סעודה - שיחה עם רב

סעודת צהריים שישי - קטעים נבחרים לסעודה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 28.06.24 – אחרי עריכה

"הנה כבר הגיע הזמן שנתחיל ללכת קדימה לקראת מטרתנו הקדושה כמו גבורים אנשי חיל. והדרך הסלולה המובילה למטרה היא כמו שידוע - אהבת חברים, שעל ידה עוברים לאהבת ה'. וענין אהבה הוא ע"י "וקנה לך חבר", היינו, על ידי מעשים בזה קונה את לבו של חברו. כי אפילו שרואה שלבו של חברו הוא כמו אבן, מכל מקום אין זה תירוץ, ואם הוא מרגיש שהוא מתאים להיות לו חבר לעבודה אזי הוא צריך לקנות לו על ידי מעשים."

(הרב"ש. אגרת מ')

"כחודה של מחט", היינו שהחסרון הקטן ידקור לו ויכאב לו כמו חודה של מחט שדוקרין בה. כי מי שיש לו חסרון ואינו מרגיש את חסרונו זה לא מועיל לו עוד, אלא אם החסרון שיש לו כואב לו אז הוא שואל ומבקש לה' יתברך שימלא לו את חסרונו."

(הרב"ש. אגרת מ"ח)

"מדוע אין הקב"ה נותן להנבראים כל טוב בלי תפילה אלא הוא רוצה שהם יבקשו ממנו ואז הוא ישפיע להם, והלא ידוע שיותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק? אלא שיש כלל, שאין אור בלי כלי."

(הרב"ש. אגרת נ')

סדנה

כיצד נממש את רצון הבורא ונפנה אליו בבקשה כל הזמן?

*

שאלה: איך להיות בקשר עם הבורא תמיד?

כל הזמן לחדש את הרצון לקשר עם הבורא, ואז על ידי הרצון הזה אתה תהיה בקשר איתו תמיד.

תלמיד: איך אנחנו מחדשים את הרצון?

אם סביבך יש חברים, אז אין שום בעיה. אתה נכלל עם כולם, עם כל אחד ואחד, גם אתה וגם הם, ואז הרצון מתחדש. הוא מתחדש וכל הזמן מכוון למטרה אחת, חיבור בינינו שבו מתגלה הבורא. תצליחו.

תלמיד: מאוד מורגש בחברה שאנחנו עוברים הרבה מאוד צורות ושינויים, דברים חדשים, וגם דיברת על זה. מורגש גם כשלב חדש שאנחנו צריכים להיות אותה קבוצה של לוחמים אמיצים שהולכים אחרי המורה ואחרי העליון בכל הכוח. איך אנחנו יכולים לתת את הכוח זה לזה, כך שלא משנה איזו צורה נקבל, אנחנו נלך אחרי הרב ואחרי המקובלים בכל הכוח?

זה בעצם מה שכתוב, "וכרת עמו הברית", שמכאן והלאה נכנסים לברית שלא משתנה, לא מקבלת שום צורה אחרת. אלא רק קשר בינינו, ערבות בינינו, כזו שלא ניפרד ולא נחליף את הקשר בינינו בשום צורת קשר אחרת. אני בטוח שזה מגיע לנו ונגלה את זה בינינו.

תלמיד: איך לא להשאיר את הברית הזאת, את המהלך הזה, בידיים של החברים הגדולים, של ההנהלה, אלא שכל אחד ירגיש אחראי על הברית הזאת? איך להיכנס למצב הזה, להרגשה הזו?

לשמור את הקשר בינינו, ומיום ליום לבדוק אותו וליישם אותו. אני בטוח שזה מה שקורה לנו ויקרה לנו. אני מאמין בכם, ובאמת באמונה שלמה אני מרגיש שאנחנו מתקרבים לאמת עבור מטרתנו הקדושה. "לחיים!".

תלמיד: אנחנו רוצים להגיד תודה לבורא ותודה לרב שחזר לתת לנו שיעורי צהריים. אנחנו מרגישים שבשיעורי הצהריים הרב נותן לנו נשמה בתוך העולם המגושם שבו כל אחד נמצא באמצע היום, ומרגישים עד כמה הרב עושה מאמצים על אנושיים, מעל המצב הגופני, לבוא עוד פעם ועוד פעם, להיות איתנו, לכוון אותנו איך להידבק באור העליון דרך כל תמונות המציאות. אנחנו מבקשים שתהיה לו בריאות ושתהיה לו נחת רוח מהמאמצים שלנו להתקרב באהבה איש לרעהו. תודה רב.

תודה לכם, אתם מחזיקים אותי.

(סוף הסעודה)