סעודת צוהריים שישי - קטעים נבחרים לסעודה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 22.11.24 – אחרי עריכה

"על ידי שהחברים מדברים מרוממות ה', התעורר על ידי זה חשק ורצון להתבטל לפני הבורא, כי מתחיל להרגיש עניין תשוקה וכיסופין להתחבר להבורא. וגם יש לזכור, שעד כמה שהחברים יכולים להעריך את חשיבות וגדלות ה', מכל מקום, צריכים עוד ללכת למעלה מהדעת."

(הרב"ש. מאמר 30 "מה לדרוש מאסיפת חברים" 1988)

"מחויב כל תלמיד להרגיש עצמו, שהוא הקטן שבכל החברים. ואז יכול לקבל הערכת הרוממות מכולם. כי אין גדול יכול לקבל מקטן ממנו. ומכל שכן שיתפעל מדבריו. ורק הקטן מתפעל מהערכת הגדול."

(הרב"ש. מאמר 17, חלק 1, "בענין חשיבות החברים" 1984)

"מחויב כל תלמיד להרים מעלת כל חבר, ולחבבו, כאילו היה גדול הדור. ואז תפעל עליו הסביבה, כמו שהיה סביבה גדולה כראוי, "כי ברוב בניין חשוב יותר מרוב מניין"."

(בעל הסולם. "מאמר לסיום הזוהר")

סדנה

נדבר בינינו בשבח החברה ונדאג להעלות את הבורא מעלינו, וכך נתקדם.

*

"מוכרח כל עובד ה' להתחיל בעסק העבודה, "מתוך שלא לשמה", אשר מתוכה יבוא אל ה"לשמה". והדרך להגיע לדרגה זו, אינה מוגבלת בזמן, אלא במכשירים אותו, ובמידת שליטתו על ליבו."

(בעל הסולם. "מצווה אחת")

תלמיד: ממש מורגש שאנחנו על סף לשמה. איך אנחנו כחברה, כבני ברוך, מכריעים את הסף הזה?

איך מכריעים את הסף לשמה? רב"ש היה עונה על שאלות מסוג זה, רק בהתקפה. רק בהתקפה. תשחקו, תעשו מה שאתם חושבים, אבל באמת להשיג את זה אפשר רק בהתקפה. זה הכול. אין לי יותר מה להוסיף. שיהיה ברור לכל אחד, גבר, אישה, בחור, בחורה, רק התקפה. ואז אנחנו נשיג ונצפה ונחכה, ואנחנו ראויים לזה אבל צריכים עוד לזרז את עצמנו. כל אחד ואחד צריך לבדוק האם הוא מוכן לזה. אם מוכן, אין לי שום בעיה, זה עומד ממש לפנינו.

(סוף הסעודה)