שיעור צהריים 14.03.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור בנושא -"מאהבת הבריות לאהבת ה'"

קריין: שיעור בנושא - "מאהבת הבריות לאהבת ה'", קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 1.

דיברנו כבר אתמול שהדרך שלנו היא מאהבה עצמית לאהבת ה', מקבלה לעצמי להשפעה לבורא. אבל בדרך כקרש קפיצה, כדי שנעבור מאהבת עצמנו לאהבת הבורא, יש שני שלבים. בשלב הראשון אנחנו מגיעים מאהבה עצמית לאהבת הבריות, ובשלב נוסף אנחנו מגיעים מאהבת הבריות לאהבת הבורא. בואו נראה איך אנחנו עושים זאת.

אם יש שאלות בבקשה תשאלו, כי הדבר הזה הוא מאוד מאוד חשוב, זו בעצם כל הדרך שאנחנו צריכים לעשות, לעבור אותה, להבין ולהרגיש אותה ולהגיע לסופה.

קריין: כותב רב"ש בציטוט מספר 1.

"יש אהבה עצמית, ויש אהבת ה'. ויש בחינה ממוצעת, שהיא אהבת הזולת, שעל ידי אהבת הזולת באים לידי אהבת ה'. וזה שאמר ר' עקיבא "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה"."

(הרב"ש. 410. "אהבה עצמית ואהבת ה'")

כך אמר רבי עקיבא.

קריין: נמשיך לקטע מספר 2, גם רב"ש.

"אמר הלל הזקן להגר, שאמר לו, "למדני כל התורה על רגל אחת. אמר לו, מה דסני עלך לחברך לא תעביד, ואידך זיל גמור [מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, והשאר פירוש הוא לך ולמד]". משום שעל ידי אהבת הזולת באים לידי אהבת ה'. ואז כל התורה וכל החכמה נתונים בלבו. כמו שכתוב, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל חייכם כל החכמה וכל התורה דבר קל הוא. כל מי שמתיירא אותי ועושה דברי תורה, כל החכמה וכל התורה בלבו. וענין יראה מבואר בהסולם, שהיא יראה שמא לא יוכל להשפיע לה', כי מדרך אהבה הוא שרוצה להשפיע לה'.

לכן למי שיש אהבת ה', אז הוא רוצה להשפיע, שזה נקרא דביקות, בבחינת "ולדבקה בו", שעל ידי זה הקדוש ברוך הוא מוסר לו תורה וחכמה. נמצא שלִמֵד אותו על רגל אחת, היינו שעל ידי אהבת הזולת יגיע לדרגת אהבת ה', אז יזכה לתורה ולחכמה."

(הרב"ש. 410. "אהבה עצמית ואהבת ה'")

שאלה: מהם השלבים החל מ"אל תעשה לרעך מה ששנוא עליך", "אהבת הזולת" ועד "יראת ה'"?

אלו שלבי המעבר מאגו חלוט להשפעה חלוטה.

תלמיד: אז אם מתחילים מ"אל תעשה לרעך מה ששנוא עליך בעשירייה", איך זה מתממש?

אני משווה את עצמי עם החברים ומנסה לעשות בשבילם רק את מה שנעים לי, כלומר אם הייתי משייך את זה לעצמי וזה היה נעים לי, את זה אני עושה גם לאחר, ולהיפך, אל תעשה לאחר את מה שלא נעים לך.

תלמיד: אבל זה עוד לא אהבה?

זה עוד לא אהבה אבל כבר התקרבות לאהבה. אתה כבר מגדיר, קובע את האופן שבו אתה מתייחס לאחרים.

תלמיד: אם כך מה זו אהבת הזולת?

אהבת הזולת היא כשאתה אוהב את הזולת כמו שאתה אוהב את עצמך, כלומר בשום אופן לא חושב איך להרע לו אלא רק חושב איך לעשות לו טוב, וכל הזמן כל החיים שלך מלאים רק בשאלה של איך אני יכול לעשות טוב לאחר. במקרה כזה זה נחשב שאתה אוהב את האחר, את הזולת.

תלמיד: כלומר לא לעשות לרעי את השנוא עלי זה פסיבי יותר, ואהבה היא כבר אקטיבית, אני מנסה לעשות לו משהו טוב?

כן.

שאלה: אם אני מרגיש שהחבר לא אוהב את מה שאני אוהב?

אז צריך לבחון במה הבעיה.

תלמיד: יש אנשים שאוהבים משהו קיצוני, יש כאלה שאוהבים לחיות את החיים עד הסוף, ויש כאלה שאוהבים רק חצי, ויוצא שמה שהאחד אוהב, האחר לא. איך אתה מחבר בין הדברים?

אני לא מחבר, אין לך דרך לחבר את זה. פשוט כתוצאה מהיחס שלך לחבר אתה מוכן לשנות את ההתנהגות שלך כדי לעשות לו נעים, טוב, ולכן נאמר "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך".

תלמיד: יוצא שבין שני ההפכים האלה זאת עבודה הדדית כזאת שבה אנחנו בוחנים את העולם הפנימי זה של זה?

כן.

שאלה: הבורא מאחורי החברים מראה לנו היבטים גבוהים מאוד ולפעמים דברים אגואיסטים מאוד. איך להגיע לאיזון בין דברים גבוהים לדברים נמוכים כדי להגיע לאהבת הבורא?

אנחנו צריכים כל הזמן לעקוב אחרי הרגשות שלנו, עד כמה אנחנו שונאים, דוחים, או אוהבים משהו שעובר עלינו, ובצורה כזאת אנחנו כל הזמן יכולים לאזן את היחס שלנו לזולת כאילו שבמקום הזולת נמצא אני.

שאלה: איך לפעול אם חבר אחד אומר שצריך להיות רק בתפילה, האחר אומר שצריך להיות רק בפעולה, ואני חושבת שצריך להיות באמצע. איך להתבטל כלפי העשירייה מצד אחד, ולהיות דוגמה מצד אחר?

השאלה מה העיקר שאת רוצה להשיג. אם את רוצה להשיג קשר עם הבורא אז תנסי כאילו להיות במקומו, ואז תצליחי.

שאלה: אם מה ששנוא עלי זה שהאגו מראה לי את שפלות החבר, אם אני מרגיש את החבר כשפל ממני, אז לפי זה לא לעשות לחבר מה ששנוא עלי?

כן, צודק.

תלמיד: אם זה כך, אז מובן מצד אחד שעבודת ה' היא שאני יכול לשייך הכול אליו ורק לבקש ממנו שהוא ישנה את כל זה, אבל אז יש כזה רצון לברוח מהעבודה כי אני לא רוצה להזיק לחבר מצד אחד, ורוצה לשמור על האגו שלי מצד אחר, אז במה המוטיבציה? רק הקשר עם הבורא צריך לתת לי את המוטיבציה?

המוטיבציה היא להתקרב לחבר ודרכו להתקרב לבורא.

שאלה: יש דברים שנעימים לי ויש דברים שנכונים בשבילי, במה אני צריך לבחור להתייחס לחבר, במה שנעים או במה שנכון?

במה שנכון.

שאלה: פעמים רבות הבורא משתמש בהומור כדי להבהיר לנו מה הוא רוצה מאיתנו, אבל אנחנו לא ממש מוכנים לקבל את ההומור הזה בעשירייה או בחיי היום יום. איך לעבוד עם זה כי ההומור הוא דווקא דרך טובה לרכך את הלב?

צריכים להשתדל קודם כל לעלות קצת למעלה ממצבנו ואז נבין יותר נכון את הבורא, את תפקידו, מטרתו ופעולתו.

שאלה: האם אפשר להגיד שמה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, זו כבר אהבת הזולת או שלב בהכנה?

זו עדיין לא אהבת הזולת, כמובן שלא. הרי אני חושב רק על איך להעמיד את עצמי כנגד החבר כך שאני לא עושה לו את מה שאני לא אוהב. זה לא אומר שאני עושה לו את מה שאני אוהב, זה רק "לא תעשה", לכן עדיין היישום הוא לא במלואו.

שאלה: הרב"ש "כמו שכתוב, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל חייכם כל החכמה וכל התורה דבר קל הוא. כל מי שמתיירא אותי ועושה דברי תורה, כל החכמה וכל התורה בלבו." למה הרבה יותר קל לשנוא את החבר, להתרחק ממנו, להידחות ממנו, מאשר לקרב ולאהוב, למה יש את הקושי הזה לאדם?

כי זה נגד האגו שלנו. כי לאהוב את האחר זה נגד האגו שלנו.

תלמיד: איך אפשר להתגבר על זה?

רק על ידי בקשה לבורא, כי אין לך כוחות לזה. רק על ידי בקשה לבורא שיחליף לך את התכונות שלך ואתה תוכל לאהוב את הזולת. רק הבורא יודע לעשות זאת.

שאלה: אבל נאמר "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל חייכם כל החכמה וכל התורה דבר קל הוא", איך "דבר קל הוא"?

כי זו לא בעיה, תבקש מהבורא והוא יעשה.

שאלה: שהוא יקל עלי ללמוד את התורה, לאהוב את החבר?

שהוא יעשה לך כך שאת מה שכתוב בתורה אתה תוכל לבצע בקלות.

שאלה: האם המשפט "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", מתייחס רק לכלי, רק לעשירייה או שהוא כולל את הבריאה כולה?

לא, מדובר על הקבוצה.

תלמידה: איך להתייחס למקום שמחוץ לעשירייה, האם לא לכוון לשם?

בינתיים לא, אחר כך נלמד איך להגדיל ולהרחיב את הגבולות של העשירייה.

שאלה: האם מתוך כל המאמצים של הכלי העולמי אנחנו כבר עושים במשהו נחת רוח לבורא? ואם לא, אז במה להוסיף?

אנחנו עושים נחת רוח לבורא במידה שבה אנחנו יכולים לעשות נחת רוח או להנות את החבר.

שאלה: מה זה אומר "למדני על רגל אחת"?

מבלי להיכנס לשום דיונים, ויכוחים ובירורים. אמר, קיבל וזהו.

קריין: קטע מספר 3, כותב הרב"ש.

"ידוע שאי אפשר להגיע לאהבת ה' מטרם שאדם זכה לאהבת הבריות, שעל ידי "ואהבת לרעך כמוך", שאמר רבי עקיבא שזה כלל גדול בתורה. היינו שעל ידי זה האדם מרגיל את עצמו באהבת הבריות, שהיא אהבת זולתו, אז הוא מסוגל להגיע למדרגת אהבת ה'.

ובזה יש לפרש מה שכתוב, "כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו", שהכוונה שרוח הבריות נוחה ממנו, שהוא עוסק תמיד באהבת הבריות, ומשגיח תמיד על אהבת זולתו, אז גם רוח המקום נוחה הימנו, היינו שיש לו תענוג בזה שעושה רוח המקום, היינו להשפיע לה'. מה שאין כן מי שעוסק באהבת עצמו, אז בטח שגם רוח המקום אינו נוחה הימנו."

(הרב"ש. 270. "כל שרוח הבריות נוחה הימנו - ב'")

שאלה: אהבה לרעך זה כוח שמגיע מהבורא. האם כך אנחנו מאחדים את החברים והבורא לאחד איתנו, בתוכנו? האם כך אנחנו מאחדים את כולנו?

הכול מגיע אלינו מהבורא, גם יצר הרע, כמו שהבורא אומר "בראתי יצר הרע", וגם יצר הטוב, גם אהבה וגם שנאה, כל מה שאנחנו יכולים לתאר לעצמנו שיש בנו הכול מגיע מהבורא בלבד, אין עוד מלבדו.

תלמידה: כשאנחנו מבקשים עזרה מהבורא עבור החבר, האם אנחנו חייבים להתאחד ולהתחבר בלב אחד?

כן, נכון. אם אנחנו רוצים לפנות לבורא ושהוא ישמע וירגיש את מה שקורה בלבנו, אז עלינו לחבר את הלבבות שלנו יחד ולפנות אליו כאיש אחד בלב אחד.

שאלה: האם בכלל "ואהבת לרעך" הבורא מעריך רק את הכוונה שלי, שאני רוצה לאהוב אותו? כי מאיפה אנחנו יכולים לקחת זאת בתכונות האגואיסטיות שלנו?

אין לי את הרצון לאהוב את הזולת ואני אפילו לא רוצה להתקרב לזה. זה כתוב, זאת המלצה של מקובלים, שעליך לבקש מהבורא שהוא בכל זאת ייתן לך את האהבה הזאת לזולת, לרעך, ואז תראה מהו בכלל העולם דרך עיני הבורא.

תלמידה: האם כל העבודה היא בתפילה?

כמובן שרק בתפילה, אין לנו שום תכונות רוחניות.

שאלה: בקטע כתוב שלא ניתן להגיע לאהבת ה' מטרם שהאדם זכה לאהבת הבריות. האם זה אומר שאהבת הבריות זו התגלות של אהבת ה'? האם הבורא מתגלה דרך האנשים?

כן.

תלמידה: האם "רעך" אלו האנשים בכלל או העשירייה שלך?

בראש ובראשונה זו העשירייה ובאחרים בינתיים אנחנו לא עוסקים. על ידי כך שנתחבר בעשירייה נוכל להרגיש מה זה אומר לאהוב את כולם, זה כבר השלב הבא.

שאלה: מה זה אומר לשנוא את האגו, איך אני יכול לשנוא או ללכת נגד המהות שלי, נגד האופן שבו נבראתי?

אם אתה מתחיל ללמוד ולחשוב שהאגו שלך הוא מה שמפריע לך, שהוא מרחיק אותך מהבורא, אז לאט לאט תתחיל לא לסבול אותו ולשנוא אותו. הוא ייראה לך כאויב הכי גדול שלך ולכן תרצה להתרחק ממנו.

שאלה: הדבר הכי נורא בשביל האגו זה לאהוב ויש כל הזמן את המלחמה הזאת. האם זאת מלחמה שנשארת או שאנחנו צריכים לנצח?

בסופו של דבר אנחנו צריכים לנצח ולהיות רק במצב של אהבה כמו הבורא.

תלמיד: האם אפשר לנצח את זה רק בתפילה?

כן, בתפילה משותפת, לא של אדם בודד אלא של כל הקבוצה.

שאלה: אני מבין שאהבה יכולה להגיע רק עם אינטרס, ואם אין לי אינטרס, אז אני לא יכול לאהוב. איך אני יכול לאהוב בעשירייה בלי אינטרס?

למה בלי, האם אתה לא רוצה להגיע למצב הכי טוב שיכול להיות במציאות? אם תחשוב על כך, אז ודאי שאתה רוצה. ואם כן, אז תחשוב איך אתה יכול להגיע לזה. אחרי כל מיני חשבונות ובירורים תגיע לתשובה פשוטה, שאתה חייב להגיע לזה דרך אהבת חברים ואי אפשר להגיע לכך בשום צורה אחרת.

תלמיד: האם אני צריך לחשוב כל הזמן שהאינטרס שלי לאהבת החברים הוא להגיע למטרת הבריאה?

נכון, בשביל מה אתה צריך חברים? כדי להגיע למטרת הבריאה.

תלמיד: האם אין פה את הרצון לקבל?

יש, רק תשתמש בו בצורה נכונה.

שאלה: אני מבינה שהתרחקתי מהחברות, אני אוהבת אותן אבל אני לא רוצה להתקרב אליהן. אחרי הכנס הרגשתי שממש התנתקתי מהחומרי ופחדתי מזה, אולי בגלל זה התרחקתי מהחברות, ועכשיו אני מרגישה ירידה גדולה מאוד. האם בלי החיבור הזה עם החברות אני אוכל להרגיש שוב פעם בלב שלי את הרצון שקודם היה לי?

קודם כל תמשיכי, רק אל תעצרי ואת תראי שאת מתקדמת. יש הרבה דרכים למקום, מקום נקרא בורא, ויש הרבה דרכים שבהן אפשר להתקרב לבורא. רק לא לעצור, כל הזמן להיות בחיפוש, בבירור, והכול יסתדר. בדרך את צריכה ללמוד את השגיאות שלך, איך טוב ואיך לא טוב להתייחס לחברות ולבורא, מה הקשר בין זה לזה, הכול תבררי בדרך.

שאלה: כשאנחנו נמצאים בכוונה לאהוב את החברים, מה יכול לשמור על התלמיד שלא יתבלבל שוב בצורה אגואיסטית. אף על פי שאני רוצה לאהוב את החבר ואת הבורא הכוונה שלי נשארת עדיין אגואיסטית. איך אני יכול להימנע מזה?

אתה רוצה לקבל קצת כוונה על מנת להשפיע ולהשתמש בה בקשר עם החברים, ואז אתה מתחיל להרגיש מה כתוב על הדרך הרוחנית - איך אנחנו רוכשים כוונה על מנת להשפיע ואיך אנחנו מקבלים בתוך אותה כוונה את הרגשת הבורא. וכך נתקדם.

שאלה: אנחנו מתקשות להגיע לתפילה משותפת בעשירייה. מה יכול לעזור לנו כדי שתהיה לנו יותר נחיצות להגיע לתפילה ולצעקה אחת?

תתחילו לבנות את מה שאתן רוצות להתפלל עליו, תכתבו ראשי פרקים ותבחרו מתוכם את הכי חשוב. דברו ביניכן ותחליטו שהוא העיקרי ותבקשו מהבורא. כל השאר משני.

תלמידה: קרוב לוודאי שלא נוכל להגיע להחלטה, כי כל אחת חושבת אחרת.

אל תשפטי את כולן לפי איך שאת, אל תהיי עד כדי כך עקרונית ותיצמדי לעקרונות שלך, אלא תראו בעזרת מה אתן יכולות להתחבר, זה העיקר. אני יכול לעשות ויתורים על הכול למען הקבוצה מבלי להשאיר לעצמי כלום, העיקר להיות מחובר איתם, ומהחיבור הזה אני זוכה.

תלמידה: להשתדל לשמוע את החברה.

כן, את חייבת להשתדל לשמוע את החברה.

שאלה: איך אנחנו יכולות להרגיש שרוח המקום נוחה מאיתנו?

אנחנו נמשכים לתכונות הבורא, להשפעה, יותר ממה שאנחנו נמשכים לתכונות העיקריות והטבעיות שלנו שהן תכונות של קבלה.

שאלה: הייחודיות של הטבע הנשי, הפתיחות משפיעה עלינו בהרבה מובנים. איך לבנות את עצמנו בעבודה פנימית, שהפתיחות וההשפעה יהיו רק מכוונים להשגת המטרה ולא לדברים אחרים?

זה מה שאתן צריכות לבחור ולעשות. לכן אתן צריכות לברר בצורה ברורה איזה רצונות יש לכן ומה נדרש מכן כדי להגיע למטרת הבריאה. וכך תוכלו לפעול בצורה נכונה.

תלמידה: מהי צורת העבודה?

שוב, כל הזמן לבחור, לברר מה את רוצה ומה הבורא רוצה ממך.

תלמידה: האם זו נקיות הכוונה?

זאת העבודה, זאת המלחמה עבור זה.

שאלה: כדי להשיג את אהבת החברות, האם זה בסדר להציג כלפיהן אהבה? כמה זמן לתת לתהליך הזה לשחק אהבה?

ללא גבול. אהבה זו תכונה שאין לה מעצור, אין לה גבול שאפשר לומר עד כאן אני אוהב ולא יותר. אם יש גבול לתכונת האהבה, אז האהבה לא קיימת.

תלמידה: כדי להגיע לאהבה אמיתית לחברות, האם זה בסדר להתחיל לשחק בזה באופן מלאכותי, וכמה זמן להמשיך בזה?

כן, לשחק בזה. אף על פי שאני יודעת שאין לי אהבה אני משתדלת לשחק בזה וכך גם החברות.

תלמידה: האם כך הבורא עוזר לנו להגיע לאהבה כלפיהן?

כן. אנחנו מבקשות מהבורא שייתן לנו אפשרות לאהוב.

שאלה: האם ניתן לומר שאהבה לבורא זאת תכונה של שלמות ואהבה לזולת?

לא, זה לא אותו הדבר.

תלמידה: במה תלויה היכולת שלי להרגיש את העומק ואת הדחיסות בחיסרון של החברות?

זה קורה במידה שאת קרובה אליהן ומנסה להיות יחד איתן, משתדלת לחבק אותן ולהרגיש אותך ואותן כאחד שלם.

קריין: קטע מספר 4.

"בהשתלם האדם באהבת זולתו ובהשפעה לזולתו בנקודה הסופית, ישתלם יחד עם זה באהבת השי"ת ובהשפעת נחת רוח להשי"ת. ואין הפרש בשניהם, כי כל הנמצא מחוץ לגופו, שהוא מחוץ לעניין תועלת עצמו - דין אחד לו, אם זה להשפיע לחברו, או להשפיע נחת רוח ליוצרו.

וזה ששיער הלל הנשיא, אשר "ואהבת לרעך כמוך" הוא המטרה האחרונה שבמעשיות. כי הוא האופי והצורה היותר ברורה לאדם. ואין לטעות במעשים, שהרי הם מסודרים לעיניו, ויודע שאם מקדים צרכי חברו על צרכי עצמו, הריהו במדת השפעה, ולפיכך אינו מגדיר המטרה - "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". כי באמת הם היינו הך, כי גם את חברו הוא צריך לאהוב בכל לבבו ובכל נפשו ומאודו. כי כן מתבטא במלה "כמוך". כי את עצמו ודאי שהוא אוהב בכל לבבו נפשו ומאודו, ובהשי"ת יכול לרמות את עצמו. ובחברו הדבר פרוש תמיד לנגד עיניו."

(בעל הסולם. "אהבת ה' ואהבת הבריות")

שאלה: איך לעבוד עם אהבה עצמית כדי להגיע לאהבת החברים?

את זה אנחנו כל הזמן לומדים. אנחנו צריכים להשתדל להתחבר לכל החברים בקבוצה שלנו, בעשירייה, עד כדי כך שאין לנו אנשים יותר חשובים ויותר קרובים מהם, ואנחנו רק חושבים איך להתחבר איתם ולהיות "כאיש אחד בלב אחד". חוץ מזה לא חשוב לנו כלום מבחינת האהבה, אלא רק לזה להגיע. וכשאנחנו מגיעים למצבים של אהבת החברים, אנחנו בתוכה מגלים אחר כך בהדרגה את אהבת הבורא, ובזה אנחנו משיגים את מטרת הבריאה.

שאלה: הכוונה להשפיע בשביל הבורא, אבל זה קורה אחרי בקשות רבות דרך העשירייה. ואם לא קרה כלום, אז האם אני יכול לפנות ישירות לבורא?

אתה יכול לפנות לבורא בצורה ישירה, למה אתה צריך לחכות? אם אתה יודע שהבורא לפניך, אז תפנה אליו, תבכה, תדרוש ותצעק.

שאלה: איך להפוך את אהבת החברות לחלק מהחיים שלנו?

כל הזמן להשתתף בה, להשתמש בה. ואז נקבל מהבורא כל מיני עצות בזמן שהוא מתקן אותנו בדרך, והוא יסביר לנו כמו לילדים קטנים איך טוב יותר לפנות אליו כדי לקבל את מה שאנחנו רוצים.

שאלה: איך להגיב כשאני רואה פגמים בחברות, האם להתעלם או להגדיל את הבורא או לבקש ממנו שיתקן את התפיסה שלי? איך מכסים באהבה?

זה כמו שיש מקרים בעולם שלנו בהם עלי לעזוב את הכול ולהתייחס באהבה, לא חשוב מה שהיה דקה קודם, ואז אוכל לממש את עצמי נכון.

שאלה: יש הרבה בירורים דקים בהרגשת האהבה. האם אדם צריך לשאוף להדדיות במובן הזה? אם אני תמיד אסתובב מול החברות עם בקשות של אהבה עצמית, אז אני לא חושבת שאקבל איזושהי תוצאה. לימדת אותנו שהתהליך מאוד חשוב בעבודה שלנו.

המשימה שלי היא למצוא בקשה לבורא כזאת שהוא לא יוכל לסרב לה, וזאת יכולה להיות אך ורק בקשה על התיקון שלי - להיות כמוהו, להשפיע, למלא את האחרים, לדאוג לאחרים, לבקש ולהתפלל עבור אחרים. אם אלו הבקשות שאיתן אני פונה לבורא, אז בהכרח הוא יהיה חייב לענות לי.

תלמידה: האם התשובה לכך תתבטא באהבה הדדית מכל הסביבה שלי?

כן.

שאלה: האם אני יכול לשנוא את הדברים שהחברים עושים ועדיין לאהוב אותם?

תנסה ותראה.

שאלה: האם אפשר להגיד שאהבת חברים היא הבורא שלנו?

כן.

תלמיד: כלומר אני אוהב את החברים שלי, ואז אני רואה רק אהבה בחברים, אני לא רואה את החברים, זה האור העליון, ויש ערבות בינינו.

כן, הכול נכון.

שאלה: לפי הקטע, אם אנחנו צופים את רצון החברים, אז זו השפעה, והצורך הוא שעוזר להידבק בבורא. האם אני בעצם משפיעה לעצמי?

לא. את מרגישה שאת משפיעה לזולת ודרכו את משפיעה אפילו לשורש שלו שהוא הבורא.

שאלה: אם אנחנו לא מוכנים, אז הבורא לא יכול להשפיע לנו את מה שאנחנו רוצים או מבקשים. איך לצעוק אם כולנו בדרגות שונות וזה לא יוצא כתפילה אחת?

זה לא משנה אם אנחנו נמצאים בדרגות שונות, אנחנו אפילו לא יודעים באיזה דרגות אנחנו נמצאים, גם לא נדרש מאתנו להיות באותה דרגה, באותה רמה, אלא נדרש מאתנו לבקש. זה שיש בקשות ורמות שונות זה חסר חשיבות.

שאלה: בקטע 3 כתוב, ""כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו" כוונה שרוח הבריות נוחה ממנו, שהוא עוסק תמיד באהבת הבריות, ומשגיח תמיד על אהבת זולתו, אז גם רוח המקום נוחה הימנו". האם זה אומר שהברכה מגיעה מהפה של החבר?

כן, מהפה של החבר לאוזן של הבורא.

שאלה: איך לזרז את התגלות האגו שלי בעשירייה כדי שאוכל לשנוא אותו?

להמשיך כל הזמן בלי הפסקה.

תלמיד: אם אני רואה את החברים גדולים ונעלים, חשובים וגבוהים, אז אני רוצה שהם יאהבו אותי. אני רוצה שגם אתה תאהב אותי, כי אני רואה שאתה גדול וחשוב ואני עושה את כל מה שאתה אומר, נמצא בשיעורים ומתחבר. יש לי רצון שהחברים יאהבו אותי, ואז גם אני בסופו של דבר אגיע לרצון לאהוב אותם.

בטח, ובדיוק כך יהיה.

שאלה: האם ניתן לנו להיאחז בעיקרון "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", להחזיק אותו לאורך זמן ולא ישר להשתוקק לאהבה?

תנסה ותראה שבכל זאת צריכים לעבור לאהבה כדי לשמר את העיקרון שלא לעשות לאחר את מה שאתה לא רוצה שיעשו לך. לא תוכל להיאחז בו, אתה תצטרך לגדול עד לאהבה לזולת.

תלמיד: אבל זה כמו שלבים שמראים מה קודם.

בסדר, אז אתה תיווכח למה זה חייב להיות דווקא כך.

שאלה: במה שונה העבודה שלי ושל העשירייה לגבי להגיע מאהבת הבריות לאהבת ה', לעומת "ואהבת לרעך כמוך"?

אני לא חושב שאנחנו יכולים לעשות עכשיו בירור על המצבים האלה, אבל ההבדלים נמצאים ועוד נגיע לזה פה ושם.

שאלה: מה לעשות אם משחק של אהבה שדרכו אפשר להגיע לאהבה אמיתית יוצר בי דחיה?

זה טבעי, מי מאתנו רוצה לאהוב את הזולת? אף אחד.

תלמידה: מה לעשות כשאני רואה משחק כזה שמתרחש מולי?

טוב מאוד. מראים לך דווקא שרוצים לאהוב אותך אומנם לא רוצים, ועליך בתמורה לכך גם לשחק.

תלמידה: אבל זה קשה.

מי אמר לך שזה יהיה קל?

תלמידה: האם גם אני צריכה לשחק כך?

תתארי לעצמך שאימצת ילד בן 10 ואת בהכרח צריכה שהוא יישאר במשפחה ויהיה כחבר משפחה, איך היית משחקת לפניו?

תלמידה: הייתי משחקת ברצון לאהוב.

אותו הדבר כאן.

תלמידה: ואם אני מרגישה ההפך, שזה סתם משחק?

גם כאן זה אותו משחק. יתר על כן, כשהילד לא יחזיר לך באותה תמורה, תשובה ומידה, אז את תצטרכי לשחק. תנסי, זה מצב מאוד מעניין.

תקראו את הקטעים האלה, אפשר לקרוא קדימה, אחורה, איך שתרצו, העיקר שתספגו עוד ועוד את מה שכתוב. כתוב בהם על מצבים ברורים ואמיתיים שכולנו עכשיו צריכים לעבור.

(סוף השיעור)