שיעור צהריים 31.10.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', אסופת "דרגות הסולם",

עמ' 1926, מאמר 621 "מצוה קלה"

קריין: מאמר מספר 621, "מצוה קלה".

מצוה קלה

"במדרש תנחומא: והיה עקב, זה שאמר הכתוב, למה אירא בימי רע עוון עקבי יסובני (חולין מ"ט) יתברך שמו של הקדוש ברוך הוא, שנתן תורה לישראל, שיש בה תרי"ג מצוות, ויש בהן קלות וחמורות.

ומפני שיש בהן מצוות קלות, שאין בני אדם משגיחין בהן, אלא שמשליכין אותן תחת עקביהן, כלומר שהן קלות, לפיכך היה דוד מתירא מיום הדין ואמר, רבונו של עולם, איני מתירא מן המצוות החמורות שבתורה, שהן חמורות, ממה אני מתירא מן המצוות הקלות, שמא עברתי על אחת מהן, אם עשיתי, אם לא עשיתי, מפני שהיתה קלה.

ואתה אמרת הוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה, לכך אמר, "למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני".

יש לשאול, מהו המצוה קלה, שאומר, שבני אדם משליכים אותן תחת עקביהן.

הנה חז"ל (עבודה זרה ב' ע"ב), לעתיד יבואו אומות עולם ויאמרו, כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קיבלנוה, כמו שעשית לישראל וכו'. מיד אומר להם הקדוש ברוך הוא, הראשונות ישמעונו, שנאמר, וראשונות ישמיענו, שבע מצוות שקבלתם, היכן קיימתם.

ונ"ל דלא קיימם, דתני רב יוסף "עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים" מאי ראה, ראה ז' מצוות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימם. כיון שלא קיימם, עמד והתירן להן. אמרו לפניו, רבונו של עולם, תנה לנו מראש ונעשנה. אמר להם הקדוש ברוך הוא, שוטים שבעולם, מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת.

אלא אף על פי כן מצוה קלה יש לי וסוכה שמה. לכו ועשו אותה. והא אמר ר' יהושע בן לוי מאי דכתיב אנכי מצוך היום, היום לעשותם ולא למחר לעשותם. היום לעשותם ולא היום ליטול שכר, אלא שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו.

ואמאי קאמר ליה מצוה קלה, משום דלית בה חסרון כיס. וענין חסרון כיס, היינו דווקא בחינת לשם שמים, שהכוונה, דבעשיה אין הבדל בין עושה לשם שמים או לשם עצמו. וענין סוכה הכוונה לסכך, שהוא צל. וצריך להיות צלתה מרובה מחמתה.

ו"חמורות" נקרא בחינת מעשה. על זה הוא היה בטוח שעשה כל תרי"ג מצוות. מה שאין כן על הלשם שמים היה לברר."

שאלה: מה זה מצווה קלה?

מצווה קלה ולא מצווה קלה - הכול כלפי האדם. זה לא שהבורא צריך לעזור לו ולבורא לא יהיה כוח או שיצטרך לטרוח הרבה בשביל לעזור לאדם, לא. מצווה קלה ומצווה קשה או חמורה, זה הכול כלפי האדם, כמו שאנחנו רואים כאן.

תלמיד: הוא אומר בפסקה השנייה, "ומפני שיש בהן מצוות קלות, שאין בני אדם משגיחין בהן, אלא שמשליכין אותן". במה אנחנו מזלזלים שהוא קל בעינינו, אנחנו לא מתייחסים אליו שדווקא שם אם היינו תופסים הוא היה מרים אותנו?

זה עניין של האמונה.

שאלה: מה זה אמונה?

כתוב בפסקה השלישית:

"יש לשאול, מהו המצוה קלה, שאומר, שבני אדם משליכים אותן תחת עקביהן.

הנה חז"ל (עבודה זרה ב' ע"ב), לעתיד יבואו אומות עולם ויאמרו, כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קיבלנוה, כמו שעשית לישראל וכו'. מיד אומר להם הקדוש ברוך הוא, הראשונות ישמעונו, שנאמר, וראשונות ישמיענו, שבע מצוות שקבלתם, היכן קיימתם."

תלמיד: האם המצווה הקלה זו אמונה, בה אנחנו מזלזלים?

כן.

תלמיד: אז מה זה אמונה?

אמונה? שאדם רוצה רק את אור החסדים שימלא אותו, שישלוט בו.

תלמיד: ומה זה אור החסדים?

אור החסדים זה אור הבינה.

תלמיד: נשמע שאתה אומר - רק את זה הוא רוצה ומשהו אחר הוא לא רוצה. מה הוא רוצה ועל מה הוא מוותר?

הוא מוותר על אור החכמה, ורוצה רק להתמלאות באור החסדים.

תלמיד: כתוצאה ממה בא לו אור החסדים?

אור החסדים בא לאדם כשהוא רוצה להתקרב להשפעה, לאור החסדים ולא רוצה לקבל אור החכמה.

תלמיד: במאמר הקודם רב"ש דיבר על אמונה ואמרת שאור האמונה זו התיבה שמגנה עלינו מהמבול.

כן.

תלמיד: מה קורה אם אנחנו מחברים בעשירייה שלנו את השאיפה שיש לכל אחד קצת להתקרב להשפעה?

יוצא שיש לנו רצון גדול לאור החסדים ואנחנו באמת רוצים שהוא ימלא לנו את כל הכלים, ואז בתוך הכלים האלה נוכל לקבל גם את אור החכמה.

תלמיד: כשהסברת איך בונים את התיבה, אמרת שצריך למצוא איפה יש חורים ולסתום אותם. מה הם החורים, מה אנחנו מחפשים?

אנחנו רוצים שתהיה לנו תיבה שלמה. שלימה זה אומר שאנחנו ממלאים את התיבה בכל אור החכמה והוא לא בורח לנו החוצה. אנחנו יכולים למלא אותה גם באור החסדים, שגם הוא לא יברח החוצה, כך בונים את התיבה.

תלמיד: בזכות מה האור לא בורח החוצה?

הוא לא בורח החוצה מפני שכך אנחנו בונים, כמו שהבורא אומר, קח עצים כאלה ותעשה אותה כך וכך.

תלמיד: אמרת לסתום מבחוץ, מבפנים, איפה שיש חורים סותמים. במה סותמים?

אני לא יודע איך קוראים לחומר הזה.

תלמיד: במה אנחנו סותמים בפנימיות שלנו?

בשלמות. שלמות מפני שהתיבה כולה צריכה להיות בנויה מאור החסדים.

שאלה: אנחנו מבקשות להסביר לנו כמו לילדים קטנים, מהי מצווה קלה, מהי מצווה חמורה, אולי בדוגמאות גשמיות כדי שיהיה מובן?

המצווה לא נמדדת לפי משקל המתכות היקרות שיש בה, מצווה נמדדת במידה שבה היא מאפשרת לאדם להשיג את הבורא, לעשות עוד צעד, עוד שני צעדים לקראת הבורא. כך אנחנו מודדים את גודלה של המצווה.

שאלה: איך האדם מבדיל בעבודה הפנימית בין אור החכמה לבין אור החסדים?

יש הבדל גדול, זה הבדל בכלי עצמו, ברצון. אני משתוקק להיות באור החכמה או להיות באור החסדים, אלה דברים הפוכים.

תלמידה: האדם צריך להבדיל בעבודה הפנימית שלו לאיזה אור הוא משתוקק עכשיו?

כן.

תלמידה: איך לעשות את זה? איך לדעת, שזה אור חכמה וזה חסדים?

אלה שני אורות הפוכים, שתי תכונות הפוכות. את אור החכמה אנחנו מקבלים בכלים דקבלה, ואת אור החסדים אנחנו מקבלים בכלים דהשפעה.

שאלה: מה זה אומר שממלאים את התיבה באור החסדים?

אנחנו מסיטים אותה מהקבלה, שכל הזמן היא תהיה בתכונת ההשפעה.

שאלה: מה זה אומר שהעשירייה נמצאת בהרגשת אור חסדים?

שהיא רוצה רק להשפיע.

תלמיד: מה זה אומר שהעשירייה נמצאת בהרגשת אור החכמה?

שהיא רוצה לקבל.

תלמיד: אבל כאן לא מדובר על קבלה של טובות ארציות גשמיות, מדובר במשהו אחר.

כן, זה לא חשוב, בכל זאת כיצד נפתרת הדרך לתיקון הנברא, דרך הכלים דקבלה או דרך הכלים דהשפעה?

תלמיד: אנחנו עובדים בעשירייה בעיקר דרך כלים דהשפעה, אנחנו משתדלים לתת לחברים ומבקשים שהבורא ייתן לנו את תכונת ההשפעה. באיזה רגע אנחנו יכולים להתחיל לדאוג לכלים דקבלה ואיך לעשות את זה בצורה נכונה?

אדם לא צריך לדאוג לכלים דקבלה שלו, אנחנו צריכים לדאוג רק איך להשפיע לחברים ובזה נתקן את עצמנו עד למצב שבו הכלים שלנו יהפכו להיות לגמרי כלים דהשפעה.

שאלה: אני עובד בעשירייה כבר כמה שנים, ובין עשיריות, קבוצות, בהפצה. לפני כן היו מגיעות בעיות בחיים, האם עכשיו זה נחשב למצבים רוחניים, מכות?

אני לא יודע מה לומר לך, תלוי איך האדם מקבל את זה.

תלמיד: אני מקבל את זה כמכות מהבורא, אני רואה איך הוא יוצר בשבילי מצבים יש מאין, פתאום מופיעים רצונות שאפילו לא הייתי רוצה לרצות כאלה, ורצונות גדולים שאני לא יכול לממש, ומכך יש צער גדול וייסורים.

אז מה לעשות? זה אומר שאתה צריך את זה כדי לעבור, לחצות את הים, לעבור אותו.

תלמיד: אמרת שאת כל המצבים שהבורא נותן אני צריך לקבל כשלימות. מה זה אומר לקבל מכות חזקות כשלימות?

שאתה צריך את המכות האלה כדי להשיג את השלמות.

תלמיד: האם אפשר לקבל את זה כספורטאי, שמתאמן, רוצה מדליה ויש לו מאמן שמענה אותו, אבל זה לטובתו?

כן, אפשר.

תלמיד: אמרת שלא צריך לפחד מהחושך אלא מהתרחקות מהבורא.

כן.

תלמיד: מה זה אומר במצב של כאלה מכות להיות בקשר עם הבורא? אם אני פשוט נזכר שהכול מהבורא ומזה מתפתחת המחשבה, זה קשר איתו?

כן, זה קשר כלשהו.

תלמיד: איך להשתמש במצבים האלה של החושך, של המכות, איך להגביר את הקשר הזה, איך להגיב בצורה נכונה כדי לא לאכול את עצמך?

כל הזמן לדאוג להגביר את הקשר הזה, אין עצות אחרות.

תלמיד: זה בלתי אפשרי בלי תפילה?

זה בלתי אפשרי. אתה לא יכול להרים, להעלות את עצמך, להכריח את עצמך, רק דרך התפילה.

תלמיד: אם מתעוררים רצונות חזקים גשמיים לעצמי, זה לא אומר שדרך התפילה הרצונות האלה למען עצמי יתמלאו, אלא הבורא יעשה מה שהוא צריך.

לא. הבורא לא יעשה מה שהוא צריך, מלבד במקרים קיצוניים. הוא רוצה שאתה בעצמך תבוא להכרה איזה מהרצונות שלך הם טובים ואיזה מהרצונות הם מטופשים, רעים וכן הלאה.

שאלה: האם אור החכמה זה התענוג שהבורא רוצה לתת לנו בתוך הכלי של אהבה, השפעה וחסדים?

נכון.

תלמידה: אז כדי שנחווה את אור החכמה אנחנו חייבים לעבוד בעשירייה, לבנות כלי של השפעה ואהבה אחרת אי אפשר לחוות את זה?

ודאי.

שאלה: האם העבודה בעשירייה היא ליצור קשר עם אור החכמה ולהפוך אותו לאור החסדים?

כן, זה אפשרי.

שאלה: האם יותר קל לאדם לדחות את התענוגים, את הקבלה, או לרכוש אמונה למעלה מהדעת והשפעה?

הכי קשה זה לרכוש אמונה למעלה מהדעת.

שאלה: הרצון הקבוע החזק הזה שהבורא אף פעם לא יעזוב אותך זו ההשתוקקות לאור החסדים?

לא, זאת פשוט השתוקקות לאור לבורא.

תלמיד: איך להלביש את זה במשהו יותר ברור?

את זה אנחנו עוד נעבור.

שאלה: האם לקיים מצוות זה לקיים את החיבור בעשירייה? האם כשאנחנו מתחברים אנחנו מקיימים מצוות?

כן.

תלמידה: נאמר פה על מצוות קלות, האם אלו סוגי חיבור שאנחנו מזלזלים בהם?

כן.

שאלה: בסוף המאמר נאמר "ואמאי קאמר ליה מצוה קלה, משום דלית בה חסרון כיס. וענין חסרון כיס, היינו דווקא בחינת לשם שמים, שהכוונה, דבעשיה אין הבדל בין עושה לשם שמים או לשם עצמו", האם מצווה זו פעולה שלא הייתה מתבצעת אם לא היו מצווים כך מלמעלה?

כן.

תלמידה: אז למה בכלל מתכוונים פה לשם עצמו או שאני לא מבינה משהו?

אנחנו עוד נעבור על הדברים האלה, בינתיים אפשר לשים את זה בצד.

שאלה: כיצד נוצר הקשר או איך עובד הקשר בין רחמים ואמונה למעלה מהדעת?

רחמים זה אור החסדים שמתלבש בכלים דהשפעה של התחתון ואור החכמה מתלבש בכלים דקבלה על מנת להשפיע.

תלמיד: לגבי המאמר הקודם, למה דווקא עץ גופר, האם זה יכל להיות כל עץ אחר, ובכלל מה זה עץ גופר?

גם אני לא יודע, זה סוג של עץ.

תלמיד: האם יש תקווה לרשעים?

כמו לצדיקים גם לרשעים, אין שום הבדל בכמה יתקדמו אלו או אלו, גמר התיקון שווה לכולם.

תלמיד: איך הרשע משיג את החסדים ברגע אחד?

על ידי תפילה.

(סוף השיעור)