010_heb_o_rb_bs-tes-05_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/r8B6itk9?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה'.

חלק ה' עם אור פנימי

מה כתוב כאן?

אנו צריכים לדעת מדוע חכמה בינה נקרא ג"ר וו"ק, וגם אנו צריכים לדעת מדוע חסד דגבורה נקרא ג"ר דו"ק.

תלמיד: ג"ר דו"ק.

רב"ש: אם אנחנו נדע שהם נקראו ג"ר וו"ק, אז יכולים ללמוד הכלל הזה מתי מתחלק בינה מחכמה? בזמן שאין חכמה.

תלמיד: בזמן?

רב"ש: בזמן שאין חכמה בכלי דחכמה. וכן מתי מתחלק גבורה מחסד, בזמן שאין חכמה בכלי דחסד.

אם אנחנו נקב… אין צ… זה צריכים קצת להבין. אם אני אסתכל על בינה דאור ישר, למדת להפך, בזמן שיש חכמה בכלי דחכמה, אז בינה רוצה בחסדים. ממש להפך מה שכתוב כאן.

למדנו לאחר שיש חסדים, הולכת לקבל חכמה. אם כן, הכלל הזה מה שהוא אומר כאן, צריכים לבאר אותו. נראה אחר כך.

למדנו שם בפתיחה לחכמת הקבלה, אם אתה זוכר. שם למדת זה. שאומר כך, חכמה, מה זה חכמה? רצונו להיטיב לנבראיו, שנקרא כתר, השפיע את השפע לספירה הראשונה, הספירה הראשונה נקרא חכמה. מה ת… מה נתן לו? כלי, יש מאין, נקרא רצון לקבל. וגם נותן לו אור, שני דברים ביחד. הן האור והן הכלי באים מצד המאציל.

רצונו להיטיב לנבראיו ברא יש מאין כלי, וגם נתן לו האור. מדוע לומדים כך? שאי אפשר, אנו רואים בגשמיות, שאדם יחשוק למשהו לאף פעם לא ראה ולא אה… ולא שמע.

אלא לאחר שהחכמה קיבלה את אור החכמה, הוא לומד חכמה בסופה הרגישה שהאור בא מהמשפיע, והיא ענף מהשורש, אז כל ענף רוצה להידמות לשורשו והוא גם כן רוצה להיות משפיע. לכן חכמה בסופה דחתה את אור החכמה ורוצה בחסדים, שתוכל להשפיע.

אחר כך, שכבר, אחר כך, הוא לומד שם, שאור החסדים שבא לבינה, אין לה מקום בבינה, שהוא מתבטל שם כנר בפני אבוקה, לכן בינה רצתה שאור הזה יהיה ניכר, הוציאה אותו מחוץ ממנה, הוא נקרא זעיר אנפין.

וזעיר אנפין הזה לאחר שנתגלה, בא לו דחיפה מלמעלה, מרצונו להיטיב לנבראיו, שהייתה שאו … שהתחתונים יקבלו לא בזעיר אנפין, רק בהרחבה. לכן זעיר אנפין בסופו ממשיך את האור בהרחבה.

וזה נקרא להיטיב לנבראיו. לא, אה, וזה נקרא ממלא כל המציאות.

לאחר שבאה לו דחיפה מלמעלה, להיטיב לנבראיו גרם שתרצה לקבל בהרחבה, אז המלכות קיבלה את האור בבחינת ממלא כל המציאות. באה לה התעוררות של בינה, שענף צריך להידמות לשורשו, אז גם המלכות רוצה בהשתוות הצורה. לכן מלכות אמרה שאני לא רוצה לקבל בעל מנת לקבל, אלא בעל מנת להשפיע.

למדנו, שעל ידי זה היה צמצום, לקבל על מנת לקבל כבר היא לא מקבלת, אלא מקבלת לפי קו המידה, כמה שיכולה לכוון בעל מנת להשפיע, היא תקבל, וכמה שלא יכולה לכוון בעל מנת להשפיע, לא תקבל. וזה נקרא מסך.

אחר כך הוא לומד, על ידי זה שבא מהמסך אור דחסדים, אז הבינה כבר מקבלת חכמה. וכל מה שהפסיקה מלקבל חכמה הייתה שלא היה לה חסדים? עכשיו הוא אומר, היא מקבלת חסדים מהמסך יותר משהיא שקיבלה מכתר.

מדוע? שאור מחסדים היה משפיע על מנת להשפיע, וכאן החסדים הוא מקבל על מנת להשפיע. לכן נעשית אז בינה, פנים בפנים עם חכמה, והיות שיש לה כבר חסדים. בזמן שיש לבינה חסדים, אה, חכמה, שהיא קיבלה, אז כבר היא לא דוחה חכמה, אלא מה? מקבלת חכמה. אז כל המסך שהיה בזה שבינה לא רוצה לקבל חכמה, זה גרם שמלכות גם כן לא תקבל. אז הוא אומר עכשיו שבינה כן מקבלת חכמה, אז הדחייה שהייתה במלכות שבאה מבינה, נחלשה. ובזה הוא אומר נזדכך המסך. כי שם הולך לפי קו אחר. לזה אתם מתחברים בטח. אבל נלמד כאן, כאן בצורה אחרת.

כאן בפתיחה הוא לומד בפנים מאירות מ… ומסביר ומפרש יותר שביטול המסך לא היה כמו שלומדים כאן מטעם אור מקיף, מטעם אור פנימי. מה זה אור פנימי? מה זה אור מקיף? אור פנימי, הוא אומר מבינה, בינה שמקבלת חכמה נקרא פנימי. מה שאין כן, מה שבא על ידי המסך, נקרא אור מקיף. מדוע? מה הפירוש אור מקיף? הבחינה הזו שעתיד לקבל, עומד המקיף מבחוץ ומחכה עד שזה יתקבל בפנימי. לכן נקרא מקיף, נקרא מה שעתיד לקבל.

בא הוא ואומר, כל הבחינה שהייתה שם מבחינת ממלא כל המציאות, לפני הצמצום, אם ... על דרך הציור, היה צריך לקבל מאה קילו תענוג. אחר כך, שנעשה צמצום, שמקבלים חלק, וזה החלק שמקבל נקרא פנימי. ומה שהמסך דוחה אותו לחוץ, הוא לא מקבל אותו, נקרא אור מקיף, שזה יתקבל אחר כך.

היינו, שכל האור שיצא בעולם אין סוף, לפני הצמצום, שהיה מאיר במקבל על מנת לקבל, צריך להתקבל במקבל על מנת להשפיע. וכל מה שזה אור עוד לא מתגלה בכל מציאותו, עוד לא נגמרה המטרה. לכן הוא לומד, מה שלא מקבלים, הוא באור מקיף.

נמצא, איפה קשור אור מקיף? במסך. כל כמה שיצאו אחר כך מסכים ואור חוזר, כך יתגלה האור בפנימיות. לכן הוא מכנה מקיף, מה זה מקיף? המסך ואור חוזר, שם קשור אור מקיף. בכלי דבינה, שהיא מקבלת הוא מכנה זה בשם פנימי.

ואחר כך הוא אומר, מדוע מתבטל המסך? אור פנימי מבטל המסך. איזה קשר יש אור פנימי למסך? אז למדנו, כמו שדיברנו מקודם, אני חוזר עוד הפעם.

הוא אומר, לאחר שחכמה בסופה ראתה שהיא המקבלת ואין לה משפיע, וענף רוצה להידמות לשורשו, לכן היא לא רוצה לקבל חכמה ורוצה בחסדים. וזה נקרא בינה.

ואחר כך הוא לומד שם, שאור הבינה הזו שהיה, שאור החסדים שבא לכלי דבינה, מתבטל גם מבינה כנר בפני אבוקה, בכדי שיהיה זכות קיום לאור בפני עצמו, הוא אומר, הוציא אותו לחוץ מדרגתה. וזה מכונה זעיר אנפין, כך הוא אומר שם.

ואחר כך, זעיר אנפין בסופו קיבל דחיפה פנימית מלמעלה, היות שרצונו להיטיב לנבראיו לא הייתה מבחינת זעיר אנפין, אלא בהרווחה, לכן זעיר אנפין בסופו רוצה לקבל את אור החכמה, כמו שהייתה בכלי דחכמה. וכאן לומדים שכבר נקרא רצון לקבל, מטעם שהוא כבר משתוקק לדבר שאין לו, לכן נקרא חיסרון וזה נקרא כלי.

אחר כך הוא אומר, מי היה הגורם לצמצום? הנה תראו עוד הפעם, כמו שלמדנו, חכמה בסופה, לאחר שקיבלה, מתעוררת שהיא רוצה בהשתוות הצורה, אותו השורש שיש בבינה מתגלה עכשיו במלכות וגם מלכות רוצה עכשיו בהשתוות הצורה.

לכן היא אומרת, אני לא רוצה לקבל על מנת לקבל, אלא בעל מנת להשפיע. לקבל על מנת לקבל לא רוצה, נקרא זה צמצום, שאור נסתלק. בעל מנת להשפיע, זה כן רוצה, זה נקרא שהלכה, המשיכה את אור בחזרה. והיא מקבלת עכשיו לפי קו המידה שהוא המסך, שעושה חשבון, כמה שיכולה לכוון בעל מנת להשפיע, תקבל, ומה שלא יכולה לכוון על מנת להשפיע, לא תקבל.

אז לומד, אז המסך הזה על מנת להשפיע נקרא אור חוזר. וכשהבינה מקבלת אור חוזר הזה שנקרא אור דחסדים על מנת להשפיע, הוא מוסיף שיש שם אור חוזר הזה חסדים יותר ממה שיש לו מבינה. מדוע? לא אומר, הרי יכולים לומר שם החסדים רק משפיע על מנת להשפיע, ב... חס... באור החסדים הזה הוא מקבל על מנת להשפיע.

לכן בינה הולכת ומקבלת שוב חכמה. נקרא זה אור פנימי, בינה. לאחר שבינה קיבלה את אור החכמה, כבר לא דוחה אור החכמה, אז המסך שהיה מקודם עומד בתוקפו לא לקבל מסיבת הבינה שלא מקבלת, זה נחלש עכשיו המסך. אם כן, אז אור נסתלק ממי? מכלי דמלכות. מסיבת מה?

תלמיד: בסדר.

רב"ש: אז בא, בא הוא אמרת ושואל, וזה צריך להיות הזדככות במסך, בראש. אנחנו לומדים הזדככות בגוף. זה עוד יכולים לתאר כמו שהוא מתרץ. היות בראש לא היה ניכר קבלה, רק בכוח, לא שייך לומר שם הסתלקות, לכן זה פועל רק בגוף.

רשאי לשאול עוד.

אם הם מקבלים, אז אני יכול לומר להפסיק מלקבל. לכן שאני אומר, ראש רק בכוח, לא שייך לומר הסתלק האור, עדיין לא קיבל. לכן לומדים, איפה נעשה ביטוש פנים ומקיף? הכוחות האלו של בינה ומלכות איך הם מתגלים? בזמן שמקבלים בפועל, שזה נקרא גוף. כך יכולים לתרץ.

לענייננו, הוא לומד כאן כלל. מתי מתחלקים ג"ר מו"ק? שאין חכמה ב… שאין חכמה בג"ר, אז הו"ק עולה בשם. דוגמה, בזמן שאין לחסד חכמה, אז הו"ק שלו, גבורה, עולה בשם חסדים. אי לזאת, בזמן שיש חכמה בחסד, הגבורה עולה לחסד ומתחברת עימו.

כמו כן, מתי אנו לומדים שחכמה בינה מתחלקים? בזמן שאין לחכמה חכמה.