030_heb_o_rb_bs-tes-04_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/lessons/series/cu/CJz6scR9?c=rlo0tEoU&mediaType=video

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך א', חלק ד'. עמ' 288, דף רפ"ח. "לוח התשובות לענינים". אות צ"ב

ולהבין על דרך זה. הוא, הרב אומר, אין לך אור שלא יהיה בו פנימי ומקיף. דהיינו, היות שכל אור מוכרח לעבור, הוא רק על ידי זיווג דהכאה, מה זה זיווג דהכאה? שיש לו מסך, והוא אומר, אני רוצה לקבל רק מה שיכול לכוון בעל מנת להשפיע.

נמצא לפי זה, אור פנימי בא, על ידי זה שיכול להשתמש בעל מנת להשפיע עם הרבה עביות. מדוע יכול להשתמש עם הרבה עביות? שאפילו מהמדרגת כתר הוא יכול לומר, יותר מזה אני לא רוצה לקבל. נמצא שיש אור מקיף גדול בזה, על ידי זה מה? על ידי הגבלה ביותר.

עכשיו, נגיד אחר כך בעביות דבחינה ג', מה הפירוש שיש שם קומת חכמה? היות בפנימיות הוא משתמש פחות, בפנימיות אין כל כך הגבלה על כתר, רק הגבלה ב... אה, הוא רק על חכמה, נמצא שהאור מקיף גם כן יותר קטן.

בבחינה ב', נגיד אותו דבר, שהוא משמש מה שיכול להלביש באור פנימי, מה שיכול ל... לא יכול להלביש, אז אור פני... אז אור מקיף. נמצא שהפוכים זה לזה. הוא מתגלה על ידי העביות, והוא, והוא נשאר בחוץ על ידי המסך. נמצא, הם תמיד לפי, לפי, לפי המדרגה.

זה שאומר כאן באות צב) כי מדת גדלו וכל הויתו של או"פ תלוי בגודל מדת העביות והעיכוב שיש במסך. זה הכלל, יש שם מידת העביות שיכול להשתמש שם בעל מנת להשפיע, ויש שם כוח עיכוב שלא, לא רוצה לקבל יותר. על ידי העיכוב הזה שיש במסך, אז או"מ נדחה ונשאר מחוץ לפרצוף, מחמת אותו העיכוב והעביות, אשר במסך. אשר במסך באופן, שריבוי עביות, נמצא מרחיק את האוה"מ לפי גודל מדתו, מה הפירוש ריבוי עביות? מה שיכול לשמש אותו בעל מנת להשפיע. נמצא, מרחיק את האור מקיף, ומקרב ומגדיל את או"פ לפי גודל מדתו. הרי שהמה הפכיים מקצה אל הקצה.

פירוש הדבר בקיצור, צריכים לומר כך. היות שאנחנו רואים במסך שני דברים, חלק אחד יכול להתגבר על מנת להשפיע, הוא משמש עם עביות. והחלק אחד מה שלא יכול להתגבר, אז יש עליו מסך, הגבלה שלא רוצה לקבל.

נמצא, אור מקיף תלוי בהגבלה, ואור פנימי תלוי במה? לא בהגבלה, להפך, בבחינת התלבשות. לכן הם הפוכים זה בזה. הוא תלוי בהתלבשות, מה שכן יכול לכוון בעל מנת להשפיע, והוא תלוי בכוח העיכוב. נמצא, שני הכוחות שבמסך הם שני הפוכים. ניקח לא, ניקח המסך של עצמו, מה זה המסך? הוא משתמש עם חלק עביות. ומקודם, אם הוא יכול לשמש מחלק עביות דבחינה ד', ועל בחינה ד' הוא יכול לומר, יותר אני לא מקבל, נמצא, מה שהוא לא מקבל יותר מקומת כתר, נקרא אור מקיף.

נמצא, איפה קשור אור מקיף? בהגבלה. איפה תלוי? על פנימי בהתלבשות של אור חוזר. נמצא, בזה שני הפעולות הפוכות שיש כאן. חלק אומר שאני כן מקבל, של אור פנימי, וחלק שאומר שאני לא מקבל, של אור מקיף. יכול להיות שזה כוונתו שהם הפוכים זה לזה.

היות שבמסך, בזיווג דהכאה יש שם חלק שיכול להלביש וחלק שלא רוצה להלבישו, שמגביל אותו, כוח העיכוב, אז אור פנימי תלוי בכמה התלבשותו של אור חוזר. אור מקיף תלוי בכוח ההגבלה שיש במסך. אם כן, הוא קשור בדבר אחר, והוא קשור לדבר אחר.

הוא רוצה לבטל אור מקיף, את הגבלה שלו.

תלמיד: ...

רב"ש: מי מתגבר בהכאת או"פ ואו"מ?

פנימי ואור מקיף מכים זה בזה. איפה זה מתחיל? איפה זה מתחיל? שאומרים, מתחילה.

צג) מתחילה התגבר ודאי או"פ, שהרי, ט"ס ראשונות התלבשו שם באו"ח של המסך, בפועל ממש, וגם נשאר כן אפילו לאחר הסתלקות, כי אין העדר ברוחני, כמ"ש לעיל. ולאחר כך, התגבר האוה"מ על האוה"פ עד שזיכך את המסך לגמרי, והשוה צורתו למאציל, דהיינו למלכות של ראש, ששם או"מ ואו"פ מחוברים יחד, ושם קיבל כח עד שיצאה ממנו ולמטה התפשטות ב' שנקראת פרצוף ע"ב.

הרוצים לדעת, הוא הולך לפי לשון הרב. לשון הרב הוא כך, היות ששניהם מחוברים יחד בפה, ששם היה איבר אחד. מה הפירוש ששניהם מחוברים? מה ומתי נפרדו?

צריכים לפרש כך. רצונו להיטיב לנבראיו, אור הזה ירד למטה והוציא ד' בחינות דאור ישר. ושם, שאומרים זיווג דהכאה בראש, שמה חלק הוא יקבל בעל מנת להשפיע מבחינת אור פנימי, שזה נקרא אור פנימי, וחלק אחד שלא יכול לכוון, אז לא יקבל אותו, זה נקרא אור מקיף. אבל חלוקה הזאת עוד לא הייתה בפועל, מטעם שלא קיבל שום דבר, שאני יכול להגיד שעכשיו הוא לא מקבל. לשניהם הוא היה בכוח. מה שתיהם ביחד? עוד לא היה הבדל בין אור פנימי לאור מקיף, אבל זה למה? שכולם באו על בחינה אחת.

רצונו להיטיב לנבראיו ברא בחינה ד' שנקרא רצון לקבל על מנת לקבל, והוא אז לא קיבל אותו מחמת צמצום. ואחר כך שיווה עצמו כמה שיכול לקבל בעל מנת להשפיע, את זה הוא יקבל, וכמה שלא יכל על מנת להשפיע, לא יקבל. שזה יישאר באור פנימי, זה יישאר באור מקיף.

לכן בצאתם מחוץ לפה, שאז מתחיל ההפרדה, אז מי מתגלה מקודם, מי מתגלה מקודם? אור פנימי או אור מקיף? אור פנימי, כך לומדים, מפה למטה אור פנימי, עד שבא לתבל... באור, והאור פנימי מגביל, אומר, עד כאן, אז האור מקיף גם כן רוצה להאיר, אז אומרים, אז אור מקיף מתגבר, ואור פנימי מסתלק. הַמה זה אור פנימי מסתלק? הגבלה שלו מסתלקת. עוד הפעם. מדוע מסתלק אור פנימי? משום שכבר לא יכול להגביל את מה שהוא רוצה שלא לקבל, לא לקבל אותו. שנחסר לו הגבלה כזאת, אז אור פנימי גם כן מסתלק.

אליבא דאמת, הזיווג דהכאה, מה הזיווג דהכאה שלומדים? שהוא לא רוצה לקבל אותו, זה ידחה עוד בראש המדרגה. רק מה? שם לא עדיין לא קיבל שום דבר, לכן אומרים שהם דבוקים זה בזה. מתי ניכר היה הפרדה בין זה לזה? בגוף. אבל מה התחלה, איפה זה התחיל? עוד במלכות דראש.

נמצא, איך, מי מתגבר מקודם? מקודם מתגבר והתפשט אור פנימי. לאחר שאור פנימי גילה את ההגבלה שלו למלכות דטבור, אז אור מקיף דוחה, מה האור מקיף מסתלק. נמצא, שהוא מתחיל לדבר מלכות דראש, עד ששבים שניהם לאותה דרגה שהיו מקודם בכוח, לא בפועל. לא קיבל שום דבר. ואין בו שום דבר, אז חוזרים שוב למעלה, למלכות דראש.

זה הוא אומר כאן, באות צ"ג.

צג) מתחילה התגבר ודאי או"פ, מה מִתחילה? מתי זה התחיל? באמת זה התחיל עוד בראש, זה התחיל, שהוא אומר, חלק כן וחלק לא. ונמצא, לאחר שהוא אמר, המסך התגבר על האור, והוא אומר שלא יקבל יותר, והוא התחיל להתפשט, תכף התגבר עליו אור מקיף, ביטל אותו.

מה, ומה, מה הוא אומר? מתחילה התגבר ודאי או"פ, שהרי, ט"ס ראשונות התלבשו שם באו"ח של המסך, בפועל ממש, והיה שם בכוח, בראש. וגם נשאר כן אפילו לאחר הסתלקות, נשאר התלבשות הזאת, כי אין העדר ברוחני.

ולאחר כך, התגבר האוה"מ על האוה"פ, שהוא היות שלא נותן לו להאיר, עד שזיכך את המסך לגמרי, שביטל כל המסך. מה היה הסוף? והשוה צורתו למאציל, דהיינו למלכות של ראש, שהוא היה המאציל ש... בכוח נקרא, המאציל בפועל. ששם או"מ ואו"פ מחוברים יחד, ששם עוד אין הבדל, ממה שמקבל בפועל, מה שלא מקבל בפועל. ואנחנו אומרים שם, המסך בקביעות. מדוע שם המסך בקביעות? משום שעדיין אין הלבשה בפועל. ושם קיבל כח מהמסך, עד שיצאה ממנו ולמטה התפשטות ב' שנקראת פרצוף ע"ב. יוצא עוד הפעם בזיווג דהכאה באור פנימי ואור מקיף.

מה צד? מי מתגבר בהכאת הרשימה עם האו"ח היורד. אז צריכים לדעת שני דברים, מה זה רשימה, מה זה אור חוזר, אור חוזר היורד.

נראה מה שכתוב בפנים. בשעת הזווג בבחינה עליונה נמצא האור החוזר היורד משם לתוך הכלי, לתוך הכלי הריקן, מתגבר על הרשימה הנמצאת שם, בכלי הריקנית. ואע"פ, שהרשימה גדולה הרבה מהאוה"ח היורד, עכ"ז, כיון שהרשימה היא אחר הסתלקות הזווג שלה, והאוה"ח היורד נמשך מהארת הזווג, על כן מתגבר עליה, מי? האור שבא מזיווג. ואח"כ, שנזדכך המסך גם מהבחינה העליונה, וגם שם נסתלק הזווג, מבחינה ג' נגיד, חוזרת הרשימה, דבחינה ד', ומתגברת על או"ח היורד, שהוא על בחינה ג', דהיינו על הניצוצות שנפלו לכלי שלה, והרשימה יורדת שוב אל הכלי שלה כבתחילה, ומבטלת את כחם של הניצוצות, עד שחוזרים ומתחדשים אח"כ בהתפ"ב.

מה כתוב כאן? יש כאן שני דברים. אחד, נתחיל בבחינה ד', דרך משל. הכלים שנשאר אור מאיר בהם בבחינה ד', ונסתלק האור מהם, נשארו בהם הרשימות, אז הם רוצים להשיג הרשימה. אחר כך נעשה זיווג על בחינה ג', המכונה נקודות, המכונה אור חוזר, ומטרם שאור הבא ממלא הכלים הריקניים.

לכן האור חוזר היוצא מזיווג דהכאה על בחינה ג', יורד לכלי דעביות של בחינה ד', הוא רוצה להאיר שם. אז הבחינה ד', הרשימה לא רוצה לקבל אותו. מדוע? שהם מנוגדים זה לזה. יש מעלה לרשימה שהיא בחינה ד', שנשאר ממדרגה גבוהה יותר, ויש מעלה לבחינה ג', שהיא לא רשימה, רק אור הבא מזיווג.

מי, מ... מה ה... מה נעשה על ידי הבטישה הזאת? אז חלק, המכונה ניצוצין, נפלו ונפרשו מאור חוזר היורד, ויורדת לכלי שיש בו בחינה ד'. אז מי התגבר? הניצוצין שבאו מהארת הזיווג התגברו על הרשימה, רשימה של רשימה נקראת שיריים, מה שנשאר מהזיווג. זה אחד.

תלמיד: הרב.

רב"ש: כן?

תלמיד: למה יורד ... למה רק ניצוצין יורדים? למה לא כל האור של בחינה ג'?

רב"ש: את זה הוא מכנה ניצוצין. מה שנפלו על ידי זה, האור הזה מכונה ניצוצין.

תלמיד: אבל למעשה זה ...

רב"ש: מדוע נקרא ניצוצין? הלא כמו שאתה אומר, כל האור חוזר יורד, מדוע נותן ניצוצין? אז צריכים להבין מה זה פירוש ניצוצין. ניצוצין נקרא שמאיר עכשיו, ואחר כך מתכבה. כך, את זה הוא מתרץ כך. מה למדנו, מי התגבר? האור שבא על ידי הזיווג. מה נעשה אחר כך? שנזדכך גם בחינה ג'. ומה מאיר עכשיו? בחינה ב'. לומדים, מה יש בניצוצין האלו? רק רשימות נשארו, הזיווג נסתלק, זיווג עכשיו בחינה ב'. לכן, שיש עכשיו מי? הרשימה דבחינה ד' מתגברת על הניצוצין שהם רשימה בחינה ג', זה נקרא שמתכבים.

באות, ההמ?

תלמיד: אז כל האור נקרא ניצוצין.

רב"ש: מי?

תלמיד: כל האור הרי מסתלק, ונשאר מ...

רב"ש: יש שני רשימות. אז הרשימה הכוללת את בחינה ד', היא ירדה. זה שאומר, בשורה המתחילה הזיווג.

ואח"כ, שנזדכך המסך, אתה רואה? המסך. מה הפירוש ה...? גם מהבחינה העליונה, וגם שם נסתלק הזווג, חוזרת הרשימה של בחינה ד', ומתגברת על או"ח היורד, דהיינו על הניצוצות שנפלו לכלי שלה.

תלמיד: זה רק רשימות עכשיו, לא?

רב"ש: ה... היות שמהניצוצין, אין יותר רשימה עכשיו, כל האור נסתלק מבחינה ג', והרשימה הקודמת שמתגברת, היות שרשימה ד' יותר קרובה מרשימה דבחינה ג', יורדת שוב אל הכלי שלה כבתחילה, ומה הם מבטלים? מבטלת את כחם של הניצוצות, לכן נקרא ניצוצין, שעכשיו כבר לא מאירים בתוך הכלי, בדוגמת הניצוץ המאיר לשעה, ומתכבה. אם כן, מה הרווח של הניצוצין האלו? עד שחוזרים ומתחדשים אח"כ בהתפ"ב.

אנחנו אומרים, מה זה התפשטות ב'? פרצוף ע"ב. מה כאן היה? הניצוצין של קומת חכמה נפלו לכלי דכתר. הוא אומר, זה הכנה בהתפשטות ב' שהיה אור החכמה בכלי דכתר, קיבל הכנה מכאן, מהניצוצין האלו שנפלו לכלי דרשימו של קומת כתר.

זה שאומר כאן, עד שחוזרים ומתחדשים אח"כ, הניצוצין האלו, של חכמה בכלי דכתר, ששם בא אור החכמה ממש. איפה בא אור החכמה ממש? בפרצוף ע"ב, בכלי דכתר, נמצא שהניצוצין מתחדשים באותה קומה.

תלמיד: עכשיו, כשנעשה זיווג על בחינה...

רב"ש: הוא אומר כך, כל מדרגה מאירה לה מהבחינה תחתונה.

תלמיד: ...

רב"ש: לא יותר. לכן הוא אומר, הב' מאיר לג', לא יותר, וג' לד'.

תלמיד: למה לא ... למה לא עדיף אור של ב' מאשר רשימות של ד'? מה ...

רב"ש: זאת אומרת, רגע אחד יהיה מדרגה אחד יש הבדל ממדרגה לשתי מדרגות. לא כל כך קשה ל...

תלמיד: ...

רב"ש: זה בסדר, אותו דבר. ב' וג', כן.

תלמיד: לא, הוא מתכוון שב', יש קשר בין...

רב"ש: מה הוא שואל?