברים האחרים, [העיקר] קשר טוב בין בני אדם. וקשר טוב זה מעל האגו שלנו, על זה מלמדת רק חכמת הקבלה. לא להרוס את האגו, אלא למעלה ממנו, "על כל פשעים, תכסה אהבה". את זה אנחנו צריכים ללמוד, לבצע, לממש וגם להראות לאחרים. ומפני שעכשיו הגיע הזמן שכל העולם זקוק לזה, אז גם אנחנו נוכל ללמוד ולקבל את השיטה הזאת. כי אנחנו בסך הכול מקבלים את השיטה כדי אחר כך להמשיך אותה לכל העולם. ודווקא מפני שכל העולם זקוק, אנחנו מקבלים, מיישמים את השיטה, ואחר כך נצטרך ללמד אותה לכל העולם.

לכן אנחנו, כמו שכותב בעל הסולם, נעשים כמעבר, מעבר של האור, של כוח החיבור מלמעלה כלפי כל העולם. ואתם כולכם צריכים לדעת איך לעשות ושזו חובתנו.

איך נעשה זאת? איך אנחנו נעשה כך שנקבל מלמעלה כוח חיבור ונעביר אותו לכל האנושות?

*

איך אנחנו נצרף לכל המאמצים שלנו כוונה שאנחנו עושים את זה לתיקון העולם הכללי הגדול? איך אנחנו נצרף לכל המאמצים שלנו כוונה שכל מה שאנחנו עושים בחיבור בינינו, בהתארגנות, בהפצה, בהכול, אנחנו עושים את זה אך ורק כדי לתקן את העולם הכללי? איך לא נשכח את זה? איך אנחנו צריכים לדאוג שתהיה לנו כוונה כזאת, כי אז בהחלט נזכה לעזרת ה' המלאה, השלמה?

כל דבר, אפילו בקבוצה, אפילו ביני לבין החבר, אם אנחנו מתקנים משהו, אני צריך לדעת שאני עושה את זה כדי לגרום תיקון בסופו של דבר לכל העולם, שמזה דווקא הבורא נהנה, לזה הוא מצפה.

*

למה, אם אנחנו לא מתכוונים לתקן את כל העולם, לא נקבל עזרה מלמעלה, מהבורא? פשוט מאוד. מי אנחנו לעומת כל העולם, מה קורה? אבל אם לא מתכוונים לתקן את כל העולם, גם לא נקבל כוח לתיקון הפרטי שלנו.

מאיפה זה נובע? הסיבה היא שאנחנו נקראים ראש הפרצוף, ראש המדרגה. וראש לא צריכים לתקן, הוא רק צריך לאסוף את כל הדברים ולתקן את הגוף, את הרצונות. הכוונות של הראש הן תלויות ברצונות של הגוף. אם אני לא מתכוון לתקן את הרצונות על ידי הכוונות, גם כוונות לא יתנו לי לתקן, כי בשביל מה? הבורא לא צריך את הראש, הוא צריך את הגוף, הוא צריך את כל האנושות שהיא תתחיל לנוע לקראתו.

לכן אם אנחנו לא יוצאים להפצה, לא מסבירים, דרך כל האמצעים שלנו, מה יש לעולם לעשות כדי לא להיכנס יותר ויותר למשבר הכללי הנוראי הזה, אם אנחנו לא עושים זאת, גם אנחנו לא נקבל שום תיקון. כי יש ראש של הפרצוף וגוף של הפרצוף וצריכים לתקן את הגוף, את הרצונות על ידי הכוונות שבראש.

גם בעל הסולם כותב, "זכיתי בכל הדרגות שלי בגלל שהדור צריך את זה. בגלל שהדור צריך. ואז נתנו לי שאני אסביר להם, שאני אלמד אותם". וגם במה שהוא כותב על עצמו, שהוא ראה את כל הצרות של העולם אז הוא אמר, "יהיה מה שיהיה, אני מבקש תוריד אותי למטה שאני אוכל להסביר את שיטת התיקון לכולם". ואז הוא קיבל את כל הידיעה ויכולת לדבר עם כולם, עם הקהל.

זאת אומרת, אנחנו חייבים להיות קשורים לאנושות ולחשוב דווקא על התיקון הכללי של כל האנושות. כי דווקא את הדרגות הנמוכות האלה, אותן הבורא צריך, ואנחנו בסך הכול כמעבר בלבד. אז אם אנחנו לא מתכוונים לתקן את העולם, אנחנו לא נקבל עזרה מלמעלה, כי איזה צורך יש לתקן אותנו? רק כדי שאנחנו נמשיך לכל העולם.

דברו על זה, ואיך אנחנו אז צריכים להתחיל לתפקד.

*

כותב בעל הסולם, ש"הקבוצה היא הותקנה כמעבר, ובשיעור שהיא נעשית מתוקנת, כן הם מעבירים את כוחם לשאר אומות העולם. וכאשר גם יתר האומות ייתקנו, אז יתגלה המשיח," הכוח שמושך את כל האנושות מהאגו שלה לעל מנת להשפיע, "שתפקידו להשלים את כולם למטרה הסופית, לדבקות בבורא, וללמד זאת לכל האומות, כמו שכתוב "שכולם נהרו אל ה', לבורא.

(על פי בעל הסולם, "אהבת ה' ואהבת הבריות")

אנחנו צריכים לראות שכל פעולה ופעולה שלנו היא ממשיכה מהבורא אלינו ומאיתנו לכל האנושות. זה מלמעלה למטה. וגם ממטה למעלה, שאנחנו מסתכלים על כל העמים ורואים באיזה צרות, באיזה בעיות הם שקועים, ואנחנו מעלים את החיסרון הזה מהם למעלה לבורא ומבקשים ממנו תיקון.

מצד אומות העולם אנחנו מעלים את התפילות לבורא, ומהבורא אנחנו מעבירים את האור לתיקון ולמילוי לאומות העולם. זה התפקיד שלנו, ואנחנו נקראים "המעבר". כמו שמסביר בעל הסולם במאמר "הערבות", שאנחנו בסך הכול מעבר, צינור.

בוא נדבר על זה ואיך אנחנו מממשים את זה ממש יום יום.

*

בעל הסולם כותב במאמר "תורת הקבלה ומהותה". שמח אני שנבראתי בדור כזה, שכבר מותר לפרסם את חכמת הקבלה. ויודע אני זאת, "ויודע אני", מאיפה יודע? ויודע אני זאת, משום שניתן לי רשות לגלות. וכל זכייתי בדרך גילוי החכמה הוא מסיבת הדור שלי.". 

(על פי בעל הסולם, "תורת הקבלה ומהותה")

זאת אומרת, בגלל שהדור כבר מוכן, ראוי, רצוי, אז גם בעל הסולם קיבל יכולת ללמוד ולדעת איך לפרסם את חכמת הקבלה לכל הדור. גם אנחנו צריכים להבין זאת, שדווקא בגלל שהתחתונים כבר מוכנים לקבל את חכמת הקבלה, שיטת התיקון, דווקא בגלל זה אנחנו כן ראויים, יכולים להיות ראויים לקבל את כל שיטת חכמת הקבלה בדרגה כזאת שנוכל להסביר לכל העולם.

אנחנו צריכים מאוד לכבד את הדור שלנו, את האנשים הפשוטים שסובלים ולא יודעים מאיפה ולמה ואיך לצאת מזה. כי בזכותם אנחנו מקבלים קשר עם הבורא ויכולים אז לגשת אליהם וללמד אותם איך בחיבור אנחנו כולנו מגיעים לדבקות בבורא. איך נעשה זאת?

*

 

כותב בעל הסולם "כתוב בזוהר, שבחיבור הזה" של ה"זוהר", יוצאים אנחנו מהגלות, מהרוחניות. מתוך הגלות, ששקועים בתוך הקליפות, בתוך על מנת לקבל, אנחנו נוכל לעלות לרוחניות, לעל מנת להשפיע. "... שרק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם, נזכה לגאולה השלמה. ואמרו, המאור שבה" בתוך חכמת הקבלה "מחזירו למוטב," מביא אותנו לטוב "שרק במאור שבחכמת הקבלה ישנה הסגולה, להחזיר האדם למוטב. "

(על פי בעל הסולם, הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", אות ה')

 

איך אנחנו מושכים על עצמנו כמה שיותר מאור בצורה העוצמתית ביותר, האופטימלית, שישפיע עלינו ומהר יוציא אותנו מהגלות לגאולה?

*

כותב בעל הסולם. "יש חיוב מוקדם לגאולה,", זאת אומרת, להתעלות למעלה מהאגו שלנו לעל מנת להשפיע, לכיוון הבורא. "שכל אומות העולם יודו לחכמת הקבלה, כמו ביציאת מצרים, שהיה חיוב מוקדם, שגם פרעה יודה לאלוקים וירשה להם לצאת. לכן כתוב, שכל אחד מהאומות יחזיק" ב"בני ברוך" בואו נגיד, באלה שלומדים חכמת הקבלה, "... ויוליכהו לרוחניות, ולא מספיק מה שיוכלו לצאת מעצמם. ואומות העולם ידעו זאת על ידי הפצת חכמת הקבלה." 

(על פי בעל הסולם, "שופר של משיח")"

זאת אומרת, חייבים אנחנו לפרסם את חכמת הקבלה לכל העמים, לכל העולם. הם צריכים לדעת שכל המצב הזה, שאנחנו שקועים כולנו באגו שלנו ולא יכולים להצליח בשום דבר בחיים, המשפחות נהרסות, הילדים לא יודע מה יקרה איתם, הקשרים בין המדינות גם נקרעים, והעולם כל הזמן נמצא בסכנת מלחמה והשמדה, וכדור הארץ המסכן הזה, כל זה אך ורק בגלל האגו ששורה ושולט בכול.

חכמת הקבלה מלמדת אותנו איך אנחנו יכולים להתעלות מעל האגו. צריכים להתארגן נכון ואז יוצאים. אם כולם ירצו, אפילו גרם אחד כל אחד, וודאי שאנחנו נצליח. אם לא כולם, נצטרך כוח יותר גדול כדי למשוך מלמעלה את כוח ההשפעה. אבל בצורה כזאת אנחנו בכל זאת מתקדמים.

אז אומר בעל הסולם. "יש חיוב מוקדם לגאולה," שכל העולם עולה למעלה מהרצון לקבל "שכל אומות העולם יודו לחכמת הקבלה, כמו ביציאת מצרים, שהיה חיוב מוקדם, שגם פרעה יודה" לכוח עליון "... וירשה להם לצאת."

פרעה הוא לא צחוק, זה לא סתם מישהו רע. זה כוח ששייך לאגו שלנו והאגו שלנו הוא מיועד למצב שנתקן אותו, הוא מחכה שאנחנו נתקן אותו. וברגע שאנחנו יכולים להסביר לאגו שלנו, וזה דרך הפצת חכמת הקבלה לכולם, איך באמת אנחנו חייבים להתקיים, אז אותו האגו, שבסך הכול נקרא "פרעה", פותח לנו דלת ואומר "צאו". כי כבר גמר את תפקידו, הוא לא צריך יותר להחזיק אותנו. אם אנחנו יכולים לשכנע אותו לצאת אז אנחנו יוצאים.

לכן אנחנו חייבים לפרסם את חכמת הקבלה לכל אומות העולם, לכל העולם, שכולם ידעו בשביל מה ולמה הם קיימים, ואיך אפשר לצאת מכל המשבר הזה. לפני שהגיע המשבר הזה אסור היה לפרסם לעולם את חכמת הקבלה. אלא אך ורק בגלל שהעולם נעשה עגול, אין לו ברירה, הוא חייב להתעלות למעלה מהאגו. לכן אנחנו צריכים להתגאות בזה שיש לנו תפקיד להציל, ממש להציל את האנושות מכל המצב הנורא שאחרת יתגלה.

מה תפקידנו? איך אנחנו נלביש את זה במילים יפות, נכונות כדי להסביר את זה לאומות העולם, לעולם, לכלי תקשורת, לכולם, בצורה הכי פשוטה וכזאת ברורה, אפילו תקיפה?

*

שאלה: אני מאוד שמח שאני פה אתכם עם כל החברים. אנחנו מודים מאוד שקבלנו את ההזדמנות הזאת ממך. עכשיו אנחנו גומרים את הכנס. מה צריך להיות הכיוון שלנו אחרי הכנס?

להמשיך את מה שקבלנו בכנס. לחזור על מה שלמדנו בכל השיעורים. היו לנו במדבר ארבעה שיעורים.

תלמיד: חמישה.

חמישה. זה ארבעה בעצם. וכאן היו לנו שמונה שיעורים. אני ממליץ מאוד לשמוע אותם שוב. לחזור עליהם ולהמשיך קודם כל, עם השיעורים האלה, באותו מצב רוח שקבלנו כאן, עם אותו חיבור. ולהמשיך יום יום איתנו.

מחר בבוקר אין שיעור. אבל מחר בשתיים עשרה בצהרים יש לנו כבר שיעור. ואחר כך כרגיל. וחוץ מהשיעורים אנחנו צריכים לעשות כל מיני פעולות חיבור. השיעור עצמו זה גם פעולת חיבור. אבל, בכל זאת, לחשוב איך אנחנו ממלאים את היום שלנו עם הכוונות. ידיים עובדות בעבודה, הגוף זז מהבית לעבודה, לכל מיני פעולות, אבל הראש כל הזמן נמצא בכוונת התיקון. דרך החיבור עם החברים לחיבור עם כל באי עולם, ולחיבור עם הבורא שכולנו נהיה ביחד. זה בעצם הכיוון שלנו.

שאלה: אתה בזמן השיעור דיברת על חכמת הקבלה כדי לפנות לעולם. כיצד עלינו לפנות לעולם? מה עדיף? כשאנחנו פונים לעולם באיזה מושג להשתמש, חכמת הקבלה או חכמת החיבור?

בטח שחכמת החיבור. לא ישראל ולא יהודים ולא תורה. ודאי כל הדברים האלה הם מאוד דוחים את האנשים. עד שהם מבינים את המהות של המילים האלה זה ייקח זמן. כדאי לנו ללכת בדרך יותר קלה, ולכן להשתמש בחכמת החיבור, ואפילו בלי לדבר על כך שזה שייך ליהודים וישראל. כי עד שהיהודים וישראל לא יתקנו את העולם אז העולם ימשיך לשנוא אותם, ואז יש לנו בעיה לפרסם את חכמת הקבלה.

שאלה: איך אני יכול להתפלל אם אני עצוב ועם דאגות? כי אנחנו יודעים שהשכינה נמצאת רק איפה שיש מקום שלם ושמח.

לכן לפני שאתה מתפלל אתה צריך להכין את עצמך לתפילה. ממה שאתה מרגיש רע זה אך ורק כדי שאתה תגלה שכל הדברים האלה הם לא מבחוץ באים אליך, אלא אתה כך מזהה אותם רעים, מפני שהרע נמצא בך. ואתה אז תבקש שהרע הזה יתוקן. ואז תרגיש את עצמך טוב, את העולם טוב והכול יהיה מסודר. זאת אומרת צריכה להיות הכנה לתפילה.

תלמיד: החלק השני של השאלה, איך אני אמור להתנהג כמו ילד, לבקש עבור הבורא, אם אני לא יכול לבקש שום דבר עבור עצמי?

אתה יכול לבקש עבור עצמך, אבל תיקונים אמיתיים, טובים. וכך אתה תוכל להיות צינור להעביר את כול הטוב מהבורא לאנשים. אז אתה יכול על זה לבקש את הבורא. לכן, כדי להיות צינור אתה צריך קודם כל להתייחס לכל העולם, ממה סובלים בני אדם, להתכלל מכל הסבל הזה. ואז, עם כל הסבל הזה לפנות לבורא ולבקש ממנו שייתן לך יכולת לתקן את הסבל הזה. שדרכך יעבור האור לתיקון הסבל של כל העולם, וכך גם אתה תהיה המתוקן. וכך אתה תיתקן לפני כל העולם, אבל בגלל שאתה מבקש עבור כל העולם. אנחנו למדנו את זה, דווקא הראשון מיתקן אותו אדם שמבקש.

אני רק אומר לכם, אם אתם תעשו בדיוק לפי מה שכתוב, כי אלה חוקי העולם, זה חוקי הטבע.. זה נראה לנו, כן, קצת, אולי כך, אולי קצת אחרת אני אוכל לעשות. זה לא יכול להיות. זה יותר גרוע מחוקים בפיסיקה, בכימיה. אלה חוקים מאוד מדויקים. אם אנחנו רוצים שהם יתקיימו אנחנו חייבים לשמוע ולקיים בדיוק כמו שהם כתובים. אחרת לא יהיה. ואנחנו חושבים, אה, זה קצת, אני ביקשתי איכשהו. זה לא יעזור. כי בקשה זה חוק, שאני עכשיו מעמיד את הפעולה הזאת בצורה חדה, ברורה, בצורה כזאת בלבד. קצת הצידה, זה כבר לא עובד.

שאלה: לחברה שלי מהקבוצה הצעירה יש שאלה. אתה אמרת בשיעור שצריך להיות ראוי לאמונת הבורא. איך אני יכולה להבין את זה?

"להיות ראוי" זה נקרא לרצות. אנחנו צריכים להגיע למצב ש"את זה אני רוצה". ואז כל רצון, אם הוא רצון נכון ואמיתי, הבורא מקיים אותו. עוזר לי לתקן אותו, להקים אותו ולמלא אותו. זה הכול.

שאלה: אתמול היה לנו יום מאוד אינטנסיבי. היינו בהתקפה בעשירייה לבורא, ואנחנו למדנו שאנחנו מעלים את התפילה, את הצעקה שלנו מתוך זה שאחרי שאנחנו עושים כל מה שביכולתנו לעשות. איך אנחנו יודעים שאנחנו הגענו למצב הזה שבאמת עשינו כל מה שביכולתנו לעשות, ועכשיו אנחנו יכולים לעלות צעקה? כי אחרת בן אדם יכול להעביר ככה את כל החיים, למות וזהו.

כדי לשכנע, או יותר נכון לחייב את הבורא שיענה לך, אתה צריך להיות מצויד בשני דברים. אחד זה חיסרון אמיתי למה שאתה מבקש, ושני זה ביטחון אמיתי שיש לבורא במה שאתה מבקש. אם אתה מחבר את שניהם יחד מיד אתה מקבל תשובה. אין כזה דבר שהבורא כמו בן אדם שפונים אליו, ואז אתה צריך לשכנע אותו שייתן לך, לא ייתן לך, אולי הוא מתרגז עליך, אולי לא רוצה לתת, עכשיו זה לא זמן קבלת הבקשות, וכן הלאה. אין דבר כזה.

הבורא זה החוק של הטבע. ואם אתה מסדר נכון את החיסרון שלך אליו ואת הכלי לקבל ממנו תשובה, אז בטוח שאתה עושה את זה. אתה עובד עם אבסולוט. כשאנחנו מדברים שהבורא לא שומע בדיוק, לא רוצה בדיוק, אנחנו מדברים במילים שלנו. זה מדבר על חוסר ההכנה מצדנו, מצד האדם. מצד הבורא זה חוק, יש לו תמיד רק תכונה אחת, להשפיע, לתת. ברגע שיש לך כלי, שזה חיסרון מצד אחר, מצד שני גדלות הבורא, אז אתה מקבל.

שאלה: האם אפשרי לבקש מהבורא לשפר את התנאים הגשמיים שלי, כדי שנוכל להתמקד ברוחניות ולהשקיע יותר בקבוצה?

לא. לא יכול להיות שיהיה חיסרון לגשמיות יותר מאשר לרוחניות, אם החיסרון נכון. ומצד שני, אם את מבקשת רוחניות ובאמת צריכים לשנות את המצב הגשמי שלך, אז הוא ישתנה.

שאלה: אתה נתת לנו את המשימה למסור את מה שאנחנו לומדים כאן, לכול העולם. אנחנו רוצים לדעת איך לעשות את זה בלי להראות כאילו שאנחנו מתנשאים.

דרך האינטרנט, דרך כול כלי התקשורת, לעשות את זה אפילו בעילום שם, בצורה יפה, נוחה. יש לנו כל מיני חומרים כבר מוכנים, רק לעשות מהם התאמה לקהלים שלכם וזהו. ועוד, ועוד, ועוד בלי לעצור, בלי להפסיק לחשוב על זה. אין דבר יותר חשוב לבורא מתיקון העולם. כשאנשים בעולם משתוקקים באיזו צורה להגיע לחיבור ביניהם ולחיבור עימו, זה כל הרצון שלו, אין אחר. אם אתה מקדם אותם לזה, אתה נעשה קרוב לבורא, ראוי, רצוי. אתה ממש תרגיש עד כמה שהוא מתייחס אליך בצורה מיוחדת בכול מיני צורות, בחיים, בעבודה, במשפחה, בכול דבר, רק תחשוב איך לקרב את האנושות אליו.

שאלה: אני תוהה איך אנחנו נעשים יותר רגישים למגוון המצבים שאנחנו עוברים, כדי שלא נפספס אף הזדמנות לתיקון?

אנחנו לא יכולים לפספס שום הזדמנות לתיקון כי אנחנו חברה מאוד גדולה. אנחנו מכסים את רוב כדור הארץ, ומתפשטים יותר ויותר. אנחנו כבר גדולים, הכוח שלנו מורגש מאוד בטבע הכללי והבורא מתחשב איתנו, ובהחלט אנחנו צריכים להתגאות בזה. אתם יכולים ממש להתגאות כי אתם כולכם רשומים בפנקס הבורא. לכן אין לנו מה לפחד אלא רק להסתכל קדימה כמה שאפשר בצורה יותר נקייה, ואז שום דבר לא יכול לפגוע בנו.

תלמידה: לפעמים יש ימים שאני עוברת דרך הרבה מצבים ואני בכלל לא מרגישה. האם זה בסדר?

כך כולם. זה בסדר.

שאלה: יש לי כאב בלב. אנחנו באים לישראל, לכנסים, עם התקווה להרגיש בלב מה זה באמת חיבור. אני רוצה לאהוב ממש את כולם מסביבי. ואנחנו באים עם הרצון הזה, עם הכוונה הזאת. אבל בפועל אחר כך קורים דברים אחרים, הפוכים, שונים. אנחנו מתחילים להרגיש רגשות אחרים, לא ממש את האהבה שאנחנו משתוקקים אליה. ואז מתחיל תהליך פנימי שגורם לך לחשוב ולשאול את עצמך בשביל מה באנו לפה?

כדי לקבל הכבדת הלב. כדי לקבל הכבדת הלב, כדי להיות יותר גרועים, יותר אגואיסטים.

תלמיד: אני מרגיש את זה. אבל יש לי התרשמות שכאילו הרבה רגעים שיכולים להיות מדהימים חומקים לי מבין האצבעות בגלל הרגשות האלה.

יופי, ובדיוק בשתי הרגשות האלה, המנוגדות, יבוא פעם רגע שאתה תחליט, "אני רוצה להיות רק בקשר הטוב עם אחרים, לא אכפת לי אני". רק להתייחס טוב לאחרים ודרכם לבורא ואז זה יקרה.

תלמיד: אז בעצם אתה אומר, שאני אגיע לכנס במשך שלושה ימים ואצליח רק לאהוב?

גם זה יהיה, אבל לפני זה אתה תשנא את כולם.

תלמיד: זה כבר קורה בפועל.

יופי, אז אתה כבר נמצא בדרך נכונה, טובה ולפני המצב היפה. זה נקרא "על כל הפשעים תכסה אהבה". יבואו כל הדברים הרעים וכיסוי של אהבה עליהם ושניהם יתקיימו יחד, בפנים שנאה, מבחוץ אהבה, ציפוי.

תלמיד: אני מודה, ומבקש סליחה מכול הכלי העולמי, אם לא סיפקתי את כל הצרכים שלהם.

אני מאוד מקווה שאנחנו מתקרבים למצב הזה בכללות, אנחנו כמעט נמצאים בפתח. אני חושב שמבחינת הספיגה אתם ספגתם ממש. מה שדיברנו הפעם, דיברנו על כל מה שאנחנו צריכים כדי להיכנס לרוחניות, רק צריכים עוד כמה מאמצים. אני מקווה שאנחנו בזמן הקרוב נשיג את זה בלי כנסים, בלי פגישות כאלו אפילו. אנחנו נשיג את זה תוך זמן קצר.

קריין: חברים יקרים ורב. קודם כל אני רוצה להגיד תודה לכול החברים ששאלו שאלות וגם תודה לחברים שלא הספיקו עדיין לשאול שאלות.

ועכשיו אנחנו רוצים להזמין חלק מאוד מאוד יקר וחשוב בכלי שלנו, שזה כמובן הכלי הנשי. מגיעות להן מחיאות כפיים. אנחנו רוצים לעבור למצגת על פעילות ההפצה של הנשים.

(מצגת פרויקט הפצה "ישראלית".)

אני רוצה להוסיף לזה, שאני מאוד תומך בפרויקט הזה ויש מה להוסיף שם וכל אחד שיכול להצטרף שיצטרף. הפצה דרך נשים היא מאוד מבורכת, היא מאוד אפקטיבית, מועילה. זה חלק מהאנושות שהוא מגיב, יש לו תגובה יפה. אני מאוד ממליץ לכל הנשים בכל העולם להצטרף לדוגמה הזאת ולהתחיל בהפצת חכמת הקבלה לנשים בכל השפות, בכל המדינות, בכל מה שאפשר, אתן תראו עד כמה שזה יותר מועיל.

תראו מה שיש כאן, שלושת רבעי מהאולם נשים ורבע גברים. אז על מה יש לנו לדבר, אני תמיד אומר שנשים פועלות יותר טוב בעקביות, במסירות, איתן אפשר ללכת ולהצליח. גברים הם ככה בורחים, יש להם מצבי רוח, חלשים. לכן אני פונה לכל הנשים. כתוב, "בזכות נשים צדקניות יצאו ממצרים"¹, אז בבקשה קחו את זה בחשבון. אנחנו יכולים להצליח אבל בזכותכן. אז תעזרו לנו, לכולנו, גם לגברים וגם לילדים. קחו אותנו מהעולם הזה האגואיסטי לדרגה הרוחנית, זה הכול בכוח שלכן, ואנחנו הגברים נחכה שתיקחו אותנו.

קדימה ובהצלחה. תודה רבה לכן. תודה.

אורן: אנחנו בעצם מסיימים את השיעור האחרון. והייתי רוצה, שאנחנו בינינו לבין עצמנו, עם כל החברים שעברו איתנו את כל שלושת הימים כאן, לעשות איזה סיכום לשיעור הזה.

התחלת את השיעור האחרון מזה שאנחנו לא יכולים רק להישאר סגורים בתוך עצמנו ואנחנו חייבים גם להיפתח כדי להיות צינור. בקיצור סכם לנו מה קורה איתנו עכשיו.

אם אני מתקשה להגיד, אז אני בדרך כלל שואל. הייתי פונה עם השאלה הזאת אליכם.

איך אתם יכולים להסביר מה היה הכנס שלנו, האופי שלו, העוצמה שלו, הכיוון שלו? איך הוא עבד עליכם? מה עברתם? מה היה השינוי המיוחד שכל אחד מרגיש? למה אתם מצפים ובעזרת מה אתם מצפים?

*

אני אגיד לכם מה שאני חושב. אנחנו לא סיימנו אבל הגענו להרגשת הערבות, לזה שאנחנו עכשיו קבוצה אחת, ולא היה דבר כזה קודם. שאנחנו שייכים לתנועה אחת, למערכת אחת, שיש לנו הבנה בכללות איך אנחנו צריכים להתקדם. שהעולם עומד אחרינו ודווקא לוחץ עלינו ואין לו על מה שיסמוך, רק עלינו ואנחנו רק על עצמנו ועל הבורא.

אז כל השרשרת הזאת היא ברורה לנו עכשיו ומובן לנו איך אנחנו צריכים פחות או יותר להתקיים. ודאי שבדרך שלנו יש תמיד עליות וירידות וכל פעם אנחנו מרגישים את עצמנו עוד יותר ריקניים מקודם וכן הלאה, אבל אנחנו נמצאים בכיוון הנכון בשביל שלנו וכבר לפנינו רק המטרה. וזה שייצבנו את עצמנו בצורה נכונה, זה בזכות הכנס הזה ובזכותכם.

תודה רבה לכם ואני גאה בכם. תודה.

(סוף השיעור)

---

1. "בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים" (ילקוט שמעוני, מדרש על תורה נביאים וכתובים, תהלים פרק ס"ח, רמז תשצ"ה(.↩