שיעור צהריים 07.03.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור בנושא -העבודה בעליות וירידות

כבר במשפט הראשון רב"ש כותב "אין להתפעל מהירידות, כי פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול". ובאמת אין מה להתפעל מהירידות, כי עלינו להבין שגם העליות וגם הירידות הן פועלות לכיוון אחד, ולכן העיקר בשבילינו הוא איך נקבל את זה, איך נמשיך. אבל הירידות בעצמן הן לא ממש ירידות, הן כדי שנגלה את העליות ונוכל לרכוב עליהן ולעלות על ידן.

קריין: קטע 13 אומר הרב"ש.

"אין להתפעל מהירידות, כי פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול. וזהו כמו שלמדנו, אין העדר ברוחניות אלא שנסתלק לפי שעה, מטעם שיהיה מקום עבודה ללכת קדימה." כי בלי ירידות לא היינו יכולים להמשיך אפילו צעד קטן קדימה. "כי כל רגע שמבררין לתוך קדושה, זה כבר נכנס לרשות הקדושה, רק האדם יורד בכדי לברר עוד נצוצות של קדושה." ולצרף אותן בצורה כזאת עוד קצת ועוד קצת. על אף שאדם מרגיש ירידות, הוא מעבד אותן, מצדיק אותן, מצרף אותן לעליות.

"רק יש עצה לאדם, שאינו מחכה עד שיורידו לו מדרגתו, וכשמרגיש את שופלותו אז חוזר ועולה. ועליה זו נקרא שבירר חלק להקדושה, אלא הוא בעצמו יורד ומעלה נצוצות אחרות, ומעלה אותן לרשות הקדושה.

כמו שאמרו חז"ל "אַדְּלֺא אבידְנא, בְּחישְנא" (שבת קנ"ב), היינו מטרם שאני מאבד את מצבי, שבו אני נמצא, מתחיל אני לחפש, על דרך שאמר אאמו"ר זצ"ל על דוד המלך שאמר "אעירה השחר", ודרשו חז"ל, אני מעורר השחר ואין השחר מעורר אותי."

(הרב"ש. אגרת ע"ז)

לפני שאני מקבל מצב של ירידה מלמעלה, אני צריך בעצמי לראות את המצבים האלה של עליות וירידות ושכל המצבים האלה מכוונים למטרת הבריאה, לגילוי הבורא כטוב ומטיב למצבים רעים ולמצבים טובים, ואני הולך עימו ללא שום הבדל בין המצבים האלה, אלא כל מה שמשתנה הכול לטובה.

שאלה: איך אנחנו בוחרים את ניצוצות הקדושה בשביל להעלות אותם כל פעם מהירידה?

אנחנו משתדלים בכל מצב שיהיה למצוא את ניצוצות הקדושה, כלומר את מה שמגיע אלינו מהבורא. ואת ההרגשה הזאת שהיא יקרת ערך, את ההכרה הזאת שזה מגיע מהבורא, אנחנו רוצים להעלות, להצמיד לחזה שלנו, ועם זה להמשיך קדימה.

תלמיד: לאן אנחנו מעלים את זה?

אל עצמנו, ללב, מצמידים את זה ללב. לא חשוב לנו אם קיבלנו את זה מהבורא באופן טוב או בהרגשה רעה, זה לא משנה, מה שחשוב זה שאנחנו מקבלים את זה בשביל לקשור את הכול לבורא.

תלמיד: האם ההכרה הזאת שהכול מהבורא אלו הם ניצוצות הקדושה בכל מצב של נפילה?

כן.

שאלה: מהו המקור של הכוח החדש הזה שגורם לנו לעלות לדרגה חדשה של קדושה?

הכוח הזה מגיע מלמעלה ודאי, כי "אין עוד מלבדו", אבל הוא מגיע במידה שאנחנו רוצים להתגבר על כוח הירידה - תוספת הרצון לקבל שעכשיו מופיעה בנו.

שאלה: הוא נותן פה עצה "שאינו מחכה עד שיורידו לו מדרגתו אלא הוא בעצמו יורד ומעלה". מהי העבודה הזאת?

אנחנו לא מחכים לעליות ולירידות מהבורא, מלמעלה, כלומר יושבים בחיבוק ידיים ומחכים, אלא אנחנו בעצמנו רוצים כל הזמן להיות בעלייה. כל פעולה שהבורא עושה אפילו פעולה שאנחנו לא מרגישים אותה, שאני נמצא עכשיו במצב לא של עלייה ולא של ירידה ולא כלום, אני רוצה לפרש את זה כמצב שבו הבורא נותן לי אפשרות לעלות, וכך להתקדם.

תלמיד: מה זה אומר אפשרות לעלות?

זה אומר לקבל כל מצב שבא שהוא בא מהבורא ושאני דווקא על ידו יכול לעלות לדרגה עליונה יותר, לקשר חזק יותר עם הבורא.

תלמיד: האם העבודה היא לקשור כל מה שאני מרגיש בכל רגע נתון עם הבורא?

ודאי.

קריין: קטע 14.

"מי שמתייגע ונותן עבודה עד כמה שיכול, ויש לו עליות וירידות, אצלו שייך לומר, שטועם טעם חושך, בזה שהוא לא יכול להתגבר על הרצון לקבל לעצמו.

נמצא, שהירידות האלו, מה שהאדם מקבל בזמן שהוא רוצה ללכת בדרך האמת, הם כלים להרגשת העזרה, שיקבל. ואנו צריכים להאמין בדברי חז"ל, שאמרו "הבא לטהר, מסייעין אותו". ואסור לאדם שיברח מהמערכה, בזמן שהוא רואה, שאין הוא מתקדם. ולפעמים באות לו מחשבות של מרגלים, שאמרו, שאין עבודה זו בשבילנו, אלא צריכים אנשים מיוחדים, שהם מסוגלים ללכת בדרך של התגברות. וכל זה בא לו מטעם, שהאדם מבין, שהוא צריך כל פעם לראות, איך שהוא מתקדם."

(הרב"ש. מאמר 39 "מהו ענין הדלקת המנורה, בעבודה" 1989)

במה היא העבודה שלנו כדי להגיע למטרת הבריאה, מטרת החיים? בכך שאנחנו הולכים נגד כל ההפרעות. איך אנחנו עושים את זה? אנחנו נמצאים יום יום בכל מיני מצבים ובכל מצב שאנחנו נמצאים אנחנו צריכים לחבר אותו לבורא, וכך נתקדם. אחרי שאני מחבר אותו לבורא, אני צריך לראות את המצב הזה שהוא יותר גבוה מקודם. כי לא הייתי בעבר במצב של דחייה כמו שעכשיו, ואם אני מתגבר על זה ובכל זאת רוצה להיות קשור יותר לבורא, יותר מחובר עימו, אז אני נמצא כבר במצב יותר גבוה.

שאלה: מה הבדל בין הרגשה של דיכאון להרגשה של ירידה?

הרגשה של ירידה זו הרגשה והיא לא שייכת למצב שאני נמצא בו, אם אני בדיכאון או לא. אם אני יודע שהירידה הזאת גורמת לעלייה שתבוא מיד אחריה, אז יכול להיות שאני שמח ולא משפיעות עלי עליות וירידות, אלא העיקר שיבואו מהר ככל האפשר. גם העליות וגם הירידות לא חשובות לי בכלל, חשוב לי רק שיבואו בקצב כי על ידי זה אני מתקדם יותר מהר למטרה.

שאלה: מה זה הרצון הזה שיכול להתמודד עם הירידה? איך בונים רצון שיכול להתמודד עם הירידה שמגיעה?

אנחנו לא יכולים בעצמנו להתמודד עם ירידה ואפילו לא עם עלייה, אנחנו רק יכולים לקבוע אם אנחנו רואים את המצב הזה כמצב בדרך למטרת החיים או לא. ואם אני רואה שזה מוביל אותי למטרת החיים, אז אני לא צריך יותר לקבוע. לכן עליות או ירידות, אם הן באות בצורה נכונה ובקצב טוב, אני מכבד את כולן כי הן פועלות לקדם אותי למטרת החיים.

תלמיד: מה קובע באיזו מידה האדם יוכל להתגבר על מה שמגיע?

היכולת שלו להתגבר תלויה רק בחברה. אולי האדם לא מרגיש את זה, בהתחלה הוא לגמרי לא מרגיש את זה, ויכול להיות שגם אחר כך הוא לא כל כך מרגיש את זה, אבל הוא מתרגז על החברים מדוע כשהוא נמצא ביניהם הוא בירידות, בנפילות ובחוסר אונים. אבל עלינו להבין שהעיקר הוא היחס של האדם, והוא קובע עד כמה המצב שהוא מקבל זה מצב שהוא מקבל מלמעלה בלבד. ומה שיש לו זה רק על ידי חיבור עם החברים לפנות לבורא ולדרוש ממנו מצב של עלייה.

תלמיד: כשבאה ירידה, מה רוצים לבדוק באדם?

באיזו מידה הוא מבין שגם הירידה היא לצורך עלייה.

תלמיד: במה תלויה היכולת להכיר בזה שאתה תלוי בסביבה כדי להתגבר על הירידה?

כאשר אתה רואה שאין לך שום התקדמות על אף כל המאמצים שלך, עם כל המצבים שאתה עובר וחושב שהם יעברו מעצמם, כשאתה כבר מתאכזב מהכול, אז אתה מתחיל לשמוע יותר שהכול תלוי בקשר עם החברים.

שאלה: אני מרגיש שהקנאה שלי מתגברת ככל שאהבת החברים גדלה בליבי, זה כאילו שהאגו מקנא בסיטואציה הזו. איך אני מרגיע את האגו כדי שאני אוכל להרבות באהבת חברים ובהשתוקקות לחיבור מתוך הלב?

אל תרגיע את האגו, כי הוא זה שמעורר אותך, סובב אותך, דוחף אותך, מושך אותך. אל תרגיע את האגו, אגו הוא כוח מאוד חזק וטוב, הבורא ברא אותו כדי שאנחנו נתקדם על ידו, כי איך נתקדם בלי האגו. חשוב שנדע איך לעבוד נכון עם כוח האגו.

לא לקלל שום דבר שיש בעולם, לא לקלל את הכוח הרע ולא לקלל את הכוח הטוב, אלא לדעת איך להשתמש בכל הכוחות כדי להגיע למטרת הבריאה שהיא כוללת את הכול.

תלמיד: האם האגו הוא רצון שבא מהבורא?

ודאי שהכול בא מהבורא, כולל האגו שלנו. על זה הבורא מלכתחילה אומר בתחילת הבריאה, "בראתי יצר הרע".

שאלה: כשהמקובל אומר שאתה צריך להגיע למצב של ייאוש כשאתה מרגיש ששום דבר לא עוזר לך, האם זה כולל גם אותך ואת שיעורי הבוקר? אני צריך להגיע למצב שאפילו אין לי תקווה ששיעורי הבוקר והחברים יעזרו לי?

כן, יש מצבים כאלה שאדם מרגיש שכלום לא יכול לעזור לו, שום דבר. זה כבר באמת מצב מאוד מאוד קשה. אבל אחר כך זה עובר והוא לא מרגיש במאה אחוז שזה באמת כך, אחרת הוא היה בורח מכל המצבים. לאט לאט נלמד, נתרגל לכל המצבים האלה ונרגיש שלכל הרגשה יש מקום וכך נתקדם.

שאלה: האם האדם יכול להתעלם או לסרב למצב של נפילה?

האדם צריך לנסות ולהשתדל תמיד להתקדם במצב רוח מרומם, מלוא כוחות וביטחון. אבל הוא לא יכול באמת כך להתקדם כל הזמן, כי יש קו ימין ויש קו שמאל, והוא תמיד צריך להרגיש ביניהם.

שאלה: אני מרגיש לפעמים שאני מתכלל בעשירייה והרצון שלי לרוחניות נרגע ומה שגדל חזק זה רצון לחומריות. האם זה צריך להיות כך או שאנחנו חייבים להעדיף את הרצון הרוחני?

נותנים לך הזדמנות כדי שתעדיף את הרוחניות על פני הגשמיות.

תלמיד: אם כך, איך להחליט נכון שדווקא עכשיו אני חייב לעבור את הנפילה הזאת כדי להתקדם הלאה?

תידבק בקבוצה ותראה עד כמה יוקל לך.

שאלה: איך אני מבחין באזור שהוא ברשות עצמי אם אני נע במהירות בין המצבים ומייחס את כולם לבורא?

מכל המצבים שאני עובר, אני בוחר את המצב שאני נמצא בקו האמצעי ומכוון לבורא.

תלמיד: אמרנו שהעבודה היא לקשור את הכול לבורא, אבל אם אני קושר את כל המצבים לבורא, איפה המקום שבו אני צריך לפעול, איפה המקום לעבודה שלי?

בזה שאתה מכוון כך את עצמך זו כבר העבודה שלך, שאתה מחזיק את עצמך באמצע, בין ימין לשמאל. הבורא מסובב לך את כל המצבים ואפילו שהוא זורק אותך מימין לשמאל ומשמאל לימין זה גם משום שאתה צריך להרגיש שכנראה הבורא עושה כך כדי שתחזיק את עצמך בקו האמצעי.

שאלה: כשאברהם שואל במה אדע כי אירשנה, האם זה נחשב כעלייה או כירידה?

אברהם לא שואל על עלייה וירידה, הוא שואל במה אני אדע שאני מגיע למצב הטוב. והבורא אומר לו "אתה תגלה את זה". ודאי שאם אנחנו הולכים בדרך הבורא לא עוזב אותנו אלא זורק אותנו מימין ומשמאל כדי שנלמד מה זה ימין ומה זה שמאל, מה זה להיות בכוחות הטבע של הבורא ומה זה להיות בכוחות הטבע של הנברא, אבל אחר כך הוא מסדר אותנו בקו האמצעי.

שאלה: בכנס אמרת שברגע מסוים עלינו לפתח צורך להיות יותר מקושרים לכוח שמושך אותנו לחיבור, אותו הכוח שהיה לפני שבירת הנשמה. הבנתי שאני תמיד עוסק בכוח שמפריד, האם תוכל להסביר מה נותן לנו הרגשה או אחיזה כלשהי לצורך להתחבר לכוח המושך?

אנחנו יכולים רק דרך הקבוצה, אין לי עוד מה להוסיף. רק דרך הקבוצה אני מחובר לבורא. אין לנו כל כך הרבה במה להתבלבל, לאבד את הדרך. הכול די פשוט, רק צריכה להיות התמדה.

שאלה: בקטע 13 כתוב שאדם יורד בעצם כדי לברר ניצוצים של קדושה, האם לא עדיף היה פשוט לאסוף את ניצוצי הקדושה כדי להאיר את החושך?

אבל אנחנו לא יכולים להוציא אותם עדיין. בבוא הזמן נוכל להוציא את ניצוצי הקדושה, לברר אותם ולאסוף אותם, ומתוכם נדליק ממש אש גדולה, בוערת, אבל בינתיים אין אצלינו דבר כזה. יש רק ניצוץ בכל אחד ואחד, ומה שאנחנו צריכים לעשות זה להתחבר בינינו ובחיבור הזה נברר את המצב האמיתי שלנו.

שאלה: איך ללכת בעשירייה נגד כל ההפרעות?

בעשירייה אפשר ללכת נגד כל ההפרעות רק אם כל החברים בעשירייה ביחד. אם אנחנו מדברים ביחד על מה שמפריע לנו ומסכמים שאנחנו הולכים יחד נגד ההפרעות, אז אנחנו מנצחים ומתקדמים. כך שהכול תלוי בעשירייה, בקבוצה.

שאלה: איזה סימנים נראים לעין אפשר לראות כהתקדמות העשירייה? במה זה מתבטא?

בזה שאנחנו מרגישים יותר תלויים זה בזה אבל במובן הטוב, שאנחנו מוכנים לעזור ולתמוך זה בזה.

שאלה: לא ברור לי מה זאת דרך ההתגברות, יותר ברור לי שאנחנו מחפשים איך להסכים עם הבורא, איך לעשות את רצוננו כרצונו, או שזה אותו הדבר?

זה אותו הדבר.

שאלה: לחפש לפני שאיבד, הכוונה היא להשתוקק לבורא דרך העשירייה? דרך החברות בצורה יותר עדינה?

כן.

תלמידה: מה התיקון שצריך לעשות אם מתברר שאחת החברות עוסקת במשהו אחר מלבד חכמת הקבלה? מה החברות בעשירייה צריכות לעשות?

אם יש לה חוץ ממשפחה, עבודה וחכמת הקבלה עוד משהו, היא לא יכולה להיות בין החברות שלי. פשוט מאוד, כך כותבים כל המקובלים.

שאלה: בקטע 13 מדובר על איך לברר את הניצוצין, ובעצם אמרנו שהניצוצין נמצאים בתוך החברות ולכל אחד יש ניצוץ ואנחנו ביחד יוצרים אש בוערת בינינו. האם זה אומר שבירידה אני צריכה להתחבר יותר לחברות כדי לברר את הנתונים שנמצאים בתוכן?

כן.

שאלה: הבורא דורש מאיתנו נאמנות מוחלטת, נכון?

כן.

תלמידה: הבורא שולח גם מחשבות.

כן.

תלמידה: אם הבחירה במחשבה מסוימת או אחרת, איפה כאן השליטה שלי? כי נראה שאין לי שליטה על שום דבר אם הוא שולח הכול.

את צריכה להתנגד לכוחות שרוצים להסיט אותך מהדרך ובעזרת החברות, לבד זה בלתי אפשרי, להחזיק באותו כיוון לדבקות בבורא. רק דרך החברות והעשירייה.

שאלה: כל הידיעות שאנחנו מקבלים מגיעות מהדמיון שלנו, מהמוח שלנו, מהתפיסה שלנו וכל עוד זה עובר דרך הרגש, כנראה שזה לוקח הכי הרבה זמן וכמובן שגם כאן אנחנו לא יכולים בלי האגו שלנו ויש פה חיסרון שלא מצליחים להעביר את מה שמבינים בשכל דרך הרגש. איך לגשת לאיחוד, לחיבור, לעשירייה בצורה נקייה, בצורה זכה, כביכול יש איזה פקק, מה לעשות?

לבקש עזרה.

שאלה: אבל זו יכולה להיות הפרעה לחיבור.

זאת הפרעה שמגיעה במיוחד כדי שתבקשי עזרה.

שאלה: אם אני לא מרגישה ירידות גדולות כפי שמתארים המקובלים, האם זה אומר שהנשמה שלי קטנה, או שיש לי קשר טוב עם העשירייה, או עדין לא הגיע זמן הירידות הגדולות?

אל תמציאי שום דבר. תעשי מה שכתוב. על זה כתוב, "כל אשר בידך בכוחך לעשות עשה" ואל תמציאי ש"זה אני לא יכולה, או זה לא נתנו לי ואני אחכה וזה יגיע אלי". את תפעלי. אם היית רואה מהצד עד כמה את אגואיסטית, היה לך הרבה יותר קל.

שאלה: בקטע נאמר שהאגו מתבטא בצורה מאוד ערמומית. הוא אומר לנו "אתה האגואיסט, לא ראוי לעבודה הזאת, היא רק לאנשים מיוחדים". איך לנהוג נכון במצב כזה של ירידה?

ראשית זו עבודה של כולם ולכל אחד בפרט. כל אחד צריך להגיע לדבקות בבורא ולפני כן לדבקות בינינו. כולם צריכים, כך שכאן אין תירוצים. אם זה לא יקרה בגלגול הזה, אז יהיה בגלגול הבא, תצטרכי בכל זאת לעבור את כל זה בזמן כלשהו.

שאלה: מדוע בעשירייה כל כך קשה להשפיע? אם הבורא הוא משפיע, הוא טוב ומטיב כמונו והחברות הן נציגות שלו, אז למה כל כך קשה לפתוח מצלמה ולהיות מחובר עכשיו ודרך זה להשפיע?

מפני שהבורא לא רוצה. הבורא לא נותן לנו אפשרות להשפיע זה לזה. הוא רוצה שיהיה לנו רצון גדול, ששום דבר חוץ מזה לא נרצה, ואז הוא נותן אפשרות להיות בהשפעה בינינו ומתוך ההשפעה בינינו גם להשפיע לו.

שאלה: מה התועלת בלעזוב את הירידה בכל מיני מצבים, פעם אחת את כועסת, פעם את חולה, עוד פעם לא התעוררת לפגישה ואת מרגישה אשמה, בבושה. כל יום יש ירידה באופן חדש, מה התועלת בזה?

את זה אני לא יכול להסביר לך, אבל את גדלה ועוד מעט תביני. זה כמו להסביר לילד קטן משהו שקיים רק ביחסים בין הגדולים. מה לעשות, צריך לחכות ולגדול.

שאלה: כשאנחנו עובדים עם האגו בצורה נכונה, האם העבודה מורגשת לנו כמו תרופה?

העבודה מורגשת לנו כקבלת מתנה, לא כתרופה. אנחנו לא מרגישים שאנחנו חולים ומקבלים תרופה, אנחנו מרגישים שאנחנו מקבלים משהו טוב, מתוק, סוכריות, גלידות, מה שאתם רוצים.

תלמיד: אבל יש לנו קושי להתחבר.

דווקא בגלל זה יהיה לך אחר כך מתוק מאוד.

שאלה: להיות בעליה, זה להיות ברצון להשפיע לעשירייה וכל הזמן לחפש הזדמנויות להשפיע?

כן.

שאלה: כשאנחנו נמצאים בירידה ואנחנו צריכים לחבק את החברות, האם זה סוג של ביטול מול הבורא?

כן.

תלמידה: כשאנחנו מרגישים את הירידה בתוך העשירייה, אבל היא עוד לא ממש נכנסה לתוך העשירייה, אנחנו צריכים כבר לטפל בה, ואיך לטפל בה כשהיא בהתחלה?

יחד בתוך העשירייה, אם אנחנו מרגישים ירידה אז אנחנו מתחבקים ויחד אנחנו יכולים לעלות מכל ירידה לעלייה הגבוהה ביותר.

שאלה: האם אנחנו צריכים להתפלל שהקבוצה תעבור הכי מהר בעליות ובירידות עד שתימצא את הקו האמצעי, או צריכים להסכים שזה ייקח זמן?

לא. אנחנו צריכים להסכים שזה ייקח כמה זמן עד שהבורא ירצה, ולעומת זאת אנחנו כן רוצים לעשות את זה בצורה מהירה כדי להגיע לדבקות בבורא. על מנת שאנחנו, כפי שמתחבקים בינינו, כך נתחבק יחד עם הבורא. זו ההרגשה הטובה ביותר בכל המציאות.

שאלה: מה לעשות כשאני מרגיש שאדם אחר מקבל תענוג מהבורא בכלי שלו, שהבורא מאיר לו, ולי יש תשוקה עצומה לשמחה הזאת שאין לי. הבורא מגלה לי שלאדם אחר יש כלים מתאימים יותר להתחבר, וזה ממש שובר לי את הלב. איך להתייחס לקנאה כזאת?

תבקש מהבורא להיות בשמחה כאשר אתה מגלה שמישהו נמצא בשמחה בעולמו של הבורא.

תלמיד: אני יכול. אבל אם אתה אוהב מישהו, אז אתה רוצה שהאדם הזה יישאר קרוב אליך, אתה נפתח לבן אדם הזה, אתה פותח לו את החולשות, את החוזקות, את הסודות שלך. אני מרגיש שגם היחס שלי עם הבורא וגם היחס שלו אליי צריך להיות כזה. אבל כשהבורא מתייחס אליי באופן שונה אני מרגיש כאילו הוא מרמה אותי. אני מרגיש שאני צריך להיות מיוחד, ואני מרגיש נורא.

אני לא מבין למה אתה לא חושב שאתה מיוחד. אתה מאוד מיוחד, אתה אחד ממיליארדי אנשים בעולם שקיבל רצון טוב להתקרב לבורא. אתה רוצה להגיע לחיבוק עימו ושהוא יחבק אותך, ובשביל זה אתה מוכן לעזור לחברים כדי להגיע ולהתקרב לבורא יחד איתם. אתה מוכן ללמוד את חכמת החיבור שנקראת "חכמת הקבלה" רק כדי שיהיה לך מגע, גילוי עם הבורא. את כול זה הבורא הכין לך, לכן אתה מיוחד. יש הרבה בחורים בעולם, צעירים יותר, צעירים פחות ממך, שאין להם יחס מהבורא כמו שיש לך. תחשוב על זה ותגיד תודה לבורא שעושה לך פרוטקציה כזאת.

מה יש לך שהוא עשה בשבילך? האם זה שאתה יפה? יש עוד אנשים יפים. שאתה חזק, בריא? יש עוד כאלה בריונים כמוך. שאתה חכם? הבורא יכול לעשות חכם מכל אחד. תשאל אותו, "למה בחרת בי?", ובאותה הזדמנות תגיד לו, "ואם כבר בחרת בי, אז תעשה לי טובה, תן לי אפשרות להתקרב אליך יותר".

תלמיד: אני יותר מדי רומנטיקן.

אתה רומנטיקן, אבל אתה גם מטעה. אתה יודע איך לסובב את הדברים כך שהבורא ישמע. הוא שומע את כל מה שאתה חושב. איתך אני בטוח שיהיה בסדר, אני סומך עליך.

שאלה: היום למדנו בשיעור על עליות וירידות. ואם אני מבינה נכון, בסופו של דבר כשנעבור את כל המצבים שעליהם דיברנו נצטרך להגיע לדבקות עם הבורא. אני רוצה להבין איך זה ייראה בתוך החיבור בינינו בעשירייה כדי לא לפספס את המצב הזה.

לא תפספסו אותו. באותו הרגע שבו אתן מתחברות ביניכן, בתוככן נוצר ומתארגן כלי שנמצא בקשר עם הבורא.

שאלה: האם הירידה שלי יכולה להשפיע לטובה על העשירייה? ובאלו תנאים זה קורה?

הירידות לא מוקרנות בצורה חיובית על העשירייה. היציאה כן, אבל לא הירידה עצמה. ללא ספק את צריכה לצאת מהר ככל האפשר בעזרת העשירייה.

שאלה: האם ירידה של חברה והטיפול בה הוא רק של העשירייה? האם לחשוב על החברה, או לחשוב באופן כללי על כל העשירייה והחברה?

על כל העשירייה כשהחברה בתוכה.

תלמידה: אבל אם הירידה היא של החברה?

אז אנחנו מטפלים בה.

תלמידה: אם חברה נפרדת מעשירייה, האם אנחנו לא מקשה אחת?

אם היא נפרדת מהעשירייה, אז אין לנו מה לטפל בה. מי שנפרד מהעשירייה אנחנו לא מטפלים בו.

תלמיד: אדייק את השאלה. יש עשירייה, בעשירייה יש חברות וחברה אחת מקבלת ירידה, לא ניתוק. איך העשירייה צריכה להתייחס לזה, האם שהירידה היא ירידה של חברה מסוימת או שהירידה היא שלנו כעשירייה?

שלנו. אנחנו קבוצה, אנחנו כבר לא מבדילים אף אחד מהקבוצה.

שאלה: מי הם האנשים המיוחדים שהולכים על דרך ההתגברות?

מי שמצליח להיות חזק בחיבור עם החברים הוא זה שמצליח והולך קדימה.

שאלה: כתוב בסוף קטע 13 "מטרם שאני מאבד את מצבי, שבו אני נמצא, מתחיל אני לחפש". איך אני יכולה לחיות בחושך ולחכות לעליית השחר אם אני לא מרגישה שיש לי כוח?

יש לך כוח מפני שיש לך קבוצה. את מתחברת אליהם והולכת איתם אפילו בעיניים קשורות, ממש כך את הולכת אחריהם ומצליחה. וכך כל אחד בקבוצה.

שאלה: כשיש חבר שעכשיו נמצא בירידה והוא לא זוכר לא את הקבוצה, לא את הבורא ואני לא מרגיש שזה קורה לו. אם הייתי מרגיש, אז אולי הייתי מבקש עבורו. איך להגיע למצב שכל אחד ירגיש את העלייה והירידה של כל חבר?

תתפללו לבורא.

תלמיד: זה מה שאנחנו עושים כל הזמן.

תמשיכו.

שאלה: האם אנחנו צריכים להגיע למצב שכל עלייה היא בעצם ירידה שאנחנו הופכים אותה לעלייה באמצעות המאמץ שלנו?

נכון.

שאלה: הנפילה היא מצב שאדם מרגיש ניתוק מהרוחניות, אבל אמרת גם שבמצב כזה יכולים לעזור רק החברים והקבוצה. אבל יש מצבים שהחברים, הרב והבורא מרחיקים אותך, והדבר מורגש כמצב נוראי. אחר כך יוצאת דרישה מהלב של רצון להשפיע לפחות במשהו. האם נפילות כאלה מאפשרות לנו להתפלל?

בדיוק, אתה צודק. אני מרגיש אותך ומרגיש מה אתה רוצה להגיד, ובעיקרון זה נכון. תחזיק חזק, יש לך חוש טוב, יש לך גילוי ואתה מתקדם.

(סוף השיעור)